עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.

את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.

אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.

גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.

רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.

האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.


#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.

כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.

גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.

גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.

שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.

במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.


למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".

למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".


הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):

https://youtu.be/8AJCIeXalI0


מגוון ציפורי ארץ ישראל:

https://youtu.be/HywErHHr7eY


וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):

https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes

קשה אולי להאמין אבל יש פינגווינים באפריקה. כן, הפינגווין שכל כך מזוהה עם המישורים הקפואים של אנטארקטיקה, מקנן גם בחופי אפריקה. הפינגווינים האפריקאים (African Penguin), שחורי הרגל, או הפינגווינים הנוערים חיו אלפי שנים על האיים הרחוקים מחופי היבשת. בשנת 1982 הופיעו לראשונה שני זוגות כאלו על החוף באפריקה ומאז הם התרבו והפכו לכמה אלפים.

על "חוף בולדרס" שליד העיר סימונס טאון שוכנת מושבת פינגווינים אפריקאיים. קולם המזכיר נעירה של חמור העניק להם את בעבר שמם באנגלית Jackass Penguin. הם משתכשכים במים ומאכילים את הגוזלים שממתינים על החוף. הם חופרים את הקינים בין גבעות החול, מתחת לשיחים גדולים, לא רחוק משפת המים.

היסטורית היה הפינגווין האפריקני הראשון מבני מינו, שהכירו בני המערב. תייר צרפתי שקראו לו בילה כתב ביומנו אז על "דג משונה ומכוסה בנוצות" שראה במימי האוקיינוס אל מול חופי דרום-אפריקה. מספר הפינגווינים באפריקה ירד במהלך השנים מאד. מתוך מליון ורבע פינגוונים אפריקאים, לפני פחות מ-100 שנה, נותרו כיום כ-120 אלף בלבד.


הנה הפינגווינים שבאו מהאיים עליהם הם חיים והתרבו בחוף הבולדרים:

https://youtu.be/hkAmMR-HE2Y


הפינגווין האפריקאי בחוף הבולדרים:

https://youtu.be/bliWj2x8Xmk


כך הם נראים בגן חיות:

https://youtu.be/Nzo7gCMU64M


כך חיים הפינגווינים האפריקניים של חוף בולדרס:

https://youtu.be/kqNeUmTry9Q


עוד ממראות החוף המיוחד עם הפינגווינים של אפריקה:

https://youtu.be/53NpMlu1fQk


וקצת ממראות האיזור כולו:

https://youtu.be/m_lgbh9-_2Y

אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.

בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.

נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.

וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...


הנה פיצול האישיות של העוף הזה:

http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4


וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):

https://youtu.be/KsuesiVJgtI

דורסי לילה (Strigiformes) הם עופות דורסים, שבשונה מדורסי היום, מרביתם פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים.

על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות, התנשמות ועוד. הגדולים שבהם מתפקדים כטורפי-על, בעלי חיים שנמצאים בראש שרשרת המזון.

עם תכונות מתאימות לציד בשעות הלילה, הציד של דורסי הלילה הוא מהיר ומיידי. ראייה חדה במיוחד, אוזניים בעלי זוויות שמיעה משתנות ואבחנה גבוהה במיוחד, מאפשרים לדורסי הלילה לאתר את הטרף, גם אם הוא חבוי מתחת לחול או לשלג וגם בחושך או בתנאי תאורה לקויים.

על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות ועוד. את שעות היום הם מעבירים במנוחה, כשהם נעזרים בצבעי הסוואה בכדי להסתתר מהסובב אותם.


הנה דורסי הלילה בשעת ציד:

https://youtu.be/w4OH6gMN6vY


הלילית הצופה:

http://youtu.be/itj5mtP5o5c


ולקט דברים משעשעים שהם עושים:

https://youtu.be/PYOSKYWg-5E

הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.

אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.

ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!


הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:

https://youtu.be/rtnmCf2QFTc


כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:

http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ


ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):

http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s

האלבטרוס הנודד הוא הוא הציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם. יש לו מוטת כנפיים גדולה מ-3 מטרים. זהו עוף ימי גדול מאד שדואה באוקיינוס הדרומי שמסביב לקוטב הדרומי.

האלבטרוס הנודד ניזון בעיקר מדגים קטנים ומדיונונים. את הקן שלו הוא בונה בצורת חרוט והוא עשוי מצמחיה ימית שהוא אוסף.


