מי לא ראה מקדשים קלאסיים וכמה חשובים בהם העמודים. מקדשי העבר נבנו כשהעמוד הוא המרכיב החשוב ביותר בייצוב המבנה. גם מבחינת העיצוב, כותרות העמודים הקלאסיים הם מעניינים מאד. אם נדמה לכם שהבחנתם בקרני איילים בכותרות עמודים יווניים ורומיים, לא טעיתם. יש כמה סגנונות של עמודים עתיקים והם נקראים "אורדרים".

הסדר הקלאסי (Classical order) הוא סגנון בנייה קלאסי שהגדיר באופן ברור את מרכיבי הבניין, כולל המידות ופרטי הפרטים שלהם. המטרה של הסדר הקלאסי הייתה לשאוף לשלמות ביופי ובמבנה.

שלושה סדרים, אורדרים, היו החשובים ביותר בסדר הקלאסי:

הסדר הדורי (Doric order) - שהמאפיין העיקרי שלו היו עמודים בעלי כותרת חלקה ופשוטה.

הסדר היוני (Ionic order) - שכותרות העמודים שלו מסולסלות, כמו קרניים של אייל.

הסדר הקורינתי (Corinthian order) - שאופיין בכותרות עמודים עם תבליטי עלים מגולפים.


הנה כותרות העמודים היווניים:

https://youtu.be/yGPevxwITBE


שלושת האורדרים הקלאסיים החשובים, הדורי, היוני והקורינתי:

http://youtu.be/ZFU3S6shn6g


והנה הרצאת וידאו של כותרות העמודים בסדר הקלסי:

http://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

ביוון העתיקה הייתה אמנות התאטרון מפותחת מאד ומצורות הבילוי התרבותי החשובות ביותר. חוקרים סבורים שבמקור הייתה הדרמה היוונית חלק מהטקסים הדתיים של תרבות יוון ורק בהמשך החלה לעמוד בפני עצמה ולהיות לצורה אמנותית לכל דבר.

הטרגדיה היוונית (Greek tragedy) היא היסוד והבסיס לתיאטרון המודרני. השפעתה התרבותית והאמנותית מגיעה עד לאמנות התאטרון והקולנוע של ימינו.

בתאטרון של אתונה היו שני סוגי דרמה: הטרגדיה והקומדיה. הכל כנראה התחיל מהמקהלה היוונית שזימרה אגדה על גיבור מיתולוגי כלשהו, לרוב מהמיתולוגיה היוונית.

בהמשך ההתפתחות של הדרמה היוונית החל הסולן, הזמר המוביל, לגלם את דמות הגיבור והתפתחות נוספת שבאה לאחר מכן הובילה לשיחות דרמטיות בין מספר דמויות. בהדרגה החלה הדרמה לקבל את הצורה של הטרגדיה היוונית.

מהטרגדיה התפתחו בהמשך צורות דרמה נוספות, כמו הקומדיה.

מקור המילה "דרמה" במילה היוונית "דראמה" שמשמעה "מעשה".


כך נולדה הטרגדיה היוונית (מתורגם):

https://youtu.be/BjLrMxO4cys


האם כך נראתה הטרגדיה ביוון העתיקה?

http://youtu.be/aSRLK7SogvE


ניסיון לשחזר את הטרגדיה היוונית כמו שהוצגה ביוון העתיקה (עברית):

http://youtu.be/I87ykXpemKs


מסתבר שהטרגדיה הוצגה וסופרה בכל תרבות אנושית בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/eVRU5MVYNiw


ומחלוקות משעשעות על בימוי ומחזאות שאולי היו כבר אז (עברית):

https://youtu.be/mNQ9L1XlrFY

האימפריה היוונית הייתה אחד הכוחות החזקים בהיסטוריה של העולם העתיק. היא נולדה כשבערך בשנת 500 לפני הספירה הנוצרית התחילה התרבות היוונית לשגשג.

התקופה של יוון העתיקה נמשכה כאלף שנים והסתיימה רק בעליית הנצרות ביוון. במהלכה היא נעשתה לתרבות משפיעה ביותר על העולם התרבותי.

בעולם היווני הקדום היו הרבה ערים עצמאיות, שנקראו ערי-מדינה. בראש הערים-מדינות הללו עמדה העיר-מדינה אתונה. הנמל הגדול והמפואר שלה, נמל פיראוס, הקנה לה כוח רב ושליטה בערים-מדינות של יוון. בה התרכזו גדולי האמנים, החכמים, אנשי המדע והלוחמים של אותה התקופה.

באתונה גם נבנו המבנים המפוארים ביותר ביוון העתיקה, כולל הפרתנון, האקרופוליס שאנו רואים עד היום על הגבעה הגבוהה בעיר.

השפעתה של התרבות היוונית העתיקה על התרבות האנושית היא עצומה. בין השאר היא בנתה את היסודות לאדריכלות המודרנית וכמעט כל סגנונות הבניה והאדריכלות שאחריה השתמשו בעקרונות ורעיונות יווניים.

