טירת בילטמור אינה רק הבית הפרטי הגדול ביותר בארה"ב - היא גם מרבה לשחק בסרטים הוליוודיים. בין הסרטים המוכרים שבהם כיכבה טירת בילטמור בתור.. טירה.. נמצאים גם סרטים כמו חניבעל, המוהיקני האחרון והסרט המצליח מאד פורסט גאמפ.

מעבר לזה טירת בילטמור היא גם אתר תיירות שמליון תיירים באים לבקר בו בכל שנה.


הנה סרטון על טירת בילטמור:

http://youtu.be/x_1bQ1L5O6Y

הסמלים של המפלגות בארה"ב (Political Party Symbols) הם פיל וחמור. שניהם נולדו במהלך פעילותו של מאייר פוליטי לעיתון, אבל הפכו בהמשך לסמלים המובהקים של שתי המפלגות הפוליטיות החזקות בעולם.

החמור הפציע בפוליטיקה האמריקנית במהלך קמפיין הבחירות של המועמד הדמוקרטי אנדרו גקסון. הוא היה מועמד עקשן שתרם כמה סיסמאות פופוליסטיות במיוחד. אחת המפורסמות שבהן "תנו לעם את הזכות למשול!" - הרפובליקאים מצידם סתרו את הססמה במשפט: "אם העם ימשול, זה ייגמר בקומץ חמורים שישלטו במדינה". גקסון החכם דווקא ציין את האיכויות הטבעיות של החמור - את הסיבולת ואת כושר ההתמדה שלו. גקסון אמר שהוא עצמו הוא אכן חמור, בכך שהוא מוכן לשאת בנטל המוגזם כל עוד יש בכך צורך. באופן מפתיע ההזדהות שלו עם החמור העובד קשה ולא מוותר עזרה לו לנצח את המירוץ לנשיאות והוא הפך לנשיא ארה"ב השביעי.

אמנם החמור הדמוקרטי נשכח לשנים רבות אחרי ג'קסון, אבל היה זה קריקטוריסט רפובליקני בשם תומאס נאסט, שהחזיר את החמור לתמונה. נאסט, שנחשב לאבי הקריקטורה הפוליטית בארצות הברית, הפך בקריקטורות שלו עבור המגזין הפוליטי "הארפר'ז וויקלי", את החמור לסמל של המפלגה הדמוקרטית. בהמשך הוא גם הכניס את הפיל בתור הסמל הנגדי, של המפלגה הרפובליקנית. כך הלכו והתקבעו בתודעה שני בעלי החיים הללו כסמלים הלא רשמיים של המפלגות הגדולות באמריקה. העיתונות ציירה שוב ושוב את הפיל הרפובליקני ומנגד - הציגה את המפלגה הדמוקרטית בדמות החמור. אגב, הפיל הפך בהמשך לסמל הרשמי של הרפובליקנים. החמור, לעומתו, לא זכה מעולם במינוי הדמוקרטי לתואר הרשמי והמכובד הזה.


הנה המסע ההיסטורי של סמלי המפלגות בארצות הברית:

https://youtu.be/DwZUHLcokn4


מצגת וידאו יפהפיה על מקור הסמלים של המפלגות האמריקאיות:

https://youtu.be/-LxAKQZv3Mo


הסבר מילולי מהיר במיוחד:

https://youtu.be/BqS2lkCKesM


וחפרן מעמיק מסביר את מקור סמלי המפלגות הגדולות באמריקה:

https://youtu.be/jGdoclq2XMQ

"נקודת המסתורין" היא בקתה מוזרה, שנמצאת לא רחוק מהעיירה סנטה-קרוז שבמדינת קליפורניה בארצות-הברית. נראה שמתרחשות בבקתה המסתורית הזו תופעות שנוגדות את חוקי הפיזיקה ומנוגדות לכוח הכבידה של כדור-הארץ. זה גורם למבקרים בבקתת "נקודת המסתורין" לנטות בזווית עקומה למול פני הקרקע, במקום לעמוד ישר כמו בכל מקום בעולם. אפשר לראות במקום שאם מגלגלים כדור, הוא יתגלגל במעלה הקרש שעליו הוא מגולגל ולא במורדו.

יש עוד תופעות מוזרות ב"נקודת המסתורין" אבל אותן נשאיר לכם לגלות לבד..


הנה הדברים המוזרים ב"נקודת המסתורין" שבסנטה קרוז:

http://youtu.be/CzM0ZUsLM4o


והסבר על התופעה באנגלית:

http://youtu.be/AT0uQLspcXo

הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.

לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.

הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.

מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.


הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:

https://youtu.be/AbVbVKA-KXE


שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:

https://youtu.be/MAjF5FWPidY


בופאלו בוגר בתאילנד:

https://youtu.be/xUpBqK6GYk8


הבופלו וצאצאיהם:

https://youtu.be/i5IyS-MBzpk


גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:

https://youtu.be/LU8DDYz68kM

המראה המקסים של מפלי מלטנומה (Multnomah waterfalls) הוא מהמרשימים בעולם ולבטח היפים במדינת אורגון בארה"ב. מפלי מולטנומה הם ללא ספק מפלי-המים המרשימים ביותר באזור הרווי במפלים ונהרות שמייצרים מראות נפלאים. תורם למראה הקסום שלהם גשר בנסון שנבנה בהם וניתן באמצעותו להעפיל למעלה אל מול המפל ממש.

המפלים הם המפלים השניים בגובהם מהמפלים הגבוהים בארצות הברית. המים נופלים מגובה של 620 רגל, מראשו של הר לארך. הם נקראים מפלים מכיוון שזהו לכאורה מפל אחד, אך במלטנומה הוא גבוה ומדורג, כך שיש בו למעשה מספר מפלים שבהם נופלים המים, אחד אחרי השני.

במפלי מלטנומה יש גם בקיץ מים רבים. אך הם עוד יותר מרשימים בחורף, כשלעתים שורר מזג אוויר קר במיוחד באזור ואז קופאים המפלים והמים שבדרך כלל צונחים כלפי מטה והופכים לנטיף קרח ענקי.


הנה סיפורם של מפלי מלטנומה שבמדינת אורגון:

https://youtu.be/Zg82olymq2M


אנשים אוהבים לבקר במפלים היפים:

https://youtu.be/2mIa1Zewd24


מבט של רחפן על המפלים:

https://youtu.be/uMm3N7HoqYE


מישהו שהחליט להציע נישואין במפלים הללו:

https://youtu.be/CqB_yf1M_rE


והנה השלווה במצגת וידאו של מפלי מלטנומה:

https://youtu.be/3Ugf7ndjHRk?long=yes

מה אתה עושה כשאתה מדינה ויש לך המון זהב בארון? - נכון. שומר עליו חזק, כדי שלא ייעלם... וזה בדיוק מה שעשה הנשיא האמריקאי פרנקלין ד. רוזוולט, כשהעביר את כלכלת ארה"ב מכלכלה המתבססת על מטבעות ומטילי זהב לכלכלת שטרות-כסף מודפסים. להודעת משרד האוצר האמריקאי, החליפו כל אזרחי ארה"ב לדולרים, את מטילי ומטבעות הזהב שהיו ברשותם.

נשיא ארה"ב הבין שלממשלה יש מעתה הרבה זהב שאין מה לעשות איתו. לכן, הוא הכריז על בניית מבצר מודרני בשם פורט נוקס (Fort knox), שבו ישמור הממשל הפדרלי את הזהב של ארצות הברית.

מבצר פורט נוקס הפך אז למקום השמור והמאובטח ביותר על אדמת ארצות הברית. איש, אפילו לא הנשיא, אינו מורשה להיכנס לפורט נוקס בחופשיות. יש אומרים שרמת האבטחה במבצר פורט נוקס, בשל החשש משוד, גבוהה אף יותר מזו שנהוגה בבית הלבן, משכן הנשיא האמריקאי ובגבעת הקפיטול, שעליה שוכנים בתי הנבחרים של ארצ'ות הברית.

אגב, כשהתעניינו אזרחי ארה"ב במצב הזהב הלאומי והושמעו טענות קונספירציה על כך שממשלת ארה"ב מכרה את הזהב כדי לקנות נשק, הוחלט שאחת לכמה שנים ייכנס לפורט נוקס אזרח אמריקאי ויבדוק בשם האזרחים את מצב הזהב בו.


הנה סיפורו של מבצר הזהב פורט נוקס:

https://youtu.be/yum6IjljRoE


עוד על המבצר של זהב אמריקה:

http://youtu.be/snSAE5wmGeE


המיתוסים שנקשרו במקום:

https://youtu.be/iHzDgXwm18c


כך גרם עב"מ מעל פורט נוקס לשינוי הכללים (עברית):

https://youtu.be/dM8Pb3EMJKM


ומראות מהביקור ההיסטורי שנערך בפורט נוקס לתקשורת ולחברי קונגרס ב-1974:

https://youtu.be/233kJeY2Wto

יש בניין במדינת אוהיו שבארה"ב, שנראה ממש כמו סל.