הנה החיזור של האלבטרוס הנודד ודרך מצוינת להתרשם מכנפיו הענקיות:

http://youtu.be/zdKkRhGU8gE?t=3s


וסוד המעוף הקל של האלבטרוס הנודד:

http://youtu.be/uMX2wCJga8g?t=5s

העיט הכותרתי הוא כנראה העוף הדורס האמיץ ביותר שיש בטבע. עיט כותרתי צד יונקים גדולים, אפילו גדולים ממנו עצמו, כמו קופים, אנטילופות ועוד. בתצפית הצליחו חוקרים לראותו צד אנטילופה, שמשקלה עלה על 35 ק"ג.


הנה סרטון על הציד של העיט הכותרתי ועל משחק חתול ועכבר עם קורבנותיו האפשריים:

http://youtu.be/q2MJ0i1IGR0

הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם עושה מרחק עצום בכל שנה.

שחפית הקוטב היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. היא עפה 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר!

כך נודדת הציפור הקטנה הזו כל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.


הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:

http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU

החוקרים עוסקים בשאלת הניווט של ציפורים נודדות לא מעט. נראה שגורמים שונים מסייעים להן בניווט לארצות החום.

גרמי השמיים - זהו כנראה אחד מכלי הניווט של הציפורים בנדידת הציפורים (Bird Migration). בניסוי שעשו עם ציפורים בפלנטריום, דימו להן היוקרים מערכת גרמי שמים מלאכותית וכל שינוי שלה גרם לציפורים לשנות את מעופן.

השדה המגנטי של כדור הארץ - גם הוא מסייע לציפורים. חוקרים שהצמידו מגנט לראשן של ציפורים נודדות גילו שהן מאבדות חלק מיכולת הניווט שלהן.

זיכרון - מסתבר שציפורים שעשו הם להקתם את הדרך זוכרים פרטים בדרך, כמו נהרות, הרים ועוד. שחפית הקוטב, שנודדת מקוטב אל קוטב, זוכרת אפילו להצטייד במזון רב לפני אזורי האוקיינוס, שבהם המזון מועט.


הנה המנגנון המופלא שמצאו החוקרים אצל "אדום החזה":

https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?t=1m39s&end=2m31s


היכולת המגנטית של הציפורים בניווט:

http://youtu.be/LtngCRvVj9Q


המראות המדהימים שהם רואים בנדידה:

https://youtu.be/owiwCIhc0I0


והניווט המופלא של העופות הנודדים... בחיוך (עברית):

https://youtu.be/K77OTlg67ZM

הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?

שחף כספי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.

אבל המיוחד בו, למען האמת גם מעט מגעיל, הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.


הנה סרטון על השחף הכספי:

http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s

ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?

כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.

הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.

יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.

על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.

כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...


#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".

"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".

אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.

הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.

יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.

נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.

זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.

אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.


הנה הכחל בארוחה ובמעופו:

https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc


שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):

https://youtu.be/ByNuRXml63M


משחר לטרף:

https://youtu.be/dxfIKcE4bz0


מביא מתנה:

https://youtu.be/5aJT1U--5xg


גוזלי הכחל גדלים:

https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48


הכחל מקרוב:

https://youtu.be/hbnXdJP4igE


ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:

https://youtu.be/V4QsRYVMuU0

עופות הקורמורן (Cormorant) הם עופות מים, שאוכלים דגים ונחשבים לציידי דגים מעולים.

משפחת הקורמורניים כוללים 38 מינים של עופות מים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורמורן הגדול. זהו עוף ימי גדול, שחי בבתי גידול מועדפים כמו אגמים, מקווי מים יבשתיים, שפכי נהרות וחופי ים.

עיקר תפוצתו הגיאוגרפית של הקורמורן לסוגיו היא באוקיינוס האטלנטי, בחופי דרום וצפון אפריקה ובאירופה המערבית, כולל איסלנד וגרינלנד.

הקורמורן אוכל דגים, שאותם הוא צד בצלילה אל מתחת לפני המים. מבנה כפות רגליו מאפשר לו צלילה יעילה וציד מצוין.

יכולת ציד מעולה זו של דגים לא נעלמה מעיניהם של הדייגים היפנים והסינים ועוד מימי קדם הם מאמנים את הקורמורנים לסייע להם בלכידת הדגים.

