שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
ממה עשויים כוכבי הלכת ואיך נוצרו?
כוכבי הלכת עשויים חלקם מסלע ואבן וחלקם גז.
כדור הארץ, מאדים, נוגה, כוכב חמה והלוויין פלוטו עשויים סלע.
שאר כוכבי הלכת, דווקא הגדולים שבהם, הם נפטון, צדק, שבתאי ואורון. הם מכונים "ענקי הגזים". זאת מכיוון שאלו כדורי גז ענקיים, המקיפים ליבה קטנה מסלע!
הנה כוכבי הלכת שבמערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
ההבדלים בין כוכבי הלכת בחומרים שמהם הם עשויים:
http://youtu.be/SmyMQ_SdpNc
מעט מהמידע שהתגלה בשנים האחרונות על הרכב החומרים שמהם בנויים כוכבי הלכת:
http://youtu.be/3An7JQubQhs
ושיעור יפה על מסלול כוכבי הלכת (עברית):
https://youtu.be/UgAGIxOePp8?long=yes
מהו כוכב חמה או מרקורי, הקרוב ביותר לשמש?
לכוכב הכי קרוב לשמש יום מלא באור ולילה חשוך משחור. שמיו שחורים כי אין בו אטמוספירה ואין בו מזג אוויר, כי אין עליו אוויר.
אדמת מרקורי מלאת סלעים ואבנים ונופו עתיר צוקים מחודדים, מכתשי ענק שנוצרו מפגיעות של מטאורים ותהומות עמוקים.
כוכב חמה הוא כוכב-הלכת הקרוב ביותר לשמש ומרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58 מיליון קילומטרים. החום בחמה כבד ביותר במהלך היום, בעוד שבלילה הקור בו מקפיא (הטמפרטורה צונחת בו למינוס מאתיים מעלות!).
כוכב חמה הוא מכוכבי הלכת הארציים - אך הוא כוכב הלכת הקטן ביותר מבין כל כוכבי הלכת. גודלו דומה לירח שלנו והקוטר שלו הוא בערך שליש מהקוטר של כדור-הארץ. הוא אינו רק כוכב הלכת השמיני במערכת השמש - הוא גם מהשניים הבודדים שאין להם ירחים (לצד כוכב נוגה). הירחים המקיפים 6 מכוכבי הלכת של מערכת השמש מוגדרים כלוויינים טבעיים. ירחים כאלו אמנם דומים לכוכבי הלכת הארציים אבל הם קטנים מהם באופן משמעותי.
השנה של כוכב חמה נמשכת רק 88 ימים - זוהי השנה הקצרה ביותר במערכת השמש. משום כך קראו לו הרומאים "מרקורי". זה היה שמו של שליח האלים הזריז במיתולוגיה הרומית. האסטרונומים הרומים זיהו שתנועתו של כוכב חמה בשמיים מהירה במיוחד, קראו לו על שם מרקורי, מי שהמיתולוגיה תיארה כמי שמגיע במהירות לכל מקום. אגב, בשל כך מכנים בשפות רבות את המתכת החמקנית כספית בשם "מרקורי".
יממה נמשכת על כוכב-חמה משך זמן של 59 ימים אצלנו. היום נמשך שם 176 ימים של כדור הארץ..
בחמה ביקרו עד היום החללית מרינר 10 והגשושית מסנג'ר, שנחתה על צידו החשוך של הכוכב.
הנה הכוכב מרקורי (מתורגם):
http://youtu.be/ax0qB-xg0iE
סיפורו של הכוכב הקרוב לשמש:
https://youtu.be/6KY-oB2i9lo
כמה דברים מעניינים על השכן הקרוב לשמש:
https://youtu.be/bX4riPijwWc
ושיר מדעי על הכוכב מרקורי:
https://youtu.be/buPuQ0eDYQM
למה כוכב מאדים כל כך מסקרן אותנו?
כוכב הלכת הרביעי מהשמש הוא מאדים. בשל צבע הדם שלו, קראו לו הרומאים "מארס" - כשמו של אל המלחמה הרומי. בעברית זכה כוכב-הלכת האדום לשם "מאדים". את הגוון האדום שלו הוא מקבל מהסלעים האדומים שבו, סלעים בגוון החלודה, שעשויים מתחמוצת ברזל.
מאדים הוא מכוכבי-הלכת הקטנים במערכת השמש. קוטרו הוא קצת יותר ממחצית הקוטר של כדור הארץ. כוח-המשיכה שלו חלש בהתאם - פחות מחצי מכוח המשיכה של ארץ.
מבין כוכבי הלכת, מאדים הוא הדומה ביותר בתנאיו לכדור הארץ. אין בו מים אך יש בו אטמוספירה דלילה. נושבות בכוכב הזה רוחות עצומות ודיונות החול שבו הן חלק בלתי נפרד מתמונת הנוף. מצד שני, הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא של 55 מעלות מתחת לאפס - קר מאד..
פובוס ודיימוס הם ירחיו של מאדים. אלו הם שני ירחים שהיו כפי הנראה אסטרואידים שנתפסו בכוח המשיכה שלו. קוטרו של פובוס כ-27 קילומטרים ודיימוס קטן יותר - כ-15 קילומטרים בלבד.
יום אחד במאדים נמשך בחצי שעה יותר מהיממה בכדור הארץ - 24 שעות וחצי. ובכלל, מאדים הוא הכוכב הדומה ביותר לכדור הארץ במאפייני החיים ואפשרויות המגורים שיש בו לבני האדם. זו הסיבה שכיום חוקרים אותו באופן מעמיק ובודקים את האפשרות להקים בו מושבות אנושיות. משערים שהיו על מארס מים בעבר. הרכב הסלעים והקרקע שלו דומים לאלה של כדור-הארץ וסביר שאם יתיישבו עליו בני אדם בעתיד ניתן יהיה לכרות בו מחצבים ולהקים מפעלי תעשייה שמבוססים על המחצבים שבו. כיפות הקרח שבקטבים של מאדים יאפשרו למתיישבים בעתיד לנצל את המים שבהן.
במאדים נמצא ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - הר הגעש הכבוי אולימפוס מונטס. גובהו 24 קילומטרים של הר זה הוא פי 3 מגובהו של הר האוורסט שעל כדור הארץ!
פעילות קטנה
=========
האם תוכלו למצוא בעזרת תצלומי הלוויינים של "ביקור וירטואלי" את הר האולימפוס מונטס (Olympus Mons)?
הנה סיפורו של כוכב מאדים (עברית):
http://youtu.be/jih72P7e0OA
באנגלית על מאדים:
https://youtu.be/D8pnmwOXhoY
סיפורו של מארס:
https://youtu.be/AGqqkhd1MeY
שירו של מאדים:
https://youtu.be/ZfBpbRULkOA
אולי כך יחיו בעתיד בני אדם על המאדים:
http://youtu.be/_FaTBd3gdPI
וכתבת טלוויזיה על מי שחלומם להגיע ולהתיישב על המאדים (עברית):
https://youtu.be/UhiEojBfE7g?long=yes
מה הסיפור של כוכב שבתאי?
אם ראיתם פעם כדור ענק, ערפילי וצהבהב, עם פסים צבעוניים שהם ענני אמוניה וגופרית, שמסביבו טבעות רחבות ובוהקות ושלל ירחים והוא עוצר נשימה ביופיו - זהו שבתאי.
שבתאי, באנגלית סטורן (Saturn), הוא השישי מבין כוכבי הלכת במרחקו מהשמש. הוא הכוכב השני שבין כוכבי הלכת שעשויים מגז (כוכבי הלכת הגזיים) ובמרכזו יש ליבה קטנה של סלעים. הוא מוקף בחגורת קרינה איומה, הקור בו מקפיא והרוחות בלתי נסבלות.
