שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד באיי זנזיבר?
זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי שמורכב משני איים - זנזיבר הוא הגדול ופמבה הקטן שנמצא כמה עשרות ק"מ מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל. החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".
בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו בו את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה".
זנזיבר שייכת למדינת טנזניה שבאפריקה.
הנה תמונות של הטבע והאנשים של זנזיבר כפי שצולמו במצלמת גו פרו:
http://youtu.be/A4Jd_Ck3mww
סרטון קצר על האי זנזיבר ועל החופשות הנעימות שמבלים בו (עברית):
http://youtu.be/Sk--YqGHCN0
ותיירים שמציגים את זנזיבר מהצד התיירותי שלו:
http://youtu.be/YO0KLSnM4Xs
מה הייתה המלחמה הקצרה בהיסטוריה?
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.
כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.
בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.
לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח (שמלך יומיים בלבד) תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו במלחמה...
הנה המלחמה הקצרה בתולדות האנושות:
http://youtu.be/7BTS8NH-E0I
תיאור מילולי שלה:
http://youtu.be/OLB02nfu3DQ?t=28s
ומהלכי המלחמה הקצרצרה בהיסטוריה:
http://youtu.be/D4neywfpIFI
מהי ההיסטוריה האפלה של זנזיבר?
זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שהרוויחו כסף ובאו לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.
כל זה כי האי הקסום זנזיבר נשלט במאות הקודמות בידי סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי עבדים אלו כלאו את העבדים בבורות, כמו במגורי בהמות ואיחסנו אותם שם, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה. בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, שהייתה אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
והעבדות המבצבצת מההיסטוריה של אי העבדים זנזיבר:
https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8
למה אוספים אצות בשפל באי זנזיבר?
האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.
האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.
למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.
בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.
על תושבי זנזיבר והים (עברית):
http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s
חקלאות האצות של זנזיבר:
https://youtu.be/xH68MSLHO7I
איסוף האצות בשפל:
https://youtu.be/z9Io4NNbIA0
"ערוגות" האצות שבים:
https://youtu.be/VsJSxO4A8jI
והנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:
https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y
מהן סירות הדאו של זנזיבר?
סירות הדאו (Dhows) הן סירות מפרש מסורתיות, שמייצרים בזנזיבר בעבודת יד ובכלים פשוטים. כל סירה כזו בנויה מעץ מהגוני אפריקאי. הגדלים שונים - חלקן סירות קטנות יחסית, בעוד אחרות הן ממש ספינות בגודל בינוני, שמסיעות 30 איש.
המפרש המסורתי של הדאו, אחד או כמה כאלה, יהיה בדרך כלל מפרש משולש, מה שנקרא בלשון הספנים "מפרש לטיני".
הסירות הללו בנויות בעבודה מעולה ומפליגות כבר מאות שנים בכוח רוחות המונסון שנושבות באוקיינוס ההודי, בזמנים ובכיוונים קבועים שהספנים מכירים. כיום הן משמשות בזנזיבר בכדי להסיע את התיירים הרבים שמגיעים לזנזיבר, אל האיים הקטנים שמסביב לאי המרכזי של הארכיפלג, קבוצת האיים של זנזיבר.
אגב, ספינות העץ המסורתיות הללו אינן המצאה של אנשי זנזיבר, אלא של הערבים בחופי חצי-האי הערבי. אצלם הדאוז נבנות ביד כבר מאות שנים ומשמשות ככלי תחבורה ותובלה נוח, זול וזמין. באמצעותן העבירו במשך מאות שנים סחורות כמו עצי מנגרובים, דגים ותמרים אל חופי מדינות מזרח אפריקה. לנווט הם נהגו לפי כוכבי השמיים, בעזרת קמל, מכשיר ניווט שהיה מוצא את קו הרוחב על ידי מדידת הזווית שבין כוכב הצפון לקו האופק.
השליטים והסוחרים הערביים של האי הם שהביאו את הדאו אל איי זנזיבר, כמו שספינות הדאו הגיעו למקומות רבים כמו הודו, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.
