שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההבדל בין אמפתיה, רחמים וסימפטיה?
כשאנו מרחמים על מישהו אנחנו מצטערים עליו. ברחמים יש קורטוב ולו קל של התנשאות אנושית וברור שמי שהוא מעורר רחמים או פתטי הוא במצב לא טוב.
כשיש לנו סימפטיה, אהדה למישהו או מישהי, אנחנו לא מרחמים עליהם אלא מכירים ברגשותיהם, גם אם לא ממש חווים את הרגשות כמוהם על עצמנו.
כבר בשורשים היווניים שלה, משמעות המילה "סימפתיה" היא "להרגיש עם".
האמפתיה, או בעברית ההזדהות, היא עלייה מעבר לאהדה והסימפתיה אליהם. "אמפתיה" משמעותה "להרגיש את הכאב וההנאה של אחרים". כשאנו מזדהים (empathize) עם מישהו, אנחנו חולקים עימם את החוויות הנפשיות והרגשיות, בהזדהות קרובה ואיכפתיות אמיתית.
הנה אמפתיה וכיצד היא משפרת זוגיות (עברית):
https://youtu.be/HLwAK46cn-o
ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):
http://youtu.be/C_i2QjW863Y
ושער הרחמים (עברית):
https://youtu.be/caQWA89N-L8
האם יש עדיין שבטים שלא נחשפו לעולם המודרני?
כן. שבטים כאלה אמנם נדירים אבל מדי פעם מוצאים את האחרונים שבהם. אחד השבטים שהעולם נחשף אליו בשנים האחרונות, הוא שבט אינדיאני לא ידוע, שנמצא באמזונס ואפילו שמו לא ברור עדיין.
הנה היכרות עם השבט הלא-מוכר הזה, מהאוויר:
http://youtu.be/sLErPqqCC54
מהו היופי ומה מושך אותנו אליו כל כך?
היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.
הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."
אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.
ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.
יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.
הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".
ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.
הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
היופי כקונספט מופלא (מתורגם):
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):
https://youtu.be/K3RUIclvS8o
והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
מהי קהילת האמיש?
את אנשי כת האָמִישׁ (Amish) אפשר לראות כסוג של "חרדים נוצריים". הם חיים כמו בעבר, נוסעים בכרכרות, נוהגים בצניעות, ללא אלימות ומתנתקים מהעולם.
זו אחת הקהילות המסקרנות בעולם. חייהם פשוטים והם לא כוללים שימוש באמצעים מודרניים כמו חשמל, טלוויזיה או אינטרנט. הם עוסקים בחקלאות והצעירים, שאין להם כמעט שום היתר לבילויים ותחומי עניין מודרניים, מרבים לעסוק בספורט.
כאלו הם האָמִישׁ או קהילת האיימיש. נוסעים על כרכרות מהעבר ולא משתמשים בדלק. הנשים עטויות מטפחות, לבושן צנוע והן אינן עונדות תכשיטים. פני הגברים עטורי זקן אך מגלחים את שפמם.
האָמִישׁ הם קהילה נוצרית פרוטסטנטית, פציפיסטית, שמאמיניה חיים בצפון ארצות הברית. הם מסתגרים בתוך עצמם, מופרדים מהעולם המודרני וממנהגיו, לא מצביעים בבחירות ולא מעורבים בחיים באמריקה.
קוד ההתנהגות הלא כתוב שלהם שם במרכז את הקהילה והמשפחה, מפריד בין דת למדינה, מעודד התנהגות צנועה, לא אלימה ובוחר בהתנתקות מהעולם החיצוני, המודרני, שמסביב.
בני האמיש באו במקור משווייץ וגרמניה. במקור הם נמנו על קהילה אנבפטיסטית בשם המנוניטים. אפיינה אותם העובדה שהם הטבילו את ילדיהם בבגרותם שוב. זאת. משום שלא ראו משמעות של ממש בטבילה בילדות, כשהילד לא עמד עדיין עדיין על דעתו. הטבילה האמיתית מבחינתם היא טבילת המבוגרים, כשהם מסוגלים לקבל על עצמם את מצוות הדת הנוצרית. אנשי הקהילה מאמינים גם בפציפיזם.
אבל במאה ה-17 התגלעו חילוקי דעות בקהילה המנוניטית. יאקוב אמאן, אחד ממנהיגיה של הקהילה השווייצרית, פרש עם חסידיו מהמנוניטים והקים את האמיש, שנקראו למעשה על שמו. אמאן הורה לבני הקהילה ללבוש בגדים אחידים שאינם כוללים כפתורים. לגברי הקהילה הוא הורה שלא להתגלח. אלו יהפכו לסמלי הזהות של בני האמיש.
מאחר שנרדפו על ידי הממסד הדתי באירופה, היגרו במאה ה-18 מרבית האמיש לארצות הברית. מלכתחילה הם לא האמינו במדינה ובמוסדותיה והתבודדו בקהילות קטנות וחקלאיות. טיפולים רפואיים מקבלים בני האמיש מקהילת המנוניטים, שבניגוד להם אימצו את הקידמה וחידושי הטכנולוגיה.
מרבית יישובי האמיש נמצאים בפנסילבניה, אך משם הם התפשטו לכל רחבי ארצות הברית. כיום ישנם ישובי אמיש בעוד 22 מדינות שונות בארצות הברית ואף בחבל אונטריו שבקנדה.
הנה אורח חייהם של בני האמיש:
https://youtu.be/x00Tl7FxEf8
בזכות אורח החיים הזה הם די מצליחים בעסקים:
https://youtu.be/URprZKBJa9g
על ההתיישבות שלהם בארה"ב:
https://youtu.be/JQdb0giFVsQ
ההיסטוריה של האיימיש:
https://youtu.be/1b0DBQMHvfI
ולמה יש לגברים של האמיש זקן אך לא שפם:
https://youtu.be/kCYVZl6bwUg
מהו הדמיון?
דמיון (Imagination) הוא ההרגשה של תחושות וחוויות של אירועים שלא קשורים ישירות למציאות שלנו.
אמנים רבים, כמו סופרים, משוררים וציירים ובצידם גם מדענים וחוקרים - כולם משתמשים בדמיון כדי ליצור ולגלות דברים שהידע הקיים לא תמיד מאפשר.
על אף שהוא קיים גם אצל אנשים מבוגרים, הדמיון דומיננטי יותר אצל ילדים, להם יש בדרך כלל עולם דמיון עשיר יותר מאשר למבוגרים. אותו "דמיון מפותח" שלעתים הורים ומורים מדברים עליו, הוא דמיון שיכול לסייע לכל אדם להגיע להישגים ולמעשי יצירה מדהימים.
הדמיון נוטה להתפתח מגילאי 3 עד 6, כשאחת הדרכים היעילות לפתח את הדמיון ולהעשיר אותו היא באמצעות משחק.
אצל ילדים מאפשר הדמיון להפיג את הבדידות, לחלום בהקיץ, להתגבר על פחדים, למצוא פורקן רגשי ולהתמודד עם קשיים בחיים היום-יום.
תופעה ידועה אצל לא מעט ילדים, היא המצאה של "חבר דמיוני", המסייע להתגבר על בדידות וצורך בפורקן רגשי.
הנה הדרך בה מוחנו מייצר לנו את הדמיון (מתורגם):
https://youtu.be/e7uXAlXdTe4
התפקיד המפתיע שיכול להיות לדמיון בתרגול המוצלח (מתורגם):
https://youtu.be/f2O6mQkFiiw
סרטון שמזמין אותנו לדמיין איך היו נראים כוכבי הלכת אם היו במקומו של הירח שלנו:
http://youtu.be/usYC_Z36rHw
וקטע מסרט שמראה את הדמיון של ילד שיוצא "להציל את העולם" עם סיר על הראש:
http://youtu.be/_bZPoOMfsVg
מהו טקס המעבר של צעירי האיימיש?
