שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כמה כרכים מודפסים כוללת ויקיפדיה?
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
מהו המדע?
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם. הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים או ימשיכו ויתבססו על הממצאים לצרכים מחקר מתקדם יותר, שיקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
מיהם אנשים בצורת T ולמה הם טובים?
אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.
אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).
הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.
יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.
אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.
אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.
אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.
הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:
https://youtu.be/kfga5Dk8HWU
אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:
https://youtu.be/kxq6spC-olw
מצגת וידאו עליהם:
https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM
מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:
https://youtu.be/rtQgDSvo66M
וההשכלה הגבוהה שרוצה גם היא להכשיר אנשים בצורת T (עברית):
https://youtu.be/mWfEoeokIDI
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?
מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.
ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.
עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.
יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.
כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.
איך זה עובד?
חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.
הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s
משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:
https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I
כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:
https://youtu.be/-nAYmCimxhA
ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):
https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
איך אנשים יודעים לבחור אבטיחים טובים?
אבטיח הוא אחד הפירות המבלבלים ביותר. הוא אמנם בריא ומלא בליקופן שטוב לבריאות, אבל הוא גם כיפי, קייצי וטעים להפליא.
כשהוא טעים.
כי המרחק במראה שבין אבטיח מתוק וטעים להפליא, לבין עמיתו חסר הטעם או החלבי להכעיס, כמעט ולא קיים.
לכן מדענים וטכנולוגים מנסים כבר שנים למצוא את הנוסחה לאיתור אבטיחים טעימים ומתוקים. סטודנטים בטכניון פיתחו בזמנו אפליקציה שמזהה בשביל המוכרים את איכות האבטיח, מבלי שיצטרכו לפתוח אותו "על הסכין".
אנשי תוכנה ומפתחים ישראלים אף פיתחו אפליקציית אייפון המאבחנת את טעם האבטיח לפי הגובה המוסיקלי של הנקישה עליו. כן, לפי ה-pitch שהוא מפיק בהקשה עליו יודעים. הלקוח נוקש על האבטיח והאייפון מנתח ואומר לו עד כמה האבטיח בשל ומתוק.
ועדיין, מסתבר שאנשי באסטות האבטיחים והמוכרים בשוק עושים זאת טוב יותר מהאפליקציות וכלי ה-AI שפותחו לשם כך.
אמנם בישראל נחשבים אבטיחי חצבה בדרך כלל לבחירה העדיפה ולרוב הם הצלחה מבחינת הטעם, אבל עדיין נותרה האבחנה בין הטובים שביניהם והטובים יותר ובכלל - איך לבחור בין אבטיחים מזנים אחרים.
לבחירת אבטיח טוב נוהגים להקפיד על הכללים הללו:
- בהקשה עליו הוא משמיע קול מלא ולא עמום (כמו על עץ מלא). צליל גבוה יחסית. שימו לב - לא חזק אלא גבוה. מוסיקלית!
- רצוי צבע צהוב באחד הצדדים (זה היה הצד התחתון שנגע באדמה).
- חפשו אבטיח שהגבעול שלו יבש ומסביבו צבע ירוק חזק.
- אבטיח מבריק ולא גמיש אלא קשה.
- קנו אבטיח שריחו דומה מעט לריח של מלון.
- לא לקנות אבטיח עם פגיעות, רקבובית או נקודות רכות - רק אחד ללא סדקים.
- לא לקנות אבטיחים לבנים או ירוקים בהירים או קשים במיוחד! - הם לא בשלים.
- כמובן שכדאי, אם אפשר, לבקש לטעום - "על הסכין".
כך בוחרים אבטיחים טובים בעולם האמיתי:
https://youtu.be/5JCQbwj0Kso
אפליקציה לבחירת אבטיחים בבקשה:
https://youtu.be/oIpK6PkpxZI
3 נקישות שאמורות לאבחן את מתיקות האבטיח:
https://youtu.be/FTMT6o-STfg
ובכל זאת - צהוב מיושן ממש הוא הוכחת בשלות טובה:
https://youtu.be/58yvzPA3_m8
ושיר שיזכיר איך לבחור אבטיח (עברית):
https://youtu.be/9RVYCNR3TdI
מהי מהפכת המידע?
