אנשים או קבוצות הנעים ממקום למקום ואינם חיים ובונים לעצמם בתים במקום אחד וקבוע, הם נוודים (Nomads).

הנוודים נודדים ממקום למקום וחיים בכל פעם במקום אחד. ישנם שבטים נודדים במקומות שונים בעולם. מרבית השבטים הנודדים עושים זאת כחלק ממציאת המזון וחילופי עונות השנה. רובם עושים זאת מזה מאות שנים.

אולי המפורסמים ביותר הם הצוענים, מי שידועים בתור הנודדים של יבשת אירופה. הבדווים בישראל ובמדינות ערב הם נוודים, אם כי נעשים מאמצים ליישבם בערים מודרניות. גם שבט הטוארג, שחי במדבר סהרה והצוענים של אירופה הם נוודים.


הנה סרטון של הצוענים הנודדים בכל אירופה, שמגיעים לדרום צרפת לפסטיבל הצוענים השנתי:

https://www.youtube.com/watch?v=zU8ZVhkYf5c


השבטים הנודדים של קזחסטאן:

http://youtu.be/FC1SbuNVLcE


והבדואים הנוודים:

http://youtu.be/FIjC4kNjcFI

נוודים דיגיטליים (Digital nomads) הם אנשים שחיים את החלום של רובנו. הם מטיילים בכל העולם, מבלים וחיים כמה ימים או שבועות בכל מקום, מצלמים ולוגים או סרטונים מכל העולם, מקליטים פודקסט, מתעדים אנשים או נופים, מופיעים או עושים עבודה אחרת שאפשר לנייד לכל מקום ולקיים את עצמם.

כך הם מצליחים לשלב טיול שלא נגמר עם פרנסה וקיום. חלק מצליחים אפילו לחקור את העולם, תוך שהם מרוויחים הרבה כסף, סוחרים במטבעות דיגיטליים, סוחרים ברשת או מתכנתים בעבור חברה שיושבת אי-שם בעולם.

תרמיל, מחשב נייד ולעתים מצלמה הם כל מה שדרוש לנווד דיגיטלי אופייני, כדי לבקר במדינות אינספור ולהצליח לפרנס את עצמו ולהתקדם במסע. הנוודים הללו מוותרים על נוחות וביטחון כלכלי שברכישת דירה ועבודה קבועה, אבל מרוויחים טיול בלתי פוסק, אינספור חוויות בכל מקום וקשרים בכל העולם.

אם מטייל אופייני מוציא כסף רב, הנווד הדיגיטלי מרוויח כסף במהלך הטיול של עצמו. יש חברות ומותגים שמוכנים לתקצב את הטיולים הללו ולתת חסות לנוודים דיגיטליים שיש להם הרבה עוקבים ברשתות החברתיות. הפרסום הזה הוא זול וישיר לקהל היעד שלהם וכולם, במיוחד הנווד הדיגיטלי, נהנים מההסדר. פה ושם הוא גם מצלם או מתעד משהו שמיטיב עם נותני החסות שלו ובעיקר עושה כיף.


הנה סיפורם של הנוודים הדיגיטליים (עברית):

https://youtu.be/uYlIhMt2vYc


עיתונאי שנתן מבט מהיר של יום אחד בתור נווד דיגיטלי:

https://youtu.be/zjf8Qxo_tXk


הסבר של נוודת דיגיטלית והסיבות לבחור בחיים האלה:

https://youtu.be/BQEr5-lnF7c


אוסף חוויות מהעולם של נוודים כאלו:

https://youtu.be/CC0ywOEAsIE


סרט תיעודי על חייהם של נוודים דיגיטליים:

https://youtu.be/iXGtx-hroKE?long=yes


וסיפורים של נוודים על חייהם:

https://youtu.be/duQESSbrsvE?long=yes

הצוענים, או בני הרומה, הם עם של נוודים שמקורו בצפון-מערב הודו. בסביבות המאה ה-15 הם החלו להגיע במספרים גדולים לאירופה. מאז הם הפכו נפוצים באירופה המערבית, בה הם שוהים מאז סוף ימי הביניים ועד היום.

הצוענים אינם נודדים במדבר או במקומות רחוקים מאוכלוסיה. להיפך, הם נוטים להיצמד תמיד לערים גדולות ולישובים של ממש.

באירופה יש מעל 12 מיליון צוענים. שפתם נקראת רומאנית והיא כמעט ולא נכתבת בשל מיעוט יודעי הקרוא וכתוב שביניהם. רובם חיים בדרום אירופה ובמזרח אירופה. מצבם הכלכלי של בני הרומה הצוענים לא קל - כשליש מהם מובטלים מעבודה ו-9 מכל עשרה צוענים הם עניים.