את אנשי כת האיימיש אפשר לראות כסוג של "חרדים נוצריים". אנשי הכת, שמרבית יישוביה נמצאים במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, חיים כמו בעבר.
בני האיימיש נוסעים בכרכרות, לא נוהגים באלימות, מעמידים את המשפחה והקהילה במרכז חייהם ומקפידים להתנתק כמעט לחלוטין מהעולם המודרני.
האיימיש דוגלים בהפרדה בין דת למדינה. אורח חייהם מכוון למנהגי הכת ומדגיש את ערכי המשפחה והקהילה. קוד ההתנהגות שלהם מעודד ערכים של צניעות, סובלנות, אי-אלימות והתנתקות מהעולם שמסביב.
אחד הדברים המעניינים במנהגים של האיימיש הוא טקס המעבר של הצעירים לעולם הבוגר והאופן שבו הם בוחרים להמשיך או לחדול להיות איימיש.
איך זה עובד?
בטרם ייכנסו לעולם המבוגרים, מציע להם שלב המעבר של צעירי האיימיש תהליך מרתק של בחירה. זה קורה בתקופת המעבר שבין ילדות לבגרות ונקרא "רומשפרינגה" (Rumspringa), מושג שפירושו בשפת האיימיש, שפה גרמנית-פנסילבנית שמקורותיה בגרמנית "התרוצצות".
בשלב הזה מותר לצעירים כמעט הכל. ברגע אחד הם נחשפים וחווים את כל מנעמי העולם המודרני. מסיבות, ביקורים בקניון, נהיגה, עישון, יציאה לבילויים עם חברים וחברות, מדורות לאורך כל הלילה, אלכוהול וכמובן ענייני בנים ובנות.
בתקופה הזו רבים מהם מתנסים גם בסמים קלים, בשלל החוויות של בני הנוער המודרניים ובחיים שהם מסיבה שלא נגמרת.
כשהתקופה הזו מסתיימת, גומרים מרבית הצעירים את מסע ההתנסות של ה"רומשפרינגה" כשהם עייפים לגמרי. אז מגיע שלב הבחירה. ההחלטה הדרמטית של חייהם: האם להמשיך, כלומר לשוב ולהיות איימיש לכל דבר, כמו הוריהם והדורות שלפניהם, או לשנות את אורח חייהם ולעזוב.
חלק אדיר, מעל 80% מהם, משוחררים מהציניות של הנוער הרגיל ובוחרים לשוב אל חיק הקהילה. בכך הם נוטשים לתמיד את המודרניות ואת החיים המתירניים שאליהם נחשפו.
מי שבשלב הזה בוחרים לפרוש מהאיימיש, לא מוחרמים. הם לא יהיו בכת אך יוכלו בעתיד להיות בקשר עם משפחתם. אבל הסובלנות שמגלה הכת כלפיהם היא רק בעת הזו בחייהם. בעתיד לא יזכו הפורשים מהכת לכזה יחס.
כי המצב הוא שונה לגבי מי שמחליטים להישאר בתום ה"רומשפרינגה" באיימיש ובשלב מסוים בהמשך חייהם פורשים מהכת. הבוגרים הפורשים הללו יוחרמו ויהיו מנודים לנצח מהמשפחה שלהם ומכל חברי כת האיימיש.
הנה הרומשפרינגה של צעירי האיימיש:
https://youtu.be/n518iLqRekM
כתבת טלוויזיה על תקופת הרומשפרינגה:
https://youtu.be/skn_rRdDHnA
התרוצצות הרומשפרינגה היא מנוגדת לחלוטין לאורח חייהם של בני האמיש:
https://youtu.be/x00Tl7FxEf8
אבל הרומשפרינגה היא שלב בחיים המאפשר לצעירים בחירה אמיתית:
https://youtu.be/5lKlBPdgA_E
מי זה ההומו הביליס?
הומו הביליס (Homo habilis), הוא "האדם המיומן", ששמו ניתן לו מפני שהיה הראשון להמציא את ייצור הכלים, כלי האבן.
הומו הביליס חיו באפריקה, בתקופה שלפני 2.33 עד 1.44 מיליון שנה לפני זמננו. שרידים של קדמוני הומו הביליס התגלו במזרח אפריקה, לאורך הבקע הסורי-אפריקני. העיקריים בהם התגלו בקניה, בטנזניה ובאתיופיה.
הומו הביליס היה נמוך משמעותית מהומו ספיאנס, האדם המודרני. מסתבר גם שמוחו היה גדול בכ-50% מזה של המין הקודם בשרשרת האדם הקדמון, האוסטרלופיתקוס.
עם זאת, יש סברה שבניגוד להומו ארקטוס שחי במקביל אליו, הומו הביליס אינו חלק מהאבות של האדם הנבון (ההומו סאפיינס - כלומר, אנחנו). לפי סברה זו הומו ארקטוס היה שלב שהשתייך לענף צדדי שנכחד.
הנה הומו הביליס לומד לשבור סלעים, להפוך אותם לכלי נשק ולהתחיל לצוד:
http://youtu.be/1F0vuyC3zbc?t=1m53s
מצגת וידאו עם עובדות מעניינות על הומו הביליס:
https://youtu.be/xCRBuhFBQeo
וסרטון תיעודי על תרומתו להיווצרות המין האנושי:
https://youtu.be/_ANNQKKwWGk?long=yes
מהו חוש הריח?
המוח שלנו מקבל מידע מתאים מיוחדים באף. המידע הזה הוא על הריחות השונים שאנו מריחים. לכל דבר אורגני יש מולקולות ריח נדיפות, המשתחררות ממנו. חלקן פוגשות את מאות קולטני הריח שמצויים בחלל האף. קולטני הריח הללו הם חלק ממערכת עצבית מתוחכמת בצורה לא רגילה, היודעת להבחין בין סדר גודל של טריליון ריחות שונים.
לאחר שהמוח מעבד את הנתונים ואז אנו מזהים את הריח, בהנחה שכבר הרחנו אותו בעבר ואנו זוכרים מהו. אם הריח חדש לנו, הזיכרון שומר על אופיו ואם נדע מהו הריח ומה מקורו, יש סיכוי רב שבעתיד נדע לזהות את הריח הזה מהזיכרון.
אפשר לראות את חוש הריח כאחד משלושת "חושי השוליים", החושים הפחות מפותחים אצל האדם. הסיבה היא שלחוש הטעם, חוש המישוש וחוש הריח מקדישים בני אדם פחות תשומת לב מלחושי הראייה והשמיעה. מצד שני, יש הוכחות לכך שחוש הריח הוא החוש שמגדיר חלק נכבד מחוויית מה שאנו קוראים "חוש הטעם" שלנו.
הנה סרטון על חוש הריח (מתורגם):
http://youtu.be/snJnO6OpjCs?t=7s
רק את עצמנו אנו לא מצליחים להריח (עברית):
https://youtu.be/zARlSzOf6XY
ותכנית חינוכית על חוש הריח (עברית):
https://youtu.be/pcsVjClVHF4?long=yes
מיהו האדם הניאנדרטלי?
האדם הניאנדרטלי (Neanderthal Man) הוא האדם שהופיע באירופה ובמערב אסיה לפני יותר מ-100 אלף שנה, עד שנכחד ופינה את מקומו לקרו מניון, האדם הנבון לפני 28,000-35,000 שנה. היתה ביניהם חפיפה של כ-10,000 שנה, עד שנעלם הניאנדרטלי לחלוטין.
את השם "ניאנדרטלי" קיבל האדם הזה על שם עמק ניאנדר שליד דיסלדורף בגרמניה, שם מצאו ארכיאולוגים חלקי שלד שלו עוד ב-1856.
בתקופתם הניאנדרטלים עלו ופרחו, בעיקר כיוון שהם היו סוג האדם המתאים לאקלים הקר של אירופה ומערב אסיה בעידני הקרח. הם היו נמוכי-קומה, חסונים מאוד, עם מוח בגודל דומה לשלנו, אך סנטר שאינו בולט ורכסי גבות מודגשים. הם הם עסקו בציד ובלקט של דברי מאכל מהטבע והשתמשו באש.
