שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את האלגוריתם?
מהם אלגוריתמים ומהו אלגוריתם?
אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, אם אתם נדהמים מזה שאתם מוקפים בפייסבוק באנשים שחושבים כמוכם, או הפוך, ממש בדיוק הפוך מכם - בכל המקרים הללו נראה שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.
בכלל, זה העידן של האלגוריתמים, אותם חלקי תוכנות שמאפשרות לתוכנות ללמוד היטב את הטעם שלכם, הדיעות שלכם, ההתנהגות, החיפושים בגוגל ומה לא - הכל כדי לשרת אתכם היטב. טוב, לגבי החלק האחרון לא בטוח שהוא מדויק... בואו נאמר שהכל בעיקר כדי לשרת את הרווחים של התאגידים הללו ואת המשקיעים ובעלי המניות שלהם.
אבל רגע, מה הם אלגוריתמים בכלל?
אלגוריתם (Algorithm) הוא מתכון כללי לפתרון של בעיה כלשהי. מדובר במתכון שניתן להזין למחשב והוא יסייע לפתור אותה.
זהו רצף של הוראות לביצוע משימה או פתרון של בעיה מסוימת. אפשר לומר שאלגוריתם מציע סדרת הוראות וסדר ביצוע שמוגדר היטב. או במילים פשוטות, אלגוריתם הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים ומסודרים לפי סדר, לביצוע משימה או לפתרון בעיה.
תכנית מחשב היא ייצוג בשפת תכנות, של אלגוריתם. היא מאפשרת להריץ את האלגוריתם על מחשב.
גם מי שלא מתעסקים במחשבים מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים. למשל מתכונים למטבח (כן אדוני השף החובב - מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי שכולנו משתמשים בו, אפילו כדי להכין חביתה). גם הוראות ההרכבה של איקאה או מדריכי DIY מספרי "עשה זאת בעצמך" הם אלגוריתמים.
ועדיין, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות דומות.
משימות כמו התאמה של פריטים לפי טעם המשתמשים, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות, המלצה על שירים שיגרמו הנאה, או סרטים וסדרות כאלה, או חברים ופוסטים בפייסבוק שיביאו את המשתמש להגיב ולהיות מעורב בדיון - אלה רק דוגמאות.
אז כן. האלגוריתם הוא רכיב תוכנה שנועד לייצר פעולה מסוימת. אם כשהוא מכוון ללמוד אותנו, משתמשי התוכנה, האתר, האפליקציה או שירות כלשהו, אז הוא כבר הופך למכונה לומדת - משהו שמתעקש ללמוד עלינו דברים שאפילו אנחנו לא יודעים על עצמנו. זה הכוח של הכלי הזה ואת הכוח הזה הוא מעביר לבעליו.
כך יכולים התאגידים החזקים בעולם להתאים לנו פרסומות מטורגטות, שיפעילו אותנו ולכן יכניסו להם סכומי כסף אדירים. כך הם יכולים גם לסחור בידע שהאלגוריתמים הללו הקנו להם עלינו, כדי להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהן מרוויחות כחברות המספקות תוכנה או שירותי אינטרנט.
אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'וואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.
הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם (מתורגם):
http://youtu.be/6hfOvs8pY1k
האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:
https://youtu.be/MRPpYX8SOA8
סוג של אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית (עברית):
http://youtu.be/RQo8WoHQIz8
בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:
https://youtu.be/PQKOpvypN2Y
ותכנית חינוכית על אלגוריתמים (עברית):
https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes
איך מייצגים אלגוריתמים?
אלגוריתם הוא שם כללי להוראות ביצוע של משימה או דרך לפתור בעיה מוגדרת. זהו, אם תרצו, מתכון כללי בו מטופלת בעיה לצורך פתרונה.
אם אתם מנסים למצוא רצף של הוראות לביצוע משימה או לפתרון של בעיה מסוימת, הרי שאתם מחפשים אלגוריתם.
כמובן שמדובר במגוון אדיר של בעיות המחייבות ייצוג ולכן גם הדרכים מגוונות ואין דרך אחת. אם בכל זאת נצטמצם לעולם הטכנולוגיה והמחשבים, הרי שבכל זאת ניתן לייצג אלגוריתמים בכמה דרכים או שיטות.
אז הנה השיטות הבולטות ביותר לייצוג אלגוריתמים:
#תרשים זרימה
תצוגה גרפית של האלגוריתם, בעזרת תרשים כמו בתמונה שלמעלה, המכיל סימנים מקובלים וחלקים שונים באלגוריתם: נקודות התחלה וסיום - אליפסה, הצגת הוראות - מלבן, הוראות קלט פלט - מקבילית וביצוע מותנה של פעולות באלגוריתם - מעוין.
#ייצוג מילולי לאלגוריתם
כאן מתוארת סדרת ההוראות בשפה רגילה. דוגמה:
1. קבל שלושה מספרים.
2. חשב את הממוצע של המספרים.
3. הדפס את הממוצע שנמצא.
#פסאודו קוד (Pseudu code)
תיאור סדרת ההוראות במילים, אבל באופן שמזכיר שפת תכנות. זו דרך מעולה להציג ומשתמשים בה יותר ויותר כיום, כולל באתרי לימוד ובספרים. דוגמה:
1. קבל כקלט שלושה מספרים שלמים a, b, c
2. רשום את תוצאת (a+b+c)/3 במשתנה avg
3. הצג בפלט את ממוצע המספרים avg
אילו תכונות מאפיינות אלגוריתמים?
האלגוריתם הוא הדרך לפתרון בעיה אלגוריתמית. הוא הבסיס לתוכנת מחשב.
כשהוא בנוי נכון יש לאלגוריתם כמה תכונות:
#הוראות מסודרות
הוא מורכב מהוראות המוגדרות ברמת פירוט הנדרשת למבצע ההוראות. כל ההוראות חייבות להיות ברורות ואפשריות לביצוע.
#פתרון לכל נקודת מוצא
עליו לתת פתרון, או לפחות מענה, המתאימים לכל קלט חוקי שהוא מקבל בנקודת המוצא שלו.
#מספר סופי של צעדים
על האלגוריתם להיות בעל מספר סופי של צעדים מהבעיה לפתרון. בכל מקרה אחר הוא יהיה אינסופי ולפיכך לא יעיל.
הנה האלגוריתם ותכונותיו (מתורגם):
https://youtu.be/6hfOvs8pY1k
מי הייתה עדה לאבלייס, המתכנת הראשון בהיסטוריה?
כן, זו לא טעות... היא הייתה המתכנת הראשון של עולם המיחשוב. ולא סתם מתכנת אלא מתכנת שהקדים את זמנו - את התוכנה שכתבה, היא יצרה באמצע המאה ה-19, בערך 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני...
כן, הסיפור מתחיל הרבה לפני שנולד המחשב הראשון. עדה לאבלייס (Ada Lovelace) האנגליה, או אדה לאבלייס, הייתה מתכנתת מחשבים מבלי שראתה מעודה מחשב. למעשה, כתבה "קוסמת המספרים" שהיא הייתה, את תוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
איך זה קורה? - ובכן, לאבלייס, או עדה ביירון, הייתה בתו של המשורר האנגלי הרומנטיקן וההולל לורד ביירון. היא הייתה מתמטיקאית צעירה ומבריקה, שהייתה האדם הנכון, שעזר לגאון אחר. בכך היא זכתה להיחשב לחלוצה בריטית בעולם המחשבים.
הכל מתחיל אצלה מלימוד מתמטיקה. את העידוד ללמוד מתמטיקה ומדעים היא קיבלה מאימה. האם גידלה אותה בחברה הגבוהה של לונדון והאמינה שפיתוח הכישורים המתמטיים של ביתה, ימנע ממנה להיות משוררת כמו אביה, איש שעזב את הבית עם לידתה.
ואכן, לאבלייס הוקסמה ממספרים ופיתחה חושים וכישרון מתמטי מדהים, תכונה יוצאת דופן לנשים ועוד פחות נפוץ אצל נערות באותה תקופה. מגיל צעיר למדה עדה בביתה מתמטיקה, עם מורים פרטיים שהזמינה אימה. המורים הללו חיבבו עליה את עולם המתמטיקה והיא ממש שיחקה במספרים.
בהיותה נערה, מורתה הפגישה אותם עם החוקר צ'ארלס באבג' (Babbage), מי שהיה פרופסור למתמטיקה וממציא. האיש פיתח כמה מכונות חישוב ועבודתו בתחום מכונות החישוב נחשבת למשפיעה מאד על התכנון של המחשבים המודרניים.