משך מאות שנים היו הצוענים קבוצה של "אחרים". נוח היה לתושבי אירופה לטפול עליהם האשמות שונות ומשונות. העוינות של האוכלוסייה כלפיהם הייתה עצומה והם היו מנודים לשולי החברה. התפיסה כלפיהם הייתה של רמאים, גנבים, מלוכלכים וחוטפי ילדים. הנשים לא פעם עסקו ונתפסו כמגידות עתידות, קוראות בקלפים וגם מכשפות.

בזמנים קשים הם היו הנאשמים במצב והירבו לרדוף אותם ולבצע בהם לינצ'ים ומעשי אלימות. העובדה שרבים מהם עסקו גם בפשעים קטנים, לא סייעה להתייחסות אוהדת כלפיהם.

השיא היה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אז הרגו הנאצים, בדיוק כמו שעשו ליהודים, רבים מצועני המדינות שכבשו. רבע מאוכלוסיית הצוענים באותה תקופה נרצחה על ידי הנאצים ומדינות ששיתפו עימם פעולה, כ-220 אלף בני רומה.

מצד שני, לאורך כל שהותם באירופה וביחד עם הנידוי שחוו, הפכו הצוענים לסמל של חופש והרפתקנות. בעיני רבים הם הצטיירו כמי שפטורים מהצורך ברכוש, בגבולות ובעכבות כלשהן.

לא מעט מוסיקאים צוענים התפרסמו ביכולת הנגינה הווירטואוזית שלהם. רבים מהם זכו ביכולת המדהימה להקסים את השומעים בנגינה קצבית ומיומנת, אך גם עצובה ורגשית גם יחד.

בשנים האחרונות עוברים הצוענים תהליך איטי של התיישבות ביישובי קבע.


הנה סיפורם של הצוענים, בני הרומה:

https://youtu.be/tccz97GLbeA


סרט על המקום בהודו שממנו באו הצוענים (עברית):

http://youtu.be/RCXpNCdSqQY


חגיגה צוענית שכונתית:

http://youtu.be/2y_XvbXffFo?t=24s


מצגת וידאו של חיי הצוענים:

http://youtu.be/Ax66Ht1yC10


סצינה מהפנטת מתוך הסרט "שעת הצוענים" של הבמאי קוסטריצה:

https://youtu.be/EZf00ad3G6o


שיר צועני בטרמפ בכבישי אלבניה:

https://youtu.be/IWgCGtnZulI


הופעה של מוסיקה צוענית (עברית):

https://youtu.be/wrBBiY1xCBQ?long=yes


סרט תיעודי על הצוענים מרג'יסטן:

https://youtu.be/aNUYGRn3W9Q?long=yes


וסרטון תיעודי על מיהם ומה המקורות של הצוענים של אירופה:

https://youtu.be/E_4S4sxxI78?long=yes

הבדואים הם שבטים ערביים נודדים, שמתגוררים באוהלים אותם הם בונים בכל מקום שאליו הגיעו. הבדואים חיים בעיקר במדבריות, החל ממדבר סהרה, דרך המדבר המערבי, מדבר סיני, הנגב הישראלי ובחופו המזרחי של חצי האי ערב.

בישראל חלקם הקטן נודד עד היום, אם כי מרביתם יושבו בערים ובישובי קבע.

הבדואים מחולקים לשבטים באופן מסורתי ובראש כל אחד מהשבטים הללו עומד לרוב שייח'. לכל מספר שבטים קרובים (או בני שבט אחד לעתים) יש לרוב אב מייסד אחד.

בעבר התפרנסו הבדואים בעיקר מגידול של גמלים וצאן. כיום הם מתפרנסים גם מעיסוקים "מודרניים" כמו יזמות בנייה ושירותים ותיירות מדברית.

שמם "בדואים" בא מהמילה "באדיה" שבערבית פירושה מדבר.


