האישה הגמישה בתבל היא סקיי ברוברג האוסטרלית, שיכולה להיכנס לתוך קופסא בגודל זעיר. הזמן המהיר ביותר ב"התקפלות בקופסה" שייך לה, כשבמהלך הופעה במלון בלונדון הצליחה ברוברג להידחק לתוך ארגז זעיר שכל אחת מצלעותיו היא באורך של כחצי מטר - כל זאת בזמן שיא של 4.78 שניות!


הנה הגמישות המדהימה של סקיי:

http://youtu.be/MtCovcIqAos

גמישות (Flexibility) היא תכונה של גוף מוצק שיכול להתעוות ולחזור לצורתו הקודמת. בבני אדם הגמישות היא היכולת הגופנית להניע את אברי הגוף שלנו בקלות ובטווח תנועה רחב של המפרקים השונים.

הגמישות היא מרכיב חשוב בבריאותנו כבני אדם, באיכות החיים ובכושר הגופני שלנו. למעשה, הגמישות היא ממרכיבי הכושר הגופני הבסיסיים ביותר, ביחד עם כוח, מהירות, סיבולת וקואורדינציה. אך בהשוואה לרכיבי הכושר האחרים, הגמישות היא רכיב הכושר הפחות מוערך.

אנשים בעלי גמישות רבה יכולים לבצע פעולות שלא יאומנו, ממופעי בידור מרהיבים ועד לביצועים ספורטיביים או מקצועיים שלא יאומנו. על אף שבני אדם שונים נולדים עם יכולת מסוימת לגמישות מלידה, הגמישות הגופנית מחייבת אימון רב ותרגול מתמשכים, על מנת להגיע לביצועים יוצאי דופן.


הנה דוגמה לגמישות מדהימה של משתתף בתכנית כשרונות אנגלית:

http://youtu.be/xHxsVRM-pS8


וילדה גמישה להפליא גם היא:

http://youtu.be/LhuVTmZtJJY

לכריש הפטיש (Hammerhead Shark) ראש בעל צורה מוזרה במקצת. הנחיריים שלו רחוקות זו מזו, ככל הנראה כדי לעקוב בקלות רבה יותר אחר ריחות במים. עיניו ממוקמות בקצה הפטיש ומאפשרות לו מבט פנורמי, רחב מאד, שמאפשר לו לאתר טרף בקלות רבה יותר.

מבנה הפטיש שעל ראשו מאפשר לכריש הפטיש גם זריזות וגמישות שמאפשרים לו להסתגל במהירות לשינויים מסביבו ולהגיב בתנועות מהירות לטרף או איום עליו.


הנה כריש הפטיש ותכונותיו המיוחדות:

http://youtu.be/YCZwTJ-AFeA


עוד מהתכונות המיוחדות של כרישי הפטיש שבגלפגוס:

http://youtu.be/jMVziqKUkVI


וצפו ב-360 מעלות בכריש פטיש:

https://youtu.be/o3a1fkLsNS4?qr=yes

מסכים גמישים שרבים סבורים שיחליפו את המסכים הקשיחים של היום, הם מהחידושים המרגשים בתחום המחשבים והמובייל. מסכים אלו יוכלו בעתיד להתקפל כמו עיתון, להתגלגל כמו מגזין, להתפרש על השולחן כמו מפת דרכים ועוד. הם ישולבו במכשירים שונים, מעיתון אלקטרוני, דרך ספרים דיגיטליים, מפות שולחן פעילות ועוד אפשרויות שהיום איננו חושבים עליהן, כמו למשל טלוויזיה ניידת שמתקפלת לתיק כמו מפה.

טכנולוגיית Gyricon הגמישה, שכבר היום קיימת בנייר אלקטרוני, עשויה מחלקיקים דקיקים מאד שצפים על המסך ומשנים את צורתם בהעברת זרם חשמלי.

המסכים הגמישים יוכלו גם להשתלב ב"אינטרנט של הדברים" ולשמש בתור המסכים של מכשירים שאינם דווקא מחשבים. ולא רק שניתן יהיה לקפל אותם - הם גם יהיו קשיחים יותר, עמידים מאי-פעם בפני שריטות ואף חסינים מנפילות ופגיעות אחרות שמסכים רגילים לא שורדים.