גם בישראל ישבו בני אדם ניאנדרטלים. במוצא נחל מערות שבהרי הכרמל, נמצאות ארבע מערות שבהן היתה התיישבות חוזרת ונשנית של האדם הקדמון, כולל האדם הניאנדרטלי. ההתיישבות נמשכה שם לאורך תקופה של יותר מחצי מיליון שנה, עד האדם הנבון - ההומו סאפיינס, שהם אבותינו.
הנה סרטון על הקוף שהופך להיות האדם הניאנדרטלי:
http://youtu.be/ndwzAw8fchU
מה היה קורה להם בכדור הארץ כיום?
https://youtu.be/CSgkeyqRvIY
איך והאם בכלל חיסל הומו ספיאנס את הניאנדרטלים?
https://youtu.be/TURxnq-_W3M
פרק מסדרה לילדים על האדם הניאנדרטלי (עברית):
http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=1m28s?long=yes
והשוואה ביננו, ההומו ספיאנס, לבינם הניאנדרטלים:
https://youtu.be/1ap4atei8v0?long=yes
כשאנו מרחמים על מישהו אנחנו מצטערים עליו. ברחמים יש קורטוב ולו קל של התנשאות אנושית וברור שמי שהוא מעורר רחמים או פתטי הוא במצב לא טוב.
כשיש לנו סימפטיה, אהדה למישהו או מישהי, אנחנו לא מרחמים עליהם אלא מכירים ברגשותיהם, גם אם לא ממש חווים את הרגשות כמוהם על עצמנו.
כבר בשורשים היווניים שלה, משמעות המילה "סימפתיה" היא "להרגיש עם".
האמפתיה, או בעברית ההזדהות, היא עלייה מעבר לאהדה והסימפתיה אליהם. "אמפתיה" משמעותה "להרגיש את הכאב וההנאה של אחרים". כשאנו מזדהים (empathize) עם מישהו, אנחנו חולקים עימם את החוויות הנפשיות והרגשיות, בהזדהות קרובה ואיכפתיות אמיתית.
הנה אמפתיה וכיצד היא משפרת זוגיות (עברית):
https://youtu.be/HLwAK46cn-o
ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):
http://youtu.be/C_i2QjW863Y
ושער הרחמים (עברית):
https://youtu.be/caQWA89N-L8
כן. שבטים כאלה אמנם נדירים אבל מדי פעם מוצאים את האחרונים שבהם. אחד השבטים שהעולם נחשף אליו בשנים האחרונות, הוא שבט אינדיאני לא ידוע, שנמצא באמזונס ואפילו שמו לא ברור עדיין.
הנה היכרות עם השבט הלא-מוכר הזה, מהאוויר:
http://youtu.be/sLErPqqCC54
היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.
הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."
אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.
ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.
יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.
הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".
ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.
הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
היופי כקונספט מופלא (מתורגם):
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):
https://youtu.be/K3RUIclvS8o
והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
את אנשי כת האָמִישׁ (Amish) אפשר לראות כסוג של "חרדים נוצריים". הם חיים כמו בעבר, נוסעים בכרכרות, נוהגים בצניעות, ללא אלימות ומתנתקים מהעולם.
זו אחת הקהילות המסקרנות בעולם. חייהם פשוטים והם לא כוללים שימוש באמצעים מודרניים כמו חשמל, טלוויזיה או אינטרנט. הם עוסקים בחקלאות והצעירים, שאין להם כמעט שום היתר לבילויים ותחומי עניין מודרניים, מרבים לעסוק בספורט.
כאלו הם האָמִישׁ או קהילת האיימיש. נוסעים על כרכרות מהעבר ולא משתמשים בדלק. הנשים עטויות מטפחות, לבושן צנוע והן אינן עונדות תכשיטים. פני הגברים עטורי זקן אך מגלחים את שפמם.
האָמִישׁ הם קהילה נוצרית פרוטסטנטית, פציפיסטית, שמאמיניה חיים בצפון ארצות הברית. הם מסתגרים בתוך עצמם, מופרדים מהעולם המודרני וממנהגיו, לא מצביעים בבחירות ולא מעורבים בחיים באמריקה.
קוד ההתנהגות הלא כתוב שלהם שם במרכז את הקהילה והמשפחה, מפריד בין דת למדינה, מעודד התנהגות צנועה, לא אלימה ובוחר בהתנתקות מהעולם החיצוני, המודרני, שמסביב.
בני האמיש באו במקור משווייץ וגרמניה. במקור הם נמנו על קהילה אנבפטיסטית בשם המנוניטים. אפיינה אותם העובדה שהם הטבילו את ילדיהם בבגרותם שוב. זאת. משום שלא ראו משמעות של ממש בטבילה בילדות, כשהילד לא עמד עדיין עדיין על דעתו. הטבילה האמיתית מבחינתם היא טבילת המבוגרים, כשהם מסוגלים לקבל על עצמם את מצוות הדת הנוצרית. אנשי הקהילה מאמינים גם בפציפיזם.
אבל במאה ה-17 התגלעו חילוקי דעות בקהילה המנוניטית. יאקוב אמאן, אחד ממנהיגיה של הקהילה השווייצרית, פרש עם חסידיו מהמנוניטים והקים את האמיש, שנקראו למעשה על שמו. אמאן הורה לבני הקהילה ללבוש בגדים אחידים שאינם כוללים כפתורים. לגברי הקהילה הוא הורה שלא להתגלח. אלו יהפכו לסמלי הזהות של בני האמיש.
מאחר שנרדפו על ידי הממסד הדתי באירופה, היגרו במאה ה-18 מרבית האמיש לארצות הברית. מלכתחילה הם לא האמינו במדינה ובמוסדותיה והתבודדו בקהילות קטנות וחקלאיות. טיפולים רפואיים מקבלים בני האמיש מקהילת המנוניטים, שבניגוד להם אימצו את הקידמה וחידושי הטכנולוגיה.
מרבית יישובי האמיש נמצאים בפנסילבניה, אך משם הם התפשטו לכל רחבי ארצות הברית. כיום ישנם ישובי אמיש בעוד 22 מדינות שונות בארצות הברית ואף בחבל אונטריו שבקנדה.
הנה אורח חייהם של בני האמיש:
https://youtu.be/x00Tl7FxEf8
בזכות אורח החיים הזה הם די מצליחים בעסקים:
https://youtu.be/URprZKBJa9g
על ההתיישבות שלהם בארה"ב:
https://youtu.be/JQdb0giFVsQ
ההיסטוריה של האיימיש:
https://youtu.be/1b0DBQMHvfI
ולמה יש לגברים של האמיש זקן אך לא שפם:
https://youtu.be/kCYVZl6bwUg
בני אדם
דמיון (Imagination) הוא ההרגשה של תחושות וחוויות של אירועים שלא קשורים ישירות למציאות שלנו.
אמנים רבים, כמו סופרים, משוררים וציירים ובצידם גם מדענים וחוקרים - כולם משתמשים בדמיון כדי ליצור ולגלות דברים שהידע הקיים לא תמיד מאפשר.
על אף שהוא קיים גם אצל אנשים מבוגרים, הדמיון דומיננטי יותר אצל ילדים, להם יש בדרך כלל עולם דמיון עשיר יותר מאשר למבוגרים. אותו "דמיון מפותח" שלעתים הורים ומורים מדברים עליו, הוא דמיון שיכול לסייע לכל אדם להגיע להישגים ולמעשי יצירה מדהימים.
הדמיון נוטה להתפתח מגילאי 3 עד 6, כשאחת הדרכים היעילות לפתח את הדמיון ולהעשיר אותו היא באמצעות משחק.
אצל ילדים מאפשר הדמיון להפיג את הבדידות, לחלום בהקיץ, להתגבר על פחדים, למצוא פורקן רגשי ולהתמודד עם קשיים בחיים היום-יום.
