לא ברור מיהו הגיטריסט המהיר בעולם אבל ללא ספק מדובר באחד הנגנים המהירים שנראו אי-פעם ולבטח הנגן המהיר באתר יוטיוב. הוירטואוז הגיטריסטי הזה מדגים נגינה של יצירה קשה במהירויות שהולכות ועולות כל הזמן..


הנה סרטון של ביצועיו של והיד איראן שני:

http://youtu.be/zx00BCUqI7U


בעצם הנה המחזיק הרוסי בשיא גינס בנגינת הגיטרה המהירה בעולם:

https://youtu.be/wWcB84Gn1lU

מאד נדיר שצדפת מאכל תכיל בתוכה פנינה. אבל זה בדיוק מה שקרה לבריטי אחד שקנה שתי צדפות. בתוך אחת מהן הוא הרגיש משהו קשה. זו הייתה פנינה עגולה ועדינה.

בית העסק שמכר לו את הפנינים אמר שב-80 השנים שהם עוסקים בתחום, הם מעולם לא שמעו על פנינה כזו, שנמצאה בצדפות מסוג זה.

אמריקאי שעד במנהטן מצא פנינה כזו ב-2019 ולפניו הייתה זו גם אמריקנית שמצאה פנינה כזו בצדפות מאכל וגילתה שהסיכוי למצוא פנינה שכזו הוא בערך אחד לשני מיליון!

אז אכן - זה אפשרי למצוא פנינה בצדפות מאכל, גם אם זה מאוד נדיר.


הנה אמריקאי עם פנינה שמצא בשעת הסעודה:

https://youtu.be/oHwnnEry7eM

עד לחיסולו בשנת 2015 ובמשך 20 שנה, הוא היה מאתרי התיירות הדוחים בעולם. רבים ממש נגעלו ממנו, אבל עם הפרסום שלו זכה קיר המסטיקים הלעוסים (Gum wall) בסיאטל, אי אפשר היה להתווכח...

את המסטיק הראשון הדביקו על הקיר, הממוקם בקצה שוק האיכרים הוותיק 'פייק פלייס'. המדביקים הראשונים היו, ככל הנראה, אנשים שהמתינו בתור כלשהו. זמן עבר והשמועה פרשה לה כנפיים. תיירים רבים שהגיעו לעיר, פנו אל הקיר, כדי להצטלם לידו ולהוסיף אליו את המסטיק שלהם.

הרעיון לגמרי תפס אצל הלועסים ובהדרגה התמלא הקיר באינספור מסטיקים. מומחים העריכו שעם השנים הודבקו אליו כמיליון מסטיקים.

על אף הפרסום העולמי של האטרקציה שהוא הפך, החליטו בשלב מסוים, בעיריית סיאטל, שיש להסיר את שכבות המסטיקים הצבעוניים שעל הקיר והקירות הסמוכים לו. לאחר שאפשרה במשך שנים רבות לתושביה ואורחיה לעשות דבר כל כך יוצא דופן ולא חינוכי, החליטה הנהגת העיר לעצור את העניין. ברוב קולות הוחלט שהמסטיקים יוסרו. לאחר שהודיעה על כך, נתנה מועצת העיר לתושבים מספר שבועות של צילומים אחרונים וקצת הפגנות והפועלים יצאו לדרך.

את מיליון המסטיק הצבעוניים שהודבקו במהלך השנים, ניקו בעזרת קיטורית משוכללת. הקיטורית הזו היא מעין רובה שיורה על הקיר קיטור בחום של כ-140 מעלות צלזיוס וגורם למסטיקים לנשור ממנו במהירות. ההסרה התבצעה במהירות וכותל המסטיקים הגדול בעולם הפך להיסטוריה.


כך נראה קיר המסטיקים של סיאטל:

https://youtu.be/qtvfhz9F9o4


קוסמים עשו איתו טריקים:

https://youtu.be/JBwwFMqNLKw


כך ניקו אותו:

https://youtu.be/lVl4T3QVhdo


והכל התחיל מהתחלה:

https://youtu.be/xKjAGHfTiGU

החייל היפני היראו אונודה (Hiroo Onoda) הוא גיבורו של אחד הסיפורים המשונים ומעוררי הדימיון של מלחמת העולם השנייה. הוא מראה על כוחה של הפקודה בצבא הקיסרי של יפאן ועל הכבוד שרוחשים חיילים להן.

שנת 1944, מלחמת העולם השנייה בעיצומה והצבא היפני שולח סגן צעיר בשם היראו אונודה לאי לובאנג שבפיליפינים. הוא מקבל הוראות להצטרף לחבורת לוחמים שמנהלת שם לוחמת גרילה נגד הצבא האמריקאי.

לפני צאתו פוקדים עליו לעשות כל שביכולתו על מנת לסכל פלישה של האויב אל האי, כולל הריסתו של מסלול ההמראה והנחיתה שבאי והמזח שמותקן במפרץ שבו. מפקדיו מבהירים לו שאין להיכנע בשום תנאי וגם לא לשים קץ לחייו.