הנה עודה מספר ומציג את חיי הבדואים (עברית):

https://youtu.be/1ji2pin1_n8


בדואי חצי מודרני בישראל (עברית):

https://youtu.be/fY8aF1YCumQ


סגנון החיים הבדואי המדבר:

http://youtu.be/4Q3uhqv8epM


האירוח הבדואי:

https://youtu.be/hV6zkbghRJM


מוסיקה ושירה של בדואים בוואדי רם שבירדן:

http://youtu.be/sipLSn3mV0k


לטייל עם בדואים (עברית):

https://youtu.be/FVxoSKsjCwc?long=yes


ותכנית חינוכית על הבדואים (עברית):

https://youtu.be/8NCSQLcHGqg?long=yes

סיביר (Siberia) שברוסיה היא אחד המקומות הקרים בעולם והקשים למחייה בו. ובגיהנום הקפוא הזה חיה אחת מהקבוצות הנודדות האחרונות בעולם. אלו בני הניניץ (Nenets), שהם מאחרוני הנוודים בעולם. הניניץ הם רועי איילים ובעקבותיהם הם נודדים בנתיבי האיילים, בין מרעה הקיץ הצפון סיבירי ומחסה החורף שבדרום סיביר. הם כנראה הקבוצה האותנטית ביותר מבין הילידים הארקטיים, שבטי חוג הקוטב הצפוני.

באקלים הקשה של סיביר ממשיכים בני הניניץ, כמו לפני אלפי שנים, לרעות את האיילים שלהם ולנדוד ממקום למקום. על גבי מזחלות עמוסות בחפצים שלהם, הם מהגרים, אחת לחצי שנה, ממקום למקום. במסע שלא היה מבייש את יציאת מצרים, הם מגיעים לקראת החורף, על גבי המזחלות הרתומות לאיילים, לדרום סיביר. שם הם מקימים את הצ'ום, אוהלי הפרוות שלהם, וחיים באזור עד לבוא הקיץ. מה שקובע היכן כדאי להתיישב בכל עונה הם אזורי המרעה של האיילים. בסוף החורף נודדים בני הניניץ בעקבות העדרים, למרעה הקיץ שבצפון.

המרחקים של מסלולי הנדידה העונתיים שלהם יכולים להגיע למרחקים של 1,000 קילומטרים בקלות. בני הניניץ שומרים על מסורות ומנהגים שמקביליהם מחוג הקוטב, אלו שחיים בארצות המפותחות, כמו הסאמים והאינואיטים, כבר זנחו מזמן. המרחק מרוסיה השלטונית, תנאי החיים הקשים והקשר המועט עם העולם החיצון - כל אלה שימרו הרבה מאורח החיים המסורתי והאותנטי שלהם.

הצ'ום הוא אוהל המגורים והבית הפרטי של משפחת הניניץ. במרכזו תנור מתכת מחמם, שהחליף את המדורה שפעם בערה כאן, בראש האוהל פתח עשן, שמאפשר איוורור של העשן מהאש. לקראת הארוחה מציבה האישה שולחן נמוך ומביאה את הבשר שהופשר, לאחר שהיה בהקפאה בחוץ...

כללית וכמו בהרבה חברות שבטיות ומסורתיות, הנשים של הניניץ הן נחותות לגברים. אם הגבר והילדים ישנים בעומק האוהל, במקום החם ביותר, הן ישנות ליד הפתח, במקום הקר ביותר בצ'ום. גם את נעליהן הן אינן מחממות ליד האש, כמו אלה של הגברים...


הנה בני הניניץ - הנוודים בדרום סיביר:

https://youtu.be/Fjl5FUcn8c4


כל חצי שנה במקום אחר - הנה המאהל של בני הניניץ בסיביר הקיצית:

https://youtu.be/0jamLZ0bDoo


גם בני האלטאי הם מהנוודים האחרונים של סיביר:

https://youtu.be/veoE6CfaYk8


וסרט תיעודי על חיי הנניץ בסיביר:

https://youtu.be/hmqb3Y5pMss?long=yes

סאמים הם בני עם נודד שמתגורר בצפון סקנדינביה (נורבגיה, שבדיה, פינלנד ומעט ברוסיה). השם לאפים, שהצמידו להם הסקנדינבים בשפות כשוודית ונורבגית אינו אהוב עליהם. הם נפגעים מהשם הזה ומעדיפים שיקראו להם "סאמים".

הסאמים חיים בלפלנד (שוב המלה הזו.) ושפתם נקראת סאמי. החוקרים מעריכים שבסביבות המאה ה-10 השבטים הלאפים-סאמים הגיעו לאזורים הצפוניים של אירופה ממרכז אסיה, בעיקר ממונגוליה.

בחורף הם נהגו לנדוד דרומה ולבנות בתים בצורת פירמידות, שאין בהם חלונות. בקיץ היו עולים צפונה לגדל את עדרי איל הצפון, לדוג ולצוד. בקיץ הם נהגו להתגורר באוהלים מעור.


