שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה תורמים לגופנו מוצרי חלב?
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.
הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:
http://youtu.be/gy0rhxaFATQ
וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
איך ומי חובצים גבינה?
לשאול כיצד נוצרת גבינה זה בעצם לשאול המון שאלות על הדרך שבה נוצרות הגבינות השונות, כי יש המון כאלה. קיימות בעולם אלפי גבינות שונות.
הידעתם שבצרפת לבדה יש יותר מ-400 סוגים של גבינה צרפתית?
הגבינה היא מוצר חלב מוצק, שהגבנים, מי שמכינים את הגבינות, מייצרים לרוב מחלב של פרות, כבשים ועזים. הגבינה בימינו נוצרת בדרך כלל מחלב מפוסטר. גבינות שונות נוצרות באופנים שונים, אבל התהליך הראשוני ברובן הוא של הפרדת החלבון והשומן שבחלב מהמים שבו. לעיתים מפרידים אותם באמצעות אנזים ולעיתים באמצעות חומציות או אפילו בעזרת... החזיקו חזק, חיידקים.
אחרי הפרדת החלבונים והשומן ממי החלב, מתפצל תהליך הכנת הגבינה למגוון עצום של תהליכים - כל תהליך תואם לגבינה המסוימת שנוצרת בעזרתו. בתהליך שהחל כבר לפני 8,000 שנה, מכינים בני האדם גבינות. במשך אלפי שנים שמאז, נוצרו סוגי גבינות שונים ומגוונים.
תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה יצרו את הגבינות האהודות עליהן. כל גבינה וטעמה, ייעודה, האופן שבו נוהגים לאכול אותה ועם מה. עולם מרתק, לא?
כך מייצרים גבינה במפעל גבינות מודרני:
https://youtu.be/y9wLhRrj5Ug
כך מייצרים בישראל גבינות בסגנון של פעם (עברית):
http://youtu.be/Ib989-8OX9o
כאן האיטלקים מייצרים את גבינת המוצרלה שהפיצה שלכם כל כך אוהבת:
https://youtu.be/2o-55_Hhjek
והשוויצרי מכין את הגבינות השווייצריות:
https://youtu.be/l9lwiOnMVVU
איך מייצרים חמאה?
בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".
כדי לייצר את החמאה, מנערים חזק מאד את השמנת. פעולה זו נקראת "חביצה" ונעשית במכונה שזכתה לשם "מחבצה". הניעור שהמחבצה עושה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים.
ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר - נוצרה החמאה. את גוש החמאה הזה נותר לחתוך ולארוז.
הנה ייצור החמאה:
https://youtu.be/qwb2uZLSLhw
כך מכינים חמאה ביתית:
https://youtu.be/tigXaA5W9tQ
עוד דרך להכין חמאה לבד:
https://youtu.be/RcpbQX5kCTA
רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?
https://youtu.be/Wt_RG42N3GM
וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes
איך הפכה המצה העגולה למרובעת?
המצה (Butter) לא תמיד הייתה מרובעת. במקור היא הייתה בכלל עגולה. הסיפור של שינוי הצורה, הוא הרבה יותר מרתק ממה שניתן היה לחשוב, מכיוון שהוא כולל טכנולוגיה, ענייני הלכה ודת וגאוגרפיה מרתקת של תרבות המזון היהודית.
הסיפור מתחיל במאה ה-18. עד שנת 1760 היו המצות בעובי של 2 סנטימטר. אבל הן לא נשארו טריות והיה צריך להכין אותן בכל יום מחדש. כדי להימנע מקלקול המצות ומשאריות שהופכות לחמץ בפסח, החלו להכין מצות עם מעט מאד מים, עוד לפני החג.
אבל המצות הללו היו עבות. בשל היעדר המים, הן היו גם מאד קשות. בשנת 1838 פותחה "מכונת מצות". הממציא, מכונאי מחבל אלזאס שבצרפת, בשם רב איציק זינגר, ביסס אותה על שני גלילים גדולים, שבתוכם עבר הבצק. כך נוצרו במכונה מצות דקות מאד ופריכות. הרבנים של האזור אישרו את השימוש במכונה ומכיוון שבחבל היו גם יהודים גרמנים וגם צרפתים, החלו הקהילות היהודיות בצרפת ובגרמניה לצרוך בהתלהבות את המצות הללו.