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
למה מתכוונים במיקור המונים?
מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.
האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.
גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.
הנה מיקור המונים:
https://youtu.be/Buyub6vIG3Q
מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:
https://youtu.be/F0-UtNg3ots
יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:
https://youtu.be/-38uPkyH9vI
וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:
https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
מה הייתה המהפכה המדעית שהחל קופרניקוס?
הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.
הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...
התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.
אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.
לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.
אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.
לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.
גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.
"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.
המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.
הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.
המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.
הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):
http://youtu.be/LxMOW7nGH7E
סיפור המהפכה המדעית באנגלית:
http://youtu.be/9hodYUDDfsY
ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):
http://youtu.be/sB1doXwTKtc
איך כתבו ספרים בימי קדם?
במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.
וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר.
על הספרים המקוריים שמרו אז בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, בעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.
אלה הסיבות העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.
רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.
כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:
https://youtu.be/HKBJkf2xbqI
הערות השוליים בספרים הללו גילו לא מעט על האמנים שכתבו ואיירו אותם (מתורגם):
https://youtu.be/LgBj48s1SA8
כך יצרו אז את הספרים העתיקים:
https://youtu.be/1aDHJu9J10o
כך משפצים ספרים עתיקים היום:
https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE
וסרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית בספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:
https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם. הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים או ימשיכו ויתבססו על הממצאים לצרכים מחקר מתקדם יותר, שיקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.
אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).
הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.
יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.
אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.
אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.
אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.
הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:
https://youtu.be/kfga5Dk8HWU
אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:
https://youtu.be/kxq6spC-olw
מצגת וידאו עליהם:
https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM
מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:
https://youtu.be/rtQgDSvo66M
וההשכלה הגבוהה שרוצה גם היא להכשיר אנשים בצורת T (עברית):
https://youtu.be/mWfEoeokIDI
מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.
ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.
עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.
יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.
כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.
איך זה עובד?
חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.
הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s
משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:
https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I
כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:
https://youtu.be/-nAYmCimxhA
ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):
https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
ידע
אבטיח הוא אחד הפירות המבלבלים ביותר. הוא אמנם בריא ומלא בליקופן שטוב לבריאות, אבל הוא גם כיפי, קייצי וטעים להפליא.
כשהוא טעים.
כי המרחק במראה שבין אבטיח מתוק וטעים להפליא, לבין עמיתו חסר הטעם או החלבי להכעיס, כמעט ולא קיים.
לכן מדענים וטכנולוגים מנסים כבר שנים למצוא את הנוסחה לאיתור אבטיחים טעימים ומתוקים. סטודנטים בטכניון פיתחו בזמנו אפליקציה שמזהה בשביל המוכרים את איכות האבטיח, מבלי שיצטרכו לפתוח אותו "על הסכין".
אנשי תוכנה ומפתחים ישראלים אף פיתחו אפליקציית אייפון המאבחנת את טעם האבטיח לפי הגובה המוסיקלי של הנקישה עליו. כן, לפי ה-pitch שהוא מפיק בהקשה עליו יודעים. הלקוח נוקש על האבטיח והאייפון מנתח ואומר לו עד כמה האבטיח בשל ומתוק.
ועדיין, מסתבר שאנשי באסטות האבטיחים והמוכרים בשוק עושים זאת טוב יותר מהאפליקציות וכלי ה-AI שפותחו לשם כך.
אמנם בישראל נחשבים אבטיחי חצבה בדרך כלל לבחירה העדיפה ולרוב הם הצלחה מבחינת הטעם, אבל עדיין נותרה האבחנה בין הטובים שביניהם והטובים יותר ובכלל - איך לבחור בין אבטיחים מזנים אחרים.
