גביש (Crystal) הוא חומר מוצק שמורכב מאטומים, מולקולות או יונים, שמסודרים בתבנית שחוזרת על עצמה ב-3 ממדים. רובנו מכירים גבישים בתור אבני חן צבעוניות ומבריקות ולרוב יפות במיוחד. חלקן טבעיות וחלק גדול מהן מיוצר על ידי אדם, בתהליכים כימיים.

אבני הבניין של מוצקים שונים ובמיוחד של מתכות, מרביתן בנויות מגבישים. אטומים של יסודות שונים בטבע מסתדרים בגבישים בזוויות שונות. גבישי ברזל למשל, נערכים בזווית ישרה. גבישי צורן לעומתם, מסודרים בזווית ישרה אך נטוייה באלכסונים.

יופיים של הגבישים השפיע מאד על האמנות ועל העיצוב המודרניים. מבנים רבים, פסלים ויצירות אמנות משתמשים באסתטיקה של הגבישים למרקמים ותבניות עיצוביות מדהימים.


כך נוצרים הגבישים בטבע (מתורגם):

https://youtu.be/PgSRAsgrKmg


הסיבה לאהבה שלנו לגבישים (עברית):

http://youtu.be/c9qjLl7mXsQ


מערה במקסיקו שיש בה גבישי ענק מדהימים ביופיים, שנוצרו בטמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד:

http://youtu.be/wQSk179D-xY


סרט תיעודי על הגבישים הללו:

https://youtu.be/w0ztlIAYTCU?long=yes


ותכנית חינוכית על הגביש (עברית):

https://youtu.be/H684Khlfnrw?long=yes

אבן הבָּרֶקֶת (Emerald) היא אבן חן שהמחיר שלה כל כך גבוה שהיא יקרה אפילו יותר מיהלום.

הברקת היא אבן ירוקה שהגוון שלה כל כך מזוהה עימה שמשתמשים בשמות שלה, ברקת, אִזמרגד, אזמרלדה ואמרלד, לציון הגוון הירוק האופייני לה.

אבן הברקת נוצרה מהמינרל בריל, בצורת גביש, שחדירה של חומר בשם "כרום וונדיום" לתוכו גרמה לו להיצבע בירוק.


הנה אבן הברקת הגדולה ביותר בעולם, שנמצאה בקולומביה:

http://youtu.be/633fP8jrpB8?t=5s


ומכרות האמרלד בקולומביה, בהם מפיקים את אבן הברקת:

https://youtu.be/fy927AJBtXE

הקוורץ (Quartz) הוא חומר גבישי שמצוי לרוב בהרים. הקוורץ משמש בתעשיה לייצור של זכוכית, עדשות, אבני חן, מכשירי רדיו ושעונים מודרניים.

היוונים הקדמונים האמינו שגביש הקוורץ הוא קרח שהפך לאבן. הם כינו אותו "קריסטלוס". גם הרומאים סברו שהקוורץ הוא קרח קפוא, שכן הם מצאו אותו ליד הקרחונים שבהרי האלפים. תרמה לכך העובדה שבזמנים העתיקים נהגו רבים לצנן את ידיהם בכדורי קוורץ.

בימי קדם היה הקוורץ מהגבישים המסקרנים והמסתוריים ביותר. יכולתו של גביש הקוורץ לשבור את האור הנראה לספקטרום הצבעים, כמו המנסרה והקשת בענן, סיקרנה רבים ועם הזמן הולידה את מדע הקריסטלוגרפיה, מחקר הגבישים.

לקוורץ כיום שימושים שונים בתעשייה. במיוחד מוכרים בעולם שעוני הקוורץ, שנחשבים מדוייקים ופועלים היטב. זאת בזכות המנגנון המודרני שלהם ופעולתם, המבוססת על סוללה חשמלית. שעונים אוטומטיים אלו הפכו הם זולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים.


הנה הקוורץ:

http://youtu.be/SEDQZSFBco8


משתמשים בו גם ברפואה אלטרנטיבית (עברית):

http://youtu.be/EdWnhOhv-Ew?t=20s&end=1m08s


מבט מקרוב על קוורץ:

http://youtu.be/NCUNW2Uj-Ak


כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:

https://youtu.be/1pM6uD8nePo


וגביש קריסטל קוורץ ענקי שנמצא באדמה:

http://youtu.be/pA2IrQnIUmI

השיש (Marble) הוא סלע גבישי שמשמש לבני האדם כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד.

חציבת השיש הטבעי היא מלאכה מאד מורכבת ומדויקת. כדי לחתוך את השיש בצורה חלקה וללא נזקים לאבן העדינה משתמשים בכבלי יהלום, שרק הם מסוגלים לחצוב את השיש ללא נזק. כמובן שהיהלום שממנו עשויים הכבלים הינו מלאכותי, אבל הוא כה קשה עד שהוא מבצע את העבודה.

מכרות השיש באיטליה הם מהידועים בעולם ובהם מתבצע החיתוך של האבן בצורה מושלמת. אך יש מכרות נהדרים גם בהודו, בברזיל ובמדינות נוספות.

החוצבים המומחים מחוררים את השיש ומשלשלים לתוכו את כבלי היהלומים. משיכה של הכבלים במנוע בעל 50 כוחות סוס, מנוע חזק מאד, העושה את עבודת החיתוך היטב.

אחר כך מטים את גוש השיש הענקי ומפילים אותו על שכבת עפר. משם הדרך קצרה להרמה שלו אל המשאית שתיקח אותו למפעל השיש. שם הוא ייחתך לפרוסות, אותם לוחות שיש שיגיעו למטבחים, לקירות בנייני היוקרה ולרצפות ההיכלות ומלונות הפאר בעולם כולו.

אבני השיש הנחשבות ביותר בעולם מגיעות מאיטליה ובמיוחד ממחצבות השיש שבסביבת קררה. השיש האיטלקי נשלח משם לכל העולם והוא מבוקש מאוד.


כך פועלות מחצבות שיש:

https://youtu.be/KVuCjH8jdbw


כל התהליך - מחציבת השיש ועד ללוחות שיוצאים למכירה:

https://youtu.be/qG8mwN44Io4


עוד מחצבת שיש אופיינית:

https://youtu.be/MBiYI22uxcE


וכך מעבדים ופורסים את השיש במפעל:

http://youtu.be/59RVcFPXN_g

כבר אלפי שנים שה"קוהינור" הוא ללא ספק היהלום הידוע ביותר בעולם. היהלום הזה נמצא במכרות גולקונדה העתיקים שבהודו.

פירוש שמו של קוהינור הוא "הר של אור". משקל היהלום הגולמי היה כ-1000 קראט. נהגו לומר עליו שמי שיחזיק אותו ישלוט בעולם כולו וזו ודאי הסיבה שמאבקים התנהלו עליו ושבמלחמות רבות הוא נלקח כשלל יקר וסמלי כל כך.

על היהלום הזה אמר הקיסר המונגולי באבור שהוא כל כך יקר עד שניתן יהיה בשווי שלו להאכיל את כל העולם במשך כמה ימים..

גם שאה ג'אהן, השליט שבנה את הטאג' מאהל, החזיק בקו הי נור. האגדה מספרת שכשבנו השתלט על הממלכה והכניסו לכלא, הוא הציב את הקוהינור בחלון מיוחד ואיפשר לאביו הכלוא להביט בהשתקפות הטאג' מאהל הנפלא שהוא בנה, אבל רק דרך היהלום ולא ישירות.

במהלך השנים עבר יהלום הקוהינור מהודו לאנגליה. זה קרה כשנקנה היהלום היקר והמבוקש כל כך עבור המלכה ויקטוריה. עד היום הוא משובץ בכתר של מלכת אנגליה.


הנה סרטון קצר על יהלום הקוהינור (עברית):

http://youtu.be/1mO8Iw_PeRo?t=38s


ומצגת וידאו על הקוהינור:

http://youtu.be/Wcs2HK2QHns

מהו המינרל שנקרא בעבר "זהב השוטים"?


המינרל פיריט (Pyrite) יוצר גבישים מרובעים להפליא, שנראים כמו יצירת אמנות מודרנית. גבישי הפיריט כה מרשימים שהם כונו בעבר "זהב השוטים". האגדה מספרת שמחפשי זהב נהגו להתבלבל וחשבו שגילו זהב, כשהתגלתה האבן. זוהי אבן מתכתית זהובה, המתגבשת לעיתים לכדורים או קוביות או נראית פשוט כגוש ללא צורה מוגדרת.

יש הרואים בה את אבן האשליות. אחרים רואים בה אבן שמעניקה לנושאים אותה הגנה מאנרגיות שליליות סביבם.

מקור השם פיריט הוא מיוונית שבה הפירוש שלו "אש" בשל הגיצים שגורם חיכוך הפיריט בפלדה או "האבן שיוצרת אש", על שום מראה הניצוצות הזהובים שלה.

כיום משתמשים בפיריט בעיקר בתעשייה. בנוסף, במחקר שפרסמה ב-2011 אוניברסיטת אורגון בארצות הברית, התגלה ש"זהב השוטים" עשוי להיות שווה זהב בסוף. זאת בזכות העובדה שהוא בעל יכולת נהדרת לקליטת אנרגיה סולארית ובעצם לייצור של חשמל. עובדה זו עתידה להעלות משמעותית את יעילות התאים הפוטו-וולטאים, שבקולטי השמש לייצור חשמל, אם הפיריט יחליף את החומרים הנפוצים בהם.


הנה "זהב השוטים" - גבישי הפיריט:

http://youtu.be/7bMYEtOHe9M


כך מבדילים בין פיריט לזהב:

http://youtu.be/TQ2DFMmIMR0


וכך בנוי הגביש שלו:

http://youtu.be/c74LrNz9Khc

בצ'יוואווה שבמקסיקו ישנה מערת קריסטלים מדהימה שנקראת "מערת הקריסטלים" (Cave of the Crystals), או בעברית "מערת הגבישים".

המערה הזו מיוחדת במראה הבלתי נתפס שבתוכה, המציע חלל ענקי של גבישי ענק מרהיבים כל כך שקשה להאמין שהם אמיתיים.

המערה הזו היא חלק ממכרה שנמצא 300 מטרים מתחת לפני האדמה בנאיקה, במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו. כן, זו אותה מדינה שעל שמה נקראים כלבי הצ'יוואווה המיוחדים.

באולם המרכזי של מערת הקריסטלים יש גבישי סלניט ענקיים, כנראה הגבישים הטבעיים הכי גדולים שנמצאו בכדור הארץ. אורכו של הגביש הגדול ביותר במערה הוא 11 מטר!

ב-58 מעלות, החום במערה הוא גבוה מאד ולכן לחוקרים קשה מאד לשהות בה לשם מחקר למשך יותר מ-10 דקות. המבקרים כאן, לעומתם, מבקרים בליווי מדריכים המוליכים אותם בהליכה המאתגרת שבין הגבישים הענקיים, גם כדי שלא להיפגע מהם ובעיקר - על מנת שלא לפגוע באותם גבישים נדירים ומיוחדים כל כך.


הנה סיפורה של מערת הקריסטלים המדהימה של צ'יוואווה:

https://youtu.be/jb1bL8xTqAs


מראות מהמערה של גבישי ענק מיוחדים:

http://youtu.be/jEU9ltjVwcs


התפעלות המבקרים מהמערה המיוחדת הזו:

https://youtu.be/HeiMfLmJtzk

חציבת אבני כורכר לבנייה במחצבות הקדומות הייתה מיומנות מרתקת ושימושית, במיוחד בבניית ערים לחופי הים התיכון. החופים הללו היו אזורים עתירי סלע כורכר.

במשך אלפי שנים הפכו אזורים אלה למחצבות כורכר, כשהכורכר משמש במהלך אותם ימים כאבן בניין. למעשה מחצבות הכורכר הן דיונות חול שנוצרו מהתאבנות באמצעות חומר שהוא סוג של גיר. מאותן מחצבות חצבו החוצבים של תרבויות עתיקות, כשאבני הכורכר הללו משמשות לבניית ערים וישובים שלמים בסביבת המחצבה (ליתר דיוק חצבו בסביבות כל עיר, בכדי להשיג אבני בניין לבנייתה).

על מנת להפריד אבנים מהסלע הגדול, נהגו החוצבים לנעוץ יתדות עץ בחריצים שחצבו באבן. השיטה ליצור בקע בחריצים הייתה חכמה מאוד והתבססה על תכונות החומר, כמו שלמדו בני התקופה מהמחקר של תקופתם. הם שמו לב שעץ מתרחב כשהוא רטוב. לכן החוצבים נהגו להרטיב את היתדות שנדחפו לחריצים. היתדות הללו תפחו ויצרו לחץ רב על האבן, שממש עקר את האבן החצובה מסלע המחצבה.


כך פעלו חוצבי הכורכר העתיקים:

https://youtu.be/hFWlsEPG-bc


סוגי האבנים היוצאות ממחצבות כורכר:

https://youtu.be/ZhpoPEdw91w


ההגנה הבריאותית של כורי כורכר בימינו:

https://youtu.be/e7rpW00mxiw


סיתות אבני הכורכר לבנייה:

https://youtu.be/RXu4hvWyUbk?si=VhDMLtcCf4WI1PzC


יש מחצבות כורכר עם אגמים קטנים בתוכם:

https://youtu.be/MReRCvqD4wI

אם בכדור הארץ יש יהלומים גדולים שמשקלם נמדד במאות קראטים, הרי שמדענים גילו כוכב שהליבה שלו עשויה מיהלום עצום, במשקל של 10 מיליארד טריליון טריליונים של קראט!

מדובר בננס לבן שנמצא בקבוצת הכוכבים קנטאור. המדענים כינו אותו "לוסי", על שם השיר המפורסם של להקת החיפושיות "לוסי בשמי היהלומים"..

אגב, אם מישהו חושב לטוס ולחצוב את היהלום של לוסי, כדאי שיתחיל לבנות חללית מהירה ביותר - הכוכב הננס הזה נמצא במרחק של 50 שנות אור מאיתנו..


הנה סרטון על הננס הלבן שהוא יהלום:

http://youtu.be/6uTlygM7c-s


ומסתבר שהוא אינו היחיד שהאסטרונומים גילו:

http://youtu.be/3-hDNq7IjSk

אחלמה (Amethyst), או האמטיסט, היא אבן סגולה ויפה, מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ. היא גדלה במושבות גבישיות שבגושי סלע ובכדורי אבן מסוג "גאודות".

כבר בעת העתיקה היא הייתה אבן חן מבוקשת ויקרה. ממצאים ארכיאולוגיים מצאו אותה בשלל תרבויות, ממצרים העתיקה שבה שימשה בחפצי נוי ותכשיטים ועד לאיי אנגליה שבה נמצאו חרוזי אחלמה בקברים עתיקים.

"אחלמה" הוא שמה המקראי של האבן המיוחדת והידועה מזמנים קדומים מאד. היא הייתה אחת משנים עשר אבני החושן של הכהן הגדול בבית המקדש, האבן השלישית בטור השלישי. העברים האמינו שיש לה סגולות רפואיות. מכאן גם השם העברי "אחלמה".

