מונטאז' (Montage) הוא קומפוזיציה של רצף זמן, רצף של דימויים, ללא קשר הכרחי ביניהם, במובן של זמן ומקום. כלומר, יש במונטאז' רצף של שוטים קצרים יחסית, שהמעברים ביניהם מודגשים, אבל הם לקוחים ממקומות שונים ומזמנים שונים. במילים פשוטות, במונטאז' לא חשוב הסדר של ההתרחשויות בהכרח, אלא מה הרעיון שמאחרי הדימויים, ה"שוטים" שמרכיבים אותו.

עריכת מונטאז’ מאפשרת דחיסה של פרק זמן ארוך, של חודשים ארוכים ואף שנים, לרצף קולנועי שנמשך זמן קצר. בסרטים מראים בעזרתו למשל תהליך שנמשך זמן רב, בכמה עשרות שניות. כך ניתן גם להראות שינוי במצבו של הגיבור, בהחלמתו, אימונים שהוא עובר וכדומה.

במקום לערוך בצורה של מעברים חלקים בין השוטים, עריכת מונטאג’ מדגישה דווקא את החיתוכים של העריכה ויוצרת הדגשה של הפעולה. מונטאז' מתאים מאד לסרטי פעולה ולסרטים שבהם יש התרחשויות מהירות, כיוון שהטכניקה הזו מצליחה להעביר היטב פעילות אינטנסיבית.


הנה הסבר מודגם על המונטאז' ואיך בונים אותו:

https://youtu.be/bXx99Oh9Hoo


צילום רציף של סצנה קולנועית שמייצגת שנים רבות בבית:

https://youtu.be/w0ykvDu-jUw


גדול המונטאז' סרגיי אייזנשטיין:

https://youtu.be/g5WbeoP_B8E


המונטאז' המסיים מהסרט "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה":

https://youtu.be/YhvEJPt7E7c?t=1m57s


המונטאז' המפורסם מהסרט 'רוקי':

http://youtu.be/-ZKhpbfR-LE


והמונטאז' של המשוודים בסרט 'קדימה תריץ אחורה':

http://youtu.be/tPVm8eIeY5k


מונטאז' קסום מסוג אחר, בסרט "נוטינג היל", שבו עובר הגיבור בין העונות:

http://youtu.be/5nIxppYXonE


תרגיל מונטאז' בחמישה שוטים:

http://youtu.be/j4hNhZrkqJE


ב"רוקי 4" יש אינפלציה של מונטאז'ים - אתם חייבים לראות (עברית):

https://youtu.be/eJy_4vAqq14


הנה סיכום של כמה מהמונטאז'ים הטובים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/DhQHlCaSR_w


המונטאז' החכם והמצחיק (עברית):

https://youtu.be/bIKucFLjiks


ותיאור המונטאז' בן 5 הדקות המופתיות מהסרט "פרזיטים":

https://youtu.be/ma1rD2OP85c?long=yes

סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס.

בסטורי בורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.

המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.

הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.

בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.

מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.


הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):

https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw


מה זה סטורי בורד?

http://youtu.be/LgDwNxGIuCQ


דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):

https://youtu.be/udK6HLxpaJE


והדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:

https://youtu.be/ux_Em1lVsjI

סינופסיס (Synopsis) הוא תקציר מסקרן של עלילת הסרט או הסדרה שיוצרים עומדים או מעוניינים לעשות ולהפיק. יש לו מטרה ויש דרכים טובות לכתוב אותו.

סינופסיס, אם אפשר רגע להמחיש אותו באופן ציורי, הוא הדוגמית של התסריט, או המתאבן הקטן שאתם בולעים בחתונה בשקיקה ונהנים מטעמו, עוד בקבלת פנים שלפני החופה. כלומר, הוא לא הארוחה עצמה, אפילו לא המנה הראשונה בה, אבל הוא נותן טעם טוב ומגרה להמשך.

מכאן שהסינופסיס הוא תקציר העלילה של סרט. אבל לא אותו תקציר של פסקה או שתי שורות שנטפליקס או DVD מציעים לנו כדי להחליט אם לצפות בסרט ומצד שני גם לא תקציר המפרט את מהלך כל העלילה שבתסריט.

הסינופסיס נועד לסקרן, לגרות ולגרום למי שצריך לרצות להיות מעורב בסרט או לאשר אותו, לעשות זאת. זהו בעצם המקביל בעולם ההפקה לפיץ', נאום מכירה קצר של משווק, איש מכירות, או הזמנת משקיע להשקיע בסטרטאפ או במיזם. בעולם הקולנוע והטלוויזיה הוא נועד למשוך את תשומת הלב של מפיקים, קרנות שיממנו או גופי שידור שייקחו על עצמם את ההפקה.