לבחירת אבטיח טוב נוהגים להקפיד על הכללים הללו:
- בהקשה עליו הוא משמיע קול מלא ולא עמום (כמו על עץ מלא). צליל גבוה יחסית. שימו לב - לא חזק אלא גבוה. מוסיקלית!
- רצוי צבע צהוב באחד הצדדים (זה היה הצד התחתון שנגע באדמה).
- חפשו אבטיח שהגבעול שלו יבש ומסביבו צבע ירוק חזק.
- אבטיח מבריק ולא גמיש אלא קשה.
- קנו אבטיח שריחו דומה מעט לריח של מלון.
- לא לקנות אבטיח עם פגיעות, רקבובית או נקודות רכות - רק אחד ללא סדקים.
- לא לקנות אבטיחים לבנים או ירוקים בהירים או קשים במיוחד! - הם לא בשלים.
- כמובן שכדאי, אם אפשר, לבקש לטעום - "על הסכין".
כך בוחרים אבטיחים טובים בעולם האמיתי:
https://youtu.be/5JCQbwj0Kso
אפליקציה לבחירת אבטיחים בבקשה:
https://youtu.be/oIpK6PkpxZI
3 נקישות שאמורות לאבחן את מתיקות האבטיח:
https://youtu.be/FTMT6o-STfg
ובכל זאת - צהוב מיושן ממש הוא הוכחת בשלות טובה:
https://youtu.be/58yvzPA3_m8
ושיר שיזכיר איך לבחור אבטיח (עברית):
https://youtu.be/9RVYCNR3TdI
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.
האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.
גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.
הנה מיקור המונים:
https://youtu.be/Buyub6vIG3Q
מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:
https://youtu.be/F0-UtNg3ots
יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:
https://youtu.be/-38uPkyH9vI
וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:
https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.
הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...
התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.
אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.
לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.
אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.
לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.
גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.
"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.
המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.
הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.
המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.
הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):
http://youtu.be/LxMOW7nGH7E
סיפור המהפכה המדעית באנגלית:
http://youtu.be/9hodYUDDfsY
ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):
http://youtu.be/sB1doXwTKtc
במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.
וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר.
על הספרים המקוריים שמרו אז בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, בעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.
אלה הסיבות העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.
רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.
כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:
https://youtu.be/HKBJkf2xbqI
הערות השוליים בספרים הללו גילו לא מעט על האמנים שכתבו ואיירו אותם (מתורגם):
https://youtu.be/LgBj48s1SA8
כך יצרו אז את הספרים העתיקים:
https://youtu.be/1aDHJu9J10o
כך משפצים ספרים עתיקים היום:
https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE
וסרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית בספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:
https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
איך שלטה יבשת אירופה בתרבות העולמית?
מהרי אורל שבמזרחה ועד האוקיינוס שבמערבה, אירופה היא היבשת הקטנה ביותר אחרי אוסטרליה. אבל היבשת הזו היא גם בעלת המורשת התרבותית העשירה והמתועדת ביותר בהיסטוריה.
אירופה כיבשת אחראית לתרבות המערבית הקלאסית. צמחו בה במהלך האלפים האחרונים כוחות שהיו מהחשובים בתבל. זה החל ביוון העתיקה, שתרמה את החוכמה, הפילוסופיה, המדע והאמנות הקלאסית לעולם. אחריה באו האימפריה הרומית, שסללה דרכים בכל העולם העתיק ושלטה בו ביד רמה, דרך האימפריה הבריטית ששלטה בימים והשתלטה על אזורים נרחבים בכל העולם. ממנה יצא נפוליאון ברצותו לכבוש את העולם.
בה גם החלו לצער כולם שתי מלחמות העולם האיומות, שסחפו את העולם כולו. הן גרמו לאבדן שליטת היבשת הזו בעולם, אך מנגד העניקו לה שלום ושגשוג למשך דורות.