הנה מסך טפט של LG:

https://youtu.be/kA1fwmPnI4o


טלוויזיה ביתית ענקית ומתקפלת:

https://youtu.be/D1pa3UX89GA


למה המסכים הגמישים התעכבו כל כך?

https://youtu.be/mo6nF-T58PA


טכנולוגיית המסך הגמיש כפי שהיא כבר קיימת:

http://youtu.be/HU2nG9qy6vs


סרטון קונספט שבינתיים התממש והציג את החזון של חברת סמסונג לגבי עתיד המסכים הגמישים:

http://youtu.be/MKG7XRsG9KQ


המסכים הגמישים כפי שייראו אולי בעתיד:

http://youtu.be/f4AhTiQkWwk


ואבטיפוס של מסך גמיש שכזה:

https://youtu.be/KHSdObeUdxI

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.


הנה המפרקים שבגופנו:

https://youtu.be/Fb-xEHRNd28


וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):

https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

שעם (Cork) הוא קליפה של עץ. מדובק בחומר טבעי ומתחדש המופק מקליפת עץ הנקרא אלון השעם. במהלך חייו של העץ נוהגים להסיר את קליפתו אחת לכ-10 שנים ומקבלים את השעם, שבו משתמשים בתעשייה.

עץ אלון השעם גדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית שלו נוצרת בעיקר בעצים הבוגרים, בני 20 לפחות. מרגע שהיא מוסרת לראשונה מהעץ, מתחדשת קליפת השעם, אחת ל-10 שנים.

השעם הוא חומר קל במיוחד ולא חדיר לנוזלים. זה הופך אותו לשימושי מאד בתעשייה ובעיצוב. משתמשים בו לפקקי בקבוקים בתעשיית היין, עיצוב הבית ורהיטים מעודכנים וקלים.


הנה תהליך הגידול של אלון השעם:

https://youtu.be/f5s_g-Sdq08


תעשיית השעם מתחילה מקציר הקליפה:

https://youtu.be/JewMikbKOI0


וכך מקלפים את קליפת עץ השעם:

https://youtu.be/ztr-RP0XYd8

הסבון, כשמוסיפים אותו למים, הופך את פני המים לגמישים יותר וקלים להתמתחות. הסבון מחליש את מתח הפנים של המים והופך אותם גמישים. כך נשיפה לתוך המים יוצרת בלונים ולא שוברת אותם.

הבלונים האלה נקראים "בועות הסבון". ובועות הסבון הללו מרתקות כי הן בנויות כפרקטלים טבעיים, בהן על כל בועה, יושבות בועות קטנות, שעל כל אחת מהן בועות זעירות יותר וכן הלאה.

רוצים טיפ קטן? - אם משתמשים במים ממזגן או מי גשמים ומוסיפים למים ולסבון מעט חומר שנקרא גליצרין, המים נעשים עוד יותר גמישים ואז אפשר לייצר בנשיפה בלונים ממש, אבל ממש גדולים!


הנה סרטון על הכנת בועות סבון גדולות מאד:

http://youtu.be/Afx7KAWy-Gg


וגברת שפריץ שעושה פלאים עם בועות סבון:

http://youtu.be/mL-qSknzPJE

השעם (Cork) שאנו מכירים בלוחות תלייה ובפקקים של יין הוא למעשה קליפת הגנה שמייצר אלון השעם, עץ שגדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית נוצרת בעצים בוגרים, בני 20 שנה לפחות. אחת ל-10 שנים מתחדשת קליפת השעם ואז ניתן להסירה מהעץ ולנוח.

עץ השעם חי כ-150 שנים ובמהלך חייו הוא מייצר עד 15 שכבות שעם לקילוף.

השעם אטום במיוחד לנוזלים וגמיש מאד. לכן מרבים לייצר ממנו פקקים לבקבוקי יין, שהאטימה שלהם חשובה מאד לשמירת טעמו ואיכותו של היין. השעם הוא גם עץ קל מאד, מה שמאפשר לייצר ממנו מצופים לדיג. גם בלוחות מודעות ותזכורות מרבים להשתמש בעץ שעם, כיוון שהוא אינו צפוף וקל לנעוץ בו נעצים.


