נשיא מצרים אנואר סאדאת (Anwar Sadat), יורשו של נאצר, הרגיש מושפל לאחר מלחמת ששת הימים. כמו כל המצרים ששמעו את דברי הרהב של נאצר והופתעו לגלות שצבא מצרים הובס קשות, גם סאדאת רצה לנקום. מלחמת יום הכיפורים, שהפתיעה את מדינת ישראל לחלוטין ותפסה אותה לא מוכנה, נתפסה כנקמה מספקת. אמנם המצרים שוב הובסו במלחמה ולא הצליחו להשיג את מטרותיהם הצבאיות, אבל ההפתעה והיכולת לגרום לצה"ל לאבידות קשות היו מבחינתם נצחון גדול.

בשנת 1977, ארבע שנים לאחר המלחמה, עשה סאדאת מעשה והגיע לירושלים. זה היה מעשה אמיץ ביותר. כל העולם הערבי זעם עליו אך הוא המשיך וחתם על הסכם שלום מלא עם מדינת ישראל. זה היה שלום ראשון של מדינה ערבית עם מדינת ישראל והוא היה משמעותי במיוחד בהיותה של מצרים מנהיגת העולם הערבי.

בשנת 1981, 4 שנים לאחר מכן, נרצח אנואר סאדאת על ידי מוסלמים קיצוניים. הם התנקשו בחייו במהלך מפגן צבאי. הסיבה הייתה על שלא הסכים שחוקי מצרים יהיו על פי ההלכה המוסלמית הדתית.

הסכם השלום, לעומת זאת, ממשיך להתקיים עד היום.


הנה נשיא מצרים אנואר סאדאת (מתורגם):

https://youtu.be/LeyikQGHFVg


הסכם השלום עם ישראל (עברית):

https://youtu.be/RbWEV-0QGr0


נאומו של סאדאת בכנסת ישראל (עברית):

https://youtu.be/M6Zesv1nyqo


ותכנית חינוכית על מצרים המודרנית שאחריו (עברית):

https://youtu.be/QEvAzrG-FMU?long=yes

שמו הפך שם נרדף לרוע. הוא נחשב למלך האיום ביותר בתולדות אנגליה והיה אחד המלכים השנויים במחלוקת בהיסטוריה העולמית. אבל הוא גם המלך האחרון של אנגליה שנהרג בקרב.

המלך ריצ'ארד השלישי (Richard III of England) נחשב לדמות היסטורית נוראית, שזכתה למוניטין קשה. הוא היה גיבן, רוצח סדרתי, רודן מפלצתי ואנס.

ובכל זאת ריתקה דמותו את דמיונו של העם הבריטי, מאז שנהרג בקרב ונעלם לתמיד.

אפילו שייקספיר הקדיש לו מחזה מרהיב וקשר איתו את משפט הייאוש המפורסם שהוא אומר במחזהו וככל הנראה לא נאמר במציאות: "סוס! מלכותי בעד סוס!".

האמת היא ששייקספיר סיפר במחזה על "שלטון הטרור" של ריצ'ארד. הוא עשה זאת בצורה כל כך לא מחמיאה, שהוא החמיר את המוניטין המפוקפק בלאו הכי של המלך הגיבן והרודן האנגלי המת.

בפועל, אומרים ההיסטוריונים, הוא היה הרבה פחות נורא מדמותו במחזה השייקספירי.

אבל שייקספיר לא היה היחיד. מרבית ההיסטוריונים המודרניים מאמינים שכמוהו הגזימו כותבים שונים שפרסמו ספרים ומחזות על המלך המת, במיוחד בתיאורי הרוע של המלך ולא מעט גם בתיאור דמותו הכעורה.

במילים פשוטות, צורתו החיצונית של המלך במחזה, על כיעורו המופרז והעיוות הגופני שלו, הם לגמרי מוגזמים.

ההערכה היא שהתיאורים המוגזמים על דמותו המעוותת נכתבו בתקופה בה שלטו מלכים אנגליים שנמנו על השושלת שהתנגדה לזו של ריצ'ארד ולכן נכתבו בהגזמה של הרוע והצורה של המלך.

כך או כך, ריצ'ארד השלישי ירש את מקומו של אחיו, לאחר שילדי אחיו, כולל אדוארד החמישי, מי שאחיו ציווה ליורשו, הוכרו כממזרים. זאת בשל העובדה שאביהם התארס לאישה אחרת, עוד בטרם נישא לאמם, וממזרים אינם יכולים למלוך באנגליה.

ההיסטוריה מספרת שהמלך ריצ'רד השלישי נהרג ב-22 באוגוסט 1486. זה קרה בקרב בוסוורת', אחד הקרבות החשובים ב"מלחמת השושנים", שליוו את אנגליה באותן שנים. הנרי טיודור, מי שהיה מאצילי בית לנקסטר הגולים בצרפת, גייס צבא והגיע להילחם בריצ'רד השלישי וחייליו.

בשלב מסוים בקרב, התהפך היתרון המספרי שהיה לריצ'רד השלישי עד אותו רגע. עתה ירו אנשיו של מי שעתיד להיות המלך הנרי השביעי, הרוזן מריצ'מונד, חיצים בריצ'ארד השלישי והרגו אותו במהלומות גרזן.

לאחר שהפשיטו אותו מבגדיו. הם הובילו את גופתו שהושחתה, של ריצ'רד השלישי, על גבי סוס. האגדה מספרת ששערותיו הארוכות גלשו והתאבקו בבוץ ובעפר. הוא נקבר בכנסייה קטנה שבמנזר.

שנים אחר-כך הורה המלך הנרי השמיני על הריסת המנזר והכנסייה הללו, שנמצאו כמה עשרות קילומטרים מהמקום שבו נערך הקרב האחרון של ריצ'ארד השלישי.

אבל האנגלים לא שכחו אותו. מבחינתם, ריצ'ארד השלישי היה המלך האנגלי האחרון שלא הובא לקבורה. לכן, המשיכו דורות לחפש אחר גופתו. עד שלבסוף, בשנת 2012, היא נמצאה באתר ארכיאולוגי שנמצא מתחת למגרש חנייה בעיר לסטר שבמרכז אנגליה.