באירופה כ-50 מדינות. על אירופה נמנות המדינה הגדולה בעולם, רוסיה והמדינה הזעירה ביותר - קריית הוותיקן, שנמצאת בתוך רומא בירת איטליה.
אירופה היא היבשת השלישית בגודל אוכלוסייתה בעולם. על אף השונות התרבותית שבין מדינות אירופה, שנשמרה היטב אגב, הגבולות ביניהן פתוחים.
הבריתות הכלכליות של גוש היורו והצבאיות של ברית נאט"ו, הפכו את אירופה ליבשת רגועה יחסית ולמוקד התיירות העולמי, עם יותר מחצי מתיירי העולם המבקרים בה בכל שנה.
מבחינה גאוגרפית אירופה היא יבשת מגוונת ביותר. מרכסי הרים נישאים ועטורי שלג, לנהרות רחבים ועמקים צרים, יערות מאופק אל אופק ופיורדים נשגבים. יש בה שלל אגמים תכולים ושטחי מרעה ירוקים, קרחונים לבנים ועוד.
מדבריות אין כמעט בכלל באירופה. אך האקלים ביבשת הזו משתנה גאוגרפית, מהאקלים הטרופי של אזור הים התיכון שבדרום ועד לאקלים הקוטב של מדינות הצפון ואוקיינוס הקרח הצפוני.
זוהי יבשת אירופה:
https://youtu.be/fWydEjyNsQY
מצגת וידאו שכולה אירופה:
https://youtu.be/ljDqr53ZqTY
המדינות באירופה על גבי המפה:
https://youtu.be/437RHZGDbcA
הטבע האירופי:
https://youtu.be/NXiXsTHMvEs
וכך נוצרה אירופה לפני מאות מיליוני שנים:
https://youtu.be/_xsbSva4jRk
מהרי אורל שבמזרחה ועד האוקיינוס שבמערבה, אירופה היא היבשת הקטנה ביותר אחרי אוסטרליה. אבל היבשת הזו היא גם בעלת המורשת התרבותית העשירה והמתועדת ביותר בהיסטוריה.
אירופה כיבשת אחראית לתרבות המערבית הקלאסית. צמחו בה במהלך האלפים האחרונים כוחות שהיו מהחשובים בתבל. זה החל ביוון העתיקה, שתרמה את החוכמה, הפילוסופיה, המדע והאמנות הקלאסית לעולם. אחריה באו האימפריה הרומית, שסללה דרכים בכל העולם העתיק ושלטה בו ביד רמה, דרך האימפריה הבריטית ששלטה בימים והשתלטה על אזורים נרחבים בכל העולם. ממנה יצא נפוליאון ברצותו לכבוש את העולם.
בה גם החלו לצער כולם שתי מלחמות העולם האיומות, שסחפו את העולם כולו. הן גרמו לאבדן שליטת היבשת הזו בעולם, אך מנגד העניקו לה שלום ושגשוג למשך דורות.
באירופה כ-50 מדינות. על אירופה נמנות המדינה הגדולה בעולם, רוסיה והמדינה הזעירה ביותר - קריית הוותיקן, שנמצאת בתוך רומא בירת איטליה.
אירופה היא היבשת השלישית בגודל אוכלוסייתה בעולם. על אף השונות התרבותית שבין מדינות אירופה, שנשמרה היטב אגב, הגבולות ביניהן פתוחים.
הבריתות הכלכליות של גוש היורו והצבאיות של ברית נאט"ו, הפכו את אירופה ליבשת רגועה יחסית ולמוקד התיירות העולמי, עם יותר מחצי מתיירי העולם המבקרים בה בכל שנה.
מבחינה גאוגרפית אירופה היא יבשת מגוונת ביותר. מרכסי הרים נישאים ועטורי שלג, לנהרות רחבים ועמקים צרים, יערות מאופק אל אופק ופיורדים נשגבים. יש בה שלל אגמים תכולים ושטחי מרעה ירוקים, קרחונים לבנים ועוד.
מדבריות אין כמעט בכלל באירופה. אך האקלים ביבשת הזו משתנה גאוגרפית, מהאקלים הטרופי של אזור הים התיכון שבדרום ועד לאקלים הקוטב של מדינות הצפון ואוקיינוס הקרח הצפוני.
זוהי יבשת אירופה:
https://youtu.be/fWydEjyNsQY
מצגת וידאו שכולה אירופה:
https://youtu.be/ljDqr53ZqTY
המדינות באירופה על גבי המפה:
https://youtu.be/437RHZGDbcA
הטבע האירופי:
https://youtu.be/NXiXsTHMvEs
וכך נוצרה אירופה לפני מאות מיליוני שנים:
https://youtu.be/_xsbSva4jRk
מהי חוכמת ההמונים?
חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.
ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.
בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.
חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוחכוורת בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.
באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.
הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":
http://youtu.be/iOucwX7Z1HU
תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:
http://youtu.be/r-FonWBEb0o
התנהלות של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם:
http://youtu.be/LU5gyp0HQWM
הנה כתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני:
https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes
חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.
ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.
בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.
חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוחכוורת בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.
באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.
הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":
http://youtu.be/iOucwX7Z1HU
תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:
http://youtu.be/r-FonWBEb0o
התנהלות של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם:
http://youtu.be/LU5gyp0HQWM
הנה כתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני:
https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes
מי היו הלבלרים של העת העתיקה ומה היה מעמדם בחברה?
הלבלר (Scribe) היה הכותב של ימי קדם. ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה פעם נחלת הכלל. מי שידעו לכתוב היו מאוד נדירים ובעלי מקצוע נחשב.
עבודת הלבלר הייתה לשבת ולכתוב. בעידן העתיק על פפירוסים ובהמשך על מגילות קלף. הוא לא היה משרת אלא בעל מעמד גבוה מאוד. לבלרים ניהלו את הרישומים בממלכה. הם רשמו את הפעולות הכלכליות, את רשימות הרכוש, רישומי המיסים וכדומה.
והעבודה הזו לא הייתה פשוטה ודרשה השכלה מרשימה. בהירוגליפים לדוגמה, אותו כתב חרטומים של מצרים העתיקה, היו מעל 2,000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. גם כתב היתדות של מסופוטמיה היה מורכב וקשה לשליטה אז ובהמשך גם הכתב היווני והרומי.
הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים ומי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד והכנסה נאותה. למעשה, הלבלרים היו פקידים. כמי ששלטו בקריאה וכתיבה, הם היו מהמשכילים והמקצועיים שבעובדים בימי קדם. מעמדם היה כשל מהנדסים בהייטק של ימינו. הם שלטו באיחסון ושימור הידע המשפיע ביותר של התקופה.
הכותבים המשיכו בעבודתם גם אל תוך ימי הביניים. עבור הכנסייה הנוצרית הם כתבו את ספרי הקודש. ביהדות הם הפכו לסופרי סת"ם שכותבים את ספרי התורה בקליגרפיה מדויקת ומוקפדת במיוחד.
כותבים כאלה המשיכו לשרת את הציבור המוגבל בהשכלתו, גם אחרי עידן ההשכלה. הם עשו זאת כשישבו בכיכר העיר וכתבו מכתבים עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ורצו לשלוח מכתב ליקיריהם הרחוקים או למוסדות ולגופים שהתקשורת איתם הייתה בכתב.
הנה לבלר אופייני מימי קדם:
https://youtu.be/LoqavHDlKZ0
תרומתו לידע ולמדע ימי קדם כפי שהיא באה לידי ביטוי באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
פסל של לבלר מצרי קדום:
https://youtu.be/cxs1d3N60UI
היום יש חברות שמספקות כתיבה בכתב יד למי שרוצים לכתוב מכתבים אישיים כמו פעם:
https://youtu.be/Tg2iLbwzLNY
הלבלר (Scribe) היה הכותב של ימי קדם. ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה פעם נחלת הכלל. מי שידעו לכתוב היו מאוד נדירים ובעלי מקצוע נחשב.