כ-20 שנה אחר כך פותחה המכונה בווינה, שפרסה את המצות לגודל קבוע וגם יצרה בהן את הנקבים הקטנים, שמונעים את התפיחה. אז גם נוצרה הצורה המרובעת של המצה, שהייתה מצוינת לכשרות, מכיוון שלא הותירה שאריות שהפכו לחמץ. כך נפוצה ההמצאה עוד יותר, לקהילות שבאוסטריה, פולין וגליציה.
הכל יכול היה להיות מצוין, אלמלא החלו הרבנים להערים קשיים. הם ראו במכונה איום על הכשרות של הפסח. הם לא אהבו את הרעיון של מכונה שמכינה בצק, טענו שאדם הוא שצריך להכין מצות ולא מכונה וגם אמרו שבצק שנשאר במכונה יוצר חמץ. חוץ מזה הם חשבו שזו פגיעה במסורת היהודית העתיקה ודרשו להפסיק את העניין.
אבל כמו שקורה לא פעם כשאתה מנסה לעצור את הקידמה, דווקא התנגדות הרבנים פרסמה את המכונה החדשנית והמצות הטעימות שלה. כך היא עברה במהירות לקהילות באנגליה ואמריקה. עכשיו כבר אי אפשר היה לעצור את המכונה של המצות.
הנה המצה המקורית שנראית הכי דומה למצות שבני ישראל הכינו במדבר (עברית):
https://youtu.be/SN-XDDHOLY8
ההיסטוריה הובילה ממנה למצה המודרנית והמרובעת (עברית):
https://youtu.be/svqvIRB4dbc
כך אופים היום מצות מצות מסורתיות, בסגנון שלפני מכונת המצות (עברית):
https://youtu.be/WubSZpPDZ_Y
וכך נאפות המצות הרגילות במפעל המצות התעשייתי (עברית):
https://youtu.be/oGfr513nCHU
למה חוגגים את חג השבועות?
איזה חג נחוג עם זרי פרחים על הראש וטנא מלא בתנובת הארץ ביד? - זהו חג השבועות.
חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל המרכיב המשמעותי בו הוא החלק החקלאי בחג. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".
כי בהתיישבות העובדת בארץ התחדש מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים. כך הפך טקס הביכורים לאירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.
כיום נהוג בחג השבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה. לא ברור מי יצר את הקשר הזה לחג, שאין לו כל היסטוריה ביהדות. יש הטוענים שמדובר בטריק שיווקי של המחלבות בימים של ראשית המדינה, אבל ברור שהחיבור התרחש עם התפתחות הציונות במולדת העתיקה והתחדשות היישוב העברי בארץ. מעין אקט של מיתוג מחדש לחג הדתי, בקרב האוכלוסייה החילונית.
הדתיים נוהגים גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה.
הנה הגיוון של חג הביכורים המודרני בארץ שהחקלאות בה מעט נעלמה (עברית):
https://youtu.be/RoPo1VLKFtQ?t=5s
מעט מטקס הביכורים של חג השבועות בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
על מנהג הביכורים של ההתישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
הצד הדתי של חג השבועות - כחג מתן תורה (עברית):
http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY
כך הוכנס החלב לחג השבועות והביא צרות לרגישים ללקטוז (עברית):
https://youtu.be/2vyWtY7fUrI
חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
ורינת ויויו מלמדים את הילדים על חג השבועות (עברית):
https://youtu.be/Q-P7fwGaq8w?long=yes
מהי הכשרות היהודית?
כשרות (Kosher) היא מערכת של כללים המשמשים לקביעת המזונות וסוגי המזון המותרים ואסורים לאכילה.
פירוש המילה "כשר" הוא שכל דבר שמקבל את התואר הזה נעשה כדרוש ועל פי הקריטריונים שהוגדרו בבירור, כלומר "נעשה כשורה".
על אף שאינו מוגדר כ"ייהרג ואל יעבור", האיסור על מאכלים אסורים מחייב יהודי דתי. במקרים שונים בהיסטוריה, מסרו את נפשם יהודים שחשו שזו "שעת השמד" ולא עברו על איסור זה, גם במחיר חייהם.
שמירת הכשרות אצל יהודים מסורתיים היא מעט אחרת. מרביתם מקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם פחות מוקפדת אצלם. רבים אחרים מקפידים על חלק מכללי הכשרות, ולא פעם דווקא על אלו שההלכה רואה כפחות חמורים. אחרים מקפידים על כשרות בבית אך לא כשהם יוצאים ממנו.