הנה ספינות הדאו של זנזיבר:
https://youtu.be/3cnj1h_tM1w
שיט רגוע על פני הים:
https://youtu.be/on5rJswEQbw
הדאו של קניה:
https://youtu.be/r34Iq64QT5E
ותחרות דאוז באבו דאבי:
https://youtu.be/oUXx7HP6Irg
מהו דקל הקוקוס, המכונה עץ הקוקוס?
עץ קוֹקוֹס (Coconut tree) הוא סוג של דקל. לכן הוא נקרא בעצם דֶּקֶל הקוֹקוֹס (Coconut palm). גובהו יכול להגיע ל-30 מטרים ואורכם של עליו מגיע ל-6 מטרים.
העץ ידוע בפרי המפורסם שלו, אגוז הקוקוס. תוכלו לקרוא עליו בתגית "קוקוס".
העץ, המשתייך למשפחת הדקליים, הוא המין היחידי מהסוג "קוֹקוֹס". תנאי הגידול הטבעיים שלו מחייבים לחות גבוהה של לפחות 70%. לכן הוא לא גדל במדבריות ובאזור הים התיכון, כולל בישראל - גם אם שאר תנאי הגידול האחרים מתקיימים בהם.
בזכות מאובני דקלים, שהתגלו בניו זילנד ובראג'סטאן שבהודו, סבורים החוקרים שעץ הקוקוס קיים כבר יותר מ-15 מיליון שנה. נהוג לחשוב שמקורו בדרום-מזרח אסיה, אם כי יש סברה שגורסת שמקורו איפה שהוא בדרום אמריקה.
אגוזי קוקוס שהגיעו לחופים רחוקים רמזו על מה שהסתבר כעובדה. לפרי הקוקוס כושר ציפה גבוה במיוחד ומבית הגידול הטבעי שלו הוא התפשט לאזורים טרופיים רבים, לצד אזורים שאינם טרופיים.
הנה דקל הקוקוס המופלא ושימושיו בהודו:
https://youtu.be/gKjvpjlceYE
מחזור חייו:
https://youtu.be/wxBeY23bcQY
השימושים של הקוקוס ועץ הקוקוס:
https://youtu.be/rdw77C5Yivc
מחזור חייו של עץ הקוקוס:
https://youtu.be/Z0_5MdQ2sGk
וכך מאלפים קופים לקטוף את הקוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
מה זה ארכיפלג?
ארכיפלג הוא קבוצת איים. מקור המילה הוא מיוונית ("ארכיפלגו" - Archipelago), כיוון שבאזור הים האגאי יש למשל קבוצת איים שנקראו הארכיפלג של האיים הקיקלאדיים.
סיבה אפשרית להיווצרות של ארכיפלג יכולות להיות התפרצויות של הרי געש שגורמות להיווצרות של איים מחומר געשי. במקרים אחרים יכולה להיות בנייה בת מיליוני שנים של איי אלמוגים (אטולים) על ידי בעלי חיים זעירים - זהו ארכיפלג של אטולים.
בעולם ניתן למצוא הרבה קבוצות ארכיפלג. מפורסמים במיוחד הארכיפלג של זנזיבר שבאוקיינוס ההודי, ארכיפלג שמורכב מ-75 איים אטולים וארכיפלג האיים הענקי של אינדונזיה. יפים במיוחד הם הארכיפלג פי פי שבתאילנד, קבוצת האיים המערבית של הפלאווים וארכיפלג איי החברה, שהוא חלק מפולינזיה הצרפתית ובו נמצא האי בורה בורה.
הנה ארכיפלג זנזיבר בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/-I1NlL_wqTE
וסְבָאלְבָּרְד, הארכיפלג שבאוקיינוס הארקטי, בין נורווגיה לקוטב הצפוני:
http://youtu.be/1Xu_qyeiilU
איך קוטפים את פרי הקוקוס?