גם הטרגדיה היוונית, מיסודות התאטרון ודרכו גם הבסיס הסיפורי לקולנוע המודרני, היא אבן יסוד בתרבות.

חשובות גם שיטות הממשל המתקדמות של היוונים ובמיוחד הדמוקרטיה ושלטון-העם (על אף שיוון לא הייתה דמוקרטית במובן המודרני, אלא יותר רפובליקה, שבה מצביעים רק חברי מעמדות מסוימים).

ובל נשכח גם את החכמה היוונית, שבאה לידי ביטוי בין השאר במיתולוגיה היוונית, בפילוסופיה שנולדה ביוון העתיקה ועוד.


הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


על הדמוקרטיה היוונית העתיקה:

http://youtu.be/IndRAsYX4W4


סרט תיעודי על תרומתה החשובה של אתונה העתיקה לחברה המודרנית:

https://youtu.be/RCI28U2TvVs?long=yes


ופרק היסטורי לילדים על יוון העתיקה (עברית):

http://youtu.be/IbI93BjIi_E?long=yes

אפלטון (Plato) היה פילוסוף יווני ומתמטיקאי, מהחשובים והמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. לא מעט רואים בו את גדול הפילוסופים ויש אפילו מי שאמר שכל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתביו.

אפלטון היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו (כדי לזכור פשוט שננו את השנינה "SoApAr so good"). הוא חיבר כתבים רבים וייסד את האקדמיה באתונה.

על אף שאפלטון הקדיש את מירב האנרגיה שלו להוראה באקדמיה שייסד, הוא מצא זמן גם לכתוב על נושאים פילוסופיים שהעסיקו אותו.

הוא שרטט את החברה האידיאלית בספריו על הרפובליקה, כתב דיאלוגים רבים שהדגימו את רעיונותיו ואפילו עסק באהבה הלא-ממומשת, זו שזכתה מאז לשם "אהבה אפלטונית".

בין השאר עסק בתורת-הצורות שלו, ה"פלאטוניזם". אפלטון טען שהעולם מחולק לשניים. אל מול עולם החושים, זה שמסביבנו ונתפס בחושינו המוגבלים, נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבינן רק בעזרת תבונה וחשיבה מעמיקים.

לדעתו של אפלטון, עולם החושים מציג עותקים רחוקים מהשלמות של אותן אידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות באמת. אחת הדוגמאות לכך שנתן אפלטון וכנראה המוכרת שבהן היא זו של "משל מערת האסירים" המכונה גם פשוט "משל המערה" (קראו עליו באאוריקה בתגית "משל המערה").


הנה הפילוסופיה של אפלטון (מתורגם):

https://youtu.be/VDiyQub6vpw


שגיאותיו והצלחותיו הגדולות של אפלטון (מתורגם):

https://youtu.be/jLesc5lITvo


בספרו "הרפובליקה" הוא שרטט את הסדר החברתי האידיאלי.


משל המערה עם האסירים של אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


הרצאת כורסה על אפלטון ואריסטו (עברית):

https://youtu.be/gzndZAnGJ4U?long=yes


וסרט תיעודי קצרצר על חייו ומעשיו של אפלטון:

https://youtu.be/GWZlx6XheD4?long=yes

הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.

זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.

גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.

גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!


הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D


הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/RLCvkdai5-c


הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/xaSbYIeqGWg


כך בנו את הקולוסיאום של רומא:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs


בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes


והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes

קשת היא דרך לבנות גשר או קיר מעוגלים בין שני עמודים, שיתרונה הגדול הוא בהיותה מסוגלת לשאת משקל רב מכל שיטה שקדמה לה. הקשת פתרה את המגבלות שהיו לבנייה בעזרת קורות עץ ואבן ואפשרה להגדיל את העומס המונח על המבנה ואת רוחב הפתחים שבין העמודים.

השיטה של הבנייה בקשת מבוססת על שימוש במספר אי-זוגי של לבנים בצורת טרפז, כשכל אבן נשענת על זו שקדמה לה ויוצרת עמוד. בראש כל שני עמודי לבנים מונחת הלבנה העליונה, שנקראת "אבן ראשה". אבן הראשה סוגרת את הקשת ומייצבת אותה. בסיס העמודים מחוזק כדי שהלחץ מלמעלה ומהמרכז לא יגרום לקריסתו של עמוד. בתכנון נכון של הקשת לא תיפול אף לבנה והקשת תעמוד על תילה מאות ואלפי שנים.