בימי קדם נהגו לייחס לאבן האחלמה יכולות מיוחדות וסגולות רפואיות. ביוון העתיקה נפוצה האמונה כי האחלמה מגינה מפני שכרות וברומא נהגו אצילים לענוד אבן אחלמה על צווארם ולעיתים גם שתו מגביעי אחלמה, מתוך האמונה כי הם מוגנים משכרות בעזרתה. שמה הלועזי של האבן מגיע מיוונית עתיקה, שבה "א" הוא "לא" ו"מתוסטוס" פירושו שיכור, מורעל (אגב, "מסטול" בערבית וכיום גם בסלנג עברי, הוא שיבוש של המילה היוונית הזו). בימי הביניים, האירופאים האמינו כי לאחלמה יש יכולת לרפא את הגוף ולהרגיע כעס וחרדה. מאוחר יותר, בימי הרנסנס כתב, לאונרדו דה וינצ'י כי האחלמה מנקה את הראש ומחדדת את המחשבה וברפואה הסינית המסורתית משתמשים בה להקלה על כאבים פיזיים ולהפגת מתחים נפשיים.

הנה אבן האחלמה:

http://youtu.be/4HG_8vQMlLQ


וכך מחפשים את אבני האחלמה באוסטרליה:

http://youtu.be/ffs4ABGcZ40

שיש (Marble), אותו סלע גבישי חזק שכולנו מכירים, שימש ומשמש את האדם לצרכים רבים. מהשיש המשמש בתור משטח במטבח ועד לפיסול וריצוף של מקדשים - שיש הוא ללא ספק חומר שימושי מאוד.

אבל כיצד נוצר השיש?

שיש הוא למעשה תוצר של אבן גיר, שהיא עצמה סלע משקע ימי שנוצר משלדי בעלי חיים ימיים, או צדפים, חלזונות וכדומה.

אבן הגיר מורכבת מהמינרל קלציט, הידוע גם כסידן פחמתי. הוא עתיד למלא תפקיד חשוב בהיווצרות השיש, אבל על זה עוד מעט.

במשך מיליוני שנים ותוך כדי תנועות גושי הסלע שבקרום כדור הארץ, יש ואבן הגיר הזו מתחממת מאד.

וזה לא רק חום. כי לאורך עידנים ארוכים האבן ש"נאפתה" בחום הרב, עמוק באדמה, גם נדחסת בלחץ רב ומתמצקת, מה שיביא לכך שהיא תהפוך קשה במיוחד.

התהליך הארוך הזה, של דחיסת אבן הגיר לסלע וה"אפייה" שלה, חושף אותה לתנאים קיצוניים. וכמו בן אדם שעובר אירוע קיצוני ומתקשח, גם היא מתקשה. גאולוגית, מה שקורה בסלע הוא שגבישי הקלציט שבאבן הגיר מתגבשים מחדש לגבישים גדולים יותר.

כך הופך הסלע, שהיה פעם אבן גיר חלשה או דולומיט, לסלע קשה ועמיד במיוחד. זהו בדיוק השיש.


כך נוצר השיש:

https://youtu.be/LHgifUKUqWw


מצגת וידאו קצרה על היווצרות השיש:

https://youtu.be/4Mi8jph56xY


כך יוצרים פסלי שיש:

https://youtu.be/vR8ZiT9JTcg


ומכרות השיש העצומים של איטליה:

https://youtu.be/_PcOPVYb7EQ?long=yes

קרח נוצר ממים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאד, טמפרטורת הקיפאון. כך למשל יקרה כשיהיו מים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת.

קרח הוא אם כן, צורת המוצק של מים. יש לו מבנה גבישי, מפני שהמים התגבשו, בשל הקור הרב.

הקרח תמיד יתפוס נפח גדול משל הים שמהם הוא נוצר. הסיבה היא שבין המולקולות של המים יוותרו חללים ריקים עם חמצן (אוויר). לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. מסיבה זו הקרח גם צף על פני המים.


כך נוצר הקרח:

https://youtu.be/3Qasw7lb2UM


וכך נוצרים הקרחונים בטבע:

http://youtu.be/Cqgb2OZF2Zc

מהו בניין הקוורץ הפוטורוסקופ שבצרפת?