הנה סרטון על ייצור השעם:

http://youtu.be/fY90yzeSfU8


כך מגדלי השעם בפורטוגל מסירים אותו מהעצים:

http://youtu.be/SHyNuOhScvI


וגידול שעם לייצור פקקים (בעברית):

https://youtu.be/obdg2q8s33E?t=1m04s

מבנים שמסתובבים הם רק עניין של זמן. דמיינו קומות שנעות ומסתובבות בהתאם לרצונותינו, למיקום השמש ועוד. הדירה מסתובבת כך שהיא תפנה אל השמש כשקר או לכיוון מוצל בשעות החום, היא פונה אל הנוף הפתוח כשמצב הרוח מבקש זאת או לנוף אורבני (עירוני) בזמן אחר. התאורה, הטמפרטורה והאווירה משתנים - הבניין לא.

פרויקטים כאלה שמשלבים בין אדריכלות ורובוטיקה מעוניינים ליצור התאמה לצרכי המשתמש בכל רגע נתון. ההתאמה בהם נועדה להיות הטובה ביותר לדיירים. הדינמיות והתזוזה של הבניין תורמים לחוויה של המגורים בו, למראה ולנוחות.

כבר היום קיימים בנייני מגורים שמנסים שיטות כאלה בזהירות, כמו וילה מסתובבת בלוס אנג'לס או בניין בן 15 קומות שנבנה בברזיל וכל קומה מסתובבת בו בנפרד, כשכל הקומות מחוברות לציר מרכזי. בשנים האחרונות הוכרז על הקמה בעתיד הקרוב של 2 בניינים מסתובבים, שייבנו בדובאי ובמוסקבה. אלה יהיו בעצם הבניינים הנעים הראשונים בעולם.


הנה מבני העתיד המסתובבים:

http://youtu.be/iY0Uuyf8Xhw


הנה עוד:

http://youtu.be/sUUT0Wnh3nY


ותכניות קרובות לבתים מסתובבים במוסקבה ובדובאיי:

http://youtu.be/4muhc_QUGcI

מכירים את אלו שיודעים לדבר רק דרך מסכים, סמארטפונים ואימוג'י?

דור ה-Y (באנגלית Generation Y), ה"מילניאלס" או "דור המילניום", הם כינויים בעולם המערבי לדור שנולד לאחר דור ה-X. לרוב מונים בדור זה את מי שנולדו במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90.

דור זה מזוהה בדרך כלל בצעירים שנפלטים מהלימודים ויוצאים לעולם שאין בו עבודה מספקת והשכר בו נמוך. הוא גם מאופיין בביטחון תעסוקתי נמוך מאד ופיטורים תכופים יחסית. את דור ה-Y מכנים לא פעם "הדור האבוד" וגם "הדור המיותר". יש גם מי שמכנים אותם "בייבי-לוזרס". לא פעם מאפיינים אותם כדור שמתעסק מדי בעצמו, עד כדי נרקיסיזם.

בהכללה נהוג לומר עליהם שהם נולדו וגדלו לפיתוח הטכנולוגי המואץ של עולם המחשבים, האינטרנט והסלולאר ושלבני דור ה-Y, במיוחד במערב, יש נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. אבל מיומנותם הטכנולוגית, שליטתם המצוינת במחשב ובאינטרנט והיכולת והמוטיבציה שלהם ללמוד ולהתקדם, כל אלו לא העניקו להם את הפלפל והיוזמה שהיו לדורות שקדמו להם.

מאד באופנה היום ולא בצדק להציג ולהאשים דור ה-Y בנרקסיזם ובטלנות, שכן גם אם הטכנולוגיה תרמה מצד אחד לתופעות כאלה אצלם, מנגד פגש אותם המשבר הכלכלי של 2008 בדיוק כשהגיעו לשוק העבודה החלש ונתקלו בקשיים לא פשוטים למצוא עבודה או תנאי קיום, כמו של הוריהם לפחות. מחקרים מראים שהמילניאלס רוצים גמישות ומוביליות, משמע שהם לא נצמדים יותר מדי - לא למקום מגורים, לא לעבודה, למוצרים, מותגים או אפילו לאנשים, כמו בן הזוג או חברים.