אבל כשהוא מגיע לאי, מסרבים הקצינים שנמצאים בו כבר ושהיו בכירים ממנו, לאפשר לו לבצע את ההוראות שקיבל. הדבר מקל על צבא ארצות הברית והפיליפינים לכבוש את האי.

האי נכבש בסוף פברואר 1945. בקרבות נהרגו או נכנעו כמעט כל החיילים היפנים שהיו באי, למעט אונודה ועוד 3 חיילים נוספים, ששרדו את הקרבות. הם עברו להסתתר ולהילחם בצבא ואחרי שנים בפיליפינים המקומיים וכך נהגו במשך עשרות שנים. החיים בג'ונגל לא אפשרו להם הרבה פינוקים והם התקיימו בעיקר על אגוזי קוקוס ובננות. פה ושם הרגו פרה של איכר מקומי ואכלו את בשרה.

במהלך השנים ניסו היפנים שוב ושוב להודיע לחיילים הנותרים שמלחמה הסתיימה. הם עשו זאת באמצעות כרוזים שנזרקו ממטוסים אל הג'ונגלים. אבל החיילים המבודדים חשבו שהמדובר התעמולה של האוייב וסרבו להאמין. אפילו כרוזים עם תמונות בני המשפחה שלהם לא שינו את דעתם...

במהלך השנים החבורה הצטמצמה. אחד מהם פרש מהם לאחר ריב וחודשים אחר כך שוכנע להניח את נשקו. הוא עתיד להיות מקור המידע של היפנים על כך שיש מי שחי עדיין באי. חבריו האחרים של אונודה נורו בעימותים עם מקומיים ומשלחות חיפוש ולבסוף הוא היחיד שנשאר.

בשנת 1974 פגש אונודו תרמילאי יפני שחיפש אחריו והלה ניסה לשכנע אותו שהמלחמה כבר הסתיימה מזמן. אבל אונודה הודיע שיאמין רק לקצין גבוה ממנו. המטייל חזר ליפן ודאג להביא את מפקדו הפנסיונר של אונודה. השניים נפגשו ביערות ואונודה ההמום שב ליפן. הוא הוכרז כגיבור מלחמה והפך דמות נערצת ביפאן.

סיפורו המרגש הביא לכך שהוא קיבל חנינה על כל הרג אזרחים שבהם נלחם במהלך השנים, מתוך מחשבה שהוא עדיין במלחמה.

אבל נסיונותיו של אונודה להשתלב מחדש בחברה המודרנית של יפאן, לא ממש צלחו. בשלב כלשהו הוא בחר בחיים פשוטים ועבר לחיות בחווה מבודדת בברזיל, בה חי עד סוף חייו.


הנה סיפורו של אונודה:

https://youtu.be/0XI3sJlk8yo


סקירה קצרה:

https://youtu.be/DcqijLE8w20


סרטון תיעודי על אונודה הנשכח:

https://youtu.be/xZYE62fmh60?long=yes


והרצאת וידאו עם סיפורו של החייל שנשכח:

https://youtu.be/U6rOSe3EsdM?long=yes

הרי המילה "קזינו" מתכוונת למקום שמהמרים בו, אבל יש קזינו שאיש מעולם לא הימר בו.. הקזינו הזה היה פעם מקום המפגש המפורסם בחיפה, החיילים הבריטים בילו בו בזמן שהבריטים שלטו בארץ, הם רקדו, שתו, דיברו ושרו, אבל הימורים לא נערכו בו מעולם!

אתם שואלים איפה הוא נמצא? - ובכן, בשכונת בת גלים שבחיפה. אפשר לראות את השלד שלו, שכבר עשרות שנים הוא נראה כך, אחרי שניסו לשפץ אותו ונתקעו באמצע..


הנה סיפורו של הקזינו שלא היה קזינו בבת גלים:

http://youtu.be/TZKiANiP6U8

אם אמא או אבא מבקשים שתוציאו את הכלב לטיול, יתכן שכדאי לכם לחשוב פעמיים, לפני שאתם אומרים שאתם עסוקים.. בעת שטיילו עם הכלב בחצר ביתם, הבחינו בני הזוג בדבר מה נוצץ שמבצבץ מתוך האדמה.

כשהזוג מקליפורניה שבארה"ב החל לחפור, הוא שלף מהאדמה שמונה קופסאות מתכת. התדהמה הייתה גדולה משהתגלה שהקופסאות הישנות הכילו אוצר של מטבעות נדירים מתקופת "הבהלה לזהב".

האוצר הוטמן באדמה כפי הנראה במאה ה-19 והכיל מעל 1400 מטבעות זהב. הערך הנקוב של המטבעות הוא בסביבות 27 אלף דולר, אך בשל גילם ומצבם המעולה של המטבעות ההיסטוריים הללו, טוענים המומחים שניתן יהיה למכור אותם ביותר מ-10 מיליון דולר.

