שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם עצי הדקל?
עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים בארצות שמהן באו. ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ולאחרים יזכיר "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירתו, את הפלמ"ח.
עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.
עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.
כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו וחלקם גם במדינות המערב. בישראל גדלים חלקם בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי, אך מרביתם מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב, וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.
#שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.
ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.
הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.
מגוון של עצי הדקל מהיפים בעולם:
https://youtu.be/QgUrsT7fUXI
משתלה עם דקלי זנב שועל:
https://youtu.be/XtBhI4Cbuz8
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
והשיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/vdzysWujnhI
מי היו הנבטים מלכי המדבר?
הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.
היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.
הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.
בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.
הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s
ועיר הנבטים מואה:
http://youtu.be/eFhJfMPPliU
מהם מרוצי הגמלים של המדבר?
מרוץ גמלים (Camel Race) הוא אחד המנהגים המסעירים של שבטי הבדואים של מדבריות המזרח התיכון. אלו מרוצים שמרתקים אלפים מיושבי המדבר מזה מאות שנים. כל מרוץ כזה הוא הזדמנות להפגין את יוקרת השבט שממנו בא הרוכב וזו גם ההזדמנות להפגין את יכולת הנהיגה של הגמל ואת הגנטיקה והכוח המיוחד שלו. אגב, ככל שהרוכב קטן גוף יהיה הגמל מהיר יותר ולכן ברוב המקרים הרוכבים הם ילדים או רובוטים קלים דמויי-אדם.
מרוץ הגמלים המודרני כולל גמלים שהם תוצר של השבחה גנטית של דורות. לעומת מרוצים במהירויות זהות המרוצי הסוסים, עולם מרוצי הגמלים עובר התקדמות מתמדת. בתוך חצי מאה השתפרה המהירות הממוצעת של גם ליהמרוץ ב-30%. הסיבה לכך היא שהוריהם הם גמלי-על, מהירים וחזקים להחריד. גם שיטות האימון והמקצוענות של המאמנים הולכים ומשתפרים כל הזמן.
המרוץ של היום מתבצע לא פעם ללא רוכבים, על מסלול תחום בין כבישים, שבהם נוסעים השדרנים, המאמנים המהמרים והסקרנים. לכל גמל מחובר שוט אלחוטי, שבעזרתו יכול המאמן להצליף בגמל ולעודד אותו לרכב מהר יותר. שדרנים ופרשני רכובים על ג'יפים משדרים את מהלך המרוץ אל הקהל שבבית.
הנה מרוצי הגמלים והילדים שנוהגים בהם:
http://youtu.be/yFjLFwo_pN8
מירוץ גמלים מודרני, ללא רוכבים, על פרס של מיליון דולר:
http://youtu.be/6ll4-OiLn4E
להשוואה, מרוץ גמלים רכוב בהודו:
http://youtu.be/98W4wQIMxps
ועוד ממרוצי המדבר:
http://youtu.be/pDBGdEZa9eM
מי המציא את הפלאפל?
בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.
ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.
אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.
הנה הפלאפל הלאומי (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):
https://youtu.be/vUC5sYIwRxo
בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):
http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s
כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/O5nwvhiCvfk
על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:
http://youtu.be/DEtGtEqCgTA
יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):
https://youtu.be/2EHcLMwDogc
איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)
https://youtu.be/sgLibb93mps
בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)
https://youtu.be/lo43jpDD7WE
ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):
https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
מי היו הממלוכים?
הממלוכים היו חיילים עבדים, בני חסות שנקנו לעבדות מהוריהם הרעבים, על ידי המוסלמים. לאחר שהתאסלמו במצוות הסולטאן התורכי וגודלו להיות לוחמים, הם שוחררו מהעבדות והפכו לחיילים מקצועיים בשירות הסולטאן.
אמנם לאחר התאסלמותם הם פסקו להיות עבדים אך עדיין חויבו בנאמנות לבעליהם. ההיחלשות של שושלת בית עבאס הביאה לשימוש רב בלוחמים ממלוכים שהיו ידועים כחזקים, נאמנים ומאורגנים היטב. אך בעקבות ההתפוררות של השלטון העבאסי התחזקו הממלוכים מאד בעולם האיסלמי. בהדרגה, משירות הח'ליפים של בית עבאס המוסלמי, הם הרגו את הסולטאן והפכו בעצמם לשליטים, לאחר שהביסו את המונגולים בקרב. הם עתידים להקים איפריה שתשלוט במזרח התיכון במשך 250 שנה.
במאה ה-13 הם הקימו סולטנות ממלוכית במצרים ובהמשך הצליחו הממלוכים להקים ממלכות משלהם גם בהודו ובאזור בגדאד. הם כבשו את סוריה וגם את עכו והצליחו להבריח מהארץ את הצלבנים.
פירוש המילה ממלוכים הוא "נקנה", רמז להיותם עבדים קנויים.
הנה סרטון על כיבוש עכו על ידי הממלוכים והחרבתה כדי שהצלבנים לא ישובו אליה:
http://youtu.be/cjaD1kU2-Fw
והכי מדהים זה שהממלוכים ומלכם בייברס אחראים למחירי הנדל"ן בישראל של היום:
https://youtu.be/QnyUROheCr0
האם גמלים לא צריכים מים?
הגמל, שבעבר נהגו לכנות אותו "ספינת המדבר", הוא כלי תחבורה חשוב מאוד ועתיק יומין במדבריות של מצרים ומדינות נוספות במזרח התיכון.
יתרונו הגדול במדבר הוא שהוא יכול להסתדר ללא מים ימים רבים. משום כך הוא הפך כבר בימי קדם לכלי תחבורה מצויין לשיירות המדבר של סוחרים ומעבירי אנשים.
וזה לא שגמל (Camel) לא צריך מים. כל בעל חיים צריך מים. אלא שהגמל מסוגל להחזיק מעמד במשך שבועיים מבלי לשתות ובלי שייגרם נזק לגופו.
איך הוא יכול לעשות זאת?
הגמל יכול לשתות 40 גלונים של מים. אגב, אמרו למי שמספר לכם שבדבשת יש לגמלים מים שהוא טועה, כי המים לא מגיעים לשם.
הסוד הוא בכך שכשקיים בגופו מחסור במים, הגמל מפריש שתן מרוכז. שתן מרוכז כזה מכיל כמויות קטנות של מים והדבר מצמצם את פליטת המים מגופו, כמו שקורה בגופם של בעלי חיים אחרים ובכללם בני-האדם.