את אגוזי הקוקוס (Coconut) קוטפים ילידי אפריקה והאזורים הטרופיים על ידי טיפוס על העצים הגבוהים. הילדים מחברים פיסת חבל לרגליהם ובאמצעותה הם נאחזים טוב יותר בגזע הארוך, שאורכו יכול להגיע ל־30 מטרים! - לאחר שהם מגיעים לראש העץ, הם קוטפים מהאגוזים ומשליכים אותם למטה.
את האגוז הם מקלפים באמצעות סכין ופורסים פרוסות של קוקוס לאכילה. כשהם רוצים לשתות, הם פשוט פותחים את אגוז הקוקוס ומשתמשים בו ככוס גדולה.
עץ קוקוס עצמו הוא סוג של דקל. הקליפה של פרי הקוקוס היא קשה מאד וחלב קוקוס, הנוזל שבתוך פרי קוקוס, הוא מרווה מאד וטעים להפליא.
למעשה, קטיף של קוקוס יכול להתבצע רק בטיפוס על הדקלים הגבוהים. גם באפריקה וגם בסרי לנקה, מיצרניות מקוקוס הגדולות בעולם, על 65 מיליון דקלי הקוקוס שלה.
הנה ילד מהאי זנזיבר קוטף ומקלף את פרי הקוקוס:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים בסרי לנקה:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
קופים שאולפו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
איפה חיים קופי הקולובוס?
קופי קולובוס, או בשמם המלא "קולובוס אדום זנזיברי" (Zanzibar red colobus) חיים באי זנזיבר והם אנדמים לאי, כלומר חיים ונמצאים רק בו.
הקופים הללו הם מהפרימטים הנדירים ביותר בעולם והם מצויים בסכנת הכחדה.
אוכלוסיית קופי הקולומבוס האדום נאמדת בלא יותר מ-1,500 פרטים בזנזיבר ובעולם כולו.
הנה עולמם של קופי הקולובוס (עברית):
http://youtu.be/k5RRaI-fJqQ
באנגלית:
https://youtu.be/g7n8FSkL10Q
מתנקים:
https://youtu.be/QgnW9byQrVQ
ובאזור המחיה הטבעי שלו בזנזיבר:
https://youtu.be/f_AnI9DUDMY
זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי שמורכב משני איים - זנזיבר הוא הגדול ופמבה הקטן שנמצא כמה עשרות ק"מ מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל. החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".
בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו בו את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה".
זנזיבר שייכת למדינת טנזניה שבאפריקה.
הנה תמונות של הטבע והאנשים של זנזיבר כפי שצולמו במצלמת גו פרו:
http://youtu.be/A4Jd_Ck3mww
סרטון קצר על האי זנזיבר ועל החופשות הנעימות שמבלים בו (עברית):
http://youtu.be/Sk--YqGHCN0
ותיירים שמציגים את זנזיבר מהצד התיירותי שלו:
http://youtu.be/YO0KLSnM4Xs
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.
כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.
בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.
לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח (שמלך יומיים בלבד) תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו במלחמה...
הנה המלחמה הקצרה בתולדות האנושות:
http://youtu.be/7BTS8NH-E0I
תיאור מילולי שלה:
http://youtu.be/OLB02nfu3DQ?t=28s
ומהלכי המלחמה הקצרצרה בהיסטוריה:
http://youtu.be/D4neywfpIFI
זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שהרוויחו כסף ובאו לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.
כל זה כי האי הקסום זנזיבר נשלט במאות הקודמות בידי סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי עבדים אלו כלאו את העבדים בבורות, כמו במגורי בהמות ואיחסנו אותם שם, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה. בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, שהייתה אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
והעבדות המבצבצת מההיסטוריה של אי העבדים זנזיבר:
https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8
האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.
האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.
למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.
בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.