את שיטת הבנייה של הקשת רואים כבר באלף השלישי לפני הספירה, אבל מי ששיכלל את בניית הקשתות הם האדריכלים של האימפריה הרומית. הקשת שפיתחו וזכתה לשם "הקשת הרומית", איפשרה לארכיטקטים הרומים פריצת דרך גדולה בתחום הבנייה, הן בגודל המבנים והן בחוזקם ועמידותם. האדריכלות הרומית ומסורות בנייה שבאו אחרי הרומאים השתמשו בקשתות באופן משמעותי מאד ויכולות הבנייה גדלו והתפתחו מאד בזכות התגלית התכנונית הזו.


הנה סרטון על חוזקה של הקשת הרומית:

http://youtu.be/j2Xgdw93MLQ?t=9s


והחוזק שהושג בבניית הקשת בעולם העתיק:

http://youtu.be/UYtIFM1ek_M

שיש (Marble) הוא סלע קשה, המשמש כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד.

ללא השיש קשה לראות את האמנות העתיקה מתקיימת, במיוחד את אמנות הפיסול והבנייה העתיקים. זה במיוחד בולט לאור השתמרותו המעולה באדמה כממצא ארכאולוגי, כמעט ללא נזק ובמשך אלפי שנים.

ואכן, השיש היה חומר הגלם העיקרי לפיסול הקלאסי, ביוון העתיקה ובתקופה הרומית. הוא שימש לאותן מטרות גם בתקופת הרנסאנס, תקופה שהחייתה את סגנון הפיסול והעקרונות האמנותיים של התקופות העתיקות הללו.

גאולוגית, השיש הוא סלע גבישי קשה ועמיד במיוחד. במהלך הדורות הוא שימש לבניית מקדשים וארמונות חזקים ויציבים, שאלמלא קרסו בהרס מכוון של כובשים וצבאות או ברעידות אדמה, היו ודאי עומדים עדיין במקומם.


הנה פסלים יווניים ורומיים משיש:

https://youtu.be/9HpVVgWk3m4


תולדות השיש, מסלע חצוב ועד פסלים עשויי שיש:

https://youtu.be/68h7mkJPTTc


כך מפסלים בשיש:

https://youtu.be/WbLqrsHJEVc


עוד על יצירת הפסלים משיש:

https://youtu.be/gyWeksAo8VM


כך פורסים את השיש במפעל למטרות בנייה:

http://youtu.be/59RVcFPXN_g


וכך משמש השיש בעיצוב המודרני היוקרתי ביותר:

https://youtu.be/pOOD4G8JZzM

הסֶדֶר הדּוֹרִי (Doric order) הוא סגנון בנייה, אחד משלושת החשובים שהתפתחו בסדר הקלאסי של יוון העתיקה ואומצו על ידי אדריכלי רומי והרנסנס. רבים מזהים את הסגנון הדורי בעמודיו, שכללו כותרת חלקה ופשוטה. אך למעשה הגדיר הסגנון את כל מרכיבי המבנים שנבנו בו ואת הפרופורציות (היחסים) שביניהם. כמובן שהמטרה של כל הסדר היווני באשר הוא, הייתה להגיע לשלמות אסתטית (ביופי) ובשימושיות שלהם.

העמוד הדורי הוא יותר קוני, רחב ונמוך מהעמודים האחרים.

הסדר הדורי ידוע כבר מהמאה ה- 6 לפני הספירה והיווניים הרבו להשתמש בו בבניינים ומקדשים ביוון העתיקה. למעשה היווה האורדר הדורי את המערכת הקדומה והחביבה ביותר על היוונים.


הנה סדר דורי ליד הקורינתי והיוני:

https://youtu.be/ZFU3S6shn6g


הסדר הדורי בפרתנון שבאקרופוליס באתונה:

https://youtu.be/ICmlfXZnkns


והנה הוא בתוך כל הסדרים של כותרות העמודים הקלאסיים:

https://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

הסדר היוני (Ionic order), או האיוני, הוא אחד משלושת סגנונות הבנייה של הסדר הקלאסי שנולד ביוון העתיקה ואומץ בתקופה הרומית וברנסאנס. הסגנון היוני, שהיה פופולארי מאד במאה ה-5 לפני הספירה, מזוהה בדרך כלל בכותרות העמודים המסולסלות שלו, או קרניים של אייל.

ארכיאולוגים סבורים שהכותרת היונית נולדה בסביבות המאה ה-5 לפני הספירה, בחבל יוניה שבאסיה הקטנה (תורכיה של היום). הסדר או האורדר היוני ידוע בצורה התלתלית של כותרתו. החוקרים סבורים שהעיצוב הזה דימה בעיני היוונים קרני אייל או עלי תמר.

אבל כמו כל הסדרים הקלאסיים, גם סדר זה היה כולל הרבה יותר. כדי להגיע לשלמות, הן ביופי והן בשימושיות של המבנים שנבנו לפיו, הגדיר הסדר היוני במדויק ולפרטי פרטים את כל המרכיבים שלפיהם נבנו ואת הפרופורציות שביניהם.

כמו כל עמוד כלל הסדר היוני את אבן הבסיס, הנקראת סטירובט. היא נועדה למנוע את שקיעת העמוד באדמה. מעליה ניצב העמוד, בדרך כלל בעל קווים מודגשים. בכותרת יימצא תמיד התלתל המפורסם, המזכיר מגילה וכאמור קרני אייל.

צורותיו של התלתל יהיו מעט שונות בכל מקדש: מצורת הוולוטה (תלתלים) ועד לצורת הרוזטה (פרחי שושנים או ורדים). לעתים מוצאים בין התלתלים גם עיטורים שונים המזכירים צורות של רומח או ביצים.


הנה הסדר היוני:

https://youtu.be/1d0Qg9D-MsQ


עמודים עם סדר יוני:

https://youtu.be/6Szkzq4dtTA


והאורדר היוני בהשוואה לאורדרים האחרים:

https://youtu.be/nrRJkzXl4a4?long=yes

אריסטו (Aristotle), או בשמו המלא אריסטוטלס, היה פילוסוף יווני, מהפילוסופים החשובים בעת העתיקה, מדען ראשון מסוגו ומאבות הפילוסופיה המערבית.

הוא חי במאה ה-4 לפני הספירה והיה יליד מקדוניה. בגיל 17 הוא עבר לאתונה והיה לתלמידו של אפלטון (השלישי בשרשרת המורים הפילוסופים שלימדו זה את זה: סוקרטס את אפלטון, שלימד את אריסטו).

עם לימוד וידע מחקרי, שצבר במדעים כמו פיזיקה, אסטרונומיה, לוגיקה ומתמטיקה - אריסטו היה כנראה המדען הראשון בהיסטוריה. כבר בשנת 350 לפני הספירה, הוא היה הראשון שערך תצפיות בטבע, הוכיח שכדור הארץ עגול ולא שטוח, עשה ניסויים בבעלי חיים ובצמחים והיטיב לתעד את ממצאיו.

קצת איזוטריה - אריסטו ממש אהב מלפפונים חמוצים. את זה למדנו, לא מתביישים לספר, מהסרט "סיפור אחר". אבל אם נחזור למדע, הוא היה גם הראשון שעשה את האבחנה בין תחומי הדעת השונים, אבחנה שנשארה עד ימינו ושהפכה בסיס למיון המודרני של המדע והידע האנושי.

בין מפעליו החשובים של אריסטו היו דיוניו הפילוסופיים, תורת הלוגיקה שלו, מחקריו בביולוגיה ועוד.

בתור חכם גדול, אריסטו גם הוזמן להפוך למורהו הפרטי של המצביא אלכסנדר מוקדון, המכונה "אלכסנדר הגדול". כך הוא גם היה ממעצבי אישיותו ומנהיגותו החכמה של אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה.


הנה הפילוסופיה של אריסטו (מתורגם):

https://youtu.be/csIW4W_DYX4


עוד על אריסטו:

http://youtu.be/99MRwxWSoH0

כשהרומאים הפכו לאימפריה החזקה בעולם הם העתיקו מתרבות יוון ומהמיתולוגיה היוונית את האלים שלהם, אלו שכונו האלים האולימפיים, על שום האמונה שהם שוכנים על הר האולימפוס.

כמובן שהם הכניסו שינויים מסוימים בשמות האלים היווניים והפכו אותם לרומים. הוכנסו גם שינויים בדרכי הפולחן שלהם.

הנה האלים הרומיים ובסוגריים השמות שלהם כאלים היווניים, האלים האולימפיים המקוריים.


יופיטר (זאוס, בשמו היווני) - מלך האלים, אל הברקים והשמיים

פבוס (אפולו) - אל האור והשמש

יונו (הרה) - אלת הנשים, האימהות והנישואין

פלוטו (האדס) - אל השאול והמתים

ומטה (הסטיה) - אלת הבית, המשפחה ואש-האח

מרקוריוס (הרמס) - אל אולימפי שהוא שליח האלים

קרס (דמטר) - אלת האדמה והתבואה

בכחוס (דיוניסוס) - אל היין והגפנים, אל התיאטרון

ונוס (אפרודיטה) - אלת האהבה והיופי

מרס או מארס (ארס) - אל המלחמה

נפטון (פוסידון) - אל הים ורעש האדמה

וולקן (היפסטוס) - אל האש והנפחים

מינרוה (אתנה) - אלת החוכמה, הקרב, האמנות והמדע.

דיאנה (ארטמיס) - אלת הירח והציד

הכירו את אלי יוון בתגית "אלים יווניים".


הנה אלי יוון ותפקידיהם (עברית):

https://youtu.be/4bHY4yn6Wto


על האלים האולימפיים באנגלית:

https://youtu.be/FyT3A4vi6cw


עוד על אלי האולימפוס:

https://youtu.be/WP_NeirFIkM


האלים החזקים והמובילים מבין האלים היווניים:

https://youtu.be/9eOQHLxCv6k


הזמנה לפגישה איתם במוזיאון:

https://youtu.be/uY2Ltc32Kjc


והאלים המובילים במיתולוגיה עם תיאורים שלהם מתולדות האמנות והקולנוע:

https://youtu.be/RId6Sv2ZAKA

ברומא העתיקה היו הבתולות הווסטליות (Vestal Virgins) הכוהנות של אלת האש והאח, האלה וסטה. בשנים מ-509 לפני הספירה ועד שנת 394 לספירה הן שימשו כאחראיות על שמירת הבערה המתמדת של האש הקדושה, אש התמיד הבוערת במקדש וסטה ושלום האימפריה כולה תלויה בבערתה המתמדת.

פולחן האש ברומי מעיד על החשיבות העצומה שרחשו עוד מימי קדם לאש. עוד בפרהיסטוריה הייתה האש מרכיב חשוב שהיה צורך לשמור עליה בוערת תמיד. מבחינה טקסית, לפחות אצל הרומים, זה לא השתנה מעולם.

תפקידן של הכוהנות הווסטליות היה לשמור את האש הקדושה בוערת תמיד. הבתולות היו נשים מושלמות, ללא מום או פגם. כבר בגילאי 6 עד 10 הן נבחרו. תמיד מקרב תושבי איטליה שמלידה היו אזרחים חופשיים.

בתחילה הן נבחרו רק ממשפחות האצולה, אך המחסור בבנות איכותיות הכניס למעגל גם את בנותיהן של עבדים משוחררים.

הן נדרו נדר פרישות, לכן לא קיימו לעולם כל מגע עם גבר ולא הקימו משפחה במשך 30 שנות הכהונה שלהן ככוהנות. בעשור הראשון הן היו חניכות ולמדו את תפקידיהן במקדש. בעשור שאחריו שימשו ככוהנות ובעשור השלישי היו החונכות של הבתולות החדשות והצעירות. כבתולה הבכירה שימשה הבתולה הוותיקה ביותר מכולן.


הנה סיפורן של הבתולות הווסטליות (מתורגם):

https://youtu.be/ER0Cu0KQFqM


ובשיר המפורסם "בהיר יותר מחיוורון" הן מוזכרות כ-16 בתולות וסטליות:

https://youtu.be/WvU8tvonSuE

המבנה הנקרא קולוסיאום ברומא הוא אחד מהשרידים המרשימים והמדהימים שהשאירו הרומאים בעולם, בנייתו החלה בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה. הוא נמצא בבירת רומי העתיקה ועל אף שבימי הביניים הוציאו ממנו המון אבנים, ששימשו לבניית ארמונות חדשים, הוא נשאר מרשים ועצום מימדים!

הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול בעולם. הערכות החוקרים הן שהמבנה העצום הזה הצליח להכיל בתוכו למעלה מ-50,000 איש, שהגיעו אליו כדי לצפות בתחרויות גלדיאטורים. יש בו שימוש מרהיב בכל שלושת סגנונות הבניה הקלאסיים, הדורי, היוני והקורינתי. לקוליסאום מעל 80 כניסות שונות כדי שהקהל הרב שהגיע למופעים שבו יוכל להיכנס ולצאת במהירות ובקלות.

הקולוסיאום הוא מהיצירות הגדולות של הנדסה ואדריכלות רומית. גם בימינו הוא נחשב פלא והוא גם נכלל בשבעת פלאי עולם החדשים, שנבחרו ב-2007.


הנה סקירה על הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc


הקולוסיאום היום:

http://youtu.be/2COuwJMzhYM


מצגת וידאו של תמונות הקולוסיאום:

http://youtu.be/5LuImCulVig


הקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o


ביקור בתוכו:

https://youtu.be/I_fLExRrcR0


וסרט תיעודי על התכנון הגאוני של הקולוסיאום:

https://youtu.be/ZZSo19Ps1QY?long=yes

פיתגורס, שמוכר לעולם כיום בעיקר בזכות "משפט פיתגורס" שתרם לעולם המתמטיקה, היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני חשוב. הוא נולד באי סאמוס ופעל כל חייו באזורים שמחוץ לאתונה, כשהוא נאלץ לנדוד מעיר לעיר בעולם העתיק של אותם ימים, אבל נהנה מידע מדעי שהוא רוכש בכל מקום מהמקומות בהם שהה.

במתמטיקה שמור לו מקום מיוחד. מעבר למשפט פיתגורס, הוא גם היה זה שחיבר את לוח הכפל שאנו משננים מתחילת לימודינו בבית הספר ומשמש את האדם לאורך כל חייו.

תגליותיו של פיתגורס חשובות מאד לאנושות. בין השאר הוא קבע שכדור הארץ הוא עגול ושהוא אינו נייח אלא נע כל הזמן, הוא עסק ביחסי הגודל של הכוכבים.