את הסינופסיס יש שמכנים "תסריט ספקולטיבי" (Spec script), או "תסריט דוגמה". בשניים עד 5 עמודים הוא מסביר את הדרמה שבסרט המתוכנן, מעביר את הקצב שלה, מדגים את הידע של הכותבים באיך מייצרים סיפור טוב וכמה הוא או היא מבינים את האפשרי בהפקה המתוכננת (אפילו האפשר הכלכלי) ולא מעט גם מה היתרון שלו או שלה כיוצרים בעשיית הסרט או הסדרה המוצעים בו.

לרוב הוא יבוא כשלב ראשון בדרך לתסריט, שמשמש להפקת הסרט ממש. הוא נועד לתת תיאור קצר ומסקרן שמסביר מה מקורי ומעניין בעלילה ולא יורד לפירוט מקוצר של העלילה או התסריט כולו.

בסרט קולנוע, למשל, יש מי שכותבים בו תקציר של העלילה, עם כל המהלך הסרט העלילתי, מתארים את המסע שהגיבור עובר בו, את דמויות המשנה החשובות, היחסים המרכזיים והתפניות בעלילה ומציגים את מבנה הסרט כולל ההתחלה, האמצע והסוף.

רבים מהיוצרים יאמרו שזה פחות מוצלח ושעדיף ההיפך - שדווקא הסקרנות היא שמדליקה בסינופסיס טוב ולכן צריך לגרות אבל לא לפרט מדי או להעביר את העובדה שיש כבר תסריט מוכן.


הנה הסינופסיס כתיאור קצר ומסקרן של היצירה העתידית:

https://youtu.be/wyVp090_jOY


הסבר נוסף (עברית):

https://youtu.be/PEP4D5VM2CQ


כך מדייקים בסינופסיס טוב (עברית):

https://youtu.be/wAIwX9vzxc8


דוקומנטריסטים מסבירים מתי הוא טוב (עברית):

https://youtu.be/YatUpOkecl0

האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.

האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים, בסרטי פעולה למשל, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.

לפעמים נדרשים השחקנים או הכפילים שלהם, להיכנס אל תוך הלהבות ואפילו להצית את עצמם. במקרים כאלה הם נעזרים בבגדים חסיני אש, המגינים עליהם עד שצילום השוט מסתיים. מיד עם סיום הצילום של השוט, מכבים אנשי האפקטים המיוחדים את הלהבות, בעזרת מטפי אש.

גם כשמצלמים פיצוץ, עושים אנשי ה"ספיישל אפקטס" חישובים בכדי לזהות בדיוק את כמות חומר הנפץ, איפה ימוקם ומתי יבוצע הפיצוץ, כך שמצד אחד הוא ייתן מראה של פיצוץ אמיתי, אך מצד שני לא יסכן את השחקנים, הכפילים, או את צוות הצילום.

אפקטים ממוחשבים, לעומת זאת, יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. שוטים קולנועיים כמו למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה הם בדיוק הדברים שבשבילם מחשב רב עוצמה הוא המתאים. במקרים אחרים משמשים אפקטים ממוחשבים להוספה של עצמים לפריים המצולם, או להסרה של אובייקטים שנכללו בו וכדומה.


כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:

https://youtu.be/oBSpuZDKaKI


דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:

https://youtu.be/0BYovvLhy7A


לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:

http://youtu.be/qvwqv2NUFCU


עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:

https://youtu.be/hMRMKWxbULs


האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:

https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc


תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:

http://youtu.be/NKZUo0NaKT4


וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:

https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes

בין סוגי הסרטים השונים (כמו סרטי מתח, אקשן, דרמה, פנטזיה, מדע בדיוני, קומדיות וקומדיות רומנטיות) אין הבדלים בדבר אחד - סרט חייב לשאוב את הצופים לתוך העלילה שלו, להיות אמין, לעורר הזדהות עם הדמויות הראשיות ולהשאיר רושם גם אחרי שנדלקים האורות והצפייה מסתיימת.

אחד הכלים שמסייעים להשיג את הדברים הללו היא המוסיקה. מימי קדם הייתה המוסיקה כלי חשוב ששימש להעברת רגשות ותחושות לקהל. מהמקהלה בטרגדיה היוונית, דרך השירים בתיאטרון האנגלי ועד לאופרה והאורטוריות הקלסיות, מחזות הזמר בתאטרון ובקולנוע המוקדם, הנגנים שליוו את הסרט האילם ועוד.