הנה הגמל הבדואי, שבישראל הוא הולך ונעלם ככל שהבדואים עוברים ליישובי קבע:
https://youtu.be/MMxIiNrwNzY
הגמלים שותים את המים:
http://youtu.be/-Nmg_9HMBAs
על תחרות היופי של הגמלים:
http://youtu.be/ZkDONhWbOWQ
כמה דברים על עולמם של הגמלים והמדבר (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=15m20s&end=20m10s
וממשרד החיוך - השמאל ימין של הלעיסות:
https://youtu.be/uqkBeWHkusw
מהם הזיתים הגדלים על עצי הזית?
הזית (Olive) הוא בעצם פרי הזית, שהוא אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מקורו הוא זית הבר, שהיה פרי קטן ובוית בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. קטיף הזיתים נקרא מסיק.
בדרך כלל הזית עובר כבישה כדי שישמש למאכל. ממנו גם מופק שמן זית, המשמש לתיבול, טיגון ובישול של מאכלים שונים. הן הזית והן שמן הזית מציעים יתרונות תזונתיים ורפואיים מרשימים.
עץ זית (Olive Tree), או בשמו המדויק זַיִת אֵירוֹפִּי, הוא עץ שהזיתים, פירותיו שלו, הפכו אותו במשך אלפי שנים לאחד מהחשובים בעצי הפרי, גם מבחינה כלכלית, בזכות הזיתים למאכל וגם בזכות השימוש בו לייצור של שמן הזית.
את עצי הזית נוהגים לגדל בכרמי זיתים. בכל שנה מוסקים אותם, כלומר אוספים מהם את הזיתים ואף מייצרים מהם שמן מעולה.
כבר דורות שתפארתו וחוסנו הרב הפכו את עץ הזית למוקד של הערצת יושבי הארץ. היהדות רואה בזית את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל.
לצד זה הפך עץ הזית עם השנים גם לסמל. ענף עץ זית הוא סמל לשלום. כמו שכתוב בספר בראשית "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". עלי זית מופיעים גם בצידי המנורה, בסמל המדינה וגם בסמל צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בו עלי זית עוטפים את החרב.
עצי הזית ידועים באריכות ימים ובעמידות רבה. משריפות, גיזום פראי, בצורת או שנות יובש רצופות - העצים הללו חסכנים במים ויכולים לעמוד בפני פגעי הטבע והאדם גם יחד. בעולם התגלו כמה עצי זית בני כ-2000 שנה.
עץ הזית תורבת לפני כ-7,000 שנים במזרח התיכון ובמיוחד באזור ארץ ישראל, בה הזיתים גדלים עד ימינו. יותר מכל עץ אחר בארץ הוא מסמל עד ימינו את השורשיות והחיבור לארץ ישראל.
כבר עשרות ומאות שנים שעצי הזית העתיקים פזורים בכפרים הערביים בישראל. צורתם נמוכה במכוון ומכוונת כך על ידי גיזום שנועד להקל על המסיק השנתי ולהרבות בתנובת העץ.
כיום עץ הזית נפוץ אף יותר בארצות כמו יוון, איטליה וספרד, יצרניות שמן הזית הגדולות בעולם.
הנה הזיתים (עברית):
https://youtu.be/QjTWTHFRv4I
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מכינים זיתים כבושים (עברית):
https://youtu.be/8IIFY2GlYXI
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מה הייתה דרך הבשמים?
דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.
הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/azvsHnw4cRI
שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/eFhJfMPPliU
העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:
https://youtu.be/39a9SOwj3k8
ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):
https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes
מה עושה המואזין במסגד ולמה נפוליאון ירה בו?
סיפור ידוע הוא שנפוליאון ירה במואזין של רמלה, כשההוא הפריע לו לישון. מדובר בביקור ברמלה של הכובש, קיסר צרפת, בשנת 1799, עת הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה.
נפוליאון מתאכסן במנזר הפרנציסקני שבעיר. מחלון חדרו ניבט אליו הצריח של מסגד חזיפה אל-ימני שבקרבת מקום.
למחרת עם שחר, בעוד הכובש הגדול ישן וחולם על עכו ויפו והאימפריה שהוא עומד להגדיל לכיוון אסיה, לאחר שיביס את העות'מנים, הוא שומע קול גדול המסלסל משום מקום.
היה זה המואזין של המסגד. מאז בילאל אבן רבאח, המואזין הראשון בתולדות האסלאם, קוראים המואזינים לתפילה, חמש פעמים ביום, כשקולם מסתלסל בקול מצריח המסגד.
האגדה הרמלאית מספרת שקיסר צרפת התרגז על הקול הרועש, שקרא למאמינים מראש המסגד הסמוך, להשכים קום והעיר אותו מוקדם בבוקר. כדי שיניח לו לישון, נפוליאון ירה יריה אחת במואזין מחלון חדרו והרגו. לאחר מכן שב למיטתו והמשיך לישון.
כשהמואזין קורא לתפילה, הוא פונה בקולו לארבעה הכיוונים וקורא מול כל אחד מהם: "אללה הוא הגדול מכולם" וממשיך.
נפוליאון לא היה היחיד שהמאזין הפריע לו. כיום משתמשים במסגדים רבים גם ברמקולים רבי עוצמה, המשמיעים הקלטה של קריאת המואזין או מהמיקרופון שלו ועושים זאת בעוצמה רבה. במקומות רבים גם משמיעים כמה מסגדים סמוכים, ללא תיאום ביניהם ובמשך זמן ארוך הרבה יותר, את הסלסולים החזקים הללו.
במדינות רבות הדבר אסור או מוגבל בחוק, כולל מצרים, איראן, סוריה, במרוקו, רמאללה ועוד.
הנה מואזין שלא זקוק לשום מכשיר:
https://youtu.be/zBNUdeWw-wE
יש ערים שקשה לדמיין ללא קול המואזין הקורא מצריח המסגד:
https://youtu.be/sZ7Kbtlh6NM
אפשר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/xQ8LDLcJYlM
ועוצמת הקול של המואזין ממשיכה גם היום להיות עניין (עברית):
https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes
עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים בארצות שמהן באו. ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ולאחרים יזכיר "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירתו, את הפלמ"ח.
עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.
עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.
כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו וחלקם גם במדינות המערב. בישראל גדלים חלקם בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי, אך מרביתם מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב, וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.
#שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.
ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.
הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.
מגוון של עצי הדקל מהיפים בעולם:
https://youtu.be/QgUrsT7fUXI
משתלה עם דקלי זנב שועל:
https://youtu.be/XtBhI4Cbuz8
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
והשיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/vdzysWujnhI
הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.
היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.
הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.
בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.
הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s
ועיר הנבטים מואה:
http://youtu.be/eFhJfMPPliU
מרוץ גמלים (Camel Race) הוא אחד המנהגים המסעירים של שבטי הבדואים של מדבריות המזרח התיכון. אלו מרוצים שמרתקים אלפים מיושבי המדבר מזה מאות שנים. כל מרוץ כזה הוא הזדמנות להפגין את יוקרת השבט שממנו בא הרוכב וזו גם ההזדמנות להפגין את יכולת הנהיגה של הגמל ואת הגנטיקה והכוח המיוחד שלו. אגב, ככל שהרוכב קטן גוף יהיה הגמל מהיר יותר ולכן ברוב המקרים הרוכבים הם ילדים או רובוטים קלים דמויי-אדם.
מרוץ הגמלים המודרני כולל גמלים שהם תוצר של השבחה גנטית של דורות. לעומת מרוצים במהירויות זהות המרוצי הסוסים, עולם מרוצי הגמלים עובר התקדמות מתמדת. בתוך חצי מאה השתפרה המהירות הממוצעת של גם ליהמרוץ ב-30%. הסיבה לכך היא שהוריהם הם גמלי-על, מהירים וחזקים להחריד. גם שיטות האימון והמקצוענות של המאמנים הולכים ומשתפרים כל הזמן.
המרוץ של היום מתבצע לא פעם ללא רוכבים, על מסלול תחום בין כבישים, שבהם נוסעים השדרנים, המאמנים המהמרים והסקרנים. לכל גמל מחובר שוט אלחוטי, שבעזרתו יכול המאמן להצליף בגמל ולעודד אותו לרכב מהר יותר. שדרנים ופרשני רכובים על ג'יפים משדרים את מהלך המרוץ אל הקהל שבבית.
הנה מרוצי הגמלים והילדים שנוהגים בהם:
http://youtu.be/yFjLFwo_pN8
מירוץ גמלים מודרני, ללא רוכבים, על פרס של מיליון דולר:
http://youtu.be/6ll4-OiLn4E
להשוואה, מרוץ גמלים רכוב בהודו:
http://youtu.be/98W4wQIMxps
ועוד ממרוצי המדבר:
http://youtu.be/pDBGdEZa9eM
בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.
ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.
אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.
הנה הפלאפל הלאומי (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):
https://youtu.be/vUC5sYIwRxo
בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):
http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s
כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/O5nwvhiCvfk
על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:
http://youtu.be/DEtGtEqCgTA
יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):
https://youtu.be/2EHcLMwDogc
איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)
https://youtu.be/sgLibb93mps
בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)
https://youtu.be/lo43jpDD7WE
ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):
https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
המזרח התיכון
הממלוכים היו חיילים עבדים, בני חסות שנקנו לעבדות מהוריהם הרעבים, על ידי המוסלמים. לאחר שהתאסלמו במצוות הסולטאן התורכי וגודלו להיות לוחמים, הם שוחררו מהעבדות והפכו לחיילים מקצועיים בשירות הסולטאן.
אמנם לאחר התאסלמותם הם פסקו להיות עבדים אך עדיין חויבו בנאמנות לבעליהם. ההיחלשות של שושלת בית עבאס הביאה לשימוש רב בלוחמים ממלוכים שהיו ידועים כחזקים, נאמנים ומאורגנים היטב. אך בעקבות ההתפוררות של השלטון העבאסי התחזקו הממלוכים מאד בעולם האיסלמי. בהדרגה, משירות הח'ליפים של בית עבאס המוסלמי, הם הרגו את הסולטאן והפכו בעצמם לשליטים, לאחר שהביסו את המונגולים בקרב. הם עתידים להקים איפריה שתשלוט במזרח התיכון במשך 250 שנה.
במאה ה-13 הם הקימו סולטנות ממלוכית במצרים ובהמשך הצליחו הממלוכים להקים ממלכות משלהם גם בהודו ובאזור בגדאד. הם כבשו את סוריה וגם את עכו והצליחו להבריח מהארץ את הצלבנים.
פירוש המילה ממלוכים הוא "נקנה", רמז להיותם עבדים קנויים.
הנה סרטון על כיבוש עכו על ידי הממלוכים והחרבתה כדי שהצלבנים לא ישובו אליה:
http://youtu.be/cjaD1kU2-Fw
והכי מדהים זה שהממלוכים ומלכם בייברס אחראים למחירי הנדל"ן בישראל של היום:
https://youtu.be/QnyUROheCr0
הגמל, שבעבר נהגו לכנות אותו "ספינת המדבר", הוא כלי תחבורה חשוב מאוד ועתיק יומין במדבריות של מצרים ומדינות נוספות במזרח התיכון.
יתרונו הגדול במדבר הוא שהוא יכול להסתדר ללא מים ימים רבים. משום כך הוא הפך כבר בימי קדם לכלי תחבורה מצויין לשיירות המדבר של סוחרים ומעבירי אנשים.
וזה לא שגמל (Camel) לא צריך מים. כל בעל חיים צריך מים. אלא שהגמל מסוגל להחזיק מעמד במשך שבועיים מבלי לשתות ובלי שייגרם נזק לגופו.
איך הוא יכול לעשות זאת?
הגמל יכול לשתות 40 גלונים של מים. אגב, אמרו למי שמספר לכם שבדבשת יש לגמלים מים שהוא טועה, כי המים לא מגיעים לשם.
הסוד הוא בכך שכשקיים בגופו מחסור במים, הגמל מפריש שתן מרוכז. שתן מרוכז כזה מכיל כמויות קטנות של מים והדבר מצמצם את פליטת המים מגופו, כמו שקורה בגופם של בעלי חיים אחרים ובכללם בני-האדם.
הנה הגמל הבדואי, שבישראל הוא הולך ונעלם ככל שהבדואים עוברים ליישובי קבע:
https://youtu.be/MMxIiNrwNzY
הגמלים שותים את המים:
http://youtu.be/-Nmg_9HMBAs
על תחרות היופי של הגמלים:
http://youtu.be/ZkDONhWbOWQ
כמה דברים על עולמם של הגמלים והמדבר (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=15m20s&end=20m10s
וממשרד החיוך - השמאל ימין של הלעיסות:
https://youtu.be/uqkBeWHkusw
הזית (Olive) הוא בעצם פרי הזית, שהוא אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מקורו הוא זית הבר, שהיה פרי קטן ובוית בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. קטיף הזיתים נקרא מסיק.
בדרך כלל הזית עובר כבישה כדי שישמש למאכל. ממנו גם מופק שמן זית, המשמש לתיבול, טיגון ובישול של מאכלים שונים. הן הזית והן שמן הזית מציעים יתרונות תזונתיים ורפואיים מרשימים.
עץ זית (Olive Tree), או בשמו המדויק זַיִת אֵירוֹפִּי, הוא עץ שהזיתים, פירותיו שלו, הפכו אותו במשך אלפי שנים לאחד מהחשובים בעצי הפרי, גם מבחינה כלכלית, בזכות הזיתים למאכל וגם בזכות השימוש בו לייצור של שמן הזית.