תופעה ידועה אצל לא מעט ילדים, היא המצאה של "חבר דמיוני", המסייע להתגבר על בדידות וצורך בפורקן רגשי.
הנה הדרך בה מוחנו מייצר לנו את הדמיון (מתורגם):
https://youtu.be/e7uXAlXdTe4
התפקיד המפתיע שיכול להיות לדמיון בתרגול המוצלח (מתורגם):
https://youtu.be/f2O6mQkFiiw
סרטון שמזמין אותנו לדמיין איך היו נראים כוכבי הלכת אם היו במקומו של הירח שלנו:
http://youtu.be/usYC_Z36rHw
וקטע מסרט שמראה את הדמיון של ילד שיוצא "להציל את העולם" עם סיר על הראש:
http://youtu.be/_bZPoOMfsVg
את אנשי כת האיימיש אפשר לראות כסוג של "חרדים נוצריים". אנשי הכת, שמרבית יישוביה נמצאים במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, חיים כמו בעבר.
בני האיימיש נוסעים בכרכרות, לא נוהגים באלימות, מעמידים את המשפחה והקהילה במרכז חייהם ומקפידים להתנתק כמעט לחלוטין מהעולם המודרני.
האיימיש דוגלים בהפרדה בין דת למדינה. אורח חייהם מכוון למנהגי הכת ומדגיש את ערכי המשפחה והקהילה. קוד ההתנהגות שלהם מעודד ערכים של צניעות, סובלנות, אי-אלימות והתנתקות מהעולם שמסביב.
אחד הדברים המעניינים במנהגים של האיימיש הוא טקס המעבר של הצעירים לעולם הבוגר והאופן שבו הם בוחרים להמשיך או לחדול להיות איימיש.
איך זה עובד?
בטרם ייכנסו לעולם המבוגרים, מציע להם שלב המעבר של צעירי האיימיש תהליך מרתק של בחירה. זה קורה בתקופת המעבר שבין ילדות לבגרות ונקרא "רומשפרינגה" (Rumspringa), מושג שפירושו בשפת האיימיש, שפה גרמנית-פנסילבנית שמקורותיה בגרמנית "התרוצצות".
בשלב הזה מותר לצעירים כמעט הכל. ברגע אחד הם נחשפים וחווים את כל מנעמי העולם המודרני. מסיבות, ביקורים בקניון, נהיגה, עישון, יציאה לבילויים עם חברים וחברות, מדורות לאורך כל הלילה, אלכוהול וכמובן ענייני בנים ובנות.
בתקופה הזו רבים מהם מתנסים גם בסמים קלים, בשלל החוויות של בני הנוער המודרניים ובחיים שהם מסיבה שלא נגמרת.
כשהתקופה הזו מסתיימת, גומרים מרבית הצעירים את מסע ההתנסות של ה"רומשפרינגה" כשהם עייפים לגמרי. אז מגיע שלב הבחירה. ההחלטה הדרמטית של חייהם: האם להמשיך, כלומר לשוב ולהיות איימיש לכל דבר, כמו הוריהם והדורות שלפניהם, או לשנות את אורח חייהם ולעזוב.
חלק אדיר, מעל 80% מהם, משוחררים מהציניות של הנוער הרגיל ובוחרים לשוב אל חיק הקהילה. בכך הם נוטשים לתמיד את המודרניות ואת החיים המתירניים שאליהם נחשפו.
מי שבשלב הזה בוחרים לפרוש מהאיימיש, לא מוחרמים. הם לא יהיו בכת אך יוכלו בעתיד להיות בקשר עם משפחתם. אבל הסובלנות שמגלה הכת כלפיהם היא רק בעת הזו בחייהם. בעתיד לא יזכו הפורשים מהכת לכזה יחס.
כי המצב הוא שונה לגבי מי שמחליטים להישאר בתום ה"רומשפרינגה" באיימיש ובשלב מסוים בהמשך חייהם פורשים מהכת. הבוגרים הפורשים הללו יוחרמו ויהיו מנודים לנצח מהמשפחה שלהם ומכל חברי כת האיימיש.
הנה הרומשפרינגה של צעירי האיימיש:
https://youtu.be/n518iLqRekM
כתבת טלוויזיה על תקופת הרומשפרינגה:
https://youtu.be/skn_rRdDHnA
התרוצצות הרומשפרינגה היא מנוגדת לחלוטין לאורח חייהם של בני האמיש:
https://youtu.be/x00Tl7FxEf8
אבל הרומשפרינגה היא שלב בחיים המאפשר לצעירים בחירה אמיתית:
https://youtu.be/5lKlBPdgA_E
הומו הביליס (Homo habilis), הוא "האדם המיומן", ששמו ניתן לו מפני שהיה הראשון להמציא את ייצור הכלים, כלי האבן.
הומו הביליס חיו באפריקה, בתקופה שלפני 2.33 עד 1.44 מיליון שנה לפני זמננו. שרידים של קדמוני הומו הביליס התגלו במזרח אפריקה, לאורך הבקע הסורי-אפריקני. העיקריים בהם התגלו בקניה, בטנזניה ובאתיופיה.
הומו הביליס היה נמוך משמעותית מהומו ספיאנס, האדם המודרני. מסתבר גם שמוחו היה גדול בכ-50% מזה של המין הקודם בשרשרת האדם הקדמון, האוסטרלופיתקוס.
עם זאת, יש סברה שבניגוד להומו ארקטוס שחי במקביל אליו, הומו הביליס אינו חלק מהאבות של האדם הנבון (ההומו סאפיינס - כלומר, אנחנו). לפי סברה זו הומו ארקטוס היה שלב שהשתייך לענף צדדי שנכחד.
הנה הומו הביליס לומד לשבור סלעים, להפוך אותם לכלי נשק ולהתחיל לצוד:
http://youtu.be/1F0vuyC3zbc?t=1m53s
מצגת וידאו עם עובדות מעניינות על הומו הביליס:
https://youtu.be/xCRBuhFBQeo
וסרטון תיעודי על תרומתו להיווצרות המין האנושי:
https://youtu.be/_ANNQKKwWGk?long=yes
המוח שלנו מקבל מידע מתאים מיוחדים באף. המידע הזה הוא על הריחות השונים שאנו מריחים. לכל דבר אורגני יש מולקולות ריח נדיפות, המשתחררות ממנו. חלקן פוגשות את מאות קולטני הריח שמצויים בחלל האף. קולטני הריח הללו הם חלק ממערכת עצבית מתוחכמת בצורה לא רגילה, היודעת להבחין בין סדר גודל של טריליון ריחות שונים.
לאחר שהמוח מעבד את הנתונים ואז אנו מזהים את הריח, בהנחה שכבר הרחנו אותו בעבר ואנו זוכרים מהו. אם הריח חדש לנו, הזיכרון שומר על אופיו ואם נדע מהו הריח ומה מקורו, יש סיכוי רב שבעתיד נדע לזהות את הריח הזה מהזיכרון.
אפשר לראות את חוש הריח כאחד משלושת "חושי השוליים", החושים הפחות מפותחים אצל האדם. הסיבה היא שלחוש הטעם, חוש המישוש וחוש הריח מקדישים בני אדם פחות תשומת לב מלחושי הראייה והשמיעה. מצד שני, יש הוכחות לכך שחוש הריח הוא החוש שמגדיר חלק נכבד מחוויית מה שאנו קוראים "חוש הטעם" שלנו.
הנה סרטון על חוש הריח (מתורגם):
http://youtu.be/snJnO6OpjCs?t=7s
רק את עצמנו אנו לא מצליחים להריח (עברית):
https://youtu.be/zARlSzOf6XY
ותכנית חינוכית על חוש הריח (עברית):
https://youtu.be/pcsVjClVHF4?long=yes
האדם הניאנדרטלי (Neanderthal Man) הוא האדם שהופיע באירופה ובמערב אסיה לפני יותר מ-100 אלף שנה, עד שנכחד ופינה את מקומו לקרו מניון, האדם הנבון לפני 28,000-35,000 שנה. היתה ביניהם חפיפה של כ-10,000 שנה, עד שנעלם הניאנדרטלי לחלוטין.