המבנה נבנה לבקשת חברה לייצור סלים שזורים, שביקשה שמשרדיה יהיו בבניין שמציג בדיוק את מה שהיא מייצרת.

לבניין 7 קומות ומבפנים נראה ממש כמו כל בניין משרדים בעולם, אבל הגג השקוף של הבניין מזכיר לעובדים ולמבקרים את המוצר שלהם, כי כשמסתכלים למעלה רואים את "הידיות של הסל" מעל הראש.

במהלך הקורונה דווח כי המבנה ננטש על ידי החברה והוא עובר תהליך של הסבה לבית מלון.


הנה סיפורו של בניין הסל:

https://youtu.be/68g9SG7QtNU


כך הוא נראה מהאוויר:

https://youtu.be/dTr4T0Whg10


בניין הסל מבפנים:

http://youtu.be/-qEAZM1eLes


סיור בתוכו:

https://youtu.be/uiiHee9c6E8


ודיווח על נטישת והסבת המבנה המיוחד:

https://youtu.be/PZcCER8tMQU

מדבר מוהאבי (Mojave desert), שמקור שמו בשבט האינדיאני, מוהאבי, שישב במקום, הוא מדבר חם מאוד, שמרוב שהוא חם הוא גם מיושב בדלילות, בעיקר בכמה ערים. הגדולה והמפורסמת שבהן היא לאס וגאס שבמדינת נבדה.

החום במדבר מוהאבי נובע מכך שקרינת השמש בו היא החזקה ביותר בארצות הברית. יש לזה יתרונות, כמו תחנות הכוח הסולאריות שהוקמו בו ומייצרות חשמל בשפע, אבל זה לא עושה את החיים בו הרבה יותר קלים.

אבל למה כל כך חם ויבש במדבר מוהאבי?

ובכן, מדבר מואבי הוא דוגמה נהדרת למה שנקרא "מדבר צל גשם". זוהי תופעת טבע מטאורולוגית, שבה רכס הרים יוצר מאחוריו מדבר, פשוטו כמשמעו. בצד אחד של ההרים יורד גשם ובצד שני - יבש וחם. אפילו השם מסביר זאת באנלוגיה שבו - ממש כמו צל רגיל, המסתיר את האור, ההרים מטילים מעין "צל" עננים, המפריע לירידה של משקעים.

בצד של הים ברכס ההרים מזג האוויר הוא גשום, בעוד שבצדו השני כמות המשקעים נמוכה משמעותית מאותו צד גשום של הרכס. הפרשי המשקעים בין שני הצדדים יכולים להיות ענקיים, ובמדבר מוהאבי זה גם מה שקורה.

בקצה הצפון-מערבי של מדבר מוהאבי נמצא "עמק המוות", עמק יבש וצחיח במיוחד, הנמצא 86 מטר מתחת לגובה פני הים ומהווה את הנקודה הנמוכה ביותר באמריקה הצפונית.


הנה מדבר מוהאבי:

https://youtu.be/y7qwO6Yd6nA


מראות נוספים ממנו:

https://youtu.be/CA55JxzyQck


תחנות סולריות ומגדלים סולריים במדבר מוהאבי:

https://youtu.be/4fmZyFXfBBM


עמק המוות - המקום הלוהט ביותר באמריקה שנמצא במדבר מואבי:

https://youtu.be/yYCjl3udYLM

סיפור ההיעלמות של אנשי מושבת רואנוק (Roanoke colony) הוא אחד הסודות החשובים של ההתיישבות באמריקה, העולם החדש של פעם. זה התחיל בהתיישבות הראשונה אי פעם ב"עולם החדש", במושבה על האי רואנוק שבחוף צפון קרוליינה של היום בארה"ב.

המתיישבים שסבלו מחוסר במזון ובציוד חזרו לאנגליה שנתיים לאחר מכן. ב-1587, שנה לאחר שחזרו, יצאה קבוצה נוספת של מתיישבים שמנתה 118 איש, כולל משפחות שלמות על ילדיהן. כצפוי, הם נתקלו בקשיים להשיג מזון ו-3 חודשים לאחר הגעתם חזר מנהיגם ג'ון וויט לאנגליה כדי להביא להם אספקה וסיוע.

וויט תכנן לחזור למושבת רואנוק בתוך 3 חודשים, אבל מלחמה שפרצה בין אנגליה לספרד גרמה לכך שכל הספינות הופנו למאמץ המלחמתי, מה שעיכב אותו מאד.

כשחזר לאחר 4 שנים למושבה וויט לא מצא כל זכר למושבה ולמתיישבים. הוא לא מצא סימן למאבק או קרב שניהלו. דבר לא נשאר מהמושבה הצעירה. הדבר היחיד שמצא הייתה המילה "קרואטון", כשם האי הסמוך, שנחרטה על גזעי העצים במקום.