מוסיקה יוצרת אווירה ובתוך כך גם מעבירה מסר אמנותי. בסרטים היא משמשת כדי להעביר לצופה רגשות, אפיון של מקום, תקופה ותרבות, מסרים חבויים לגבי מה שבאמת קורה בסיפור, סוגי אווירה ומצבי רוח ורמזים מתרימים, כאלו שמרמזים לנו על דברים שיקרו בהמשך.

באמצעות המוסיקה משתדל המלחין להעצים בסרט את החוויה, לחזק את הרגש ואת הסיפור, את האמינות של המצבים, התקופות, ההתרחשויות שנראות על הבד בכל סצנה ועוד.

הדוגמאות לכך הן רבות. בסצנות אקשן המוסיקה תהיה קצבית ותוססת. ברגעי מתח המוסיקה תהיה מתוחה ותדמה פעמים רבות את פעימות הלב. בסצנות אהבה, המוסיקה תהיה מלטפת ומרגשת, ברגעי ניצחון היא תהיה גדולה מהחיים ומהדהדת ובקטעים עצובים ודכאוניים תהיה המוסיקה עצובה.

הפסקול הקולנועי לא מורכב רק ממוסיקה. למעשה, הפסקול כולל את כל מה שנשמע בסרט, כולל דיבורים, רעשים, מוסיקה ועוד. פסקול טוב ישאב את הצופה אל הסיפור ויהיה פעמים רבות ההבדל שבין סרט טוב למצוין. המוסיקה של הסרט תגדיל את החוויה ואת הרצון לשוב ולראות את הסרט.


הסבר על החשיבות של המוסיקה בסרטים:

http://youtu.be/SZ7PkTO0fNQ


והנה סצנה זהה שמשתנה רק על ידי המוסיקה:

https://youtu.be/ktKcnDfWs2c


ושוב סצנה אחת עם מוסיקה משתנה ובכל פעם מקבלת אופי אחר:

http://youtu.be/rn9V0cN4NWs


מונטאז' האימון של רוקי, עם פסקולים מוסיקליים שונים:

https://youtu.be/S_VITxVBkcI


ושני חבר'ה שהחליטו להדגים את ההבדלים שיוצרת המוסיקה אבל עשו זאת.. ובכן, רע.

https://youtu.be/ovEYV0GAV2k

סצנה היא המרכיב הבסיסי של התסריט הקולנועי ובעצם של הסרט (או סדרת טלוויזיה).

הסצנה היא קטע קולנועי, המכיל שוט אחד או כמה שוטים ומתרחש במקום ובזמן אחד. שינוי מקום או זמן וזו כבר סצנה אחרת.

יש סצינות המציגות כמה אירועים שמתרחשים במקביל, כלומר באותו הזמן. הם משובצים זה בזה באותה סצינה. זה נעשה באמצעות עריכה צולבת, שמשבצת שוטים מהאירועים השונים, אחד אחרי השני.


#לכותרת בתסריט יהיו תמיד 3 מרכיבים:
בתסריט נותנים לכל סצנה כותרת, כמו: פנים. חצר בית הספר - יום.

אלה המרכיבים:

פנים או חוץ - האם זו סצנה שמתרחשת בחלל סגור או בחוץ?

המיקום - בית או מתנ"ס, שדה קרב וכו'.

יום או לילה - לרוב אלה ולעתים, כשזה חשוב להבנת הסיפור, ייכתב זמן מדויק יותר, כמו שעת שקיעה או שעת זריחה.


הנה סרטון של סצנות קולנועיות ודמיון מתרגיל של תלמידים (עברית):

http://youtu.be/j3ZcddZG5iQ


כך בונים סצנה גאונית - צפייה ולימוד מהסרט "קזבלנקה":

https://youtu.be/5dX64cBuPbw

אחד מהמרכיבים החשובים של תעשיית האשליות הקולנועית הוא האיפור. האשליה בקולנוע שמקורה בטכניקות איפור, נועדה להוסיף אמינות לדמויות ולסיפור כולו. המדהים הוא שממש כמו מוסיקה בסרטים, האיפור במיטבו הוא האיפור שלא מרגישים בו. זה שפשוט עושה את העבודה בשקט ונותן מקום לסיפור, מבלי למשוך תשומת לב.

אם בתחילת ימי הקולנוע היה האיפור רק דרך לסייע למצלמה להעביר את פני השחקנים בצורה אמינה, אקספרסיבית ומלאת הבעה, כיום האיפור משמש כדי לברוא פנים חדשות, לא פעם דימיוניות ולא מהמציאות.

חוץ מלהפוך את השחקנים ליפים כל כך, האיפור בקולנוע משמש לצרכים דרמטיים. איפור יכול "ליצור" פציעות שונות בסרטי "אקשן", להציג דמויות דימיוניות בסרטי פנטסיה ומראה של גיל שונה, שמאפשר להציג את הדמות בזמנים אחרים בחייה.