בפארק השעשועים העתידני "פוטורוסקופ" (Parc du Futuroscope), או פיוטרוסקופ, שליד העיר פואטייה בצרפת, יש עשרות רבות של אטרקציות ומתקנים שכולם מוקדשים לעתיד, למדע מודרני ולטכנולוגיות מתקדמות של העתיד. בין מסכי קולנוע ענקיים, כולל מסך הקולנוע הגדול ביותר באירופה, חוויות מולטימדיה, מתחמים של משקפי התלת-ממד והכיסאות זזים בחוויות מולטימדיה המדמות מציאות מסוגים שונים, הפוטורוסקופ מציע גם טכנולוגיית 4D, עם ארבעה ממדים, חוויות במסעות חלל, במעמקי הים ועוד המון חוויות לילדים ולמבוגרים.

כמו בפארק יורו-דיסני הידוע שבצרפת, אבל בהתייחסות לתכנים שונים, בפיוטרוסקופ מבנים עתידניים ומרשימים המוקדשים למרכיבים שמייצרים את הטכנולוגיה של ימינו. מבנה הקוורץ מוקדש לחומר שגבישיו הם החומר המניע כל כך הרבה מחשבים ופריטים ממוחשבים בעולם המודרני. כאן פורצים גבישי קוורץ, שנמצאים בטבע מתחת לפני האדמה, אל אוויר העולם בהעמדה מרגשת של בניין מרשים ומיוחד במינו.


הנה פארק הפוטורוסקופ:

http://youtu.be/Pxynlminfxc


ובניין הקוורץ של פארק הפוטורוסקופ:

http://youtu.be/9avCsV0OkDc?t=2m39s

פתיתי שלג הם פתיתי קרח גדולים וגבישיים שנופלים מהעננים אל הקרקע. פתיתי השלג הם קלים בזכות האוויר שיש בהם. פתיתי שלג עשויים מגבישי שלג קטנטנים שנצמדים זה לזה.

הצורות המופלאות של פתיתי השלג עשויות במגוון אדיר וניתן לומר שאין שני פתיתי שלג זהים זה לזה. רבות מצורות פתיתי השלג הם פרקטליות, צורות שבהן ככל שמעמיקים ומתקרבים, רואים עוד ועוד מאותן צורות.

הדוגמאות הנפוצות ביותר בפתיתי השלג הן בצורת המשושה. זו שוב הצורה של המשושים, שכל כך נפוצה בטבע (ראו באאוריקה בתגית "משושים").

חלקים גדולים מכדור הארץ מכוסים בשלג. יש אזורים שבהם השלג מכסה את האדמה רק בעונת החורף ולקראת הקיץ השלגים מפשירים. באזורים אחרים, כמו הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי ופסגות ההרים הגבוהים, האדמה מושלגת בכל עונות השנה.


כך נוצר השלג ואיך לכל אחד מפתיתי השלג יש צורה משלו (עברית):

https://youtu.be/omDSofC8L0E?end=1m17s


ההסבר לפתיתי השלג הללו (מתורגם):

https://youtu.be/FwGH4gulLX4


הצורות המופלאות של פתיתי השלג שיורדים בחורף:

http://youtu.be/s1lBbmQmpk0


על תוכנה שפותחה כדי לדמות את פתיתי השלג הללו באופן מדעי (מתורגם):

http://youtu.be/UtHsFVmHdZY


והפשרת השלגים בתחילת הקיץ:

http://youtu.be/MwdWMmFeXIo

הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.

אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.

לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.

כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.


כך מגדלים את קנה הסוכר:

https://youtu.be/EP_fgp7zYKk


ייבוש הסוכר בהודו:

https://youtu.be/PEbv7KyfITM


ותהליך ייצור הסוכר כולו:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM

המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.

כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.

איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.

רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.

ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.

מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.

במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.

בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.

כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.

אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.


הנה תהליך הייצור של המלח מהים:

https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q


בריכות האידוי:

http://youtu.be/bTVc4UqgwVo


וקוצרי מלח ביפן:

https://youtu.be/KNGC44RlMqc