זהו אוצר המטבעות הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.


הנה סיפור מציאת האוצר בחצר הבית:

https://youtu.be/5w_AWFSwgnc


ודיווח על האוצר שנמצא על ידי הזוג:

http://youtu.be/tfrVfMn6NY4


זה לא מקרה יחיד של זוג שמוצא אוצר בחצר, הנה כספת שנמצאה כך:

https://youtu.be/8DXZkIx8nsI


ועוד אוצרות בחצרות:

https://youtu.be/v5YLaLByWxc?long=yes

כשרוצים לדבר על תחרויות הזויות בעולם, תחרות גלגול הגבינות (Cheese Rolling) באנגליה תופסת מקום של כבוד.

בתחרות הזו מגלגלים המתחרים במורד גבעת קופר האנגלית גבינה גדולה, כשהמתחרים רודפים אחריה במורד. הראשון שחוצה את קו הסיום - הוא המנצח.

כמובן שמרבית המשתתפים מחליקים במהלך הריצה במורד ומשלימים את התחרות בנפילה חופשית ומהירה, או לפחות בגלגול ארוך במורד הגבעה.

בשנים האחרונות ומחשש לפציעות, הוחלט להחליף את הגבינה המסורתית בגלגל עשוי ספוג, שמשקלו קטן והוא הופך את הריצה במורד הגבעה לבטוחה יותר. זה קרה לאחר שהמשטרה איימה על יצרני הגבינות שישלמו את מחיר הפציעות הרבות במרדף אחרי גלגל הגבינה הכבד, שגולש במהירות במורד.

אבל התחרות לא נשארה רק בגלוצ'סטרשיר האנגלית. גם בקנדה התקנאו המקומיים, במיוחד אלו שבעיר וויסלר (Whistler) שבמחוז בריטיש קולומביה, היא קולומביה הבריטית.

כדי לעודד צריכה של מוצרי חלב, מארגנות כבר מספר שנים יצרניות החלב המקומיות תחרות דומה. אצלם זה כבר הפך ל"פסטיבל גלגול הגבינה".

וכך, כבר בפסטיבל הראשון השתתפו שם 10,000 מתחרים, שהתחרו על המקום הראשון במרדף אחר גליל הגבינה שהושלך מראש הר בלאקקומב (Blackcomb Mountain).


הנה סיפור תחרות גלגול הגבינות בגלוצ'סטרשיר:

https://youtu.be/cvuktushEhY


תחרות הגלגול של הגבינה בגבעת קופר (Cooper's Hill):

https://youtu.be/KEh3wz-92i4


בגלוצ'סטר:

https://youtu.be/dtvG9XDtjv4


גלגול גבינות עם מכוניות צעצוע ברדנק:

https://youtu.be/Fbja3JSDftw


ופספוסים:

https://youtu.be/7PNkDIAqtLk

יפה, נועזת ומבריקה - השחקנית הדי לאמאר (Hedy Lamarr) נולדה עם כל מה שצריך והרבה יותר. היא הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אחת הנשים היפות בעולם ושחקנית מעולה, מושכת ואחת שסרטיה הם הצלחות מסחריות מאוד.

אבל לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין שעבד איתה, תרמה לעולם את טכנולוגיית שידור גלי הרדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות אולטרה מודרניות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.

איך זה קורה, אתם ודאי שואלים...

ובכן, טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט ולא צריך לשלם לממציאים...

לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה כילדה יהודיה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, גודלה כנוצריה דווקא. היא נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים. משיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו.

בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם היא הפכה לכוכבת קולנוע נועזת, שבין השאר הייתה הראשונה להופיע בסצנת עירום נועזת בסרט.

ואז היא פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל. שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה שלהם ולהפיכתה לאחת המציאות החשובות בתולדות הנדסת התקשורת.

זה סיפור ייחודי אבל לא יחיד בהיסטוריה, של אמנים המשתמשים ביצירתיות שלהם, כדי לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, בדרכים מקוריות ומפתיעות שגם גדולי המהנדסים לא חושבים עליהן.

אז יחי היופי של האינטליגנציה שהתגלמה באותה "שטות של הדי לאמאר", שקידמה את האנושות אל המאה ה-21.


הנה סיפורה של הדי לאמאר (עברית):

https://youtu.be/DLzzVx6G9is


עוד על הצד הטכנולוגי הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:

http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY


על הקשר הרומנטי הקצר שלה עם עוד ענק טכנולוגיה - הווארד יוז:

https://youtu.be/P0ZfOFAoWMU


עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:

https://youtu.be/NI8nOa9BvjY


סרטון אנימציה שהקדישה לה חברת גוגל:

https://youtu.be/Z0gu2QhV1dc


מה יש למשרד החיוך לומר עליה (עברית):

https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes


והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:

https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes

הגשם החורפי לא כל כך נעים לכם? - תוכלו להתנחם בכך שבכוכב HD 189733b, שנמצא "בקושי" 67 שנות-אור מאיתנו, הגשם שיורד הוא גשם שעשוי מזכוכית!