גורל המתיישבים שנעלמו מעולם לא נודע והמושבה מכונה מאז "המושבה האבודה".

אבל לא זו שגורלם אינו ידוע, גם לא הוכחו או נמצאו סימנים לאף אחת מההשערות שהועלו - שהמתיישבים נהרגו על ידי ספרדים, חוסלו בידי שבטים תוקפניים, או שהם נטמעו בשבט שוחר שלום באי הסמוך.

בין הנעלמים, אגב, הייתה נכדתו של המנהיג, וירג'יניה דייר. היא הייתה הילדה האנגלית הראשונה שנולדה באמריקה.


הנה המסתורין סביב המושבה האבודה ברואנוק:

https://youtu.be/b6SDYZNHkXo


עוד על מושבת רואנוק:

http://youtu.be/ofhIJ1wMKtc?t=25s


וסיפור המושבה האבודה רואנוק המפורט יותר:

http://youtu.be/P24hapbHjKw

סמטת הטורנדו (tornado alley) הוא אזור עתיר סופות טורנדו, שנמצא בדרום ארה"ב, בין מפרץ מקסיקו ואזור האגמים הגדולים. בסמטת הטורנדו מתרחשות מרבית סופות הטורנדו.

כ-1000 סופות טורנדו מתרחשות בכל שנה בארה"ב. ארצות הברית היא המדינה שסובלת מהכי הרבה סופות טורנדו בעולם.

הסיבה לסופות הטורנדו הרבות באזור זה היא האקלים הייחודי שבאזור, שנוצר כתוצאה ממפגש של זרמי אוויר שונים זה מזה - בצפון מגיע האוויר הקר והיבש, מצפון אמריקה וקנדה, דרך הרי הרוקי, ומדרום מגיעים זרמי האוויר החם והלח ממפרץ מקסיקו. המפגש הזה הוא שיוצר לא פעם את המחול המטורף של הטורנדו ההרסני.


הנה סמטת הטורנדו:

http://youtu.be/vpms8khX5mE


ועובדות נוספות על האזור הידוע כ"סימטת הטורנדו":

http://youtu.be/TElzJ3Tu3rM

בשנת 1945 בנו באוניברסיטת פנסילבניה שבעיר פילדלפיה בארה"ב מכונת חישוב כללית ראשונה, מחשב שנקרא ENIAC. אניאק נחשב למחשב המודרני הראשון. הוא שקל מעל 27 טונות והיו בו מעל 18000 שפופרות ריק ("מנורות" בשפה של פעם). צוות שלם של טכנאים עסקו בקביעות בתחזוקת השפופרות של המחשב, שנשרפו בתדירות גבוהה. הם החליפו אלפי שפופרות בכל חודש. ואגב, המחשב הזה, שהסמארטפון שאתם אוחזים ביד חזק ממנו פי כמה וכמה, תפס בניין שלם!

מחשב ENIAC שימש בעיקר לצורך חישובים לפיתוח כלי נשק, טילים ונשק אטומי ולישומים צבאיים מתקדמים. בניגוד למחשבים שיבואו אחר-כך, לא היה לאניאק זכרון, כך שמפעיליו תכנתו אותו לפני כל משימת חישוב שבוצעה בו.

פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב אניאק, בנו שנים מספר לאחר מכן את המחשב הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, מחשב UNIVAC. אם המחשב הראשון שלהם שקל 27 טון, המחשב הזה שקל "רק" 8 טון. מעל 45 מחשבי אוניווק יהיו בשימוש בשנת 1957 - בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר בעלי יכולת כלכלית גבוהה.

אבל המחשב השני הזה שלהם רשם לעצמו הישג מרשים משלו. היסטורית, הוא היה המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם. היוניווק הצליח לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של אייזנהואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים וכשהאחרון אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. הישג חסר תקדים שרק רימז על העתיד לבוא.


הנה המחשב האלקטרוני הראשון, האניאק האמריקני ותרומתו למיחשוב המודרני:

http://youtu.be/k4oGI_dNaPc


יומן קולנוע מ-1946 המדווח על מחשב ה-ENIAC של אוניברסיטת פנסילבניה:

http://youtu.be/OSYpYFEwr4o


כך הביס יורשו של אניאק, UNIVAC, את המומחים האנושיים בבחירות לנשיאות:

https://youtu.be/nHov1Atrjzk


וההשוואה בין אניאק למחשבים האישיים שיבואו אחריו:

http://youtu.be/4UPHEPNh8yU

הנשר בסמל האמריקאי הוא למעשה עיט. זהו עיטם לבן ראש. הוא ידוע לעתים גם בשמות כמו "עיט קירח" (Bald Eagle), "עיט קירח אמריקאי", או פשוט "הנשר האמריקאי".

