המשל על הילד ההולנדי שסתם חור בסכר בעזרת אצבעו התפרסם בספר "הנס ברינקר, או מחליקיים של כסף". זהו ספר ילדים שפרסמה בשנת 1865 הסופרת האמריקאית מרי מייפס דודג'.

בסיפור שמופיע בספר "גיבורהּ של הארלם" מזהה ילד בן 8 חור בסכר הפולדר המקומי, פרצה זעירה בסכר שדרכה מתחילים לזרום המים. היות והולנד היא מדינה מישורית והסכרים שומרים עליה מהים, מבין הילד שהמים עלולים לסחוף את הסכר ולהציף את העיר. הוא מחליט לטפס על הסוללה ובעזרת הזרת שלו הוא סותם את הפרצה. אבל איש לא שומע כשהוא זועק לעזרה והוא מבלה את הלילה הקר כשהוא סותם את החור שבסכר. רק בבוא השחר מבחינים בו ומגיעים לתקן את החור שבסכר.

הסיפור הזה הפך למשל תרבותי בעולם כולו. זהו משל לנזקים קטנים בחברה ובמשטר ובדברים גדולים, פגיעות קטנות שאם לא נטפל בהן בשלב מוקדם - הן יהפכו לבעיות גדולות ובלתי ניתנות לפתרון שאינו כרוך בנזקים גדולים לפני כן ובעלויות וקשיים רבים.


הנה סרטון עם פסל הילד ההולנדי עם האצבע בחומה:

http://youtu.be/g_I0DjpJ3a0


ופרודיה רומנית שמראה איך איכר מתגבר על החור שבסכר, עד ש...

http://youtu.be/t0UNUwGWlB0

הספר "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" הוא ספר ילדים מאת הסופרת השבדית סלמה לגרלף. הספר מספר על נילס הולגרסון, ילד שוודי עצלן ואכזרי לחיות. לאחר שהוא מתעלל בגמד, הוא נענש על ידו והופך ננס בעצמו.

במסגרת העונש הוא גם מקבל את היכולת לשוחח עם בעלי החיים בשפתם. לאחר שהוא מצטרף לאווזי הבר ועף על גבם בכל רחבי שבדיה, הוא הולך ונעשה אוהב חיות, מתבגר ונעשה נער חביב ונעים הליכות.

הספר שיצא לאור ב-1906 הוא אחד מספרי הילדים האהובים ביותר בכל הזמנים. במהלך השנים נעשו סרטים על נילס וגם סדרת טלוויזיה מצוירת, שהצליחה בכל העולם.


הנה הפתיח של סדרת טלוויזיה ארוכה ואהובה על מסע הפלאים של נילס:

https://youtu.be/9SZZDDXyWVY


וקטע מסדרת נילס הולגרסון בטלוויזיה:

https://youtu.be/eEc-ATdcqY4

סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.

יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.

המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.

אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.

מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.

יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.

החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.

יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.

היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?

המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.

רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".

ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.


הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:

https://youtu.be/lHZ72NkBueU


הנה הטוב שבספרות:

https://youtu.be/4RCFLobfqcw


על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):

https://youtu.be/ctaPAm14L10


רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:

https://youtu.be/zfJCN9tzClo


המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw


פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:

https://youtu.be/YuoVnBc7RvE


ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:

https://youtu.be/GdJT5hjRSR4


הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:

https://youtu.be/jrBFyUnJdcA


והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:

https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes

#


הסופר הדני המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן (Hans Christian Andersen) היה אחד מגדולי סופרי הילדים בכל הזמנים. הוא כתב מאות סיפורים נפלאים לילדים והיטיב להבין את עולמם, אך בעצמו לא זכה להקים משפחה ולהיות לאב לילדים.

ילד גבוה ורזה, בעל אף ארוך, הנס נחשב בילדותו לנער כעור ולא מושך. הוא היה אומלל מאוד מהילדים שמסביבו, אלו שנהגו ללעוג לו. לא רבים יודעים ש"הברווזון המכוער", אחד מסיפוריו היפים ביותר וללא ספק מהידועים שבהם, הוא סוג של אוטוביוגרפיה סמלית בה הוא מספר בעצם את סיפור חייו שלו.

בתור מי שבא מבית עני מאוד ובשל מחסור בכסף, אנדרסן הוצא בגיל צעיר מבית הספר. כדי לסייע בפרנסת משפחתו הענייה, הוא נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר ולא למד באופן מסודר כשאר בני גילו.