נהרות מתאן זורמים בו אל אוקיינוס אדיר של מתאן. המסה של שבתאי גדולה פי 95 מזו של כדור-הארץ ושנה בו לוקחת כמעט 30 שנות-ארץ!
מספר ירחיו שנוי במחלוקת, כיוון שיש הרבה גושי קרח, לכאורה ירחים, שמקיפים אותו. לא ברור מה המבחן שמכניס או מוציא אותם מהקבוצה המיוחדת של ירחי שבתאי. כיום משויכים לו 62 ירחים מזוהים. הירח הגדול של שבתאי הוא טיטאן - היחיד בין הירחים שבמערכת השמש שיש לו אטמוספרה משל עצמו.
השם הלועזי של שבתאי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר מהמיתולוגיה הרומית. ואגב, שמו של יום השבת הנוצרי, סאטורדיי, הוא על שמו של סטורן - כוכב הלכת השביעי שבין כוכבי הלכת של הרומאים. גם השם "שבתאי" ניתן לו ככל הנראה בשל העובדה שבתור הכוכב הרחוק מהשמש, כפי שידעו אז, הוא הכוכב שהכי שובת או נח, מבחינת תנועתו מסביב לשמש.
הראשונה שחקרה את שבתאי היא החללית קאסיני (בשנת 1997) ואחריה הגיעו אליו גם פיוניר 11 וחלליות הוויאג'ר 1 ו-2.
הנה סרטון קצר על הכוכב שבתאי (עברית):
http://youtu.be/83F4SHbg22E
סיפורו של הכוכב הגזי סטורן באנגלית:
https://youtu.be/MS9D9CzwPQU
סרטון אנימציה שמדמה טיסה אל כוכב שבתאי:
https://youtu.be/epZdZaEQhS0
בתהליך שיימשך עוד 100 מיליון שנה ייעלמו הטבעות שלו:
https://youtu.be/YwX2zjNE1_k
ושירו של סאטורן:
https://youtu.be/LJktwIxAW2I
מהו הכוכב הכחול נפטון?
נפטון (Neptune) הוא הוא הקטן והמרוחק בין ארבעת ענקי הגזים שבמערכת השמש. לכוכב הלכת נפטון יש 14 ירחים ידועים. יש לו טבעות כהות, 2 רחבות ו-2 צרות, המקיפות אותו. הן עשויות מחלקיקים קטנים, הדבוקים ביניהם כגושים. בניגוד לטבעות של כוכב הלכת שבתאי, הטבעות של נפטון לא כה בולטות.
הכוכב נפטון נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת הננסי פלוטו, מה שאומר שיש קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם. מסלולו האליפטי (בצורת אליפסה, ביצה) של פלוטו גורם לו לעתים "לחתוך" את מסלולו של נפטון.
במערכת השמש נפטון נחשב כוכב הלכת השמיני הרחוק ביותר מהשמש. הוא מסווג כענק קרח בשל היותו מכוסה בשכבת מים וקרח. יש באטמוספרה שלו כתמים של מערבולות ענק, כולל "הכתם הכהה הגדול" שגודלו לבדו הוא כגודל כדור-הארץ.
מרחקו של נפטון מכדור הארץ עצום. לכן שנים רבות לא נשלחו אליו חלליות. בשנת 1989 השלימה החללית וויאג'ר מסע של 12 שנה והגיעה לנפטון. החללית שידרה לכדור הארץ מידע רב על כוכב הקרח הזה ועל הטבעות והירחים שמסביבו.
מאז שנת 1846 קיבל נפטון את שמו של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית.
אגב, בעברית נפטון קרוי רַהַב - כשמו של רהב, שר הים מהתלמוד הבבלי.
הנה סרטון על הכוכב נפטון (מתורגם):
http://youtu.be/KLCuQ7WRiNc
מה נראה אם ניפול על נפטון?
https://youtu.be/B0v7MihXA-s
10 עובדות על נפטון:
https://youtu.be/wW49Cc9cGis
ושירו של נפטון:
https://youtu.be/EHBimKW-CMc
מהו כוכב נוגה?
אם תביטו בשמיים מוקדם בבוקר, רגע לפני שהשמש זורחת, או אחרי השקיעה בערב, תוכלו לראות בשמיים כוכב זוהר, שנראה כמו כתם של אור. זהו "כוכב השחר", כוכב הלכת נוגה, הידוע גם כ"ונוס" (Venus).
וונוס, בעברית נוגה, הוא אכן הכוכב הבוהק ביותר בשמיים, אחרי השמש והירח הקרוב אלינו.
נוגה הוא הוא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ, המסה שלו היא כ-81% ממסתו של כדור הארץ, הקוטר שלו קטן רק ב-5% מהקוטר של כדור האחץ וכוח המשיכה שלו ושל כדור הארץ כמעט זהים. למרות הדמיון הרב בינהם נוגה הרבה פחות נחמד ונעים מכוכב הלכת שעליו אנו חיים. זהו כוכב עם פני שטח לוהטים, פעילות געשית מתמדת ומישורים מוצפי לבה, עם אטמוספירה צפופה וכבדה, שמיים מלאי עננים של חומצה גפריתנית, ועתיר סערות איומות ולוהטות.
לחיות בו סביר שלא נוכל אף פעם - אין בו חמצן אלא רק פחמן דו-חמצני. יהיה קשה לנו ללכת באטמוספירה הצפופה שלו והחום בו בלתי נסבל ומגיע לטמפרטורה של 480 מעלות!
להבדיל משאר כוכבי-הלכת, שלהם מסלול סביב השמש בצורת אליפסה (ביצה), מסלולו של נוגה הוא כמעט מעגל מושלם. השנה של נוגה נמשכת רק 8 חודשים או 225 ימים. זהו פרק הזמן שלוקח לו להקיף את השמש. היממה של כוכב נוגה, לעומת זאת, נמשכת המון זמן - 243 יממות של כדור הארץ!
בשל הופעתו של נוגה לפני הזריחה, שמו בתנ"ך הוא כאמור "איילת השחר". אילו הרומאים שראו את זוהרו היפה נתנו לו את שמה של ונוס - אלת היופי והאהבה.
נוגה הוא מכוכבי הלכת הארציים. הוא וכוכב חמה הם היחידים מבין כוכבי הלכת במערכת השמש שאין להם ירחים.
20 חלליות וגשושיות ביקרו בנוגה עד היום וכולן נשמדו תוך זמן קצר ביותר, לא לפני ששידרו לכדור הארץ מידע רב וחשוב על הכוכב. למזלנו, כולן היו בלתי מאויישות, כך שאף אחד לא נצלה שם...
הנה כוכב הלכת נוגה (עברית):
https://youtu.be/U-U1nHm-jaE
אין לאדם סיכוי לשרוד בנוגה אפילו דקה:
https://youtu.be/tsBAozoyYZw
המיתוס של בני המאיה - על כוכב השחר (מתורגם):
https://youtu.be/Z2vzrQWny_c
עוד על הכוכב הבוהק בשמיים (מתורגם):
http://youtu.be/NRIz8wU5UZo
סיפורו של ונוס, כוכב הנוגה:
https://youtu.be/MASaBVBd3VU
האם כך תיראה הנחיתה על ונוס?
https://youtu.be/fNOwPOwJr04
הכוכב נוגה עובר על פני השמש:
https://youtu.be/4Z9rM8ChTjY
ושירו של כוכב נוגה:
https://youtu.be/w_AK_Fy0h7A
מהו כוכב צדק, יופיטר, הגדול במערכת השמש?