ואולי גשם הזכוכית הוא עוד החלק הטוב בעניין, כי הטמפרטורה הרגילה בכוכב הזה היא בסביבות 1000 מעלות צלזיוס...


הנה גשם הזכוכיות של הכוכב המכונה HD 189733b:

http://youtu.be/5im3kr7vhN4


וסיפורו של הכוכב הלוהט הזה:

http://youtu.be/aouVdHK2u68

מהדיונות של מדבר נמיב, שחוצה את נמיביה שבאפריקה ועד מקומות באירופה, כמו העיירה גלוצ'סטר, אפשר לחוות בשנים האחרונות משחק חדש ומשעשע, שגם מצטלם נהדר לרשתות החברתיות המתבקשות של ימינו.

מדובר בתחרות הבאולינג האנושי (Human Bowling), מעין תחרות כדורת מגודלת ומשעשעת, שנערכת במורדות גבעה או דיונת חול.

מדובר בעשרה פיני באולינג ענקיים, שיש להפיל באמצעות כדורי ענק, שבתוך כל אחד מהם מצוי אדם.

חברי כל צוות מחליטים לפני הכל, על הזווית בה יכוון את הכדור לנפילה. בהמשך נכנס אחד מחברי הצוות אל הכדור הענק ומתחיל להתגלגל במורד הגבעה ומנסה ולהפיל כמה שיותר מאותם פינים.

לאחר מכן הצוותים צריכים למצוא את הרמז המסתתר מתחת לאחד מעשרת פיני הענק הללו של הבאולינג האנושי.

זהו משחק הבאולינג המלהיב ומהנה שייצא לכם לראות. בדיונות החול העצומות של מדבר נמיב הפך המשחק ללהיט תיירות ולמוקד משיכה לתיירים חובבי אקסטרים.


הנה הבאולינג האנושי:

https://youtu.be/qPKKtvkVAjY


יש כאלה שהופכים את זה למשחק כדורגל התנגשויות:

https://youtu.be/f92yfPFl9NY


הגרסה משעשעת של DevinSuperTramp, שיצר הצלם וחובב האקסטרים המלהיב, בחסות חברת גרנולה:

https://youtu.be/8qmmC5g-1xQ


ואנשים שפשוט נהנים מהחווייה:

https://youtu.be/jHzdyjrhNEw?long=yes

לאישה המכנה עצמה "הדוכסית", גברת כריס ווטסון מלאס וגאס, ציפורניים באורך כולל של 6 מטרים! ניתן לשער שלשלוח מסרון או לכתוב מייל בסמארטפון שלה היא די מתקשה..


הנה סרטון של האישה עם הציפורניים הארוכות בעולם:

http://youtu.be/qcDrZZsWDEA

זהו ללא ספק השיא העולמי בבקבוקים ששטו על פני המים במשך הזמן הרב ביותר. הגלויה בבקבוק נמשתה מהים הבלטי, על ידי דייגים, לאחר לא פחות מ-101 שנים. ההודעה נשלחה בידי הגרמני ריכרד פלאטס שכתב והכניס לתוכו פתק ב-17 למאי 1913. זה היה שנה לפני מלחמת העולם הראשונה.

לצערו הוא מת ב"מלחמה הגדולה", כפי שמלחמת העולם הראשונה כונתה אז.

להודעה שנשלחה מדנמרק על גבי גלויה, צורפו שני בולים גרמנים. השולח ביקש בה לשלוח את הגלויה אל הכתובת שלו בברלין.


הנה סיפורו של הבקבוק שהוטל לים לפני יותר מ-100 שנים:

http://youtu.be/WGcmv0QascU

הסיפור הלא-יאומן של כיבוש ירושלים במלחמת העולם הראשונה נשמע כבדייה מגוחכת, אבל הוא כולו אמת. ההיסטוריה, המעט מביכה לצבא הבריטי המנצח, יודעת לספר שירושלים נכנעה לא פחות מ-4 פעמים לבריטים ובפעם הראשונה הכניעה הייתה לצמד עובדי מטבח נבוכים, שמצאו עצמם מקבלים את השליטה על עיר הקודש, זו שעליה נלחמו צבאות רבים במהלך ההיסטוריה. זהו הסיפור כולו וגם אם הוא נשמע כאגדה, כל פרט בו מתועד ומוכח.

הכל החל כשעוד בלילה של ה-8 בדצמבר נס הצבא העותמאני מהעיר הקדושה. כשהשחר של ה-9 לחודש עלה, אסף ראש העיר את מכובדי העיר וכולם צעדו אל עבר המחנה הבריטי, כשבידיהם דגל לבן לכניעה.

באיזור שכונת רוממה של היום, בסביבות כיכר אלנבי, פגשה המשלחת בשני חיילים שנשלחו על ידי מפקדם לחפש ביצים. הם ניסו להיכנע להם, אבל תורני המטבח משכו בכתפיהם כלא מאמינים והמשיכו בציד החביתות שלהם.

בהמשך פגשו חברי משלחת הכניעה בשני סמלי סיור ונכנעו להם. הסמלים הצטלמו עם המכובדים וזה נחשב טקס הכניעה הראשון. כששמע על הכניעה המפקד, הגנרל ווטסון, הוא הזדרז לקיים טקס כניעה נוסף ו"מכובד" וקיבל רשמית את כתב הכניעה.

אבל אז קיבל מפקדו, המייגו'ר הגנרל ג'ון שיי, הודעה על הכניעה ומתוך דאגה שיוודע בלונדון שמפקד זוטר הכניע את עיר הקודש, הוא ביטל את הכניעה וקיים טקס נוסף, רשמי, שבו העיר נכנעה לו עצמו.

עוד יומיים חולפים ומגיע לחזית הירושלמית מפקד המערכה כולה, הגנרל אלנבי האגדי. הוא ממהר לקיים... אתם כבר מבינים - טקס כניעה נוסף, רביעי במספר.

טקס הכניעה לאל בי התקיים מיד לאחר שהגנרל נכנס לעיר, בבוקר ה-11 בדצמבר, דרך שער יפו.

בתמונות שפורסמו בלונדון כמובן שהעיר נכנעה לאלנבי. הערבים ראו בו "אל-נאבי", נביא ומשחרר מול הקלגס התורכי. אבל ההיסטוריונים תיעדו כל פרט בכניעה הסדרתית של העיר הקדושה בעולם, כניעה שהתבצעה כמעט בכל דרג אפשרי בצבא הבריטי, שמצדו לא ירה אפילו כדור אחד כדי לכבוש את העיר הקדושה בעולם.


הנה אלנבי נכנס לירושלים ב-11 לדצמבר 1917:

http://youtu.be/4WTzVidS7jA


והעיר ירושלים בשנת 1918:

http://youtu.be/8k82FgJ8VZk

טירת ת'ורנווד (Thornewood Castle), שבמדינת וושינגטון האמריקאית, היא טירה אנגלית בת מאות שנים, שפורקה והועברה בשלמותה לצפון-מערב ארצות הברית. שם הוקמה מחדש, אבן אחר אבן.

מדובר באיש עסקים אמריקאי, בשם צ'סטר ת'ורן, שקנה טירה אליזבתנית בת 400 שנה מווילס, שבאי הבריטי. הוא דאג שהטירה תפורק ללבנים בודדות. הללו סומנו היטב, נארזו והועברו על גבי אוניה לעיר טקומה שבצפון מדינת וושינגטון. זו הייתה מתנה לאשתו אן ת'ורן. הטירה נבנתה מחדש, במשך 3 שנים, על גדות אגם טקומה.

שם היא עמדה משנת 1911 ושימשה את הגברת אן ת'ורן לאירוח של אורחים רמי מעלה ומפורסמים, משחקנים ומוסיקאים ועד לנשיאים אמריקאים כמו טדי רוזוולט. הללו אהבו את הגנים בסגנון אנגלי של הטירה ואת הנוף הקסום, של האגם הסמוך ושל פסגתו הרחוקה של הר ראנייר.

שנים עברו וכיום משמשת הטירה כמלון בוטיק יוקרתי וכאתר מבוקש לחתונות יוקרה, של אצולת המדינה הצפון מערבית של ארצות הברית.


הנה סיפורה של טירת ת'ורנווד:

https://youtu.be/9StG4qcP5-w


כך הפכה טירת ת'ורנווד לאתר חתונות ומלון:

https://youtu.be/l04RguGIybs


וחתונה מודרנית בטירת ת'ורנווד:

https://youtu.be/1XCZgsOba7s

חצי מיליון חלקים של לגו הספיקו לצעיר הרומני ראול אואידה כדי לבנות מכונית שנוסעת במהירות של כמעט 30 קילומטרים לשעה. המכונית, שהיא בגודל של מכונית נוסעים רגילה, מופעלת באמצעות לחץ אוויר.

את המכונית, שבנויה מכ-500 אלף לבני וחלקי לגו שונים, בנה ראודה במימון המונים שסייע לו להגשים את המיזם המשונה.

ראודה התפרסם ברשת במיזם קודם שלו, שבו הוא הטיס בעזרת בלון הליום קיט לגו של מעבורת חלל, לגובה של 35 קילומטרים, וצילם את ה"מעבורת" טסה על רקע כדור הארץ. סרטון המעבורת עשויית לבני הלגו, המרחפת בשולי החלל ומעל כדור הארץ, הוא שכנע אנשים לסייע לו.

את פרויקט "מכונית הלגו" שנולד בתחילת שנת 2012 הוא החליט לבצע "כי זה מגניב..."