על המנוע האנליטי, אחת המכונות הללו שתכנן באבג', יצרה לאבלייס המסוקרנת, למרות גילה הצעיר, אלגוריתם שנועד לחשב מספרי ברנולי. האלגוריתם הזה נחשב לאלגוריתם הראשון, שפותח בכוונה לפעול על ידי מכונה. זה היה, כאמור, 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני.
המדהים הוא שעל אף שבאבג’ לא הצליח להשלים את בניית המנוע האנליטי מעולם, עדה הבינה שהמכונה הזו היא סוג של מחשב. וזה עוד לפני שאחרים הבינו מהו מחשב.
בחזונה של לאבלייס, כשהמחשב הזה יפותח, הוא לא רק יחשב חישובים מתמטיים, אלא גם ילחין מוסיקה ויצייר. כבר אז היא כתבה שהמכונה של באבג' דומה לנול האריגה שהמציא ז'וזף מארי ז'קאר (Jacquard). הערכתה הייתה שכמו שהנול של ז'קרד יכול לארוג דוגמאות של עלים ופרחים, יארוג המנוע האנליטי של באבג' דגמים מתמטיים מרהיבים. כמה שהיא צדקה!
לאבלייס שקדה על תרגום של מסמך שביקש ממנה באבג' לתרגם לאנגלית. בין ההסברים וההערות שהיא תרמה על המכונה של באבג', נוסף שם גם אותו אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, שזוכה היום להיחשב לתכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
משום כך רבים רואים בה את מתכנתת המחשבים הראשונה בעולם. ואגב, את כל זה היא עשתה עד גיל 36, בו הלכה עדה לעולמה ממחלת הסרטן.
בשנת 1979, באקט לא שובניסטי של פרגון גברי, קראו על שמה בפנטגון האמריקאי את שפת התכנות ADA, שפת מחשב המשמשת בעיקר תוכנות ומערכות הפעלה צבאיות.
הנה סיפורה של עדה לאבלייס (עברית):
https://youtu.be/td_5svpezpY?t=3m18s&end=5m32s
תולדות חייה:
https://youtu.be/U5VIiykV0LQ
ועדה לאבלייס הציעה בחייה את מה שנקרא היום מבחן לאבלייס לבינה מלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
למה כדאי ללמוד תכנות?
תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.
לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.
לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.
רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...
כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.
הנה ילד בן 12 שלמד לתכנת מספר על הדרך בה למד והפך למתכנת מקצועי (מתורגם):
מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים (מתורגם):
https://youtu.be/nKIu9yen5nc
התכנות משנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/6_RFZr9mWvc
הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):
https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ
מהי בעיית הסוכן הנוסע והאם קיים אלגוריתם לפתרונה?
דמיינו סוכן נוסע שהבוס נותן לו רשימה של ערים ודורש ממנו לתכנן את המסלול הכי קצר ביניהן, כך שיעבור פעם אחת בדיוק בכל עיר ואז ישוב לנקודה שממנה התחיל את המסלול.
המשימה הלכאורה פשוטה הזו היא אחת הבעיות המסובכות בעולם המדעי. היא זכתה לשם "בעיית הסוכן הנוסע" (Travelling Salesman Problem) ומטרתה היא אכן למצוא אלגוריתם שימצא את המסלול הקצר ביותר שיחבר כמה נקודות גאוגרפיות עד החזרה לנקודה שממנה מתחילים.
זו בעייה ידועה מאוד ומהנושאים המבוקשים ביותר לפתרון בעולם הניווט כיום. היא חברה מכובדת בקבוצת הבעיות נטולות הפתרון של תורת הגרפים ותורת הסיבוכיות. היא גם מהבעיות המרכזיות בתחום האופטימיזציה, כשגם אנשי בינה מלאכותית ומדעני מחשב עוסקים בה לא מעט.
מכיוון שהבעיה נוגעת גם למטיילים, דוורים, מתכנני טיסות לחוצים בכסף ושליחים של וולט עם מנות טייק אוויי חמות, היא זכתה גם לכינוי העממי "בעיית השליחים".
#הבעיה
דמיינו סוכן מכירות, שרוצה לפקוד את כל המקומות שבהם הוא אמור למכור את הסחורה שלו. האיש מעוניין למצוא את המסלול הקצר ביותר שיאפשר לו לעבור דרך כל המקומות, בכל מקום פעם אחת בלבד, ולסיים בנקודת ההתחלה.
זה פשוט, אתם ודאי אומרים לעצמכם. פשוט נמדוד על המפה את המרחקים בין כל שני מקומות במסלול ונסכם את המרחקים למרחק כולל. כך נמדוד בכמה מסלולים ונבחר את הקצר ביותר מהם.
אבל השיטה בה הולכים מנקודת ההתחלה לנקודה הקרובה ביותר, ממנה לנקודה הקרובה ביותר אליה וכך הלאה - השיטה הזו פשוט לא עובדת. במילים פשוטות, היא לא מציעה כך את המסלול הקצר ביותר.
דרכים אחרות? - בטח לא דרך ידנית.
רק שנבין כמה הבעיה מורכבת - פתרון בניסוי וטעייה הוא בלתי אפשרי כאן, כי אם יש לנו 10 נקודות בלבד, יש לה !N אפשרויות, N עצרת!, כלומר נצטרך להשוות
את המרחקים בלא פחות מ-3,628,800 אפשרויות או מסלולים אפשריים.
יותר מקומות? - זה רק יגדל. כדי שמחשב מהיר יעבור על כל האפשרויות שיש ל-100 יעדים, זה ייקח לו זמן בלתי סביר של 40 מיליון שנה עד שיגיע לתשובה.
#תולדות הבעיה
במאה ה-19 היו ראשונים שניסחו את בעיית הסוכן הנוסע, שבראשי תיבות מכונה TSP, המתמטיקאים ויליאם המילטון מאירלנד והמתמטיקאי הבריטי תומאס קירקמן (Thomas Kirkman).
ב-1857 המילטון אף פיתח את "משחק איקוסיאן" (Icosian game) שהמטרה בו הייתה למצוא את "המסלול ההמילטוני" שהוא הפתרון הקצר ביותר.
בשנת 1930, חוקר בשם קרל מנגר הגדיר את הבעיה והתייחס לפתרונות כוח גס ושיטת השכן הקרוב, אבל לא מצא פתרון.
בסנטה מניקה הציע תאגיד "ראנד", בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, פרסים על התקדמות, אפילו לא פתרון לבעיה. הדבר הפך את העניין לפופולרי מאוד, לפחות הצפון אמריקה ובאירופה. אבל שלל החוקרים, כולל מתמטיקאים, כימאים, פיזיקאים ואנשי מדעי המחשב, לא הניבו את הפתרון המיוחל. הבעייה נותרה ללא פתרון. המאבק היום הוא למצוא פתרון מקורב.
בשנת 2006 הצליחו לחקור ולוודא מסלול אופטימלי שעבר ב-85,900 נקודות. הוא מתוחזק ומאפשר מאז כלי בדיקה לאלגוריתמים שמציעים חוקרים לפתרון הבעיה.
#אז מה עושים?
השיטה הפשוטה היא הגרידית (Greedy). השיטה היא מכל נקודה ללכת אל הכי קרובה אליה.
שיטות אחרות בסרטונים שלמטה. הן לא מבטיחות את המסלול הקצר ביותר כמובן.
הנה אלגוריתם הסוכן הנוסע (עברית):
https://youtu.be/IUYaqz2hxN8
דוגמה להתמודדות עם חוט:
https://youtu.be/xi5dWND499g
כמה אסטרטגיות למסלול:
https://youtu.be/SC5CX8drAtU
בתכנות:
https://youtu.be/hvDx7q6vcWM
הסוכן הנוסע ובעיית ייעול המסלול (עברית):
https://youtu.be/MMt3I2P1j3I
ועוד הסבר על אלגוריתם קירוב ויעילותו (עברית):
https://youtu.be/9Uwp8NPdti0
איך פועל מנגנון לסינון רעשים?
סינון רעשים (Noise Cancelling) הוא צורך מורגש במצבים שבהם אנו זקוקים לפעילות שקטה ונמצאים בלב סביבה רועשת. אוזניות ומערכות קול שונות מצוידות במערכות למחיקת רעשים, שרובן מתבססות על 'פאזה הפוכה', שיטה שבה מיקרופונים מיוחדים "מאזינים" לרעש שבא מבחוץ ומשתמשים באמצעים אקוסטיים כדי להשתיקו.