האיפור בקולנוע כולל מרכיבים כמו חתכים, צלקות, פציעות, הזקנה, דם, יופי ואפילו 'השתלת איברים' בפני הדמויות, כמו אוזניים ועיניים נוספים בפנים של דמויות בסרטי פנטזיה.


הנה כמה מהאיפורים הגדולים של הקולנוע:

https://youtu.be/X-LSCfhbN_g


כך הופך האיפור שחקנית רגילה לכמה מהדמויות המפחידות בתולדות סרטי האימה:

https://youtu.be/BMJkKFiUoc0


כך הופכת שחקנית לאשת הברזל מרגרט תאצ'ר:

https://youtu.be/PgMwsQ3WjV8


דוגמה לאיפור שמייצר חתך בגוף:

https://youtu.be/fhjHTKvi5iM


למתקדמים - הנה צוואר של זומבי:

https://youtu.be/gRRIaN_NZC8


והנה סרטון תיעודי על המאפרים שעושים את הקסם הזה:

https://youtu.be/UYOcJf9PLq4?long=yes

מיזנסצינה (Mise-en-scène), שפירושה בצרפתית הוא "למקם על במה", היא בימוי הפעולות, הנעת הדמויות בסצנה ודרכי הצילום שלהן.

זהו הסידור של המרכיבים החזותיים והתנועות במרחב המצולם, או ההעמדה של הסצינה, ארגון התמונה והמשתתפים בה.


הנה הסבר של המיזנסצנה:

https://youtu.be/FeI_8M-wUWM





תרגיל מיזנסצנה של בית ספר לבימוי:

http://youtu.be/vIULog0F9f8


עוד תרגיל בימוי של מיזנסצינה בבית ספר לקולנוע:

http://youtu.be/5WyzHiyzXGc


מיזנסצנות בסרטים של ווס אנדרסון:

https://youtu.be/7wTcFeSYQ18?long=yes


וסרטון תיעודי על הדרך לעבוד עם מיזנסצנה:

https://youtu.be/clBT7O3A3wI?long=yes

אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.

מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.

בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.

כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.

המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.


כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:

https://youtu.be/DapPl0lD_9s


עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":

https://youtu.be/dIvreFpxRUc


על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":

http://youtu.be/YWDSFihqyH8


והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0

תנועה וזוויות מצלמה, כמו סוגי שוטים שונים על פי המרחק - כל אלה משמשים ככלי ביטוי ועבודה בצילום סרטים. בדרך כלל הם מתייחסים לאופן שבו מצלמת המצלמה את מושא הצילום, את המצולם. זה יכול להיות אדם, עצם, חלל או אזור מסוים שהמצלמה מכוונת אליו.


הבולטים שבין סוגי תנועות המצלמה:

פאן (תנועת Pan) - תנועת מצלמה אופקית, ימינה ושמאלה.

טילט (Tilt) - תנועת מצלמה אנכית, למעלה ולמטה.

דולי (Dolly) - תנועת מצלמה מתקרבת או מתרחקת מהמצולם. לרוב עם עגלה, או דולי מקצועי, שהיא מערכת גלגלים שעליה מותקנת המצלמה ונעה בצורה חלקה לכיוונים שונים, קדימה או אחורה.

טראק (Track) - תנועת מצלמה שבה המצלמה נעה ימינה ושמאלה, לרוב על גבי מסילה.

זום (zoom) - תנועת מצלמה שבה המצלמה אינה זזה ובזכות העדשה המתכווננת היא מתקרבת ומתרחקת מהמצולם.

סטדי קאם (Steady cam) - תנועה "אנושית" יציבה, שמושגת בהתקנת המצלמה על מתקן שיושב על גוף הצלם.

הנד הלד (Hand held) - צילום ממצלמה המוחזקת ביד, מה שמאופיין בצילום קצת "רועד" ולא יציב לחלוטין. משמש לרוב לצילום סרטים דוקומנטריים או בכדי לייצר ריאליזם קולנועי, באמצעות חיקוי עינו של האדם בשעה שהוא נע במרחב.


הנה המדריך שלכם לסוגי שוטים:

https://youtu.be/tD63b6Z-Tr0


וסרטון שמדגים את זוויות הצילום, השוטים ותנועות המצלמה בקולנוע:

http://youtu.be/j5886yCsmrg

עורך הסרטים מקבל את כל סרטי הוידאו שצולמו על ידי הצלמים על הסט, כלומר בזמן צילומי הסרט. הוא מעלה את החומרים הללו אל המחשב ומחליט מה יוצג בסרט, באיזה סדר ובאילו אמצעי עריכה. מטרתו להפוך את החומר שהגיע אליו לסיפור של ממש. מדי פעם מגיע גם הבמאי והם מתייעצים, מחליטים על תיקונים בעריכה, על התפיסה הנכונה שמורה הבמאי במקומות שבהם יש לעורך התלבטויות וכדומה. לאחר מכן מוסיף העורך גם קריינות, מוסיקה, אפקטים, חומרי פסקול וכותרות.