הם בעצם ילדיהם של הבייביבומרס, דור הילדים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה ונהנו מהגאות הכלכלית של העולם המתחדש והכלכלה הפורחת. אבל לעומתם, בני דור ה־Y לא הצליחו ליישם את הרעיון שכל כך הצליח פעם, לעבוד קשה ולזכות באותן הזדמנויות שהשוק יאפשר להם ושהיו בשפע להוריהם. הם מוכנים ללמוד ולהשקיע, אבל לשוק לא היה בשבילם את ההיצע שניתן להוריהם ושהיה אמור להיות זמין גם בשבילם.

גם התייחסותם של בני דור ה-Y לבעלות היא שונה מדורות קודמים. בבחירה בין רכוש לחוויה הם יעדיפו את החוויה. מטלפון נייד ועד לבני זוג, הם פחות בעניין של רכישת מוצרים, כי תחושתם שהכול משתנה ומתחדש כל הזמן.


כמה עובדות על דור ה-Y (עברית):

https://youtu.be/sJRFvkrBdRw


ניתוח ההתמכרות שיצרו הטלפונים אצלם (עברית):

https://youtu.be/O2ynFR3GfGE


סוציולוג מספר על הדור הציני הזה (עברית):

https://youtu.be/HILtxxEAK50


באנגלית על דור ה־Y:

http://youtu.be/CT8IYKMgadQ


תרבות המילניאלס במבט בוחן:

https://youtu.be/rgbTUttdyNU


דיון על ועם בני הדור הזה:

http://youtu.be/T9jT898xknY


שיר על דור הוואי וואי (עברית):

https://youtu.be/JK6p6X6tmGg


וסרט תיעודי קצר על המילניאלס:

http://youtu.be/GnzzwpWV1Fw?long=yes

חוזק וגמישות - אלה יתרונותיו של הניילון (Nylon), הפוליאמיד. הוא מהחומרים הפלסטיים הכי חשובים בעולם. מיוצרים ממנו כיום אינספור מוצרים, כולל חבלים, בגדים, גרבי ניילון, רשתות, שקיות ניילון ואפילו חופות למטוסים..

את הניילון פיתחה בשנת 1935 חברת דופונט מארצות הברית. ראש צוות הפיתוח בחברה, האמריקאי וואלס קרותרס, נחשב לממציא הניילון. הוא לא היה הממציא הקלאסי שחתום על המצאה לבדו, אלא מי שניהל צוות של כימאים ואנשי טכנולוגיה שאחראים לפריצת הדרך.

הצורך האמריקאי בפיתוח ניילון היה כדי להתחרות בסיבי המשי שייצרה באותה התקופה התעשייה של יפאן. פחות מעשור אחרי פיתוחו של הניילון הוכיחה ההמצאה את עצמה, כשיפאן הפכה לאוייבת של ארצות הברית במלחמת העולם השניה. אז השתמשו בניילון באמריקה לייצור מצנחים לצבא, כמו גם בגדים, אוהלים לחיילים ועוד.

"ניילון" משמש אצל רבים בטעות לציון של יריעות פלסטיק שעשויות מחומרים פולימריים שונים, שהניילון הוא רק אחד מהם. חומרים דומים אחרים שפותחו עם השנים, הם למשל פוליאתילן, פוליוויניל כלוריד וכדומה.


הנה תולדותיו של הניילון המופלא:

https://youtu.be/kLic5G5-vWM


ההיסטוריה של הניילון:

https://youtu.be/M8fB45Usaqc


תפקידה של חברת דופונט, ממציאת הניילון, בהיסטוריה של הניילון והחומרים שיוצרו ממנו:

https://youtu.be/VAUsDXxDqS0


וסרט ארוך יותר על המצאת הניילון:

https://youtu.be/tppy8YrhGWI?long=yes

הגראפין (Graphene) הוא חומר כימי חדש שיוכל בקלות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הבאה.

הגראפין הוא חזק פי 200 יותר מפלדה, קל יותר מנוצה וגמיש כמו גומי. הסוללות החדשות עשויות הגראפין נטענות פי 20 יותר מהר ואורך חייהן פי 7 מהסוללות המוכרות לנו.

חומר הגראפין מפותח בהשקעות אדירות ואם יצליח הפיתוח נוכל לקבל בעתיד מכשירים שלא היכרנו כמותם.