המנגנון האלקטרוני החכם לסינון רעשים, שמותקן כיום במכשירים כאלה, דוגמת טלפונים חכמים ואוזניות איכותיות, מבחין בין רעש הרקע שמסביב לצליל המוסיקה או הדיבור שבאוזניות ומצמצם את רעש הרקע. כך ניתן להאזין למוסיקה בזמן טיסה, או לנהל שיחה בטלפון גם כשנמצאים בסביבה רועשת כמו רחוב הומה אדם, אוטובוס מלא בדיבורים ורעשים, או מועדון ריקודים מפוצץ אדם.
בשיטה זו מזהים המיקרופונים החיצוניים לסינון רעשים את כיווני רעש וחוסמים אותם נקודתית. מיקרופון חיצוני קולט את הרעש שבא מבחוץ ומערכת אלקטרונית "משמיעה" במקביל אליו את הרעש הזה בהיפוך, בשיטת 'הפאזה ההפוכה'. פעולה זו מצמצמת את מרבית הרעש ומשאירה את המוסיקה או את קולו של הדובר שבצד השני של הטלפון הסלולארי נקיים ובהירים יותר.
צמצום הרעש בשיטה זו משמש כיום באוזניות, מכוניות, תאי שקט ועוד. יש גם פיתוחים שמנסים לעשות זאת בעזרת מכשיר הנצמד אל החלון ומשתיק את רעש הרחוב.
אך אלגוריתם סינון הרעשים הממוצע, של הטלפון למשל, אינו מושלם. הוא פוגע ומטשטש גם את הקול שמצדו השני, שכן הוא מתבסס על הבחנה בין רעש הרקע לקולו של הדובר וצמצום הרעש כולו. שיטות מתקדמות יותר שפותחו לאחרונה מצליחות לצמצם רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע במוסיקה או בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון. כך מושתק הרעש המטריד, אך קולו של הדובר ברור יותר והמוסיקה נפגעת הרבה פחות.
הנה הסבר השיטה של פאזה הפוכה:
http://youtu.be/F7D_pnaexG0
מנגנון ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, מאפשר כיום בחירה בין סוגי ורמות סינון:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
הסבר השיטה לביטול רעשים שפותחה בידי מהנדסי חברת Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
הסבר מילולי יותר:
http://youtu.be/KHsXA_LE3e4
מערכת ביטול רעשים מודרנית ל אוזניות אלחוטיות הן ממש חכמות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
ופיתוח של כפתור שקט המאפשר לסנן את רעשי הרחוב בסלון שלך:
http://youtu.be/Mv6sBuwzLhk
מהם בוטי הכתיבה שכותבים חדשות ומייצרים אותן?
האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...
בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.
בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.
גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.
בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.
פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.
אגב, חלק מהבוטים הללו כבר הוסבו לשימושים פוליטיים. הם "מאיישים" פרופילי פייסבוק מזויפים, מגיבים לציוצי טוויטר או מצייצים בעצמם, מפיצים פייק ניוז או ריל ניוז ביעילות מפחידה ובקיצור - ממלאים את תפקידם של הפוליטיקאים ודובריהם, במכפלות כוח מטורפות שמאפשרות שינויים ממשיים בדעת הקהל.
היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..
עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.
מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:
http://youtu.be/hx1SMxgxKnc
על פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר שנכתב על ידי בוט כתיבה:
https://youtu.be/XFYckCslt74
בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:
https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ
ועוד רובוט כתב יד:
https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY
מיהו ממציא האלגוריתם?
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muammad ibn Ms al-Khwrizm) והוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
שיבוש שמו של אל-ח'ואריזמי בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשבים המודרני - מושג האלגוריתם. הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש שמו של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה").
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muammad ibn Ms al-Khwrizm) והוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
שיבוש שמו של אל-ח'ואריזמי בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשבים המודרני - מושג האלגוריתם. הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש שמו של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה").
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, אם אתם נדהמים מזה שאתם מוקפים בפייסבוק באנשים שחושבים כמוכם, או הפוך, ממש בדיוק הפוך מכם - בכל המקרים הללו נראה שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.
בכלל, זה העידן של האלגוריתמים, אותם חלקי תוכנות שמאפשרות לתוכנות ללמוד היטב את הטעם שלכם, הדיעות שלכם, ההתנהגות, החיפושים בגוגל ומה לא - הכל כדי לשרת אתכם היטב. טוב, לגבי החלק האחרון לא בטוח שהוא מדויק... בואו נאמר שהכל בעיקר כדי לשרת את הרווחים של התאגידים הללו ואת המשקיעים ובעלי המניות שלהם.
אבל רגע, מה הם אלגוריתמים בכלל?
אלגוריתם (Algorithm) הוא מתכון כללי לפתרון של בעיה כלשהי. מדובר במתכון שניתן להזין למחשב והוא יסייע לפתור אותה.
זהו רצף של הוראות לביצוע משימה או פתרון של בעיה מסוימת. אפשר לומר שאלגוריתם מציע סדרת הוראות וסדר ביצוע שמוגדר היטב. או במילים פשוטות, אלגוריתם הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים ומסודרים לפי סדר, לביצוע משימה או לפתרון בעיה.
תכנית מחשב היא ייצוג בשפת תכנות, של אלגוריתם. היא מאפשרת להריץ את האלגוריתם על מחשב.
גם מי שלא מתעסקים במחשבים מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים. למשל מתכונים למטבח (כן אדוני השף החובב - מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי שכולנו משתמשים בו, אפילו כדי להכין חביתה). גם הוראות ההרכבה של איקאה או מדריכי DIY מספרי "עשה זאת בעצמך" הם אלגוריתמים.
ועדיין, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות דומות.
משימות כמו התאמה של פריטים לפי טעם המשתמשים, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות, המלצה על שירים שיגרמו הנאה, או סרטים וסדרות כאלה, או חברים ופוסטים בפייסבוק שיביאו את המשתמש להגיב ולהיות מעורב בדיון - אלה רק דוגמאות.
אז כן. האלגוריתם הוא רכיב תוכנה שנועד לייצר פעולה מסוימת. אם כשהוא מכוון ללמוד אותנו, משתמשי התוכנה, האתר, האפליקציה או שירות כלשהו, אז הוא כבר הופך למכונה לומדת - משהו שמתעקש ללמוד עלינו דברים שאפילו אנחנו לא יודעים על עצמנו. זה הכוח של הכלי הזה ואת הכוח הזה הוא מעביר לבעליו.
כך יכולים התאגידים החזקים בעולם להתאים לנו פרסומות מטורגטות, שיפעילו אותנו ולכן יכניסו להם סכומי כסף אדירים. כך הם יכולים גם לסחור בידע שהאלגוריתמים הללו הקנו להם עלינו, כדי להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהן מרוויחות כחברות המספקות תוכנה או שירותי אינטרנט.
אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'וואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.
הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם (מתורגם):
http://youtu.be/6hfOvs8pY1k
האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:
https://youtu.be/MRPpYX8SOA8
סוג של אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית (עברית):
http://youtu.be/RQo8WoHQIz8
בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:
https://youtu.be/PQKOpvypN2Y
ותכנית חינוכית על אלגוריתמים (עברית):
https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes
אלגוריתם הוא שם כללי להוראות ביצוע של משימה או דרך לפתור בעיה מוגדרת. זהו, אם תרצו, מתכון כללי בו מטופלת בעיה לצורך פתרונה.
אם אתם מנסים למצוא רצף של הוראות לביצוע משימה או לפתרון של בעיה מסוימת, הרי שאתם מחפשים אלגוריתם.
כמובן שמדובר במגוון אדיר של בעיות המחייבות ייצוג ולכן גם הדרכים מגוונות ואין דרך אחת. אם בכל זאת נצטמצם לעולם הטכנולוגיה והמחשבים, הרי שבכל זאת ניתן לייצג אלגוריתמים בכמה דרכים או שיטות.
אז הנה השיטות הבולטות ביותר לייצוג אלגוריתמים:
#תרשים זרימה
תצוגה גרפית של האלגוריתם, בעזרת תרשים כמו בתמונה שלמעלה, המכיל סימנים מקובלים וחלקים שונים באלגוריתם: נקודות התחלה וסיום - אליפסה, הצגת הוראות - מלבן, הוראות קלט פלט - מקבילית וביצוע מותנה של פעולות באלגוריתם - מעוין.