את השם "ניאנדרטלי" קיבל האדם הזה על שם עמק ניאנדר שליד דיסלדורף בגרמניה, שם מצאו ארכיאולוגים חלקי שלד שלו עוד ב-1856.
בתקופתם הניאנדרטלים עלו ופרחו, בעיקר כיוון שהם היו סוג האדם המתאים לאקלים הקר של אירופה ומערב אסיה בעידני הקרח. הם היו נמוכי-קומה, חסונים מאוד, עם מוח בגודל דומה לשלנו, אך סנטר שאינו בולט ורכסי גבות מודגשים. הם הם עסקו בציד ובלקט של דברי מאכל מהטבע והשתמשו באש.
גם בישראל ישבו בני אדם ניאנדרטלים. במוצא נחל מערות שבהרי הכרמל, נמצאות ארבע מערות שבהן היתה התיישבות חוזרת ונשנית של האדם הקדמון, כולל האדם הניאנדרטלי. ההתיישבות נמשכה שם לאורך תקופה של יותר מחצי מיליון שנה, עד האדם הנבון - ההומו סאפיינס, שהם אבותינו.
הנה סרטון על הקוף שהופך להיות האדם הניאנדרטלי:
http://youtu.be/ndwzAw8fchU
מה היה קורה להם בכדור הארץ כיום?
https://youtu.be/CSgkeyqRvIY
איך והאם בכלל חיסל הומו ספיאנס את הניאנדרטלים?
https://youtu.be/TURxnq-_W3M
פרק מסדרה לילדים על האדם הניאנדרטלי (עברית):
http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=1m28s?long=yes
והשוואה ביננו, ההומו ספיאנס, לבינם הניאנדרטלים:
https://youtu.be/1ap4atei8v0?long=yes
מהן שש דרגות של הפרדה?
שש דרגות של ההפרדה (Small-world experiment) הוא מושג הקושר בתרבות הפופולרית בין כל שני אנשים בעולם, באמצעות 6 היכרויות בלבד. כלומר, אם תיקח כל שני אנשים בעולם, תגלה שהם קשורים ביניהם, באמצעות מקסימום 5 אנשי קשר.
המושג הזה קשור באופן הדוק ונובע מ"תופעת העולם הקטן", שהגה החוקר סטנלי מילגרם בשנת 1967. מילגרם הראה בניסוי שעשה בנושא, שהמספר החציוני של אנשי קשר הנחוצים כדי ליצור קשר בין כל אמריקאים, תושבי ארצות הברית, הוא 5 מתווכים בלבד.
משמעות שש הדרגות שכאן היא שניתן ליצור קשר בין כל שני אנשים, בעולם כולו, דרך מספר זעום של מתווכים.
ההשערה הזו של מילגרם הייתה שנים רבות שנויה במחלוקת ויש הבודקים אותה כיום במחקרים שמתבצעים ברשתות החברתיות החדשות, שנוצרו מאז מילגרם. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נעשה מחקר בנושא שבו נבדקה ההשערה הזו, לראשונה בקנה מידה עולמי. היישום המחקרי נעזר ברשת האינטרנט, תוך בחינת הקשרים בין חברי רשתות חברתיות שונות.
אגב, על בסיס הרעיון של 6 דרגות של הפרדה נולד גם משחק הטריוויה "שש דרגות של קווין בייקון". על המשתתפים במשחק למצוא את הקשר בין כל שחקן לכוכב הקולנוע קווין בייקון, על ידי כך שיאתרו סרטים משותפים שבהם השחקן עם בייקון עצמו, או עם אנשים שהם שיחקו עם בייקון בהפקות שונות, או עם אנשים ששיחקו איתו וכך הלאה...
כך או כך, בשנים האחרונות צבר המונח "שש דרגות של הפרדה" פופולריות רבה בתרבות המודרנית ובעיני רבים הוא מבטא את הביטחון שצפיפותה המתגברת של החברה האנושית הנוכחית, בעידן הכפר הגלובלי, דור ה-Y המחובר תמיד, העולם השטוח, ההגירה הקלה מאי-פעם בין מדינות והגלובליזציה על כל היבטיה - כל אלה הופכים את תושבי העולם קרובים מאוד זה לזה, כמעט ללא גבולות מדיניים, לאומיים או חברתיים כלשהם.
הנה הסבר מתוך הסדרה "החממה" - על שש הדרגות של ההפרדה (עברית):
https://youtu.be/7ZTvjT5Nnz8
עוד הסבר לשש דרגות ההפרדה:
https://youtu.be/LeUhVC8xVQI
על ניסוי שש דרגות של הפרדה:
https://youtu.be/NRWSF1c0Ez0
דוגמה לשש הדרגות של הפרדה:
https://youtu.be/TcxZSmzPw8k
מסתבר שיש לדתיים בישראל משהו דומה שנקרא "דתיים שלובים" (עברית):
https://youtu.be/SrG0gWlNj3Y
וכך גוגל משתמש בשיטת 6 דרגות של ההפרדה (מתורגם):
https://youtu.be/eM1KaaTez0A
שש דרגות של ההפרדה (Small-world experiment) הוא מושג הקושר בתרבות הפופולרית בין כל שני אנשים בעולם, באמצעות 6 היכרויות בלבד. כלומר, אם תיקח כל שני אנשים בעולם, תגלה שהם קשורים ביניהם, באמצעות מקסימום 5 אנשי קשר.
המושג הזה קשור באופן הדוק ונובע מ"תופעת העולם הקטן", שהגה החוקר סטנלי מילגרם בשנת 1967. מילגרם הראה בניסוי שעשה בנושא, שהמספר החציוני של אנשי קשר הנחוצים כדי ליצור קשר בין כל אמריקאים, תושבי ארצות הברית, הוא 5 מתווכים בלבד.
משמעות שש הדרגות שכאן היא שניתן ליצור קשר בין כל שני אנשים, בעולם כולו, דרך מספר זעום של מתווכים.
ההשערה הזו של מילגרם הייתה שנים רבות שנויה במחלוקת ויש הבודקים אותה כיום במחקרים שמתבצעים ברשתות החברתיות החדשות, שנוצרו מאז מילגרם. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נעשה מחקר בנושא שבו נבדקה ההשערה הזו, לראשונה בקנה מידה עולמי. היישום המחקרי נעזר ברשת האינטרנט, תוך בחינת הקשרים בין חברי רשתות חברתיות שונות.
אגב, על בסיס הרעיון של 6 דרגות של הפרדה נולד גם משחק הטריוויה "שש דרגות של קווין בייקון". על המשתתפים במשחק למצוא את הקשר בין כל שחקן לכוכב הקולנוע קווין בייקון, על ידי כך שיאתרו סרטים משותפים שבהם השחקן עם בייקון עצמו, או עם אנשים שהם שיחקו עם בייקון בהפקות שונות, או עם אנשים ששיחקו איתו וכך הלאה...
כך או כך, בשנים האחרונות צבר המונח "שש דרגות של הפרדה" פופולריות רבה בתרבות המודרנית ובעיני רבים הוא מבטא את הביטחון שצפיפותה המתגברת של החברה האנושית הנוכחית, בעידן הכפר הגלובלי, דור ה-Y המחובר תמיד, העולם השטוח, ההגירה הקלה מאי-פעם בין מדינות והגלובליזציה על כל היבטיה - כל אלה הופכים את תושבי העולם קרובים מאוד זה לזה, כמעט ללא גבולות מדיניים, לאומיים או חברתיים כלשהם.