במשך מספר חודשים הוא רק הכין את סדנת העבודה שבה המכונית תיבנה על ידו. הוא הציב בה מנופים שבנה למכונית הכבדה ואף בנה דגם קטן של מכונית הלגו, כדי לוודא שתכניתו נכונה. כשהחל לבנות את המכונית האמיתית הוא גילה שהוא בונה כלי רכב במשקל של חצי טון.

המנוע עצמו נבנה גם הוא מלבני ויחידות לגו. יש בו 256 בוכנות ומכיוון שהוא פועל על אוויר דחוס, החלק היחידי במנוע שאינו עשוי מלגו, הוא מכל האוויר הדחוס. באופן טבעי גם הצמיגים ומיסבי הגלגלים האחוריים אינם עשויים לבני לגו.

מכונית הלגו שלו אולי לא נסעה רחוק, אבל הגיעה מאד רחוק. לאחר שבראיונות עיתונאיים הצהיר שהוא מעוניין לבנות מיזם חדשני וגדול, שלא קשור בלגו, ראול אואידה הוזמן להגר לאוסטרליה. למותר לציין שהוא הביא איתו את המכונית שלו.


הנה סרטון של מכונית הלגו שבנה ראול אואידה:

http://youtu.be/xM_zHkUVA-M


סרטון פרסומי קצר על מכונית הלגו המדהימה הזו:

http://youtu.be/_ObE4_nMCjE


ראודה גם בנה מעין מעבורת חלל עשויה מלגו והטיס אותה אל החלל:

https://youtu.be/bluQ4eOeBwo

הבננה (Banana duct taped to wall) שנמכרה במוזיאון במיאמי היא אחת היצירות המעניינות ביותר של האמנות העכשווית. היצירה נוצרה בידי אמן בשם מאוריציו קאטאלן (Maurizio Cattelan), אמן מצוין שנתן לה בתבונה והומור לא קטן את השם "הקומדיאן" (The Comedian).

היצירה הזו נתלתה באירוע התערוכה העצום Art Basel, שמתקיים במיאמי בכל שנה ושיש לו שם עולמי. באירוע הזה מוצגות מאות ואף אלפי יצירות, חלקן ענקיות, מושקעות, עתירות כשרון ותחכום בהרבה מבננה על קיר. בכל זאת, בתוך שעות ספורות הפכה הבננה על הקיר לסנסציה מטורפת. ההמונים שהגיעו לתערוכה נהרו לחדרון שבו היא הוצגה והצטלמו איתה בהמוניהם.

כמובן שהאינסטגרם והרשתות החברתיות האחרות עשו את עבודתן ורבים נוספים נהרו לראות את הפלא. בננה שתלויה על קיר ונמכרת ב-5 עותקים, 2 מהם ב-120 אלף דולר, השלישי ב-150 אלף ועוד שני עותקים מיוחדים שמר האמן לאנשים מיוחסים ששילמו סכומים לא ידועים אבל ככל הנראה גבוהים עוד יותר.

הצלחה מסחררת ליצירה שכל ילד יכול היה ליצור, לא? - כן. אבל אף אחד לא חשב עליה קודם ואיש לא היה מספיק מכובד ונחשב כאמן, כדי לקבל במה מכובדת כל כך ליצירה שכזו.

אבל רגע, מה קנו הרוכשים? - נתחיל במה שהם לא קנו. זו לא הבננה ולא סרט ההדבקה שחיבר אותה אל הקיר שהם קנו. הם אמנם קיבלו אותם כשקנו את היצירה, אבל את המחיר העצום הם שילמו עבור הרעיון שעומד מאחורי היצירה המשונה והמדליקה הזו. הם קיבלו תעודת מקור של היצירה, המאשרת שזו אינה סתם בננה ושסרט ההדבקה אינו סתם סרט הדבקה. התעודה מוכיחה שהם קנו את הרעיון מהמקור שלו - האמן היוצר עצמו. מבחינתם זה שווה בהחלט 150 אלף דולר. היצירה המדוברת כל כך היא שלהם ולא של אחרים.

בעתיד, אגב, הייו בטוחים ששווייה של הבננה יעלה ויאמיר עוד יותר.

אגב, הסיפור לא הסתיים בכך. במהלך התערוכה הסיר אמן מיצג אמריקני ממוצא גיאורגי, ששמו דיוויד דטונה, את הבננה מהקיר ואכל אותה. הנהלת התערוכה היוקרתית והנחשבת שמה בננה חדשה על הקיר וגרשה אותו מהתערוכה אך לא נקטה נגדו צעדים, מכיוון שהוא הבהיר שאכילת הבננה הייתה מיצג אמנותי שלו.

הצעדים שלא ננקטו כנגד האמן הרעב הוכיחו שאכן היצירה היקרה היא ממש לא הבננה וסרט ההדבקה שלה, אלא הרעיון שעומד מאחריה והעניין שהם עוררו. מכאן שכל בננה וכל סרט הדבקה יוכלו להחליף מבחינת בעלי היצירה, את הבננה המקורית, כמו שכל שחקן טוב יכול לשחק את "רומיאו ויוליה" וכל כנר איכותי יכול לנגן את הקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון.