כשהסרט פחות או יותר נראה כמו סרט, אך לא מעובד לחלוטין, העורך מציג "ראף קאט", מעין טיוטה של הסרט הסופי. לאחר שצופים בו הבמאי, יועצים ובעלי תפקידים נוספים שמעורבים בו, הם מחליטים על תיקונים נוספים, השמטות של קטעים, שיפורים בעריכה וכדומה. אז מתיישב העורך להשלים את עריכת הסרט הסופית.


הנה הקסם שבעריכת סרטים:

http://youtu.be/xJcQgQHR78Q


עורכת מספרת על איך זה להיות עורכת:

http://youtu.be/ypxI99K5DBE


הסבר קצר על תפקיד העורך:

http://youtu.be/lRgLUTXnZ6I


עורכי סרטים מספרים על העבודה ומה זה להיות עורך:

http://youtu.be/SB1f48JwxEk


וסרטון תיעודי על עריכת הסרטים:

https://youtu.be/NUryfkLSwfM?long=yes

הפריים הוא צילום יחיד בסרט קולנוע (שמכיל הרבה פריימים. כשהם מוצגים במהירות הם נראים כמו תנועה - זו כמובן אשליה).

עם זאת, כשמדברים על פריים, פעמים רבות מתכוונים לגבולות של התמונה הקולנועית.



הנה קליפ שהורכב מפריימים רבים שנשלחו ליוצר הקליפ מגולשים שונים ברשת:

http://youtu.be/hr9L_1S3Z4M


ואוסף פריימים מהיפים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/c8rCgrGPQwM

התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.

התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.

בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.

תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.

כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.

בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.


הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:

http://youtu.be/yyXpFn4SWW0


כך מתארים יוצרי הסרט "כוח משיכה" את המהלך מתסריט אל הסרט הסופי:

https://youtu.be/uJEkPq1WA3g


ותסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:

http://youtu.be/xNCzzEo8rak

פסקול הוא כל מה ששומעים בסרט. הפסקול כולל את המוסיקה, השיחות (קוראים להן "דיאלוגים"), צלילי הרעש (ה"סאונד אפקטס", כלומר אפקטים קוליים), קולות המרחבים השונים שבהם מתרחשות הסצנות (נקראים Room tones), שירים שמושמעים ברקע הסרט וכדומה.

יש בפסקול רגעים ששומעים דברים מהעולם של הסרט, כלומר מהעלילה ממש - דברים שהדמויות ממש שומעות. הדברים הללו נקראים "סאונד דיאגטי".

לעומתם יש לא מעט דברים שהם מחוץ לסיפור - מוסיקה או סאונד אפקטס שנועדו לחזק תחושות, לרמז על דברים שיקרו וכדומה. אלו דברים "שהדמויות לא שומעות" והם חלק מהסאונד ה"נון דיאגטי" (לא מהסרט).


הנה שיר הנושא מפסקול הסרט הישראלי "קלרה הקדושה" (עברית):

http://youtu.be/rhBSiYHE6f8


יש רגעים בסרט שנותנים למוסיקה לומר את הכל - האם המוסיקה לאורך הסרטון היא דיאגטית או לא?

https://youtu.be/Ra3I4iYvB9I


הריצה של "פורסט גאמפ" עם הפסקול המוסיקלי המשולב בסיפורו של פורסט:

http://youtu.be/QgnJ8GpsBG8


המוסיקאי אנג'לו בדלמנטי על חיבור המוסיקה לסדרה ולסרט טווין פיקס, כשלצידו הבמאי דיוויד לינץ':

https://youtu.be/e-eqgr_gn4k


ושיעור קצר לנגנים שרוצים לדעת איך מחברים מוסיקה לפסקול:

https://youtu.be/YSKAt3pmYBs?long=yes

"שוט" היא מילה אנגלית שמתייחסת לצילום סרטון, מהרגע שבו המצלמה החלה לצלם ועד שהיא מפסיקה. הכוונה היא לקטע סרט בלתי-ערוך, שמצולם ללא הפסקה ובלי "קאט" (הפסקה בצילום) במהלכו.

יש גם וון-שוט, שהוא סרט שלם, או קליפ, שכולו נעשה בשוט אחד.