הנה הסבר מתוך הסדרה "החממה" - על שש הדרגות של ההפרדה (עברית):
https://youtu.be/7ZTvjT5Nnz8
עוד הסבר לשש דרגות ההפרדה:
https://youtu.be/LeUhVC8xVQI
על ניסוי שש דרגות של הפרדה:
https://youtu.be/NRWSF1c0Ez0
דוגמה לשש הדרגות של הפרדה:
https://youtu.be/TcxZSmzPw8k
מסתבר שיש לדתיים בישראל משהו דומה שנקרא "דתיים שלובים" (עברית):
https://youtu.be/SrG0gWlNj3Y
וכך גוגל משתמש בשיטת 6 דרגות של ההפרדה (מתורגם):
https://youtu.be/eM1KaaTez0A
מה זה אומץ?
האומץ היא תכונה של אנשים שיודעים להתמודד עם פחד, איום, כאב או סכנה. אין מדובר במי שלא פוחדים, אלא במי שיודעים שהפחד הוא אנושי וכולם פוחדים, אבל יודעים להתגבר ולהמשיך לפעול - על אף הפחד!
אנשים העוסקים בפעילויות מסוכנות, לוחמים בשדה הקרב, אקרובטים וספורטאים הפועלים בתנאים של סכנה ופחד - כל אלה חייבים להיות אמיצים.
הנה דוגמה לאומץ בספורט:
http://youtu.be/9nqYvNDu0yQ
האומץ היא תכונה של אנשים שיודעים להתמודד עם פחד, איום, כאב או סכנה. אין מדובר במי שלא פוחדים, אלא במי שיודעים שהפחד הוא אנושי וכולם פוחדים, אבל יודעים להתגבר ולהמשיך לפעול - על אף הפחד!
אנשים העוסקים בפעילויות מסוכנות, לוחמים בשדה הקרב, אקרובטים וספורטאים הפועלים בתנאים של סכנה ופחד - כל אלה חייבים להיות אמיצים.
הנה דוגמה לאומץ בספורט:
http://youtu.be/9nqYvNDu0yQ
למה נשים מתאפרות?
האיפור (Makeup) הוא עניין גדול. זה מתחיל כבר מעצם העובדה שהמילה "איפור" היא גם שם הפעולה של להתאפר ולהשתמש בחומרים המיועדים לכך, וגם התיאור של תוצאת פעולת האיפור.
אבל מדהים כמה אנרגיה, זמן וממון מוקדשים אצל נשים לעניין הזה של האיפור, הקוסמטיקה ותעשיית היופי בכלל. דומה שהיום כולן מתאפרות, אבל למה בעצם? מה הסיבה שנשים מתאפרות?
התשובה היא מן הסתם כדי להיות יפות. מי לא רוצה להיות יפה וחתיכה? אבל העניין, לא מפליא, הוא קצת יותר מורכב, כי בשביל מי את רוצה להיות יותר יפות?
רבים מאמינים שנשים מתאפרות בשביל להרשים גברים ולהיראות טוב יותר למענם. אבל מעט מאוד נשים יאמרו את זה. רובן דווקא יאמרו שאת האיפור הן מניחות בשביל הביטחון העצמי שלהן ושהן מתאפרות בשביל ההרגשה הטובה, שהן נראות טוב ובלי כל קשר לגברים.
כי האיפור מאפשר להסתיר את מה שנשים ונערות מרגישות שצריך להסתיר, כמו עיגולים שחורים מתחת לעיניים למשל, ומנגד להדגיש את מה שיפה בנו, כמו עיניים ותווי פנים מצודדים.
כל אלה תורמים לההרגשה הטובה שתמיד מושפעת מאיך שהאישה מרגישה בחברה. כשאת מסתירה פגמים שהיית רוצה לכסות או מבליטה דברים שהיית דווקא רוצה להדגיש, זה מחזק את הדימוי העצמי שלך ובהכרח, לפחות בתחושה, עושה אותך יפה יותר.
כל זאת בתנאי, כמובן, שאישה מתאפרת בצורה מחמיאה וטבעית, עד שכמעט ולא ירגישו. עובדה שגם אם האיפור הוא לא בשבילם, עדיין מרבית הגברים אומרים שהם מעדיפים את האישה במראה הטבעי שלה ובלי המסכה של האיפור.
ועדיין, נראה ששום אישה לא תחלום לוותר לחלוטין על שלל תכשירי האיפור, כמו המייק-אפ, האודם, שנקרא גם שפתון וליפסטיק, לצד תכשירים כמו סומק, פודרה, מסקרה, קונסילר, ברונזר, אייליינר, צלליות לעיניים ועוד. ראו פירוט בתגית "איפור".
הנה ולוגרית מסבירה למה צריך את האיפור (עברית):
https://youtu.be/hjAInbs2O6I
מה שאיפור טוב יכול לעשות (עברית):
https://youtu.be/S87AWreRvOw
טכנולוגיית איפור חדשנית שמאתרת פגמים בפנים ומדפיסה כיסוי תואם לפגם בלבד:
https://youtu.be/Bht1Voy9vCI
כך זה עובד:
https://youtu.be/PHgrz0uFH7g
והנה מתיחה של איפור שלא ממש מצליח:
http://youtu.be/ioM_oSSciNU
האיפור (Makeup) הוא עניין גדול. זה מתחיל כבר מעצם העובדה שהמילה "איפור" היא גם שם הפעולה של להתאפר ולהשתמש בחומרים המיועדים לכך, וגם התיאור של תוצאת פעולת האיפור.
אבל מדהים כמה אנרגיה, זמן וממון מוקדשים אצל נשים לעניין הזה של האיפור, הקוסמטיקה ותעשיית היופי בכלל. דומה שהיום כולן מתאפרות, אבל למה בעצם? מה הסיבה שנשים מתאפרות?
התשובה היא מן הסתם כדי להיות יפות. מי לא רוצה להיות יפה וחתיכה? אבל העניין, לא מפליא, הוא קצת יותר מורכב, כי בשביל מי את רוצה להיות יותר יפות?
רבים מאמינים שנשים מתאפרות בשביל להרשים גברים ולהיראות טוב יותר למענם. אבל מעט מאוד נשים יאמרו את זה. רובן דווקא יאמרו שאת האיפור הן מניחות בשביל הביטחון העצמי שלהן ושהן מתאפרות בשביל ההרגשה הטובה, שהן נראות טוב ובלי כל קשר לגברים.
כי האיפור מאפשר להסתיר את מה שנשים ונערות מרגישות שצריך להסתיר, כמו עיגולים שחורים מתחת לעיניים למשל, ומנגד להדגיש את מה שיפה בנו, כמו עיניים ותווי פנים מצודדים.
כל אלה תורמים לההרגשה הטובה שתמיד מושפעת מאיך שהאישה מרגישה בחברה. כשאת מסתירה פגמים שהיית רוצה לכסות או מבליטה דברים שהיית דווקא רוצה להדגיש, זה מחזק את הדימוי העצמי שלך ובהכרח, לפחות בתחושה, עושה אותך יפה יותר.
כל זאת בתנאי, כמובן, שאישה מתאפרת בצורה מחמיאה וטבעית, עד שכמעט ולא ירגישו. עובדה שגם אם האיפור הוא לא בשבילם, עדיין מרבית הגברים אומרים שהם מעדיפים את האישה במראה הטבעי שלה ובלי המסכה של האיפור.
ועדיין, נראה ששום אישה לא תחלום לוותר לחלוטין על שלל תכשירי האיפור, כמו המייק-אפ, האודם, שנקרא גם שפתון וליפסטיק, לצד תכשירים כמו סומק, פודרה, מסקרה, קונסילר, ברונזר, אייליינר, צלליות לעיניים ועוד. ראו פירוט בתגית "איפור".
הנה ולוגרית מסבירה למה צריך את האיפור (עברית):
https://youtu.be/hjAInbs2O6I
מה שאיפור טוב יכול לעשות (עברית):
https://youtu.be/S87AWreRvOw
טכנולוגיית איפור חדשנית שמאתרת פגמים בפנים ומדפיסה כיסוי תואם לפגם בלבד:
https://youtu.be/Bht1Voy9vCI
כך זה עובד:
https://youtu.be/PHgrz0uFH7g
והנה מתיחה של איפור שלא ממש מצליח:
http://youtu.be/ioM_oSSciNU
למה אנשים בוכים?