על תושבי זנזיבר והים (עברית):
http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s
חקלאות האצות של זנזיבר:
https://youtu.be/xH68MSLHO7I
איסוף האצות בשפל:
https://youtu.be/z9Io4NNbIA0
"ערוגות" האצות שבים:
https://youtu.be/VsJSxO4A8jI
והנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:
https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y
זנזיבר
סירות הדאו (Dhows) הן סירות מפרש מסורתיות, שמייצרים בזנזיבר בעבודת יד ובכלים פשוטים. כל סירה כזו בנויה מעץ מהגוני אפריקאי. הגדלים שונים - חלקן סירות קטנות יחסית, בעוד אחרות הן ממש ספינות בגודל בינוני, שמסיעות 30 איש.
המפרש המסורתי של הדאו, אחד או כמה כאלה, יהיה בדרך כלל מפרש משולש, מה שנקרא בלשון הספנים "מפרש לטיני".
הסירות הללו בנויות בעבודה מעולה ומפליגות כבר מאות שנים בכוח רוחות המונסון שנושבות באוקיינוס ההודי, בזמנים ובכיוונים קבועים שהספנים מכירים. כיום הן משמשות בזנזיבר בכדי להסיע את התיירים הרבים שמגיעים לזנזיבר, אל האיים הקטנים שמסביב לאי המרכזי של הארכיפלג, קבוצת האיים של זנזיבר.
אגב, ספינות העץ המסורתיות הללו אינן המצאה של אנשי זנזיבר, אלא של הערבים בחופי חצי-האי הערבי. אצלם הדאוז נבנות ביד כבר מאות שנים ומשמשות ככלי תחבורה ותובלה נוח, זול וזמין. באמצעותן העבירו במשך מאות שנים סחורות כמו עצי מנגרובים, דגים ותמרים אל חופי מדינות מזרח אפריקה. לנווט הם נהגו לפי כוכבי השמיים, בעזרת קמל, מכשיר ניווט שהיה מוצא את קו הרוחב על ידי מדידת הזווית שבין כוכב הצפון לקו האופק.
השליטים והסוחרים הערביים של האי הם שהביאו את הדאו אל איי זנזיבר, כמו שספינות הדאו הגיעו למקומות רבים כמו הודו, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.
הנה ספינות הדאו של זנזיבר:
https://youtu.be/3cnj1h_tM1w
שיט רגוע על פני הים:
https://youtu.be/on5rJswEQbw
הדאו של קניה:
https://youtu.be/r34Iq64QT5E
ותחרות דאוז באבו דאבי:
https://youtu.be/oUXx7HP6Irg
עץ קוֹקוֹס (Coconut tree) הוא סוג של דקל. לכן הוא נקרא בעצם דֶּקֶל הקוֹקוֹס (Coconut palm). גובהו יכול להגיע ל-30 מטרים ואורכם של עליו מגיע ל-6 מטרים.
העץ ידוע בפרי המפורסם שלו, אגוז הקוקוס. תוכלו לקרוא עליו בתגית "קוקוס".
העץ, המשתייך למשפחת הדקליים, הוא המין היחידי מהסוג "קוֹקוֹס". תנאי הגידול הטבעיים שלו מחייבים לחות גבוהה של לפחות 70%. לכן הוא לא גדל במדבריות ובאזור הים התיכון, כולל בישראל - גם אם שאר תנאי הגידול האחרים מתקיימים בהם.
בזכות מאובני דקלים, שהתגלו בניו זילנד ובראג'סטאן שבהודו, סבורים החוקרים שעץ הקוקוס קיים כבר יותר מ-15 מיליון שנה. נהוג לחשוב שמקורו בדרום-מזרח אסיה, אם כי יש סברה שגורסת שמקורו איפה שהוא בדרום אמריקה.
אגוזי קוקוס שהגיעו לחופים רחוקים רמזו על מה שהסתבר כעובדה. לפרי הקוקוס כושר ציפה גבוה במיוחד ומבית הגידול הטבעי שלו הוא התפשט לאזורים טרופיים רבים, לצד אזורים שאינם טרופיים.