הנה הסאמים, או הלאפים כמו שרבים מכירים אותם:

http://youtu.be/ZZIU7KEis3w


עוד על חייהם של הלאפים, המורשת שלהם והרצון העז לשמור עליה:

http://youtu.be/myVHFeyWWM0


קטעים מחיי הלאפים:

http://youtu.be/1BzMeeF_6T0


ומצגת וידאו על חייהם של הסאמים:

http://youtu.be/B2WpJHzbbpc

שבטי הטוארג הם שבטים עתיקי יומין שחיים במדבריות מערב וצפון אפריקה. מדובר בכמה שבטי רועים נודדים, שמקורם ממדבר סהרה - בארצות טוניס, לוב ואלג'יריה. לטוארג תרבות משלהם וגם כתב עתיק שנקרא טיפינאר, אשר שימש אותם במשך מאות שנים.

בגלל צבע עורם, הבהיר בהרבה מזה של המקומיים, שבט הטוארג מהסהרה מכונים "הלבנים". סימן ההיכר שלהם הוא הצעיף הצבעוני שהגברים עוטפים בו את ראשיהם. בימי חג הצעיף החגיגי שלהם הוא בצבע כחול ומשום כך הצמידו להם האירופים שכבשו את היבשת את הכינוי "האנשים הכחולים של הסהרה". בימות החול הגברים הטוארגים לובשים צעיפים בצבעים אחרים ופעמים רבות צעיפים לבנים.


הנה בני שבט הטוארג אנשי הסהרה:

http://youtu.be/nqwvnrZi6UY


אנשי המדבר שהם:

http://youtu.be/BNriU5WgB-E


הריקודים האופייניים לטוארג:

http://youtu.be/XFxz2_KCqg4?t=5s


ועוד שבטים ממדבר סהרה:

https://youtu.be/CUHEc1fQhwo?long=yes

הכוזרים היו בעלי ממלכה שהתקיימה בין המאות ה-7 ל-12. ממלכת הכוזרים ישבה באסיה, באזור שבין נהר הוולגה והרי הקווקז לים השחור והים הכספי. בהדרגה כללה הממלכה גם את חצי האי קרים ועד לנהר הדנובה. הממלכה הייתה מאד מפותחת, יחסית לימי הביניים. היו לה מערכת כלכלית מאורגנת, צבא קבע חזק ומסודר וממשל מוצלח ומאוחד.

הכוזרים היו שבטי נוודים מהמרחב שסביב תורכיה של היום. הכוזרים דיברו כוזרית, מעין עגה שמזכירה את השפה הטורקית. בתחילה שלטו בהם ההונים, אך הם הפכו לשליטי האזורים ובמשך הזמן החלישו וחיזקו אותם לסירוגין מלחמות שונות שקיימו.

ביהדות שמור לכוזרים מקום מיוחד גם כיום, במיוחד בשל העובדה שרבים מתושבי הממלכה, כולל מלכיה, הפכו ליהודים. יש אפילו טענה של חוקרים, הגורסת שיהודי מזרח אירופה הם צאצאי הכוזרים.


הנה סרטון קצר על הכוזרים (עברית):

https://youtu.be/b2VkbOs-fRc


ומחקר שמצא שהישראלים האשכנזים אינם כוזרים (עברית):

https://youtu.be/AUMq4Yn-w-0

המונגולים, שפירוש שמם הוא "העם הגיבור", הם נוודים קשוחים שעוסקים בגידול צאן ובקר, כמו יאקים, גמלים דו-דבשתיים, איילים מבוייתים וסוסים, ציד ואילוף של עיטים ועוד. המונגולי הנודד גר ביורט, שמגן עליו מהחום הקשה שבקיץ המונגולי הדרומי ומהקור המקפיא של החורף במונגוליה.

חבל הארץ הקרוי מונגוליה הוא אזור מבודד בין סין לרוסיה, שמדבריות והרים גבוהים סוגרים עליו מכל עבר. האנשים בו קשוחים ומורגלים בחיים לא פשוטים, באקלים קיצוני ובצרכי קיום שהם לא פעם על גבול ההישרדות.

בעבר היו המונגולים אימפריה חזקה, ששלטה בחצי העולם של אז. במאה ה-13 איחד ג'ינגיס חאן את השבטים המונגולים והצליח להקים את האימפריה הרצופה הגדולה ביותר בתולדות האדם. בשיאה היא השתרעה על מרבית אסיה וחלק מאירופה!


הנה סרטון על המונגולים:

http://youtu.be/p9Ol0IJkU7c

היורט הוא אוהל מונגולי, שמגן על הרועים הנודדים בערבות אסיה, מהחום והקור, במקומות המרעה שאליהם הם מגיעים. לא רק במונגוליה, אלא גם במדינות נוספות של נוודים באסיה, כמו קירגיזסטאן, קזחסטן ואזורים מסוימים בסין.