#ייצוג מילולי לאלגוריתם
כאן מתוארת סדרת ההוראות בשפה רגילה. דוגמה:
1. קבל שלושה מספרים.
2. חשב את הממוצע של המספרים.
3. הדפס את הממוצע שנמצא.
#פסאודו קוד (Pseudu code)
תיאור סדרת ההוראות במילים, אבל באופן שמזכיר שפת תכנות. זו דרך מעולה להציג ומשתמשים בה יותר ויותר כיום, כולל באתרי לימוד ובספרים. דוגמה:
1. קבל כקלט שלושה מספרים שלמים a, b, c
2. רשום את תוצאת (a+b+c)/3 במשתנה avg
3. הצג בפלט את ממוצע המספרים avg
האלגוריתם הוא הדרך לפתרון בעיה אלגוריתמית. הוא הבסיס לתוכנת מחשב.
כשהוא בנוי נכון יש לאלגוריתם כמה תכונות:
#הוראות מסודרות
הוא מורכב מהוראות המוגדרות ברמת פירוט הנדרשת למבצע ההוראות. כל ההוראות חייבות להיות ברורות ואפשריות לביצוע.
#פתרון לכל נקודת מוצא
עליו לתת פתרון, או לפחות מענה, המתאימים לכל קלט חוקי שהוא מקבל בנקודת המוצא שלו.
#מספר סופי של צעדים
על האלגוריתם להיות בעל מספר סופי של צעדים מהבעיה לפתרון. בכל מקרה אחר הוא יהיה אינסופי ולפיכך לא יעיל.
הנה האלגוריתם ותכונותיו (מתורגם):
https://youtu.be/6hfOvs8pY1k
אלגוריתם
כן, זו לא טעות... היא הייתה המתכנת הראשון של עולם המיחשוב. ולא סתם מתכנת אלא מתכנת שהקדים את זמנו - את התוכנה שכתבה, היא יצרה באמצע המאה ה-19, בערך 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני...
כן, הסיפור מתחיל הרבה לפני שנולד המחשב הראשון. עדה לאבלייס (Ada Lovelace) האנגליה, או אדה לאבלייס, הייתה מתכנתת מחשבים מבלי שראתה מעודה מחשב. למעשה, כתבה "קוסמת המספרים" שהיא הייתה, את תוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
איך זה קורה? - ובכן, לאבלייס, או עדה ביירון, הייתה בתו של המשורר האנגלי הרומנטיקן וההולל לורד ביירון. היא הייתה מתמטיקאית צעירה ומבריקה, שהייתה האדם הנכון, שעזר לגאון אחר. בכך היא זכתה להיחשב לחלוצה בריטית בעולם המחשבים.
הכל מתחיל אצלה מלימוד מתמטיקה. את העידוד ללמוד מתמטיקה ומדעים היא קיבלה מאימה. האם גידלה אותה בחברה הגבוהה של לונדון והאמינה שפיתוח הכישורים המתמטיים של ביתה, ימנע ממנה להיות משוררת כמו אביה, איש שעזב את הבית עם לידתה.
ואכן, לאבלייס הוקסמה ממספרים ופיתחה חושים וכישרון מתמטי מדהים, תכונה יוצאת דופן לנשים ועוד פחות נפוץ אצל נערות באותה תקופה. מגיל צעיר למדה עדה בביתה מתמטיקה, עם מורים פרטיים שהזמינה אימה. המורים הללו חיבבו עליה את עולם המתמטיקה והיא ממש שיחקה במספרים.
בהיותה נערה, מורתה הפגישה אותם עם החוקר צ'ארלס באבג' (Babbage), מי שהיה פרופסור למתמטיקה וממציא. האיש פיתח כמה מכונות חישוב ועבודתו בתחום מכונות החישוב נחשבת למשפיעה מאד על התכנון של המחשבים המודרניים.
על המנוע האנליטי, אחת המכונות הללו שתכנן באבג', יצרה לאבלייס המסוקרנת, למרות גילה הצעיר, אלגוריתם שנועד לחשב מספרי ברנולי. האלגוריתם הזה נחשב לאלגוריתם הראשון, שפותח בכוונה לפעול על ידי מכונה. זה היה, כאמור, 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני.
המדהים הוא שעל אף שבאבג’ לא הצליח להשלים את בניית המנוע האנליטי מעולם, עדה הבינה שהמכונה הזו היא סוג של מחשב. וזה עוד לפני שאחרים הבינו מהו מחשב.
בחזונה של לאבלייס, כשהמחשב הזה יפותח, הוא לא רק יחשב חישובים מתמטיים, אלא גם ילחין מוסיקה ויצייר. כבר אז היא כתבה שהמכונה של באבג' דומה לנול האריגה שהמציא ז'וזף מארי ז'קאר (Jacquard). הערכתה הייתה שכמו שהנול של ז'קרד יכול לארוג דוגמאות של עלים ופרחים, יארוג המנוע האנליטי של באבג' דגמים מתמטיים מרהיבים. כמה שהיא צדקה!
לאבלייס שקדה על תרגום של מסמך שביקש ממנה באבג' לתרגם לאנגלית. בין ההסברים וההערות שהיא תרמה על המכונה של באבג', נוסף שם גם אותו אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, שזוכה היום להיחשב לתכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
משום כך רבים רואים בה את מתכנתת המחשבים הראשונה בעולם. ואגב, את כל זה היא עשתה עד גיל 36, בו הלכה עדה לעולמה ממחלת הסרטן.
בשנת 1979, באקט לא שובניסטי של פרגון גברי, קראו על שמה בפנטגון האמריקאי את שפת התכנות ADA, שפת מחשב המשמשת בעיקר תוכנות ומערכות הפעלה צבאיות.
הנה סיפורה של עדה לאבלייס (עברית):
https://youtu.be/td_5svpezpY?t=3m18s&end=5m32s
תולדות חייה:
https://youtu.be/U5VIiykV0LQ
ועדה לאבלייס הציעה בחייה את מה שנקרא היום מבחן לאבלייס לבינה מלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.
לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.
לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.
רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...
כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.
הנה ילד בן 12 שלמד לתכנת מספר על הדרך בה למד והפך למתכנת מקצועי (מתורגם):
מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים (מתורגם):
https://youtu.be/nKIu9yen5nc
התכנות משנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/6_RFZr9mWvc
הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):
https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ
דמיינו סוכן נוסע שהבוס נותן לו רשימה של ערים ודורש ממנו לתכנן את המסלול הכי קצר ביניהן, כך שיעבור פעם אחת בדיוק בכל עיר ואז ישוב לנקודה שממנה התחיל את המסלול.
המשימה הלכאורה פשוטה הזו היא אחת הבעיות המסובכות בעולם המדעי. היא זכתה לשם "בעיית הסוכן הנוסע" (Travelling Salesman Problem) ומטרתה היא אכן למצוא אלגוריתם שימצא את המסלול הקצר ביותר שיחבר כמה נקודות גאוגרפיות עד החזרה לנקודה שממנה מתחילים.
זו בעייה ידועה מאוד ומהנושאים המבוקשים ביותר לפתרון בעולם הניווט כיום. היא חברה מכובדת בקבוצת הבעיות נטולות הפתרון של תורת הגרפים ותורת הסיבוכיות. היא גם מהבעיות המרכזיות בתחום האופטימיזציה, כשגם אנשי בינה מלאכותית ומדעני מחשב עוסקים בה לא מעט.
מכיוון שהבעיה נוגעת גם למטיילים, דוורים, מתכנני טיסות לחוצים בכסף ושליחים של וולט עם מנות טייק אוויי חמות, היא זכתה גם לכינוי העממי "בעיית השליחים".
#הבעיה
דמיינו סוכן מכירות, שרוצה לפקוד את כל המקומות שבהם הוא אמור למכור את הסחורה שלו. האיש מעוניין למצוא את המסלול הקצר ביותר שיאפשר לו לעבור דרך כל המקומות, בכל מקום פעם אחת בלבד, ולסיים בנקודת ההתחלה.
זה פשוט, אתם ודאי אומרים לעצמכם. פשוט נמדוד על המפה את המרחקים בין כל שני מקומות במסלול ונסכם את המרחקים למרחק כולל. כך נמדוד בכמה מסלולים ונבחר את הקצר ביותר מהם.
אבל השיטה בה הולכים מנקודת ההתחלה לנקודה הקרובה ביותר, ממנה לנקודה הקרובה ביותר אליה וכך הלאה - השיטה הזו פשוט לא עובדת. במילים פשוטות, היא לא מציעה כך את המסלול הקצר ביותר.
דרכים אחרות? - בטח לא דרך ידנית.
רק שנבין כמה הבעיה מורכבת - פתרון בניסוי וטעייה הוא בלתי אפשרי כאן, כי אם יש לנו 10 נקודות בלבד, יש לה !N אפשרויות, N עצרת!, כלומר נצטרך להשוות
את המרחקים בלא פחות מ-3,628,800 אפשרויות או מסלולים אפשריים.
יותר מקומות? - זה רק יגדל. כדי שמחשב מהיר יעבור על כל האפשרויות שיש ל-100 יעדים, זה ייקח לו זמן בלתי סביר של 40 מיליון שנה עד שיגיע לתשובה.
#תולדות הבעיה
במאה ה-19 היו ראשונים שניסחו את בעיית הסוכן הנוסע, שבראשי תיבות מכונה TSP, המתמטיקאים ויליאם המילטון מאירלנד והמתמטיקאי הבריטי תומאס קירקמן (Thomas Kirkman).
ב-1857 המילטון אף פיתח את "משחק איקוסיאן" (Icosian game) שהמטרה בו הייתה למצוא את "המסלול ההמילטוני" שהוא הפתרון הקצר ביותר.
בשנת 1930, חוקר בשם קרל מנגר הגדיר את הבעיה והתייחס לפתרונות כוח גס ושיטת השכן הקרוב, אבל לא מצא פתרון.
בסנטה מניקה הציע תאגיד "ראנד", בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, פרסים על התקדמות, אפילו לא פתרון לבעיה. הדבר הפך את העניין לפופולרי מאוד, לפחות הצפון אמריקה ובאירופה. אבל שלל החוקרים, כולל מתמטיקאים, כימאים, פיזיקאים ואנשי מדעי המחשב, לא הניבו את הפתרון המיוחל. הבעייה נותרה ללא פתרון. המאבק היום הוא למצוא פתרון מקורב.
בשנת 2006 הצליחו לחקור ולוודא מסלול אופטימלי שעבר ב-85,900 נקודות. הוא מתוחזק ומאפשר מאז כלי בדיקה לאלגוריתמים שמציעים חוקרים לפתרון הבעיה.
#אז מה עושים?
השיטה הפשוטה היא הגרידית (Greedy). השיטה היא מכל נקודה ללכת אל הכי קרובה אליה.
שיטות אחרות בסרטונים שלמטה. הן לא מבטיחות את המסלול הקצר ביותר כמובן.
הנה אלגוריתם הסוכן הנוסע (עברית):
https://youtu.be/IUYaqz2hxN8
דוגמה להתמודדות עם חוט:
https://youtu.be/xi5dWND499g
כמה אסטרטגיות למסלול:
https://youtu.be/SC5CX8drAtU
בתכנות:
https://youtu.be/hvDx7q6vcWM
הסוכן הנוסע ובעיית ייעול המסלול (עברית):
https://youtu.be/MMt3I2P1j3I
ועוד הסבר על אלגוריתם קירוב ויעילותו (עברית):
https://youtu.be/9Uwp8NPdti0
סינון רעשים (Noise Cancelling) הוא צורך מורגש במצבים שבהם אנו זקוקים לפעילות שקטה ונמצאים בלב סביבה רועשת. אוזניות ומערכות קול שונות מצוידות במערכות למחיקת רעשים, שרובן מתבססות על 'פאזה הפוכה', שיטה שבה מיקרופונים מיוחדים "מאזינים" לרעש שבא מבחוץ ומשתמשים באמצעים אקוסטיים כדי להשתיקו.
המנגנון האלקטרוני החכם לסינון רעשים, שמותקן כיום במכשירים כאלה, דוגמת טלפונים חכמים ואוזניות איכותיות, מבחין בין רעש הרקע שמסביב לצליל המוסיקה או הדיבור שבאוזניות ומצמצם את רעש הרקע. כך ניתן להאזין למוסיקה בזמן טיסה, או לנהל שיחה בטלפון גם כשנמצאים בסביבה רועשת כמו רחוב הומה אדם, אוטובוס מלא בדיבורים ורעשים, או מועדון ריקודים מפוצץ אדם.
בשיטה זו מזהים המיקרופונים החיצוניים לסינון רעשים את כיווני רעש וחוסמים אותם נקודתית. מיקרופון חיצוני קולט את הרעש שבא מבחוץ ומערכת אלקטרונית "משמיעה" במקביל אליו את הרעש הזה בהיפוך, בשיטת 'הפאזה ההפוכה'. פעולה זו מצמצמת את מרבית הרעש ומשאירה את המוסיקה או את קולו של הדובר שבצד השני של הטלפון הסלולארי נקיים ובהירים יותר.
צמצום הרעש בשיטה זו משמש כיום באוזניות, מכוניות, תאי שקט ועוד. יש גם פיתוחים שמנסים לעשות זאת בעזרת מכשיר הנצמד אל החלון ומשתיק את רעש הרחוב.
אך אלגוריתם סינון הרעשים הממוצע, של הטלפון למשל, אינו מושלם. הוא פוגע ומטשטש גם את הקול שמצדו השני, שכן הוא מתבסס על הבחנה בין רעש הרקע לקולו של הדובר וצמצום הרעש כולו. שיטות מתקדמות יותר שפותחו לאחרונה מצליחות לצמצם רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע במוסיקה או בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון. כך מושתק הרעש המטריד, אך קולו של הדובר ברור יותר והמוסיקה נפגעת הרבה פחות.
הנה הסבר השיטה של פאזה הפוכה:
http://youtu.be/F7D_pnaexG0
מנגנון ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, מאפשר כיום בחירה בין סוגי ורמות סינון:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
הסבר השיטה לביטול רעשים שפותחה בידי מהנדסי חברת Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
הסבר מילולי יותר:
http://youtu.be/KHsXA_LE3e4
מערכת ביטול רעשים מודרנית ל אוזניות אלחוטיות הן ממש חכמות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
ופיתוח של כפתור שקט המאפשר לסנן את רעשי הרחוב בסלון שלך:
http://youtu.be/Mv6sBuwzLhk
האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...
בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.
בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.
גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.
בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.
פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.
אגב, חלק מהבוטים הללו כבר הוסבו לשימושים פוליטיים. הם "מאיישים" פרופילי פייסבוק מזויפים, מגיבים לציוצי טוויטר או מצייצים בעצמם, מפיצים פייק ניוז או ריל ניוז ביעילות מפחידה ובקיצור - ממלאים את תפקידם של הפוליטיקאים ודובריהם, במכפלות כוח מטורפות שמאפשרות שינויים ממשיים בדעת הקהל.
היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..
עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.
מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:
http://youtu.be/hx1SMxgxKnc
על פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר שנכתב על ידי בוט כתיבה:
https://youtu.be/XFYckCslt74
בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:
https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ
ועוד רובוט כתב יד:
https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY
מהי פונקציה בתכנות?
מכירים את זה שאתם עושים שוב ושוב, כל יום או כל כמה שעות את אותה פעולה וזה נראה לכם לא הגיוני?
גם מתכנתים לא אוהבים לעשות שוב ושוב את אותה פעולה. לכן הם למשל משתמשים בלולאות (Loops). אבל יש מרכיב שחוסך עוד יותר עבודה וכתיבת קוד מיותר. כי מתכנתים אוהבים לשמור את הקוד שלהם DRY, קיצור של "don’t repeat yourself".
לרכיב מקצר העבודה הזה קוראים פונקציה (Function). הפונקציה היא פלא של ייעול. כל מטרתה היא "לקודד פעם אחת, להשתמש הרבה פעמים".
#אבל מהי פונקציה?
פונקציה היא קוד שמבצע פעולה. הרעיון בכתיבת פונקציה הוא לכתוב פעם אחת קוד והוא יחליף את הצורך לכתוב פעולות דומות שוב ושוב, במקומות שונים בתוכנה.
דמייני שאת מתכנתת פעם אחת קטע של קוד ואחרי כן קוראת לו בתוכנה, בכל פעם שצריך שהוא יבצע את תפקידו.
מדהים לא?
ואכן, פונקציה בתכנות היא מרכיב פשוט אבל משמעותי מאוד, המקל את הקידוד ואת הארגון הנכון של תכנית מחשב. כך הוא מקצר את הקוד, חוסך זמן ומקטין את האפשרויות לשגיאות.
כמו במכשיר מיקרוגל או במכונית, בפונקציה משתמשים בכל פעם שרוצים לבצע את הפעולה שהיא יודעת ותוכנתה לעשות. מכונית תסיע אותנו ומיקרו יחמם לנו או יפשיר את האוכל. כל אחד יודע כמה הם שיפרו את חיינו לעומת העולם שלפני המכונית או המיקרוגל.
במילים פשוטות, הפונקציה היא קטע קוד המבצע פעולה, Action כלשהי. המתכנתים כותבים את הפונקציה פעם אחת ויכולים לקרוא לה בקוד מתי שרק ירצו.
#שיטת התכנות של פונקציות
אז השיטה היא פשוטה - מגדירים ומשתמשים. כלומר, מתכנתים פונקציה ונותנים לה שם. מעתה נוכל להשתמש בה בקוד, כלומר לקרוא לה בכל פעם שנצטרך שהיא תבצע את תפקידה.
#איך פונקציה פועלת?
בקריאה לפונקציה, לעתים נצטרך לתת לה נתונים. בשביל זה לפונקציה יש סוגריים. בתוכן נצרף לה לעתים פרמטרים, כלומר נתונים מסויימים שבהם היא תשתמש כדי לחשב ולבצע את מה שהיא תוכנתה לעשות.
כשהפונקציה תסיים "לעבוד" (וזה יהיה מאוד מהיר כמובן) היא תחזיר את הפלט להמשך התכנית, או תבצע פעולה כמו הדפסה או הפעלה של פונקציות אחרות.
#דוגמה לפונקציות בחיים
נסביר את זה רגע בדימוי מהחיים: דמיינו שאתם בפסטיבל עם המון אנשים ואיבדתם את החברה שלכם. אתם ניגשים לבמה ומבקשים להכריז שאתם ממתינים לה. אומרים לכם לדבר עם שמעון, הכרוז של הפסטיבל. הוא בחור נחמד וענייני ומבקש מכם מידע, דאטה. במילים פשוטות - הוא שואל איך קוראים לה ומה שמכם. כשאתם נותנים את הפרטים הללו, שמעון ממהר להכריז במיקרופון "ברכה לוי, בואי ליד הבמה! יוסי ושרון ממתינים לך". דקות אחר כך ברכה מגיעה אליכם ליד הבמה.
סוף טוב הכל טוב!
כלומר, שמעון הוא פונקציה שיודעת להכריז על אבדות. הוא צריך פרמטרים, דאטה הכרחי שבדוגמה הזו הוא שם הגברת ושמות הממתינים לה. כשהוא מבצע את הפעולה שלו, המשימה מתבצעת. אם הוא היה מחזיר תשובה, כמו" ברכה כבר בבית" זה כנראה היה ארגומנט.
#יתרונות הפונקציה
פונקציה מקצרת את הקוד, חוסכת מאוד בזמן פיתוח ומונעת באגים. במילים פשוטות, הרעיון בפונקציה "קודד פעם אחת, השתמש הרבה פעמים!"
איך זה עובד?
דמיינו שהייתם צריכים גם לתקן בעצמכם את המכונית, גם להכין אוכל, גם לבנות את הבית שלכם, לטפל וללמד את הילדים, לתקן את החשמל, את הביוב וכל הדברים שצריך לעשות. אולי זה אפשרי אבל זה לא חכם, נכון?
קוד ללא פונקציות הוא כמו עולם בלי בעלי תפקידים שיודעים היטב כיצד למלא משימות מוגדרות, בלי אנשי מקצוע שהם מומחים בתפקידם ובלי מכשירים שעושים לנו את החיים קלים ונוחים.
זה עולם מסובך ומבולגן. המתכנתים קוראים לקוד כזה "קוד ספגטי". מרוב שהוא עמוס ומנוהל לא נכון, לא מוצאים בו את הידיים והרגליים...
חישבו על הפונקציה כסוג של מכונה, מתקן או חלק בקוד. כשנותנים להם סוג של אינפוט, מידע, הם יודעים לבצע במידע הזה משימה שהוגדרה להם מראש בתכנות.
פעולה כזו של פונקציה יכולה לפעמים לתת לנו משהו בחזרה, ערך או ערכים מוגדרים. ערך כזה בדוגמה שלנו הוא כמו תשובה ששמעון יכול לתת לנו, שברכה נמצאה וממתינה לנו במקום כלשהו.
לעתים פונקציה יכולה לשנות את הדאטה שנתנו לה ולפעמים לקבל החלטה על בסיס הדאטה הזה. בשפות מונחות עצמים יש בדרך כלל סוגריים אחרי שם הפונקציה. כשמכריזים על הפונקציה, כלומר כשמהמתכנתים מציגים אותה לראשונה, הם מגדירים שבסוגריים האלה יוכנס הדאטה לצורך הביצוע. בכך הם מגדירים באמצעות "פרמטרים" מה יהיה הדאטה המצופה, כדי שהפונקציה תעשה את תפקידה.
כשקוראים לפונקציה, זה כמו למלא טופס. לתוך הסוגריים, מכניסים את הפרמטרים, האינפוט, את המידע שהפונקציה רוצה (כמו ששמעון שואל "איך קוראים לילדה שנעלמה לכם?")
אחרי ביצוע הפעולה, הפונקציה תחזיר את הארגומנט. כלומר, את התוצאה או המידע שביקשנו ממנה לייצר מהפרמטרים שסיפקנו לה בקריאה.
בשפות תכנות נהוג שהסוגריים נכללות בפונקציה בכל מקרה, גם אם אין מידע, כלומר פרמטרים שהפונקציה דורשת כדי למלא את תפקידה, יהיו שם סוגריים ריקות.
ואגב, בשפות התכנות השונות יש פונקציות מובנות, שנכתבו מראש, ברמת השפה כולה. ניתן להשתמש בהן מראש, מבלי שהמתכנת יצטרך לפתח בעצמו או בעצמה פונקציות לדברים שמתכנתים צריכים הרבה. יש גם ספריות שלמות, שאותן תוכלו לייבא לקוד שלכם ולחסוך זמן פיתוח. הן כוללות פונקציות שימושיות, בתחום בו הספריה שימושית.
הנה סרטון שמסביר את הפונקציה בפשטות:
https://youtu.be/3JIZ40yuZL0?end=2m40s
הפונקציה לתלמידי תכנות שפת פייתון (עברית):
https://youtu.be/o0wyYsNbJeY
והסבר הפונקציות ב-javascript (עברית):
https://youtu.be/c7mqY6QtdQQ
מכירים את זה שאתם עושים שוב ושוב, כל יום או כל כמה שעות את אותה פעולה וזה נראה לכם לא הגיוני?
גם מתכנתים לא אוהבים לעשות שוב ושוב את אותה פעולה. לכן הם למשל משתמשים בלולאות (Loops). אבל יש מרכיב שחוסך עוד יותר עבודה וכתיבת קוד מיותר. כי מתכנתים אוהבים לשמור את הקוד שלהם DRY, קיצור של "don’t repeat yourself".
לרכיב מקצר העבודה הזה קוראים פונקציה (Function). הפונקציה היא פלא של ייעול. כל מטרתה היא "לקודד פעם אחת, להשתמש הרבה פעמים".
#אבל מהי פונקציה?
פונקציה היא קוד שמבצע פעולה. הרעיון בכתיבת פונקציה הוא לכתוב פעם אחת קוד והוא יחליף את הצורך לכתוב פעולות דומות שוב ושוב, במקומות שונים בתוכנה.
דמייני שאת מתכנתת פעם אחת קטע של קוד ואחרי כן קוראת לו בתוכנה, בכל פעם שצריך שהוא יבצע את תפקידו.
מדהים לא?
ואכן, פונקציה בתכנות היא מרכיב פשוט אבל משמעותי מאוד, המקל את הקידוד ואת הארגון הנכון של תכנית מחשב. כך הוא מקצר את הקוד, חוסך זמן ומקטין את האפשרויות לשגיאות.
כמו במכשיר מיקרוגל או במכונית, בפונקציה משתמשים בכל פעם שרוצים לבצע את הפעולה שהיא יודעת ותוכנתה לעשות. מכונית תסיע אותנו ומיקרו יחמם לנו או יפשיר את האוכל. כל אחד יודע כמה הם שיפרו את חיינו לעומת העולם שלפני המכונית או המיקרוגל.
