גרמניה היא אולי המדינה עם ההיסטוריה המבלבלת ביותר בעולם. מצד אחד, מדובר בארץ שתרמה לעולם פסגות של תרבות וקידמה מהמרשימות והחשובות בהיסטוריה. גוטנברג הגרמני המציא את הדפוס ודיימלר את המכונית. באך, בטהובן וברהמס תרמו את שיאי המוסיקה, גתה וניטשה את פסגות השירה והספרות והרשימה עוד ארוכה.

אבל מצד שני הביאה גרמניה אסונות איומים על העולם כולו, כשהיטלר והמפלגה הנאצית גרמו למלחמה הקשה בהיסטוריה וזאת פחות מ-20 שנה לאחר גמר מלחמת העולם הראשונה, שבה גרמניה הייתה מהכוחות האלימים והאכזריים שהובילו את ההרג חסר-התקדים.

את הניגודים הללו שבארץ כה חרוצה ומוכשרת, שהביאה על עצמה ועל העולם כולו אסונות כל כך קשים וטפשיים, לא קל ליישב. הגרמנים הם עם חרוץ וממושמע שמסוגל בקלות להוביל ולהנהיג.

בתקופות מסוימות, כמו היום, גרמניה הובילה והייתה מנהיגה אחראית, שתרמה לשגשוג ולשלום בעולם. בתקופות אחרות, תרמו דווקא המשמעת והיעילות של העם הגרמני להשמדה ברוטלית והמונית, להשתלטות של דיקטטורות גזעניות ולמלחמות חסרות תקדים בעולם.

גרמניה כמדינה נוצרה רק במאה ה-19, מאיחוד של נסיכויות שונות. היא נמצאת על אחד האזורים הפוריים והיפים באירופה. היא עשירה, יפה ומצליחה. העולם כולו רוצה שתישאר כזו גם באלף השנים הבאות ואף לתמיד.


הנה נופי גרמניה בצילום מהאוויר:

https://youtu.be/ebPStD_9vDI


יש בה טבע מהיפים בעולם:

https://youtu.be/g7Y6sV2xPPo


מעט מהנופים העירוניים של גרמניה:

https://youtu.be/R4K8BxEOhRQ


ולדוגמה - העיר הגרמנית קלן:

https://youtu.be/_W9qK3feOio

בשמים נוצרו עוד בימי המקרא, מצמחים כמו מור ולבונה. גם בתקופה הרומית נוצרו בשמים שאותם כינו הרומאים "פרפיום". גם כיום רובנו משתמשים בבשמים מפורסמים שכל העולם מכיר.

אבל פעם היו קונים לא מעט גם מי קולון. אלו היו מי בושם ריחניים שקיבלו את שמם מהעיר הגרמנית קלן. בקלן יוצרו מי הבושם הללו לראשונה במאה ה-18 והיותם בעלי ריכוז נמוך יותר של כוהל הפך אותם לשימושיים וזולים יחסית. בארץ היו מי הקולון עם הסמל 4711 מאד פופולאריים ורבים השתמשו בהם.


הנה המצאת מי הקולון בקלן שבגרמניה במאה ה-18:

http://youtu.be/tsUZRJ3Z-20

זו הייתה תקופה משברית ומשונה, כשגרמניה הלכה ושקעה בה במשברים פוליטיים, כלכליים וחברתיים ובו בעת היא ממש פרחה, באחת מהתקופות הפוריות, התרבותיות והיצירתיות ביותר בתולדותיה.

כן, רגע אחרי התבוסה המשפילה במלחמת העולם הראשונה ולפני שבאה הסערה הנאצית, שתשטוף את העולם ברוע ואכזריות חסרי תקדים, פרחה גרמניה המובסת והפכה לחממה של אמנות, תרבות, חדשנות, חוכמה, מודרניות והמצאה.

זו הייתה תקופה שבה פרץ כל מה שחדש ומדהים בתרבות דווקא בבירת גרמניה ברלין. פרחו בה האדריכלות והעיצוב של הבאוהאוס, לצד האמנות של הדאדא, רעיונות חדשניים, סובלנות להומוסקסואלים, עם מבחר של ברים לקהילה הזו ומסעדות משובחות.

אותה תקופה מצמיחה את הקולנוע האקספרסיבי המזוהה כל כך עם גרמניה והקולנוע הגרמני בכלל יוצר אז סרטים מעולים ופורצי דרך, תוצרים של אולפנים מצוינים וחדשנים במיוחד. באמנות פורצים הפוטוריזם והקוביזם, כשהמציאות שבה הכל מרגיש מבולבל ולא פעם הפוך להגיון תוליד בהמשך גם את הסוריאליזם.

גם התיאטרון והמופעים בעיר גדלו והפכו לפצצות של כישרון, כשבעיר צומחים מופעי הקברט ששינו את עולם הבידור ויולדים בו סאטירה ורעיונות חדשים ויצירתיים ועוד שלל המצאות שיצרו התפוצצות של יצירה תרבותית, שאירופה אולי לא ידעה כמותה עד אז.

כל זה קרה ברפובליקת ויימאר, בדגש על הבירה ברלין. היא הפכה לעיר שלא נחה לרגע והייתה שטופה אז בתאוות חיים, בילויים, שמחה וחופש מכל הסוגים.

אבל נחזור רגע אחורה, כשהכל החל בתבוסה. רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), שהתקיימה תקופה קצרה, 5 שנים בלבד, הייתה ההתנסות הראשונה של גרמניה בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, זה שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות את גרמניה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך של שלום, במקום מלחמות בלתי פוסקות, דרך שתביא אותה לשגשוג שלא יופנה לייצור של כלי נשק ומלחמה נוספת.

עידן ויימאר החל בהכרזה בחוקה שלה, ש"הרייך הגרמני הוא רפובליקה". מי שקיבל את השלטון שנלקח מהקיסר הגרמני העוזב, היה מנהיג השמאל הסוציאליסטי-קומוניסטי, פרידריך אברט. הבחירה בו נועדה להפיס את דרישתו של השמאל הסוציאליסטי לרפורמות משמעותיות בשלטון הגרמני. אבל אברט התקשה לשלוט והיה לא החלטי. במקום להנהיג ברוח הסוציאליזם, הוא בחר להתבסס על האליטות הישנות של העידן הקיסרי ולדכא ביד קשה את הקומוניסטים עצמם ואת מנהיגיהם, קרל ליבקנכט ורוזה לוקסמבורג.

גם חתימתו של אברט ב-1919, על הסכמי ורסאי המשפילים, שחייבו את גרמניה בתשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הפכו את שלטונו לפגיע וממש מגונה, בעיני גרמנים רבים אז. הכלכלה המתמוטטת שהפכה רבים מהם לעניים והעובדה שכל התוצר הופנה בתקופת ויימאר לאותם פיצויים עצומים של מעל 130 מיליארדים של מארקים, הפכה את אברט והשלטון שלו לאשמים...

יתר על כן, נראה היה שהעם הגרמני, שהתרגל לחיות תחת שלטון קיסרי במשך עידנים, התקשה להסתגל לחירויות הדמוקרטיות שלפתע קיבל ולחיות על פיהן. המעבר לחוקתה הדמוקרטית כל כך של רפובליקת ויימאר היה ככל הנראה קיצוני מדי ובנסיבות קשות מדי, מכדי לתת לרפובליקה הצעירה סיכוי של ממש, להתקיים ביציבות.

שרשרת לא נגמרת של איומים ואירועים פגעו בה באותה תקופה. זה החל בהפגנות שהפכו במהירות להתנגשויות אלימות ברחובות, המשיך ברציחות פוליטיות, ניסיונות הפיכה מימין ומשמאל ובערעור מתמיד על מנהיגותה של הממשלה הדמוקרטית.

בתחילת שנות ה-20 באה ההיפר-אינפלציה, תוצר של הדפסת הכספים המטורפת, ללא בסיס כלכלי של ממש, שבעקבותיה איבד המטבע הגרמני כל ערך ממשי והכלכלה התמוטטה. כל החסכונות של הגרמני הפשוט ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הספיקו אפילו לקנייה של מוצרי מזון בסיסיים. תוכלו לקרוא על אותם ימים קשים בתגית "היפר אינפלציה".

למרבה הצער, גם כשהצליחה ממשלת ויימאר לאושש את הכלכלה איכשהו ולצאת מההיפר-אינפלציה הזו, אז הגיע המשבר הכלכלי העולמי של ראשית שנות השלושים, זה שהחל באמריקה בכלל, אך התפשט במהירות לעולם כולו. המשבר הזה הביא לעלייה דרסטית באבטלה ובעוני בגרמניה וגרם לקריסה של מוסדות הסעד במדינה. הוא גם חיזק את ההקצנה הפוליטית בחברה הגרמנית, כשמצד אחד מתנגדי הדמוקרטיה, הנאציונל-סוציאליסטים, ומנגד הקומוניסטים - שני אלה מושכים כל אחד להפיכה לצידו והופכים את רחובות גרמניה לאלימים וקיצוניים מתמיד.

בסופו של דבר, סופה הטראגי של רפובליקת ויימאר הגיע בעלייתם לשלטון של הנאצים. זה קרה כתוצאה ממעשה טפשי של מנהיגי ויימאר, שחשבו לייצב את השלטון בעזרת הפופולאריות של היטלר, תוך שהם שולטים בו, כבשליט בובה. הם לא ידעו שלהיטלר עצמו, היו תכניות אחרות. מהר מאוד הוא השתלט על גרמניה והפך לרודן אכזרי, שימיט אסון על העולם כולו.


הנה רפובליקת ויימאר:

https://youtu.be/GonYIEjVVWk


על חולשת הדמוקרטיה של ויימאר (עברית):

https://youtu.be/SonnjGMR3Wc


תרבות הקברטים של רפובליקת ויימאר:

https://youtu.be/lmr9LEe-5Y8


על הומוסקסואליות בתקופה הסובלנית הזו כלפיהם (עברית):

https://youtu.be/BdiyP0m2TcM


האינפלציה והיטלר שמביאים את סופה של ויימאר:

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc

זמן קצר אחרי שכתב מאמר שלועג קשות ליהודים שממירים את דתם, הפך היינריך היינה (Heinrich Heine) בעצמו לנוצרי. מי שנחשב לאינטלקטואל המודרני הראשון רצה להיות שייך לגרמניה הנוצרית וויתר על יהדותו. הוא הפך למומר - מי שהמיר את דתו מהיהדות (שמו המקורי היה חיים) לדת אחרת.

מצד שני, היינה חריף-המחשבה הבחין היטב ברוח הברברית שמסתתרת בחברה הגרמנית ואמר בחייו את המשפט הכמעט-נבואי:

"במקום שבו שורפים ספרים - שם ישרפו גם בני אדם".

איש לא שיער אז עד כמה הוא צודק. בקושי 100 שנה לאחר מכן הסתבר שמילותיו היו נבואה איומה, שתיארה את השטן הנאצי והציות של החברה הגרמנית בדיוק מקפיא-דם.

אבל היינה הוא הרבה יותר מנבואות כאלה. על אף שבתחילה הוא היה משורר מהזרם הרומנטי, לימים היינה הפנה עורף לסגנון הכתיבה הזה בספרות. במקום זה הוא הכניס לשירה את שפת היומיום, הפך לצורת אמנות מקובלת את הפיליטון, מיקם את ז'אנר יומן המסע בספרות האירופית והפך את הגרמנית לשפה אלגנטית וקלילה מבעבר.

הוא הפליא במילים והיה מהמשובחים שבכותבים הגרמנים בכל הזמנים. אבל מי שזכה להערכה רבה ונחשב מהמשוררים הגרמנים עם הכי הרבה תרגומים ליצירותיהם, לא הצליח לזכות בהערכה הנאותה להישגיו, אף שניסה בכל כוחו להתקבל בחוגים הנוצריים של תקופתו.

היינה נועד להיות ענק רוח. היוצר השנון והציני הזה נכשל בעסקים ולמעשה בכל עיסוק שלא היה פואטי. שיריו היו הבסיס לכל כך הרבה שירים ויצירות מוסיקליות של גדולי המלחינים, שקשה לתפוס כיצד אדם אחד, במיוחד כיהודי שהצטרף לנצרות לפני זמן כל כך קצר, השפיע כל כך הרבה על התרבות האירופית.

בין הציטוטים השנונים שמיוחסים למשורר והסופר הגרמני המומר ניתן למצוא לא מעט כאלה שזכורים עד היום. ביניהם על היותו מומר: "קשה ליהודי להתנצר כי איך יכול יהודי להאמין בקדושה של יהודי אחר?", או האמרה הצינית "צריך לסלוח לאויבינו, אבל לא לפני שאלה נתלו." ויש גם את המשפט השנון על הממון: "השגיאה היסודית בעולם נעוצה בעובדה שאלוהים לא יצר די כסף."

ומילותיו האחרונות של היינה היו "אלוהים יסלח לי, זה המקצוע שלו..."


הנה ציטוטים של היינריך היינה:

https://youtu.be/wWArEgS9BYc


אחדים משיריו המתורגמים (עברית):

https://youtu.be/CXDRQu6LVqU


שיר של היינה בתרגום לאה גולדברג (עברית):

https://youtu.be/PbLyTKqbls4


הוא ניבא זאת - שריפת הספרים בברלין של היטלר (מתורגם):

https://youtu.be/DXnnDs0UMzg


שיר מתורגם ומולחן (עברית):

https://youtu.be/HOcZPVoE_DQ


כמה סמלי שברחוב היינה בחיפה מסתובבים היום חזירים ללא חשש:

https://youtu.be/vImW3X8XTPo


ופודקסט הרסגור מ"שעה היסטורית" על היינה (עברית):

https://youtu.be/HdpR76JQckA?long=yes

לאחר תבוסתה של גרמניה הנאצית מצאו את עצמם הגרמנים מוקפים בהרי הריסות. הם החליטו ליצור ערימות ענק של הריסות מבנים וקראו להם בגרמנית טרומרברג (Trümmerberg), תל הריסות. לתיאור תילים כאלה נוהגים בדרך כלל להשתמש במונח Schuttberg הכללי יותר.

תילי ההריסות הגרמניים הללו, מתקופת מלחמת העולם השנייה, הם בעצם הרים מלאכותיים שיצרו תושבי עשרות הערים החריבות. התלים הללו נוצרו מהריסות הבתים והמבנים שחרבו בהפצצות בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.

תלי הטרומרברג נוצרו בסוף שנות ה-40 ובראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת. ההריסות באותה תקופה באו מפינוי עיי ההריסות מהערים הגרמניות ורובם "זכו" לשמות משלהם. בחלק מהם הציבו הגרמנים אנדרטאות המזכירות את ההרס ההיסטורי שהביא להיווצרותם.

רבים מתלי ההריסות הללו נערמו על גב מבנים צבאיים מימי השלטון הנאצי, בכדי להעלים אותם, ללא צורך בהרס שעלה הרבה כסף לגרמניה המרוששת. בתקופה שעברה מאז התכסו התלים הללו בעצים ובצמחים ואף יש מהם שנבנו בהם מבנים חדשים. יש אפילו הקוראים בגרמניה לפנות אותם ולהעלים אותם לנצח.

בעיר ברלין לבדה יש תשעה תלי הריסות כאלה. הטרומרברג "טויפלסברג" (Teufelsberg), בעברית "הר השטן", נמצא בקצה המערבי של ברלין, סמוך ליער גרונוולד. זהו הגדול שבהרי החורבות ונחשב לנקודה הגבוהה ביותר בתוואי הקרקע של ברלין. לאחר המלחמה הוא נערם על מבני מכללה נאצית למהנדסים, שלא הסתיימה בנייתה. בשנות ה-60 נבנו עליו תחנות ריגול והאזנה לכוחות הסובייטיים של מזרח גרמניה.

במינכן יש את "אולימפיה-ברג" (Olympiaberg), המפורסם מתוך ארבעה תלי הריסות בעיר. לצידו הקימו בשנת 1972 את מתקני אולימפיאדת מינכן, שנערכה בעיר.

תל החורבות המפורסם ביותר בשטוטגרט הוא הטרומרברג "בירקנקופף" (Birkenkopf), המכונה גם "מונטה שרבלינו" (Monte Scherbelino), כי מתנוסס מעליו צלב ענק, הנראה למרחקים.


הנה עיר גרמנית אופיינית בתום המלחמה:

https://youtu.be/lesNQAf0F0I?t=23


הר השטן של ברלין:

https://youtu.be/OV_lrft1AOQ


הטרומרברג בירקנקופף בשטוטגרט:

https://youtu.be/y84HuoJLIIA


בירקנקופף במבט מהאוויר:

https://youtu.be/Y_vXaX4IM90


ומבט על הטרומרברג אולימפיה ברג שבמינכן - הוא לא מסגיר ממה הוא בנוי:

https://youtu.be/kUCTWhokGLs

גשר ראקוץ (Rakotz), המכונה גם "גשר השטן", נבנה ב-1860 במדינת סקסוניה שבמזרח גרמניה. הוא נבנה מאבני בזלת שהובאו מרחוק ומשתלב נהדר בטבע. כשהשמש ברום השמיים, הוא משתקף במי הנחל ויוצר סימטרית מושלמת. זה קורה משום שההשתקפות של גשר השטן במים סוגרת מעין מעגל שלם, שמקנה לו מראה הרמוני ויחודי.

הגשר נבנה מבזלת שהובאה משוויץ הרחוקה אל פארק רודודנדרון, שבו הוא נמצא. השם "גשר השטן" אינו נדיר באירופה וגשרים רבים זכו לכינוי הזה, לרוב משום שהם נבנו במקומות מסוכנים או קטלניים בהיסטוריה שלהם.


הנה גשר ראקוץ בגרמניה:

http://youtu.be/TeYiIlLkWVE


בואו לטיול בגשר השטן בראקוץ:

http://youtu.be/v0ACZzH3PLI


גשר ראקוץ עם שחר:

http://youtu.be/4ufWNJmQ8_s


מצגת וידאו של הגשר היפה:

http://youtu.be/lBwRY2ubCIk

קרב ורדן (Battle Of Verdun) היה הקרב הארוך ביותר במלחמת העולם הראשונה והקרב הקטלני והקשה ביותר בה. אין קרב שמייצג יותר את הטבח הנורא וחסר הטעם של מלחמת העולם הראשונה. הקרב שנערך בשנת 1916 הפך לסמל למוות המיותר והאינסופי של המלחמה הגדולה והאכזרית הזו.

הוא החל במתקפה של הצבא הגרמני על המבצרים הצרפתיים שהגנו על העיר ורדן. בתחילה נראה שהקרב יהיה נצחון גרמני מהיר, אבל תוך זמן קצר הסתברה האמת. הקרב שבו תכננו הגנרלים הגרמנים להתיש את הצרפתים ולגרום להם אבידות רבות, עד שייכנעו, הפך למלחמת התשה ארוכה ומדממת, שמשכה עוד ועוד גדודים מכוחות הצבא הצרפתי, אך גם מהצבא הגרמני המותש והפגוע לא פחות. שני הצדדים סבלו אבידות כבדות, כשאין ספור חיילים מתו אל מול כלי נשק חדישים, שקצרו בהם בכמות ובמהירות חסרות תקדים.

שום מלחמה קודמת לא התקרבה בכמות ההרס והמוות שיצרה, למה שחולל קרב אחד מעין זה ב"מלחמה הגדולה".

הגרמנים עשו טעויות חמורות בכניסה אל הקרב בוורדן. היו להם אפשרויות אחרות וחכמות הרבה יותר, אבל ברצונם להרוג באוייב הצרפתי, הם איבדו המוני חיילים בעצמם. נראה שאין כמו הקרב הזה לסמל את הטעויות הגרמניות בכל המלחמה כולה.

מי שיהפוך לאגדה בקרב ורדן הוא המרשל פטן, מי שיהיה לימים מנהיג צרפת המובסת במלחמת העולם השנייה. פטן שקיבל את הפיקוד הצרפתי בקרב ורדן, הטמיע את הקריאה האנטי-פשיסטית "הם לא יעברו!" והלהיב את חיילי צרפת לנצחון. הוא גם היטיב להפעיל את תותחי הארטילריה אל מול הגרמנים ובכך הוא חסך, בניגוד לקודמו, בחיי אדם רבים.

הפגנת התבונה הצבאית וההומניות שלו בלטו גם בכך שהוא הורה להחליף בקביעות את החיילים הלוחמים, נוכח הזוועות שחוו במערכה. פטן קנה אז את עולמו כמפקד דגול והיה לגיבור האומה הצרפתית. שנים אחר-כך יישפט המנצח האגדי של קרב ורדן כבוגד, על שיתוף הפעולה עם היטלר בתור מנהיג צרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה.

במשך 10 חודשים שבהם נמשך קרב ורדן נהרגו, נעדרו או נפצעו כמיליון לוחמים!


הנה סיפורו של הקרב הקטלני בהיסטוריה:

https://youtu.be/RG3sH5e4ROg


כך החל "קרב בית המטבחיים" בוורדון:

https://youtu.be/t7qS_rpv_cA


סיפורו של קרב ורדן:

https://youtu.be/4oabxoP_jVM


וסרט תיעודי על קרב ורדן האכזרי:

https://youtu.be/y79-PJt-YzE?long=yes

היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.

עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.

כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.

הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.

זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.


הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):

https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo


הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):

https://youtu.be/q2NiWfvUQwk


קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):

https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw


דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):

https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA


מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):

https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes


ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):

https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes

מבין היצירות המוסיקליות הכי מרתקות בהיסטוריה יש יצירה אחת שהיא אוסף של ניגודים.

כי מצד אחד, "כרמינה בורנה" (Carmina Burana) נכתבה על ידי פרחי-נזירים ומצד שני היא מלאה בשירי פריצות והוללות. היא גם יצירה מודרנית שהמוסיקה שלה נכתבה במאה העשרים, אבל מילותיה נכתבו בימי הביניים. ועוד ניגוד מצמרר - על אף שהיא יצירה שנכתבה על ידי מלחין הבית של היטלר היא כיום אחת היצירות האהובות והמושמעות בעולם, כולל בכל העולם הדמוקרטי.

כרמינה בוראנה היא אחת היצירות המפורסמות של המאה ה-20. המלחין קארל אורף היה דמות שנויה במחלוקת ומוכשרת באופן יוצא דופן. ממש כמו היטלר, אורף האמין בהחייאת העבר המפואר של גרמניה ובתרבות הגרמנית המפוארת. כרמינה בוראנה היא רק אחת מכמה יצירות שהלחין לטקסטים גרמניים עתיקים ולתפארת הרייך הגרמני.

היצירה נולדה כשסטודנט גרמני סיפר לו על טקסט מרתק מהמאה ה-13 שהוא מצא במנזר. זה היה אוסף שירים שהשתמר שם מאז ימי הביניים.

בשנת 1936, אורף הלחין 24 שירים מהאוסף העתיק. הוא הפך אותם לקנטטה חילונית, בסגנון עתיק ומלא הוד.

לאורף, שאמנם רשמית לא היה חבר במפלגה הנאצית, היו קשרים הדוקים עם השלטון הנאצי. בשיאו של ההיטלריזם, הוא החזיק בתואר הלא רשמי של "מלחין הרייך".

כרמינה בוראנה הייתה בדיוק מה שהרייך רצה ואורף סיפק לו אותו בזמן. ה"או-פורטונה", פרק הפתיחה המפורסם של היצירה, הפך כמעט מיד עם פרסומה לנעימת הפתיחה של כינוסי המפלגה הנאצית. נמצאו אף מי שסיפרו שאורף השוויץ בפני חבריו שכרמינה בוראנה עוד תהיה ההמנון של" הרייך בן אלף השנים", החזון של היטלר ובכירי שלטונו.


הנה סיפורה של כרמינה בורנה (עברית):

http://youtu.be/4ARHjO1ssyM


המחזה של היצירה:

http://youtu.be/AP_CSQgBPpQ


כרמינה בוראנה בקונצרט:

https://youtu.be/EJC-_j3SnXk


ועיבוד מודרני של המלחין המודרני פיליפ גלאס, ביחד עם קלידן להקת ה"דלתות" ריי מנזרק:

http://youtu.be/94P8Y_etFN4

אחת הספריות הפוטוגניות בתבל היא הספרייה העירונית של העיר הגרמנית שטוטגרט ( Stuttgart City LIbrary‬).

הספריה הזו מיוחדת במראה העתידני שלה, שקצת מזכיר סוג של מגדל בבל מודרני, החולש על הידע האנושי.



בספריה היו עם פתיחתה מעל 60 אלף כותרים ביותר מ-25 שפות, אבל אלו לא הדברים המיוחדים בה.

עם מראה של קובייה מושלמת, בגובה 44 מטרים וחזיתות באורך של 40 מטרים, לספרייה הזו שתי קומות תת קרקעיות ועוד 9 קומות עיליות.

המיוחד בה הוא שלא זו בלבד שמתכנן הספריה לא הסתיר את המדפים אחד אחרי השני, אלא שהוא הבליט אותם לכיוון החלל הפנימי והציגם כמרקם ססגוני של רעיונות על רקע לבן ומעין תובנות ויזואליות מקסימות.

האדריכל גם השאיר את מערכת המדרגות שבין הקומות פתוחה ובולטת מכל פינה וקומה. המעניין הוא שהתמונה לעיני המתבונן היא של המדרגות, על רקע האולם הלבן. זוהי התייחסות או ציטטה מהציור המפורסם "יחסות", של אמן התעתוע, הצייר ההולנדי אם סי אשר. הציור הזה צוטט לא פעם גם בסרטי קולנוע שונים.

אבל בשונה מלא מעט ספריות בעולם, מבנה הספריה כאן לא מתנכר לעולם שבחוץ. כל קומה כאן מתאפיינת בחזיתות פתוחות אל הנוף, מה שמחזק את הקשר בין עולם הידע שמשקפים הספרים לבין המציאות הסובבת את המבנה המיוחד הזה.

עוד מעניין הוא אולם הכניסה הענקי והמינימליסטי של הספרייה. זהו מעין מונוליט, המתכתב עם הפנתיאון המפורסם ברומא ומזכיר מקדשים עתיקים בסגנון סרטי ההרפתקאות של אינדיאנה ג'ונס.

עם 9 מטרים לאורך ולרוחב, גם הוא בנוי כקובייה, החדר מואר מסקיילייט מרכזי, חלון עילי הממוקם במרכז הגג ומכניס אור טבעי של שמש. החלל הזה לבן כולו ומשמש אזור שקט ומדיטטיבי, המאפשר להתנתק לשעה קלה מסביבת הספריה.


הנה הספריה של שטוטגרט מקרוב:

https://youtu.be/Uuw4lCtPAd4


סיפור הספריה בשטוטגרט:

https://youtu.be/sk3nkS1GoDY


מבט פנימה:

https://youtu.be/uQPDq6tm4WU


ותמונות:

https://youtu.be/2AuM3hmmrq8

היתכן שבארץ ישראל נולד בשנת 1873 מרגל גרמני נודע?

פריץ פרנק נולד בירושלים וגדל במושבה הגרמנית וילהלמה, מושב בני עטרות של היום. הוא היה חוקר טבע ופעל בארץ לקראת סוף התקופה העות'מאנית ובמהלך תקופת המנדט הבריטי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה, בן 40, הוא התנדב לשרת בצבא התורכי שהגרמנים נלחמו לצידו. כחייל הוא היה מבוגר מדי אבל בזכות ידיעותיו על האזור הוא גויס על ידי המפקד הגרמני הנודע, הקולונל קרס פון קרסנשטיין, לשמש כמרגל מטעמו.

בהתקפה המפורסמת על הבריטים בתעלת סואץ פרנק התלווה לכוחות הגרמניים-תורכיים. לאחר שההתקפה נכשלה השאיר אותו קרסנשטיין במדבר סיני כדי לאסוף ידיעות, לפגוע בכוחות הבריטיים ולהניח מוקשים שיפריעו להם בצליחה של תעלת סואץ. בעזרת אחד המוקשים שטמן, הצליח פרנק לטענתו להטביע אונייה. בהדרגה הוא זכה לשם של מרגל גרמני נועז ובכוחות הבריטיים היו מי שראו בו את "לורנס התורכי". המודיעין הבריטי העצים בכוונה את דמותו, כדי להגביר את ערנות החיילים הבריטיים להסתננויות של מרגלים ולהוביל לכך שישמרו היטב.

לאחר המלחמה חזר פריץ פרנק לעסוק במחקר ובחקלאות ושהה שנים ארוכות באזור סדום ועין גדי, עד לגירושו לגרמניה בתום מלחמת העולם השנייה.

אין כמו העיר ברלין, בירתה ההיסטורית של גרמניה, בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.

אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.

כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.

וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. זוהי עיר שמושכת אליה כמו מגנט, מכל רחבי גרמניה והעולם, המוני צעירים טובים, יפים ומוכשרים.


הנה ברלין של הרייך השני, בעידן האימפריה הגרמנית שלפני מלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/B-m9A8mY-U0


ברלין של 1936, בעידן הנאצי של לפני מלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/Es6f7K4c-y8


ברלין ההרוסה של אחרי מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw


האווירה בה אז:

https://youtu.be/4seFRk8F-eE


וברלין של היום מול אותה ברלין של מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/zEkbYT5Bji0

ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.

אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.

היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.

הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.

חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.


הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):

https://youtu.be/ak06MSETeo4


סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:

http://youtu.be/gXYSfDIP7mc


עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:

http://youtu.be/g_MIkXORM0Q


תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:

http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s


והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:

http://youtu.be/yOrtD9ywUeI

"ג'רי-קן" (באנגלית "מכלים של גרמנים") הוא מיכל הדלק המצוין שפיתחו יצרני הנשק של בעלות הברית במלחמת העולם השניה, על ידי חיקוי של פיתוח גרמני זהה שנפל לידיהם. בתהליך של הנדסה לאחור, הם למדו את המבנה של מיכלים גרמניים שנתפסו שלל ואת יתרונותיהם ויצרו מיכלים דומים לנפט, מים ונוזלים אחרים.


הנה ג'ריקן ממלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/8F0lGZrxqBI


והיום יש ג'ריקנים מפלסטיק וגם חיוכים (עברית):

https://youtu.be/x7UWszUSTqg

לא כל אזרחי גרמניה שתקו בזמן הנאצים. היו מהם שהעיזו ופעלו נגד המשטר הרודני והאלים ביותר בהיסטוריה. הם היו חלשים ומעטים ופעלו כמעט ללא סיכוי כלשהו. קבוצה כזו של צעירים מוסריים נקראה מחתרת "הוורד הלבן" (The White Rose).

"הוורד הלבן" הייתה מחתרת של סטודנטים גרמנים אמיצים מאוניברסיטת מינכן, שפעלו במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לעורר את העם הגרמני וליצור התנגדות למשטר הנאצי. הם כתבו וחילקו עלונים בגנות הנאצים והיטלר וידעו שהם מסכנים את חייהם, אבל עשו הכל כדי להעיר את גרמניה למרוד בנאצים "לפני שערי גרמניה יהפכו לעיי חורבות ולפני שאחרוני צעיריה ישפכו את דמם.."

במרכז המחתרת האמיצה אך הקטנה עמדו האחים הנס וסופי שול. נמנו עליה כמה חברים נוספים. המייסד הנס שול, היה בילדותו חבר בנוער ההיטלראי, אך חזה בזוועות שהצבא הגרמני עשה בחזית המזרחית והחליט לייצר התנגדות פעילה של העם הגרמני שוחר הטוב, כנגד הנאצים והאסון שהם ממיטים על גרמניה. שול הוביל ביחד עם אחותו את פרסומם של 6 עלונים אמיצים שקראו למרד. האחים שול היו גם אלה שנתפסו ראשונים ובעקבותיהם נתפסו והוצאו להורג בגיליוטינה גם שאר חברי המחתרת.

כיום נחשבים הצעירים שנמנו על "הוורד הלבן" לאישים היסטוריים ונערצים בגרמניה, מהמעטים שהיו נכונים לעשות מעשה ולהקריב את חייהם מתוך טוב לב ורצון אמיתי לעצור את מכונת ההרג וההשמדה הנאצית, כנגד אירופה והעולם כולו ולמען גרמניה עצמה. סופי שול אמרה כמה ימים לפני שנלכדה על ידי הנאצים "כה רבים נספו למען המשטר הזה, הגיע הזמן שמישהו ימות נגדו!"..


הנה סיפורה של מחתרת הוורד הלבן (מתורגם):

https://youtu.be/ZtOKRsF6Rr0


סיפורם באנגלית:

http://youtu.be/Mkq9O2qSTUU


קדימון הסרט "הימים האחרונים של סופי שול" על סופה של מחתרת הוורד הלבן:

http://youtu.be/1IAljVEG4tk


יומה האחרון של סופי שול - מתוך הסרט על המחתרת:

http://youtu.be/wybS7FfqupM


ושיר שנכתב לזכר חברי המחתרת האמיצים:

http://youtu.be/4BqB5Df4198

היטלר בחר בנירנברג להיות העיר הגרמנית המייצגת של שלטון הרייך השלישי. מיקומה במרכז גרמניה והעובדה שהיא שמרה על המראה שלה מתקופת הרייך הראשון (האימפריה הרומית הקדושה), הפכה את העיר בעיניו למתאימה.

ביחד עם האדריכל הבולט של הנאצים ואיש אמונו, אלברט שפר, שקד הדיקטטור המגלומן על קומפלקס נאצי בנירנברג, אוסף של מבני ענק שיהפכו את הביקור בנירנברג לחווייה מהממת ורבת רושם למבקר הגרמני ולמופע עוצר נשימה של גדולה גרמנית ונאצית, לאורחים מחו"ל.

הקומפלקס הנאצי שתוכנן בנירנברג כלל מבנים ומתחמי ענק מגלומניים כמו הלויטפולד ארנה, אולם קונגרסים עצום ומרהיב ל-50 אלף איש, דרך הזהב שתשמש למצעדים, שדה הצפלין והטריבונה לנאומי היטלר שהספיק לשמש בפועל לטקסי הענק הנאציים, אצטדיון עירוני עם פודיום לפיהרר ולא רחוק ממנו האיצטדיון הגרמני הגדול בעולם שיכיל 400 אלף צופים, מגרש מצעדים צבאיים, מוקף ב-24 מגדלים ענקיים מסביב ומחנות מגורים לכמויות האדם העצומות שהתכוונו הנאצים לארח בהתכנסויות שלהם.


היטלר בחר בנירנברג לקיום טקסי הראווה שלו:

https://youtu.be/QWDrd-1yA5A


שדה הצפלין והאצטדיון העירוני שבהם התקיימו הכינוסים הנאציים:

https://youtu.be/FVmRd0GfiN8


הלויטפולד ארנה, אולם הקונגרסים הלא-גמור היום:

https://youtu.be/2wUZUALWANs


סיור במוזיאון שנמצא בו היום:

https://youtu.be/CFI1wjbZibU


צילומים של חלק מהמבנים הללו - אז והיום:

https://youtu.be/4Nho-CcS2lA?t=4m32s


אתרים נאציים בנירנברג:

https://youtu.be/Vglf2sxEs3M


ביקור באתרי הבנייה הנאציים בנירנברג:

https://youtu.be/49WgVYKxH_U


וסרט מקיף על התכניות המגלומניות שהיו להיטלר לגבי העיר:

https://youtu.be/G6oNC7j5P-w?long=yes

בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.

אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.

אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל
והיה אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם.

היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.

האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.

המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.

כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...

לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם בייעודם המקורי, מסיבות מובנות.


הנה רוח האדריכלות הנאצית:

https://youtu.be/Vbuf20xmPKo


כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:

https://youtu.be/uSrfp_uJiik


התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:

https://youtu.be/2k9VKjfffs4


אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:

https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ


מקומות בברלין אז והיום:

https://youtu.be/zEkbYT5Bji0


בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:

https://youtu.be/449ZOWbUkf0

החיפושית הייתה מכונית עממית שהמנהיג הנאצי היטלר הציע לעמו לרכוש בשנות ה-40 של המאה הקודמת. היא נחשבת עד היום לדגם הבודד הנמכר ביותר בעולם.

החיפושית נולדה בנאום שנשא הרודן הנאצי בשנת 1933. הוא קרא בנאום ליצרניות הרכב הגרמניות לייצר את הפולקסווגן (בגרמנית "מכונית העם"). ואכן, על אף הדרישות הלא סבירות של הרודן, למכונית עם צריכת דלק נמוכה, תג מחיר נמוך במיוחד וארבעה מקומות ישיבה לנוסעים, הצליח היצרן הגרמני פורשה לתכנן אותה ואף להגיע בה לביצועים יפים, כמו מהירות מרבית של 100 קילומטרים לשעה.

ב-1936 הושלם פיתוח "מכונית העם", הפולקסווגן. אך היטלר דרש ייצור של מיליון מכוניות בשנה ושום מפעל לא יכול היה לעמוד בכך. משום כך, החל הייצור רק בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. עד אז נבנו רק כ-200 מכוניות כאלה, על-ידי מפעל מרצדס.

בסוף המלחמה, לאחר שהמשטר הנאצי הוכרע וגרמניה נוצחה, חזרו לייצר את החיפושית. זה היה בתמיכת בנות הברית שניצחו את גרמניה, שרצו להחיות את תעשיית הרכב הגרמנית וההרוסה, כמו כל המדינה המובסת במלחמת העולם.

המהלך הצליח והחיפושית החלה להימכר. בשנות ה-50 היא נמכרה יפה, אך הציבור היה עדיין מסויג ממכונית עם עבר נאצי. זה השתנה בשנות ה-60, כשהמכירות טיפסו והחיפושית הפכה ממש לסמל של דור ה"בייבי בום" האמריקאי, ילידי התקופה שלאחר המלחמה. בעשור שאחריו ההצלחה הפכה למסחררת וחיפושית הפולקסווגן יוצרה ונמכרה בהמוניה באירופה ובארצות הברית. בשנת 1979 פולקסווגן הפסיקה את מכירת החיפושיות, כשהייצור הוגבל רק למקסיקו ולאמריקה הלטינית.

מאז חזרה כמה פעמים חברת פולקסווגן לייצר ולמכור את החיפושית. היא שבה בעיצוב חדשני ועם מערכות מודרניות והופסקה ואז שבה. בשנת 2019, הוחלט שהיא תפסיק לייצר אותה סופית.

בסך הכל יוצרו מעל 21 מיליון יחידות של המכונית הזו. עד היום היא נחשבת לאחת החשובות בהיסטוריה של תעשיית הרכב העולמית ולמכונית המשפחתית האהודה במשך שנים רבות.


הנה תולדות החיפושית:

http://youtu.be/k3ahSLhnsqE


האייקון העיצובי שהייתה החיפושית:

http://youtu.be/fd0OCVUExCQ


הסיפור ההיסטורי של החיפושית של היטלר:

https://youtu.be/0BwT4ASJTL4


ההיסטוריה האפלה של פולקסווגן:

https://youtu.be/HhH-oWHzzvQ


דגם הרטרו החדש ולידו וינטג' - החיפושית הקלאסית של פעם:

http://youtu.be/H2bUm1T2DEs


כתבת טלוויזיה על אוהבי החיפושית (עברית):

https://youtu.be/L76jXP4Le5c?long=yes


וסרט מלא על החיפושית האגדית:

https://youtu.be/lU2KeBXsSVQ?long=yes

אליס שרה אוט (Alice Sara Ott) היא פסנתרנית מטאורית וצעירה, יפאנית שגדלה בגרמניה. בגיל 3 היא שמעה פסנתר בקונצרט והחליטה שזה מה שתרצה לעשות בחיים. מאז היא מנגנת, מתאמנת 3-4 שעות בכל יום וכבר בגיל 10 זכתה במקום הראשון בתחרות פסנתר נחשבת.

בגיל 22 היא נבחרה על ידי "דויטשה גרמופון", חברת התקליטים החשובה ביותר במוסיקה הקלאסית, להקליט בה את האטיודים של ליסט.

אחר-כך באו הוואלסים של שופן ועוד המון. לאורך כל הזמן מנגנת אליס שרה אוט ברחבי העולם והקהל מרבה לעמוד על רגליו בסיום הקונצרטים שלה ולמחוא לה כפיים ארוכות.

הכי יפה שעם הנגינה הווירטואוזית שלה בפסנתר, אוסף הכישרונות שלה, חכמת הנגינה ויופייה העדין, אין בה שמץ של הצגה או הגזמה - היא מנגנת בפשטות ונוהגת בענווה וצניעות טבעית.


הנה אליס שרה אוט מדברת:

http://youtu.be/Ftm_NZVrxV8


ראיון עם הפסנתרנית הנהדרת:

https://youtu.be/WtVUiUmbKSQ


ואליס יודעת לנגן היטב גם מוסיקה מודרנית:

http://youtu.be/dlLS-j0X0Y8

הדרך המהירה הומצאה כדי שכלי רכב יוכלו לנסוע במהירות מכיר לעיר וללא רמזורים או תמרורי עצירה, בשום שלב בדרך.

רשת הדרכים המהירות, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה בגרמניה הנאצית. היא נקראה בגרמנית "אוטובאן". אבל ההמצאה היא לא נאצית. איטליה היא שהחלה, עוד בשנת 1924, בבנייה של כבישי אגרה מהירים שנקראו autostrade, באורך כ-515 קילומטרים. מכאן השם "אוֹטוֹסְטְרָדָה", שהוא איטלקי.

גם בגרמניה, עוד ברפובליקת וויימאר שלפני עליית היטלר לשלטון, נסלל כביש מהיר ראשון. אבל מי שיישמו את הכבישים המהירים באופן נרחב היו היטלר ויועציו. מרגע שעלה לשלטון, הורה היטלר על סלילה של דרכים מהירות בהיקפים אדירים, למטרות אזרחיות וצבאיות וכמובן לשם תעמולה.

כי העבודות על סלילת רשת הכבישים המהירים נתנו עבודה להמוני מובטלים. המשטר הנאצי קרא להם אז "כבישי הפיהרר" והם תוארו בפוסטרים ככבישים אל הנצח. בכך הכבישים הללו היו חלק מהדרך שבה זכו הנאצים להערצת ההמונים.

בישראל אכן השתמשו המון שנים דווקא במילה האיטלקית "אוטוסטרדה" (Otostrada) לכביש המהיר.

בדרך מהירה נעים כלי הרכב במהירויות גבוהות מאד ואסור לחנות או ללכת בצד הדרך. אין בדרך מהירה צמתים שעוצרים את התנועה, אלא גשרים ומחלפים. בניוד לצומת, אלה מאפשרים לכלי רכב לחצות אותה, מבלי לעכב את נוסעי הדרך המהירה.

גם הכניסה והיציאה אל הדרך המהירה וממנה היא תמיד בעזרת מחלפים שבנויים במפלסים שונים, כלומר בגבהים שונים.


הנה האוטוסטרדה הגרמנית בשנת 1937 ונהג שמעיד שהוא נסע בה במהירות גבוהה של 80 קילומטרים לשעה!

http://youtu.be/WTAj60EdPZ8


וסרטונים מהאוטובן הראשון של גרמניה - הדרך המהירה מברלין אל וינה:

http://youtu.be/a502ydRBaVI

שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים. הבריטיםת ששלטו אז בארץ, ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.


הנה סרטון על גילוי המטמון שבקיר הבית בשרונה (עברית):

http://youtu.be/drt9WJqz7kQ


והמנהרות העתיקות שנחפרו על ידי הטמפלרים מתחת לשכונה (עברית):

https://youtu.be/LfhBxJ2GJgc?long=yes