אם חלמתם פעם להיות אסטרונאוטים ולנחות על כוכב צדק, יופיטר (Jupiter), תשכחו מזה! - וזה לא בגלל שאינכם מתאימים אלא מפני שפניו של צדק אינם מוצקים - הוא עשוי כולו גז ואי אפשר לנחות או ללכת על האדמה שלו, כי אין לו אדמה כלל..
ובלי קשר, כוכב צדק הוא הגדול שבכוכבי מערכת השמש. המשקל או המסה שלו שווה לכל כוכבי הלכת במערכת השמש ביחד וקוטרו של צדק שווה לאורך הקוטר של אחד-עשר כדורי-ארץ...
זהו כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש והוא הראשון מבין כוכבי הלכת הגזיים. הוא נמצא במרחק של 2.5 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ.
כשגלילאו גליליי גילה בתחילת המאה ה-17 שלצדק ישנם 4 ירחים (איו, גנימד, קליסטו ואירופה) הוא זעזע את הכנסייה, שראתה בכדור-הארץ את מרכז היקום ולפתע קיבלה הוכחה שישנם גופים בחלל שאינם סובבים סביב כדור-הארץ.
כיום התגלה שלצדק ישנם לפחות 67 ירחים המקיפים אותו, רובם אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה שלו ומדי פעם נוסף ירח חדש שכזה. הירחים הגדולים יותר הם 16 ירחים, שארבעה מהם התגלו כאמור על ידי גלילאו גליליי.
צדק קיבל את השם "יופיטר", על שם מלך האלים במיתולוגיה, שמחזיק בידו את שרביט הברקים.
בסרטים כיכב צדק פעמיים. בסרט "2010", סרט ההמשך של "אודיסיאה בחלל - 2001" שבו היה צדק יעד המסע של האסטרונאוטים, כוכב הלכת הופך לכוכב של ממש, למעשה הוא הופך לשמש נוספת לכדור הארץ..
הנה סרטון על הכוכב צדק (מתורגם):
http://youtu.be/GECfyKFYXDU
סיפורו של יופיטר, כוכב הגז הגדול:
https://youtu.be/apmSXL43Xao
מה נרגיש אם ניפול על יופיטר?
https://youtu.be/bjMqJ--aUJ8
הירחים של כוכב צדק (מתורגם):
http://youtu.be/zLUDFq8O2xA?t=10s
שירו של גדול כוכבי מערכת השמש יופיטר:
https://youtu.be/zMCDl1Asm_c
וסרט תיעודי על הכוכב שלא ניתן לעמוד עליו:
https://youtu.be/jvx1R9Ac1oY?long=yes
מהו כוכב אורנוס?
כוכב הלכת אורנוס (Uranus), או בעברית כוכב אורון, הוא כוכב שמצופה כולו בקרח. הוא כוכב-הלכת השביעי במערכת השמש, אחד לפני האחרון. מדובר בכוכב-לכת ענקי שצבעו ירוק-כחלחל והוא מוקף בטבעות שחורות ומרוחקות זו מזו, שעשויות אלפי סלעים קטנים ושחורים.
את אורנוס מקיפים לא פחות מ-15 ירחים!
אוראנוס נמנה עם ארבעת ענקי הגזים (ביחד עם שבתאי, צדק ונפטון), שגודלם עצום והם מורכבים בעיקר מהגזים מימן והליום.
במיתולוגיה היוונית אורנוס - אל השמיים, הוא אביו של סטורן (קרונוס) שעל שמו נקרא כוכב שבתאי, כוכב הלכת השישי. סטורן הוא אביו של יופיטר, שעל שמו נקרא כוכב צדק, כוכב הלכת החמישי. יופיטר הוא אביו של מרס שעל שמו נקרא כוכב מאדים, כוכב הלכת הרביעי. לכן החליטו האסטרונומים במאה ה-18 לקרוא לכוכב הלכת השביעי שהתגלה בתקופתם, על שם אורנוס אל השמיים, ולהנציחו בין כוכבי הלכת, ביחד עם צאצאיו המיתולוגיים.
בעברית זכה לשם אורון ("אור קטן"). השם נבחר גם בשל הדמיון לשמו הלועזי אבל בעיקר כרמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ (הסיבה לאור החיוור שלו היא המרחק הרב של אורנוס מהשמש).
אגב, נדרשות לאורנוס 84 שנות-ארץ, כדי להקיף את השמש, מה שאומר שהשנה שלו די ארוכה..
הנה סיפורו של כוכב אורנוס (מתורגם):
http://youtu.be/A3xBay_Xlnk
פירוט על ענק הקרח והיהלומים אורנוס (עברית):
https://youtu.be/NErM-nvyoDE
סקירה על אורנוס באנגלית:
https://youtu.be/1pxRFrkSGc0
ושירו של כוכב אורון, הוא אוראנוס:
https://youtu.be/TQiDAlyAmMQ
האם פלוטו הוא כוכב לכת?
במשך שנים נחשב פּלוּטוֹ (Pluto) לכוכב הלכת התשיעי במערכת השמש, הקטן ביותר מבין כוכבי-הלכת והמרוחק ביותר מהשמש. אך מאז 2006 השתנתה הגדרתו של פלוטו, מכוכב-לכת לכוכב לכת ננסי.
איך ומדוע זה קרה?
פלוטו נמצא בחגורת קוויפר, רצועה ובה גופי חלל קטנים הנמצאים באזור החיצוני של מערכת השמש והמדענים סבורים שהם שרידים של מערכת השמש הקדומה.
פלוטו מוכר כבר שנים רבות. בשנת 2003 התגלה בחגורת קוויפר כוכב גדול ממנו. זה היה אריס, שהיום נחשב לכוכב הלכת הננסי הגדול ביותר. אבל הייתה בעיה, כי בבת אחת הפך פלוטו לשני בגודלו מכוכבי הלכת הננסיים שבמערכת השמש.
גילויו של אריס חייב את הקהילה האקדמית לדון במעמדו. הרי אם פלוטו, הקטן ממנו, הוא כוכב לכת, הרי שגם אריס חייב להיות כזה. היות והם לא ראו לנכון להגדיל את מספר כוכבי הלכת לעשרה, העדיפו המדענים להגדיר את פלוטו ככוכב-לכת זעיר, "פלנטואיד" וכך גם את אריס.
קוטרו של פלוטו הוא כחמישית מקוטר כדור הארץ. בשל מרחקו מהשמש ופרק הזמן הארוך שלוקח לו להשלים סיבוב מסביבה, שנה על פלוטו נמשכת 248 שנים של כדור הארץ - הכי הרבה מכל כוכבי-הלכת במערכת השמש.
אנקדוטה נחמדה היא שאת שמו של פלוטו הגתה בשנת 1930 ילדה מאיטליה, ונטיה ברני בת ה-11. הילדה קראה על גילויו של הכוכב החדש בידי אסטרונום ששמו פרסיוול לוול. היא ידעה ששמות כוכבי הלכת באו משמות של אלים רומיים. לכן שלחה מכתב והציעה לקרוא לו על שמו של אל השאול הרומי ומי שהוא שליט העולם הבא - פלוטו.
היות שהשם "פלוטו" הכיל גם את ראשי התיבות של מגלה הכוכב פרסיוול לוול, קיבלה האקדמיה את הצעתה והכוכב קיבל את שמו מילדה שאפילו לגיל בת מצווה עוד לא הגיעה...
הנה סרטון קצרצר על הכוכב הננס פלוטו (עברית):
http://youtu.be/73aTsuL0wqU
הסבר מוצלח לשינוי ההגדרה של פלוטו (עברית):
http://youtu.be/C2_g4qpf9yk
סיפורו של פלוטו באנגלית:
https://youtu.be/D9FGePDvwjA
יש עוד כמה ננסים אחריו, כמו סדנה (Sedna):
https://youtu.be/t058TdfH-4w
שיר על כוכב פלוטו:
https://youtu.be/OOk1fNHrKCY
וסרט תיעודי על סיפורו של פלוטו:
https://youtu.be/3tu0ql1ARd8?long=yes
כוכבי הלכת עשויים חלקם מסלע ואבן וחלקם גז.
כדור הארץ, מאדים, נוגה, כוכב חמה והלוויין פלוטו עשויים סלע.
שאר כוכבי הלכת, דווקא הגדולים שבהם, הם נפטון, צדק, שבתאי ואורון. הם מכונים "ענקי הגזים". זאת מכיוון שאלו כדורי גז ענקיים, המקיפים ליבה קטנה מסלע!
הנה כוכבי הלכת שבמערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
ההבדלים בין כוכבי הלכת בחומרים שמהם הם עשויים:
http://youtu.be/SmyMQ_SdpNc
מעט מהמידע שהתגלה בשנים האחרונות על הרכב החומרים שמהם בנויים כוכבי הלכת:
http://youtu.be/3An7JQubQhs
ושיעור יפה על מסלול כוכבי הלכת (עברית):
https://youtu.be/UgAGIxOePp8?long=yes
לכוכב הכי קרוב לשמש יום מלא באור ולילה חשוך משחור. שמיו שחורים כי אין בו אטמוספירה ואין בו מזג אוויר, כי אין עליו אוויר.
אדמת מרקורי מלאת סלעים ואבנים ונופו עתיר צוקים מחודדים, מכתשי ענק שנוצרו מפגיעות של מטאורים ותהומות עמוקים.
כוכב חמה הוא כוכב-הלכת הקרוב ביותר לשמש ומרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58 מיליון קילומטרים. החום בחמה כבד ביותר במהלך היום, בעוד שבלילה הקור בו מקפיא (הטמפרטורה צונחת בו למינוס מאתיים מעלות!).
כוכב חמה הוא מכוכבי הלכת הארציים - אך הוא כוכב הלכת הקטן ביותר מבין כל כוכבי הלכת. גודלו דומה לירח שלנו והקוטר שלו הוא בערך שליש מהקוטר של כדור-הארץ. הוא אינו רק כוכב הלכת השמיני במערכת השמש - הוא גם מהשניים הבודדים שאין להם ירחים (לצד כוכב נוגה). הירחים המקיפים 6 מכוכבי הלכת של מערכת השמש מוגדרים כלוויינים טבעיים. ירחים כאלו אמנם דומים לכוכבי הלכת הארציים אבל הם קטנים מהם באופן משמעותי.
השנה של כוכב חמה נמשכת רק 88 ימים - זוהי השנה הקצרה ביותר במערכת השמש. משום כך קראו לו הרומאים "מרקורי". זה היה שמו של שליח האלים הזריז במיתולוגיה הרומית. האסטרונומים הרומים זיהו שתנועתו של כוכב חמה בשמיים מהירה במיוחד, קראו לו על שם מרקורי, מי שהמיתולוגיה תיארה כמי שמגיע במהירות לכל מקום. אגב, בשל כך מכנים בשפות רבות את המתכת החמקנית כספית בשם "מרקורי".
יממה נמשכת על כוכב-חמה משך זמן של 59 ימים אצלנו. היום נמשך שם 176 ימים של כדור הארץ..
בחמה ביקרו עד היום החללית מרינר 10 והגשושית מסנג'ר, שנחתה על צידו החשוך של הכוכב.
הנה הכוכב מרקורי (מתורגם):
http://youtu.be/ax0qB-xg0iE
סיפורו של הכוכב הקרוב לשמש:
https://youtu.be/6KY-oB2i9lo
כמה דברים מעניינים על השכן הקרוב לשמש:
https://youtu.be/bX4riPijwWc
ושיר מדעי על הכוכב מרקורי:
https://youtu.be/buPuQ0eDYQM
כוכב הלכת הרביעי מהשמש הוא מאדים. בשל צבע הדם שלו, קראו לו הרומאים "מארס" - כשמו של אל המלחמה הרומי. בעברית זכה כוכב-הלכת האדום לשם "מאדים". את הגוון האדום שלו הוא מקבל מהסלעים האדומים שבו, סלעים בגוון החלודה, שעשויים מתחמוצת ברזל.
מאדים הוא מכוכבי-הלכת הקטנים במערכת השמש. קוטרו הוא קצת יותר ממחצית הקוטר של כדור הארץ. כוח-המשיכה שלו חלש בהתאם - פחות מחצי מכוח המשיכה של ארץ.
מבין כוכבי הלכת, מאדים הוא הדומה ביותר בתנאיו לכדור הארץ. אין בו מים אך יש בו אטמוספירה דלילה. נושבות בכוכב הזה רוחות עצומות ודיונות החול שבו הן חלק בלתי נפרד מתמונת הנוף. מצד שני, הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא של 55 מעלות מתחת לאפס - קר מאד..
פובוס ודיימוס הם ירחיו של מאדים. אלו הם שני ירחים שהיו כפי הנראה אסטרואידים שנתפסו בכוח המשיכה שלו. קוטרו של פובוס כ-27 קילומטרים ודיימוס קטן יותר - כ-15 קילומטרים בלבד.
יום אחד במאדים נמשך בחצי שעה יותר מהיממה בכדור הארץ - 24 שעות וחצי. ובכלל, מאדים הוא הכוכב הדומה ביותר לכדור הארץ במאפייני החיים ואפשרויות המגורים שיש בו לבני האדם. זו הסיבה שכיום חוקרים אותו באופן מעמיק ובודקים את האפשרות להקים בו מושבות אנושיות. משערים שהיו על מארס מים בעבר. הרכב הסלעים והקרקע שלו דומים לאלה של כדור-הארץ וסביר שאם יתיישבו עליו בני אדם בעתיד ניתן יהיה לכרות בו מחצבים ולהקים מפעלי תעשייה שמבוססים על המחצבים שבו. כיפות הקרח שבקטבים של מאדים יאפשרו למתיישבים בעתיד לנצל את המים שבהן.
במאדים נמצא ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - הר הגעש הכבוי אולימפוס מונטס. גובהו 24 קילומטרים של הר זה הוא פי 3 מגובהו של הר האוורסט שעל כדור הארץ!
פעילות קטנה
=========
האם תוכלו למצוא בעזרת תצלומי הלוויינים של "ביקור וירטואלי" את הר האולימפוס מונטס (Olympus Mons)?
הנה סיפורו של כוכב מאדים (עברית):
http://youtu.be/jih72P7e0OA
באנגלית על מאדים:
https://youtu.be/D8pnmwOXhoY
סיפורו של מארס:
https://youtu.be/AGqqkhd1MeY
שירו של מאדים:
https://youtu.be/ZfBpbRULkOA
אולי כך יחיו בעתיד בני אדם על המאדים:
http://youtu.be/_FaTBd3gdPI
וכתבת טלוויזיה על מי שחלומם להגיע ולהתיישב על המאדים (עברית):
https://youtu.be/UhiEojBfE7g?long=yes
אם ראיתם פעם כדור ענק, ערפילי וצהבהב, עם פסים צבעוניים שהם ענני אמוניה וגופרית, שמסביבו טבעות רחבות ובוהקות ושלל ירחים והוא עוצר נשימה ביופיו - זהו שבתאי.
שבתאי, באנגלית סטורן (Saturn), הוא השישי מבין כוכבי הלכת במרחקו מהשמש. הוא הכוכב השני שבין כוכבי הלכת שעשויים מגז (כוכבי הלכת הגזיים) ובמרכזו יש ליבה קטנה של סלעים. הוא מוקף בחגורת קרינה איומה, הקור בו מקפיא והרוחות בלתי נסבלות.
נהרות מתאן זורמים בו אל אוקיינוס אדיר של מתאן. המסה של שבתאי גדולה פי 95 מזו של כדור-הארץ ושנה בו לוקחת כמעט 30 שנות-ארץ!
מספר ירחיו שנוי במחלוקת, כיוון שיש הרבה גושי קרח, לכאורה ירחים, שמקיפים אותו. לא ברור מה המבחן שמכניס או מוציא אותם מהקבוצה המיוחדת של ירחי שבתאי. כיום משויכים לו 62 ירחים מזוהים. הירח הגדול של שבתאי הוא טיטאן - היחיד בין הירחים שבמערכת השמש שיש לו אטמוספרה משל עצמו.
השם הלועזי של שבתאי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר מהמיתולוגיה הרומית. ואגב, שמו של יום השבת הנוצרי, סאטורדיי, הוא על שמו של סטורן - כוכב הלכת השביעי שבין כוכבי הלכת של הרומאים. גם השם "שבתאי" ניתן לו ככל הנראה בשל העובדה שבתור הכוכב הרחוק מהשמש, כפי שידעו אז, הוא הכוכב שהכי שובת או נח, מבחינת תנועתו מסביב לשמש.
הראשונה שחקרה את שבתאי היא החללית קאסיני (בשנת 1997) ואחריה הגיעו אליו גם פיוניר 11 וחלליות הוויאג'ר 1 ו-2.
הנה סרטון קצר על הכוכב שבתאי (עברית):
http://youtu.be/83F4SHbg22E
סיפורו של הכוכב הגזי סטורן באנגלית:
https://youtu.be/MS9D9CzwPQU
סרטון אנימציה שמדמה טיסה אל כוכב שבתאי:
https://youtu.be/epZdZaEQhS0
בתהליך שיימשך עוד 100 מיליון שנה ייעלמו הטבעות שלו:
https://youtu.be/YwX2zjNE1_k
ושירו של סאטורן:
https://youtu.be/LJktwIxAW2I
כוכבי מערכת השמש
נפטון (Neptune) הוא הוא הקטן והמרוחק בין ארבעת ענקי הגזים שבמערכת השמש. לכוכב הלכת נפטון יש 14 ירחים ידועים. יש לו טבעות כהות, 2 רחבות ו-2 צרות, המקיפות אותו. הן עשויות מחלקיקים קטנים, הדבוקים ביניהם כגושים. בניגוד לטבעות של כוכב הלכת שבתאי, הטבעות של נפטון לא כה בולטות.
הכוכב נפטון נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת הננסי פלוטו, מה שאומר שיש קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם. מסלולו האליפטי (בצורת אליפסה, ביצה) של פלוטו גורם לו לעתים "לחתוך" את מסלולו של נפטון.
במערכת השמש נפטון נחשב כוכב הלכת השמיני הרחוק ביותר מהשמש. הוא מסווג כענק קרח בשל היותו מכוסה בשכבת מים וקרח. יש באטמוספרה שלו כתמים של מערבולות ענק, כולל "הכתם הכהה הגדול" שגודלו לבדו הוא כגודל כדור-הארץ.
מרחקו של נפטון מכדור הארץ עצום. לכן שנים רבות לא נשלחו אליו חלליות. בשנת 1989 השלימה החללית וויאג'ר מסע של 12 שנה והגיעה לנפטון. החללית שידרה לכדור הארץ מידע רב על כוכב הקרח הזה ועל הטבעות והירחים שמסביבו.
מאז שנת 1846 קיבל נפטון את שמו של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית.
אגב, בעברית נפטון קרוי רַהַב - כשמו של רהב, שר הים מהתלמוד הבבלי.
הנה סרטון על הכוכב נפטון (מתורגם):
http://youtu.be/KLCuQ7WRiNc
מה נראה אם ניפול על נפטון?
https://youtu.be/B0v7MihXA-s
10 עובדות על נפטון:
https://youtu.be/wW49Cc9cGis
ושירו של נפטון:
https://youtu.be/EHBimKW-CMc
אם תביטו בשמיים מוקדם בבוקר, רגע לפני שהשמש זורחת, או אחרי השקיעה בערב, תוכלו לראות בשמיים כוכב זוהר, שנראה כמו כתם של אור. זהו "כוכב השחר", כוכב הלכת נוגה, הידוע גם כ"ונוס" (Venus).
וונוס, בעברית נוגה, הוא אכן הכוכב הבוהק ביותר בשמיים, אחרי השמש והירח הקרוב אלינו.
נוגה הוא הוא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ, המסה שלו היא כ-81% ממסתו של כדור הארץ, הקוטר שלו קטן רק ב-5% מהקוטר של כדור האחץ וכוח המשיכה שלו ושל כדור הארץ כמעט זהים. למרות הדמיון הרב בינהם נוגה הרבה פחות נחמד ונעים מכוכב הלכת שעליו אנו חיים. זהו כוכב עם פני שטח לוהטים, פעילות געשית מתמדת ומישורים מוצפי לבה, עם אטמוספירה צפופה וכבדה, שמיים מלאי עננים של חומצה גפריתנית, ועתיר סערות איומות ולוהטות.
לחיות בו סביר שלא נוכל אף פעם - אין בו חמצן אלא רק פחמן דו-חמצני. יהיה קשה לנו ללכת באטמוספירה הצפופה שלו והחום בו בלתי נסבל ומגיע לטמפרטורה של 480 מעלות!
להבדיל משאר כוכבי-הלכת, שלהם מסלול סביב השמש בצורת אליפסה (ביצה), מסלולו של נוגה הוא כמעט מעגל מושלם. השנה של נוגה נמשכת רק 8 חודשים או 225 ימים. זהו פרק הזמן שלוקח לו להקיף את השמש. היממה של כוכב נוגה, לעומת זאת, נמשכת המון זמן - 243 יממות של כדור הארץ!
בשל הופעתו של נוגה לפני הזריחה, שמו בתנ"ך הוא כאמור "איילת השחר". אילו הרומאים שראו את זוהרו היפה נתנו לו את שמה של ונוס - אלת היופי והאהבה.
נוגה הוא מכוכבי הלכת הארציים. הוא וכוכב חמה הם היחידים מבין כוכבי הלכת במערכת השמש שאין להם ירחים.
20 חלליות וגשושיות ביקרו בנוגה עד היום וכולן נשמדו תוך זמן קצר ביותר, לא לפני ששידרו לכדור הארץ מידע רב וחשוב על הכוכב. למזלנו, כולן היו בלתי מאויישות, כך שאף אחד לא נצלה שם...
הנה כוכב הלכת נוגה (עברית):
https://youtu.be/U-U1nHm-jaE
אין לאדם סיכוי לשרוד בנוגה אפילו דקה:
https://youtu.be/tsBAozoyYZw
המיתוס של בני המאיה - על כוכב השחר (מתורגם):
https://youtu.be/Z2vzrQWny_c
עוד על הכוכב הבוהק בשמיים (מתורגם):
http://youtu.be/NRIz8wU5UZo
סיפורו של ונוס, כוכב הנוגה:
https://youtu.be/MASaBVBd3VU
האם כך תיראה הנחיתה על ונוס?
https://youtu.be/fNOwPOwJr04
הכוכב נוגה עובר על פני השמש:
https://youtu.be/4Z9rM8ChTjY
ושירו של כוכב נוגה:
https://youtu.be/w_AK_Fy0h7A
אם חלמתם פעם להיות אסטרונאוטים ולנחות על כוכב צדק, יופיטר (Jupiter), תשכחו מזה! - וזה לא בגלל שאינכם מתאימים אלא מפני שפניו של צדק אינם מוצקים - הוא עשוי כולו גז ואי אפשר לנחות או ללכת על האדמה שלו, כי אין לו אדמה כלל..
ובלי קשר, כוכב צדק הוא הגדול שבכוכבי מערכת השמש. המשקל או המסה שלו שווה לכל כוכבי הלכת במערכת השמש ביחד וקוטרו של צדק שווה לאורך הקוטר של אחד-עשר כדורי-ארץ...
זהו כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש והוא הראשון מבין כוכבי הלכת הגזיים. הוא נמצא במרחק של 2.5 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ.
כשגלילאו גליליי גילה בתחילת המאה ה-17 שלצדק ישנם 4 ירחים (איו, גנימד, קליסטו ואירופה) הוא זעזע את הכנסייה, שראתה בכדור-הארץ את מרכז היקום ולפתע קיבלה הוכחה שישנם גופים בחלל שאינם סובבים סביב כדור-הארץ.
כיום התגלה שלצדק ישנם לפחות 67 ירחים המקיפים אותו, רובם אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה שלו ומדי פעם נוסף ירח חדש שכזה. הירחים הגדולים יותר הם 16 ירחים, שארבעה מהם התגלו כאמור על ידי גלילאו גליליי.
צדק קיבל את השם "יופיטר", על שם מלך האלים במיתולוגיה, שמחזיק בידו את שרביט הברקים.
בסרטים כיכב צדק פעמיים. בסרט "2010", סרט ההמשך של "אודיסיאה בחלל - 2001" שבו היה צדק יעד המסע של האסטרונאוטים, כוכב הלכת הופך לכוכב של ממש, למעשה הוא הופך לשמש נוספת לכדור הארץ..
הנה סרטון על הכוכב צדק (מתורגם):
http://youtu.be/GECfyKFYXDU
סיפורו של יופיטר, כוכב הגז הגדול:
https://youtu.be/apmSXL43Xao
מה נרגיש אם ניפול על יופיטר?
https://youtu.be/bjMqJ--aUJ8
הירחים של כוכב צדק (מתורגם):
http://youtu.be/zLUDFq8O2xA?t=10s
שירו של גדול כוכבי מערכת השמש יופיטר:
https://youtu.be/zMCDl1Asm_c
וסרט תיעודי על הכוכב שלא ניתן לעמוד עליו:
https://youtu.be/jvx1R9Ac1oY?long=yes
כוכב הלכת אורנוס (Uranus), או בעברית כוכב אורון, הוא כוכב שמצופה כולו בקרח. הוא כוכב-הלכת השביעי במערכת השמש, אחד לפני האחרון. מדובר בכוכב-לכת ענקי שצבעו ירוק-כחלחל והוא מוקף בטבעות שחורות ומרוחקות זו מזו, שעשויות אלפי סלעים קטנים ושחורים.
את אורנוס מקיפים לא פחות מ-15 ירחים!
אוראנוס נמנה עם ארבעת ענקי הגזים (ביחד עם שבתאי, צדק ונפטון), שגודלם עצום והם מורכבים בעיקר מהגזים מימן והליום.
במיתולוגיה היוונית אורנוס - אל השמיים, הוא אביו של סטורן (קרונוס) שעל שמו נקרא כוכב שבתאי, כוכב הלכת השישי. סטורן הוא אביו של יופיטר, שעל שמו נקרא כוכב צדק, כוכב הלכת החמישי. יופיטר הוא אביו של מרס שעל שמו נקרא כוכב מאדים, כוכב הלכת הרביעי. לכן החליטו האסטרונומים במאה ה-18 לקרוא לכוכב הלכת השביעי שהתגלה בתקופתם, על שם אורנוס אל השמיים, ולהנציחו בין כוכבי הלכת, ביחד עם צאצאיו המיתולוגיים.
בעברית זכה לשם אורון ("אור קטן"). השם נבחר גם בשל הדמיון לשמו הלועזי אבל בעיקר כרמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ (הסיבה לאור החיוור שלו היא המרחק הרב של אורנוס מהשמש).
אגב, נדרשות לאורנוס 84 שנות-ארץ, כדי להקיף את השמש, מה שאומר שהשנה שלו די ארוכה..
הנה סיפורו של כוכב אורנוס (מתורגם):
http://youtu.be/A3xBay_Xlnk
פירוט על ענק הקרח והיהלומים אורנוס (עברית):
https://youtu.be/NErM-nvyoDE
סקירה על אורנוס באנגלית:
https://youtu.be/1pxRFrkSGc0
ושירו של כוכב אורון, הוא אוראנוס:
https://youtu.be/TQiDAlyAmMQ
במשך שנים נחשב פּלוּטוֹ (Pluto) לכוכב הלכת התשיעי במערכת השמש, הקטן ביותר מבין כוכבי-הלכת והמרוחק ביותר מהשמש. אך מאז 2006 השתנתה הגדרתו של פלוטו, מכוכב-לכת לכוכב לכת ננסי.
איך ומדוע זה קרה?
פלוטו נמצא בחגורת קוויפר, רצועה ובה גופי חלל קטנים הנמצאים באזור החיצוני של מערכת השמש והמדענים סבורים שהם שרידים של מערכת השמש הקדומה.
פלוטו מוכר כבר שנים רבות. בשנת 2003 התגלה בחגורת קוויפר כוכב גדול ממנו. זה היה אריס, שהיום נחשב לכוכב הלכת הננסי הגדול ביותר. אבל הייתה בעיה, כי בבת אחת הפך פלוטו לשני בגודלו מכוכבי הלכת הננסיים שבמערכת השמש.
גילויו של אריס חייב את הקהילה האקדמית לדון במעמדו. הרי אם פלוטו, הקטן ממנו, הוא כוכב לכת, הרי שגם אריס חייב להיות כזה. היות והם לא ראו לנכון להגדיל את מספר כוכבי הלכת לעשרה, העדיפו המדענים להגדיר את פלוטו ככוכב-לכת זעיר, "פלנטואיד" וכך גם את אריס.
קוטרו של פלוטו הוא כחמישית מקוטר כדור הארץ. בשל מרחקו מהשמש ופרק הזמן הארוך שלוקח לו להשלים סיבוב מסביבה, שנה על פלוטו נמשכת 248 שנים של כדור הארץ - הכי הרבה מכל כוכבי-הלכת במערכת השמש.
אנקדוטה נחמדה היא שאת שמו של פלוטו הגתה בשנת 1930 ילדה מאיטליה, ונטיה ברני בת ה-11. הילדה קראה על גילויו של הכוכב החדש בידי אסטרונום ששמו פרסיוול לוול. היא ידעה ששמות כוכבי הלכת באו משמות של אלים רומיים. לכן שלחה מכתב והציעה לקרוא לו על שמו של אל השאול הרומי ומי שהוא שליט העולם הבא - פלוטו.
היות שהשם "פלוטו" הכיל גם את ראשי התיבות של מגלה הכוכב פרסיוול לוול, קיבלה האקדמיה את הצעתה והכוכב קיבל את שמו מילדה שאפילו לגיל בת מצווה עוד לא הגיעה...