אז בתיאבון ואת הקליפות... אולי תשמרו ויום אחד תעשו מהן יצירה?


הנה דיווח על היצירה ועל אכילת הבננה:

https://youtu.be/RV3yyjw0OQ0


תגובות המבקרים ליצירה:

https://youtu.be/WsXmohQcbtQ


האמן "הרעב" שאכל את הבננה במוזיאון:

https://youtu.be/jp5B7llEGGQ


וסיפור הבננה שנמכרה במיאמי:

https://youtu.be/so8sB25IL4o?long=yes

בשנות ה-90 יצאה חברת התעופה הישראלית "אל על" בקמפיין שנקרא "טיסה לשום מקום". הרעיון היה מבריק בפשטותו - מטוס אל על המריא בכל יום לטיסה מעל ים התיכון, שנמשכה כשעתיים ובמהלכה הוגשה ארוחה מושקעת והוקרן סרט. לאחר החוויה שב המטוס ונחת בנתב"ג.

המדהים הוא שעבור רוב הנוסעים הטיסה הייתה רק חלק קטן מהחווייה. הם הרי ביקרו קודם בקודש הקודשים של הנסיעה לחו"ל, שבמקרה הזה כלל לא הייתה.. הם ביקרו לפני הטיסה בדיוטי פרי ורכשו מוצרים כרצונם. כך שלאחר הטיסה ירדו הנוסעים מהטיסה, אספו את הטובין שרכשו קודם לכן ב-Duty Free ונסעו הביתה שבעים ומרוצים...

הטיסות הללו טסו מלאות, הייתה הרשמה לטיסות רבות מראש. ישראלים רבים מצאו שזול יותר לטוס בטיסה כזו בשביל הקניות הזולות בדיוטי פרי. המוצרים, קשה להאמין, זולים יותר עם עלות הטיסה, מאשר רכישה שלהם בחנויות הרגילות בארץ..

אבל אז חוקקה הכנסת חוק שהביא לכך שהמבצע של טיסה לשום מקום בוטל. החוק החדש סגר את הפרצה כיוון שקבע שפטור ממכס יינתן רק למי שהיה מחוץ למדינת ישראל למשך 48 שעות לפחות.


לצערנו אין סרטון של הטיסה לשומקום.

לאחר בדיקת החוקרים נראה שפרלאד ג'אני (Prahlad Jani), או פראהד ג'אני, הודי קשיש ומאמין הינדו ברטריאני, לא אכל דבר, מגיל 20 ועד מותו בגיל 90, במשך 70 שנה.

הוא מנהל את חייו בגישה נדירה ומרתקת שנקראת "פראנה". לפיה ניתן לקיים חיים המבוססים על אנרגיה ולא על מזון. פראהד גאני, ההינדו הזקן, נלקח למעבדה וצולם במשך 10 ימים ברצף של 24 שעות ביממה. הרופאים המופתעים אישרו שאכן הוא אינו נוכל והוא מתקיים ללא צרכים בסיסיים והכרחיים של בני אדם.

הבריטריאני הרזה, לא אכל, לא שתה ולא עשה את צרכיו עד יום מותו במאי 2020, מעל 70 שנה ללא אוכל ועם מעט מאוד מים!


הנה סרטון על פרלאד ג'אני (מתורגם):

http://youtu.be/EE36ddpx6XU


פירוט סיפורו של ההינדו ג'אני:

https://youtu.be/2xDMuOR4vN8


הבריטריאן שחי בצום מתמיד:


https://youtu.be/FGF7EY2Ucm8


וניסוי שנעשה כדי להוכיח שניתן להתקיים ללא מזון במשך זמן רב (עברית):

http://youtu.be/rF-Yq2vHTEQ?long=yes

הפראידוליה (Pareidolia) היא תופעה פסיכולוגית שגורמת לאנשים לראות דברים מוכרים ובעלי משמעות בתמונות ובעצמים שונים.

התופעה מתרחשת בדרך כלל כשאנו מזהים או דמויות בכל מיני תצלומים. אחת הדוגמאות המפורסמות של פראידוליה היא צורת הפנים שהתגלתה בצילומים ישנים של הכוכב מאדים. המקרה המפורסם, שנבע מהיות הצילומים ברמה נמוכה, גרם להמוני אנשים בעולם להאמין שמדובר במקדשים שהוקמו על המאדים, על ידי חוצנים מכוכבים אחרים.