הנס סבל שנים של רעב והשפלה, עד שבגיל 14 הוא עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. הוא התקבל ללימודים בבית הספר המלכותי ואף קיבל מלגה ממלך דנמרק שמימנה לו טיול באירופה.

בשנת 1835 והוא בן 30 הוא פרסם אוסף אגדות ראשון. רק אז הוא הצליח לשנות את מצבו וכשרונו החל להקנות לו הערכה והצלחה הולכים וגדלים.

מעתה יחל אנדרסן לכתוב מחזות, ספרי מסע ואפילו שירים. אבל אין ספק שלתהילה עולמית הוא זכה בזכות כמעט 170 אגדות שהוא פרסם ושחלקן עובד לילדים וזכה לפרסום עולמי.

בסיפוריו של אנדרסן מורגשת השפעה של חייו המוקדמים, בעיירת ילדותו אודנסה. ההשפעה הזו באה מהעוני שאפיין את מרבית תושבי אודנסה, דרך המסורות המקומיות שקוימו בה ועד תיאטרון הבובות המקומי וההצגות שהוא זכה לראות בו. הנס יצא למסעות בעולם והתארח בבתי אצולה ובארמונות של מלכים, אבל נשאר תמיד מספר הסיפורים המוכשר ההוא, מהבית העני וקשה היום.

במוזיאון לתולדות חייו, שקרוי על שמו בקופנהגן, אפשר עד היום לראות חלק מכתבי היד המקוריים של סיפוריו הידועים. הם מוצגים לצד מהדורות הבכורה והעותקים הראשונים של כמה מספריו האהובים והמוכרים ביותר.

הנס לא זכה להקים משפחה ונשאר ערירי עד יומו האחרון. הוא אהב לרקוד, לשיר, לתפור בגדים ולעשות תאטרון בובות.

בשנת 1875 והוא בן 70, מת מספר האגדות המהולל. אבל סיפוריו לילדים היו לירושה הנפלאה שהוא יכול היה להותיר לעולם כולו, כי מי לא היה ילד ושמע לפחות אחד מהסיפורים של הנס כריסטיאן אנדרסן?


הנה סקירה על חיי הסופר:

https://youtu.be/MxZvMePNPps


השחקן דני קיי מגלם את דמותו בסרט:

https://youtu.be/KJzwC_8f6nA


המוזיאון שהוקדש לו בעיר הולדתו:

https://youtu.be/acyZu01vofg


פסל "בת הים הקטנה" בקופנהגן, על פי אחד מסיפוריו הידועים:

https://youtu.be/PkoUtZ3whZA


הצגה על חייו (עברית):

https://youtu.be/2rEPQ1SAElc?long=yes


ותכנית על ספריו של אנדרסן (עברית):

https://youtu.be/OaU3F32DcQc?long=yes

פיטר פן (Peter Pan) הוא ילד, או ליתר דיוק דמות ספרותית של ילד שמסרב לגדול. יצר אותו הסופר הסקוטי ג'יימס בארי ב-1902 בספר "הציפור הקטנה והלבנה", אבל להצלחה הוא זכה 3 שנים אחר-כך במחזה "פיטר פן - הילד שלא רצה לגדול".

הספר על פיטר וונדי נכתב כמה שנים לאחר בכורת המחזה. ב-1950 הופק המחזמר, שאת לחניו חיבר ליאונרד ברנשטיין.

מאז הוא הפך לאחת הדמויות הספרותיות האהובות על הילדים. סרטי פיטר פן, במיוחד זה של וולט דיסני, והמחזמר עם המוסיקה של ליאונרד ברנשטיין, הפכו את דמות הילד הנצחי לאחת מהדמויות הספרותיות שיצאו מגבולות הספרות אל התרבות כולה והפכו לסוג של אייקון.

עד היום, אחת למספר שנים מועלה סיפורו של פיטר פן מחדש, אם זה בהפקות תיאטרון, בטלוויזיה או בקולנוע. באחת מהן, אגב, שילב אותו היוצר הקולנועי סטיבן שפילברג ב"הוק", בה דמותו של פיטר היא כבר כאיש מבוגר. זה ללא ספק טוויסט מעניין עבור דמות הילד שרצה להישאר ילד לעולם ולא להתבגר...


הנה סיפורו של פיטר פן (עברית):

https://youtu.be/X_WkMLqUBUA?t=20s


ביקורת משעשעת על הסרט וונדי עליו (עברית):

https://youtu.be/PJIOnHX6s8s


וסיפורו המלא והמצויר של פיטר פן (עברית):

https://youtu.be/Wv9alwH0zpA?long=yes

על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג. חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.