את עצי הזית נוהגים לגדל בכרמי זיתים. בכל שנה מוסקים אותם, כלומר אוספים מהם את הזיתים ואף מייצרים מהם שמן מעולה.
כבר דורות שתפארתו וחוסנו הרב הפכו את עץ הזית למוקד של הערצת יושבי הארץ. היהדות רואה בזית את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל.
לצד זה הפך עץ הזית עם השנים גם לסמל. ענף עץ זית הוא סמל לשלום. כמו שכתוב בספר בראשית "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". עלי זית מופיעים גם בצידי המנורה, בסמל המדינה וגם בסמל צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בו עלי זית עוטפים את החרב.
עצי הזית ידועים באריכות ימים ובעמידות רבה. משריפות, גיזום פראי, בצורת או שנות יובש רצופות - העצים הללו חסכנים במים ויכולים לעמוד בפני פגעי הטבע והאדם גם יחד. בעולם התגלו כמה עצי זית בני כ-2000 שנה.
עץ הזית תורבת לפני כ-7,000 שנים במזרח התיכון ובמיוחד באזור ארץ ישראל, בה הזיתים גדלים עד ימינו. יותר מכל עץ אחר בארץ הוא מסמל עד ימינו את השורשיות והחיבור לארץ ישראל.
כבר עשרות ומאות שנים שעצי הזית העתיקים פזורים בכפרים הערביים בישראל. צורתם נמוכה במכוון ומכוונת כך על ידי גיזום שנועד להקל על המסיק השנתי ולהרבות בתנובת העץ.
כיום עץ הזית נפוץ אף יותר בארצות כמו יוון, איטליה וספרד, יצרניות שמן הזית הגדולות בעולם.
הנה הזיתים (עברית):
https://youtu.be/QjTWTHFRv4I
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מכינים זיתים כבושים (עברית):
https://youtu.be/8IIFY2GlYXI
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.
הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/azvsHnw4cRI
שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/eFhJfMPPliU
העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:
https://youtu.be/39a9SOwj3k8
ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):
https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes
סיפור ידוע הוא שנפוליאון ירה במואזין של רמלה, כשההוא הפריע לו לישון. מדובר בביקור ברמלה של הכובש, קיסר צרפת, בשנת 1799, עת הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה.
נפוליאון מתאכסן במנזר הפרנציסקני שבעיר. מחלון חדרו ניבט אליו הצריח של מסגד חזיפה אל-ימני שבקרבת מקום.
למחרת עם שחר, בעוד הכובש הגדול ישן וחולם על עכו ויפו והאימפריה שהוא עומד להגדיל לכיוון אסיה, לאחר שיביס את העות'מנים, הוא שומע קול גדול המסלסל משום מקום.
היה זה המואזין של המסגד. מאז בילאל אבן רבאח, המואזין הראשון בתולדות האסלאם, קוראים המואזינים לתפילה, חמש פעמים ביום, כשקולם מסתלסל בקול מצריח המסגד.
האגדה הרמלאית מספרת שקיסר צרפת התרגז על הקול הרועש, שקרא למאמינים מראש המסגד הסמוך, להשכים קום והעיר אותו מוקדם בבוקר. כדי שיניח לו לישון, נפוליאון ירה יריה אחת במואזין מחלון חדרו והרגו. לאחר מכן שב למיטתו והמשיך לישון.
כשהמואזין קורא לתפילה, הוא פונה בקולו לארבעה הכיוונים וקורא מול כל אחד מהם: "אללה הוא הגדול מכולם" וממשיך.
נפוליאון לא היה היחיד שהמאזין הפריע לו. כיום משתמשים במסגדים רבים גם ברמקולים רבי עוצמה, המשמיעים הקלטה של קריאת המואזין או מהמיקרופון שלו ועושים זאת בעוצמה רבה. במקומות רבים גם משמיעים כמה מסגדים סמוכים, ללא תיאום ביניהם ובמשך זמן ארוך הרבה יותר, את הסלסולים החזקים הללו.
במדינות רבות הדבר אסור או מוגבל בחוק, כולל מצרים, איראן, סוריה, במרוקו, רמאללה ועוד.
הנה מואזין שלא זקוק לשום מכשיר:
https://youtu.be/zBNUdeWw-wE
יש ערים שקשה לדמיין ללא קול המואזין הקורא מצריח המסגד:
https://youtu.be/sZ7Kbtlh6NM
אפשר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/xQ8LDLcJYlM
ועוצמת הקול של המואזין ממשיכה גם היום להיות עניין (עברית):
https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes
מהי הפירמידה הישראלית?
בחורבת מדרס, שרידיו של יישוב חקלאי קדום שנמצא מדרום ליישוב צפרירים שבשפלת יהודה, יש קבר משונה שמבנהו הוא של פירמידה. אמנם גודלה של הפירמידה של חורבת מידרס הוא כ-1/12,000 מהפירמידה הגדולה במצרים אבל עדיין זו פירמידה, הפירמידה היחידה בישראל.
הפירמידה בחורבת מדרס (בערבית "אל מונטאר") מדורגת ובנויה מאבני גזית גדולות. ממש כמו הפירמידות במצרים, זוהי מצבת קבורה מפוארת וחלק ממערכת קבורה גדולה שחצובה בקרבת מקום. אורך צלעות הבסיס של פירמידת מדרס הוא כ-10 מטרים וגובהו כ-3.5 מטרים (הגובה המלא שלה היה 5 מטרים).
הנה חורבת מדרס ופירמידת חורבת מדרס שלקראת סופו:
http://youtu.be/juA5_-3J-0A
בחורבת מדרס, שרידיו של יישוב חקלאי קדום שנמצא מדרום ליישוב צפרירים שבשפלת יהודה, יש קבר משונה שמבנהו הוא של פירמידה. אמנם גודלה של הפירמידה של חורבת מידרס הוא כ-1/12,000 מהפירמידה הגדולה במצרים אבל עדיין זו פירמידה, הפירמידה היחידה בישראל.
הפירמידה בחורבת מדרס (בערבית "אל מונטאר") מדורגת ובנויה מאבני גזית גדולות. ממש כמו הפירמידות במצרים, זוהי מצבת קבורה מפוארת וחלק ממערכת קבורה גדולה שחצובה בקרבת מקום. אורך צלעות הבסיס של פירמידת מדרס הוא כ-10 מטרים וגובהו כ-3.5 מטרים (הגובה המלא שלה היה 5 מטרים).
הנה חורבת מדרס ופירמידת חורבת מדרס שלקראת סופו:
http://youtu.be/juA5_-3J-0A
מהו העוד הערבי?
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/fViuhkOmzvI
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/fViuhkOmzvI
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
מהו הטנק במעמקי מפרץ אילת?
בעיר עקבה שבירדן, הסמוכה לאילת, יש אתר צלילה שבו הטביעו טנק רוסי ישן מדגם T72 שניתן לצלול אליו. הטנק הזה הפך עם הזמן לשונית מלאכותית מרתקת. דגים ומגוון יצורי ים נפלאים התיישבו בו והפכו אותו לריף של ממש.
במקביל הוא הפך לאטרקציה לצוללנים שמגיעים לעקבה ומחפשים אתרי צלילה מיוחדים. העימותים המלחמתיים באזור, שהחלו כבר במלחמת העולם הראשונה, מלהיבים ומסעירים את הדמיון.
הצלחתו של הטנק העמוק לא נעלמה מעיניהם של פרנסי עקבה ומהמלך הירדני, המחזיק וילה מפוארת על שפת הים של עקבה. הם הבינו שיהיו צוללנים, בעיקר צוללנים קלים וחובבי צלילה לא מקצוענים, שירצו אבל יתקשו להגיע ולצלול לאתרים עם ספינות טבועות וזירות קרב ימי עם כלי משחית טבועים.
לכן הם החליטו ליצור אתר כזה - מעין מוזיאון צבאי תת-ימי, גם עדן לחובבי צלילה לכלי נשק גדולים.
ההחלטה התקבלה ובשנת 2019 הורחב אתר הצלילה. ממשלת ירדן יצרה גן תת-ימי של כלי מלחמה ישנים, מוזיאון שההגעה אליו תהיה רק בצלילה.
אל המעמקים הם הורידו נגמ"שים, תותחים, טנקים נוספים, כלי רכב צבאיים, מטוס ואפילו מסוק גדול. הללו הוטבעו בכדי ליצור שונית מלאכותית וגן צלילה תת ימי, שממש כמו הטנק הוותיק הרבה יותר, ימשוך אליו צוללנים.
הנה גן הצלילה הצבאי של עקבה (ללא מילים):
https://youtu.be/UeiJZcyO44Y
צלילה אל הטנק בעקבה:
http://youtu.be/ZG7S1O5n_lw
הורדת כלי הנשק אל המים בעקבה:
https://youtu.be/bLIbBbMRtXQ
גן הצלילה הצבאי בעקבה:
https://youtu.be/tg9FMs7I4zE
בינתיים זה הורחב למוזיאון צבאי תת ימי בעקבה:
https://youtu.be/gjpeEzQ95WM
הצלילה אל המטוס הטבוע בעקבה:
https://youtu.be/XbFUkL2KSFI
וסרטון ארוך יותר על צלילה למוזיאון התת ימי הצבאי בעקבה:
https://youtu.be/UeiJZcyO44Y?long=yes
בעיר עקבה שבירדן, הסמוכה לאילת, יש אתר צלילה שבו הטביעו טנק רוסי ישן מדגם T72 שניתן לצלול אליו. הטנק הזה הפך עם הזמן לשונית מלאכותית מרתקת. דגים ומגוון יצורי ים נפלאים התיישבו בו והפכו אותו לריף של ממש.
במקביל הוא הפך לאטרקציה לצוללנים שמגיעים לעקבה ומחפשים אתרי צלילה מיוחדים. העימותים המלחמתיים באזור, שהחלו כבר במלחמת העולם הראשונה, מלהיבים ומסעירים את הדמיון.
הצלחתו של הטנק העמוק לא נעלמה מעיניהם של פרנסי עקבה ומהמלך הירדני, המחזיק וילה מפוארת על שפת הים של עקבה. הם הבינו שיהיו צוללנים, בעיקר צוללנים קלים וחובבי צלילה לא מקצוענים, שירצו אבל יתקשו להגיע ולצלול לאתרים עם ספינות טבועות וזירות קרב ימי עם כלי משחית טבועים.
לכן הם החליטו ליצור אתר כזה - מעין מוזיאון צבאי תת-ימי, גם עדן לחובבי צלילה לכלי נשק גדולים.
ההחלטה התקבלה ובשנת 2019 הורחב אתר הצלילה. ממשלת ירדן יצרה גן תת-ימי של כלי מלחמה ישנים, מוזיאון שההגעה אליו תהיה רק בצלילה.
אל המעמקים הם הורידו נגמ"שים, תותחים, טנקים נוספים, כלי רכב צבאיים, מטוס ואפילו מסוק גדול. הללו הוטבעו בכדי ליצור שונית מלאכותית וגן צלילה תת ימי, שממש כמו הטנק הוותיק הרבה יותר, ימשוך אליו צוללנים.
הנה גן הצלילה הצבאי של עקבה (ללא מילים):
https://youtu.be/UeiJZcyO44Y
צלילה אל הטנק בעקבה:
http://youtu.be/ZG7S1O5n_lw
הורדת כלי הנשק אל המים בעקבה:
https://youtu.be/bLIbBbMRtXQ
גן הצלילה הצבאי בעקבה:
https://youtu.be/tg9FMs7I4zE
בינתיים זה הורחב למוזיאון צבאי תת ימי בעקבה:
https://youtu.be/gjpeEzQ95WM
הצלילה אל המטוס הטבוע בעקבה:
https://youtu.be/XbFUkL2KSFI
וסרטון ארוך יותר על צלילה למוזיאון התת ימי הצבאי בעקבה:
https://youtu.be/UeiJZcyO44Y?long=yes
מה היו מסעי הצלב?
הכל החל כשבשנת 1095, קרא האפיפיור, מנהיג הנוצרים, להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. עם אבירים רבים כחיילים ובראשות מלכים אירופיים נוצרים, יצאו לדרך "מסעי הצלב".
מסעי הצלב, או כמו שרבים אומרים "מסעות הצלב", היו מסעות של צלבנים שנלחמו בימי הביניים כנגד המוסלמים, בכל רחבי אירופה ואסיה.
הכוחות החמושים של אבירים נוצרים הגיעו במיוחד מממלכות אירופיות חזקות, כמו צרפת ואנגליה, כדי להילחם על שמירת ארץ ישראל מפני המוסלמים.
ב"מסעי הצלב" רצו הנוצרים לשחרר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות מפני המוסלמים, דת צעירה שצברה כוח רב וכבשה אזורים נרחבים במזרח התיכון. האבירים הצלבנים ניצחו בחלק ממסעי הצלב ובחלק נכשלו והובסו.
הנוצרים במסעי הצלב החשיבו במיוחד את השליטה בירושלים, עיר הקודש בשבילם. הם נלחמו במסע הצלב הראשון לכבוש אותה ואף זכו בה לשליטה. זה היה במהלך תקופה מסוימת, אחרי מסע הצלב הראשון, כשהם הקימו בה את "ממלכת ירושלים" הנוצרית.
אבל בסיום השלב ההיסטורי הזה, הסתיימו מסעי הצלב בכישלון צורב. שורה של תבוסות נוצריות, בקרבות חשובים כנגד כוחות האיסלאם, הובילו לכך שארץ ישראל ואזורים רבים במזרח הקדום ובמזרח התיכון במיוחד הפכו למקומות שיישלטו במשך מאות רבות של שנים בידי המוסלמים למיניהם.
עוד על הנושא בתגית "מסעי הצלב".
הנה סקירה קצרה על מסעי הצלב (עברית):
https://youtu.be/sXFwD9cHrtM?
באנגלית:
http://youtu.be/dBim4Ma0QKA
כיבוש ירושלים בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/EjDoO1KGq04
תיאור תולדות הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
סקירה של כל מסעי הצלב:
http://youtu.be/XQUMaWgumkU
וראש מסע הצלב השלישי ריצ'ארד לב הארי:
http://youtu.be/eQsrJN0sCMg
בחיוך על מסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/C03jeBpiS3o
וסרט ארוך על מסעי הצלב (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
הכל החל כשבשנת 1095, קרא האפיפיור, מנהיג הנוצרים, להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. עם אבירים רבים כחיילים ובראשות מלכים אירופיים נוצרים, יצאו לדרך "מסעי הצלב".
מסעי הצלב, או כמו שרבים אומרים "מסעות הצלב", היו מסעות של צלבנים שנלחמו בימי הביניים כנגד המוסלמים, בכל רחבי אירופה ואסיה.
הכוחות החמושים של אבירים נוצרים הגיעו במיוחד מממלכות אירופיות חזקות, כמו צרפת ואנגליה, כדי להילחם על שמירת ארץ ישראל מפני המוסלמים.
ב"מסעי הצלב" רצו הנוצרים לשחרר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות מפני המוסלמים, דת צעירה שצברה כוח רב וכבשה אזורים נרחבים במזרח התיכון. האבירים הצלבנים ניצחו בחלק ממסעי הצלב ובחלק נכשלו והובסו.
הנוצרים במסעי הצלב החשיבו במיוחד את השליטה בירושלים, עיר הקודש בשבילם. הם נלחמו במסע הצלב הראשון לכבוש אותה ואף זכו בה לשליטה. זה היה במהלך תקופה מסוימת, אחרי מסע הצלב הראשון, כשהם הקימו בה את "ממלכת ירושלים" הנוצרית.
אבל בסיום השלב ההיסטורי הזה, הסתיימו מסעי הצלב בכישלון צורב. שורה של תבוסות נוצריות, בקרבות חשובים כנגד כוחות האיסלאם, הובילו לכך שארץ ישראל ואזורים רבים במזרח הקדום ובמזרח התיכון במיוחד הפכו למקומות שיישלטו במשך מאות רבות של שנים בידי המוסלמים למיניהם.
עוד על הנושא בתגית "מסעי הצלב".
הנה סקירה קצרה על מסעי הצלב (עברית):
https://youtu.be/sXFwD9cHrtM?
באנגלית:
http://youtu.be/dBim4Ma0QKA
כיבוש ירושלים בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/EjDoO1KGq04
תיאור תולדות הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
סקירה של כל מסעי הצלב:
http://youtu.be/XQUMaWgumkU
וראש מסע הצלב השלישי ריצ'ארד לב הארי:
http://youtu.be/eQsrJN0sCMg
בחיוך על מסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/C03jeBpiS3o
וסרט ארוך על מסעי הצלב (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
מה היה קרב עין ג'אלות שעצר את המונגולים?
קרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) המפורסם התנהל בעמק יזרעאל שבארץ ישראל, אי שם בימי הביניים, בשנת 1260.
זה היה אחד הקרבות המעניינים שהתנהלו בארץ ישראל ומבחינה היסטורית אחד החשובים בכל הזמנים.
מצד אחד, ניצבים בייברס, אחד המפקדים הבכירים של הממלוכים בראש חייליו. הממלוכים הם שליטי מצרים כבר עשור שלם. בעברם הם היו חיילים ועבדים של הסולטן התורכי, אך בשלב מסוים הרגו אותו והשתלטו על הממלכה.
מנגד, עומד להילחם בהם הצבא המונגולי, בהובלת הולאגו, נכדו של ג'ינג'יס חאן, המצביא והשליט שהקים את האימפריה המונגולית. זה צבא חזק ומאיים, שכבש אינסוף שטחים וארצות, הקים את האימפריה העצומה שלו, ששלטה על כל אסיה ואיימה עתה להתפשט לאירופה.
ההיסטוריונים סבורים שהולאגו תכנן בהמשך לחדש את מסע הכיבושים שלו לכיוון של מצרים.
הצבא הממלוכי הכיל בעיקר קשתים רכובים. העובדה שמרבית הממלוכים היו במקור ילדי נוודים טורקים, יצרה גם מצב שבו הם השתמשו בשיטות לחימה דומות לאלה של המונגולים.
בעזה הניסו הממלוכים כוח מונגולי קדמי שארב להם. כוחותיו של ביברס התקדמו עד עכו הצלבנית, לאורך החוף. מתוך החשש שלהם מהמונגולים ובצד סלידתם מהמוסלמים, נקטו שליטי עכו במדיניות נייטרלית לגבי המערכה המתקרבת.
הקרב נערך באזור המישורי שבין שיפולי רמת יששכר, מעיין חרוד והמורדות של גבעת המורה.
מעניין שבקרב ההיסטורי הזה הממלוכים נעזרו גם בתותחים, בכדי להביס את הצבא המונגולי ולעצור אותו. בעצם, בקרב עין ג'אלות הופיע לראשונה התותח במערב אסיה. ההיסטוריה מספרת שהם למדו כיצד להשתמש באבק שריפה מ... מהמונגולים באסיה.
אבל גם הקשתים הממלוכים, ואולי בעיקר אותם קשתים רכובים, הם שהנחילו למונגולים תבוסה ובכך בלמו את התקדמותם מערבה, הן לאירופה אבל עוד יותר לארצות האסלאם של אותם ימים.
לאחר שהביסו את המונגולים בחיצים ורדפו אחריהם והשמידו אותם כמעט עד האחרון שבהם, השתלטו בפועל הממלוכים על ארץ ישראל.
הניצחון הממלוכי על המונגולים בקרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) עצר סופית את יורשיו המסוכסכים והחלשים של ג'ינג'ס לאן והיווה את. תחילת הסוף של האימפריה העצומה שהוריש להם.
אחריו נותקה שרשרת הניצחונות של המונגולים. מכאן גם פחתה האימה ששררה בארצות האסלאם ובמזרח התיכון, מפני צבאם האיום והבלתי מנוצח.
#לאחר הקרב
הממלוכים לאחר הניצחון הופכים בבירור לשליטי האזור, מארץ ישראל ועד למצרים כולה. הניצחון הזה של בייברס סימן אותו כמצביא מוביל בהיסטוריה של העת ההיא. בתקופה שלאחר הקרב, הוא מחסל את הסולטן קוטוז והפך בעצמו לסולטן הממלוכים ששולט בממלכה.
את בייברס מעניינת פחות השליטה בירושלים. בשנים הראשונות לשלטונו הוא מתמקד במיגור הצלבנים שנותרו בארץ ממסעי הצלב. כדי למנוע מהם ליזום מסע צלב חדש ולשוב לארץ ישראל, הוא כובש ומיד הורס את ערי החוף הצלבניות. בכך מקטין בייברס את המוטיבציה של הצלבנים לכבוש אותן מחדש.
הסוםטן הממלוכי מצליח גם להפוך את ירושלים לעיר לא אטרקטיבית. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא לא בונה מחדש את חומותיה, שמאז 1219 הן הרוסות. בכך הוא מותיר אותה בעצם כעיר די שולית בסביבה, עיר פרזות שלא מזמינה כיבוש מחדש בעיני אויביו.
הנה תיאור הקרב שעצר את המונגולים בעמק יזרעאל (עברית):
https://youtu.be/7h0l7bIm2nw?si=J-lGJ2JdSqjnlUQv
קרב עין ג'אלוט בקולנוע:
https://youtu.be/zPBHDkieDas
החשיבות ההיסטורית של עין ג'אלות ב-AI:
https://youtu.be/Xv9aj2ybqxY
על האימפריה העצומה שהקרב הזה היה סופה:
https://youtu.be/wUVvTqvjUaM
וסרטון תיעודי על האירועים שהובילו לקרב ובמהלכו (מתורגם):
https://youtu.be/bwhWnRhcMQo?long=yes
קרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) המפורסם התנהל בעמק יזרעאל שבארץ ישראל, אי שם בימי הביניים, בשנת 1260.
זה היה אחד הקרבות המעניינים שהתנהלו בארץ ישראל ומבחינה היסטורית אחד החשובים בכל הזמנים.
מצד אחד, ניצבים בייברס, אחד המפקדים הבכירים של הממלוכים בראש חייליו. הממלוכים הם שליטי מצרים כבר עשור שלם. בעברם הם היו חיילים ועבדים של הסולטן התורכי, אך בשלב מסוים הרגו אותו והשתלטו על הממלכה.
מנגד, עומד להילחם בהם הצבא המונגולי, בהובלת הולאגו, נכדו של ג'ינג'יס חאן, המצביא והשליט שהקים את האימפריה המונגולית. זה צבא חזק ומאיים, שכבש אינסוף שטחים וארצות, הקים את האימפריה העצומה שלו, ששלטה על כל אסיה ואיימה עתה להתפשט לאירופה.
ההיסטוריונים סבורים שהולאגו תכנן בהמשך לחדש את מסע הכיבושים שלו לכיוון של מצרים.
הצבא הממלוכי הכיל בעיקר קשתים רכובים. העובדה שמרבית הממלוכים היו במקור ילדי נוודים טורקים, יצרה גם מצב שבו הם השתמשו בשיטות לחימה דומות לאלה של המונגולים.
בעזה הניסו הממלוכים כוח מונגולי קדמי שארב להם. כוחותיו של ביברס התקדמו עד עכו הצלבנית, לאורך החוף. מתוך החשש שלהם מהמונגולים ובצד סלידתם מהמוסלמים, נקטו שליטי עכו במדיניות נייטרלית לגבי המערכה המתקרבת.
הקרב נערך באזור המישורי שבין שיפולי רמת יששכר, מעיין חרוד והמורדות של גבעת המורה.
מעניין שבקרב ההיסטורי הזה הממלוכים נעזרו גם בתותחים, בכדי להביס את הצבא המונגולי ולעצור אותו. בעצם, בקרב עין ג'אלות הופיע לראשונה התותח במערב אסיה. ההיסטוריה מספרת שהם למדו כיצד להשתמש באבק שריפה מ... מהמונגולים באסיה.
אבל גם הקשתים הממלוכים, ואולי בעיקר אותם קשתים רכובים, הם שהנחילו למונגולים תבוסה ובכך בלמו את התקדמותם מערבה, הן לאירופה אבל עוד יותר לארצות האסלאם של אותם ימים.
לאחר שהביסו את המונגולים בחיצים ורדפו אחריהם והשמידו אותם כמעט עד האחרון שבהם, השתלטו בפועל הממלוכים על ארץ ישראל.
הניצחון הממלוכי על המונגולים בקרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) עצר סופית את יורשיו המסוכסכים והחלשים של ג'ינג'ס לאן והיווה את. תחילת הסוף של האימפריה העצומה שהוריש להם.
אחריו נותקה שרשרת הניצחונות של המונגולים. מכאן גם פחתה האימה ששררה בארצות האסלאם ובמזרח התיכון, מפני צבאם האיום והבלתי מנוצח.
#לאחר הקרב
הממלוכים לאחר הניצחון הופכים בבירור לשליטי האזור, מארץ ישראל ועד למצרים כולה. הניצחון הזה של בייברס סימן אותו כמצביא מוביל בהיסטוריה של העת ההיא. בתקופה שלאחר הקרב, הוא מחסל את הסולטן קוטוז והפך בעצמו לסולטן הממלוכים ששולט בממלכה.
את בייברס מעניינת פחות השליטה בירושלים. בשנים הראשונות לשלטונו הוא מתמקד במיגור הצלבנים שנותרו בארץ ממסעי הצלב. כדי למנוע מהם ליזום מסע צלב חדש ולשוב לארץ ישראל, הוא כובש ומיד הורס את ערי החוף הצלבניות. בכך מקטין בייברס את המוטיבציה של הצלבנים לכבוש אותן מחדש.
הסוםטן הממלוכי מצליח גם להפוך את ירושלים לעיר לא אטרקטיבית. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא לא בונה מחדש את חומותיה, שמאז 1219 הן הרוסות. בכך הוא מותיר אותה בעצם כעיר די שולית בסביבה, עיר פרזות שלא מזמינה כיבוש מחדש בעיני אויביו.
הנה תיאור הקרב שעצר את המונגולים בעמק יזרעאל (עברית):
https://youtu.be/7h0l7bIm2nw?si=J-lGJ2JdSqjnlUQv
קרב עין ג'אלוט בקולנוע:
https://youtu.be/zPBHDkieDas
החשיבות ההיסטורית של עין ג'אלות ב-AI:
https://youtu.be/Xv9aj2ybqxY
על האימפריה העצומה שהקרב הזה היה סופה:
https://youtu.be/wUVvTqvjUaM
וסרטון תיעודי על האירועים שהובילו לקרב ובמהלכו (מתורגם):
https://youtu.be/bwhWnRhcMQo?long=yes
מהו רכס הרי אדום?
הרי אֱדוֹם (Edom Mountains) הם רכס הרים שאורכו בסביבות 170 קילומטר. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי אדום היא הר רם שגובהו כ-1750 מטרים. הם נקראים על שם ארץ אדו, שבה גר בימי קדם העם האֲדומי, מצאצאי עשיו, אחי יעקב (לפי המסורת).
אחד המחזות היפים בחורף ובאביב האילתי הוא המראה של פסגות הרי אדום המושלגות, בזמן שלמטה בערבה חם.
הנה הרי אדום הנשקפים מעל העיר אילת (עברית):
https://youtu.be/wgMYJlsIKDc
מראות הרי אדום מהצד הירדני:
https://youtu.be/ey5I9zggP_M
הרי אדום מרחוק:
https://youtu.be/-2sF3vPqh9o
הרי אדום המושלגים, כפי שצולמו מקיבוץ אילות:
https://youtu.be/Cbf9TKJv6_M
ובין הרי אדום מסתתרת העיר הנבטית העתיקה פטרה:
https://youtu.be/UZih57czJJ8
הרי אֱדוֹם (Edom Mountains) הם רכס הרים שאורכו בסביבות 170 קילומטר. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי אדום היא הר רם שגובהו כ-1750 מטרים. הם נקראים על שם ארץ אדו, שבה גר בימי קדם העם האֲדומי, מצאצאי עשיו, אחי יעקב (לפי המסורת).
אחד המחזות היפים בחורף ובאביב האילתי הוא המראה של פסגות הרי אדום המושלגות, בזמן שלמטה בערבה חם.
הנה הרי אדום הנשקפים מעל העיר אילת (עברית):
https://youtu.be/wgMYJlsIKDc
מראות הרי אדום מהצד הירדני:
https://youtu.be/ey5I9zggP_M
הרי אדום מרחוק:
https://youtu.be/-2sF3vPqh9o
הרי אדום המושלגים, כפי שצולמו מקיבוץ אילות:
https://youtu.be/Cbf9TKJv6_M
ובין הרי אדום מסתתרת העיר הנבטית העתיקה פטרה:
https://youtu.be/UZih57czJJ8
מהו הפול שאוכלים ברחוב המצרי?
פול מדאמס (Ful medames), הוא מאכל מצרי שמכינים מקטניית הפול. זהו מאכל רחוב זול ופופולארי במיוחד בארץ העתיקה הזו והמצרים מרבים לאכול אותו לארוחת הבוקר ברחוב, בדרך לעבודה או בעבודה.
את הפול המצרי, פול מדאמס, מכינים בדרכים שונות. בעלי הדוכנים שברחוב עושים אותו מפול והרבה מים, שמתבשלים על הלהבה במשך 14 שעות, ללא שום תוספת.
המוכרים המצרים נוהגים להגישו ללקוחות כבר מוקדם בבוקר, עם כמה פיתות ליד. הם שמים אותו בצלחת, כשמעליו תיבול של שמן זית, פלפל חריף, מלח, פלפל והרבה לימון ולידו צלחת עם המון עלי רוקט ללעיסה ולא פעם תוספת של ביצים ועגבניות.
הנה הפול מדאמס, מאכל הרחוב הנפוץ במצרים:
https://youtu.be/BY3k-Lhztls
אוכל הרחוב הזול הזה מהווה את ארוחת הבוקר היומית של מרבית עניי קהיר:
https://youtu.be/POkFzrcJUjA
כך תכינו פול מדאמס בבית:
https://youtu.be/KctIJ276Y7w
פול מדאמס הוא בכיר מאכלי הרחוב המצריים:
https://youtu.be/LlQSmN2O6rE
האלוף הישראלי דווקא מכין אותו בסגנון עיראקי אבל טעים לא פחות (עברית):
https://youtu.be/LWuvuCsHAtI
וסרט ארוך על הכנת פול מדאמאס מקצועית:
https://youtu.be/UviMoQ8B2DE?long=yes
פול מדאמס (Ful medames), הוא מאכל מצרי שמכינים מקטניית הפול. זהו מאכל רחוב זול ופופולארי במיוחד בארץ העתיקה הזו והמצרים מרבים לאכול אותו לארוחת הבוקר ברחוב, בדרך לעבודה או בעבודה.
את הפול המצרי, פול מדאמס, מכינים בדרכים שונות. בעלי הדוכנים שברחוב עושים אותו מפול והרבה מים, שמתבשלים על הלהבה במשך 14 שעות, ללא שום תוספת.
המוכרים המצרים נוהגים להגישו ללקוחות כבר מוקדם בבוקר, עם כמה פיתות ליד. הם שמים אותו בצלחת, כשמעליו תיבול של שמן זית, פלפל חריף, מלח, פלפל והרבה לימון ולידו צלחת עם המון עלי רוקט ללעיסה ולא פעם תוספת של ביצים ועגבניות.
הנה הפול מדאמס, מאכל הרחוב הנפוץ במצרים:
https://youtu.be/BY3k-Lhztls
אוכל הרחוב הזול הזה מהווה את ארוחת הבוקר היומית של מרבית עניי קהיר:
https://youtu.be/POkFzrcJUjA
כך תכינו פול מדאמס בבית:
https://youtu.be/KctIJ276Y7w
פול מדאמס הוא בכיר מאכלי הרחוב המצריים:
https://youtu.be/LlQSmN2O6rE
האלוף הישראלי דווקא מכין אותו בסגנון עיראקי אבל טעים לא פחות (עברית):
https://youtu.be/LWuvuCsHAtI
וסרט ארוך על הכנת פול מדאמאס מקצועית:
https://youtu.be/UviMoQ8B2DE?long=yes
למה נחפרה תעלת סואץ?
תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.
תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.
את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.
תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.
ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.
הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/i9p-a8YJO-o
ההיסטוריה של תעלת סואץ:
https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA
תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:
https://youtu.be/amyY5G36fL8
שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:
http://youtu.be/L0J-VIvKLsc
בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):
https://youtu.be/E_M4rMfw5pM
כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:
https://youtu.be/sxTCRgQXhgI
וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):
https://youtu.be/FOpw9F-gQTA
תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.
תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.
את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.
תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.
ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.
הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/i9p-a8YJO-o
ההיסטוריה של תעלת סואץ:
https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA
תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:
https://youtu.be/amyY5G36fL8
שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:
http://youtu.be/L0J-VIvKLsc
בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):
https://youtu.be/E_M4rMfw5pM
כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:
https://youtu.be/sxTCRgQXhgI
וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):
https://youtu.be/FOpw9F-gQTA
