שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה קוד פתוח?
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מה הן קוקיז, או עוגיות באינטרנט?
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
מה זה האקתון?
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
(עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
מהי מציאות מדומה?
מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.
סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.
לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.
בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.
משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.
הנה תולדות המציאות המדומה:
https://youtu.be/43mA_ypfwKg
אוקולוס ריפט, המלך של הדור החדש של ה-VR:
https://youtu.be/ObGU92QVQNU
סקירה של מוצרים בתחום (עברית):
http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I
הנה עולם משקפי המציאות המדומה:
http://youtu.be/SZb0NjrEJ3o
כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:
https://youtu.be/_nHvPopqYkA
והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
מה זה WWW?
כשהמציא איש המחשבים טים ברנרס-לי, אי-שם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, את שפת התכנות לדפי רשת, שפת ה-HTML, הוא היקצה כתובת לכל אתר אינטרנט ולכל מסמך באינטרנט.
בשנת 1991 הופיעה לראשונה יצירתו הטכנולוגית החשובה - רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web, או בעברית מארג כלל עולמי של אתרים ומסמכים ברשת מקוונת. זה היה אוסף גדול וחסר תקדים של אתרים, שהיו בעצם קבצי מחשב שמפוזרים במחשבים בכל העולם וניתן להגיע אליהם דרך האינטרנט.
ה-WWW, הרשת העולמית של הקבצים שהומצאה אז, אותה רשת קבצים שכולנו מכירים היום כ"אתרי אינטרנט", כונתה "המארג הכלל עולמי" (World Wide Web), כיוון שרצתה לחבר את מחשבי כל העולם לרשת אחת, ללא גבולות וללא הבדלים.
יישום הרעיון הוביל למהפכת המידע המהירה ולהאצה של תהליכים חברתיים ועולמיים אדירים. רשת קבצי המחשב שאליהם ניתן היה להגיע דרך תקשורת מחשבים, הפכה לאינטרנט המהיר שאנו מכירים, מערכת תקשורת חסרת תקדים, ששינתה במהירות את העולם בכל תחום אפשרי. מכלכלה ועד בידור, פוליטיקה, חברה, משפחה, יחסים, ספרות, צרכנות, מוסיקה, הייטק ומה לא - כל תחום בחיינו הפך תודות ל-www לפתוח יותר, דמוקרטי יותר, נגיש ומהיר, אך גם מסוכן, רגיש וחשוף הרבה יותר. תעשיות שלמות משתנות במהירות ועוברות זעזועים בלתי-נתפסים, כשבתוך שנים אחדות מוחלפים מבנים ושיטות ששלטו במשך עשרות ומאות שנים, לטובת סטארטאפ כזה או אחר שהציג חלופה מבוססת רשת, פשוטה, זמינה וזולה יותר.
הנה הסבר ותולדות ה-WWW (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
מהם ננו-מנועים?
בשנים האחרונות חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. זה התרחש לאחר שהם הזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובעזרת מגנטים שמכוונים אותם.
החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.
דמיינו שבתוך כמה שנים ייסעו מנועים זעירים בתוך גופנו, ידאגו לקיומם של תהליכים טבעיים, במקום מערכות גוף פגועות או לא מתפקדות ומסייעים בכך לאנשים להבריא ממחלות ולהאריך את חייהם בשנים רבות.
הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:
http://youtu.be/qa_QFFopTms
ומנועי-ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים - בהגדלה של פי 500:
https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
מה זה נאנו?
נאנו פירושו מספר זעיר במיוחד, קטן מאד מאד - עשר בחזקת מינוס תשע.
וברור שנאנו הוא גם גודל, גודל של מליונית המילימטר. כלומר מיליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!
אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו היחס בין גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!
מפני שנאנו הוא קטן מאד, מרבים כיום לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום. המפורסמים ביניהם היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו.
ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך. וזה גם מזכיר שגם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בנאנוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לזה בקיצור.
הנה הסבר לילדים על הגודל של מידת הנאנו:
https://youtu.be/zbFHYjaqjzw
ראו כמה קטן הוא נאנו:
https://youtu.be/bQzFpP4FSN4
סדרי הגודל של יחידות הנאנו:
https://youtu.be/KL6cggDKHSU
וסדרי הגודל של מזעור הנאנו:
https://youtu.be/IC3AcItKc3U
מה זה אבטיפוס?
אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.
כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.
אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.
הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:
http://youtu.be/zFBa7URT654
אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:
http://youtu.be/BQSqeKEfuok
רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):
https://youtu.be/ok-LmSq5U5o
הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:
http://youtu.be/gU8YGXtglPU
ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:
http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
(עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
מושגים בטכנולוגיה
מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.
סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.
לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.
בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.
משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.
הנה תולדות המציאות המדומה:
https://youtu.be/43mA_ypfwKg
אוקולוס ריפט, המלך של הדור החדש של ה-VR:
https://youtu.be/ObGU92QVQNU
סקירה של מוצרים בתחום (עברית):
http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I
הנה עולם משקפי המציאות המדומה:
http://youtu.be/SZb0NjrEJ3o
כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:
https://youtu.be/_nHvPopqYkA
והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
כשהמציא איש המחשבים טים ברנרס-לי, אי-שם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, את שפת התכנות לדפי רשת, שפת ה-HTML, הוא היקצה כתובת לכל אתר אינטרנט ולכל מסמך באינטרנט.
בשנת 1991 הופיעה לראשונה יצירתו הטכנולוגית החשובה - רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web, או בעברית מארג כלל עולמי של אתרים ומסמכים ברשת מקוונת. זה היה אוסף גדול וחסר תקדים של אתרים, שהיו בעצם קבצי מחשב שמפוזרים במחשבים בכל העולם וניתן להגיע אליהם דרך האינטרנט.
ה-WWW, הרשת העולמית של הקבצים שהומצאה אז, אותה רשת קבצים שכולנו מכירים היום כ"אתרי אינטרנט", כונתה "המארג הכלל עולמי" (World Wide Web), כיוון שרצתה לחבר את מחשבי כל העולם לרשת אחת, ללא גבולות וללא הבדלים.
יישום הרעיון הוביל למהפכת המידע המהירה ולהאצה של תהליכים חברתיים ועולמיים אדירים. רשת קבצי המחשב שאליהם ניתן היה להגיע דרך תקשורת מחשבים, הפכה לאינטרנט המהיר שאנו מכירים, מערכת תקשורת חסרת תקדים, ששינתה במהירות את העולם בכל תחום אפשרי. מכלכלה ועד בידור, פוליטיקה, חברה, משפחה, יחסים, ספרות, צרכנות, מוסיקה, הייטק ומה לא - כל תחום בחיינו הפך תודות ל-www לפתוח יותר, דמוקרטי יותר, נגיש ומהיר, אך גם מסוכן, רגיש וחשוף הרבה יותר. תעשיות שלמות משתנות במהירות ועוברות זעזועים בלתי-נתפסים, כשבתוך שנים אחדות מוחלפים מבנים ושיטות ששלטו במשך עשרות ומאות שנים, לטובת סטארטאפ כזה או אחר שהציג חלופה מבוססת רשת, פשוטה, זמינה וזולה יותר.
הנה הסבר ותולדות ה-WWW (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
בשנים האחרונות חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. זה התרחש לאחר שהם הזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובעזרת מגנטים שמכוונים אותם.
החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.
דמיינו שבתוך כמה שנים ייסעו מנועים זעירים בתוך גופנו, ידאגו לקיומם של תהליכים טבעיים, במקום מערכות גוף פגועות או לא מתפקדות ומסייעים בכך לאנשים להבריא ממחלות ולהאריך את חייהם בשנים רבות.
הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:
http://youtu.be/qa_QFFopTms
ומנועי-ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים - בהגדלה של פי 500:
https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
נאנו פירושו מספר זעיר במיוחד, קטן מאד מאד - עשר בחזקת מינוס תשע.
וברור שנאנו הוא גם גודל, גודל של מליונית המילימטר. כלומר מיליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!
אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו היחס בין גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!
מפני שנאנו הוא קטן מאד, מרבים כיום לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום. המפורסמים ביניהם היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו.
ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך. וזה גם מזכיר שגם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בנאנוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לזה בקיצור.
הנה הסבר לילדים על הגודל של מידת הנאנו:
https://youtu.be/zbFHYjaqjzw
ראו כמה קטן הוא נאנו:
https://youtu.be/bQzFpP4FSN4
סדרי הגודל של יחידות הנאנו:
https://youtu.be/KL6cggDKHSU
וסדרי הגודל של מזעור הנאנו:
https://youtu.be/IC3AcItKc3U
אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.
כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.
אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.
הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:
http://youtu.be/zFBa7URT654
אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:
http://youtu.be/BQSqeKEfuok
רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):
https://youtu.be/ok-LmSq5U5o
הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:
http://youtu.be/gU8YGXtglPU
ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:
http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
מהם אנדרואידים?
היום קוראים כך למערכת ההפעלה המצליחה בעולם הסלולארי, אבל פעם המושג אנדרואיד (Android), או "דרואיד", היה מוקדש ליצורים מלאכותיים דמויי אדם, כמו רובוטים, סייבורגים, אנשים ביוניים וכדומה.
האנדרואיד המלאכותי דומה בצורתו ובהתנהגותו לבן אדם ובדרך כלל הוא מצויד בבינה מלאכותית. המוח המלאכותי שלו גורם לאנדרואיד להתנהג, לדבר ולחשוב כמו בן אדם ולפעול באופן עצמאי. כאלה היו למשל האנדרואידים בסרטים "בלייד ראנר" ו"שליחות קטלנית".
מקור המונח אנדרואיד הוא מיוונית, שבה "אנדרו" פירושו גבר ו"איד" הוא דומה, או דמוי.
כמו הרובוטים, בעוד שבמערב האנדרואידים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אין במזרח שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם מסייעים לאדם, משעשעים וגורמים הנאה.
הנה הסייבורגים, אנדרואידים הגדולים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/9kfVww1TaHE
אנדרואידים שמשחקים כדורגל (עברית):
https://youtu.be/63zOQqrZ4HQ
הרצאת טד על הריבוד שישלוט בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
וסרט תיעודי על העולם של האנדרואידים:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
היום קוראים כך למערכת ההפעלה המצליחה בעולם הסלולארי, אבל פעם המושג אנדרואיד (Android), או "דרואיד", היה מוקדש ליצורים מלאכותיים דמויי אדם, כמו רובוטים, סייבורגים, אנשים ביוניים וכדומה.
האנדרואיד המלאכותי דומה בצורתו ובהתנהגותו לבן אדם ובדרך כלל הוא מצויד בבינה מלאכותית. המוח המלאכותי שלו גורם לאנדרואיד להתנהג, לדבר ולחשוב כמו בן אדם ולפעול באופן עצמאי. כאלה היו למשל האנדרואידים בסרטים "בלייד ראנר" ו"שליחות קטלנית".
מקור המונח אנדרואיד הוא מיוונית, שבה "אנדרו" פירושו גבר ו"איד" הוא דומה, או דמוי.
כמו הרובוטים, בעוד שבמערב האנדרואידים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אין במזרח שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם מסייעים לאדם, משעשעים וגורמים הנאה.
הנה הסייבורגים, אנדרואידים הגדולים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/9kfVww1TaHE
אנדרואידים שמשחקים כדורגל (עברית):
https://youtu.be/63zOQqrZ4HQ
הרצאת טד על הריבוד שישלוט בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
וסרט תיעודי על העולם של האנדרואידים:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
מה זה פינטק?
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
מהי ננוטכנולוגיה?
מה זה ננו טכנולוגיה?
מהי ננו טכנולוגיה?
ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.
כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של דנ"א ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.
הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה (מתורגם):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים (מתורגם):
http://youtu.be/_QF6uJHFcBg
סרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:
https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
והנאנו טכנולוגיה היא אבן יסוד בטכנולוגיית העתיד:
https://youtu.be/hT9GpCJj6nw?long=yes
מהי ננו טכנולוגיה?
ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.
כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של דנ"א ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.
הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה (מתורגם):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים (מתורגם):
http://youtu.be/_QF6uJHFcBg
סרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:
https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
והנאנו טכנולוגיה היא אבן יסוד בטכנולוגיית העתיד:
https://youtu.be/hT9GpCJj6nw?long=yes
מהם פירורי לחם באתרי אינטרנט?
באגדת הילדים "עמי ותמי" ("הנזל וגרטל") מרחיקה האם החורגת את הילדים מהבית, עמוק אל תוך היער, בכדי להיפטר מהם. עמי, שבפעם הראשונה פיזר חלוקי נחל קטנים כדי לסמן את הדרך בה הלכו ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה, לא הספיק הפעם להכין חלוקי נחל. במקומם הוא מפזר פירורי לחם, אך לרוע המזל אוכלות חיות היער את הפירורים והשניים נותרים אבודים בתוך היער.
רעיון פירורי הלחם כסימני דרך אומץ על ידי מפתחי אתרים באינטרנט והם יצרו את "פירורי הלחם האינטרנטיים" (Bread crumbs). מדובר בשורה שמופיעה מעל הדף באתר אינטרנט ומסמנת לגולש היכן הוא נמצא בהיררכיה של הדפים באתר. כך יכולים הגולשים לנווט בקלות ובהיגיון מתוך דף פנימי שבו הם נמצאים, אל הקטגוריות ותת-הקטגוריות השונות שמעליו באתר.
הנה לדוגמה "פירורי הלחם" של אאוריקה כפי שהייתה מוצגת באתר מידע על עולם המחשבים:
מחשבים >> אינטרנט >> אתרים >> אנציקלופדיות
כך יוצרים את הברד-קראמבס:
https://youtu.be/4s8qb8sK8vY
וניווט אינטרנט בעזרת "פירורי הלחם הממוחשבים":
https://youtu.be/YMiXPJE2NSo
באגדת הילדים "עמי ותמי" ("הנזל וגרטל") מרחיקה האם החורגת את הילדים מהבית, עמוק אל תוך היער, בכדי להיפטר מהם. עמי, שבפעם הראשונה פיזר חלוקי נחל קטנים כדי לסמן את הדרך בה הלכו ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה, לא הספיק הפעם להכין חלוקי נחל. במקומם הוא מפזר פירורי לחם, אך לרוע המזל אוכלות חיות היער את הפירורים והשניים נותרים אבודים בתוך היער.
רעיון פירורי הלחם כסימני דרך אומץ על ידי מפתחי אתרים באינטרנט והם יצרו את "פירורי הלחם האינטרנטיים" (Bread crumbs). מדובר בשורה שמופיעה מעל הדף באתר אינטרנט ומסמנת לגולש היכן הוא נמצא בהיררכיה של הדפים באתר. כך יכולים הגולשים לנווט בקלות ובהיגיון מתוך דף פנימי שבו הם נמצאים, אל הקטגוריות ותת-הקטגוריות השונות שמעליו באתר.
הנה לדוגמה "פירורי הלחם" של אאוריקה כפי שהייתה מוצגת באתר מידע על עולם המחשבים:
מחשבים >> אינטרנט >> אתרים >> אנציקלופדיות
כך יוצרים את הברד-קראמבס:
https://youtu.be/4s8qb8sK8vY
וניווט אינטרנט בעזרת "פירורי הלחם הממוחשבים":
https://youtu.be/YMiXPJE2NSo
מהו הזנב הארוך באינטרנט?
איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.
דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.
את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.
ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.
הנה הסבר של הזנב הארוך:
http://youtu.be/Abf8ySWVJuA
"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:
http://youtu.be/7xAA71Ssids
כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:
http://youtu.be/GXKbpdcyFKE
ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:
http://youtu.be/8e6zWJI2TvI
הזנב הארוך ביוטיוב:
http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.
דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.
את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.
ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.
הנה הסבר של הזנב הארוך:
http://youtu.be/Abf8ySWVJuA
"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:
http://youtu.be/7xAA71Ssids
כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:
http://youtu.be/GXKbpdcyFKE
ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:
http://youtu.be/8e6zWJI2TvI
הזנב הארוך ביוטיוב:
http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
מהו ה-WEB 3.0?
Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.
בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..
זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!
הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:
http://youtu.be/F_nbUizGeEY
הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:
http://youtu.be/bsNcjya56v8
Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.
בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..
זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!
הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:
http://youtu.be/F_nbUizGeEY
הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:
http://youtu.be/bsNcjya56v8
מהי ראייה ממוחשבת במערכות זיהוי תמונה?
ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.
מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.
מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".
מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.
זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:
https://youtu.be/zLkz6ljKtyw
כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:
https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s
מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:
https://youtu.be/jGJh63sV66A
הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):
https://youtu.be/UeH09CfBsqE
והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):
https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.
מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.
מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".
מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.
זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:
https://youtu.be/zLkz6ljKtyw
כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:
https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s
מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:
https://youtu.be/jGJh63sV66A
הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):
https://youtu.be/UeH09CfBsqE
והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):
https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
מהו המחשוב הקוגניטיבי?
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