במונחים היסטוריים, מציאת גופתו היא אירוע שלא יאומן. בדיקות דנ"א שהושווה עם דנ"א של צאצא ישיר של אחותו הראו על זיהוי ודאי. גם העקמת שממנה סבל השלד, כמו גם חץ המתכת שהיה נעוץ בצלעותיו ואפילו מקום מציאת השלד, במקום שבו היה אמור להיות חדר המקהלה של המנזר ההרוס - הכל הראה שמדובר במלך המת.

אפילו ביצי תולעים עגולות ממין שממנו סבל המלך לפי ההיסטוריונים במהלך חייו, נמצאו על הגופה. הביצים הללו תאמו באופן מדויק את העדויות ההיסטוריות על זיהום טפילי במעיו של המלך ריצ'ארד השלישי.


הנה תקציר דמותו המפורסמת ולא תמיד מדויקת של ריצ'ארד השלישי (עברית):

https://youtu.be/4GF-8z732DU


כך ככל הנראה מת ריצ'ארד השלישי:

https://youtu.be/t6S0ku1R9nE


כך נמצאה גופתו, באופן שלא יאומן:

https://youtu.be/GBelAVerdqs


מקום מציאת גופתו הפך למוזיאון:

https://youtu.be/NyYnmqWSShc


ההצגה "ריצ'רד השלישי" בקאמרי מדגימה את האווירה של מלכותו (עברית):

https://youtu.be/xPpPOdVhZ90


וממשרד החיוך על הפחד מהמלך הזה (עברית):

https://youtu.be/ayQCfmflAlw


סרט תיעודי על חייו ומותו של המלך ריצ'ארד השלישי ומציאת גופתו:

https://youtu.be/fDHDvnnK4nI?long=yes


ופודקסט של פרופ' הרסגור על ריצ'ארד השלישי - המלך הרוצח (עברית):

https://youtu.be/EZEtZhLjK3I?long=yes

ההתנקשות בנשיא לינקולן היא אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ארצות הברית. הרצח התרחש כשירה בו מתנקש, ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון.

הרצח הוא תולדה של שרשרת נסיבות פוליטיות הקשורות בפעילותו ומנהיגותו של לינקולן לביטול העבדות בארה"ב, שחרור העבדים ומלחמת האזרחים האמריקאית.

הכל מתחיל בשנת 1860, משנבחר אברהם לינקולן לנשיאות. תוצאות הבחירות הפתיעו את אמריקה, משום שלינקולן היה הנשיא הראשון שבא מהמפלגה הרפובליקנית, מפלגה צעירה בת 6 שנים בלבד.

אבל בחירת לינקולן, מתנגד חריף לעבדות ומי שעוד לפני בחירתו ניסה, שלא בהצלחה, להעביר חוקים נגד עבדות במדינות שונות בארה"ב, הבהילה במיוחד רבים מאזרחי מדינות הדרום של ארה"ב. במדינות אלה, יש לציין, העבדות הייתה נפוצה מאד ומרבית הכלכלה בהן התבססה על עבדים. אחדות מהן אף הצהירו לפני הבחירות שאם לינקולן ינצח במירוץ הן יפרשו מהאיחוד ולא יהיו חלק מארצות הברית של אמריקה.

הדבר הוביל לכך שעם בחירתו של לינקולן ועוד לפני שנכנס לתפקידו כנשיא, פרשו מהאיחוד האמריקאי 8 ממדינות הדרום. לינקולן הצהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, שפרישתן מנוגדת לחוק ומשום כך היא חסרת משמעות ומבוטלת. הוא ניסה להרגיע והבטיח שלא יתעמת איתן בנושא העבדות. משהללו לא השתכנעו והמשיכו לדבוק בפרישה, החלה מלחמת האזרחים האמריקנית. זו נמשכה 4 שנים ובסופה ניצחו מדינות הצפון בראשותו. בבחירות 1864, שנערכו בתום המלחמה, זכה לינקולן שוב בנשיאות.

משנוכחו הדרומיים, שהפסידו במלחמה ושגם הסיכויים להחליף את הנשיא בבחירות נכשלו, החליטו כמה מהם לנקום בנשיא ובחברי ממשלו. כמה ימים לאחר כניעת מדינות הדרום, נודע להם שהנשיא מתכוון לצפות בהצגת תיאטרון. בערב ההצגה התגנב אחד מחבורת הקושרים, שחקן מפורסם ונערץ בכל רחבי ארצות הברית בשם ג'ון ווילקס בות', אל תיאטרון פורד בוושינגטון. כשחקן בתיאטרון הוא הכיר את המקום היטב ושיחק בו לא פעם בהצגות.

איש לא חשד בו כשהוא פסע במסדרונות. האיש מיהר להתגנב לתאם של לינקולן ואשתו. השניים צפו בהצגה "בן דודנו האמריקאי". בות' ירה בנשיא בראשו, נאבק ופצע בסכין את שומר ראשו ואז קפץ לבמה. הוא הספיק לצעוק משהו שנשמע כמו "כך יעשה לרודנים", או אולי "זו נקמת הדרום" ובחסות המהומה שהשתררה באולם הוא הצליח להימלט מהמקום.

למחרת בבוקר, ב-15 באפריל 1865, מת הנשיא הגדול של אמריקה, מי שעוד בזמן המלחמה לא המתין והכריז על ביטול העבדות. הוא שיחרר את העבדים בכל ארצות הברית, גייס אותם לצבא הצפון ובכך גם ניצח את הדרום החזק, תוך שהוא משאיר מורשת שעתידה להתפשט לכל העולם המערבי ובהמשך לעולם כולו, של ביטול העבדות והוצאתה אל מחוץ לחוק בכל מקום.

הרוצח התגלה לאחר 12 יום באסם בוירג'יניה, הוא הסתתר באסם, שהועלה באש כדי שייצא. משיצא ממנו, הוא נורה ומת.


הנה סקירה מושקעת של תלמיד על רצח לינקולן (עברית):

https://youtu.be/8gFItw0SjWk


הסיפור של רצח הנשיא:

https://youtu.be/hVLM0BSqx5o


על המנהיג הדגול והמבריק שנרצח:

https://youtu.be/Bjxbb-tjSAA


האקדח שרצח את לינקולן - האם היה גנוב?

https://youtu.be/a32YTqz4tdo


קטע מסרט ישן על הרצח:

https://youtu.be/1UqcitsiY4o


ומצגת וידאו של הרצח:

https://youtu.be/EZCE2ZvwLT4

המלך ריצ'ארד ה-1, המכונה "ריצ'ארד לב הארי" ("King Richard I "The Lionheart), נחשב באנגליה לאחד המלכים האמיצים והגדולים בתולדות הממלכה. אומץ ליבו הוא שהקנה לו את הכינוי האפי "ריצ'ארד לב אריה".