בניגוד לחשיבות ההמצאה שלו, מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב, להקמת בית הדפוס שלו. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה.

משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף. הנושים שלו, האנשים שלהם היה חייב כסף, זכו במפעל הדפוס שלו, במקום החוב.

גוטנברג האומלל לא התאושש מאובדן מפעל חייו, עד יום מותו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו.


הנה סרטון על המצאת הדפוס:

https://youtu.be/KnlP_hBoSaA


מצגת על המצאת הדפוס (עברית):

https://youtu.be/3tPh9J_epPo


כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:

http://youtu.be/9Ube6FRxv7c


מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):

https://youtu.be/5ob6t9KamDM


הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):

https://youtu.be/_YqYtdPUis4


וגם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):

https://youtu.be/RlRuC4BBzVw


וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):

https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes

"דון קיחוטה איש לה-מנשה" היה ספר חדשני לזמנו. הגיבור, איש ממחוז לה-מנשה, אדם מוזר ומשונה, שבהשפעת קריאה מופרזת של סיפורי אבירים, מדמיין שהוא אביר שהוטלה עליו שליחות. במסגרת שליחות זו, הוא מנהל מאבק מתמיד, של מלחמות צדק שאין לו שום סיכוי לנצח בהן. במהלך הסיפור הוא נלחם בטחנות רוח שהוא מדמה לענקים, סמל לאותן מלחמות שלא ניתן לנצח בהן.

דון קישוט מתאהב בנערה כפרית שראה בחטף והיא כלל לא יודעת על קיומו. הוא קורא לה "דולציניאה". בדמיונו הוא הופך את דולציניאה לגבירה אצילה ומכובדת.

דון קיחוטה רוכב על סוס כחוש בשם רוסיננטה. עימו רוכב תמיד סנצ'ו פנצ'ו, נושא הכלים הערמומי והשמנמן. סנצ'ו פנצ'ו רכוב תמיד על חמור. דמותם המשונה, זה על סוס תמיר והשני על חמור נמוך, הפכה לאייקון תרבותי.

הספר הוא פורץ דרך בספרות. יחסי הגיבור, המספר והמחבר כתובים בצורה חדשנית ואפילו מהפכנית. אבל תרומתו הגדולה של דון קישוט לתרבות היא בהבנה שיש מלחמות שאנשים מנהלים כנגד גופים חזקים או דמיוניים, שהן בלתי מציאותיות ושאין כל סיכוי אמיתי לנצח בהן. לתיאור התנהגות כזו משתמשים עד היום בביטויים כמו "מלחמה בטחנות רוח" ואנשים כאלה מכונים לעיתים "דון קישוט".

סיפורו של דון קישוט היווה בסיס להמון שירים, סיפורים והתייחסויות אחרות בתרבות האנושית.


הנה סיפור "דון קישוט" (עברית):

https://youtu.be/GVjTcBO2CgI


חשיבותו של הספר "דון קישוט" (מתורגם):

https://youtu.be/dDUPu6tMWHY


השיר "דון קישוט" של אריק איינשטיין (עברית):

https://youtu.be/A2wccbY4s7o


וקדימון ההצגה "אני דון קיחוטה" של תאטרון גשר:

https://youtu.be/cHmz4UQzYg4

הפרקים הראשונים של הספר "אי המטמון" נכתבו על ידי הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, במהלך חופשה עם בני משפחתו. בנו החורג, לויד אוסבורן, הירבה לצייר במהלך אותה החופשה וצייר והחל לצבוע מפת אי דמיונית. סטיבנסון, סופר ידוע כבר אז, התעניין במפה והחל להציע רעיונות למקומות מסתוריים, כמו גבעת המשקפת, אי השלדים, האוצר הקבור והכותרת למפה - "אי המטמון".

מיד הציע הבן לאביו לכתוב ספר על האי הדמיוני. האב נעתר ובמהלך אותה חופשה הוא המציא את ג'ון סילבר הארוך וג'ים הוקינס וכתב 15 פרקים ראשונים, תוך שהוא קורא למשפחתו כל פרק חדש ונועץ בהם לגבי הדמויות והפתרונות לבעיות בסיפור.


הנה קדימון לסרט שמבוסס על הספר "אי המטמון":

http://youtu.be/yyZy-Ad78fk


וקליפ מתוך הצגה ישראלית על אי המטמון (עברית):

http://youtu.be/OFDKRDG9ezo

הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הכי פופולאריים אי-פעם והוא זכה גם לקוראים מבוגרים רבים, שמצאו בו הרבה יופי וחוכמה. הוא נכתב בידי לואיס קרול (שם העט של המרצה האנגלי למתמטיקה צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון) ומבוסס על סיפורי מעשיות שסיפר לכמה ילדות של חברי משפחה, במהלך שיט בנהר התמזה.

הספר התקבל בתחילה בביקורות מעורבות, אך זכה להצלחה. לאחר מותו של קרול הוא הפך פופולארי ביותר ומאז יצאו לאור מאות מהדורות שלו והוא תורגם ל-125 שפות. מחקרים רבים ופרשנויות ניתנו לו והוא זכה לעיבודים רבים - כמעט לכל תחום אמנותי והפך מהספרים המשפיעים הן בספרות הילדים ובכלל על תרבות העולם.


הנה שיר הפתיחה של הסדרה (עברית):

https://youtu.be/QLeyrOQ19YM


טריילר בו אליסה נופלת לחור הארנב (מתורגם):

https://youtu.be/ak9GIzEC3Eo


סרט המשך לסרט המצליח הראשון, גם הוא על אליס:

https://youtu.be/WovwuOFBUuY


סיפורה של "עליזה בארץ הפלאות" והשוואה בין הספר לבין הסרט המפורסם של דיסני:

https://youtu.be/D8VMM5YMjA8?long=yes


הפקת תאטרון של "אליס בארץ הפלאות" מבית ספר בבנימינה (עברית):

http://youtu.be/_4--jBlV8RA?long=yes


והמחזמר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות":

https://youtu.be/pPwyLvG6gxY?long=yes

הספר "חוות החיות" (Animal Farm) שפורסם בשנת 1945 על ידי ג'ורג' אורוול, הוא אלגוריה. כלומר הוא מציג באמצעות משל, את ביקורתו של הסופר על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות.

הדבר נעשה דרך תיאור חברה של חיות, שבה החזירים הם הכת השלטת במדינה.

מה שאורוול עשה זה לשתול ביצירה רעיון סמוי, מה שנקרא "סאבטקסט".

במרכז הספר קבוצת חיות בחווה באנגליה שרוצה להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי". בספר מגשימות החיות את חלומן ונתקלות במכשולים ולא מעט קשיים, אך מצליחות להתגבר על הקשיים ולהגשים את המטרה. אך בתוך החופש שזכו לו החיות שבחווה, מנהיגי המרד הופכים את עצמם בהדרגה לעריצים וממש כמו שקרה בבברית המועצות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החיות הנשלטות לא מתנגדות ולא שמות לב שהשתלטה עליהן קבוצת מנהיגים מושחתת.

הספר שמדבר על מעמדו של היחיד בחברה וזכויותיו, גם דן ביחסים החברתיים של כלל החברה. אורוול סיפר כיצד הגיע לכתיבת הספר כשראה ילד קטן מוביל סוס ומצליף בו בשוט. לדבריו, הוא הבין ש"בני-האדם למעשה מנצלים חיות באותו אופן שהעשירים מנצלים את מעמד הפועלים."


בקולנוע נעשו גם כמה גרסאות של סיפור "חוות החיות". הסרטים מ-1954 ומ-1999 ידועים יותר.


הנה קדימון הסרט "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול:

http://youtu.be/LAeKX5n-5IE


הסבר על האלגוריה המבריקה שהצליחה להעביר היטב את הרעיון של שלטון רקוב וקשוח המוציא את האזרחים למרד:

https://youtu.be/SIZ8i9UUQMI


נאום ההמרדה האחרון של החיות:

https://youtu.be/Rx5iLRpw8jg


והסיפור כולו בווידאו מצויר:

https://youtu.be/BFP1IMyKyy4

מלחמה ושלום (War and Peace) הוא ספר רחב יריעה של הסופר הרוסי לב טולסטוי. ספר זה נחשב בעיני רבים כיצירתו הטובה ביותר של טולסטוי וכיצירה שניצבת בפסגת הכתיבה הריאליסטית.

ברומן משולבים ההיסטוריה של מלחמות נפוליאון עם סיפורן של דמויות דמיוניות וכתיבה פילוסופית על ההיסטוריה והאופן שבו היא מכוונת. טולסטוי מציג בספר את התפישה שלא המצביא והמנהיג הם שמכוונים את פני ההיסטוריה אלא צירופי מקרים והתרחשויות, שהם תוצר של המון הפעולות הקטנות והיומיומיות של החיילים והאזרחים.