הנה כל סוגי השוטים, תנועות המצלמה וזוויות הצילום בצילום קולנועי:

http://youtu.be/InzekN9OhPM


סצנה שלמה שצולמה בשוט אחד:

http://youtu.be/3Sr-vxVaY_M


קליפ של שיר שצולם כולו בשוט בודד - מה שקרוי וואן שוט:

http://youtu.be/ZWmrfgj0MZI


קבלו השראה מחלק מהשוטים היפים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/xBasQG_6p40


סוגי השוטים:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


ואוסף שוטים מרהיבים מהקולנוע המודרני:

https://youtu.be/cySqH7j6RlI

וואן שוט (One shot) הוא צילום רציף, ללא עריכה וללא קאטים כלשהם. זהו שוט אחד ארוך שיש בו פריים (Frame) אחד בודד.

וואן-שוט מצלמים בסצנה שלמה, סרט שלם, או קליפ שכולו נעשה בשוט אחד, בצילום רציף, בלי חיתוכים (קאטים).

פירוש המושג "ירייה אחת", באנגלית One Shot.


הנה סצנה שלמה שצולמה בשוט אחד:

http://youtu.be/3Sr-vxVaY_M


קליפ של שיר שצולם כולו בשוט בודד - מה שקרוי וואן שוט:

http://youtu.be/ZWmrfgj0MZI


וואן שוט של דו-קרב חרבות יפני:

https://youtu.be/ICDUWdfcUDg


הוואן שוט המרהיב של "אוקיי גו":

https://youtu.be/qybUFnY7Y8w


ותרגיל של תלמידים שמצולם בוואן שוט (עברית):

https://youtu.be/5l_Spk70l2w

הגרפיקה הממוחשבת (CGI) של ימינו היא אחד האמצעים המשוכללים ליצור אפקטים מיוחדים בסרטי קולנוע. בעוד שהאפקטים המיוחדים הפיזיים משתמשים בפירוטכניקה וחומרי נפץ, כדי ליצור אפקטים מיוחדים שמחקים פעולות ודברים שלרוב קיימים במציאות, יכולים המחשבים לאפשר דברים שאין להם מקבילות במציאות.

האפקטים הממוחשבים הם טכנולוגיה שבה ניתן בעזרת תוכנות מיוחדות לייצר דימויים קולנועיים שאינם אפשריים אחרת. הוספה של חפצים לצילום, שיפור ותיקון פגמים בצילום וכדומה - כל אלה הפכו בשנים האחרונות לנפוצים מאד בקולנוע המודרני. צילומי חלל מדהימים, סצנות מלחמה דימיוניות, פיתוחים עתידניים מרתקים ועוד - כל אלה ניתן כיום ליצור בקלות יחסית על גבי מסך המחשב, בעזרת תוכנות ה-CGI. אגב, בעידן הנוכחי זה כבר קיבל ראשי תיבות משופרים - VFX.

אפקטים מיוחדים ממוחשבים שכאלה הופיעו בסרטים ידועים כמו טרילוגיית סרטי "המטריקס", הסרט "אווטאר", טרילוגיית "שר הטבעות", הסרט "טיטאניק" ועוד.


הנה מומחה האפקטים המיוחדים רוי פקר מדגים נהדר את האפשרויות:

https://youtu.be/gYu4esqvnQ0


השימוש בקולנוע שעושים בגרפיקת CGI ממוחשבת:

https://youtu.be/7rk0279i7vM


בואו ניקח פנים אנושיות ונראה הדגמה של אפשרויות גרפיקת המחשב המתוחכמת:

https://youtu.be/HjHiC0mt4Ts


אפקטים בסרטים מפורסמים שנעשו על ידי מחשב:

http://youtu.be/QyFOyMehSMg


הסרט סן אנדראס ואיך צילמו את סצנות האסון והפעולה שבו:

https://youtu.be/FLm6Z4taV6w


סצנות מהסרט "גודזילה" לפני ואחרי האפקטים הממוחשבים:

http://youtu.be/kEg7X4LlVQc

קרדיטים (movie credits) בסרטי קולנוע יכולים להיות ממש מייגעים, גם אם באמת רוצים לפרגן ולצפות בהם עד הסוף. רבים מהצופים אפילו לא מתאמצים להישאר ולצפות בהם.

הקרדיטים הללו, בעברית "כתוביות סיום", מונים את צוותי ההפקה ושמות השחקנים.

לא פעם מופיע חלק מהכתוביות ומהקרדיטים בסמוך לתחילת הסרט, בתור כתוביות פתיחה. הקרדיטים הללו מציינים לרוב את המרכזיים בהפקה.

