» «
טרובדורים
מי היו הטרובדורים?



הטרובדורים היו הזמרים של ימי הביניים. הם הופיעו בטירות של האצילים ונהגו לבדר את האצילים ואורחיהם בטירה. פעמים רבות הם שרו בזמן הארוחה, שכן הייתה אמונה רווחת בימי הביניים שהמוסיקה עוזרת לעיכול בשעת האוכל.

הטרובדורים היו זמרים ומשוררים שהחלו לפעול במאה ה-11, בחבל פרובאנס שבצרפת. הם נהגו לשיר וללוות את עצמם בלאוטה, קתרוס או נבל, לעיתים בהרכב ולרוב לבד. איש לא יודע כיצד נשמעו הטרובדורים בדיוק. להקות מעטות בעולם מנסות לשחזר את הצליל המשוער שלהם ואת צורת ההופעה שהייתה נהוגה אז.

בכל ארץ קראו להם אחרת. בצרפת הם כונו "טרוברים" ובגרמניה "מינזינגרים". עד היום נוהגים לכנות בשם זה זמרים בודדים, השרים בליווי כלי נגינה אקוסטיים בלבד ובשירתם שמים דגש על שירים סיפוריים.

חשוב לדעת שהטרובדורים לא היו זמרים ונגנים נודדים דווקא. המוזיקאי הנודד בימי הביניים נקרא דווקא "מינסטרל" או "ז'ונגלר". הוא היה לרוב עני ונחשב לפשוט שבמוסיקאים. לעומתו היו הטרובדור והטרובר משוררים ומלחינים אצילים או מוסיקאים בכירים, שפעלו בחצרות האצילים. הם היו האליטה המוסיקלית של ימי הביניים.


הנה הרכב שמבצע את שירי הטרובדורים של ימי הביניים:

http://youtu.be/7gPf24lXa7A


טרובדור במוסיקת נבל מימי הביניים:

https://youtu.be/ZvaRMZPROSo


ומוסיקת טרובדורים לגיטרה:

http://youtu.be/lEqaCvxrl-s


הרכב של כלי נגינה שמרחיב את מושג הטרובדורים:

http://youtu.be/A9Mb2OBGF7Y
מזמור גרגוריאני
מהם המזמורים הגרגוריאניים?



המוסיקה הראשונה בהיסטוריה שהועלתה על הכתב הייתה המוסיקה הגרגוריאנית. היא הייתה מוסיקה דתית, מוסיקה נוצרית, שנחשבה בימי הביניים למרכזית בטקסים הכנסייתיים.

אמנם היו גם מנגינות עממיות ונגנים שעברו מעיר לעיר ומכפר אל כפר וניגנו, אבל זו לא נחשבה מוסיקה אמנותית. את המוסיקה הנחשבת שמעו אז בכנסייה. לתפילות הנוצריות בימי הביניים היה צליל אופייני ושונה מתפילות של היום. לאוזני האדם המודרני הן נשמעות כאילו הן לקוחות מעולם אחר. הן הורכבו משירים גרגוריאניים, כלומר מזמורים שאסף גרגוריוס.

המזמורים הגרגוריאניים (Gregorian chant) נולדו כשהאפיפיור גרגוריוס הראשון, שכיהן כאפיפיור בשנים 590-604, אסף וריכז את מזמורי הכנסייה הנוצרית לאוסף מזמורים מרכזי. הם החלו נקראים על שמו "מזמורים גרגוריאנים".

מזמורים גרגוריאניים היו תמיד שירים חד-קוליים שבוצעו ברוב המקרים על ידי גברים או נערים, ללא ליווי של כלי נגינה. המנגינה נעה בהם בצעדים קטנים ובסולם דיאטוני (כאילו על הקלידים הלבנים של הפסנתר בלבד) וללא תחושת פעמה ברורה, כשמנעד המנגינה הוא מצומצם (ללא צלילים גבוהים מאד או נמוכים מאד) ולא עולה לעולם על אוקטבה.