בכלל, הספר כולו הוא רצף של אירועים יומיומיים וכמעט סתמיים שמייצרים את הסיפור ולא של מעשים גדולים או רעיונות נשגבים, כמו שצפוי היה שייכתב בו אולי.


הנה הסיבה שכדאי לקרוא אותו (מתורגם):

https://youtu.be/4dn7TEjnbPY


ועוד על הספר "מלחמה ושלום" של טולסטוי:

טירת קרונבורג שבדנמרק נבנתה בשנת 1420. למרות שנעשו בה הרבה שינויים במהלך השנים, היא נחשבת אחת הטירות השמורות ביותר שנותרו בעולם מתקופת הרנסאנס. מיקומה בסמוך לגבול הימי עם שבדיה נחשב חשוב מאד מבחינת ההגנה מהצבא השוודי, מה שלא הצליח למנוע את כיבושה של דנמרק בשנת 1658.

אבל את מירב פרסומה של טירת קרונבורג היא קיבלה תודות להשראה שנתנה למחזאי שייקספיר שכתב על טירת אלסינור - הטירה שבה מתרחש סיפור העלילה של המחזה המפורסם שלו "המלט", זה שבו נאמר המשפט הידוע "משהו רקוב בממלכת דנמרק..."


הנה טירת קרונבורג:

https://youtu.be/Wvn23YZVcfE


ומבט מרהיב מהאוויר:

https://youtu.be/Z9KBgPivvuU

הספר המהפכני לזמנו "מובי דיק" מאת הרמן מלוויל כלל תיאורי שיטות שונות לציד לווייתנים, סיפורי הרפתקאות, ומחשבות של הסופר - כולם שזורים בתוך הסיפור עצמו.

הספר עוסק בצוות הספינה "פקווד" עם הקברניט אחאב, העוסקים במסע ציד לווייתנים מסביב לעולם. אחאב עוסק ללא הרף ברצון לנקום בלווייתן הלבן והענקי מובי דיק. הלוויתן שגרם לאחאב לאבד את רגלו והשאיר את גופו מצולק, הוא שנוא נפשו של הקברניט הזה. יום אחד, נשבע אחאב, הוא יתפוס את היצור האימתני וינצח אותו.


הנה קדימון הסרט "מובי דיק":

http://youtu.be/vWU5qvGEKZM


הקברניט אחאב ניצב מול מובי דיק:

http://youtu.be/eLTlfljynV4


והנה טריוויה מסיפורי "מובי דיק":

http://youtu.be/btxMWZeO88Y

המשורר אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), מגדולי המשוררים בתקופה הרומנטית, נחשב ליוצר ולאבי סיפורי האימה, ספרות המתח והספרות הבלשית. הוא היה גאון ספרותי ואוטודידקט נערץ, שלמד בעצמו ולימד את עצמו הכל.

מי שהתייתם בילדותו משני הוריו ואומץ על ידי זוג שלא היטיב להעניק לו אהבה, גדל והיה לבחור עני, מיוסר, כושל ולא ממוקד. הוא התפרנס בקושי, התמכר לטיפה המרה והשתמש בסם האופיום, חי בדלות אבל במקביל כתב שירי וסיפורי מופת, לאחר שלימד את עצמו לכתוב ועשה זאת בהצטיינות.

בנוסף לשיריו המעולים, שאגב תורגמו לעברית על ידי מי שלימים יהיה מנהיג יהודי נודע בשם זאב ז'בוטינסקי, הוא נחשב גם למי שהניח את היסודות למותחן הבלשי הספרותי.

אם את שיריו שינן וקרא כמעט בכל יום שארל בודלר, אבי השירה המודרנית, את השפעתם של סיפורי אדגר אלן פו רואים בספריהם של סופרים דגולים כמו ארתור קונאן דויל וגי דה מופאסאן.

מדהים לראות את נפשו של פו דרך יצירתו. גם שיריו וגם הפרוזה שלו שזורים בתוגה וקדרות שאפיינו את כל יצירותיו. אין רומנטיקה יותר גדולה. היום היו אומרים על יצירותיו שיש בהן "אווירה גותית".

כמו כל מי שמכור לאלכוהול, הירבה פו, אלכוהוליסט ידוע, לסבול ביעותים, חלומות טרופים וחרדות נוראות. אלא שבגאונותו הם הפכו ליצירות נשגבות של פרוזה ושירה.

