שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המקום הכי דומה למאדים בכדור הארץ?
באיסלנד נמצא אחד המדבריות הצפוניים בעולם. למתבונן נראים נופיו כאילו נלקחו מכוכב אחר, נניח מכוכב הלכת מאדים.
אחד המקומות המיוחדים שם היא קלדרת אסקיה (Askja). אסקיה היא קלדרה, כלומר לוע הר געש ענקי, שקרס אל תוך ליבת המאגמה שמתחתיו.
הקלדרה של אסקיה היא מכתש וולקני אדיר שבליבו שוכן אגם צלול בשם אוסקיווטן. זהו אגם מרהיב בצבע כחול ספיר, שקפוא מרבית ימות השנה. קוטר האגם הזה 5 קילומטרים ועומקו הוא 217 מטר, מה שהופך אותו לאגם העמוק ביותר באיסלנד.
תנאי השטח של המכתש דומים כאן ל"מאדים" ונופיו המזכירים גם הם את הכוכב האדום.
האזורים הללו שימשו לא פעם את רשות החלל האמריקאית נאס"א, לצורך תרגילי סימולציה של הנחיתה על הירח ולאימוני תוכנית אפולו שבמסגרתה טסו אסטרונאוטים ונחתו עליו. כאן צעדו אגדות חלל כמו ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס, אסטרונאוטים אמיתיים וחלוצי כיבוש הירח שהתאמנו כאן בהליכה על הירח, לאחר הנחיתה שם.
אולי בעתיד ישמש האזור גם כהכנה לנחיתה של בני אדם על כוכב מאדים. בינתיים מדובר על אחד המקומות היפים בעולם.
הנה נוף המאדים של קלדרת אסקיה, המאדים שעל כדור הארץ:
https://youtu.be/C2eBaPJOux4
הפרשי הגבהים בין הלועות של הרי הגעש, המלאים במים:
https://youtu.be/YPsS-fjEbZY
ועוד מהנוף המיוחד של אסקיה, אבל בחורף:
https://youtu.be/gnvGBBmqPtU
מה מיוחד בכוכב מאדים?
כוכב הלכת הרביעי מהשמש הוא מאדים (Mars). בשל צבע הדם שלו, קראו לו הרומאים "מארס" - כשמו של אל המלחמה הרומי. בעברית זכה כוכב-הלכת האדום לשם "מאדים". את הגוון האדום שלו הוא מקבל מהסלעים האדומים שבו, סלעים בגוון החלודה, שעשויים מתחמוצת ברזל.
מארס, מאדים, הכוכב האדום שבין כוכבי הלכת - בכל מקרה הוא מכוכבי-הלכת הקטנים במערכת השמש. קוטרו הוא קצת יותר ממחצית הקוטר של כדור הארץ. כוח-המשיכה שלו חלש בהתאם - פחות מחצי מכוח המשיכה של ארץ.
מבין כוכבי הלכת, מאדים הוא הדומה ביותר בתנאיו לכדור הארץ. אין בו מים אך יש בו אטמוספירה דלילה. נושבות בכוכב הזה רוחות עצומות ודיונות החול שבו הן חלק בלתי נפרד מתמונת הנוף. מצד שני, הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא של 55 מעלות מתחת לאפס - קר מאד..
פובוס ודיימוס הם ירחיו של מאדים. אלו הם שני ירחים שהיו כפי הנראה אסטרואידים שנתפסו בכוח המשיכה שלו. קוטרו של פובוס כ-27 קילומטרים ודיימוס קטן יותר - כ-15 קילומטרים בלבד.
יום אחד במאדים נמשך בחצי שעה יותר מהיממה בכדור הארץ - 24 שעות וחצי. ובכלל, מאדים הוא הכוכב הדומה ביותר לכדור הארץ במאפייני החיים ואפשרויות המגורים שיש בו לבני האדם. זו הסיבה שכיום חוקרים אותו באופן מעמיק ובודקים את האפשרות להקים בו מושבות אנושיות. משערים שהיו על מארס מים בעבר. הרכב הסלעים והקרקע שלו דומים לאלה של כדור-הארץ וסביר שאם יתיישבו עליו בני אדם בעתיד ניתן יהיה לכרות בו מחצבים ולהקים מפעלי תעשייה שמבוססים על המחצבים שבו. כיפות הקרח שבקטבים של מאדים יאפשרו למתיישבים בעתיד לנצל את המים שבהן.
הנה סקירה קצרה על מאדים (עברית):
https://youtu.be/6vJJJ7IlhFk
על תכונותיו המעניינות (מתורגם):
https://youtu.be/_HiTsEw_GX0?t=4m45s&end=6m21s
פובוס ודיימוס - הירחים של מאדים (מתורגם):
https://youtu.be/Pw0IZg7_4mo
מדענים שרים על כוכב מאדים:
http://youtu.be/BZ5sWfhkpE0
שיר שהקדיש אגדת הרוק דיוויד בואי לחיים על המאדים, בשיער צבוע לאדום:
https://youtu.be/AZKcl4-tcuo
ובואו למסע אל המאדים:
https://youtu.be/_50N5QoQoc4?long=yes
מארס
באיסלנד נמצא אחד המדבריות הצפוניים בעולם. למתבונן נראים נופיו כאילו נלקחו מכוכב אחר, נניח מכוכב הלכת מאדים.