במילים פשוטות, הפונקציה היא קטע קוד המבצע פעולה, Action כלשהי. המתכנתים כותבים את הפונקציה פעם אחת ויכולים לקרוא לה בקוד מתי שרק ירצו.
#שיטת התכנות של פונקציות
אז השיטה היא פשוטה - מגדירים ומשתמשים. כלומר, מתכנתים פונקציה ונותנים לה שם. מעתה נוכל להשתמש בה בקוד, כלומר לקרוא לה בכל פעם שנצטרך שהיא תבצע את תפקידה.
#איך פונקציה פועלת?
בקריאה לפונקציה, לעתים נצטרך לתת לה נתונים. בשביל זה לפונקציה יש סוגריים. בתוכן נצרף לה לעתים פרמטרים, כלומר נתונים מסויימים שבהם היא תשתמש כדי לחשב ולבצע את מה שהיא תוכנתה לעשות.
כשהפונקציה תסיים "לעבוד" (וזה יהיה מאוד מהיר כמובן) היא תחזיר את הפלט להמשך התכנית, או תבצע פעולה כמו הדפסה או הפעלה של פונקציות אחרות.
#דוגמה לפונקציות בחיים
נסביר את זה רגע בדימוי מהחיים: דמיינו שאתם בפסטיבל עם המון אנשים ואיבדתם את החברה שלכם. אתם ניגשים לבמה ומבקשים להכריז שאתם ממתינים לה. אומרים לכם לדבר עם שמעון, הכרוז של הפסטיבל. הוא בחור נחמד וענייני ומבקש מכם מידע, דאטה. במילים פשוטות - הוא שואל איך קוראים לה ומה שמכם. כשאתם נותנים את הפרטים הללו, שמעון ממהר להכריז במיקרופון "ברכה לוי, בואי ליד הבמה! יוסי ושרון ממתינים לך". דקות אחר כך ברכה מגיעה אליכם ליד הבמה.
סוף טוב הכל טוב!
כלומר, שמעון הוא פונקציה שיודעת להכריז על אבדות. הוא צריך פרמטרים, דאטה הכרחי שבדוגמה הזו הוא שם הגברת ושמות הממתינים לה. כשהוא מבצע את הפעולה שלו, המשימה מתבצעת. אם הוא היה מחזיר תשובה, כמו" ברכה כבר בבית" זה כנראה היה ארגומנט.
#יתרונות הפונקציה
פונקציה מקצרת את הקוד, חוסכת מאוד בזמן פיתוח ומונעת באגים. במילים פשוטות, הרעיון בפונקציה "קודד פעם אחת, השתמש הרבה פעמים!"
איך זה עובד?
דמיינו שהייתם צריכים גם לתקן בעצמכם את המכונית, גם להכין אוכל, גם לבנות את הבית שלכם, לטפל וללמד את הילדים, לתקן את החשמל, את הביוב וכל הדברים שצריך לעשות. אולי זה אפשרי אבל זה לא חכם, נכון?
קוד ללא פונקציות הוא כמו עולם בלי בעלי תפקידים שיודעים היטב כיצד למלא משימות מוגדרות, בלי אנשי מקצוע שהם מומחים בתפקידם ובלי מכשירים שעושים לנו את החיים קלים ונוחים.
זה עולם מסובך ומבולגן. המתכנתים קוראים לקוד כזה "קוד ספגטי". מרוב שהוא עמוס ומנוהל לא נכון, לא מוצאים בו את הידיים והרגליים...
חישבו על הפונקציה כסוג של מכונה, מתקן או חלק בקוד. כשנותנים להם סוג של אינפוט, מידע, הם יודעים לבצע במידע הזה משימה שהוגדרה להם מראש בתכנות.
פעולה כזו של פונקציה יכולה לפעמים לתת לנו משהו בחזרה, ערך או ערכים מוגדרים. ערך כזה בדוגמה שלנו הוא כמו תשובה ששמעון יכול לתת לנו, שברכה נמצאה וממתינה לנו במקום כלשהו.
לעתים פונקציה יכולה לשנות את הדאטה שנתנו לה ולפעמים לקבל החלטה על בסיס הדאטה הזה. בשפות מונחות עצמים יש בדרך כלל סוגריים אחרי שם הפונקציה. כשמכריזים על הפונקציה, כלומר כשמהמתכנתים מציגים אותה לראשונה, הם מגדירים שבסוגריים האלה יוכנס הדאטה לצורך הביצוע. בכך הם מגדירים באמצעות "פרמטרים" מה יהיה הדאטה המצופה, כדי שהפונקציה תעשה את תפקידה.
כשקוראים לפונקציה, זה כמו למלא טופס. לתוך הסוגריים, מכניסים את הפרמטרים, האינפוט, את המידע שהפונקציה רוצה (כמו ששמעון שואל "איך קוראים לילדה שנעלמה לכם?")
אחרי ביצוע הפעולה, הפונקציה תחזיר את הארגומנט. כלומר, את התוצאה או המידע שביקשנו ממנה לייצר מהפרמטרים שסיפקנו לה בקריאה.
בשפות תכנות נהוג שהסוגריים נכללות בפונקציה בכל מקרה, גם אם אין מידע, כלומר פרמטרים שהפונקציה דורשת כדי למלא את תפקידה, יהיו שם סוגריים ריקות.
ואגב, בשפות התכנות השונות יש פונקציות מובנות, שנכתבו מראש, ברמת השפה כולה. ניתן להשתמש בהן מראש, מבלי שהמתכנת יצטרך לפתח בעצמו או בעצמה פונקציות לדברים שמתכנתים צריכים הרבה. יש גם ספריות שלמות, שאותן תוכלו לייבא לקוד שלכם ולחסוך זמן פיתוח. הן כוללות פונקציות שימושיות, בתחום בו הספריה שימושית.
הנה סרטון שמסביר את הפונקציה בפשטות:
https://youtu.be/3JIZ40yuZL0?end=2m40s
הפונקציה לתלמידי תכנות שפת פייתון (עברית):
https://youtu.be/o0wyYsNbJeY
והסבר הפונקציות ב-javascript (עברית):
https://youtu.be/c7mqY6QtdQQ
מי המציא את האוזניות מסננות הרעשים?
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפורו המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפורו המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
מהם הבוטים שזוחלים באינטרנט? ומה להם ולמנועי חיפוש?
אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "זחלנים" (Crawlers), סוג של "בוטים", מעין רובוטים קטנים של תוכנה בלבד, המכונים בשם החיבה "Bots".
הבוטים הללו הם סוכני תוכנה מתוכנתים ואוטומטיים. הם מחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים ולעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים - אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה.
הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.
ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או ביומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.
הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:
http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8
ומהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:
http://youtu.be/usyYXNNBRjc
אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "זחלנים" (Crawlers), סוג של "בוטים", מעין רובוטים קטנים של תוכנה בלבד, המכונים בשם החיבה "Bots".
הבוטים הללו הם סוכני תוכנה מתוכנתים ואוטומטיים. הם מחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים ולעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים - אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה.
הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.
ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או ביומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.
הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:
http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8
ומהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:
http://youtu.be/usyYXNNBRjc
איזה מחשב מציג יצירות במוזיאון?
ציור ויצירה אמנותית בכלל הן פעולות מורכבות למחשב ולכן מחשבים המסוגלים לצייר בעצמם הם תופעה יחודית. את המחשב AARON מפתח האמן האמריקאי הרולד כהן כבר מעל 30 שנה, במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד. הוא תוכנת כך שיוכל לצייר תמונות בסגנונות ציור מגוונים. למחשב, סוג של רובוט מצייר, הוזן ידע אמנותי שמאפשר לו לצייר עצמים שונים, כמו בני אדם, צמחים ודומם. למחשב תוכנתו גם אלגוריתמים וכללים אמנותיים שבהם מצוייד הצייר, כמו העובדה שבסיסו של עצם רחוק הוא גבוה מבסיסו של עצם קרוב, שהוא קטן יותר מהקרוב, מוסתר על ידיו ועוד. בנוסף הגדיר האמן כללים שלקוחים מניסיונו כצייר ומורה פעיל לציור, בצירוף ידע מהתחום בתחומים כמו צבע, קומפוזיציה ופרספקטיבה.