בשונה מהכשרות הנהוגה באורח קבע, יש גם כללי כשרות לפסח, אל מול מה שנקרא חמץ. ראו את הסרטון העוסק בו בנפרד למטה.
אגב, המונח 'כשרות' הוא אמנם ייחודי ליהדות ובמפתיע אף הפך בשנים האחרונות לפופולרי מסיבות בריאות, אך לא מעט איסורים דומים, על מאכלים שונים ובשמות אחרים, נהוגים במגוון דתות ותרבויות.
#מבחינה קולינרית
רבים מהשפים המודרניים בישראל נוטים שלא לראות את הכשרות כמגבלה, אלא כאתגר. יש המזהים את הקפיצה הגדולה באיכות האוכל הכשר במסעדות כאן, באותו שלב בו הבינה הכשרות שבמקום לחפש תחליפים למזון הלא כשר, עדיף לה לפתח מטבח טעים ומוצלח, שאינו כולל חלב.
אגב, המטבח הסיני הוא כזה ולא מסיבות של כשרות, כמובן.
עם הזמן הושגה ההבנה שבמקום לייבא מטבחים לארץ ו"להכשיר אותם" בחיקויים ותחליפים נחותים של חומרי גלם, עדיף ללדת ולגדל מטבח מקומי כשר ואיכותי.
שנים של העתקת מטבחים מחו"ל, תוך שימוש בתחליפים, כמו שמנת בשמנת צמחית, או בשר עגל במקום חזיר, עשו שירות רע מאוד לקולינריה הכשרה. שפים רבים הבינו שהדרך לאוכל טעים וכשר לא צריכה לעבור במטבח של מקומות זרים, שאינו קשור לכאן ולא נולד כאן.
כיום לא קשה למצוא אורחים רבים ומבינים, המגיעים לישראל ואוכלים במסעדות כשרות ואיכותיות, ה"מתפייטים" ומגדירים את האוכל כאן כמדהים.
מותר ואסור בכשרות (עברית):
https://youtu.be/6lnQcZd6afs
זו כשרות שונה - ביעור החמץ לפסח (עברית):
https://youtu.be/aIOoFgbpCYg
כשר לפסח (עברית):
https://youtu.be/xQN6nxLFaSc
מותר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/_tEowR072Nk
לא פשוט בממלכת הכשרות (עברית):
https://youtu.be/XT6t-CtUTTg?long=yes
מהו טקס הביכורים?
אחד המאפיינים הבולטים של חג השבועות הוא טקס הבאת הביכורים, או תהלוכת הביכורים, הנהוגים בהתיישבות העובדת, על הקיבוצים והמושבים שבה.
המראה האופייני של טקס הביכורים הם מבוגרים ובעיקר ילדים, הנושאים בידיהם טנא עמוס בפירות וירקות, לראשם זרי פרחים והם לבושים לבן. אליהם הצטרפו גם ריקודי עם ישראליים, שירים והראות של שירים וטקסטים תנ"כיים וחילוניים.
ואכן טקס הביכורים נחשב האירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
טקס הביכורים בחג שבועות נחוג מול מבקרים רבים, כשהילדים מציגים בו את ביכורי תנובת הארץ והמבוגרים - את הציוד החקלאי והביכורים, החל מפרי האדמה ועד לתינוקות הצעירים שנולדו במהלך השנה שקדמה לטקס.
מקור מנהג הבאת הביכורים הוא בהיותו של חג השבועות חג תחילת הקציר החקלאי. זמן הבאת הביכורים מתחיל בחג השבועות ונמשך עד מוצאי חג הסוכות.
מקור מצוות הביכורים במקרא הוא בפסוק המקראי בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך".
הנה טקס הביכורים בקיבוץ שלקוח מהמשנה היהודית (עברית):
https://youtu.be/cMTIG6toOQ8
תקציר טקס הביכורים בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
טכס ביכורים בקיבוץ שדות ים:
https://youtu.be/fxoxdeXB1Mc
ריקודי עם וזרים על הראש בטקס ביכורים אופייני:
https://youtu.be/FSvuIoUelrE
על מנהג הביכורים של ההתיישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
חגיגת השבועות מתקיימת לא פעם בשדות עצמם (עברית):
https://youtu.be/GEXtzx8XNq0
וכך נחגג טקס הביכורים לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.
הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:
http://youtu.be/gy0rhxaFATQ
וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
לשאול כיצד נוצרת גבינה זה בעצם לשאול המון שאלות על הדרך שבה נוצרות הגבינות השונות, כי יש המון כאלה. קיימות בעולם אלפי גבינות שונות.
הידעתם שבצרפת לבדה יש יותר מ-400 סוגים של גבינה צרפתית?
הגבינה היא מוצר חלב מוצק, שהגבנים, מי שמכינים את הגבינות, מייצרים לרוב מחלב של פרות, כבשים ועזים. הגבינה בימינו נוצרת בדרך כלל מחלב מפוסטר. גבינות שונות נוצרות באופנים שונים, אבל התהליך הראשוני ברובן הוא של הפרדת החלבון והשומן שבחלב מהמים שבו. לעיתים מפרידים אותם באמצעות אנזים ולעיתים באמצעות חומציות או אפילו בעזרת... החזיקו חזק, חיידקים.
אחרי הפרדת החלבונים והשומן ממי החלב, מתפצל תהליך הכנת הגבינה למגוון עצום של תהליכים - כל תהליך תואם לגבינה המסוימת שנוצרת בעזרתו. בתהליך שהחל כבר לפני 8,000 שנה, מכינים בני האדם גבינות. במשך אלפי שנים שמאז, נוצרו סוגי גבינות שונים ומגוונים.
תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה יצרו את הגבינות האהודות עליהן. כל גבינה וטעמה, ייעודה, האופן שבו נוהגים לאכול אותה ועם מה. עולם מרתק, לא?
כך מייצרים גבינה במפעל גבינות מודרני:
https://youtu.be/y9wLhRrj5Ug
כך מייצרים בישראל גבינות בסגנון של פעם (עברית):
http://youtu.be/Ib989-8OX9o
כאן האיטלקים מייצרים את גבינת המוצרלה שהפיצה שלכם כל כך אוהבת:
https://youtu.be/2o-55_Hhjek
והשוויצרי מכין את הגבינות השווייצריות:
https://youtu.be/l9lwiOnMVVU
בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".
כדי לייצר את החמאה, מנערים חזק מאד את השמנת. פעולה זו נקראת "חביצה" ונעשית במכונה שזכתה לשם "מחבצה". הניעור שהמחבצה עושה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים.
ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר - נוצרה החמאה. את גוש החמאה הזה נותר לחתוך ולארוז.
הנה ייצור החמאה:
https://youtu.be/qwb2uZLSLhw
כך מכינים חמאה ביתית:
https://youtu.be/tigXaA5W9tQ
עוד דרך להכין חמאה לבד:
https://youtu.be/RcpbQX5kCTA
רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?
https://youtu.be/Wt_RG42N3GM
וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes
המצה (Butter) לא תמיד הייתה מרובעת. במקור היא הייתה בכלל עגולה. הסיפור של שינוי הצורה, הוא הרבה יותר מרתק ממה שניתן היה לחשוב, מכיוון שהוא כולל טכנולוגיה, ענייני הלכה ודת וגאוגרפיה מרתקת של תרבות המזון היהודית.
הסיפור מתחיל במאה ה-18. עד שנת 1760 היו המצות בעובי של 2 סנטימטר. אבל הן לא נשארו טריות והיה צריך להכין אותן בכל יום מחדש. כדי להימנע מקלקול המצות ומשאריות שהופכות לחמץ בפסח, החלו להכין מצות עם מעט מאד מים, עוד לפני החג.
אבל המצות הללו היו עבות. בשל היעדר המים, הן היו גם מאד קשות. בשנת 1838 פותחה "מכונת מצות". הממציא, מכונאי מחבל אלזאס שבצרפת, בשם רב איציק זינגר, ביסס אותה על שני גלילים גדולים, שבתוכם עבר הבצק. כך נוצרו במכונה מצות דקות מאד ופריכות. הרבנים של האזור אישרו את השימוש במכונה ומכיוון שבחבל היו גם יהודים גרמנים וגם צרפתים, החלו הקהילות היהודיות בצרפת ובגרמניה לצרוך בהתלהבות את המצות הללו.