אחד המקומות המיוחדים שם היא קלדרת אסקיה (Askja). אסקיה היא קלדרה, כלומר לוע הר געש ענקי, שקרס אל תוך ליבת המאגמה שמתחתיו.
הקלדרה של אסקיה היא מכתש וולקני אדיר שבליבו שוכן אגם צלול בשם אוסקיווטן. זהו אגם מרהיב בצבע כחול ספיר, שקפוא מרבית ימות השנה. קוטר האגם הזה 5 קילומטרים ועומקו הוא 217 מטר, מה שהופך אותו לאגם העמוק ביותר באיסלנד.
תנאי השטח של המכתש דומים כאן ל"מאדים" ונופיו המזכירים גם הם את הכוכב האדום.
האזורים הללו שימשו לא פעם את רשות החלל האמריקאית נאס"א, לצורך תרגילי סימולציה של הנחיתה על הירח ולאימוני תוכנית אפולו שבמסגרתה טסו אסטרונאוטים ונחתו עליו. כאן צעדו אגדות חלל כמו ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס, אסטרונאוטים אמיתיים וחלוצי כיבוש הירח שהתאמנו כאן בהליכה על הירח, לאחר הנחיתה שם.
אולי בעתיד ישמש האזור גם כהכנה לנחיתה של בני אדם על כוכב מאדים. בינתיים מדובר על אחד המקומות היפים בעולם.
הנה נוף המאדים של קלדרת אסקיה, המאדים שעל כדור הארץ:
https://youtu.be/C2eBaPJOux4
הפרשי הגבהים בין הלועות של הרי הגעש, המלאים במים:
https://youtu.be/YPsS-fjEbZY
ועוד מהנוף המיוחד של אסקיה, אבל בחורף:
https://youtu.be/gnvGBBmqPtU
כוכב הלכת הרביעי מהשמש הוא מאדים (Mars). בשל צבע הדם שלו, קראו לו הרומאים "מארס" - כשמו של אל המלחמה הרומי. בעברית זכה כוכב-הלכת האדום לשם "מאדים". את הגוון האדום שלו הוא מקבל מהסלעים האדומים שבו, סלעים בגוון החלודה, שעשויים מתחמוצת ברזל.
מארס, מאדים, הכוכב האדום שבין כוכבי הלכת - בכל מקרה הוא מכוכבי-הלכת הקטנים במערכת השמש. קוטרו הוא קצת יותר ממחצית הקוטר של כדור הארץ. כוח-המשיכה שלו חלש בהתאם - פחות מחצי מכוח המשיכה של ארץ.
מבין כוכבי הלכת, מאדים הוא הדומה ביותר בתנאיו לכדור הארץ. אין בו מים אך יש בו אטמוספירה דלילה. נושבות בכוכב הזה רוחות עצומות ודיונות החול שבו הן חלק בלתי נפרד מתמונת הנוף. מצד שני, הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא של 55 מעלות מתחת לאפס - קר מאד..
פובוס ודיימוס הם ירחיו של מאדים. אלו הם שני ירחים שהיו כפי הנראה אסטרואידים שנתפסו בכוח המשיכה שלו. קוטרו של פובוס כ-27 קילומטרים ודיימוס קטן יותר - כ-15 קילומטרים בלבד.
יום אחד במאדים נמשך בחצי שעה יותר מהיממה בכדור הארץ - 24 שעות וחצי. ובכלל, מאדים הוא הכוכב הדומה ביותר לכדור הארץ במאפייני החיים ואפשרויות המגורים שיש בו לבני האדם. זו הסיבה שכיום חוקרים אותו באופן מעמיק ובודקים את האפשרות להקים בו מושבות אנושיות. משערים שהיו על מארס מים בעבר. הרכב הסלעים והקרקע שלו דומים לאלה של כדור-הארץ וסביר שאם יתיישבו עליו בני אדם בעתיד ניתן יהיה לכרות בו מחצבים ולהקים מפעלי תעשייה שמבוססים על המחצבים שבו. כיפות הקרח שבקטבים של מאדים יאפשרו למתיישבים בעתיד לנצל את המים שבהן.
הנה סקירה קצרה על מאדים (עברית):
https://youtu.be/6vJJJ7IlhFk
על תכונותיו המעניינות (מתורגם):
https://youtu.be/_HiTsEw_GX0?t=4m45s&end=6m21s
פובוס ודיימוס - הירחים של מאדים (מתורגם):
https://youtu.be/Pw0IZg7_4mo
מדענים שרים על כוכב מאדים:
http://youtu.be/BZ5sWfhkpE0
שיר שהקדיש אגדת הרוק דיוויד בואי לחיים על המאדים, בשיער צבוע לאדום:
https://youtu.be/AZKcl4-tcuo
ובואו למסע אל המאדים:
https://youtu.be/_50N5QoQoc4?long=yes
