הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.

זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.

גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.

גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!


הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D


הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/RLCvkdai5-c


הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/xaSbYIeqGWg


כך בנו את הקולוסיאום של רומא:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs


בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes


והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes

ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות. האגודל למעלה הוא סימן שכבר שנים רבות משתמשים בו לחיוב. אחריו פייסבוק הוסיפה מגוון של סימנים וסמלים נוספים, כדי שישרתו גם צרכים ורגשות נוספים - הבעת כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות אחרים שהלייק לא שימש בהם נכון.

לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא היסטורי ואפילו קצת מקאברי, קשור למוות. ככל הידוע היו הראשונים להשתמש בסימן הזה הקיסרים הרומיים, בימי קדם. המשמעות המקורית היא מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק והיא נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו והיו פופולריים מאד באימפריה הרומית בכלל וברומא בפרט.

בקולוסיאום המפורסם שברומא, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים הנלחמים בחיות טרף, או זה כנגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה אותם אחד בשני או בחיות פרא, צורת בידור אכזרית מאד, להנאת האצילים הרומיים.

בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקהל לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של הגלדיאטור המנוצח. גם הקיסר, זה שמחליט על גורל הגלדיאטור המובס, היה נותן את החלטתו הסופית באמצעות זקיפת אגודל או סימון למטה. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי אבל בכל זאת לחיות.. אך אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת.


הנה הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):

https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s


סצנה בסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את הקיסר לתת חיים לגלדיאטור:

https://youtu.be/b7ghfcA-P1M


והקיסר מסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס:

https://youtu.be/gYNUOkqzcVA

הקיסרים הרומיים והעם אהבו מאד לצפות בקרבות הגלדיאטורים (Gladiators), שהתקיימו באימפריה הרומית. כבידור קבוע ואהוד מאד בערי הרפובליקה והאימפריה הרומית, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. אלה היו קרבות קשים, עם דם ניגר ופציעות קשות, לא פעם עד מוות.

הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שנתפסו והוכרחו להילחם בזירה, כדי לקנות את חייהם או למות בקרב. לא פעם היו ביניהם גם לוחמים שעסקו בכך, תמורת תשלום. את הגלדיאטורים שיסו בזירה נגד חיות פרא, או זה בזה. לעתים קרובות הקרבות הסתיימו במותם הגלדיאטורים.

צריך היה הרבה אומץ כדי להיות גלדיאטור ולהילחם שוב ושוב בזירה. ואכן, הגלדיאטורים היו כוכבי ענק ברומא. ההמונים העריצו אותם והם נהנו ממעמד נערץ. למסיבות שלפני הקרבות הוזמנו העשירים והמכובדים ואלה חיפשו את קרבתם של הכוכבים הנערצים של הזירה.

קרבות הגלדיאטורים הכי גדולים בעולם העתיק התקיימו בקולוסיאום המפורסם שברומא, להנאת האצילים הרומיים.

השם "גלדיאטור" בא מהמילה "גלאדיוס" שפירושה בלטינית "חרב".


הנה קרב גלדיאטורים מהסרט "גלדיאטור":

https://youtu.be/qTj8UlZSsCQ


קרב "משוחזר" במבצר אנטיפטרוס שליד ראש העין...

https://youtu.be/sGsuHyBDc_I


קטע מהסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את מקסימוס הגלדיאטור:

https://youtu.be/YbBiXPVKuTA


והקיסר שמסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס ודינו מוות:

https://youtu.be/gYNUOkqzcVA

ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות.

הדיסלייק שהתווסף עם הזמן משרת את הצורך ההפוך - להביע כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות הפוכים.

אך לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא בקיסרים הרומיים. המשמעות המקורית של זה מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק. כי בעת העתיקה יכול היה האגודל לקבוע אם תחיה או תמות.

משמעות כיוון האגודל נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו באימפריה הרומית. בקולוסיאום המפורסם ברומא נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה זה בזה או כנגד חיות פרא, להנאת האצילים הרומיים.

בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקיסר לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של המנוצח. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי, אחרי הכל הוא היה הופך למשרת או חוזר לזירה להתמודדויות נוספות עם אריות או גלדיאטורים נוספים, אבל בכל זאת לחיות...

אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת, אל מול הקיסר המדושן בעונג והקהל המריע בתשואות.


הנה האגודל מסמן את גורל הגלדיאטורים (מהסרט גלדיאטור):

https://youtu.be/gYNUOkqzcVA


הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):

https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s


מדריך מסביר על משמעות כיוון האגודל לגלדיאטור (עברית):

https://youtu.be/hUYZTPzq9IA


על חייו של הגלדיאטור הידוע ביותר בהיסטוריה - ספרטקוס (מתורגם):

https://youtu.be/8l1NyR6UvxU


וזירת הגלדיאטורים הכי מפורסמת היא הקולוסיאום (מתורגם):

https://youtu.be/SiX_KtiF_tQ

בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם. ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם.

אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.

שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים. התזה המקובלת, שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, נסדקה על ידיו לחלוטין.

אבל המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס. נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.

מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.

פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".


הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):

https://youtu.be/8l1NyR6UvxU


על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):

https://youtu.be/f6Eyf2fPFew


קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:

http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw


המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":

http://youtu.be/Vx7RWW36wes


וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:

https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes

המבנה הנקרא קולוסיאום ברומא הוא אחד מהשרידים המרשימים והמדהימים שהשאירו הרומאים בעולם, בנייתו החלה בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה. הוא נמצא בבירת רומי העתיקה ועל אף שבימי הביניים הוציאו ממנו המון אבנים, ששימשו לבניית ארמונות חדשים, הוא נשאר מרשים ועצום מימדים!

הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול בעולם. הערכות החוקרים הן שהמבנה העצום הזה הצליח להכיל בתוכו למעלה מ-50,000 איש, שהגיעו אליו כדי לצפות בתחרויות גלדיאטורים. יש בו שימוש מרהיב בכל שלושת סגנונות הבניה הקלאסיים, הדורי, היוני והקורינתי. לקוליסאום מעל 80 כניסות שונות כדי שהקהל הרב שהגיע למופעים שבו יוכל להיכנס ולצאת במהירות ובקלות.

הקולוסיאום הוא מהיצירות הגדולות של הנדסה ואדריכלות רומית. גם בימינו הוא נחשב פלא והוא גם נכלל בשבעת פלאי עולם החדשים, שנבחרו ב-2007.


הנה סקירה על הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc


הקולוסיאום היום:

http://youtu.be/2COuwJMzhYM


מצגת וידאו של תמונות הקולוסיאום:

http://youtu.be/5LuImCulVig


הקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o


ביקור בתוכו:

https://youtu.be/I_fLExRrcR0


וסרט תיעודי על התכנון הגאוני של הקולוסיאום:

https://youtu.be/ZZSo19Ps1QY?long=yes

מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.

אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.

היוונים לא היו מנתחים מוצלחים, כמו שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.

לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.

מי שהפכו למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים ומיתרון, בזכות הנגישות לידע מדעי ממזרח אסיה ומאירופה גם יחד. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.

באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.

הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.


מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:

http://youtu.be/3YuFg6dxVlI


ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:

http://youtu.be/vrQKYIbPQfs