הקור המקפיא של הרחובות האפלים בסיפורי המתח שלו, הגוויות המחוללות והעצובות, נשמות הרוצחים המיוסרות והצל הכבד המרחף מעל התעלומה - סימני ההיכר הללו היו שם מהסיפור הראשון מ-1841, "הרציחות ברחוב מורג", שבו יצר הסופר פו את מה שיהיה המודל המייסד של המותחן הבלשי שאנו מכירים עד היום.

ואם סיפורי המתח שלו נחשבים לראשונים בסוגת המותחן המודרני, בכל זאת כנראה שרבים מכירים בעיקר את שירו הידוע והאחרון בחייו "אנאבל לי" (Annabel Lee). את השיר הקסום והמלנכולי הקדיש לרעייתו וירג'יניה, אהובתו המתה. גם היא זכתה לשיר געגועים נפלא, עם משהו אפל.

השרפים בשיר, אותם מלאכים בעלי 6 כנפיים, מקנאים באהבתם של השניים ובגאוותם ההיבריסית ושולחים רוח שממיתה את אהובתו של המשורר. בכל לילה הוא רואה את עיניה של אנבל לי בכוכבים, בזמן שהוא שוכב לצידה, בקברה שליד הים.

רבים לא יודעים שאותה וירג'יניה אהובה הייתה בעצם בת דודתו של פו. היא הייתה בת 12 בלבד כשהוא התאהב בה, והוא בן 25. שנה אחר כך הוא נשא אותה לאישה. היא הייתה בת 13 בלבד. היום זה לא היה עובר את מבחן החוק. אז כן, אם כי עורר ביקורת לא קטנה.

וירג'יניה לא זכתה להגיע עד גיל 20 והיא מתה צעירה. מאוד צעירה. אבל שיר הגעגוע הנצחי שכתב לה אדגר אלן פו הוא הדגמה נהדרת ל"נישואים המושלמים של מוסיקה ומילים", כמו שרבים רואים בשיריו. יש בו הכל - את הסיפור, התוגה, הגעגוע, האהבה והזעם. השיר העצוב התפרסם אחרי מותו מאלכוהוליזם ועד היום הוא שיר מופת על מותה של אהובת המשורר המת.


הנה השיר אנבל לי בביצוע יוסי בנאי ובתרגום של זאב ז'בוטינסקי (עברית):

https://youtu.be/CGIQzQjCNGc


והשיר בקריאה יפה ובתרגום שונה:

https://youtu.be/H-NSe0w5zLM

"שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" היא יצירתו הידועה ביותר של הסופר והמחזאי האנגלי ג'רום ק. ג'רום. הספר יצא ב-1889 והוא אחד מהספרים ששפתם העשירה, הביטויים הציוריים שהם מלאים בהם והמקרים המשעשעים שמוצגים שם ממחישים את אופיו של ההומור האנגלי היבש, זה ששנים אחר-כך יככב בסדרות הקומיות של ה-BBC בטלוויזיה..

הסיפור עוסק בשלושה חברים שיוצאים עם הכלב מונמורנסי לשיט בסירה קטנה על פני נהר התמזה שבלונדון, אנגליה. שלושת החברים, ג'ורג', האריס וג'רום, עוברים חוויות מגוונות ומשעשעות אך גם פחות משעשות ולבסוף מוכרעים ומוותרים על המסע בשל כמה ימי גשם שמכריחים אותם לנטוש את הסירה.

יחודו של הספר אינו בעלילה שלו, אלא באנקדוטות המשעשעות הפזורות לכל אורכו, בשפתו העשירה ובביטויים הציוריים ומלאי ההומור.


הנה סקירה באנגלית על הספר:

https://youtu.be/AMbG8n3onRI


3 ליצנים ששטים במבצר מתנפח בתחרות סירות - לדבריהם סוג של "שלושה בסירה אחת"..

http://youtu.be/aItZLhS0mAU


וקדימון להצגה של "שלושה בסירה אחת":

http://youtu.be/WWBmVGrqj5g

עלילת הספר "עלובי החיים" מתרחשת בצרפת של המאה ה-19. ז'אן ולז'אן הוא הדמות הראשית בו ונושאו הוא ביקורת חברתית על ההשלמה עם העוני ויחס החברה הצרפתית לעניים ולמסכנים שבה.

הספר נכתב בשנת 1862 בידי הסופר הצרפתי ויקטור הוגו, ש"עלובי החיים" נחשבת ליצירתו הגדולה ביותר. הוא זכה למחזמר מצליח שהצליח בשלל שפות ובהמון מדינות בעולם. נעשו גם סרטים מצליחים של הסיפור.