הנה דקל הקוקוס המופלא ושימושיו בהודו:
https://youtu.be/gKjvpjlceYE
מחזור חייו:
https://youtu.be/wxBeY23bcQY
השימושים של הקוקוס ועץ הקוקוס:
https://youtu.be/rdw77C5Yivc
מחזור חייו של עץ הקוקוס:
https://youtu.be/Z0_5MdQ2sGk
וכך מאלפים קופים לקטוף את הקוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
ארכיפלג הוא קבוצת איים. מקור המילה הוא מיוונית ("ארכיפלגו" - Archipelago), כיוון שבאזור הים האגאי יש למשל קבוצת איים שנקראו הארכיפלג של האיים הקיקלאדיים.
סיבה אפשרית להיווצרות של ארכיפלג יכולות להיות התפרצויות של הרי געש שגורמות להיווצרות של איים מחומר געשי. במקרים אחרים יכולה להיות בנייה בת מיליוני שנים של איי אלמוגים (אטולים) על ידי בעלי חיים זעירים - זהו ארכיפלג של אטולים.
בעולם ניתן למצוא הרבה קבוצות ארכיפלג. מפורסמים במיוחד הארכיפלג של זנזיבר שבאוקיינוס ההודי, ארכיפלג שמורכב מ-75 איים אטולים וארכיפלג האיים הענקי של אינדונזיה. יפים במיוחד הם הארכיפלג פי פי שבתאילנד, קבוצת האיים המערבית של הפלאווים וארכיפלג איי החברה, שהוא חלק מפולינזיה הצרפתית ובו נמצא האי בורה בורה.
הנה ארכיפלג זנזיבר בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/-I1NlL_wqTE
וסְבָאלְבָּרְד, הארכיפלג שבאוקיינוס הארקטי, בין נורווגיה לקוטב הצפוני:
http://youtu.be/1Xu_qyeiilU
את אגוזי הקוקוס (Coconut) קוטפים ילידי אפריקה והאזורים הטרופיים על ידי טיפוס על העצים הגבוהים. הילדים מחברים פיסת חבל לרגליהם ובאמצעותה הם נאחזים טוב יותר בגזע הארוך, שאורכו יכול להגיע ל־30 מטרים! - לאחר שהם מגיעים לראש העץ, הם קוטפים מהאגוזים ומשליכים אותם למטה.
את האגוז הם מקלפים באמצעות סכין ופורסים פרוסות של קוקוס לאכילה. כשהם רוצים לשתות, הם פשוט פותחים את אגוז הקוקוס ומשתמשים בו ככוס גדולה.
עץ קוקוס עצמו הוא סוג של דקל. הקליפה של פרי הקוקוס היא קשה מאד וחלב קוקוס, הנוזל שבתוך פרי קוקוס, הוא מרווה מאד וטעים להפליא.
למעשה, קטיף של קוקוס יכול להתבצע רק בטיפוס על הדקלים הגבוהים. גם באפריקה וגם בסרי לנקה, מיצרניות מקוקוס הגדולות בעולם, על 65 מיליון דקלי הקוקוס שלה.
הנה ילד מהאי זנזיבר קוטף ומקלף את פרי הקוקוס:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים בסרי לנקה:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
קופים שאולפו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
קופי קולובוס, או בשמם המלא "קולובוס אדום זנזיברי" (Zanzibar red colobus) חיים באי זנזיבר והם אנדמים לאי, כלומר חיים ונמצאים רק בו.
הקופים הללו הם מהפרימטים הנדירים ביותר בעולם והם מצויים בסכנת הכחדה.
אוכלוסיית קופי הקולומבוס האדום נאמדת בלא יותר מ-1,500 פרטים בזנזיבר ובעולם כולו.
הנה עולמם של קופי הקולובוס (עברית):
http://youtu.be/k5RRaI-fJqQ
באנגלית:
https://youtu.be/g7n8FSkL10Q
מתנקים:
https://youtu.be/QgnW9byQrVQ
ובאזור המחיה הטבעי שלו בזנזיבר:
https://youtu.be/f_AnI9DUDMY
מהו אגוז הקוקוס?