המזמורים הגריגוריאניים הושרו בטקסים הדתיים בשפה הלטינית, כשסולן ומקהלה שרים לסירוגין.


הנה המקורות של השירים הגרגוריאניים:

https://youtu.be/MCaWDQMgUS8


מזמור גרגוריאני עם התווים האופייניים לתקופה ולמזמורים הללו:

https://youtu.be/cDhYGdK0KQg


מקהלה מבצעת שיר גרגוריאני:

http://youtu.be/CBwh1OXw6uI


חיבור מגוחך אבל פופולארי בין סגנון הזמר הגרגוריאני לבין שירי פופ:

http://youtu.be/kHxPPwNySzw


סרט תיעודי קצר על השירה הגרגוריאנית:

https://youtu.be/Igoh5kEqj3Y?long=yes


וסיפורה של השירה הגרגוריאנית על רקע מראות ודימויים הלקוחים מימי הביניים:

https://youtu.be/QuRrd35kvUo?long=yes
מוזיקת ימי הביניים
איך נשמעה המוסיקה של ימי הביניים?



מוסיקת ימי הביניים העממית הייתה בחלקה הגדול מוסיקה קצבית ותוססת ובחלקה מוסיקה דתית חמורה ואיטית. מדובר בתקופה באירופה שבין נפילת האימפריה הרומית ועד לתקופת הרנסאנס.

רוב המוסיקה בימי הביניים הייתה דתית ועסקה בתכנים דתיים. המוסיקה הדתית החשובה של אז הייתה מוסיקה גרגוריאנית, שכללה שירה איטית בקול אחד. מרבית המלחינים אז היו נזירים ומילות הלחנים הללו באו מהתנ"ך והברית החדשה.

המוסיקה החילונית נעשתה אז בעיקר על ידי אמנים נודדים שנקראו טרובדורים. הם נהגו לחבר ולשיר את שיריהם בעצמם, עם ליווי בכלי נגינה. שירי הטרובדורים היו שירים ששרו זמרים נודדים בימי הביניים - קראו עליהם באאוריקה בתגית "טרובדורים".

על אף שהתפתחו והשתנו מעט או מיוצרים מחומרים אחרים, מרבית כלי הנגינה של ימי הביניים קיימים עד היום. מכלי המיתר של התקופה, שהשתנו במבנה ומספר המיתרים, דרך האורגן שקיבל צורות שונות באזורים שונים בעולם ועד לחליל הצד שהיה אז עשוי מעץ וכיום הוא עשוי מכסף. גם הנבל מיוצר מחומר שונה, אך לא השתנה מאז. לעומתו חליל פאן לא השתנה, אם כי הוא איבד את חשיבותו מאז.


הנה שיר יין מימי הביניים:

https://youtu.be/9Kvy8b2IvHA?t=12s


הרכב שמנגן מוסיקה עממית מימי הביניים:

https://youtu.be/D34HbFLFwpA


שיר יפה המשלב נגינה עם שירה נאה:

https://youtu.be/NPDCsi1mbhE


קטע אינסטרומנטלי מהמאה ה-14:

https://youtu.be/yzW1P_v6-to


ועוד מוסיקה עממית מימי הביניים:

https://youtu.be/6pEdfwqPFns
צ'מבלו
מהו הצ'מבלו שבעבר היה כלי המקלדת המוביל?



צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.

בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.

בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.

בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.

הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.

בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.

גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.


הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:

https://youtu.be/7JqP5qKn8r4


כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:

https://youtu.be/b1GyOFnVELI


איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:

https://youtu.be/nLZhKOFN1es


צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:

https://youtu.be/DKYRq8_vC0A


קרוב משפחה דומה - אוטווינו:

https://youtu.be/pZoWGTCshcI


והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:

https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes

מוסיקה עתיקה

חמת חלילים
מהי חמת חלילים?



חמת החלילים (Bagpipe) הוא כלי נגינה שמשמש כיום בעיקר למוסיקה עממית סקוטית ולנגינה של תזמורות צבאיות.

אבל גם אם זהו כלי נשיפה שמוכר כיום ככלי הנגינה הלאומי של הסקוטים, מקורו הוא יווני קדום או אולי אפילו מהמזרח התיכון. למעשה, חמת החלילים הוא כלי בן לפחות 3,000 שנה.

אף שכלי זה נחשב הכלי הלאומי של סקוטלנד, הוא מצא את דרכו כמעט לכל איזור בעולם, בשמות שונים, החל מהגאיטה הספרדי ועד המוּזֶט הצרפתי, שהיה אופנתי עד המאה ה-18. גם בימינו, בנוסף לסקוטים יש חמת חלילים גם לאירים, לספרדים, שקוראים לו "גאיטה" ולשבדים, המכנים אותו "סקפיפה".

מבנה חמת-החלילים מעניין. הכלי מורכב משק עור, מספר "חלילים" וצינור. הכלי משמיע צליל ארוך, נמוך וממושך שמנוגן כל הזמן, מעין "נקודת עוגב", כשמעליו מתנגנת המנגינה, בצלילים משתנים.

הצליל נמשך זמן רב, בזכות הנגן שלוחץ על השק המנופח והאוויר שיוצא ממנו ו"נושף" בחלילי הכלי. כך נמשכת הנגינה כל הזמן והיא לא מוגבלת בנשיפתו של הנגן, כמו בכלי הנשיפה ה"רגילים".


הנה הסבר על הכלי הסקוטי העממי (עברית):

https://youtu.be/xFXAyEyHUKI?t=1m19s


מצעד חמת חלילים:

https://youtu.be/7rALK_iu5Vs


הכלי בליווי תזמורת מיתרים:

https://youtu.be/U89Qtbnk-Q4


חמת החלילים בליווי תוף:

https://youtu.be/KC9_0MXzcOw


תזמורת צבאית סקוטית צועדת:

https://youtu.be/00a6LsSImhs


ובסרט תקופתי חמת החלילים יכולה להתאים לליווי סצנת קרב:

https://youtu.be/Fye3hVkCX9E
לה פולייה
מהי המנגינה ששיגעה דורות?



קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".

לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.

זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.

אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.

ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".


הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:

https://youtu.be/vFxLNa5vgxM


ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:

https://youtu.be/4YMq9NEMhMA


ריקוד על המוסיקה של קורלי:

https://youtu.be/lzltjVJl_xU


כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:

http://youtu.be/zmytKKO9f9g


הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:

http://youtu.be/OFfYGoVstgc


באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:

http://youtu.be/sHK1Xhrh_sY


והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):

http://youtu.be/iGQWHafmIFo


גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":

http://youtu.be/MqlLSHPGeWw


ריקוד רוסי על היצירה:

https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY


וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":

http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E


ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:

http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
חליל פאן
מהו חליל פאן?



חֲלִיל-פָּאן (Pan flute) הוא כלי נגינה עתיק ועממי, שנמנה על משפחת כלי הנשיפה מעץ ונפוץ בעולם בעיקר מאז ימי הביניים.

חליל פאן עשוי מסדרה של קנים, עשרה או יותר, המחוברים זה לצד זה באורך הולך וגדל. בנגינה בזה אחר זה, מהארוך לקצר, ניתן להפיק מהם סולם מוסיקלי מלא.

את קני העץ באורכים שונים מחברים זה לזה בצורה אנכית, מהקצר ועד הארוך ביותר.

מקורותיו של חליל הפאן הם עתיקים מאד, כבר מאז יוון העתיקה וככל הנראה עוד הרבה לפני כן. מכל מקום, הוא נקרא על שם האל היווני המיתולוגי פאן. אל הרועים, הטבע, המוסיקה והשעשועים במיתולוגיה היוונית.

כיום מנגנים בחליל פאן במקומות רבים בעולם, כולל סין וקוריאה במזרח הרחוק, דרך רומניה ואוקראינה שבאירופה ועד ארצות שונות באמריקה הדרומית, כמו פרו.

לחליל פאן יש גרסאות וצורות שונות. יש לו גם שמות נוספים בעולם, כולל סירינקס (Syrinx) ו"פאן פייפ" (Pan pipe).


הנה חליל הפאן בנעימה הדרום אמריקאית "אל קונדור פסה":

https://youtu.be/nejiQ39DWrU


ג'ורג' זמפיר, חלילן הפאן המפורסם, בנעימה הכי מוכרת לכלי:

https://youtu.be/0Wv3Ya9nskA


כך בונים חליל פאן בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/FhWLANP4yqU


נגן מנגן בחליל פאן בליווי גיטרה:

https://youtu.be/-kpWllK3VgI


ובאופרה 'חליל הקסם' הפקיד מוצרט חליל פאן בידיו של פאפאגנו:

https://youtu.be/U6S9cQNbENI
גיום דה מאשו
מי היה המלחין גיום דה מאשו?


הוא היה רב-תחומי, איש מבריק וחרוץ, יצירתי להפליא ודומה שהוא בכלל הגיע במכונת זמן מהרנסנס לימי הביניים. קראו לו גיום אבל ברור שמדויק היה לקרוא לו גאון.

כי גיום דה מאשו (Guillaume de Machaut), כלומר גיום מהעיר מאשו, הוא מי שניהל בימי הביניים קריירה מסודרת של כומר ומשורר, אך היה קודם ולפני הכל מלחין.

ולא סתם מלחין אלא בעל שיעור קומה ואיש מוכשר להפליא שבתקופה בה יש נפילה יצירתית ותרבותית הוא כבר חשב מחוץ לקופסה ויצר קורפוס עצום של יצירות, לצד היותו המייצג המובהק של תנועת ה"ארס נובה" המוסיקלית.

לא פלא שאפילו במאה ה-15 זכתה השירה שכתב להתפעלות ולחיקויים מצד משוררים שונים. בתולדות המוסיקה הוא ככל הנראה המלחין הצרפתי המפורסם והמשפיע ביותר מהמאה ה-14.

על אף העיסוק שלו במוסיקה דתית, גיום ניהל חיים מלאים בעולם החילוני. כמו כל מוסיקאי מקצועי בתקופתו הוא שירת פטרונים והיה בקשרים הדוקים עם הכתר הצרפתי.

החיים הכנסייתיים שלו התמקדו בהיותו הקאנון של ריימס. בהיותו גם פקיד, מי שיודע קרוא וכתוב (לא מובן מאליו באותה תקופה) ומנגד גם אמן מומחה באמנויות, במקרה הזה במוסיקה ושירה, הוא היה מבכירי ההפקה האמנותית האירופית לפחות באותה מאה.

גיום דה מאשו נולד ככל הנראה במאשו (Machaut) שליד ריימס, בסביבות 1300. הוא יצא בשלום ממגפת הדבר שהרגה שליש מאוכלוסיית אירופה ואת שנותיו האחרונות בריימס הוא בילה בהלחנה ובהעתקה של תווים וכתבי יד שלו מהעבר. את חייו הוא סיים בריימס ב-1377.

לכתיבתו בצורות הפוליפוניות, הבאלאדה והרונדו, נודעה חשיבות היסטורית רבה יותר והמוזיקה שחיבר לטקסט של המיסה היא הראשונה, שאפשר לייחס למלחין יחיד.

כמי שכתב הרבה בצורות הפוליפוניות, האיש ידוע גם בהשפעה המשמעותית שלו על יסודות המוסיקה הפוליפונית. הוא כתב גם בצורות הבלדה והרונדו. תורתו ידועה בתור "האסכולה ההולנדית השנייה" (2nd Dutch School). המילה "הולנדית" כאן מתייחסת לא להולנד עצמה אלא לאזורי השפה ההולנדית דוגמת הולנד הנוכחית, בלגיה בה הוא חי וצפון צרפת.

במיוחד הוא נודע בתור מי שכתב את "מיסה דה נוטר דאם", המיסה הפוליפונית הראשונה בהיסטוריה, שעתידה להשפיע על מלחינים שונים במאות הבאות. המיסה הזו גם ידועה בתור המיסה הראשונה שנכתבה בשלמותה על ידי מלחין יחיד, לטקסט של המיסה.

ידועים גם שיריו החילוניים שהמשיכו את המסורת של הטרובדורים, שגיום נחשב הנציג האחרון החשוב שלה.

(מוקדש באהבה למורה הדגול בנימין ברעם ז"ל)


השיר "לה מורה":

https://youtu.be/tJS-HZWB3wE


שיר בליווי נבל:

https://youtu.be/egWRnweu1Wo


מוסיקה דתית שכתב - מתוך מיסת נוטרדאם:

https://youtu.be/vhlLzjE0ONA


שיר רב-קולי משיריו:

https://youtu.be/0yi2MMtIimY


קטע יפה נוסף מיצירותיו:

https://youtu.be/9ti59NdbG1c


מוסיקה כלית נפלאה נוספת שלו:

https://youtu.be/hOoYtdFhfqw


ושעה עם המוסיקה של גיום דה מאשו:

https://youtu.be/DgwPJpTsJP0?long=yes


חלילית
מה מיוחד בחלילית?



החָלִילִית (Recorder) היא כלי נשיפה מעץ ולמעשה משפחת כלים, בגדלים שונים. החליליות הן כלים עתיקים במיוחד, שמשרתים את המין האנושי ביצירת ונגינת מוסיקה, מאז התרבויות הקדומות בהיסטוריה.

מקור שמם של החלילים הוא הקנה החלול המשותף להם. משפחת הכלים של החליליות כוללת את חלילית הסופרן, חלילית אלט, חלילית טנור וחלילית באס. נגני החלילית המקצועיים מנגנים גם בסופרנינו, החלילית הקטנה ממש ובעוד סוגי חליליות אחרים ומוכרים פחות.

עד תקופת הבארוק היתה החלילית חלק מכלי התזמורת. היא הייתה כלי נפוץ באנגליה ובזכות צליליה האופייניים זכתה לשמה הלועזי, שמשמעותו "ציוץ".

באך והנדל, מגדולי המלחינים של תקופת הבארוק, כתבו יצירות רבות לחלילית סולו ולחלילית בהרכבים עם כלי נגינה נוספים.

החל מהתקופה הקלאסית, החליף חליל הצד את החלילית בתזמורת ובהדרגה הפכה החלילית, שלא בצדק, לכלי המשמש יותר למטרות לימודיות מוסיקליות ופחות לנגינת מוסיקה אמנותית. התחייה של ביצועי מוסיקה עתיקה בכלים אותנטיים החזירה אותה לקדמת הבמה וכיום היא זוכה למאזינים רבים.


הנה החלילית האנגלית "English Nightingale":

https://youtu.be/NY1NfEzofho


לוסי הורש ההולנדית בחלילית סופרן את ויואלדי:

https://youtu.be/fZ5G66XfIPw


חלילית גדולה יותר פירושה צליל נמוך יותר:

https://youtu.be/U3lOlOKJa0s


סונטה לחלילית של הנדל בליווי צ'מבלו:

https://youtu.be/kOBzcrlWljA


פנטזיה של טלמן:

https://youtu.be/-QQb4UaPEeg


הפוגה הקטנה של באך עם משפחת החליליות:

https://youtu.be/-Iu1pA4sDbc


תזמורת חליליות ב"אביב" של ויואלדי:

https://youtu.be/drc-H_1S6sk


והדגמה של כל הגדלים והתפקידים של החליליות:

https://youtu.be/XpHTgDb2yVA?long=yes
איך פועל העוגב?



העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.

ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.

הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.

כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.

עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.

העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.

אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.

לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.


כך פועל העוגב:

https://youtu.be/iM3ejYnlBVY


אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):

https://youtu.be/0xynb1uAEC0


כך בנוי העוגב:

https://youtu.be/cfFWiWbXGuY


אלו הם צליליו המגוונים:

https://youtu.be/4S6BErQs-HE


הנה נגן העוגב:

https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc


עוד נגן כנסייתי:

https://youtu.be/ey_8VSD7fgc


הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:

https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes


והיכרות לעומק עם העוגב:

https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
איך התגלגל לחן עגלונים רומני לנהר המולדבה ולהמנון הלאומי שלנו?



הלחן המקורי של הבית של ההמנון "כל עוד בלבב" הוא עתיק מאד. לפי המחקר של ד"ר אסתרית בלצן כבר בתפילת "ברכת הטל" משנת 1400 שילב רבי יצחק בר ששת בספרד את הלחן הזה ואולי אף חיבר אותו. עם גירוש יהודי ספרד נדד הלחן לאיטליה ושם הוא הפך לשיר בשם "פוג'י, פוג'י, אמורה מיו", על אהובה שברחה.

כשהמלחין מוצרט הגיע לאיטליה בילדותו, במסגרת הופעותיו בכל אירופה כילד פלא, הוא הכיר את הלחן העתיק. בבגרותו הוא שילב קטע ממנו בווריאציה השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי.

מאיטליה התגלגל הלחן בכל אירופה והפך, בין השאר, לשיר הצוענים "הויסה צ'ה", או יותר שיר העגלונים הרומני בשם "העגלה והשוורים". את השיר הזה מכירים כולם במזרח אירופה היטב, כולל היהודים. השיר העממי פופולרי ומאוד אהוב על כולם. במקביל הוא הגיע גם להונגריה, שבה הוא מופיע כשיר הונגרי על פרת משה רבנו.

גם המלחין הצ'כי הקלאסי סמטנה שילב אותו ביצירתו המוכרת "מולדבה", העוסקת בנהר המפורסם והארוך. הלחן מייצג כאן את זרימת מי המולדבה. המעניין הוא שסמטנה מפתח את המנגינה העתיקה, לא רק ברמת העיבוד והשילוב עם הרמוניות נפלאות, אלא גם בהעברתה מהשמעה בסולם המינור המקורי ואז העברתה לסולם מז'ור, מה שיוצר תחושה אופטימית משהו.

במהלך כתיבת ההמנון "התקווה" הוסיפו ללחן העתיק שישמש את בתי ההמנון, עוד לחן שילווה את הפזמון ("עוד לא אבדה..."). הלחן הזה, החזיקו חזק, לקוח מאותו שיר רומני. את החיבור עשו שמואל וצבי הכהן, שני אחים מראשון לציון, אנשי העלייה הראשונה, שהתאימו את הלחן למילים "עוד לא אבדה התקווה", בשירו של נפתלי הרץ אימבר. גם חלק מהמילים, אגב, עברו המון שינויים ושיפורים, לאחר שרבים מהמתיישבים בארץ אירחו אותו והציעו פה ושם שיפורים חשובים.


הנה הלחן הראשון הידוע שממנו נולד לחן ההמנון הלאומי, "ברכת הטל" מאת רבי יצחק בר ששת:

http://youtu.be/2fDfB95AqQ4


שיר בהונגרית על פרת משה רבנו:

http://youtu.be/VUOu1ouXsMQ


לחן שיר העגלונים הרומני "העגלה והשוורים" המוכר כ"הויסה צ'ה" ואומץ למילים של אימבר:

http://youtu.be/aQWGWVjAA5U


הלחן כפי ששיבץ אותו המלחין סמטנה ביצירתו "מולדתי":

http://youtu.be/GoA1qZgb2qo


סיפורו של ההמנון הלאומי של ישראל:

http://youtu.be/bhQwDwapuqY


ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "התקווה":

https://youtu.be/YpRmJZ8aSZ0


גאווה לאומית - כשחיילי צה"ל היפים והצעירים שרים את התקווה:

https://youtu.be/GQCu9kl68Tg


ובחיוך - שלומי קינן מגיש עיבוד עברי לימי קורונה של שיר העגלונים הרומני:

https://youtu.be/F3wbeApTosM


סקירה של ד"ר אסתרית בלצן לגבי הגלגולים שעבר הלחן של התקווה:

http://youtu.be/5Ge3KiO2Gw8?long=yes


וסרט תיעודי על האיש והתקווה - נפתלי הרץ אימבר:

https://youtu.be/mFSHRsXMPcQ?long=yes
האם לאונרדו דה וינצ'י כתב גם מוסיקה ושירה?



כן. בין שאר הכשרונות של מי שהיה מגדולי המדענים והחוקרים של תקופתו, מהנדס גאון וממציא, פסל, רושם וצייר בעל שיעור קומה אינסופי, אדריכל ורופא שעוסק באנטומיה - בין כל אלה הוא גם כתב שירה והלחין מוסיקה. לא נמצאו הרבה מכתביו בתחומים אלו, אבל ידוע שפעל גם בהם.

בין השאר המציא האמן הגאוני גם כלי נגינה שנקרא "ויולה אורגניסטה". זה היה מעין פסנתר שהציע צורה של כלי מקלדת וקלידי פסנתר, עם צלילי כלי קשת ומיתר. הכלי לא נבנה מעולם בימי חייו של לאונרדו מהעיר וינצ'י. רק בשנים האחרונות בנה אותו פסנתרן ובונה כלי נגינה מפולין בשם סלבומיר זובז'יצקי, שמעריץ את דה וינצ'י.

זובז'יצקי בנה את כלי הנגינה הרנסנסי תוך שהוא מסתמך על השרטוטים המקוריים של דה וינצ'י והרשימות שצירף אליהם. אלו נשמרו באוסף שלו, ה"קודקס אטלנטיקוס" הנודע של האמן. בעבר ניסו כבר לבנות את הכלי שתכנן לאונרדו, הן בגרמניה של המאה ה-16 והן בספרד של המאה ה-17. הדגם האחרון נוצר על ידי הנזיר הספרדי טרוחדו ריימונדו. הוא נמצא כיום במוזיאון בבריסל ובשל מצבו לא ניתן היה לשמוע את צליליו.

צליליו של כלי הנגינה, שלבנייתו נדרשו מעל 5,000 שעות, הם צלילים חמימים ונמשכים, המזכירים כלי קשת ממשפחת כלי הקשת, במיוחד את צלילי הצ'לו.


הנה קינה שאת מילותיה כתב לאונרדו דה וינצ'י. המוסיקה של מלחין בשם רומן ולאד:

https://youtu.be/rgx6t_IrVNs?t=51s


מוסיקה שכתב לאונרדו דה וינצ'י:

http://youtu.be/JX3X_TQf2sA


"ויולה אורגניסטה" - כלי הנגינה המשלב בין פסנתר לכינור ונבנה רק בשנים האחרונות:

http://youtu.be/WIFocw29a-I


וגירסה נוספת של הויולה אורגניסטה ומעט הסברים עליה:

http://youtu.be/yiCaMAj2DD8
מהו מרווח השטן שאסרו פעם בהלחנה?



מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.

זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.

מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".

להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.

את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?


הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:

https://youtu.be/9hUfI0uQbS0


המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:

http://youtu.be/oDweyxD2FtA


"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:

http://youtu.be/de3cONeaR_8


ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:

https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
איך מככב המזמור העתיק "'דיאֶס אירֶה'" בקולנוע?



האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה ואיך הוא שולב בסרטים:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


ה-Dies irae מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/sEUaT24B2U8


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם הוא מועצם למקהלה:

https://youtu.be/RVc9G36uxPc


עם פתיחת הסרט המזוויע "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/j23bSfiYScI


כמה סרטים מפורסמים שבהם אף פותח המוטיב:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


והמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.