כ-20 שנה אחר כך פותחה המכונה בווינה, שפרסה את המצות לגודל קבוע וגם יצרה בהן את הנקבים הקטנים, שמונעים את התפיחה. אז גם נוצרה הצורה המרובעת של המצה, שהייתה מצוינת לכשרות, מכיוון שלא הותירה שאריות שהפכו לחמץ. כך נפוצה ההמצאה עוד יותר, לקהילות שבאוסטריה, פולין וגליציה.
הכל יכול היה להיות מצוין, אלמלא החלו הרבנים להערים קשיים. הם ראו במכונה איום על הכשרות של הפסח. הם לא אהבו את הרעיון של מכונה שמכינה בצק, טענו שאדם הוא שצריך להכין מצות ולא מכונה וגם אמרו שבצק שנשאר במכונה יוצר חמץ. חוץ מזה הם חשבו שזו פגיעה במסורת היהודית העתיקה ודרשו להפסיק את העניין.
אבל כמו שקורה לא פעם כשאתה מנסה לעצור את הקידמה, דווקא התנגדות הרבנים פרסמה את המכונה החדשנית והמצות הטעימות שלה. כך היא עברה במהירות לקהילות באנגליה ואמריקה. עכשיו כבר אי אפשר היה לעצור את המכונה של המצות.
הנה המצה המקורית שנראית הכי דומה למצות שבני ישראל הכינו במדבר (עברית):
https://youtu.be/SN-XDDHOLY8
ההיסטוריה הובילה ממנה למצה המודרנית והמרובעת (עברית):
https://youtu.be/svqvIRB4dbc
כך אופים היום מצות מצות מסורתיות, בסגנון שלפני מכונת המצות (עברית):
https://youtu.be/WubSZpPDZ_Y
וכך נאפות המצות הרגילות במפעל המצות התעשייתי (עברית):
https://youtu.be/oGfr513nCHU
מוצרי חלב
איזה חג נחוג עם זרי פרחים על הראש וטנא מלא בתנובת הארץ ביד? - זהו חג השבועות.
חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל המרכיב המשמעותי בו הוא החלק החקלאי בחג. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".
כי בהתיישבות העובדת בארץ התחדש מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים. כך הפך טקס הביכורים לאירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.
כיום נהוג בחג השבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה. לא ברור מי יצר את הקשר הזה לחג, שאין לו כל היסטוריה ביהדות. יש הטוענים שמדובר בטריק שיווקי של המחלבות בימים של ראשית המדינה, אבל ברור שהחיבור התרחש עם התפתחות הציונות במולדת העתיקה והתחדשות היישוב העברי בארץ. מעין אקט של מיתוג מחדש לחג הדתי, בקרב האוכלוסייה החילונית.
הדתיים נוהגים גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה.
הנה הגיוון של חג הביכורים המודרני בארץ שהחקלאות בה מעט נעלמה (עברית):
https://youtu.be/RoPo1VLKFtQ?t=5s
מעט מטקס הביכורים של חג השבועות בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
על מנהג הביכורים של ההתישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
הצד הדתי של חג השבועות - כחג מתן תורה (עברית):
http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY
כך הוכנס החלב לחג השבועות והביא צרות לרגישים ללקטוז (עברית):
https://youtu.be/2vyWtY7fUrI
חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
ורינת ויויו מלמדים את הילדים על חג השבועות (עברית):
https://youtu.be/Q-P7fwGaq8w?long=yes
כשרות (Kosher) היא מערכת של כללים המשמשים לקביעת המזונות וסוגי המזון המותרים ואסורים לאכילה.
פירוש המילה "כשר" הוא שכל דבר שמקבל את התואר הזה נעשה כדרוש ועל פי הקריטריונים שהוגדרו בבירור, כלומר "נעשה כשורה".
על אף שאינו מוגדר כ"ייהרג ואל יעבור", האיסור על מאכלים אסורים מחייב יהודי דתי. במקרים שונים בהיסטוריה, מסרו את נפשם יהודים שחשו שזו "שעת השמד" ולא עברו על איסור זה, גם במחיר חייהם.
שמירת הכשרות אצל יהודים מסורתיים היא מעט אחרת. מרביתם מקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם פחות מוקפדת אצלם. רבים אחרים מקפידים על חלק מכללי הכשרות, ולא פעם דווקא על אלו שההלכה רואה כפחות חמורים. אחרים מקפידים על כשרות בבית אך לא כשהם יוצאים ממנו.
