» «
בנק הזמן
מה זה בנק הזמן?



בנק הזמן הוא בנק של סחר חליפין. זהו פרויקט שבו אנשים נותנים זמן, כלומר עוזרים לאחרים. כך הם "מפקידים" את זמנם בבנק. אותם אנשים יכולים "לפדות" את הזמן שהפקידו, כשהם נזקקים לדבר מה מחברים אחרים בבנק הזמן.

כך למשל יכול מישהו ללמד גיטרה במשך שעתיים ובתמורה הוא יכול לקבל ממאגר בנק הזמן שעתיים שבהם מישהו יוציא לו את הכלב לטיול, או יטפל בגינה שלו, או ינסח מכתב משפטי שהוא צריך.

בשנים האחרונות התפתחו בנקי זמן במקומות שונים בעולם, כחלק מהמודעות הכלכלית שהביאו המחאות החברתיות במדינות רבות.


הנה סרטון שבו מסבירים חברים בבנק זמן על היתרונות בבנק הזמן שלהם:

http://youtu.be/BHZUYTRmaA8


הנה ראיון עם מייסד בנק הזמן של ירושלים:

http://youtu.be/FqCX5RDP5Og


הנה הסבר על בנק זמן לסטודנטים:

http://youtu.be/q0ggJm7Tv9A


הנה עדויות של חברים בבנק זמן לגבי היתרונות שבשיתוף ידע ויכולת שכזה:

http://youtu.be/NYWa32Ckri0
חותכי הכבלים
מיהם "חותכי הכבלים"?


הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.

חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.

תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?

כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.

אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.

אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.

ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.


הנה חותכי הכבלים:

https://youtu.be/YvmRbV9AUzk


סטרימרים מאפשרים נגישות למקורות רבים של מדיה בחינם או בזול - הנה דוגמה:

https://youtu.be/VqkBl80S174


יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:

https://youtu.be/twzJQ7t_V3c


הנה 6 אפליקציות לחותכי כבלים:

https://youtu.be/Z7wofSNDi3E


רבים משתמשים בשירותים שכאן:

https://youtu.be/ALDL1lKiTkc


כך תעשו זאת באמריקה:

https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
שיתוף נסיעות
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ?



רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber. זוהי חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים במוניות, אלא אנשים פשוטים שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה". המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות, שבו אין מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.

מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל בפגיעה עצומה בסביבה, ביצירת פקקי תנועה ענקיים, שמבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות -
מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק...

כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים. היא טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.

גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.

אובר לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze, ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים למי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא בתחבורה ציבורית, להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.

כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית. התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים.


כך נראה שיתוף הנסיעות:

https://youtu.be/xGQTlM9dwUE


יתרונות הקארפולינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY


פרסומת בעברית שמסבירה את היתרונות:

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/okD8RMpu2Vs


ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
TaskRabbit
מהם הארנבים האנושיים שעוזרים לנו?



מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, שליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים. חברות כמו TaskRabbit מאפשרות לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.

לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.

מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. הם הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לאתר אנשים עם זמן פנוי וכישורים שדרושים להם, לצורך ספציפי. אלה מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה.


כך עובד האתר TaskRabbit:

https://youtu.be/evckSkk6dI4


הנה ארנב משימות אנושי ועבודתו היומיומית:

http://youtu.be/GlUvHQwLT7k


מייסדת ומנהלת האתר מתארת כיצד חשבה עליו:

https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s

יוקר המחייה

תחבורה שיתופית
מהי התחבורה השיתופית ולמה מקשים עליה?



תחבורה שיתופית (Shared transportation) היא העתיד. תוכלו לקרוא עליה בתגית "תחבורה שיתופית" או בתגית "קארפול", על שם הנסיעה ביחד עם זרים. היא כל כך חשובה בעתיד, בגלל הצפיפות האדירה בכבישי העולם, במטרופולינים, הערים הענקיות בעולם.

בארץ כרגע הסיפור לא מתרומם מהר מספיק והמצב קשה. משרד התחבורה רצה ואולי אף ניסה לקדם את הנושא, אבל הגביל את ה"קארפול", כך שהנהגים לא ירוויחו כסף, אלא רק ייקחו נוסעים טרמפ, בעבור מחיר סמלי לכיסוי הוצאות הנסיעה.

האבסורד הוא שבשנים האחרונות כובשות אפליקציות ישראליות את העולם ומצמצמות באופן משמעותי את הפקקים. אפליקציות ייעודיות ומעולות, כמו Via האמריקאית, שמייסדיה ישראלים, מצליחות לעשות שם פלאים.

אצלנו זה לא קורה כרגע. זה גורם לכך שכרגע יש יותר מדי מכוניות על הכביש, האטיות זוחלת והמחיר של הנסיעה, או הפקק, או שניהם - יקר. בארץ הנסיעה השיתופית זוחלת בקצב איטי והכי קרוב שגענו אליה זה דרך פרויקט באבל המשובח בתל אביב. המיזם, שבו שותפה גם אותה חברת VIA, משלב בין אוטובוס למונית.

זה עובד כך - מיניבוסים אוספים אותך במחיר זול, כמעט מכל מקום בעיר, אחרי הזמנת נסיעה באפליקציה והמתנה בתחנת האוטובוס הקרובה שהאפליקציה הורתה. משם יסיע המיניבוס לכל מקום אחר בעיר ויביא היישר לתחנת אוטובוס קרובה לאזור המבוקש. אוטובוס, אבל בטקסי.