העיט לבן הראש הוא הציפור הלאומית של ארה"ב והוא מופיע בסמלה הלאומי של ארצות הברית מאז 1782. העיט לבן-ראש מופיע גם על מרבית החותמות הרשמיות של האמריקאים, כשבנוסף לסמל הרשמי של ארצות הברית הוא גם חלק מחותם נשיא ארצות הברית, שבו חותמים על חוקים והחלטות חשובות שמקבל נשיא ארה"ב.

אגב, בכל העולם יש לא מעט בלבול בין העיט והנשר. חשוב לזכור שהנשר אוכל נבלות, בעוד שהעיט הוא טורף.


הנה העיטם הלבן, העיט האמריקני:

https://youtu.be/oKficmlxzaI


העיט הזה, קצת כמו ארה"ב, הוא יפה ומרשים וטורף. הנה הוא:

https://youtu.be/Mc-i242rmfU


עיטם לבן ראש תופס דג סלמון:

http://youtu.be/hecXupPpE9o


שחרור עיטם לבן ראש לטבע:

http://youtu.be/0uGPMJSKxjY


וסרט תיעודי על העיט האמריקאי:

https://youtu.be/Qz5_d1lM7dM?long=yes

בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.

פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.

פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.

בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.


הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:

http://youtu.be/Po3vwMq_2xA


ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:

http://youtu.be/vLbllFHBQM4

המערב הפרוע הוא שם שניתן בתרבות העולמית לחלק מהמערב הישן של אמריקה. אזור זה היה ממוקם ברצועת ספר במערב צפון אמריקה. מתיישבים החלו להגיע לאזור של המערב הפרוע החל מאמצע המאה ה-19, במיוחד מהתקופה שלפני מלחמת האזרחים ועד לסוף המלחמה. הם התיישבו בחוות בודדות או בעיירות קטנות ונאבקו בקשיים רבים של פרנסה ובפושעים מכל מיני סוגים.

הנוף במערב הפרוע היה נוף צחיח ומיושב. היו בו בוקרים (קאובויז) ואינדיאנים, פורעי חוק ואנשי חוק שרודפים אחריהם, ציידים, מחפשי זהב, שודדים ושלל טיפוסים שמצאו את דרכם לספרות ולקולנוע. הסרטים המפורסמים על המערב הפרוע נקראים בעברית "מערבונים".

מקור השם ידוע. המערב הישן של אמריקה זכה לכינוי "המערב הפרוע" במיוחד בזכותו של איש אחד - זהו האמרגן ויוצר "מופע המערב הפרוע" באפלו ביל. ביל בנה מופע משולב בקרקס וקרא לו "המערב הפרוע של באפלו ביל".

המופע הפך להצלחה מסחררת בארה"ב ובעולם כולו וקיבע את המושג "המערב הפרוע" בכל רחבי העולם. דמויות אמיתיות כמו המנהיג האינדיאני האגדי "שור יושב" והצלפית אנני אוקלי ועוד המון משתתפים מוכשרים, עשו למופע שם אגדי.

תעשיית הקולנוע לקחה את ההצלחה והעבירה אותה אל האקרנים. בהוליווד נולד ז'אנר ה"מערבונים", סרטים שעלילותיהם מתרחשות ב"מערב הפרוע". צולמו שם אלפי סרטים שסיפרו את עלילות הקאובויז, האקדוחנים, כנופיות השודדים והפרש הבודד, מיתוס שעליו נבנו כוכבי-על בהוליווד.

משם הפך המושג לעניין עולמי, טרנדי ומצליח בקופות הכרטיסים. וכמו שקרה לא פעם במערב ארצות הברית של המאה ה-19, גם כאן הפכה האגדה הפכה לאמת והמערב הפרוע, שמעולם לא באמת התקיים, הפך בתרבות הפופולרית לאמת היסטורית של ממש.


הנה הטקסס ריינג'רס שהשליטו חוק וסדר במערב:

http://youtu.be/nzis2Xi1dNU


סצינה מתוך אחד מהמערבונים המפורסמים ביותר "הטוב, הרע והמכוער":

http://youtu.be/ubVc2MQwMkg


והמוסיקה של אניו מוריקונה, עם המון תמונות ממערבונים מפורסמים:

http://youtu.be/PSZKqI_bbzI

מעל 2000 קשתות אבן טבעיות נמצאות בפארק הקשתות שליד מואב, במדינת יוטה בארה"ב.