הבכי הוא תופעה יחודית לבני-אדם, שבה זולגות דמעות רבות מהעין על הלחיים ולאף. המחקר עדיין לא איתר את כל תפקידי הבכי, אבל נראה שהוא פורקן לתחושות שלנו ואמצעי לשדר לאחרים על מצבנו, במיוחד כשאנו במצב רגשי של כאב או פגיעה אך לעיתים גם כשאנו מלאים באושר. פעמים רבות מלוות את הדמעות גם יבבות (בכי בקול) והסמקה.
שלא כמו יבבות, רק בני אדם בוכים והבכי הוא חלק מההתנהגות החברתית האנושית. אבל הדמעות עצמן לא מופיעות רק בבכי. הן מיוצרות בבלוטת הדמעות שבעין, גם כשאנו לא בוכים. מדובר בדמעות בכמות קטנה יותר ולכן אינן זולגות על הלחיים למשל. תפקידן אז הוא לנקות את העיניים ולהוסיף להן לחות. המצמוץ הוא שמוחה את הדמעות הללו מעל העין והן זורמות מהעפעפיים התחתונות לאף ומתייבשות, בלי סימני בכי. כך מסייעות הדמעות גם לסלק גוף זר מהעין.
בניגוד לדמעות הרגילות, חוקרים מתחום הביוכימיה גורסים שדמעות הבכי נועדו להרחיק חומרים לא בריאים, שהגוף מייצר בעת מצוקה וטלטלות רגשיות. לכן לא מומלץ להימנע מבכי כשאנו נפגעים או כואבים.
לעיתים זולגות הדמעות גם בגלל אלרגיה או תגובה לא-רצונית לחומרים כמו נוזל הבצל. זה כמובן לא בכי, אלא רגישות.
הנה הסיבות שאנו בוכים:
https://youtu.be/SbbY-6rUykg
למה נשים בוכות יותר? (עברית)
https://youtu.be/9vBAuG6rne8
והבכי הכי מפורסם בהיסטוריה של האינטרנט, כשמעריץ של הזמרת בריטני ספירס, מגן על הכוכבת הנערצת עליו מלעג האחרים:
https://www.youtube.com/watch?v=WqSTXuJeTks
הבכי הוא תופעה יחודית לבני-אדם, שבה זולגות דמעות רבות מהעין על הלחיים ולאף. המחקר עדיין לא איתר את כל תפקידי הבכי, אבל נראה שהוא פורקן לתחושות שלנו ואמצעי לשדר לאחרים על מצבנו, במיוחד כשאנו במצב רגשי של כאב או פגיעה אך לעיתים גם כשאנו מלאים באושר. פעמים רבות מלוות את הדמעות גם יבבות (בכי בקול) והסמקה.
שלא כמו יבבות, רק בני אדם בוכים והבכי הוא חלק מההתנהגות החברתית האנושית. אבל הדמעות עצמן לא מופיעות רק בבכי. הן מיוצרות בבלוטת הדמעות שבעין, גם כשאנו לא בוכים. מדובר בדמעות בכמות קטנה יותר ולכן אינן זולגות על הלחיים למשל. תפקידן אז הוא לנקות את העיניים ולהוסיף להן לחות. המצמוץ הוא שמוחה את הדמעות הללו מעל העין והן זורמות מהעפעפיים התחתונות לאף ומתייבשות, בלי סימני בכי. כך מסייעות הדמעות גם לסלק גוף זר מהעין.
בניגוד לדמעות הרגילות, חוקרים מתחום הביוכימיה גורסים שדמעות הבכי נועדו להרחיק חומרים לא בריאים, שהגוף מייצר בעת מצוקה וטלטלות רגשיות. לכן לא מומלץ להימנע מבכי כשאנו נפגעים או כואבים.
לעיתים זולגות הדמעות גם בגלל אלרגיה או תגובה לא-רצונית לחומרים כמו נוזל הבצל. זה כמובן לא בכי, אלא רגישות.
הנה הסיבות שאנו בוכים:
https://youtu.be/SbbY-6rUykg
למה נשים בוכות יותר? (עברית)
https://youtu.be/9vBAuG6rne8
והבכי הכי מפורסם בהיסטוריה של האינטרנט, כשמעריץ של הזמרת בריטני ספירס, מגן על הכוכבת הנערצת עליו מלעג האחרים:
https://www.youtube.com/watch?v=WqSTXuJeTks
מיהו האדם הקרו-מניון ומה החידושים הטכנולוגיים שהביא לאירופה?
הקרו-מניון (Cro magnon) היו בני האדם המודרניים הראשונים. הם חיו בתקופה הפלאוליתית באירופה. לפי ממצאי החוקרים הם חיו לפני כ-35,000 שנים.
רוב בני האדם של הקרו-מניון היו מוצקים ובעלי שרירים חזקים. מצחם היה ישר וגבוה ורכסי הגבות שלהם היו נמוכים. הקרו-מניון היו הראשונים מבני האדם שהיה להם סנטר בולט, כמו שיש לנו. מוחם היה בגודל של יותר מ-1,500 סמ"ק, יותר ממוחו של האדם המודרני.
הקרו-מניון היו נוודים או נוודים למחצה. הם צדו, לרוב בקבוצות גדולות, בעלי חיים כמו דובים, ממותות, איילים וסוסי פרא.
אנשי ה"קרו מניון" מביאים איתם לאזור טכנולוגיה אחרת מזו של האדם הניאנדרטלי, שחי כאן אלפי שנים לפניהם. האדם קרו מניון ממציא את המחט, שמאפשרת לו לתפור בגדים שמתאימים לצורת גופו. הציידים שלהם, בכל זאת הומו סאפיינס, מפתחים מטולי חניתות ראשונים, שמאפשרים להם להגדיל את טווח ההטלה של החניתות והחיצים שלהם לציד.
האדם קרו-מניון מפתח גם ידע אדיר לתקופתו בגילוף, חיתוך ואפילו קידוח בעצמות וקרנות של בעלי חיים. הוא הראשון שמייצר כלי נגינה ראשונים, כמו חלילים מעצמות ציפורים חלולות שהוא מנקב בהן נקבים.
יתכן שאנשי "קרו מיניון" עורכים אפילו תצפיות אסטרונומיות. על לוחות עצם נמצאו שורות מסודרות בקבוצות, של חורים זעירים וחריצים. אם הארכיאולוגים סברו בתחילה שכך הם מנו את בעלי החיים שהם צדו, בהמשך עלתה תיאוריה, של חוקר בשם אלכסנדר מרשק, שהחריטות מציינות ימים וחודשים.
הנה מקורותיו של אדם קרו-מניון:
https://youtu.be/qcFb4hmZsOw
סרטון מצחיק על האדם הקרו-מניון, כשהוא מגיע לעיר המודרנית:
http://youtu.be/U0vRuZXLuRI?t=4s
אזור קרו מניון בו צמח האדם הזה:
https://youtu.be/Uz9sltbfgWI?long=yes
ופרק מסדרה לילדים על האדם הניאנדרטלי שקדם להם בדורדון (עברית):
http://youtu.be/9CQDXhviDgE?t=1m28s?long=yes
הקרו-מניון (Cro magnon) היו בני האדם המודרניים הראשונים. הם חיו בתקופה הפלאוליתית באירופה. לפי ממצאי החוקרים הם חיו לפני כ-35,000 שנים.
רוב בני האדם של הקרו-מניון היו מוצקים ובעלי שרירים חזקים. מצחם היה ישר וגבוה ורכסי הגבות שלהם היו נמוכים. הקרו-מניון היו הראשונים מבני האדם שהיה להם סנטר בולט, כמו שיש לנו. מוחם היה בגודל של יותר מ-1,500 סמ"ק, יותר ממוחו של האדם המודרני.