יש ויכוח אמיתי מה מידת היצירתיות של המחשב הזה, שכן את היכולת לבצע הוראות שנלמדו יכול לבצע כל תלמיד ציור והרי אמן הוא אדם שמעבד את הידע שברשותו, מוסיף מהיצירתיות הטבעית שלו ופורץ את גבולות מה שכבר נעשה. ועדיין, הציורים של AARON הם כה מרשימים ומעוררי עניין, שחובבי אמנות רבים לא מצליחים להבחין ביניהם לבין ציורים שנעשו על ידי ציירים אנושיים. כיום מוצגים רבים מהם בתערוכות ובמוזיאונים בכל העולם ורבים מהם אף נרכשו במהלך השנים בידי אספני אמנות.
הנה הרולד כהן מספר על AARON:
https://youtu.be/MwHQx9BrHQc
הרצאה של הרולד כהן על העבודות של AARON:
https://youtu.be/RyIgu_GSS5g
הנה ציור שנוצר על ידי התוכנה של AARON:
https://youtu.be/3PA-XApZkso
דיון על המחשב המצייר AARON:
https://youtu.be/boKs9JzI1f4
ציור ויצירה אמנותית בכלל הן פעולות מורכבות למחשב ולכן מחשבים המסוגלים לצייר בעצמם הם תופעה יחודית. את המחשב AARON מפתח האמן האמריקאי הרולד כהן כבר מעל 30 שנה, במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד. הוא תוכנת כך שיוכל לצייר תמונות בסגנונות ציור מגוונים. למחשב, סוג של רובוט מצייר, הוזן ידע אמנותי שמאפשר לו לצייר עצמים שונים, כמו בני אדם, צמחים ודומם. למחשב תוכנתו גם אלגוריתמים וכללים אמנותיים שבהם מצוייד הצייר, כמו העובדה שבסיסו של עצם רחוק הוא גבוה מבסיסו של עצם קרוב, שהוא קטן יותר מהקרוב, מוסתר על ידיו ועוד. בנוסף הגדיר האמן כללים שלקוחים מניסיונו כצייר ומורה פעיל לציור, בצירוף ידע מהתחום בתחומים כמו צבע, קומפוזיציה ופרספקטיבה.
יש ויכוח אמיתי מה מידת היצירתיות של המחשב הזה, שכן את היכולת לבצע הוראות שנלמדו יכול לבצע כל תלמיד ציור והרי אמן הוא אדם שמעבד את הידע שברשותו, מוסיף מהיצירתיות הטבעית שלו ופורץ את גבולות מה שכבר נעשה. ועדיין, הציורים של AARON הם כה מרשימים ומעוררי עניין, שחובבי אמנות רבים לא מצליחים להבחין ביניהם לבין ציורים שנעשו על ידי ציירים אנושיים. כיום מוצגים רבים מהם בתערוכות ובמוזיאונים בכל העולם ורבים מהם אף נרכשו במהלך השנים בידי אספני אמנות.
הנה הרולד כהן מספר על AARON:
https://youtu.be/MwHQx9BrHQc
הרצאה של הרולד כהן על העבודות של AARON:
https://youtu.be/RyIgu_GSS5g
הנה ציור שנוצר על ידי התוכנה של AARON:
https://youtu.be/3PA-XApZkso
דיון על המחשב המצייר AARON:
https://youtu.be/boKs9JzI1f4
מהי הלחנה אלגוריתמית?
הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.
תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.
קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".
בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.
תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!
הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:
https://youtu.be/H8BvvSRgS8c
הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:
https://youtu.be/Zx_y2muZfyg
ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:
https://youtu.be/6-GI0we1tBQ
הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.
תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.
קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".
בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.
תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!
הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:
https://youtu.be/H8BvvSRgS8c
הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:
https://youtu.be/Zx_y2muZfyg
ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:
https://youtu.be/6-GI0we1tBQ
מה גורלה של הפרטיות בעולמנו?
הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.
פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.
יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.
שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.
חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!
מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!
דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?
כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.
תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.
עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.
הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):
https://youtu.be/PoR6o5eHPw4
הנה נושא הפרטיות:
https://youtu.be/hsnr_4ccceY
יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:
https://youtu.be/0L0geYTJBOM
יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):
https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ
מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):
https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ
ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):
https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s
אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):
https://youtu.be/ICb61rr68sk
ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):
https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.
פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.
יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.
שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.
חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!
מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!
דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?
כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.
תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.
עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.
הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):
https://youtu.be/PoR6o5eHPw4
הנה נושא הפרטיות:
https://youtu.be/hsnr_4ccceY
יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:
https://youtu.be/0L0geYTJBOM
יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):
https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ
מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):
https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ
ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):
https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s
אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):
https://youtu.be/ICb61rr68sk
ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):
https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
מי היה אויקלידס, אבי הגאומטריה?
אוקלידס (Euclid), או אויקלידס, היה מתמטיקאי יווני שהתחנך באקדמיה של אפלטון באתונה ונחשב לאבי הגאומטריה.
הוא היה פעיל בעיר אלכסנדריה שבמצרים במהלך שלטונו של תלמי הראשון, בסביבות המאה ה-3 לפני הספירה. בסדרת ספרי "היסודות", ערך אוקלידס בצורה שיטתית את מרבית הידע המתמטי והתוצאות המתמטיות שהיו ידועים בתקופתו ואת פרי מחקריהם ורעיונותיהם של מיטב המתמטיקאים שחיו ופעלו ביוון לפניו.
סדרת "היסודות" מחולקת ל-13 כרכים:
כרכים 1-6 עוסקים בגאומטריה של המישור.
כרכים 7-9 עוסקים בתורת המספרים.
כרך 10 עוסק במספרים אי-רציונליים.
כרכים 11-13 עוסקים בגאומטריה של המרחב.
הסדרה הפכה לספר שהוא אחת היצירות המשמעותיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה ושעד תחילת המאה ה-20, במשך כמעט 2300 שנה שימש כספר הלימוד המרכזי למתמטיקה ולגאומטריה!
אגב, אויקלידס גם פיתח את האלגוריתם העתיק ביותר שאנו מכירים כיום. האלגוריתם הזה נועד לפתור בעיה מתמטית, של מציאת המחלק המשותף המקסימלי, כלומר המספר הגדול ביותר שיתחלק בשני מספרים אחרים, מבלי להשאיר שארית. זוהי הגאומטריה האויקלידית.
הנה סרטון על אוקלידס (עברית):
http://youtu.be/r9nVXApKHoY
הסיפור של אוקלידס והגאומטריה:
https://youtu.be/_KUGLOiZyK8
ואקסיומת המקבילים שלו (מתורגם):
https://youtu.be/LPET_HhN0VM
אוקלידס (Euclid), או אויקלידס, היה מתמטיקאי יווני שהתחנך באקדמיה של אפלטון באתונה ונחשב לאבי הגאומטריה.
הוא היה פעיל בעיר אלכסנדריה שבמצרים במהלך שלטונו של תלמי הראשון, בסביבות המאה ה-3 לפני הספירה. בסדרת ספרי "היסודות", ערך אוקלידס בצורה שיטתית את מרבית הידע המתמטי והתוצאות המתמטיות שהיו ידועים בתקופתו ואת פרי מחקריהם ורעיונותיהם של מיטב המתמטיקאים שחיו ופעלו ביוון לפניו.
סדרת "היסודות" מחולקת ל-13 כרכים:
כרכים 1-6 עוסקים בגאומטריה של המישור.
כרכים 7-9 עוסקים בתורת המספרים.
כרך 10 עוסק במספרים אי-רציונליים.
כרכים 11-13 עוסקים בגאומטריה של המרחב.
הסדרה הפכה לספר שהוא אחת היצירות המשמעותיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה ושעד תחילת המאה ה-20, במשך כמעט 2300 שנה שימש כספר הלימוד המרכזי למתמטיקה ולגאומטריה!
אגב, אויקלידס גם פיתח את האלגוריתם העתיק ביותר שאנו מכירים כיום. האלגוריתם הזה נועד לפתור בעיה מתמטית, של מציאת המחלק המשותף המקסימלי, כלומר המספר הגדול ביותר שיתחלק בשני מספרים אחרים, מבלי להשאיר שארית. זוהי הגאומטריה האויקלידית.
הנה סרטון על אוקלידס (עברית):
http://youtu.be/r9nVXApKHoY
הסיפור של אוקלידס והגאומטריה:
https://youtu.be/_KUGLOiZyK8
ואקסיומת המקבילים שלו (מתורגם):
https://youtu.be/LPET_HhN0VM
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