גם בעולם המוסיקה תרם פיתגורס תגלית חשובה. באמצעות אורכי מיתרים המפיקים צלילים שונים, הוא הראשון שחישב את היחסים המתמטיים שבין צלילים מוסיקליים שונים והגדיר את הסולם המוסיקלי והחלוקה שלו למרווחים מוסיקליים שיש ביניהם יחסים מתמטיים.

אבל דבר לא פחות מעניין הוא שפיתגורס היה הראשון בהיסטוריה שכינה את עצמו "פילוסוף". אבל האמת, הוא נהג לומר, שייכת בכלל לאלים...


הנה סיפורו של פיתגורס, מדען ואמן נודד שכמותו (עברית):

https://youtu.be/HIONTxNq9Gc


משפט פיתגורס ואיך להוכיח אותו (מתורגם):

https://youtu.be/YompsDlEdtc


הסבר יפה על משפט פיתגורס והמשמעות של הוכחה מתמטית לעומת מה שרואים (עברית):

http://youtu.be/2B7oxgYqfd8?t=1m12s


סרטון על פיתגורס:

http://youtu.be/FdMXjJunb1o


ותגליותיו המוסיקליות-אקוסטיות (מתורגם):

https://youtu.be/FPREFrLYNB0

הסדר הקורינתי (Corinthian order), או אורדר קורינתי, הוא סגנון בנייה קלאסי שנולד ביוון העתיקה ונמצא בדרך כלל במבנים רומיים. הסדר הקורינתי מתאפיין בכותרות עמודים שיש בהם צורות מסוגננות הנראות כמו עלים מגולפים. יש בו לרוב שתיים או שלוש שורות של עלי קוציץ נופלים ולעתים נדירות יותר בצורות אחרות, כמו זו המזכירה סל קלוע.

מבחינת הסדר ההיסטורי, הסדר הקורינתי נולד מאוחר מהדורי והיוני, שני הסדרים החשובים האחרים של העידן הקלאסי. משום כך הוא נדיר יותר במבנים עתיקים מיוון וניתן למצוא אותו יותר במבנים רומיים.

יתכן שהיוונים לא אהבו את הסדר הקורינתי. בתקופות הרומית והביזנטית, לעומת זאת, הרבו האדריכלים להשתמש בכותרת הקורינתית וניתן למצוא אותה במקדשים רבים מהתקופה.

הקורינתי הוא הסגנון הקישוטי ביותר מהסדרים היווניים. החוקרים יודעים שאת הכותרת האופיינית של העלים עיצב הפסל היווני קאלימאכוס במאה ה-5 לפנה"ס.


הנה הסבר על האורדר הקורינתי:

http://youtu.be/BEXZgX9Em2w?t=3m34s


והנה הוא שוב, גם במבנים מתקופות מאוחרות יותר:

https://youtu.be/rYcnh7hXOjE


מצגת וידאו של הסדר הקורינתי:

https://youtu.be/XB3dfyrH5jc


כל מרכיבי העמוד הזה:

https://youtu.be/plj4_IZtiFU


גם היום קונים אותו לבתי פאר בעולם, כמובן שהוא עשוי מחומרים חדשניים:

https://youtu.be/fUmf4up3AKc


והסדר הקורינתי מככב בפנתיאון שברומא, אחד המקדשים המרשימים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw

אוקלידס (Euclid), או אויקלידס, היה מתמטיקאי יווני שהתחנך באקדמיה של אפלטון באתונה ונחשב לאבי הגאומטריה.

הוא היה פעיל בעיר אלכסנדריה שבמצרים במהלך שלטונו של תלמי הראשון, בסביבות המאה ה-3 לפני הספירה. בסדרת ספרי "היסודות", ערך אוקלידס בצורה שיטתית את מרבית הידע המתמטי והתוצאות המתמטיות שהיו ידועים בתקופתו ואת פרי מחקריהם ורעיונותיהם של מיטב המתמטיקאים שחיו ופעלו ביוון לפניו.

סדרת "היסודות" מחולקת ל-13 כרכים:
כרכים 1-6 עוסקים בגאומטריה של המישור.
כרכים 7-9 עוסקים בתורת המספרים.
כרך 10 עוסק במספרים אי-רציונליים.
כרכים 11-13 עוסקים בגאומטריה של המרחב.

הסדרה הפכה לספר שהוא אחת היצירות המשמעותיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה ושעד תחילת המאה ה-20, במשך כמעט 2300 שנה שימש כספר הלימוד המרכזי למתמטיקה ולגאומטריה!

אגב, אויקלידס גם פיתח את האלגוריתם העתיק ביותר שאנו מכירים כיום. האלגוריתם הזה נועד לפתור בעיה מתמטית, של מציאת המחלק המשותף המקסימלי, כלומר המספר הגדול ביותר שיתחלק בשני מספרים אחרים, מבלי להשאיר שארית. זוהי הגאומטריה האויקלידית.