דוגמאות? - כלי רכב ומטוסים קלים ובטיחותיים אך בעלי צריכת דלק זעירה, טלוויזיות שניתן להדביק על הקיר כמו טפטים ולגלגל כדי לקחת להרצאות, סמארטפונים ומחשבים גמישים וחזקים מפלדה, סוללות קלות ובעלות חיים ארוכים מאד, עיתונים אלקטרוניים שמחוברים לאינטרנט ומעודכנים בזמן הקריאה, חסרי משקל כמעט ושניתן לקפלם כרצוננו ועוד.

את פיתוח הגראפין מובילים צמד הפיזיקאים מאוניברסיטת מנצ’סטר באנגליה, זוכי פרס נובל בפיזיקה ב-2010, אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב. אם יצליח הפיתוח ניתן יהיה לייצר מהגרפן אפילו שרירים מלאכותיים שיחליפו את שרירי הגוף הפגועים של פצועים או את האיברים העייפים שלנו.

את ההמצאה המופלאה שלהם ביססו הממציאים על ערבוב של המינרל גרפיט, אותו גרפיט שאנו מכירים מהעפרונות שלנו, עם פיסות של סרטים דביקים!

אמנם לא הכל פתור בפיתוח הגראפין אבל השקעות של מיליארדים בפיתוחו מבטיחות שאם הוא יצליח, יהיה הגראפין לא פחות מאשר "הפלסטיק של המאה ה-21".


הנה החומר החזק מיהלום - גראפין:

https://youtu.be/fs1-9xRsGCQ


הפוטנציאל שלו לשינוי עולם המוצרים וחיי האדם:

https://youtu.be/Q_eTLPKdrHs


עוד על הגראפין:

http://youtu.be/WFacA6OwCjA


ההכנה של הגראפין ותולדות התגלית המדהימה:

http://youtu.be/PifL8bAybyc


סרטון הדרכה להכנת גראפין בבית:

http://youtu.be/Irg3kbnTN4o


נאנו-חומרים חדשים כבר נוצרו בעקבותיו:

https://youtu.be/jkAXhJWixJ8

קוּרי העכביש (Spider Web) הם החזקים שביצירות בעלי החיים. כל קוּר שכזה הוא כה דקיק עד שקוטרו לא עולה על מיקרונים אחדים. ובכל זאת, הקורים הללו יוצרים רשת חזקה וגמישה ביותר, המשמשת את העכביש ללכידת חרקים, המשמשים לו בדרך כלל כמזון.

חשוב לציין שלא כל העכבישים מייצרים קורים ולא כל הקורים שמיוצרים בידי העכבישים הם לצורך טריפה.

קורי עכביש עשויים חוטים דקיקים, שאותם מייצר העכביש בבלוטות מיוחדות הנמצאות בבטנו. חוטי המשי הדקיקים הללו הם למעשה סיבים חזקים, שעשויים מחלבונים מבניים, המיוצרים ומופרשים מהבלוטות שבבבטן העכביש.

מעבר לגמישותם של קורי העכביש, שעומדים אפילו בסופות הוריקן, הם מצטיינים בחוזקם ובקושיים הרב. עובי קוּר ממוצע שכזה הוא כעשירית מהעובי של שערת אדם, אבל חוזקו עצום ביחס אליה. חוזק הקוטר שלו הוא פי כמה מהחוזק של חוט פלדה באותו הקוטר. כך לדוגמה, חוזק קורי העכביש הוא פי 5 מחןזקם של מיתרי הפסנתר.

סיבים מסוגים שונים טווה העכביש ברשתו. אחד החזקים שבהם הוא סיב המסגרת (Dragline Silk), שמתאפיין בקשיחות גבוהה ובגמישות רבה (אלסטיות). הסיב הזה חזק עד פי 6 מניילון ומפלדה באותו עובי והוא מעין חוט הצלה, המשמש את העכביש, אם הוא נופל.

לשם המחשה נוספת עד כמה חזקה רשת קורי עכביש - אם היינו יכולים לבנות רשת של קורי עכביש באורך של 100 מטרים ובעובי של סנטימטר, היא הייתה מסוגלת באופן תיאורטי, לעצור מטוס בואינג 747 במשקל 180 טון, שנע במהירות של 800 קילומטרים לשעה.