אבל במקביל, ריצ'ארד ה-1 נודע גם בתור "המלך החסר". הסיבה היא שבמהלך תקופת כל 10 שנות שלטונו, הוא הרבה לשהות מחוץ לאנגליה, בעיקר במסעות המלחמה שלו.

נתון מדהים - לאורך כל שלטונו שהה ריצ'רד לב הארי בממלכתו במצטבר רק חצי שנה - חודשים ספורים בלבד.

שלטונו החל בשחרור אימו מהשבי שבו הוחזקה על ידי אביו. מיד אחרי כן, בשנת 1190, הוא יצא למסע הצלב השלישי בארץ הקודש, אך הראשון שלו. אימו נשארה באנגליה כדי לשלוט בשמו.

בשנת 1191 הוא כבש את קפריסין בדרכו לירושלים. הוא נשא לאישה את הנסיכה ברנגריה מנוורה, בתו של המלך סנצ'ו ה-7.

משם המשיך לארץ הקודש וכבש את עכו מידיו של צלאח א-דין. את אלפי השבויים שבידיו הוא הורה להוציא להורג.

אלוהים החזיר לו כגמולו, כשנכשל בכיבוש ירושלים מהתורכים המוסלמים. אחרי 3 שנים ללא התקדמות, הוא החליט לשוב לאנגליה כדי לטפל באחיו, הנסיך ג'ון. ביחד עם מלך צרפת פיליפ ה-2, ניצל אחיו הנסיך את העדרו של ריצ'ארד וחיזק את כוחו בממלכה.

מזלו הרע הגיע כשבדרכו הביתה ספינתו כמעט וטבעה בסערה. למזלו הרע הוא ניצל בידי אנשיו של המלך לאופולד ה-5 מאוסטריה, ששמר לו טינה עוד מזמן מסע הצלב. ליאופולד החמישי לקח אותו בשבי, לאחר שבזכות טבעת יקרת ערך שענד על אצבעו, זוהה ריצ'ארד מבין חייליו המחופשים לעולי רגל צלבנים השבים הביתה.

כשהקיסר הגרמני היינריך ה-6 קיבל את השבוי היוקרתי לידיו, הדרמה האדירה רק הוחרפה. אימו של ריצ'רד לב הארי, המלכה אלינור, דרשה מהקיסר הגרמני לשחררו. היינריך השישי דרש כופר של 100 אלף מארקים. אגב, היא לא ידעה שבנה השני, הנסיך ג'ון, ביחד עם חברו המלך הצרפתי פיליפ ה-2, הבטיח לגרמני 80 אלף מרקים בכדי שלא ישחרר את ריצ'רד לב הארי בשנים הקרובות.

התוצאה הייתה שכל תושב אנגלי נדרש לתת רבע מהכנסתו השנתית לשחרור המלך מהשבי והוא שוחרר. על אף ההשפלה בשבי, ריצ'רד שב לאנגליה וזוכה לקבלת פנים של גיבור. הוא שב ותופס את השלטון וממהר להשיב לרשותו את האדמות שלקחו אחיו ומלך צרפת פיליפ ה-2.

העלויות האדירות של מסע הצלב שלו וגובה הכופר לשחרורו מהגרמנים הקשו מאוד את המצב הכספי של הממלכה. לאחיו הוא מוחל, כשהוא מנמק זאת בכך שגורמים ערמומיים הוליכו אותו שולל.

אותם גורמים הם פיליפ ה-2 שריצ'רד יוצא ב-1194 לצרפת כדי להילחם בו. והוא אכן נלחם בצרפתי, עד לתבוסה של פיליפ ב-1198. אבל לאנגליה ריצ'ארד לא ישוב עוד לעולם.

כי ריצ'רד לב הארי, הלוחם האמיץ שלא פחד מדבר, מת מוות משפיל ומיותר. בוא מתחיל בכך שריצ'רד דרש לקבל אוצר גדול שנמצא בשדות באקוויטין שבצרפת. כשהוא סורב, הטיל מלך אנגליה מצור על הכפר בו נמצא המטמון. אבל בזמן שהוא צר על כפר צרפתי קטן, יצא ריצ'רד השחצן לרכיבה, מבלי שהוא מקפיד על שריון מלא, אפוד ההגנה של אבירי ימי הביניים.

היה זה קשת שניצב על החומה, שירה חץ במלך אנגליה. יש מספרים שזה היה ילד שנקם את מות אביו מידי החיילים האנגלים, שפגע בו בכתפו. המלך הפצוע שב לחייליו אך סירב לקבל טיפול הולם לפציעתו. כאן נכנסת הביולוגיה לתמונה. חיידקים, כידוע, לא מבדילים בין מלכים לאנשים רגילים ובתוך זמן קצר הולך הפצע שלו ומזדהם.

הזיהום שהתפתח לו בפצע עתיד להביא למותו של ריצ'רד לב הארי. ב-6 באפריל 1199 מת מלך אנגליה, כשאימו סועדת את מיטתו. כשהוא רק בן 41 מת המלך הנועז ושוחר ההרפתקאות. הוא נקבר במנזר בצרפת, לצד אביו, המלך הנרי ה-2. לריצ'רד לא היו צאצאים חוקיים. הנסיך ג'ון, אחיו הסורר ומי שניסה לא פעם להחליפו בחייו, הוא שירש את כס המלכות האנגלי.

מאות שנים עברו מאז. אבל המורשת האנגלית של ריצ'רד לב הארי נותרה כמיתוס אנגלי של אומץ לב, הרפתקנות, מסעות מלחמה, כיבושים נועזים ולחימה צבאית בלתי מתפשרת. אין עוד מלך כמוהו שהותיר אחריו חותם כל כך מרשים בדמיונם של האנגלים, חותם שדומה שככל שעוברות השנים, הוא רק הולך ומתעצם.