הקדימון לסרט שמבוסס על הספר "עלובי החיים" של ויקטור הוגו (מתורגם):

http://youtu.be/C1EnoNPR9jY


מתוך המחזמר המצליח המבוסס על הספר של ויקטור הוגו (עברית):

http://youtu.be/Em8wq7nf6nQ


ושיר מהמחזמר בקולנוע על "עלובי החיים":

http://youtu.be/SDyL1nQQlqw

מספרים שהסופר ארנסט המינגוויי המציא סגנון כתיבה של סיפורים ב-6 מילים. הסיפור הראשון שכתב היה "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". לא ברור אם הוא זה שאכן כתב את הסיפור הקצרצר כל-כך ולא ברור אם הוא שהמציא את סגנון הכתיבה הזה, אבל הרעיון מצוין בכל מקרה. המינגוויי, לפי הסיפור הזה, טען שזו עבודתו הטובה ביותר..

הסוגה הספרותית המקצרת כל כך אינה חדשה. סיפורת בזק (flash fiction) כבר קיימת זמן רב. לפי ויקיפדיה, אורך של סיפור בזק כזה נע בין 300 ל-1000 מילים. לא קל לקרוא לסיפור בזק סיפור ויש המכנים אותו פשוט "קטע". ממשלי איזופוס ועד צ'כוב וקפקא, הסיפורים הללו נכתבו גם בעבר. אבל רק בעידן הפוסט-מודרני הם הפכו למבוקשים, בעיקר בשל הצורך בפוסטים קצרים באינטרנט. בשנת 2007 אף הומצא פרס המיקרו לסיפורת בזק.

אבל הסיפורים ב-6 מילים הם התמצית של התמצית של הקיצור, שיאו של סיפור הבזק. בארצות הברית יצא אפילו ספר ששמו "זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי: זיכרונות בשש מילים של סופרים מפורסמים ועלומים". בספר שירים וסיפורים קצרצרים, שנבחרו מתוך 25 אלף קטעים שאסף מגזין אינטרנט מקוראיו. כמו ש"ציוץ" הוא בעברית מסר קצר בטוויטר, יש נסיונות למתג את זה אצלנו כ"צרצר".

נסו לחשוב על הסיפור הקצרצר ועל כמה דמיון הוא מפעיל אצל הקורא. קחו למשל את סיפור האהבה והאכזבה הבא:
"כאב שהיא עזבה אחרי שעה בלבד."
יש כאן דרמה עצומה, שרובה יכול להיכתב בראשו של הקורא: אהבה קצרה מאד, באופן קיצוני. אכזבה. כאב שעתיד מכאן ואילך להיות קשור בשמה ובזכרון השעה המאושרת היחידה בחייו ועוד.

ונסו לדמיין איזו דרמה של בדידות קיצונית, תקווה וייחול שכנראה לא התממש יש בסיפור הזה:
"למכירה: מזרון זוגי משומש בצד אחד."
הוא או היא קנו מזרון זוגי. קיוו שיבוא מישהו לאייש אותו לידם, אבל זה מעולם לא קרה. סיפור חיים קצרצר שמאחסן בתוכו מאות לילות של בדידות, עם תקווה תמידית שהיא תסתיים. ואז יקיצה מאכזבת, בכל בוקר שוב לבד..

הנה עוד כמה דרמות קצרצרות:

"כשקרו לי החיים, תמיד ראיתי אושר."

"פעם, במלחמה, המוות לא פעם ניצח."


#משימה יצירתית
==============
כתבו סיפור משלכם בן 6 מילים. הקפידו שיהיה אישי, שפרו אותו בהתמדה, מצאו את שש המילים הטובות ביותר ושיעבדו ביחד טוב. בהצלחה!


הנה סרטון בתמונות שמתאר את הרקע לסיפור המקורי של המינגוויי:

https://youtu.be/szL7xoUxB38


מה שניתן ללמוד מהסיפור האישי הזה של המינגוויי כדי לכתוב סיפורים כאלה:

https://youtu.be/nCJyUMHaL_g


סיפורים ב-6 מילים - אוסף קצר ומרגש:

https://youtu.be/16sY1iLc2d4


עוד סיפורי 6 מילים באנגלית:

https://youtu.be/v1uD-dEl3Hs


ויוזמה לספר את כל התנ"ך ב-6 מילים, לאו דווקא רצופות:

https://youtu.be/Ymfh6RJezQ4

ספרו של ז'ול ורן "מסביב לעולם בשמונים יום" הוא אחד מספרי ההרפתקאות הנודעים בכל הזמנים. בספר המתרחש בלונדון בשנת 1872 יוצאים ג'נטלמן בריטי עקשן בשם פִיליַאס פוֹג, ומשרתו הצרפתי הנאמן פֶּספֶּרטוּ למסע מסביב לעולם ב-80 יום. זהו מסע עתיר הרפתקאות משעשעות והמון תהפוכות וריגושים.