הקרו-מניון היו נוודים או נוודים למחצה. הם צדו, לרוב בקבוצות גדולות, בעלי חיים כמו דובים, ממותות, איילים וסוסי פרא.
אנשי ה"קרו מניון" מביאים איתם לאזור טכנולוגיה אחרת מזו של האדם הניאנדרטלי, שחי כאן אלפי שנים לפניהם. האדם קרו מניון ממציא את המחט, שמאפשרת לו לתפור בגדים שמתאימים לצורת גופו. הציידים שלהם, בכל זאת הומו סאפיינס, מפתחים מטולי חניתות ראשונים, שמאפשרים להם להגדיל את טווח ההטלה של החניתות והחיצים שלהם לציד.
האדם קרו-מניון מפתח גם ידע אדיר לתקופתו בגילוף, חיתוך ואפילו קידוח בעצמות וקרנות של בעלי חיים. הוא הראשון שמייצר כלי נגינה ראשונים, כמו חלילים מעצמות ציפורים חלולות שהוא מנקב בהן נקבים.
יתכן שאנשי "קרו מיניון" עורכים אפילו תצפיות אסטרונומיות. על לוחות עצם נמצאו שורות מסודרות בקבוצות, של חורים זעירים וחריצים. אם הארכיאולוגים סברו בתחילה שכך הם מנו את בעלי החיים שהם צדו, בהמשך עלתה תיאוריה, של חוקר בשם אלכסנדר מרשק, שהחריטות מציינות ימים וחודשים.
הנה מקורותיו של אדם קרו-מניון:
https://youtu.be/qcFb4hmZsOw
סרטון מצחיק על האדם הקרו-מניון, כשהוא מגיע לעיר המודרנית:
http://youtu.be/U0vRuZXLuRI?t=4s
אזור קרו מניון בו צמח האדם הזה:
https://youtu.be/Uz9sltbfgWI?long=yes
ופרק מסדרה לילדים על האדם הניאנדרטלי שקדם להם בדורדון (עברית):
http://youtu.be/9CQDXhviDgE?t=1m28s?long=yes
מהו שעון ביולוגי?
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
מהי הקרבה עצמית?
אם הקרבה היא ויתוּר על משהו, הרי שהקרבה עצמית פירושה מסירוּת נפש. ומסירות נפש כשמה כן היא - מסירת נפשך, חייך, עבור אחרים, כדי לאפשר להם חיים.
הקרבה פירושה ויתור על דבר בעל ערך רב, רק כדי לאפשר משהו אחר, שהמקריב לא בהכרח נהנה ממנו, או שיש הנהנים ממנו הרבה יותר.
אם אומרים שמישהו הקריב את קידומו בעבודה עבור המשפחה, מכוונים לכך שהוא ויתר על העמדת הקריירה במקום הראשון, כדי לספק את צרכי ילדיו או בן זוגו.
ההקרבה העצמית היא הרבה יותר משמעותית, כי יש בה ויתור סופי, הכי משמעותי שיש - ויתור על עצם קיומו של המקריב. היא מתרחשת כשאדם מוכן לשלם בחייו שלו, לרוב כדי לאפשר חיים לאחרים.
בשואה אנשים הקריבו את חייהם בכדי שלא לבגוד בחבריהם למחתרת והורים הקריבו את עצמם להצלת ילדיהם. היו אף חסידי אומות העולם שהיו מוכנים להקריב את חייהם ואת חיי בני משפחתם בכדי להציל יהודים.
גם בשדה הקרב יש מקרים שלא יאומנו, של קפיצה על רימון או הפיכה של חיילים בעצמם ל"מגן אנושי". אלו הקריבו את עצמם למען חבריהם לנשק. בהיסטוריה של צה"ל לבדו היו לפחות 8 חיילים שהפילו את עצמם על רימון והגנו על חבריהם ממוות. רב סרן רועי קליין הוא המפורסם מביניהם, בהיותו הקצין שהגן על חייליו.
היו גם מי ש"נשכבו על הגדר" (ומכאן הביטוי המפורסם), כדי לאפשר לחבריהם לפרוץ למוצב ולכבוש אותו, כי הפצצה שנועדה להכריע את הגדר לא התפוצצה. שלושה לוחמים עשו זאת במלחמת ששת הימים לבדה, נשכבו על גדר בעת קרב, וחבריהם לנשק חצו אותה על גבם. דוד שירזי שילם בחייו באותו קרב.
הנה המפקד הדגול שדאג לחלץ את חייליו והקריב את עצמו בשבילם (עברית):
https://youtu.be/G7uggJEF8Ig
גם בטבע יש הקרבה עצמית?
https://youtu.be/K_yYDhhrN00
וסרט תיעודי לזכר הקצין רועי קליין שנשכב על רימון כדי להגן על חייליו (עברית):
https://youtu.be/8AhWf5UtQ0Y?long=yes
אם הקרבה היא ויתוּר על משהו, הרי שהקרבה עצמית פירושה מסירוּת נפש. ומסירות נפש כשמה כן היא - מסירת נפשך, חייך, עבור אחרים, כדי לאפשר להם חיים.
הקרבה פירושה ויתור על דבר בעל ערך רב, רק כדי לאפשר משהו אחר, שהמקריב לא בהכרח נהנה ממנו, או שיש הנהנים ממנו הרבה יותר.
אם אומרים שמישהו הקריב את קידומו בעבודה עבור המשפחה, מכוונים לכך שהוא ויתר על העמדת הקריירה במקום הראשון, כדי לספק את צרכי ילדיו או בן זוגו.
ההקרבה העצמית היא הרבה יותר משמעותית, כי יש בה ויתור סופי, הכי משמעותי שיש - ויתור על עצם קיומו של המקריב. היא מתרחשת כשאדם מוכן לשלם בחייו שלו, לרוב כדי לאפשר חיים לאחרים.
בשואה אנשים הקריבו את חייהם בכדי שלא לבגוד בחבריהם למחתרת והורים הקריבו את עצמם להצלת ילדיהם. היו אף חסידי אומות העולם שהיו מוכנים להקריב את חייהם ואת חיי בני משפחתם בכדי להציל יהודים.
גם בשדה הקרב יש מקרים שלא יאומנו, של קפיצה על רימון או הפיכה של חיילים בעצמם ל"מגן אנושי". אלו הקריבו את עצמם למען חבריהם לנשק. בהיסטוריה של צה"ל לבדו היו לפחות 8 חיילים שהפילו את עצמם על רימון והגנו על חבריהם ממוות. רב סרן רועי קליין הוא המפורסם מביניהם, בהיותו הקצין שהגן על חייליו.
היו גם מי ש"נשכבו על הגדר" (ומכאן הביטוי המפורסם), כדי לאפשר לחבריהם לפרוץ למוצב ולכבוש אותו, כי הפצצה שנועדה להכריע את הגדר לא התפוצצה. שלושה לוחמים עשו זאת במלחמת ששת הימים לבדה, נשכבו על גדר בעת קרב, וחבריהם לנשק חצו אותה על גבם. דוד שירזי שילם בחייו באותו קרב.
הנה המפקד הדגול שדאג לחלץ את חייליו והקריב את עצמו בשבילם (עברית):
https://youtu.be/G7uggJEF8Ig
גם בטבע יש הקרבה עצמית?
https://youtu.be/K_yYDhhrN00
וסרט תיעודי לזכר הקצין רועי קליין שנשכב על רימון כדי להגן על חייליו (עברית):
https://youtu.be/8AhWf5UtQ0Y?long=yes
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?
היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.
כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.
לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.
וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.
הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.
חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.
הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:
https://youtu.be/rOoI8sN0bTM
100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:
https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.
כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.
לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.
וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.
הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.
חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.
הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:
https://youtu.be/rOoI8sN0bTM
100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:
https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