הנה סרטון על אוקלידס (עברית):

http://youtu.be/r9nVXApKHoY


הסיפור של אוקלידס והגאומטריה:

https://youtu.be/_KUGLOiZyK8


ואקסיומת המקבילים שלו (מתורגם):

https://youtu.be/LPET_HhN0VM

האדריכלות של הרנסאנס הושפעה מאד מהסגנון הקלאסי ומהתקופה הקלאסית, של היוונים והרומאים. האדריכלים בתקופת הרנסאנס אימצו מרכיבים רבים מהאדריכלות הקלאסית.

כך ניתן לראות בין השאר בבנייני הפאר של תקופת הרנסאנס הרבה עמודים יווניים, כיפות מרשימות וכמובן גם שימוש רב בקשתות בסגנון הרומי.


הנה העקרונות של אדריכלות הרנסאנס:

https://youtu.be/wLHBHA0sVgE


סקירה של מרכיבי האדריכלות של התקופה שאומצו מהאדריכלות הרומית:

https://youtu.be/pQUPvBn0qJo


מקורות ההשפעה הרומיים על אדריכלות הרנסאנס:

http://youtu.be/1ek1SI1oAwU


ומצגת וידאו עם מאפייני אדריכלות הרנסאנס:

https://youtu.be/tVmVnW4rL4s

המלחין פרנץ יוזף היידן (Joseph Haydn) הוא מהמלחינים החשובים בתולדות המוסיקה, מלחין שהקריירה שלו נמשכה כמעט לכל אורכה של המאה ה-18.

בחייו הוא זכה לכינוי החיבה "פאפא היידן", מה שנראה הגיוני למלחין שנחשב כאחד מאבות הסגנון הקלאסי כולו.

מי שנחשב "אבי הסימפוניה" היה אביהם של שני ז'אנרים מהחשובים במוסיקה הקלאסית - הסימפוניה, סוג של יצירה לתזמורת הגדולה ביותר במוסיקה הקלסית, והקוורטט - היא רביעית המיתרים.

היידן היה הגאון שהכשיר גאונים. האיש שבטהובן עבר לווינה במיוחד כדי ללמוד אצלו ומי שמוצרט קיבל ממנו את האישור לגאוניותו ולמד גם הוא אצלו.

מי שהפך למופת של מלחין חרוץ לא המתין להשראה כדי לכתוב, אלא פשוט כותב מוסיקה ונוהג כמו פועל של יצירה - יושב בבוקר ומתחיל לכתוב ובשעה קבועה מניח את העט ויוצא לביתו.

היידן הוא המלחין הגדול האחרון ששירת את הרוזנים והנסיכים - כמוסיקאי ומלחין. הוא הלחין בשבילם מוסיקה בכמות ובאיכות חסרת תקדים. אופרות, סימפוניות, מוסיקה קולית וכלית, מוסיקה קאמרית ומוזיקה לתזמורות גדולות - הכל סופק לדרישת האדונים.

הקריירה המוסיקלית שלו נשאה אותו ממקום למקום. הוא החל כחבר מקהלה בקתדרלת סיינט-סטפן שבוינה ומאוחר יותר התמנה למנהל המוסיקלי של ארמון אסטרהאזי, שם שירת את הנסיך. מותו של האחרון ב-1790 אפשר להיידן לעזוב ולנסוע ללונדון, משם עבר לאייזנשטט ואז חזר להתגורר בווינה.

בעיר וינה מת היידן ב-1809, ממש בזמן שחיילי נפוליאון כבשו ונכנסו אליה בכיבוש וינה המפורסם. הוא חי 77 שנים שלמות, שבתקופתו זה המון, משהו כמו לחיות היום עד גיל 100.

תלמידו מוצרט הקדיש להיידן סדרת רביעיות שכתב. הרי היידן נחשב לאבי רביעיית המיתרים, כצורה מוסיקלית מרכזית במוסיקה הקאמרית. הוא גם יצר צורה נוספת ומקסימה של מוסיקה קאמרית - שלישיית הפסנתר.

בתקופה מסויימת היידן גם כתב מיסות רבות, לדרישת אחד מנסיכי אוסטריה שאצלו עבד ושלא אהב מוסיקה כלית. אז הוא גם כתב את האורטוריה המפורסמת שלו "בריאת העולם".

האורטוריות שכתב, יצירות דתיות בסגנון שמזכיר אופרה, הושפעו מהאורטוריה "משיח" של הנדל, שהיידן שמע בכנסיית ווסטמינסטר, בעת ביקורו בלונדון.

היידן כתב יותר מ-100 סימפוניות, שהמוכרות ביניהן "סימפוניית לונדון" מספר 104 ו"סימפוניית ההפתעה", בה הפתיע והכניס בהלה במאזינים הנרדמים בפרק השני, הפרק האיטי של הסימפוניות שלו.