אחת מהקשתות הטבעיות הללו היא "הקשת העדינה" שהפכה לסמלו של הפארק, בהיותה הקשת הטבעית המפורסמת ביותר בעולם.


הנה סרטון על פארק קשתות האבן:

http://youtu.be/qsUusr3IvVU

אדוארד סנודן עבד בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, ארגון שראשי התיבות שלו NSA, שחשף את המעקב המוגזם של ממשלת ארצות הברית, אחר אזרחי המדינה ומנהיגי העולם. הוא גם העלה לסדר היום העולמי את הפגיעה בדמוקרטיה, שעלול לגרום שימוש לא נאות בטכנולוגיה.

הכל החל כשבשנת 2013 הוא הדליף לעיתון בריטי מידע על תכניות ריגול ומעקב של הממשל האמריקני והתפרסם בכל העולם. הוא חשף שמערכות ציתות משמשות את המודיעין האמריקאי כדי לרגל אחרי אזרחים ואפילו אחרי נשיא ארה"ב. בהדרגה הוא חושף עוד ועוד מידע סודי על המעקבים שמנהלת ארה"ב. הוא גילה שאנשי NSA שתלו אמצעי ציתות באיחוד האירופי ובמטה האו"ם וצותתה לטלפונים האישיים של מנהיגים באירופה, כולל זה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

מיד עם הדלפתו הראשונה, נמלט סנודן מהביון האמריקאי להונג קונג ומשם לרוסיה, שבה זכה למקלט מדיני. לאחרונה הוגשה מועמדותו של סנודן לפרס נובל לשלום על ידי שני חברי פרלמנט נורבגיים שטענו ש"החשיפה של סנודן תרמה לקיומו על עולם שקט ויציב יותר".

סנודן מספר שרצה לחשוף את המעקב המוגזם של הממשל האמריקאי אחרי אזרחים. במילותיו שלו: "איני רוצה לחיות בחברה שעושה מעשים כאלה.. איני רוצה לחיות בעולם שבו כל מה שאני עושה או אומר נרשם!"


הנה סרטון על מעשיו של אדוארד סנואודן (עברית):

http://youtu.be/ntaVoXeQhG4


עוד על מעשיו של סנואודן:

http://youtu.be/LCJ1SBEMU1s


ותולדות הפרשה של אדוארד סנודן (בעברית):

http://youtu.be/pdduuR1lSJk

קצת קשה להאמין אולי שהכינוי שבו מכונה המעצמה החזקה בעולם הוא בכלל תוצאה של אי-הבנה, בדיחה, או לפחות משהו שנלקח ממנות קרב סתמיות, שהחיילים האמריקאים אכלו בחזית, אבל לך תדע מה קורה כשחיילים חווים חוויה ומספרים סביבה סיפור מגניב באמת.

הדוד סם המקורי היה משווק בשר חביב ששמו סם ווילסון. בשנת 1812, בעת המלחמה בין ארצות הברית לבריטניה, שיווק וילסון את הבשר לחזית. כשוילסון הפטריוט הצמיד לבשר את הכיתוב הפטריוטי "בקר ארצות הברית", באנגלית U.S. Beef, התבדחו החיילים, שידעו שסם הוא זה ששולח להם את הבשר, שה-U.S הם ראשי התיבות של Uncle Sam, "הדוד סם".

הבדיחה הזו, כמו בדיחות משעשעות אחרות בהיסטוריה, הצליחה לשרוד מאות שנים ולהפוך לכינויה של האימפריה האמריקאית.

ב-1917 צוירו הפוסטרים המזמינים להתגייס לצבא ארצות הברית, בעת מלחמת העולם הראשונה. אז גם צויירה לראשונה דמותו של הדוד סם והפכה לאייקון אמריקאי רשמי. השם הצליח לשרוד מאז כמעט מאתיים שנה והדמות של הדוד סם, משווק בשר חביב שהיה לסמל, הפכה לאחד האייקונים המוכרים בעולם.


הנה סיפורו של הכינוי האמריקאי הדוד סם:

https://youtu.be/75R6QD6tA5Y


השתלשלות העניינים והבדיחה שהפכה כינוי לארצות הברית:

https://youtu.be/qt4pzlcRsko


מעט על האיש, סמואל וילסון:

https://youtu.be/VA9NIYppvhg


וספרן אמריקאי שמציע גרסה קצת שונה למקור הכינוי "הדוד סם":

https://youtu.be/dvltLYj3zm0

מעיין "פה הדרקון" בארצות הברית זכה לכינויו ב-1912, לאחר שאחד המבקרים התרשם מהמעיין שפולט מים מהמערה ומשליך מים למרחק, ממש כמו מפיו של דרקון אגדי.