בשונה מהכשרות הנהוגה באורח קבע, יש גם כללי כשרות לפסח, אל מול מה שנקרא חמץ. ראו את הסרטון העוסק בו בנפרד למטה.
אגב, המונח 'כשרות' הוא אמנם ייחודי ליהדות ובמפתיע אף הפך בשנים האחרונות לפופולרי מסיבות בריאות, אך לא מעט איסורים דומים, על מאכלים שונים ובשמות אחרים, נהוגים במגוון דתות ותרבויות.
#מבחינה קולינרית
רבים מהשפים המודרניים בישראל נוטים שלא לראות את הכשרות כמגבלה, אלא כאתגר. יש המזהים את הקפיצה הגדולה באיכות האוכל הכשר במסעדות כאן, באותו שלב בו הבינה הכשרות שבמקום לחפש תחליפים למזון הלא כשר, עדיף לה לפתח מטבח טעים ומוצלח, שאינו כולל חלב.
אגב, המטבח הסיני הוא כזה ולא מסיבות של כשרות, כמובן.
עם הזמן הושגה ההבנה שבמקום לייבא מטבחים לארץ ו"להכשיר אותם" בחיקויים ותחליפים נחותים של חומרי גלם, עדיף ללדת ולגדל מטבח מקומי כשר ואיכותי.
שנים של העתקת מטבחים מחו"ל, תוך שימוש בתחליפים, כמו שמנת בשמנת צמחית, או בשר עגל במקום חזיר, עשו שירות רע מאוד לקולינריה הכשרה. שפים רבים הבינו שהדרך לאוכל טעים וכשר לא צריכה לעבור במטבח של מקומות זרים, שאינו קשור לכאן ולא נולד כאן.
כיום לא קשה למצוא אורחים רבים ומבינים, המגיעים לישראל ואוכלים במסעדות כשרות ואיכותיות, ה"מתפייטים" ומגדירים את האוכל כאן כמדהים.
מותר ואסור בכשרות (עברית):
https://youtu.be/6lnQcZd6afs
זו כשרות שונה - ביעור החמץ לפסח (עברית):
https://youtu.be/aIOoFgbpCYg
כשר לפסח (עברית):
https://youtu.be/xQN6nxLFaSc
מותר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/_tEowR072Nk
לא פשוט בממלכת הכשרות (עברית):
https://youtu.be/XT6t-CtUTTg?long=yes
אחד המאפיינים הבולטים של חג השבועות הוא טקס הבאת הביכורים, או תהלוכת הביכורים, הנהוגים בהתיישבות העובדת, על הקיבוצים והמושבים שבה.
המראה האופייני של טקס הביכורים הם מבוגרים ובעיקר ילדים, הנושאים בידיהם טנא עמוס בפירות וירקות, לראשם זרי פרחים והם לבושים לבן. אליהם הצטרפו גם ריקודי עם ישראליים, שירים והראות של שירים וטקסטים תנ"כיים וחילוניים.
ואכן טקס הביכורים נחשב האירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
טקס הביכורים בחג שבועות נחוג מול מבקרים רבים, כשהילדים מציגים בו את ביכורי תנובת הארץ והמבוגרים - את הציוד החקלאי והביכורים, החל מפרי האדמה ועד לתינוקות הצעירים שנולדו במהלך השנה שקדמה לטקס.
מקור מנהג הבאת הביכורים הוא בהיותו של חג השבועות חג תחילת הקציר החקלאי. זמן הבאת הביכורים מתחיל בחג השבועות ונמשך עד מוצאי חג הסוכות.
מקור מצוות הביכורים במקרא הוא בפסוק המקראי בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך".
הנה טקס הביכורים בקיבוץ שלקוח מהמשנה היהודית (עברית):
https://youtu.be/cMTIG6toOQ8
תקציר טקס הביכורים בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
טכס ביכורים בקיבוץ שדות ים:
https://youtu.be/fxoxdeXB1Mc
ריקודי עם וזרים על הראש בטקס ביכורים אופייני:
https://youtu.be/FSvuIoUelrE
על מנהג הביכורים של ההתיישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
חגיגת השבועות מתקיימת לא פעם בשדות עצמם (עברית):
https://youtu.be/GEXtzx8XNq0
וכך נחגג טקס הביכורים לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