לפי החוקרים, חוזקם של קורי העכביש נובע משילוב של שני חומרים חלבוניים שונים, שכל אחד מהם בעל כמה אזורים. כך הופכים הקורים לגמישים וחזקים בו-זמנית, קצת כמו העצמות שלנו. תודות לכך הם מגלים יכולת התנגדות לכוח המופעל עליהם ולפיזור מושלם של האנרגיה הנספגת בתוכם.


הנה עכביש שטווה את קוריו בחומר הביולוגי החזק ביותר בעולם:

https://youtu.be/gSwvH6YhqIM


סרטון בקפיצות זמן על עכביש הטווה את קורי העכביש החזקים שלו:

http://youtu.be/gUAWsBSExqc


הסבר על אחד מהעכבישים שטווה את הקורים החזקים ביותר:

http://youtu.be/Ar3veHKBYvU?t=4s


עכבישה אוכלת דבורה שנלכדה בקורים:

http://youtu.be/riVnSe3wZRk?t=29s


וסרטון תיעודי על קורי העכביש - החומר הביולוגי החזק ביותר בעולם:

https://youtu.be/nYlkJyG1Oik?long=yes

קורי העכביש (Spider Silk) הם חזקים מפלדה וגמישים יותר מאשר גומי. הקוּרים הללו עשויים סיבי משי שאותם מייצר העכביש בבלוטות מיוחדות הנמצאות בבטנו. חוטי המשי הדקיקים הללו עשויים מחלבונים מבניים, המיוצרים ומופרשים מהבלוטות שבבבטן העכביש.

בתחילת המילניום החדש הגיעו מדענים מהאוניברסיטה העברית ומגרמניה למסקנה שטוויית קורי עכביש מלאכותיים תוכל לאפשר שחזור של מולקולות דומות לאלה הטבעיות שנוצרות בעת טוויית הקורים בטבע.

היישומים האפשריים הם רבים, במיוחד בתעשיות של תחומים הדורשים גדלים מזעריים. ייצור המוני של סיבים בעלי עובי זעיר של אלפית המילימטר ועדיין חזקים וגמישים כל כך, עשוי לשמש בעתיד לתפרים עדינים אחרי ניתוחים, שיותירו צלקות כמעט בלתי נראות, ודאי ביחס לאלה של היום. תפרים כאלה גם יקצרו את זמן הניתוח, יחישו את איחוי התפרים ויתרמו לייעול של ממש בתחום הכירורגיה.

מסיבים כאלו ניתן יהיה גם לשפר את ייצורם של מיקרו-מוליכים וסיבים אופטיים חזקים וגמישים להפליא למחשוב, לשפר את הייצור התעשייתי של בדים חזקים מתמיד שישמשו את תעשיית הטקסטיל, הביגוד ואופנה, כמו גם לייצור צבאי של אפודים ושכפ"צים משופרים נגד כדורים ולפיתוח של חוטי דיג חזקים מאי-פעם.

באוניברסיטה השבדית באופסלה למדעי החקלאות הצליחו חוקרים, באמצעות חיידקים, לייצר חלבון שאינו טבעי. למעשה הם יצרו אותו משני חלבונים שנלקחו מעכבישים שונים. החלבון הזה מתאפיין במסיסות מעולה במים ולשם טווייתו הם יצרו מעין "נול חלבוני" - מתקן טווייה המבוסס על חומרים שאינם אורגניים.


הנה קורי העכביש הטבעיים:

https://youtu.be/TtmwL7gb-i4


כך לומדים מהם המדענים ליצור חומרים חזקים ביותר מקורי העכביש:

https://youtu.be/3mcVs3K_ts0


כך מייצרים קורי עכביש מלאכותיים - משי חזק וגמיש כמו הטבעי:

https://youtu.be/35Q4l81R4ak?t=28s


פיתוח שוודי של קורים מלאכותיים ללא עכביש בגרמניה:

https://youtu.be/Yg6527AxKFE


חוטים שיהפכו בד נגד כדורים:

https://youtu.be/kBVA_i4R1VY


או חבלים חזקים מכל מה שידוע בעולם החבלים:

https://youtu.be/A8YSH_N7MWw


והרצאת טד על כוחם של קורי העכביש:

https://youtu.be/xossR6eHv3I?long=yes