הנה סרטון קצרצר על הכוכב הננס פלוטו (עברית):
http://youtu.be/73aTsuL0wqU
הסבר מוצלח לשינוי ההגדרה של פלוטו (עברית):
http://youtu.be/C2_g4qpf9yk
סיפורו של פלוטו באנגלית:
https://youtu.be/D9FGePDvwjA
יש עוד כמה ננסים אחריו, כמו סדנה (Sedna):
https://youtu.be/t058TdfH-4w
שיר על כוכב פלוטו:
https://youtu.be/OOk1fNHrKCY
וסרט תיעודי על סיפורו של פלוטו:
https://youtu.be/3tu0ql1ARd8?long=yes
כמה כוכבים מקיפים את השמש שלנו?
הכוכבים שמקיפים את השמש נקראים "מערכת השמש". במערכת השמש יש 8 כוכבי לכת, כלומר כוכבים שסובבים סביב השמש.
שמונת כוכבי הלכת של מערכת השמש הם "כוכבי הלכת הארציים": כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. ואז באים ארבעת "ענקי הגזים": צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
חוץ מהשמונה הללו יש גם כוכב ננסי שאינו כוכב לכת ושמו.. פלוטו. בעבר אמנם חשבו שפלוטו הוא כוכב לכת אבל בעשור הראשון של המאה ה-21, לאחר גילוי אריס שכמו פלוטו נמצא בחגורת קויפר, הוחלט סופית שאינו מתאים להגדרת כוכב לכת. היום פלוטו מוגדר כ"פלנטואיד", כוכב לכת ננסי ולכן הוא לא נכלל בכוכבי הלכת של מערכת השמש (ראו בתגית "פלוטו").
הנה כוכבי מערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
עוד על הפלנטות:
http://youtu.be/mtKNH2Y2OJM
שיר באנגלית על מערכת השמש ועל תכונות כוכבי הלכת:
http://youtu.be/mnTaAoWs-Mo
וסרט תיעודי לילדים על הפלנטות - הכוכבים של מערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/QQt4YP_qvR4?long=yes
הכוכבים שמקיפים את השמש נקראים "מערכת השמש". במערכת השמש יש 8 כוכבי לכת, כלומר כוכבים שסובבים סביב השמש.
שמונת כוכבי הלכת של מערכת השמש הם "כוכבי הלכת הארציים": כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. ואז באים ארבעת "ענקי הגזים": צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
חוץ מהשמונה הללו יש גם כוכב ננסי שאינו כוכב לכת ושמו.. פלוטו. בעבר אמנם חשבו שפלוטו הוא כוכב לכת אבל בעשור הראשון של המאה ה-21, לאחר גילוי אריס שכמו פלוטו נמצא בחגורת קויפר, הוחלט סופית שאינו מתאים להגדרת כוכב לכת. היום פלוטו מוגדר כ"פלנטואיד", כוכב לכת ננסי ולכן הוא לא נכלל בכוכבי הלכת של מערכת השמש (ראו בתגית "פלוטו").
הנה כוכבי מערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
עוד על הפלנטות:
http://youtu.be/mtKNH2Y2OJM
שיר באנגלית על מערכת השמש ועל תכונות כוכבי הלכת:
http://youtu.be/mnTaAoWs-Mo
וסרט תיעודי לילדים על הפלנטות - הכוכבים של מערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/QQt4YP_qvR4?long=yes
מהו כוכב לכת?
כּוֹכַב לֶכֶת (Planet) הוא גרם שמים שבדרך כלל נמצא במסלול סביב כוכב. השמש שלנו היא כוכב שסביבו חגים כוכבי לכת שונים, שאחד מהם הוא כדור הארץ. כוח הכבידה של השמש הוא שמחזיק את הכוכבים במסלול מסביבה.
במערכת השמש שלנו קיימים שמונה כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
מקור השם 'כוכב לכת' הוא מכך שנדמה למי שצופה מכדור הארץ על גופים כאלו, שהם נעים על פני כיפת השמיים, ביחס לכוכבים הרחוקים יותר. כמובן שכל הכוכבים זזים, אבל כוכבי הלכת קרובים יותר ולכן זה נראה ברור יותר.
הנה כוכבי הלכת של מערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
כוכבי מערכת השמש באנגלית:
http://youtu.be/mtKNH2Y2OJM
ושיר באנגלית על מערכת השמש ועל תכונות כוכבי הלכת:
http://youtu.be/mnTaAoWs-Mo
כּוֹכַב לֶכֶת (Planet) הוא גרם שמים שבדרך כלל נמצא במסלול סביב כוכב. השמש שלנו היא כוכב שסביבו חגים כוכבי לכת שונים, שאחד מהם הוא כדור הארץ. כוח הכבידה של השמש הוא שמחזיק את הכוכבים במסלול מסביבה.
במערכת השמש שלנו קיימים שמונה כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
מקור השם 'כוכב לכת' הוא מכך שנדמה למי שצופה מכדור הארץ על גופים כאלו, שהם נעים על פני כיפת השמיים, ביחס לכוכבים הרחוקים יותר. כמובן שכל הכוכבים זזים, אבל כוכבי הלכת קרובים יותר ולכן זה נראה ברור יותר.
הנה כוכבי הלכת של מערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
כוכבי מערכת השמש באנגלית:
http://youtu.be/mtKNH2Y2OJM
ושיר באנגלית על מערכת השמש ועל תכונות כוכבי הלכת:
http://youtu.be/mnTaAoWs-Mo
מהו כדור הארץ?
כדור הארץ שלנו, הכוכב שעליו אנו חיים, הוא אחד מכוכבי הלכת של מערכת השמש.
כדור הארץ הוא מכוכבי הלכת הארציים. ארץ הוא השלישי במרחקו מהשמש והחמישי בגודלו מבין כוכבי הלכת. הוא קיים כ-4.5 מיליארד שנים וכ-20-30 מיליון שנים אחריו נוצר גם הירח שנע סביבו. לפני כ-3.5 מיליארד שנים הופיעו בו יצורים חיים ראשונים (בהתחלה תאים ובהמשך בעלי חיים).
לכדור-הארץ לוקח יממה להסתובב סביב צירו ושנה להשלים סיבוב סביב השמש.
נכון להיום כדור הארץ הוא הגורם השמימי היחיד שאנו יודעים שיש עליו חיים, אם כי ההשערה אומרת שישנם עוד כוכבים רבים ביקום שיש בהם תנאים מתאימים להיווצרות של צורות חיים נוספות.
לכדור הארץ שכבה חיצונית, המכונה "קרום", שכבה אמצעית, ה"מעטפת", והשכבה הפנימית, המכונה "גלעין". לפני שנפרדו בנדידת היבשות, היו כל היבשות יבשת אחת שנקראה "פנגיאה" ומסביבה אוקיינוס אחד. כיום ישנן 7 יבשות.
הנה כדור הארץ:
https://youtu.be/IDhapt7nw4A
כדור הארץ ביחס ליקום (מתורגם):
http://youtu.be/GOQsrjb1pQY
מראות מכדור הארץ שלנו:
http://youtu.be/6v2L2UGZJAM
קליפ מדענים שבו הם "שרים" על מקומו של כדור הארץ ביקום:
http://youtu.be/vioZf4TjoUI
מגוון בני האדם שחיים על כדור הארץ:
http://youtu.be/r6qi393Z7L8
על כדור הארץ לילדים (עברית לילדים):
https://youtu.be/-ogRPD0lh_E
היבשות שעל כדור הארץ:
https://youtu.be/a9l4t9QssoA
הביטו אליו מהחלל:
http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes
סרט תיעודי על תולדות כדור הארץ:
https://youtu.be/RQm6N60bneo?long=yes
וסרט נוף ארוך ב-4K של נפלאות כדור הארץ:
https://youtu.be/u9lwcRffq7c?long=yes
כדור הארץ שלנו, הכוכב שעליו אנו חיים, הוא אחד מכוכבי הלכת של מערכת השמש.
כדור הארץ הוא מכוכבי הלכת הארציים. ארץ הוא השלישי במרחקו מהשמש והחמישי בגודלו מבין כוכבי הלכת. הוא קיים כ-4.5 מיליארד שנים וכ-20-30 מיליון שנים אחריו נוצר גם הירח שנע סביבו. לפני כ-3.5 מיליארד שנים הופיעו בו יצורים חיים ראשונים (בהתחלה תאים ובהמשך בעלי חיים).
לכדור-הארץ לוקח יממה להסתובב סביב צירו ושנה להשלים סיבוב סביב השמש.
נכון להיום כדור הארץ הוא הגורם השמימי היחיד שאנו יודעים שיש עליו חיים, אם כי ההשערה אומרת שישנם עוד כוכבים רבים ביקום שיש בהם תנאים מתאימים להיווצרות של צורות חיים נוספות.
לכדור הארץ שכבה חיצונית, המכונה "קרום", שכבה אמצעית, ה"מעטפת", והשכבה הפנימית, המכונה "גלעין". לפני שנפרדו בנדידת היבשות, היו כל היבשות יבשת אחת שנקראה "פנגיאה" ומסביבה אוקיינוס אחד. כיום ישנן 7 יבשות.
הנה כדור הארץ:
https://youtu.be/IDhapt7nw4A
כדור הארץ ביחס ליקום (מתורגם):
http://youtu.be/GOQsrjb1pQY
מראות מכדור הארץ שלנו:
http://youtu.be/6v2L2UGZJAM
קליפ מדענים שבו הם "שרים" על מקומו של כדור הארץ ביקום:
http://youtu.be/vioZf4TjoUI
מגוון בני האדם שחיים על כדור הארץ:
http://youtu.be/r6qi393Z7L8
על כדור הארץ לילדים (עברית לילדים):
https://youtu.be/-ogRPD0lh_E
היבשות שעל כדור הארץ:
https://youtu.be/a9l4t9QssoA
הביטו אליו מהחלל:
http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes
סרט תיעודי על תולדות כדור הארץ:
https://youtu.be/RQm6N60bneo?long=yes
וסרט נוף ארוך ב-4K של נפלאות כדור הארץ:
https://youtu.be/u9lwcRffq7c?long=yes
מהי יחידה אסטרונומית?
יחידה אסטרונומית (Astronomical unit) היא יחידת מידה למרחקים במערכת השמש שלנו ובמערכות דומות בחלל.
יחידה אסטרונומית אחת שווה לכ-150 מיליון קילומטרים - המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש (ממוצע כי המרחק משתנה מעט במהלך השנה).
הסימון AU מסמן יחידה אסטרונומית, קיצור של ראשי התיבות באנגלית ל-Astronomical Unit.
רק כשמודדים מרחקים החלל החיצון, מחוץ למערכת השמש, אז המרחקים הופכים כה גדולים, שיחידה אסטרונומית לא מספקת ולא נוחה למדידה שלהם ואז נעדיף להשתמש בשנות אור.
#לא מספיק שנות אור?
ודאי מעניין אתכם למה בעצם צריך את היחידות האסטרונומיות אם יש יחידת מדידה למרחקים, זו של שנת אור.
התשובה היא שבשנות אור המרחקים במערכת השמש הם כל כך קטנים שהיינו צריכים להשתמש במספרים עשרוניים עם המון אפסים אחרי הנקודה העשרונית. לכן למרחקים כאלה, שווה היה למצוא יחידת מדידה קטנה ו"אנושית" יותר.
מרחק השמש מכדור הארץ, המקום בו אנו חיים, נשמע כמרחק הגיוני ליחידה. הוא מאוד קרוב ל-150 מיליון קילומטרים ולכן המרחק שנקבע למדידות מרחקים כאלה הוא 149,597,870.7 קילומטרים - גודלה של יחידה אסטרונומית אחת.
כך למשל יהיה המרחק של פלוטו מהשמש כמעט 40 יחידות אסטרונומיות. כוכב חמה לעומתו, בקרוב מבין כוכבי הלכת אל השמש, מרוחק ממנה פחות מחצי יחידה אסטרונומית.
המרחק שלנו מהשמש ולא במקרה הוא 1, כלומר יחידה אסטרונומית אחת.
ורק שנבין - בשנת אור אחת נכנסות מעל 60,000 יחידות אסטרונומיות.
הנה קיצור היחידה האסטרונומית:
https://youtu.be/3-SoD-8mRiY
הסבר יפה לצורך ביחידות אסטרונומיות:
https://youtu.be/KtwVlglkz2s
המחשה ויזואלית של המרחקים ביחידות האלה:
https://youtu.be/kBykl2lRAjA
והסבר מקיף יותר:
https://youtu.be/wS_fEPyONs8
יחידה אסטרונומית (Astronomical unit) היא יחידת מידה למרחקים במערכת השמש שלנו ובמערכות דומות בחלל.
יחידה אסטרונומית אחת שווה לכ-150 מיליון קילומטרים - המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש (ממוצע כי המרחק משתנה מעט במהלך השנה).
הסימון AU מסמן יחידה אסטרונומית, קיצור של ראשי התיבות באנגלית ל-Astronomical Unit.
רק כשמודדים מרחקים החלל החיצון, מחוץ למערכת השמש, אז המרחקים הופכים כה גדולים, שיחידה אסטרונומית לא מספקת ולא נוחה למדידה שלהם ואז נעדיף להשתמש בשנות אור.
#לא מספיק שנות אור?
ודאי מעניין אתכם למה בעצם צריך את היחידות האסטרונומיות אם יש יחידת מדידה למרחקים, זו של שנת אור.
התשובה היא שבשנות אור המרחקים במערכת השמש הם כל כך קטנים שהיינו צריכים להשתמש במספרים עשרוניים עם המון אפסים אחרי הנקודה העשרונית. לכן למרחקים כאלה, שווה היה למצוא יחידת מדידה קטנה ו"אנושית" יותר.
מרחק השמש מכדור הארץ, המקום בו אנו חיים, נשמע כמרחק הגיוני ליחידה. הוא מאוד קרוב ל-150 מיליון קילומטרים ולכן המרחק שנקבע למדידות מרחקים כאלה הוא 149,597,870.7 קילומטרים - גודלה של יחידה אסטרונומית אחת.
כך למשל יהיה המרחק של פלוטו מהשמש כמעט 40 יחידות אסטרונומיות. כוכב חמה לעומתו, בקרוב מבין כוכבי הלכת אל השמש, מרוחק ממנה פחות מחצי יחידה אסטרונומית.
המרחק שלנו מהשמש ולא במקרה הוא 1, כלומר יחידה אסטרונומית אחת.
ורק שנבין - בשנת אור אחת נכנסות מעל 60,000 יחידות אסטרונומיות.
הנה קיצור היחידה האסטרונומית:
https://youtu.be/3-SoD-8mRiY
הסבר יפה לצורך ביחידות אסטרונומיות:
https://youtu.be/KtwVlglkz2s
המחשה ויזואלית של המרחקים ביחידות האלה:
https://youtu.be/kBykl2lRAjA
והסבר מקיף יותר:
https://youtu.be/wS_fEPyONs8