ז'ול ורן עצמו חי במאה ה-19, לקראת סוף המהפכה התעשייתית. סיפורי המסע שלו עסקו כולם ביציאה אל הלא-נודע ובחוויות של עולמות וחוויות בדיוניות ועתידניות. הוא כתב על המצאות טכנולוגיות מדהימות שחזה. חלקן, כמו הצוללת, החללית לירח, הצוללות והטלוויזיה - הפכו למציאות במאה השנים שלאחר מכן והראו עד כמה הדמיון שלו היה מפותח אך מדויק ומבוסס על הגיון טכנולוגי ומדעי.


על הספר הידוע של ז'ול ורן (עברית):

https://youtu.be/Lfs3BLJFcv0


סרטון על הסיפור:

http://youtu.be/TseW4U8P6Hg


שיר מתוך המחזה (עברית):

https://youtu.be/wFdK3DLmgA8


ומחווה לספר בשם "מסביב לעולם בשמונים שניות":

http://youtu.be/2N8NaUHR5XI

מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".

הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.

לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.

מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.


#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.

עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.

מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."


הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:

https://youtu.be/JAY60dY-irY


מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):

https://youtu.be/U-fSMmWvIJU


מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:

https://youtu.be/7qJGDFyjeyY


וארכיטיפ הגיבור:

https://youtu.be/DJFjUTJfkrg

מי רכב על כדור תותח ונבלע על ידי שלד של לוויתן? מי חילץ את עצמו מביצה טובענית על ידי משיכה בשרוכי נעליו שלו? מי המשיך לרכב על חציו של סוס שנחצה לשניים בקרב? ומי טס לירח על שתיל אפונה? - צריך להיות בדאי רציני כדי לספר את השטויות הללו.. ואכן, הברון מינְכְהַאוּזֶן נחשב בתרבות לגדול השקרנים. מומחים לרפואת הנפש אפילו הצמידו על שמו את "תסמונת מינכהאוזן", לאנשים שמעמידים פני חולים.

אבל קרל פרידריך הירונימוס מינכהאוזן, שחי במאה ה-18 בגרמניה, מעולם לא היה ברון וחלק גדול מהסיפורים שמוכרים היום כסיפוריו, אפילו לא הומצאו על ידיו. מינכהאוזן שכבר ידע נדודים מסעירים ואפילו שרת במלחמה של הצבא הרוסי נגד התורכים, סיפר סיפורים לחבריו וידידיו, ודאי כדי לעניין מעט את חייו בעיירה גרמנית קטנה ומשמימה. רודולף ראספה, גרמני אחר ששמע את סיפוריו וברח לאנגליה, כתב את סיפוריו, הוסיף כמה משלו והוציא אותם לאור בספר "סיפורי הברון מינכהאוזן על מסעותיו המופלאים ומערכות המלחמה שלו ברוסיה".

הספר הפך להצלחה מסחררת. מאז כבר יצאו מהדורות רבות בשלל שפות לספר המפורסם ואפילו נוספו לו פה ושם גם עוד גוזמאות וסיפורי מסע היתוליים שלא ברור מהיכן הגיעו. הברון הפך לסמל של תחכום וקור-רוח ופתרונות מקוריים לבעיות - חלקם הגדול לא ממש אפשרי, אבל למי איכפת כשהם כל כך מרתקים ומעוררים את הדמיון...


הנה סרטון של הברון רוכב על כדור של תותח:

http://youtu.be/V0e5g13QB5U


הברון מצליח להשיג כדור של רובה ולתפוס אותו בידיים:

http://youtu.be/Osrut3gWFQ0


וסרטון אנימציה שמחבר כמה מהבדיות המפורסמות של הברון לרצף אחד מקסים:

http://youtu.be/JKXKZ0AfvS0

אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.

יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות). יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה). בכך מזהירים היוצרים מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.

סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".


כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):

https://youtu.be/6a6kbU88wu0


הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:

https://youtu.be/NpKbULrB9Z8


הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:

https://youtu.be/B28pMh2OMnk


הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:

https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s


דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:

https://youtu.be/h1BQPV-iCkU


ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:

http://youtu.be/J2J4eareIIg