במקומות שונים ביפאן ובסין מהווה הדיג הלילי בעזרת הקורמורנים אטרקציה תיירותית של ממש. קראו על כך בתגית "קורמורנים דייגים".


הנה הקורמורן טורף:

https://youtu.be/3n9xy6yqQ9U


פרט נדיר בחוף אשקלון:

https://youtu.be/s9yGRj0Dj00


צד מתחת למים:

https://youtu.be/rF5gAUJUZXA


דייגים מנצלים את יכולות הקורמורנים ולוקחים את הדגים מפיהם:

https://youtu.be/Um6kcV6z1yc


וסרטון תיעודי קצר על השימוש בו לדיג בסין:

https://youtu.be/1ua9SKVee18?long=yes

חיוויאי הנחשים הוא עוף דורס ממשפחת הנציים, שעורף ראשי נחשים וטורף אותם. יש לו מקור קצר ומאד חד, שהוא ממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.

בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו או לפחות נותן לו מכת מקור קטלנית ומיד מתחיל לבלעו מהראש. במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.

לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.


הנה סרטון על חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:

http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s

אוח (Eagle owl או Horned owl) הוא מין של דורסי הלילה הגדולים ביותר בטבע, כשהגדול מכולם הוא האוח המצוי שנפוץ גם בישראל.

משקלו של האוח המצוי יכול להגיע למעל 4 קילוגרם ומוטת הכנפיים שלו עד 2 מטרים!

הוא משתייך למשפחת הינשופיים ומכונה לעיתים גם "ינשוף עיטי". זאת על שם גודלו ותעוזתו של האוח, שנוהג לטרוף טרף גדול משל סוגים אחרים ממשפחת הינשופיים.

לאוח יש שמות נוספים, כמו "ינשוף אוזנן", "ינשוף מקרין" וגם "ינשוף מצויץ". השמות הללו מתייחסים לציצות השיער שבראשו שמזכירות אוזניים, קרניים או ציצה, בהתאמה.


הבה נכיר את האוח שהסתנן לספריה:

https://youtu.be/dLEmJvsrAao


באנגלית:

https://youtu.be/m0XgSrdYQRY


וכך מאלפים את האוח המצוי:

https://youtu.be/Ih_Id9rT2VQ

אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.

ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.

סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.

בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.

אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום צפור לציפור הלאומית האנגלית.


#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.

כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".


#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.

באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.

אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.

ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".


זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:

https://youtu.be/D3ELutmnT8k


הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:

https://youtu.be/NMkQbi2eZa0


גוזל רובין בוקע מהביצה:

https://youtu.be/FDKgLfWheoI


השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:

http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA


ושיר בעברית לאדום החזה:

https://youtu.be/VK_JVKurFmo

אמנם הדינוזאורים נכחדו אבל החוקרים נוטים לחשוב שמקורם של הציפורים הוא בדינוזאורים. למעשה, טוענים המדענים, חיו תקופה מסוימת הדינוזאורים, לצד מיני הציפורים הראשונים, לפני שנכחדו. כיום יצאו מאותם דינוזאורים 18 אלף מינים שונים של ציפורים!

במיוחד מוזכר כקרוב לציפורים סוג של דינוזאור חדש שקיבל את השם "ארוסטיאון". היו לו זרועות ארוכות, שהפכו במהלך מליוני שנים של אבולוציה לכנפיים. מחזקות את ההשערה הזו גם העצמות המאובנות והחלולות שלו, שנמצאו בפטגוניה שבארגנטינה, כיוון שהן דומות לאלה של הציפורים. המבנה החלול של העצמות מאפשר לציפורים להיות קלות יותר ומסייע להן לייעל את נשימתם ומסתבר שלמין הדינוזאור הזה היו בדיוק אותן עצמות. גם ההתרבות באמצעות ביצים, שמשותפת לציפורים ולדינוזאורים, מעידה על הקשר הסביר בין המינים.

לטענת מדענים הממצאים הללו הם "החוליה החסרה" להוכחת הקשר שבין ציפורים ודינוזאורים, אבל הארכאופטריקס הוא שנחשב בעיני רבים מהמדענים לציפור הקדומה ביותר שקיימת. למעשה, הארכאופטריקס שהתקיים לפני 150 מיליון שנה היה זוחל מעופף. גודלו היה כמו של עורב והיו לו נוצות כמו של ציפור. אבל שיניו וזנבו של הארכאופטריקס דמו לאלה של הזוחלים.