גם קולות המעיין שנובעים מהקיטור והגזים שבו מוסיפים לתדמית הדרקונית ולחרחורי המעיין המבהיל.


הנה מעיין פה הדרקון:

http://youtu.be/mNucFm3xXOU

כביש 66 (Route 66), או דרך 66 המפורסמת, הם שמותיה של דרך סלולה הנמתחת בין שיקגו לוס-אנג'לס וזכתה לשלל כינויים. מיד עם תום סלילתה, הדרך הזו הוגדרה כ"מיין סטריט אוף אמריקה", שזה משהו כמו "הרחוב הראשי של אמריקה".

למעשה, Route 66 ההיסטורית היא האוטוסטרדה הראשונה באמריקה. בסוף שנות העשרים במאה שעברה, החלו לסלול בארצות הברית דרכים ראשיות כאלו. עם תחילתו של המשבר הכלכלי ב-1929 ובשל הצורך לספק תעסוקה למיליוני המצטרפים לשורת המובטלים, נוצרה תכנית "הניו-דיל", תכנית כלכלית שנועדה לתת תנופה עצומה לכלכלה האמריקאית. במסגרת היו-דיל מימן הממשל האמריקאי פרויקטים ענקיים, ביניהם את סלילתם של כבישים פדרליים ענקיים. אז נסללה ומיד הפכה הדרך הידועה כ"כביש 66" לדרך המלך.

דרך 66 איבדה זה מכבר את חשיבותה הגיאוגרפית. היא הוחלפה על ידי הכביש המודרני "אינטרסטייט 40" ונותרה בעיקר כביש שירותים איטי ורומנטי משהו. הכביש הדו-מסלולי הזה חוצה היום את אמריקה האחרת, הנידחת. בנהיגה אינסופית בו הוא מתפתל בין שטחים חקלאיים למישורים אינסופיים, פוגש תיבות דואר בודדות, הניצבות בצמתים קטנות ושייכות לחוות רחוקות מהכביש. בדרכו משיקאגו אל האוקינוס השקט, חוצה רוט 66 לא פחות מ-8 מדינות שונות, כולל את מדינות מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו-מקסיקו ואריזונה.

נסיעה בכביש הזה היא כמו טיסה במכונת זמן לאמריקה של פעם, זו של סרטי הקולנוע הישנים מהוליווד. את הדרך מעטרים מדי פעם עיירות וכפרים ציוריים, תחנות דלק שנראות נטושות ומוסכים אקראיים. לצד בתים מאבן חול, דיינרים משפחתיים ונדיבים ושלטים בגופנים של פעם, תגלו שגעגוע יתעורר בכם, לאמריקה של פעם, אפילו אם לא הייתם בה מעולם.

ב-1946 נכנס הכביש לתרבות האמריקאית והפך לאייקון אמריקאי רשמי. זה קרה כשהזמר בובי טרופס כתב את הלהיט "Getting kicks from Route 66", המתנגן גם היום. אחר כך באה גם סדרת טלוויזיה מצליחה בשם הדרך, שרוב ההתרחשויות בה היו בתחנת דלק אופיינית לכביש. רוט 66 אמנם כבר לא מלאה במכוניות ענק אמריקאיות, אבל היא עדיין הדבר האמיתי.


הנה סיפורה של דרך 66:

https://youtu.be/qy_EFQfylw8


נסיעה בדרך:

https://youtu.be/QgkmiGHJau8


פינות קסם ובילויים שפוגשים בטיול על הדרך:

https://youtu.be/pCb1U2z0Bxo


קפיצות זמן בדרך 66:

https://youtu.be/ufx-_98fmCU


תמונות מהדרך המפורסמת:

https://youtu.be/x-JW0x4W9sw


חוויות של משפחה ישראלית על הכביש:

https://youtu.be/yh8f5LIs5EU


להיט הענק של ה"רולינג סטונס" שהוקדש לכביש 66:

https://youtu.be/BE36QIwwkOc


סטנדרט ג'אז מפורסם שהוקדש לו:

https://youtu.be/9nuDE1SJlPo


וסרט ארוך של שבועיים נסיעה ב"רחוב הראשי של אמריקה":

https://youtu.be/H0bA72fjHMQ?long=yes

חמש "הימות הגדולות", או "האגמים הגדולים" (Great Lakes), היא מערכת אגמים כה גדולים שהם יותר דומים לימים.

כמה גדולים הם? - אפשר לשוט בהם, מבלי שתראו את החוף.

נמצאת באמריקה הצפונית, בארה"ב ובקנדה, זוהי מערכת הימות הגדולה בעולם. היא כוללת אגמים, או ימות קרחוניות, שנוצרו בשל קרחונים עצומים שסחפו את הקרקע בתקופת הקרח והתמודדו מאז לאגמי הענק של ימינו.

בימות הללו יש מאות איים ובתוך חלק מהאיים הללו נוצרו אגמים נוספים וקטנים יותר.

בשל הרוחות הקרות שמגיעות ממפרץ הדסון, קופאים האגמים בזמן החורף ובמשך כ-4 חודשים מכסה הקרח את הימות.

בין הימות יש הבדלי מפלסים גדולים. המפלס של ימת סופריור גבוה ב-6 מטרים מזה של ימת יורון. מימיה של הראשונה נשפכים אל ימת יורון במפל מים ברוחב של 1,200 מטר.

גם מימי ימת מישיגן וימת יורון נשפכים אל ימת אירי. ממנה זורמים המים אל ימת אונטריו, דרך מפלי ניאגרה, בהפרשי מפלס של 100 מטר.


כך נוצרו האגמים הגדולים של אמריקה הצפונית (מתורגם):

https://youtu.be/gBRcOLcEwF0


סיפורם של האגמים הגדולים הללו:

http://youtu.be/tEFSw6qXYw4


חופי האגמים הגדולים:

http://youtu.be/gagnnGKprBE


שוברות הקרח בימות הקפואות בחורף:

http://youtu.be/TYbrnT2oWKU


מערות קרח שנוצרות שם כשקר מאד:

http://youtu.be/5i9b9ZeAeOc


והתמוססות הקרח בסוף החורף:

http://youtu.be/is6rGKmSvNY

הגל של אריזונה, הידוע בתור "הגל" (Wave), הוא פלא טבעי של קפלי סלעים צבעוניים ומרהיבי עין, שנמצא באריזונה שבארה"ב. זו תצורת סלע ייחודית ומפעימה, של סלע גלי בגוון אדום, המחביא בתוכו גבי מים תכלכלים.

יש כאן גאולוגיה מדהימה, שלה מרקם מיוחד במינו של סלעים גליים המזכירים גלי ים מרובי צבעים. אלה מופיעים על סלעי האזור ומציגים דוגמאות טבעיות שכמו תוכננו בידיו של צייר אקספרסיוניסט מוכשר במיוחד.

הגאולוגים יאמרו שתצורת הסלע הזו עם המרקם המיוחד כל כך, בדוגמת הגלים, מופיעה בסלע הגיר האדום ובאבן החול העדינה בת 190 מיליון שנה. הרכב האבן שיוצרת את השטחים ההרריים שבאזור מכיל אבן חול, ביחד עם סלע גיר וטין. את הצבעים המרהיבים יוצרות תחמוצות ברזל ומינרלים נוספים שיש בה.

זהו אחד מאתרי הטבע המרהיבים בדרום-מערב ארצות הברית. המקום זכה לפרסום כאחד מאזורי הנוף היפים ובזכות הצורות הצבעוניות והגליות שבו. הוא מושך כמו מגנט מטיילים, חובבי גאולוגיה וצלמים מכל העולם. אף צלם לא ישאר אדיש אל מול הצורות המפותלות וצבעי הסלעים שכאן.

הגל של אריזונה הוא אתר חובה לחובבי תופעות טבע גאולוגיות. עם מסלולים פראיים ולא מסומנים, זה ממש גן עדן לחובבי טרקים. אך הוא ייחודי בעוד מובן. כי אחרי ההליכה אליו, שיכולה להיות טרק די מפרך, הכניסה אליו מוגבלת מאוד. השחיקה הקלה של אבן החול העדינה כאן הביאה לכך שמספר המבקרים המאושרים שיכולים לבקר במקום בכל יום הוא רק 20 מבקרים.

אלה עולים בהגרלה מיוחדת, שמטרתה למנוע נזק למרקם הסביבתי העדין שבאזור. בנוסף להגרלה ומגבלה בהגעה למקום, מוטלים על המבקרים כאן שלל מגבלות ואיסורים. כדי לשמור על המרקם הנדיר והמרהיב של אבן החול שבמקום, מתבקשים המבקרים להגיע בנעליים עם סוליות גומי, על הצלמים נאסר לנעוץ את חצובת המצלמה בקרקע וכך הלאה.


הנה הגל המדהים של אריזונה:

http://youtu.be/0Pzr8C3OwMk


ועוד סרטון על הגלים המיוחדים הללו שבסלע (ללא מילים):

http://youtu.be/T1TXXcsRGic