אבל הקולנוע הוא אמנות שיתופית. את האמנות עושים בה מאות אנשים ולעתים אלפי אנשים. קרדיטי הסרטים נועדו לאזכר ואף להחמיא לחלק של כל אחד ואחת מהם בעשיית הסרט.

בקולנוע האמריקאי לא היו כתוביות הסיום נפוצות בעבר. עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מעטים הסרטים שכללו אותן. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים


אז למה הם חשובים?

הקרדיטים הכרחיים להכרה באנשים הרבים התורמים ליצירת סרט, החל משחקנים ושחקניות וכלה באלה שעובדים מאחורי הקלעים.

הקרדיטים גם מספקים שקיפות ותיעוד לעתיד. יש בהם גם ממד של הזדמנויות לרשת מקצועית. זה אומר שכשמפיק מחפש בעל מקצוע איכותי, הידיעה שהיא או הוא עשו את התפקיד היטב בסרט מוצלח, מסייעת לגיוס איכותי.

בנוסף, קרדיטי סרטים ממלאים דרישות משפטיות ומגבירים את הערכת הקהל לסרטים.


הנה תולדות הקרדיטים של סוף הסרט:

https://youtu.be/dDtRrAVCUGE


ובזכות אלה שבקרדיטים אנו זוכים לקולנוע משובח:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU

כמו מחזות וסיפורים, גם סרטים טובים מורכבים מ-3 מערכות. כלומר, יש בהם התחלה, אמצע וסוף. במקור התייחסו המערכות לכתיבה לתיאטרון, בו נועדו המערכות להחלפת התפאורה, אבל החלוקה הזו עדיין עובדת ודי טוב גם אחרי כמעט מאה וחצי של קולנוע.

גם אם יש מבנים אחרים שפה ושם בולטים בסרטים או מחזות, מבנה שלוש המערכות הוא עדיין המבנה הקלאסי והמקובל ביותר במה שקשור למבנה העלילה.

אם לתת תקציר של המבנה המשולש בתסריט אז ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ותתפוס כחצי מאורכו הכולל, עד שבסופו של דבר היא תגיע אל השיא ואל סוף הסיפור.

כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.

בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק אותו היטב.

גם אם מקצועני קולנוע בימינו מעלים לא פעם סימני שאלה לגבי העדכנות של המבנה הזה והרלוונטיות שלו לתסריט קולנועי, מבנה שלוש המערכות הוא עדיין הקלאסי, הפשוט והסטנדרטי ביותר למבנה העלילה. הוא מתאים למגוון ז'אנרים של סרטים ולמען האמת גם מבנים אחרים מרגיש שנבנו על גבו.

האם המודל הזה הוא שהפך את הוליווד ליצרנית של סרטי נוסחה? - יתכן, אבל אז נתהה כיצד כל כך הרבה סרטים מעולים מכל רחבי העולם בנויים לפיו. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם, לפחות בהתחלה, קל יותר איתו.


#המבנה
בחלק הראשון (הרבעון הפותח) מוצגים הגיבור או הגיבורה, הדמויות המרכזיות שמסביב, העולם או הנסיבות שבהם יתרחשו הדברים והבעיה והמצוקה שלהם. כאן יבוא גם אירוע מחולל, זה שיניע את הסיפור ויבהיר מה בעצם הסיפור של הסרט ואז ההחלטה של הגיבור לגבי מה שייעשה מבחינתו לגבי האירוע המחולל.

בחלק השני (שיתפוס חצי מהסרט) ייתקל הגיבור במכשולים, יתגבר עליהם וכמעט וישיג את מטרתו. אבל לפתע הכל משתבש ואויביו או בעייתו מתגברים עליו. כאן הסרט מגיע לנקודת האמצע שלו - הגיבור נראה רחוק מהשגת היעד וחייב יהיה למצוא דרך חדשה.

בחלק השלישי (הרבע האחרון) מגיעה "נקודת השיא" של הסרט, בה יתמודד הגיבור עם הקונפליקט המרכזי ויצליח או ייכשל, בהתאם לסיפור. אחריו תבוא ה"התרה", השלב שלאחר הפתרון, בו חוזרים לשגרה ונוכל לראות מה השתנה בחיי הגיבור.