את הקונצ'רטו לחצוצרה הוא הקדיש לפיתוח החדשני באותה תקופה, של חצוצרה עם לחצנים. היידן גם חיבר את "המנון הקיסר", שהפך להמנון האוסטרים ומאוחר יותר אומץ להמנון הגרמני.



כמה מילים על יוזף היידן, הגאון היוזם (עברית):

https://youtu.be/4pEP_n0Ja9k


לא להירדם ולא להיבהל - הפרק עם ההפתעה מסימפוניית ההפתעה:

https://youtu.be/tF5kr251BRs


על האורטוריה הנהדרת שלו, בה הלחין אל סיפור הבריאה מספר בראשית (עברית):

https://youtu.be/ebDywzfh5u4


קטע נפלא מתוך קונצ'רטו לחצוצרה של היידן:

https://youtu.be/hecPOYhwLk4


וגדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes

זורק הדיסקוס הוא פסל שמציג אתלט יווני המטיל דיסקוס בתחרות שהייתה מתקיימת במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה.

אנו מכירים את הפסל המפורסם בתור פסל שיש רומי מהתקופה הקלאסית, אך במקור הוא היה פסל ברונזה שפיסל האמן מירון.

פסל השיש שאנו רואים היום הוא העתק שנעשה בתקופה הרומית מהפסל המקורי. רק הוא שרד ולא הפסל המקורי עשוי הברונזה.

אגב, לא רבים יודעים שלצד זורק הדיסקוס הרומי האמיתי מסתובב בעולם פסל שהוא זיוף שלו.

מדובר בפסל שנמכר למיליונר אמריקאי, בתור עוד העתק רומי של הפסל היווני המדובר. תוכלו לזהות את הזיוף בזכות טעות גסה של הזייפן - ראשו של זורק הדיסקוס מביט בו קדימה ולא אל הדיסקוס, כמו בפסל המקורי.


תרגיל בילוש:
==========
היכנסו לגוגל תמונות ונסו למצוא אילו מהפסלים המצולמים של זורק הדיסקוס הם של הפסל המקורי ואילו הם של הפסל המזויף.


הנה סרטון על זורק הדיסקוס המפורסם:

http://youtu.be/OhJKDqZgNXg


ניתוח גדולתו של פסל זורק-הדיסקוס:

http://youtu.be/Cp55h-_F4Wk


הסבר על הפסל המודרני של "זורק הדיסקוס" מאת האמן סוי ג'יאנגואו שמתייחס לפסל העתיק:

http://youtu.be/UeLhz6TdS4k?t=6s

הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.

"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.

במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.

אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.

אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?

קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".


משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).


הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/1RWOpQXTltA


משל המערה (עברית):

https://youtu.be/1jrgE7PSY38


האלגוריה במשל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/SWlUKJIMge4


סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


על משל המערה מאת אפלטון:

http://youtu.be/57XhxJYxWxk


הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):

https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes


ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):

https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes

מקהלה היא קבוצת זמרים, ששרה יחד מוסיקה קולית. בין סוגי המקהלות בעולם ניתן למצוא את מקהלות הנערים, מקהלות נשים, השרות בשני קולות ומקהלות של נשים וגברים, השרות ב-4 קולות שונים.

שורשי המקהלה הם עתיקים וכבר בתקופה הקלאסית, של יוון העתיקה ורומי, היו המקהלות אמצעי בידור אהוד מאד. בימינו גם בבתי ספר רבים יש מקהלה ובה מבצעים הילדים שירים שהותאמו למקהלת ילדים.

מקהלות הן קבוצות של קולות ולא סולנים או יחידים המפליאים לשיר. צריך לזכור זאת כשמשתתפים במקהלה כזו. סולנים או בעלי קולות ייחודיים לא בהכרח מתאימים למקהלות.

פול מקרטני, חבר הביטלס המצליח ביותר וללא ספק אחד משני הקולות הטובים בלהקה המעולה הזו, לא התקבל למקהלת בית הספר בו למד בליברפול. אגב, בדיוק כמוהו לא זכה להתקבל למקהלת בית הספר שלו מי שהתפרסם בבגרותו כנהג המשאית שהקליט שיר לאימו, הלהיב את הטכנאי והתפרסם בכל העולם. קראו לו אלביס פרסלי והוא כנראה הזמר הסולן המפורסם ביותר במאה ה-20.


הנה מקהלת נערות מדרום אפריקה:

https://youtu.be/HBZWXlCDMo4


מקהלת בני נוער מרגשת:

https://youtu.be/nomxXk6Q1rk


מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":

https://youtu.be/WUo7tQOvapE


מקהלת ילדים:

https://youtu.be/0ysNcfFmELA


מקהלה שרה חלק מהיצירה "כרמינה בורנה" של קרל אורף:

https://youtu.be/EJC-_j3SnXk


ובימי סגר הקורונה - המקהלה והתזמורת התלמידים של תיכון תלמה ילין:

https://youtu.be/wq-YwxRBIQ8