עבודת הלבלר הייתה לשבת ולכתוב. בעידן העתיק על פפירוסים ובהמשך על מגילות קלף. הוא לא היה משרת אלא בעל מעמד גבוה מאוד. לבלרים ניהלו את הרישומים בממלכה. הם רשמו את הפעולות הכלכליות, את רשימות הרכוש, רישומי המיסים וכדומה.
והעבודה הזו לא הייתה פשוטה ודרשה השכלה מרשימה. בהירוגליפים לדוגמה, אותו כתב חרטומים של מצרים העתיקה, היו מעל 2,000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. גם כתב היתדות של מסופוטמיה היה מורכב וקשה לשליטה אז ובהמשך גם הכתב היווני והרומי.
הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים ומי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד והכנסה נאותה. למעשה, הלבלרים היו פקידים. כמי ששלטו בקריאה וכתיבה, הם היו מהמשכילים והמקצועיים שבעובדים בימי קדם. מעמדם היה כשל מהנדסים בהייטק של ימינו. הם שלטו באיחסון ושימור הידע המשפיע ביותר של התקופה.
הכותבים המשיכו בעבודתם גם אל תוך ימי הביניים. עבור הכנסייה הנוצרית הם כתבו את ספרי הקודש. ביהדות הם הפכו לסופרי סת"ם שכותבים את ספרי התורה בקליגרפיה מדויקת ומוקפדת במיוחד.
כותבים כאלה המשיכו לשרת את הציבור המוגבל בהשכלתו, גם אחרי עידן ההשכלה. הם עשו זאת כשישבו בכיכר העיר וכתבו מכתבים עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ורצו לשלוח מכתב ליקיריהם הרחוקים או למוסדות ולגופים שהתקשורת איתם הייתה בכתב.
הנה לבלר אופייני מימי קדם:
https://youtu.be/LoqavHDlKZ0
תרומתו לידע ולמדע ימי קדם כפי שהיא באה לידי ביטוי באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
פסל של לבלר מצרי קדום:
https://youtu.be/cxs1d3N60UI
היום יש חברות שמספקות כתיבה בכתב יד למי שרוצים לכתוב מכתבים אישיים כמו פעם:
https://youtu.be/Tg2iLbwzLNY
מהו הספר העתיק ביותר בהיסטוריה?
ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.
אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.
היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.
הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.
חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.
הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):
https://youtu.be/ak06MSETeo4
סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:
http://youtu.be/gXYSfDIP7mc
עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:
http://youtu.be/g_MIkXORM0Q
תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:
http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s
והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:
http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.
אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.
היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.
הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.
חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.
הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):
https://youtu.be/ak06MSETeo4
סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:
http://youtu.be/gXYSfDIP7mc
עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:
http://youtu.be/g_MIkXORM0Q
תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:
http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s
והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:
http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
מה חשיבות הקריאה והכתיבה והאם סיפורים משנים משהו בעולם?
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
מהו היו הפורומים של פעם ומה נשאר מהם?
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
מהי מפת חשיבה?
מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.
בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.
המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.
ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.
יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.
מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.
גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.
לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.
הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):
https://youtu.be/0CHsDcylPrQ
כך יוצרים מפת חשיבה:
https://youtu.be/wLWV0XN7K1g
הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):
https://youtu.be/tWEdlTr3UpU
ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):
https://youtu.be/u_pNZdQos5c
ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:
https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.
בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.
המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.
ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.
יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.
מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.
גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.
לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.
הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):
https://youtu.be/0CHsDcylPrQ
כך יוצרים מפת חשיבה:
https://youtu.be/wLWV0XN7K1g
הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):
https://youtu.be/tWEdlTr3UpU
ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):
https://youtu.be/u_pNZdQos5c
ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:
https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