הנה התחבורה השיתופית וטענה שהנסיעה השיתופית תקל על הפקקים, לעומת נהגי המוניות:

https://youtu.be/ZhTrFd4XMLI


כך לא הצליחה התחבורה השיתופית בישראל:

https://youtu.be/glEJX1vrJ1A


פרויקט באבל בתל אביב:

https://youtu.be/Y3_jk7bG1cY


והנה ההסבר לכך שבשיטה הממשלתית הנוכחית, הנהג בעצם מפסיד כסף בנסיעות כאלה:

https://youtu.be/WOYf_4ujxZA
כלכלת שיתוף
מהי כלכלת השיתוף?



כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.

האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שימושיים, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד. גם נכסים ללא שימוש כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים, שרכשו אותם אבל לא מנצלים מספיק. כל זאת בעזרת סטארטאפים טכנולוגיים מהשנים האחרונות, שפיתחו תוכנות רשת קלות וידידותיות שמקשרות בין הצדדים.

בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד.


הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


הנה הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה:

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


הנה כתבה על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


הנה פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות:

http://youtu.be/M92tohh_-Is


והנה עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
קארפול
מה זה קארפול?




קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.

הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.

אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.

הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.

בהשוואה לטרמפים, הקארפול גם בטוח יותר. כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze או moovit.


הנה הקרפול, שיתוף הנסיעות:

https://youtu.be/8u7QTkFo71Q


עושים את זה בעזרת אפליקציה:

https://youtu.be/hiRNRm4Ar9A


אנשים מספרים על הקארפול שלהם:

https://youtu.be/dmGM_BYjAQw


פרסומת בעברית שמסבירה את היתרונות:

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo


והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:

https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes
שיתוף דירות
מהם אתרי שיתוף דירות?



נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה..

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

עם זאת, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


והחברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה:

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ


כלכלה שיתופית
מהי כלכלה שיתופית?



כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.

בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.


הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


בעברית על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה:

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


סקירה על התפחות התחום:

https://youtu.be/yy7MH9TyZck


הנה כתבה על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


הנה פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות:

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


וכתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית:

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes


פרק שני:

https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes


ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם:

https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes
מי נלחמים בכלכלה השיתופית?



כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.

הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".

באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית. אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...

אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.

אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.


הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb:

https://youtu.be/CeS5ciUbcrg


מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות:

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s


כנס שבו המלונאים בישראל מתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית:

https://youtu.be/VdHI5vlT0UE
מה זה סטרימר ואיך הוא משמש את "חותכי הכבלים"?



סטרימר (Streamer), בעברית "מזרים רשת", הוא מכשיר טכנולוגי המחובר לטלוויזיה ומאפשר צפייה בה, בתכנים המגיעים מרשת האינטרנט. כלומר, הסטרימר מתחבר לטלוויזיה דרך חיבור ה-HDMI שלה. והופך כל טלוויזיה פשוטה למכונת צפייה בסרטים וסדרות, לגשת לתכני סטרימינג מאתרים כמו YouTube, Netflix וכמובן לגלוש ברשת.

הסטרימר הופך כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה ויכול לחסוך הרבה כסף למתנתקים מחברות הכבלים והלוויין, מי שמכונים "חותכי הכבלים".

בין הסטרימרים הבולטים ניתן למנות את כרומקאסט (Chromecast), המיני סטרימר של חברת גוגל, שמוצע כדפדפן בתוך דונגל, חיבור קטנטן ופשוט הננעץ בחיבור HDMI ונשלט באמצעות הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. בקליק אחד תוכלו לצפות בעזרתו בכל תוכן מהדפדפן, מהמחשב עצמו או מכל תוכנה שמציעה חיבור ישיר אליו.

אבל הסטרימרים לא רק מאפשרים חיסכון כספי ניכר, אלא גם את הזפזופ והחיפוש המייאש של מי שאין להם זמן פנוי או חשק למצוא תוכן מעניין בטלוויזיה.

מה שהופך את הסטרימרים לחלק מתופעת הבינג', שבה צופים צעירי דור ה-Y, ה"מילניאלס", בעונות שלמות של סדרות ברצף, ללא הפסקה או המתנה לשבוע הבא, דוגמת ההרגלים ה"מיושנים" של הוריהם בצעירותם, כלומר לצרוך תכני טלוויזיה ללא המתנה כלשהי ל"המשך יבוא"...


הנה הסטרימרים שמנגישים מקורות מקוונים של מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/VqkBl80S174


הנה כרומקאסט, המיני סטרימר של חברת גוגל:

https://youtu.be/nCV54fk8v28


והסטרימר המצליח של שיאומי Xiaomi Mi Box:

https://youtu.be/7arXfI7JpDg


כך משתמשים בסטרימר כזה:

https://youtu.be/e6q2U9JwKXs
מהם חללי עבודה משותפים ולמה הם כל כך מצליחים פתאום?



חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.

אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.

מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.

מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.

ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה. למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.

כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.

אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.


הנה עולם חללי העבודה המשותפים:

https://youtu.be/HYlwYjRPbPo


ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:

https://youtu.be/CagEhBNN-AE


זוהי WeWork, מובילת עולם החללים המשותפים:

https://youtu.be/So8n0C2-PFo


היא מייצרת גם חללי מגורים משותפים - רגע, דירות משותפות? איך?

https://youtu.be/p_yS7Zvw5bM


חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:

https://youtu.be/2QCySNv7cxA


ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים:

https://youtu.be/C7uRfN7d-PM


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.