ידועים מקרים נוספים שבהם זוהו בעתיקות שנמצאו דברים שדומים לחידושים מודרניים כמו מטוסים וחלליות. בעקבות הדמיון התפתחו תיאוריות כאילו "מדעיות", שטענו שמדובר בעבודה של תרבויות נבונות מכוכבים אחרים, במפלצות, חוצנים וכדומה. דוגמאות? - ראו באאוריקה בתגית "ציפור סקרה" ובאאוריקה בבתגית "הפנים במאדים". לא מעט חוקרים סבורים שגם האגדה של "נסי", המפלצת מלוך נס, הוא מקרה של פראידוליה. הם אף הוכיחו זאת בבימוי של המפלצת בחפץ מרובע שהגיח מהמים. רבים מהצופים שחזו בו, ראו ראש של מפלצת מגיח מהמים...

היות ומדובר בהטיה קוגניטיבית של המוח, נוהג עולם הפסיכולוגיה להשתמש במבחן כתמי הדיו של רורשאך, כדי לנתח מה רואה המטופל בכתמים שצוירו על ידי מפתח המבחן. על ידי ניתוח הזיהוי האישי שלו בכתמים הללו, משתמשים הפסיכולוגים בתופעה זו לצורך ניתוח האישיות.

מקור המושג פראידוליה הוא ביוונית, שבה פירושו "מראה שגוי".


הנה בקצרה על תופעת הפראידוליה (עברית):

https://youtu.be/puTymKOhTME?t=10s&end=1m47s


כיצד אנו רואים פנים בדברים לא קשורים? (מתורגם)

https://youtu.be/zpOoBtFNYuw


הסבר התופעה באנגלית:

https://youtu.be/E1dMloUfN1o


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


דמות המביטה על מדינת ישראל מכיוון מדבר סיני - האם זה משה רבנו שלא זכה להגיע אליה?

https://youtu.be/-BVZCphTYhU


ואפילו בחלל אנשים מוצאים דברים דומים:

https://youtu.be/7LWrgH0nORE

אחת לזמן רב נראה הירח גדול במיוחד. זו תופעה שנקראת סוּפֶּרמוּן והיא מרתקת ומרשימה מאד.

דמיינו את הירח הגדול ביותר, הבוהק ביותר והקרוב ביותר לכדור הארץ, מזה 68 שנים. לא צריך דבר כדי לראותו, מספיק להרים מבט אל השמים ולהביט בו, רצוי בעת שהוא עולה במזרח.

ואכן, אחת לכ-70 שנה מתרחשת תופעה שנקראת "סופר מון" (Supermoon), זהו מופע ירח מלא, המשתלב עם מיקום הירח בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. הבנתם נכון - מדובר במצב שבו הירח מלא והוא גם מצוי בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ על מסלולו, או לפחות בקרבת נקודה זו.

ב"סופר מון" נותן הירח מופע מרהיב, שבו הוא נראה גדול ב-14%, ביחס לירח המלא שנמצא בנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ, ובהיר ממנו ב-30%. יפה במיוחד לראות את זריחת הירח בסופר-מון, כשרואים אותו ביחס למבנים ועצים ונוצרת אשליה אופטית ש"מגדילה" אותו עוד יותר.

הכי טוב לחזות בתופעת הסוּפֶּרמוּן, בסמוך לשעת שקיעת החמה. ב-14 לנובמבר 2016 זה היה בערך מ-16:45 ואילך.

ה"סופרמון" האחרון שלפני כן נצפה בפעם האחרונה בחודש ינואר 1948, כשהפעם הבאה שבה הוא יתרחש תהיה בשנת 2034. כמובן ש"סופר מונים" קטנים מעט יותר, מתרחשים בכל שנה.

המושג "סופר מון" עצמו, הגיע בכלל מעולם האסטרולוגיה ולא מהאסטרונומים.


הנה הסבר של תופעת הסופר מון:

https://youtu.be/1MPmdJ6mGQ4


וכך משתלב הירח המלא עם מיקום הירח בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ:

https://youtu.be/vD8ArCYtl2w

אמנות אוכל, או אמנות מזון (food art) היא שימוש במצרכי מזון שונים כדי ליצור פסלים ועבודות אמנות. מעבודות אמנות בשוקולד, שמציגות שוקולד בצורת קוביות דומינו, לבני לגו, גולגולות וכלי עבודה ועד פיסול בירקות, וציור מורכב מסוגי מזון המסודרים על גבי מגשים בצורה מופתית.

האמנות הזו היא אמנות של הרגע, כיוון שהיא מתכלה ואינה שורדת לזמן רב, אבל אמנות האוכל מצטלמת יפה ונראית מצויין בזכרונות המצולמים שפזורים ברחבי האינטרנט.


הנה כמה עבודות אמנות כאלה:

http://youtu.be/X3vlRtpMZGo


כך יוצרים אותן:

https://youtu.be/Ta7JF78UOn0


אוסף ענקי של עבודות אמנות מזון:

https://youtu.be/MzMCNLUveiQ


וכמו שלניוז יש פייק ניוז הנה פייק אמנות אוכל, או לפחות פייק אוכל משעשע:

https://youtu.be/EWEl8-PHhMI