הנה שלוש המערכות של הסרט (עברית):

https://youtu.be/DfbSpU8jRlQ


כך תעשו זאת נכון:

https://youtu.be/BIGYtzR-Ylw


המחשה ויזואלית של 3 המערכות:

https://youtu.be/kFsI1uK9q44


ושיעור מלא בטכניקת 3 המערכות עם הדגמת הסרט Inception של כריסטופר נולאן:

https://youtu.be/7pZnl3oPrX8?t=25?long=yes

במאי הקולנוע הוא אולי בעל התפקיד החשוב ביותר ביצירת סרט קולנוע. הוא לוקח את התסריט של הסרט, יוצר לו חזון והופך אותו לסרט. עליו להתמודד עם התקציב שעומד להפקת לסרט ולנהל את הצוות הגדול שיוצר אותו. במאי טוב מקשיב לבעלי המקצוע שנמצאים מסביבו ומתייעץ איתם רבות, כי הצלם, התאורן, איש הקול, העורך, השחקנים ושאר בעלי התפקידים - כל אחד מבין את עיסוקו ויכול לתרום להצלחת הסרט.

כללית, תפקיד הבמאי להפוך את התסריט לסרט קולנוע. בנוסף לניהול הסרט, על הבמאי לביים את השחקנים ולהורות לבעלי התפקידים כיצד לפעול. יש במאים שגם כותבים חלק או את כל התסריט. במדינות אירופה, לעיתים הבמאי נחשב כמחברו של הסרט ונחשב ל"אוטר", יוצר הסרט.

בעבודת הבימוי מדריך הבמאי את השחקנים בכל סצנה וסצנה. במאים שונים מתייחסים אחרת לבימוי השחקנים. חלק מהם מתווים באופן כללי את קו העלילה ומאפשרים לשחקנים לשחק באופן חופשי יותר ואפילו לאלתר ולהוסיף משלהם. הם מאמינים שבכך מתאפשר לשחקנים לתרום לסרט ולהפיכת התסריט לאמין יותר. במאים אחרים מקפידים על מימוש התסריט במדויק. הם שולטים בכל היבטיו של הסרט ומחייבים את השחקנים והצוות למלא את הוראותיהם.

במאי טלוויזיה עושה עבודה דומה לשל במאי קולנוע, רק שהוא מביים סדרות ותכניות טלוויזיה. לעומתם, עושה במאי תיאטרון עבודה שונה, אבל זה כבר בערך אחר.


הנה סצנה מהסרט "מולהולנד דרייב" שבה בוחן הבמאי שחקניות לתפקיד זמרת:

https://youtu.be/NSp2uCt4CgE


קטעים מסרט ואז הדגמה של עבודת הבמאי:

https://youtu.be/2vGQzebb6nA


כך מתאר הבמאי את עבודתו:

https://youtu.be/k5oubR9mw9o


הבימאית מיכל בת אדם מספרת על המקצוע ועליה (עברית):

https://youtu.be/Q1YacNCBlgQ


יש גם במאי לפרסומות:

https://youtu.be/xYHF6malm1A


ולכל במאי יש עוזר הבמאי:

https://youtu.be/VK6KPk59_fA

הבום (Boom) הוא מוט ארוך שבקצהו מיקרופון. בום מאפשר להקליט את קולות השחקנים בזמן צילום הסרט, מבלי שהמיקרופון ייראה בצילום. על המוט מחובר מיקרופון שמקליט מקרוב את הדיאלוגים, כלומר השיחות שמנהלים השחקנים בעת צילום הסרט. פעמים רבות, במיוחד בצילומי חוץ, עוטפים את המיקרופון במכסה פרוותי, שמונע מהקלטה של קולות הרוח.

במהלך הצילומים של סרט או של תוכנית טלוויזיה, אוחז את הבום עוזר-מקליט שנקרא "בום-מן" (Boom man). הבום-מן אחראי על הפעלת הבום ומסייע להקלטה של קולות השחקנים. בעת צילום הסצנה מקפיד הבום מן על מיקום המיקרופונים במקום הטוב ביותר, מקום שממנו יקליט את השחקנים בצורה הטובה ביותר וללא רעשי רקע ומצד שני - לא ייראה בפריים, כלומר בתוך התמונה שצולמה. ואכן, כדי לקבוע את המיקום המתאים ביותר לבום בזמן צילום הסצנה, צריך הבום-מן לעבוד ביחד עם הצלם על מיקומים וזוויות הבום.

בסרטים עתירי תקציב יעבדו לא פעם כמה אנשי בום, כשכל אחד מקליט בסצנה שחקן אחר. מנגד, בסרטים דלי תקציב או בסרטי תעודה וכתבות בטלוויזיה, לא פעם אין תקציב מספיק אפילו לבום-מן אחד, לכן טכנאי הקול הוא שאוחז את הבום וגם מקליט.


הנה סרט קצר שבו הדמות הראשית היא בום-מן בצילומי סרט (עברית):

http://youtu.be/TuPOX5yLzN4


וקליפ על בום-מן עם בום שמגן הרוח שלו כתום, ועובר חוויות מעניינות:

http://youtu.be/sFu9_b-BsIs