אגוזי הקוקוס (Coconut), או "אגוז הודו" כמו שהוא מכונה פה ושם בעולם, הוא בעל קליפה קשה מאד. בתוך הפרי קוקוס נמצא חלב הקוקוס, הנוזל המרווה והטעים להפליא.
את אגוזי הקוקוס קוטפים באפריקה אנשים וילדים, שמטפסים לגובה רב של עצים, כדי להביאם. בתאילנד ובמערב סומטרה, מאלפים קופים שיטפסו ויקטפו אותו. בדרום תאילנד, אגב, יש בתי ספר מיוחדים לקופים, בהם מאמנים אותם לא רק לקטוף את הקוקוס, אלא אף מאמנים חלק שיקטפו את הקוקוסים הירוקים-צעירים, בעוד חלק אחר מהקופים הללו מאומנים לקטוף את הקוקוס הבשל, שצבעו חום.
לא רק בזכות האדם נדד פרי הקוקוס והתפשט בעולם. כל עוד האגוז סגור ונתון בקליפתו, הקוקוס צף על פני המים. החוקרים מעריכים שלאיים וארצות רבות הגיע אגוז הקוקוס כשהוא צף על פני המים ונישא על גלי האוקיינוס.
אגוז קוֹקוֹס הוא פרי דקל הקוקוס. אבל חשוב לדעת שמבחינה בוטנית הקוקוס הוא לא אגוז אמיתי. בעצם הוא בית גלעין, משהו כמו אפרסק או משמש.
בעולם מייצרים מקליפות פרי הקוקוס מוצרים שונים. החל מרהיטים, לבנים לבניה אקולוגית, רצפות פרקט ואפילו משטחים של מעין שיש אורגני - הקוקוס הוא ממש לא רק דבר מאכל.
גם בדתות ההינדיות שמור לקוקוס תפקיד חשוב. זהו פרי שמעניקים כמנחה לאלים, בטקסים דתיים רבים.
הנה הקוקוס - האגוז שאיננו אגוז:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים שם:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
אגוזי הקוקוס (Coconut), או "אגוז הודו" כמו שהוא מכונה פה ושם בעולם, הוא בעל קליפה קשה מאד. בתוך הפרי קוקוס נמצא חלב הקוקוס, הנוזל המרווה והטעים להפליא.
את אגוזי הקוקוס קוטפים באפריקה אנשים וילדים, שמטפסים לגובה רב של עצים, כדי להביאם. בתאילנד ובמערב סומטרה, מאלפים קופים שיטפסו ויקטפו אותו. בדרום תאילנד, אגב, יש בתי ספר מיוחדים לקופים, בהם מאמנים אותם לא רק לקטוף את הקוקוס, אלא אף מאמנים חלק שיקטפו את הקוקוסים הירוקים-צעירים, בעוד חלק אחר מהקופים הללו מאומנים לקטוף את הקוקוס הבשל, שצבעו חום.
לא רק בזכות האדם נדד פרי הקוקוס והתפשט בעולם. כל עוד האגוז סגור ונתון בקליפתו, הקוקוס צף על פני המים. החוקרים מעריכים שלאיים וארצות רבות הגיע אגוז הקוקוס כשהוא צף על פני המים ונישא על גלי האוקיינוס.
אגוז קוֹקוֹס הוא פרי דקל הקוקוס. אבל חשוב לדעת שמבחינה בוטנית הקוקוס הוא לא אגוז אמיתי. בעצם הוא בית גלעין, משהו כמו אפרסק או משמש.
בעולם מייצרים מקליפות פרי הקוקוס מוצרים שונים. החל מרהיטים, לבנים לבניה אקולוגית, רצפות פרקט ואפילו משטחים של מעין שיש אורגני - הקוקוס הוא ממש לא רק דבר מאכל.
גם בדתות ההינדיות שמור לקוקוס תפקיד חשוב. זהו פרי שמעניקים כמנחה לאלים, בטקסים דתיים רבים.
הנה הקוקוס - האגוז שאיננו אגוז:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים שם:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