הנה סיפורו של המלך ריצ'ארד לב הארי (עברית):

https://youtu.be/N9Hkq23L_0A


הכנסייה הזו היא מקום מנוחתו האחרונה:

https://youtu.be/yJqa_-pCufA


והשריון של המלך ריצ'ארד ה-1:

https://youtu.be/fGS1WudZTI8

רצח נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, היה אחד הרגעים הקשים של אמריקה. הנשיא הצעיר והיפה הזה, שעורר כל כך הרבה תקוות, נלחם בגזענות באמריקה ובעולם ונטע חזון חינוכי וטכנולוגי והביא הרבה תבונה מדינית לאמריקה, דווקא הוא נלקח בהתנקשות אכזרית שכזו.

כמעט כל אדם שחי בתקופה הזו במדינות המערב, יודע לספר איפה הוא היה כששמע על רצח קנדי, כי הוא לא היה סתם פוליטיקאי - הוא היה סמל לכנות, ליושר ולחוכמת הצעירים ולדור חדש של מנהיגים, שהתקשורת והציבור הרחב אוהבים - ממש כמו כוכבי קולנוע ואלילי זמר.

הרצח התרחש בעת ביקור של הנשיא קנדי בדאלאס, טקסס, ב-22 בנובמבר 1963. כשנורה, הנשיא קנדי ואשתו נסעו במכונית פתוחה ברחובות דאלאס, ביחד עם מושל טקסס, ג'ון קונלי, שגם הוא נפגע בהתנקשות.

עד היום יש המעלים ספקות בקשר לזהות המתנקשים ולמי שעומד מאחרי היורה בנשיא - הרוצח לי הארווי אוסוואלד. רבים משוכנעים ומנסים להפיץ את הדעה שהרוצח לא פעל לבדו. יש לציין שעד היום לא נמצאו לכך כל הוכחות או עדויות של ממש ושתיאוריות כאלה מופצות לאחר כל רצח כזה, כמעט בכל מקום בעולם.


הנה סיפורו של רצח קנדי ומשמעותו (מתורגם):

http://youtu.be/7YnF5JPzZm4


על רצח קנדי וההקשר שבו הוא אירע:

http://youtu.be/4EFCOLmxMJ0


לצערם של האמריקאים לא הייתה זו התנקשות יחידה:

https://youtu.be/Vu9RLmTrATg


ותכנית חינוכית בעברית על הנשיא האהוב שנרצח (עברית):

https://youtu.be/Al7DgUmfvZc?long=yes

זה קרה בעיר ההימורים לאס וגאס כשטופאק שאקור (Tupac Shakur), אגדת הראפ משנות ה-90, סמל ההתנגדות והפעילות נגד אפליית האדם השחור באמריקה, מי שנחשב הראפר המשפיע בכל הזמנים והראפר החשוב ביותר בעשור שלו נורה מתוך מכונית ומת.

שנים רבות חלפו מאז מותו של טופאק שקור. מרתק לחשוב שהוא נרצח דווקא בווגאס. לרוב לאס וגאס נתפסת כמקום אליו מגיעים אמנים בסוף דרכם, כדי להופיע בהופעות נוצצות וחלולות, שנועדו ללטף ולספק את הזיכרונות של המיליונרים המשועממים ולשיר להם שוב ושוב את אותו חומר שמספק להם את הנוסטלגיה המתבקשת.

טופאק לא היה כזה. האיש שילדותו עברה עליו עם סבא שהיה מבכירי תנועת הפנתרים השחורים, אימא מהפכנית, פנתרה שחורה וחזקה, שעברה עם ילדיה מניו יורק לבולטימור ומשם לקליפורניה, לא פרגן לאמריקה. כשכוכבו דרך הוא ביקר אותה בלי גבולות, קרא לאמריקה "הכנופיה הגדולה בעולם" ופיזר ללא הפסקה מסרים חתרניים נגד הגזענות, האפליה, האליטה הלבנה, האילומינטי והרדיפה של השחורים.

האיש שעתיד להפוך לאחד האייקונים הגדולים של הראפ לא עשה ראפ שכונות קטן ועגמומי. הוא נתן בראש, בסגנון ה"גנגסטה ראפ" הכוחני. אבל הוא הירבה גם לתרום המון מהכנסותיו מהופעות, עבור קהילות עניות של שחורים.

בעיני הממסד הלבן הוא הופך במקביל יותר ויותר מסוכן מסתם ראפר. טופאק היה משכיל וחכם הרבה יותר מהקולגות שלו בעולם הראפ. מיום ליום, משיר לשיר ואלבום אחרי אלבום טופאק שאקור הפך להיות הקול של השחורים באמריקה של הניינטיז, אמריקה הגזענית והמפלה אותם.

בסיקסטיז זה היה מרטין לותר קינג. בניינטיז זה טופאק.

כשסגן הנשיא של רייגן, דן קווייל, גינה אותו בטלוויזיה, על רצח שוטר שנעשה לכאורה בהשפעת שיר שלו, טופאק הבטיח לשלוח לו דיסק מתנה, עם הקדשה על קידום המכירות שעשה לו. בסרט על חייו הוא מבטיח לקהל שלו שיכתוב את זה עם שגיאות, כדי "שהטמבל יבין..."

אבל טופאק הסתבך שוב ושוב, עם שוטרים לבנים שמענים ברחוב "אחים שחורים", בעבירות מין שטפלו עליו מפה ומשם ושלל עניינים משפטיים וגם מאסר. בכלא הוא קרא הרבה מספרו של ניקולו מקיאבלי, הפילוסוף שכתב את "הנסיך", אולי ספר המנהיגות המשפיע בהיסטוריה.

הוא הלך והסתבך גם במאבקים של חברות תקליטים והחליט להקים את "מקיאבלי רקורדס", חברת התקליטים שלו, שתקדם אמנים צעירים ותיקרא על שמו של אהובו מקיאבלי. בינתיים הוא מקים את הסניף של "דת' רואו" בשביל שוג, המנהל שלו.

ב-1996 קרה מה שרבים בקהילה השחורה חששו שיקרה. טופאק, שביקר בלאס וגאס כדי לראות קרב איגרוף של מייק טייסון, נורה במכוניתו ממכונית חולפת. הרצח של אחד הראפרים הגדולים בהיסטוריה נגרם, לפי הטענה, כחלק ממלחמת הראפ בין כנופיות החוף המערבי והמזרחי. טופאק היה חלק מהמאבק הזה ונראה שההסבר מניח את הדעת, אבל הרוצחים לא נתפסו מעולם וידוע שלא מעט גורמים אחרים "לא ממש אהבו אותו".

טופאק שאקור מת מזמן. האיש שעד מותו בגיל 25 הוציא 9 אלבומי פלטינה, שהמכירות שלו כבר עברו מזמן את 100 מיליון האלבומים ושהולוגרמות שלו מככבות כיום בהופעות חיות שהוא לא זכה לקיים.

שמו הפך מזמן לאגדה. גם תיאוריות הקונספירציה על חייו הממשיכים וגם מיתוס מותו והמסתורין סביבו, שניהם חלק ממיתולוגיית ההיפ-הופ. עד היום השאלה הכי מסתורית וזו שמעסיקה את עולם ההיפ הופ יותר מכל היא "מי רצח את טופאק?"


הנה שחזור מדויק של אירועי הרצח של טופאק שאקור:

https://youtu.be/ODgWWPDwddA


קדימון לסרט על חייו ומותו של אגדת הראפ והלוחם השחור (מתורגם):

https://youtu.be/aJyR2AV9HlQ


טופאק מדבר (מתורגם):

https://youtu.be/5g56DbHQEE4


שינויים (מתורגם):

https://youtu.be/V2k3ScQeSAI


All Eyez on Me - שיר הנושא מהאלבום האחרון (מתורגם):

https://youtu.be/3OZ_yZKN53w


ההתוודות של בחור שהיה במכונית ממנה טופאק נורה אבל נאמן לקוד הרחוב ולא מגלה מי הרוצח:

https://youtu.be/vY3Y6m16J-I


When Thugz Cry, בעברית: "כשערסים בוכים" (מתורגם):

https://youtu.be/tH3jdMU_Qeg


וחוזר במקום לחיים ללייב - בתור הולוגרמות (עברית):

https://youtu.be/kf-cEFnSQAs

מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi) היה לוחם חופש הודי, מנהיג ההודים בחייו והאיש שנחשב לסמל ההתנגדות הבלתי אלימה נגד דיכוי חברתי ופוליטי. כך נהג גם בדרום אפריקה בה שהה שנים רבות וגם בהודו מולדתו, אליה חזר ונשאב להנהגת המאבק נגד השליטה הבריטית.

זה לא עזר לשלטונות בשני המקומות. ככל שהם פעלו להשתקתו ועל אף הפעמים הרבות שהוא ריצה תקופות מאסר פוליטי בכלא, אמונתו ומנהיגותו לא זו בלבד שלא נחלשו, אלא הלכו וגדלו. ממורד פרטי ולוחם חופש כמעט לא מוכר, הוא הפך למנהיג הברור של המאבק ההודי לשחרור ולעצמאות.

גנדי הפך לסמל עולמי למאבק לא אלים. הוא הצליח לשכנע את מרבית חבריו למאבק כי רק מאבק בדרכי שלום והתנגדות ללא אלימות יביסו את האימפריה הבריטית השולטת בהודו. לבסוף, בדיוק כמו שהוא חזה, נכנעו בפניו הבריטים ועזבו את הודו הענקית, אזור כיבוש שהיה חשוב להם מאוד. האיש הקטן עם החזון העצום ניצח.

לאחר שהוא שחרר את הודו מעולה של בריטניה הגדולה והביא אותה לעצמאות בראש תנועה לאומית נגד השלטון הבריטי, גנדי הנהיג את מה שתהפוך לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם - הודו החופשית.

ניהול המאבק הבלתי אלים והמוצלח שלו בשלטון הבריטי בהודו הביא ברבות השנים מנהיגים אחרים לאמץ את שיטותיו. המרכזיים והמוכרים ביותר הם המנהיגים הדגולים בפני עצמם וזוכי פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג שהנהיג את מאבק השחורים בארצות הברית, נלסון מנדלה בצעירותו, דזמונד טוטו, שפעל למאבק לא-אלים באפרטהייד והתנגד לטרור בניהול המאבק וכמובן הדלאי למה, מנהיג את המאבק בשלטון הסיני במולדתו טיבט.

אחד הדברים המדהימים בחייו של גאנדי הוא שעל אף דבקותו בדרכי שלום במאבקיו והיותו מקור השראה עולמי למאבקים ללא אלימות, הוא עצמו מעולם לא זכה בפרס נובל לשלום. זאת על אף שהיה מועמד לזכייה בפרס 5 פעמים...


הנה מצגת על גדולתו ומעשיו של מהטמה גנדי (עברית):

https://youtu.be/eQrHmxlsvTg


על מנהיגותו:

https://youtu.be/P-BzMayiGCw


קטע מראיון הטלוויזיה הראשון שנתן גנדי:

http://youtu.be/Zt_MmVBUv84


במידה רבה גנדי הוא הודו והודו היא גנדי (מתורגם):

https://youtu.be/_b0x4HTGMHE


בחיוך על המפגש שלו עם גנדי הישראלי שדגל בערכים מעט שונים (עברית):

https://youtu.be/jE6Sp2WHvjQ


כך ניתן לשכנע בשיטות שלו:

https://youtu.be/Uc-4YYPF2bc?long=yes


סרט תעודה מהודו על חייו של מהטמה גנדי:

https://youtu.be/_7aMhaFFa6c?long=yes


תכנית טלוויזיה על גנדי (עברית):

https://youtu.be/qfDwsb2v2FQ?long=yes


ופודקסט של ההיסטוריון המיתולוגי פרופ' הרסגור על גנדי (עברית):

https://youtu.be/PndSoFjoNSU?long=yes

ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים. הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות. בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.

בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.

מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".


הנה המצעד לוושינגטון שהוביל קינג בשנת 1963 (מתורגם):

https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ


האנדרטה לזכרו, לא הרחק משם:

https://youtu.be/m5BqLwb0TBs


נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח (מתורגם):

http://youtu.be/pD_aDoD7b6M


וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):

https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח התום הפגנה למען השלום, הפגנה במוצאי שבת שערכו תומכיו ותומכי הסכם אוסלו, הסכם שהובילו רבין וממשלתו עם הפלשתינים.

ברגע אחד של טירוף משיחי, הרג הרוצח את הדמוקרטיה הישראלית והוציא אותה מעידן של תמימות וחוקי משחק ברורים לתקופה של חשדות, האשמות, אלימות וחשש כבד מהתנקשויות פוליטיות בעתיד.

רגעים היסטוריים בחיי אומה הם רגעים המהווים תפנית בתולדותיה. רצח רבין הוא ללא ספק תפנית היסטורית. רבים מתומכי תהליך אוסלו אומרים שביום שבו נרצח רבין, למעשה בוטל הסיכוי למימושו של הסכם אוסלו ולשלום עם הפלסטינים.

בעיני אחרים זו טענה מעוררת מחלוקת אבל הדיון בה ימשיך להתקיים עוד שנים רבות. מה שאין עליו מחלוקת הוא רצח זוועתי של מי שהיה מפקד בפלמ"ח ופילס את הדרך לירושלים, רמטכ"ל הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, מנהיג המלחמה שבחר בשלום ואף זכה בפרס נובל לשלום וראש ממשלה מוסרי שידע לפרוש ברגע בו נודע שנפל רבב, אפילו לא במעשיו שלו, אלא של רעייתו לאה.


הנה סיפור חייו של יצחק רבין (מתורגם):

https://youtu.be/TDHYHuGFnao


על רצח רבין ומה שקדם לרצח ומה שקרה בעקבותיו (עברית):

https://youtu.be/a-UBZhTDcCQ


סיפור חייו ופעילותו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין (עברית):

https://youtu.be/j05GL7tG1Cg


חבריו לבית הספר נזכרים ברבין הנער (עברית):

https://youtu.be/ZmBiCjSbtxU?t=15s


מסע חייו (עברית):

https://youtu.be/VcyVVtw0WLI


סקירת חייו של יצחק רבין (עברית):

https://youtu.be/a-UBZhTDcCQ?long=yes


וסרט טלוויזיה עלילתי על חייו (עברית):

https://youtu.be/IewWBiIUjbk?long=yes

הוא היה שליט מבריק ומפקד מהיר מחשבה וניצחון. יוליוס ידוע באמרה המפורסמת שבה דיווח על ניצחון הבזק בקרב זלה: "באתי, ראיתי, ניצחתי."

ואכן, יוליוס קיסר היה אחד המצביאים הרומאים החשובים בעולם הקדום. בהדרגה הפך ממצביא מוכשר למדינאי חזק ומיומן ובהמשך לשליט היחיד של האימפריה הרומית.

משהפך יוליוס לקיסר עריץ, הוא הביא לסופה של הרפובליקה ברומא. אבל אם בתחילת דרכו של יוליוס השליט, רומי הייתה מעצמה אזורית בים התיכון בלבד, במותו הייתה האימפריה הרומית למעצמה החזקה בעולם כולו.

יוליוס היה שליט מוכשר מאין כמותו, אבל שאפתנותו והתשוקה שלו לכוח הייתה בלתי נסבלת. הוא צבר כוח כה רב ששמו הפך לתואר. כן, התואר "קיסר" שלא היה קיים לפניו, הפך לתואר מקובל אחריו ומקורו הוא לחלוטין בשמו של יוליוס קיסר. הוא היה ראשון הקיסרים והבכור שבהם.

סופו של יוליוס קיסר, הדיקטטור הראשון של האימפריה הרומית, היה מר. הוא חוסל בהתנקשות שבוצעה על ידי קבוצת פוליטיקאים רומאים שקצו בכוחו ובשלטון היחיד שלו.

ההתנקשות נוהלה בראשותו של ידידו הקרוב ברוטוס. יוליוס הגוסס אמר לו אז את המילים "הגם אתה ברוטוס?" - משפט שיהדהד מאז, כאות לבוגדים רבים במהלך הדורות.

את מקומו של יוליוס כשליטה של רומא ירש גאיוס אוקטביינוס שזכה לשם "אוגוסטוס קיסר". לאחר שיוליוס קרא את על שמו את חודש יולי, החודש שבו הוא נולד, בעת שהתקין את לוח השנה היוליאני, מיהר גם ממשיכו והנציח את עצמו. אוגוסטוס קרא על שמו את חודש אוגוסט, החודש שאחרי יולי.


הנה סרטון על חייו של יוליוס קיסר:

http://youtu.be/rFAblvgTGzw


סרטון שמשחזר את ההתנקשות ביוליוס קיסר:

http://youtu.be/87ZCLjVWML4


מצגת וידאו על חייו של יוליוס קיסר:

http://youtu.be/CVL0qU-aynU


ההתנקשות המפורסמת ביוליוס קיסר (מתורגם):

https://youtu.be/wgPymD-NBQU?t=6s


אנימציה של מחזהו של שייקספיר "יוליוס קיסר":

https://youtu.be/7DtJkeMK0yU?long=yes


וסרט תיעודי על חייו של יוליוס קיסר שהפך את רומי לרפובליקה:

https://youtu.be/3duE5TzSWco?long=yes

הציור "מות מארה" (La Mort de Marat) מאת הצייר הניאו-קלאסי ז'אק לואי דויד, סיפר את סיפור רציחתו של חברו שהיה אחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית, ז'אן פול מארה.

מדובר באחד מהמייסדים של שלטון הטרור המהפכני, בהנהגתו של רובספייר הרצחני, ששם קץ לחלומות על רפובליקה של חופש ואחווה בצרפת. הציור היה שנוי במחלוקת כיוון שתאר באופן אוהד את אחד האנשים השנואים על העם הצרפתי, שזמן קצר לאחר מכן הוציא להורג גם את מנהיגו רובספייר.

אבל מיוחדת מאוד איכות הציור והיכולת של הצייר לתאר את המנוח באופן ריאליסטי ובו בזמן להפוך אותו כמעט קדוש.

ההצלחה של ז'אק לואי דוד להציג אירוע אלים וקשה כמו רצח בצורה עדינה ונוגעת ללב. בעזרת כשרונו האמנותי, הוא השכיל להפוך את חברו מארה לגירסה של ישו מודרני. זו הצלחה של אמן שמכיר את מלאכת הציור והרגש הגלומה בה בצורה מושלמת.

ציור מעניין אחר, של הצייר הצרפתי פול ז'אק אמי בודרי, התייחס לאותו ציור בציורו "שרלוט קורדיי". הוא מתאר בו את הרצח מזווית שונה, עם דמותה של הרוצחת הנוכחת בו.