יורט, אגב, הוא שם כללי לאוהל. בלשון המונגולית שמו המדויק של מה שאנו קוראים יורט הוא "גר" (Ger).

היורט, או היורטה, הוא מבנה שכבר מאות שנים משמש את המקומיים למגורים זמינים וקלים להעברה ממקום למקום. לוקח לבנות אותו זמן קצר והוא מספק לאנשים לינה כמו בבית - אבל בטבע.

למונגולים לוקח בין חצי שעה לשעתיים לפרק את היורטות ולהעבירן לאיזור אחר, שופע עשב מוריק ומרעה לבהמות.

מי שמקיימים אורח חיים נוודי במונגוליה חיים ביורט כל השנה. בכל עונה משפחות הנוודים מעבירות את היורט שלהם ממקום למקום. בקיץ להרים הגבוהים לכמה חודשים בהם הם רועים את העדרים ובחורף ההיפך.

במונגוליה נבנים ארעית יורטים, כלומר גרים, גם בפאתי הערים הגדולות, כולל שכונות בבירה המונגולית אולן בטור.

מבנה היורט המסורתי לא זקוק לעמודים או לתמיכה פנימית כלשהי. זה חלק מההסבר של הגאונות הנעוצה ביורט המונגולי. יש לו שלד מעץ גמיש בצורת איקסים מעוינים ומעליו לעתים קורות ארוכות לשלד הגג, כשלמעלה מצוי הכתר, שהוא העיגול המרכזי, הנסמך על קורות הגג וסבכת הקיר.

החיבור של הכתר, ביחד עם זווית המפגש שבין הקורות לקיר, מייצרים לחץ שתומך במבנה כולו. מעל היורט פורשים יריעות לבד עבות, שמבודדות ומונעות חדירת גשם פנימה.

ביורט מסורתי הרצפה מכוסה שטיחים. המודרני יעשו אותו לא פעם מעץ או דק.

בעשורים האחרונים יש יותר ויותר יורטים גם באירופה ובארה"ב. אבל כאן הם משמשים בעיקר לנופש פופולרי בקמפינג המודרני והמשודרג, ה"גלאמפינג".

גם בישראל יש היום הבונים יורט ואף חיים בו, אבל השלטונות לא מתלהבים וקונסים אותם.


הנה סרטון שבו מציגים אנשים את היורט שבו הם חיים:

http://youtu.be/6eOc7wy17wk


אמן ישראלי שבונה אותם (עברית):

https://youtu.be/fjzeS__oFDA


ובנייה של יורט בהילוך מהיר:

http://youtu.be/WwhMuVutx9o

האינואיט (Inuit), או אינואיטים, הם האסקימואים של צפון אמריקה והאי גרינלנד. האינואיטים שחיים בגרינלנד עברו אליה לפני כ-4000 שנים, מצפונה של יבשת אמריקה. השם אסקימואים מכוון לזה שהם "אוכלים בשר נא" (כלומר בשר לא מבושל), אבל הם מעדיפים לקרוא לעצמם אינוּאיטים - אנשים אמיתיים.

בעבר האסקימואים היו נוודים וציידים אבל היום רובם חיים בערים או בישובים קטנים. מצד שני, הם משמרים בהקפדה את תרבותם, שפתם, האמנות והשירה שלהם.

הציד תופס מקום חשוב בתרבות האסקימואים. במסעות הציד שלהם צדים האסקימואים כלבי ים, סוסי ים, דובי קוטב, ראמים ושועלים. הם יכולים לעבור במסע ציד 5,000 ק"מ בשנה אחת!

ואגב, יש אסקימואים לא רק בגרינלנד, אלא גם בסיביר, אלסקה וקנדה.


הנה סרטון על האינואיטים האסקימואים:

http://youtu.be/-mdBRts71OQ?t=21s


קטע מסרט על הכימיקלים הרעילים המאיימים על מטה לחמם של האינואיטים:

http://youtu.be/MmeQkTCaV6U


וסרטון קצר על הדיג של האינואיטים:

https://youtu.be/If6xSY7UjMk

הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.

היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.

הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.

בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.

בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.

השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.

הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.

הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.


הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):

http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s


עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:

http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s


ועיר הנבטים מואה:

http://youtu.be/eFhJfMPPliU

דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.

מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.

הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.

בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.

הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.

העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.


הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):

https://youtu.be/azvsHnw4cRI


שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):

https://youtu.be/eFhJfMPPliU


העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):

http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s


יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:

https://youtu.be/39a9SOwj3k8


ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):

https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes