זמרת האופרה מהמאה ה-19 לינה קווליירי, נודעה בזכות יופייה יוצא הדופן. היא הייתה דמות ידועה ואף נערצת בחייה, אבל במותה כמעט ונשכחה. שנים רבות אחרי כן, תוך כדי דפדוף במגזין צרפתי ישן, נתקל האמן האיטלקי פיירו פורנסטי בתמונתה. הוא נדהם מפניה המושלמים של קווליירי, שניחנו בתווי פנים נשיים "קלאסיים", כמו של פסל יווני מדהים.

פורנסטי התאהב בדמותה של מי שכינה מאז "האישה היפה בעולם". הוא הפך אותה לסימן ההיכר של אמנותו. הוא הנציח את יופייה על רבות מ-11,000 היצירות שיצר מאז. בזכותו ובזכות התלהבותו ממנה, הפכו פניה של לינה קאבליירי לאחד האייקונים המוכרים בעולם העיצוב. היצירות שיצר עם דיוקנה מוכרים על ידי אניני טעם מכל העולם והם נחשבים אולי לדיוקן המפורסם בתולדות העיצוב.

פורנסטי היה צייר, פסל ומעצב שיצר גם הרבה פריטים מעניינים אחרים, אך גורלו ושמו האמנותי נקשר ב"מוזה" שלו לינה קאבאליירי. בזכות הזיהוי המוחלט ביניהם, כישרונו של פורנסטי ויופיה של קאבליירי, המוצרים המעוצבים של פורנסטי נחשבים היום לפריטי יוקרה והם עולים הרבה מאד כסף.


בואו לביקור בביתו של פורנסטי במילאנו, כשבנו הוא המארח:

http://youtu.be/P5DPPGKCsyE


סרטון אנימציה מדהים עם המון דמויות של לינה קאבאליירי:

http://youtu.be/bezRXeJDhxA


ולרוצים ליצור צלחת עם עיצוב בסגנון של פורנסטי - קבלו סרטון הדרכה:

http://youtu.be/o5ZxsI3VUk0

המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.

המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.

דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.

ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).

משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.

"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.

מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.

אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.

שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.

בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את" עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."

ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.

בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.


הנה דיטר ראמס וסיפורו:

https://youtu.be/epEWrycjNXc


עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:

https://youtu.be/-mlAdcQZZAM


העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:

https://youtu.be/yLbItWERwqQ


מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:

https://youtu.be/flSB1wZuXwA


ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:

https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg

קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.

הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.

כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.

פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.

פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.

וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.


הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:

https://youtu.be/E9LL6vB2ET4


כיסא פנטון המפורסם:

http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0


כיסא הקונוס:

https://youtu.be/6nDIGoBxb8w


ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:

https://youtu.be/ocpT2CNlHbY


מנורת הפרח:

https://youtu.be/-HS6luNj3qM


הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):

https://youtu.be/c--ZAQt1XqU


מנורות שפיגל קנטין שלו:

https://youtu.be/S7NZwrjgesU


עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:

https://youtu.be/keOwch8X0lU


וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:

https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes

קארים ראשיד (Karim Rashid) הוא מעצב תעשייתי, מהחשובים והמשפיעים בעולם בעשורים האחרונים.

ראשיד הוא ממוצא מצרי, בן למשפחה אמידה שנדדה בעולם, בעקבות הקריירה של אב אמן. מעבר לשמו ולאישיותו הצבעונית של קארים, כולל אהבתו העצומה לצבע הוורוד, הוא ידוע גם בכך שהוא מעצב לשוק הרחב ולהמונים ולא רק לעשירים, כמו שמרבית מעצבי-העל נוהגים לעשות.

גם בהופעתו החיצונית ראשיד ידוע כבעל סגנון ייחודי - הוא נוהג ללבוש תמיד חליפות בצבעים ורוד או לבן, עם אביזרים ותוספות בצבעים חזקים, כמו הנעליים והמשקפיים שהוא נוהג לחבוש, כמעט תמיד מעיצוביו שלו.

גם הקעקועים שעל גופו של ראשיד מעניינים ומהווים מעין שפה אישית וייחודית לו, של צורות ומוטיבים קבועים, מעין הירוגליפים מודרניים. את הסימנים הללו הוא מטביע לעיתים על עיצוביו, שכוללים רהיטים, גופי תאורה, משקפיים, פח הניירות המפורסם "גרבו" שעיצב ועד לחנויות, מסעדות ובמיוחד למלון 'סמירמיס' באתונה, שכל חדריו מסומנים בסימנים במקום במספרים.

מעצבים רבים רואים בראשיד איש שיווק מצוין יותר מאשר מעצב והם מבקרים את העובדה ששום עיצוב שלו לא הפך לאייקון של ממש. מצד שני, אלפי המוצרים שעיצב ראשיד החרוץ והעובדה שעשרות מוזיאונים חשובים מציגים עיצובים שלו באוספים הקבועים שלהם, מעידה שהוא הפך לאחד המשפיעים והמוכרים בתחום העיצוב בעולם.


הנה קארים ראשיד בביקור בישראל:

http://youtu.be/QqFGfbKKfcs


ועיצוב שעשה רשיד לפרויקט XO:

http://youtu.be/vByB76SAphs

יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.

כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.

אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..


הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:

https://youtu.be/_YMzmuBBBzo


דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:

http://youtu.be/TBHozkkfb1Y


סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:

https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk


חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:

https://youtu.be/xotoL87m76Q


כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:

http://youtu.be/ivswfCJtbnE


ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:

https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes

המעצב התעשייתי מצרפת, פיליפ סטארק, הוא אחד ממעצבי-על המוכרים והנערצים ביותר בעולם כיום. כדרכם של מעצבי העל המודרניים, הוא רואה עצמו כמעצב תעשייתי רב תחומי. כלומר, גם הוא אינו עוסק רק בעיצוב מוצרים לבית אלא שולח את ידו וכשרונו גם לאדריכלות ועיצוב פנים ואף עיצב יכטות וכלי רכב.

בין השאר, עיצב סטארק שפעיל כבר מאז שנת 1968, את הכיסא המעצבים הנמכר ביותר בכל הזמנים - כיסא ה"לואי גוסט" - מעין גירסה מודרניסטית ושקופה של כיסא בסגנון המלך הצרפתי לואי ה-15.

עבודה אייקונית אחרת של פיליפ סטארק היא מסחטת הלימונים החייזרית "ג'וסי סליף" (Juicy Salif) שעיצב ב-1990 והפכה מאז לאחד הפריטים הידועים בעולם העיצוב ולפריט שהרבה אספנים רוכשים או מחפשים לרכוש.

בתל אביב עיצב סטארק את מגדלי YOO היוקרתיים, שגם קיבלו את השם מסדרת פרויקטים, בעלי אותו השם, שעיצב בכל העולם.


הנה סרטון עם ראיון ועבודות של פיליפ סטארק:

http://youtu.be/t6HLou_w5VM



הנה יאכטה שעיצב פיליפ סטרק בשביל מליונר רוסי:

http://youtu.be/vbucJO3zDCE?t=4s

כן. בשם רון ארד קרויים גם הנווט הישראלי המפורסם שנפל בשבי בלבנון וגם מעצב-העל והאדריכל המפורסם, הישראלי לשעבר שכיום הוא מהמובילים בעולם בתחומים אלה.

שני האנשים הללו נושאים את אותו השם אבל מייצגים באופן מסוים את המיוחד בישראל: ארץ שנלחמת על קיומה וחיה על החרב, מאז 1948 ועד היום, וארץ המייצרת מצוינות בתחומים רבים וחשובים בעולם כולו.

בעוד שאת הנווט רון ארד לא הצליחה ישראל להחזיר מהשבי וגורלו ככל הנראה הסתיים במוות, רון ארד השני מכהן כפרופסור לעיצוב רהיטים ועיצוב תעשייתי בקולג' המלכותי לאמנות שבבירת בריטניה. עבודותיו מוצגות בירידים בינלאומיים ובמוזיאונים החשובים בעולם, דוגמת מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ובפריז, מוזיאון לאמנות מודרנית שבמרכז פומפידו.

רון ארד גם עיצב ומעצב מוצרים הנמכרים בחברות עיצוב מהמובילות בעולם. ביניהן ניתן למצוא את ויטרה (Vitra), קרטל (Kartell), מורוסו (Moroso), אלסי (Alessi) וקפליני (Cappellini). המוצרים הללו משווקים בחנויות העיצוב היוקרתיות והנחשבות בעולם.


הנה סרטון על רון ארד, הנווט שנפל ונעלם בלבנון (עברית):

http://youtu.be/hIQNNrd-3oI


מהצד השני באנגלית על האמן רון ארד, מעצב רהיטים ומוצרים ואדריכל מצליח בעולם:

http://youtu.be/I_EPya1tRKk


על ילדותו של האמן (עברית):

https://youtu.be/GCzsnYe8dlM


חלק מיצירותיו:

http://youtu.be/XhgQbuxqSyg


הפרויקט המסעיר שלו תוהא, קיצור של תוצרת הארץ, הרחוב בו הוא נמצא (מתורגם):

https://youtu.be/w0sB-ITl8Xg


וכך מרכיבים תערוכה מעבודותיו:

http://youtu.be/fJE4L_xQIsU

הוט קוטור (Haute couture) בצרפתית פירושו עיצוב ותפירת אופנה עילית.

היה זה מעצב האופנה צ'ארלס פרדריק וורת' שטבע את המונח בפריז של אמצע המאה ה-19. האיש, שפתח את "Maison couture" היה המעצב הראשון שמיתג את הבגדים שלו, כשהוסיף תוויות יצרן לבגדים שעוצבו ונתפרו בהנחייתו.

כיום "הוט קוטור" הוא הכינוי של מותגי העל המובילים והנחשבים בתעשיית האופנה, אלה המייצרים את האופנה העילית בעולם.

מה שעושה את אופנת העילית כל כך משובחת ונוצצת הוא ההשקעה האדירה שנעשית בכל עיצוב ודגם. לא פעם מדובר בעיצוב יחיד, חד-פעמי, שיזכה למאות שעות עבודה של מעצבים איכותיים, בגימור-על ותוך התאמה אישית ללקוח או לקוחה ספציפיים.

ועדיין - כל דגם הוט קוטור שיוצא מבית אופנה המשתייך לחבורה היוקרתית על כך לא ייוצר יותר מ-7 פעמים.

עם דרישות כה גבוהות, לא פלא שמחיר כל פריט כזה הוא לרוב מאות אלפי דולרים ושקהל היעד מצומצם כל כך. למעשה, מספר הלקוחות של כל פריטי ההוט קוטור בעולם לא עובר את ה-5,000 איש ואישה.


#מי שייך?
בין בתי האופנה הנחשבים שמשתייכים למועדון ה"הוט קוטור" תמצאו כיום את "שאנל", אולי בית האופנה הנחשב בעולם, שהוקם בידי המעצבת המיתולוגית קוקו שאנל.

בחבורה יימצא גם "דיור" שהוקם בידי כריסטיאן דיור ומציג שמלות שנתפרו לא פעם במשך יותר מ-800 שעות עבודה של מעצבים מהטובים בעולם.

לידם מככבים במועדון גם פירמות עיצוב כמו "ג'ורג'יו ארמאני", "פראדה" וכוהני תיקי היוקרה לנשים - "לואי ויטון".


#איך נכנסים למועדון ההוט קוטור?
לא חסרים מותגי בגדים פופולריים בעולם, אבל מעטים מאוד נמנים עם המועדון היוקרתי של ההוט קוטור.

ההוט קוטור הוא סוג של מועדון יוקרתי במיוחד, המורכב בעיקר ממותגים צרפתיים.

פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, חייב כל חבר במועדון ה"הוט קוטור" להציג לפחות 50 דגמים מקוריים מהעיצובים החדשים שלו. בתצוגה נוכחים בדרך כלל האישים והנשים המרכזיים והמשפיעות ביותר בעולם האופנה.


#התנאים להשתייכות למועדון ההוט קוטור?
מספר תנאים נדרשים לבית עיצוב ויצרן בגדים על מנת להיחשב "הוט קוטור".

ביניהם פרמטרים כמו עיצובים הנתפרים בהזמנה אישית, על פי מידות הלקוחות ותוך מדידת גופם, התפירה ברובה צריכה להיות בעבודת יד, מחומרים משובחים, עם תפרים מעולים ובגימור סופר איכותי.

עוד תנאי חשוב הוא שב"אטלייה", כלומר במתפרת העסק של כל חברה במועדון ההוט קוטור, צריכים להיות לפחות 15 מעצבים.


הנה ההוט קוטור:

https://youtu.be/i7Z1y1JpFFA


הסבר של הוט קוטור (עברית):

https://youtu.be/t65lIftIJLo


שאנל מציגה בשבוע ההוט קוטור של פריז:

https://youtu.be/xsr-vlCoOJI


תצוגת אופנה טיפוסית של בית עיצוב פחות מוכר:

https://youtu.be/6y0jcnYL-8c


מהוותיקים והמובילים - בית האופנה של כריסטיאן דיור (עברית):

https://youtu.be/kIeJKtK_h_s


וקדימון מסרט קולנוע שמספר על מעצבת הוט קוטור ב"דיור" וכיצד היא חונכת צעירה מרדנית:

https://youtu.be/SsAxf1_D_Tc

"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.

איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.

שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.


הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:

https://youtu.be/keibbML-Syc


דוגמן של שולחן:

http://youtu.be/Sbq3skXfVKc


וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:

http://youtu.be/CTKbLOvUddk

הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).

במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".


הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:

https://youtu.be/aFXSFswhdIA


מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:

http://youtu.be/OFr7hBCxRdg


וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:

http://youtu.be/IKKeNzRy-XU

כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב.

ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. לא מעט רואים בו את הכיסא המודרניסטי החשוב בתולדות העיצוב.

על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו הגיע ורנר פנטון כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D. פנטון התחיל, למעשה, בתור תלמידו של המעצב הנודע ארנה יעקובסון.

כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, לאתניות וכדומה.

כיסא פנטון הוא פורץ דרך של ממש בתולדות העיצוב. זהו הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי, שיוצר כולו מיחידת פלסטיק אחת. בכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק.

הכיסא של פנטון מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים. הוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, או מה שנקרא בשפה העיצובית ה"פונקציונליות".


הנה כיסא פנטון:

http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0


הסבר על הכיסאות הללו:

https://youtu.be/_-rpkzDiYMQ


הפנטון הוא שלב באבולוציה של ז'אנר הכיסאות הזה:

https://youtu.be/Yo6gTqzsHj0


כך מייצרים אותם (ללא סאונד):

https://youtu.be/xim1m2Bhvzc


על המעצב שלו ורנר פנטון:

http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s


וסקירה על המבנה שלו:

https://youtu.be/7ptsxKTELSk?long=yes

האדריכל הגרמני לודוויג מייס ון דר רוהה (Ludwig Mies van der Rohe) הוא מגדולי האדריכלים המודרניסטיים ומעצב מוביל בזרם זה. מיס נמנה גם עם ראשוני וחשובי הסגנון הבינלאומי והיה זה שטבע את הציווי האלמותי שהפך לסיסמת המודרניזם: "פחות הוא יותר" (Less is more).

ון דר רוהה נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. הוא היה חלק מאנשי הבאוהאוס, בית הספר המיתולוגי לעיצוב והיה האחרון שניהל אותו. הוא שסגר את בית הספר המפורסם, לאחר שנדרש על ידי הנאצים כשעלו לשלטון, לפטר את המורים היהודים שבו. אז היגר ון דר רוהה לשיקגו, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והמשיך לעמוד במרכז האדריכלות גם בארצות הברית.

הוא היה משכיל ובעל אופקים רחבים, יצירתי ובעל קשרים וקסם אישי והצליח ליצור השפעה שהייתה גדולה אפילו מיצירותיו המדהימות עצמן.

מיס היה אדריכל העתידנות והוא נחשב כמי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים. מפרויקט שיכון וייסנהוף שבנה בגרמניה ועד לבית פראנסוורת' והוילה טוגנדהאט האייקונים, יצירותיו השאירו חותם מודרניסטי מבריק והפכו למקומות לעלייה לרגל של אדריכלים מהעולם כולו. בעת תכנון הביתן הגרמני ליריד העולמי בברצלונה ב-1929, הוא עשה עבודה מקיפה ורצינית כל כך, שהחליט לעצב את "כיסא ברצלונה". הכיסא הזה עתיד להפוך לאחד מהחשובים והאייקוניים ברהיטי המאה ה-20 הקלאסיים.


הנה סיפור הבאוהאוס ולודוויג מיס ון דר רוהה (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s


מצגת וידאו על תולדות חייו של לודוויג מיס:

http://youtu.be/DXGHTTHZq-o


בית פרנסוורת - עבודתו המפורסמת של הארכיטקט לודוויג מיס ון דר רוהה:

http://youtu.be/Oo-6LgRl3u8


והביתן הגרמני שעיצב לודוויג מיס ון דר רוהה לתערוכה העולמית בברצלונה 1929:

http://youtu.be/TPDcNUBQwBw

רבים רואים בה את אחת המעצבות המהפכניות של המאה ה-20 ומהאחראיות לרוח המהפכנית ששלטה ברחוב הלונדוני בסיקסטיז. את אותו עשור של שנות ה-60 היא סיכמה פעם במילים:

"מסיבה אחת גדולה, שרצה על פני עשור שלם".

כי מעצבת האופנה מרי קוואנט (Mary Quant) ידועה בקרב רבים כמי שהפכה את חצאית המיני (Mini skirt) ללהיט עולמי וכמי שהייתה מהנשים המשפיעות ביותר על הצעירות של שנות החמישים והשישים.

היא נודעה בצבעים העזים של עיצוביה, בחומרים הבלתי שגרתיים ששילבה בבגדים (כמו ה-PVC) ובתעוזה הרבה של הבגדים שמכרה.

אבל הסיפור שלה הוא במידה רבה סיפור ההצלחה של מי ששיגרה לעולם פריט אופנה שהפך די מהר מהברקה אופנתית לחלק בלתי נפרד ואף מרכזי במהפכת שחרור האישה, השחרור של שנות ה-60 של המאה ה-20.

קוואנט הייתה מהמעצבות הידועות ביותר של "סווינגינג לונדון", רוח הנעורים ששטפה את בירת אנגליה בסוף שנות ה-50 ובמהלך שנות ה-60.

סיפורה מתחיל בשנת 1954, כשהיא פותחת את "Bazaar", החנות הראשונה שלה בלונדון. בתוך כמה שנים היא מצליחה להפוך את רובע צ'לסי שבעיר ללב המהפכה התרבותית שהשתלטה עליה.

כמעצבת צעירה, ומי שלא פעם דיגמנה בעצמה את עיצוביה ואת פריטי האופנה שהמציאה, היא הייתה קשובה יותר ממעצבים אחרים לטרנדים אצל הצעירות האנגליות. את חצאיות המיני היא גילתה כשנערות צעירות רבות הגיעו לבוטיק המיתולוגי שלה וביקשו לקצר את החצאיות שלהן לאורך מינימלי.

היא גם זו שב-1966 העניקה לחצאית ה"מיני" את שמה, על שם דגם המכונית החביב עליה. אבל הוויכוח מי עיצב את החצאית המהפכנית מעולם לא הוכרע. גם אם קוואנט חתומה עליה, יש את המעצב הצרפתי אנדרה קוראז', שהציג עוד ב-1964 שמלות הוט קוטור קצרצרות בפריז, בהשראת עידן החלל. השמלות הללו היו כבר אז להיט ענקי וקוראז' נהג לומר "ודאי שאני המצאתי את המיני - מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון".

היא מצידה אמרה אז על המיני "שנינו לא המצאנו את חצאית המיני, אלא הנערות שלבשו אותה ברחובות".

והיא אכן נעתרה לנערות האנגליות והוסיפה משלה, תוך שהיא הופכת את החנות למרכז השיגור של אופנה צעירה ונועזת. התגובות הקשות שהיא ספגה, אגב, לא איחרו גם הן להגיע. רבים מהמבוגרים עם הכובע האנגלי ומאנשי העסקים שעברו ברחוב, נהגו אז להקיש על חלון הראווה שלה במטריות שלהם ולמחות בקול על הלבוש ה"לא מוסרי" שהיא מוכרת...

אבל עם חוג לקוחות שכלל לא מעט אמנים וסלבריטאים, קוואנט הייתה כבר השם החם של התקופה. בשנות ה-60, הלקוחות באו בהמוניהן לחנות ועיצוביה עמדו בלב תחושת השחרור והחופש הזכורים כל כך לנשות התקופה.

על לקוחותיה נמנו אז כוכבות-על כמו בריז'יט ברדו, אודרי הפבורן וטוויגי - הדוגמנית שהייתה לסמל של התקופה. הבוטיק שלה היה מעין מקום מפגש חובה לחוג החברים שלה באותם ימים. הוא כלל את חברי ה"ביטלס" לנון ומקרטני, את הצייר דיוויד הוקני ואת מיק ג'אגר סולן "הרולינג סטונס". כל מי שעמדו אז בלב הסצנה התרבותית והצעירה של לונדון.

לגברים קוואנט הפיצה ודחפה אז את "תספורת הבוב", אותה תספורת צעירה וחדשנית אז, שמזוהה עד היום עם חברי "הביטלס" בשנותיהם הראשונות.

לצד חצאיות המיני, היא עיצבה את השמלות הגיאומטריות המזוהות גם הן איתה, לצד חולצות ושמלות מיני בצבעים עזים, יצרה את הצווארונים הנשלפים ואפילו הביאה את שמיכות הפוך לאנגליה.

בשנות ה-90 עיצבה קוואנט גם את המכנסונים הקצרצרים שלה, שנקראו ה-Hot Pants ועוטרו אז במה שיהפוך לסמלה המפורסם - סמל פרח החיננית.

בשנת 2000 קוואנט פרשה מהמותג הנושא את שמה, כשאיש העסקים ג'יימס מטסומיה רכש אותו. ביפן המותג הוא פופולרי ביותר גם היום.

ובכלל, קוואנט הייתה לא רק מעצבת אופנה, אלא גם אשת עסקים מבריקה. עם השנים היא הקימה גם חברת איפור מצליחה, שנודעה במיוחד במסקרה העמידה שהיא הייתה הראשונה לפתח ולהשיק.

מי ששמה הועמד לא פעם לצד שאנל ודיור, בתור אושיית אופנה ששינתה את העולם, היא ללא ספק מי שהבגדים שהיא עיצבה סימלו את רוח הסיקסטיז.


הנה סקירה קצרה על קוואנט:

https://youtu.be/T9vtaIqDF9s


מעצבת האופנה מרי קוואנט כיכבה באופנה של הסיקסטיז:

https://youtu.be/Y11sqIDlQLI


העיצובים והתרומה שלה לאופנת שנות ה-60 ושנות ה-70:

https://youtu.be/9UYwteHLEBs


עם הדוגמניות הלובשות את עיצוביה ב-1967:

https://youtu.be/SB5eIfHXkWQ


הקולקציה הרטובה שלה מ-1963:

https://youtu.be/buhFLCzKLoU


וקוואנט מספרת על מוצרי האיפור שהיא מייצרת:

https://youtu.be/EztpFM3wjqU