גם אמנים מודרניים שונים התייחסו ליצירה ופיקאסו התבלט בגירסה משלו לציור המפורסם הזה.

הציור "מות מארה" נמצא כיום במוזיאון הבלגי המלכותי לאמנויות שבעיר בריסל.


הנה סקירה קצרה על "מותו של מארה":

https://youtu.be/Z5MCNKLBOfo


שיעור וידאו קצר על הציור המפורסם:

http://youtu.be/Hw2_hv439Fg


ומבט מקרוב על פרטים בציור "מותו של מארה":

http://youtu.be/UUT_YAgkfLo

אם תבקרו פעם במצודת לונדון, תוכלו לראות בכניסה לחצר המצודה את "מגדל הדמים". זהו הכינוי של מגדל שבו משערים ההיסטוריונים שנרצחו ככל הנראה המלך אדוארד החמישי ואחיו הדוכס מיורק.

סיפורו של המלך האנגלי הצעיר אדוארד החמישי (Edward V of England) הוא מהסיפורים הקשים והלא מפוענחים של ההיסטוריה האנגלית. המלך הצעיר, רק בן 12, ירש את מלכות אביו, כשבשנת 1483 מת אדוארד הרביעי לפתע. בניו, אדוארד החמישי, שהיה ליורשו לכס המלכות האנגלי, ואחיו בן ה-9 ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק, יצאו בשיירה אל לונדון, לטקס ההכתרה.

אבל אחיו של המלך המת, ריצ'ארד השלישי, לא היה טיפש. הוא גם התאכזב שהמלך לא הפך אותו ליורשו ורק מינה אותו לאחראי ולחונך של המלך הצעיר, אדוארד החמישי ושל אחיו בן התשע. נאמן לצוואת המלך המת, הוא פגש את שיירתם של האחיינים בדרכה מויילס אל לונדון ודאג שהמלך הצעיר אדוארד אכן יגיע ללונדון. המיועד למלך בן ה-12 השתכן במצודת לונדון, שהיה אז אחד מארמונות בית המלוכה והמתין לטקס ההכתרה.

אבל איכשהו נדחתה שוב ושוב הכתרת המלך הצעיר. לאחר שהבישוף העיד על כך, התכנס הפרלמנט האנגלי והכריז שאדוארד הוא ממזר. זאת מכיוון שאביו, אדוארד הרביעי, התארס לאישה אחרת, עוד בטרם נישא לאמו של אדוארד. מכיוון שנישואי הוריו של אדוארד נחשבו עתה לא חוקיים, היו אדוארד החמישי וכל אחיו לממזרים. לפי החוק האנגלי, ממזרים אינם ראויים לשאת את הכתר ולהיות למלכים. לפיכך מונה יורש אחר לאדוארד הרביעי. זה היה דווקא אחיו, ריצ'ארד, שזכה להיות המלך "ריצ'ארד השלישי".

וכך היה דודם של השניים, ריצ'ארד השלישי, מי שנחשב לנאמנו של אביהם בחייו, למלך החדש. בטרם המליך את עצמו למלך, הוא כבר נהג באכזריות וביעילות שייאפיינו את תקופת מלכותו, כשמיהר לכלוא את שני הנסיכים בכלא שבמצודת לונדון. השניים ישבו בכלא תקופה ארוכה, בעת שדודם מחזק את שלטונו באנגליה. במהלך השנה, נעלמו השניים באופן מסתורי ואיש לא הצליח לגלות מה אירע להם. הסברה ההיסטורית המקובלת היא שהם נרצחו ונקברו במצודה, בהוראת המלך.

מאתיים שנה לאחר מכן, בעת שיפוצים שנעשו במצודת לונדון, בשנת 1674, נמצאו שני שלדים קטנים. הם נזרקו אל ערימת זבל וכמעט ונשכחו, אבל מספר שבועות לאחר מכן עלה לפתע שאולי אלו שלדי הנסיכים הנעלמים. השלדים נשמרו מאז בכד קבורה בכנסיית ווסטמינסטר. בשנת 1933 הם נבדקו ואוכסנו בכוך שמתחת לכנסייה. אבל המומחים לא לקבוע את מינם של הילדים, או את גילם בעת מותם והמסתורין נמשך.


הנה סיפור הרצח של המלך אדוארד החמישי:

https://youtu.be/p_XQQPK-xvk


הסיפור בצלליות:

https://youtu.be/6kt-rmCchfk


כך ככל הנראה מת אדוארד החמישי:

https://youtu.be/srByN2AHUfE


הציור המפורסם של שני הנסיכים, שצייר פול דה לה רוש:

https://youtu.be/popWIKUgGu4


סרט תיעודי על חייו ומותו של הנסיך במגדל - אחת הפרשות הקשות:

https://youtu.be/d3bYh29LA00?long=yes


סיפור מותם ומציאת שרידיהם של שני הנסיכים:

https://youtu.be/VRIDhxFBHWg?long=yes


וסרט תיעודי קצר על המסתורין סביב מותם של הנסיכים שבמגדל:

https://youtu.be/IIlEWH5yJN4?long=yes

הם היו שניים, שהנהיגו את מאבק השחורים בארצות הברית בשנות ה-60. התיעוב ביניהם היה גדול וכך גם הפער האידאולוגי. האחד היה איש שלום, מנהיג המחנה הפרגמטי, שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי ושמו מרטין לותר קינג. השני היה מנהיג רדיקלי, שניהל מלחמת צלב בלבנים של אמריקה וקרא למאבק אלים בהם.

השני הזה היה מלקולם אקס (Malcolm X). כמו קינג, גם הוא היה מנהיג ואידיאולוג שחור, בחור מבריק ונואם בחסד, אך בניגוד לקינג, מלקולם אקס קרא לשחורים להתבדל מהלבנים. הוא היה מנהיג המחנה הבלתי מתפשר של הקהילה השחורה. שוב ושוב הוא הטיף לשחורים להתחמש לקראת פעולה אלימה כנגד הלבנים ולהקמת מדינה שחורה ונפרדת בארצות הברית.

חייו של מלקולם אקס עד שם לא היו פשוטים. הבחור שלמד רק עד כיתה ח' והתגאה בכך בהמשך חייו, דיבר בשפה גבוהה ואפילו אקדמית. כששאלו אותו על כך הוא נהג לספר שמאז שהוא הצטרף ל"אחים המוסלמים השחורים", הוא הרבה לקרוא.

בצעירותו מלקולם ניהל קריירת פשע ונכלא. בכלא הוא התאסלם והפך לאחר שחרורו לחבר בכיר ודובר בארגון "אומת האסלאם". הוא גם עלה לרגל למכה ו"חש את השוויון הגדול בחייו". את שם משפחתו שינה ל-X כשאמר "אין לי שם משפחה, כי שם המשפחה הזה ניתן לאבותי על ידי סוחרי העבדים".

הוא לא היה מוכן להיות עבד ואפילו בנפשו. כלוחם למען השחורים והאיסלאם הוא הרחיב את התנועה והרבה להקים מסגדים בערים הגדולות של אמריקה. את הצעירים השחורים הוא שחרר מהחינוך שקיבלו מאמריקה הלבנה, זו שהרגילה אותם שהם נחותים. הוא דחף אותם לרכוש חינוך, כדי שיצטיידו בכלים לחופש. הוא הבטיח שהם ישתחררו, כשיהיו "לא רק נגרים, אלא גם עורכי דין ולא רק עובדי בניין, אלא גם רופאים".

אבל בשלב מאוחר יותר התמתנו הדעות של אקס הקיצוני והוא נטש את הארגון שלו. בתגובה על התמתנותו של מנהיגם ובגידתו באלימות ככלי לשחרור, פעלו נגד מלקולם אקס הקיצוניים מהתנועה. לבסוף כנראה גם רצחו אותו.

אקס נרצח ממש כמו מרטין לותר קינג, המנהיג שוחר השלום שעתיד להירצח 3 שנים אחריו. אבל בעוד קינג נרצח על ידי מתנקש לבן, הוא נרצח על ידי שחורים, כאמור אנשי תנועתו שלו. מנהיגיה הזדעזעו מהתמתנותו ודחפו אותם למעשה. יש סברה שגם הבולשת הפדרלית "הלבנה" ידעה על הרצח המתוכנן ולא מנעה אותו.

בשנות ה-90, בעקבות הקמפיין שלפני הסרט שעשה על מלקולם אקס הבמאי השחור והמצליח ספייק לי, הוא חזר והפך לאישיות נערצת. גם אמני היפהופ הרבו להשתמש בסימפולים של משפטים מתוך נאומיו, בשיריהם ובווידאו קליפים. כך נולדה תופעה של "מלקולמניה" (Malcolmania), שיגעון מלקולם איקס. לפתע נמכרו באמריקה מיליוני חולצות, פוסטרים ומוצרי אקס. השוק המסחרי של מוצרים הנושאים את האיקס שלו הוערך במאות מיליוני דולרים. אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון יצא לריצות כשהוא לובש את חולצת האיקס שלו. כך הפך הלוחם הרדיקלי, השחור והמת לאליל ההמונים של אמריקה.

אגב, שנים רבות אחרי מותם של שני "הלא חברים", הושפע גם ממלקולם אקס וגם ממרטין לותר קינג בחור צעיר ושחור, נואם בחסד גם הוא, שיגשים את החלום של השחורים משנות ה-60. הוא יהיה לנשיא ארצות הברית ויגלם את תחילתו של השוויון שחלמו השניים. לצעיר הזה קוראים ברק אובמה.


הנה מלקולם אקס (מתורגם):

https://youtu.be/rpuffmaY_MM


הוא היה נואם חד ומדויק להכאיב (מתורגם):

https://youtu.be/VDlMxE5JKjY


הסבריו וניתוחיו את החברה שבה השחורים נשלטים (מתורגם):

https://youtu.be/zjJ6K1zt5oQ


קטע מסרט שנעשה עליו (מתורגם):

https://youtu.be/lvR65kesZIs


וסיפורו של המנהיג השחור שסרב להיות נחמד (עברית):

https://youtu.be/-DmgJqed-X0?long=yes

ג'ון לנון הוא מגדולי המוסיקאים במאה ה-20. הוא הנהיג ביחד עם פול מקרטני את להקת הרוק "החיפושיות" (הביטלס) וכתב אחדים מהשירים היפים בתולדות מוסיקת הפופ. גם לאחר התפרקות הלהקה הוא המשיך לקיים קריירת סולו מרשימה והיה פעיל פוליטי למען שלום בעולם, תחת הסיסמה "תנו צ'אנס לשלום".

רצח ג'ון לנון התרחש, לא להאמין, כשמעריץ שלו ירה בו. זה קרה ב-8 בדצמבר 1980 כשלנון נורה למוות בידי מרק דיוויד צ'פמן בפתח ביתו שבניו יורק, לעיני אשתו יוקו אונו. הרוצח צ'פמן המתין ללנון בפתח בניין מגוריו במשך כל היום. הוא החזיק את הספר "התפסן בשדה השיפון", שעליו כתב "זוהי הצהרתי" והמתין. אחר הצהריים, כשלנון יצא למונית, הוא עמד בתור ביחד עם עוד ממעריציו של הזמר, כדי לקבל חתימה ולנון חתם על אלבומו שצ'פמן הושיט לו. מעריץ אחר עוד הספיק לצלם את הרוצח מקבל חתימה מהנרצח.

בלילה, כשחזרו לנון ויוקו אונו מאולפן ההקלטות, ירה בו צ'פמן 5 כדורים בגב. לקריאת התדהמה של השומר שלכד אותו "אתה יודע מה עשית?" ענה צ'פמן כשהוא רגוע: "כן, בדיוק יריתי בג'ון לנון!"


הנה סרטון על חייו של ג'ון לנון:

http://youtu.be/no5wWz8y4fw


על חשיבות המוסיקה והדעות של לנון (מתורגם):

http://youtu.be/wdFvXXSidwU


דיווח על הרצח של מנהיג הרוק:

http://youtu.be/s0nbMeX8uBM


קדימון לסרט על הרצח המשונה וחסר הסיבה של לנון (מתורגם):

http://youtu.be/q0UhiC1IcCw


המעריצים בהלם אחרי מותו:

http://youtu.be/vVXgbEYE6dU


ודייב גרוהל, סולן הפו פייטרז, מספר על הקסם של ביטלס ולנון, שאפילו שיר בינוני שלהם הוא ענק לעולם:

https://youtu.be/sxqzMYjjkW8