הנה סרטון אנימציה נהדר שמראה את התפתחות הדינוזאורים לציפורים שאנו מכירים:

https://youtu.be/XAzGC89n0S4


הסבר על הקשר בין דינוזאורים וציפורים (מתורגם):

http://youtu.be/hPLgfGX1I5Y?t=13s


האובירפטוריד הקדמוני שממש נראה כמו ציפור ענקית. הנקבה מגנה על הקן שלה מדינוזאורים טורפים:

http://youtu.be/TtOfCaYhjzk


ההשערה המדעית של הציפורים שנוצרו מהדינוזאורים:

http://youtu.be/j5KjCn7B6mU


הציפורים המופלאות שיצאו מהם:

http://youtu.be/SeHmqKoisT4


והסבר על הפיכת הדינוזאורים לציפורים:

https://youtu.be/0-7iXyYS0uw

נשרון מלכותי הוא העוף הדורס הכי צבעוני שיש. ראשו וצווארו של עוטים צבעים עזים ומנוגדים בצבע אדום, ערמוני, כחלחל, לבן ושחור. הוא הצבעוני היחיד מבני משפחת הקונדוריים, הנשרים של יבשת אמריקה, או בשמם הציורי - "הנשרים של העולם החדש". כל שאר בני המשפחה הם כהים בגווניהם.


הנה סרטון על הדורס הצבעוני ביותר - הנשרון המלכותי:

http://youtu.be/_yllQwGMbi0


ותצפית על הדורס הכי צבעוני בטבע:

http://youtu.be/koHfO2y1zq4

ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?

שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".

השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.

דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.

כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.

דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.


הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:

https://youtu.be/q6q4uwefhDA


ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:

https://youtu.be/8SJq2bnb1VA

הבז הנודד (Peregrine Falcon) ממשפחת הבזים הוא העוף הדורס המהיר בעולם. והוא לא רק העוף הדורס הכי מהיר בתבל, הוא גם נחשב לבעל החיים המהיר בעולם.

מהירות השיא שנמדדה למעופו של הבז הנודד בצלילה היא 389 קילומטר לשעה! כמובן שלמהירות זו הוא מגיע רק בצלילה ולא במעוף כנפיים רגיל. כך מצטרפים כל הנתונים המהירים שלו לכוח המשיכה ומייצרים את המהירות האדירה הזו - מהר יותר מכל מכונית בעולם!

יש לבז הנודד כ-20 תתי-מין. כלומר יש בעולם כ-20 סוגים של בז נודד. וכמו שניתן להבין משמו, הבז הנודד נמצא כמעט בכל מקום בעולם. רק בניו-זילנד לא מצאו אותו.


הנה הבז הנודד - המהיר מבין העופות הדורסים בעולם:

https://youtu.be/r7lglchYNew


בז נודד בעת ציד:

https://youtu.be/legzXQlFNjs


תצפית של הציד המהיר של הבז הנודד:

http://youtu.be/pQH7DbB6fzc?t=17s


ובז נודד צולל במהירות של כמעט 300 קילומטרים לשעה:

http://youtu.be/lnT2joxnkqY

אורג המסכה האפריקני (Southern masked weaver) ממשפחת האורגיים הוא ציפור שיר שמשקיעה המון בקן שלה, אולי יותר מכל ציפור אחרת.

הזכר של אורג המסכה יוצר קן בטוויה של ענפים בצורת שתי וערב. שמם של האורגים ניתן להם בשל אריגת הקיים, כך שישתלשלו מהענפים למטה.

בהתחלה הם יוצרים קשר כדי לתלות עליו את כל המבנה של הקן. הנקבה בודקת את הקן שנבנה ואם אינה מרוצה, היא בוחנת קינים של זכרים אחרים ובוחרת את הקן הטוב ביותר ואת הזכר שבנה אותו. הזכר שלא זכה בה יהרוס תוך ימים אחדים את הקן שבנה ויתחיל מחדש, כדי למשוך נקבה אחרת.

הצורה של הקן נועדה למנוע מנחשים וטורפים אחרים מלהתגנב אל הקן ולהזיק לביצים ולגוזלים שבו. אגב, לנקבת אורג מסכה אפריקני יש עוד פטנט - נגד קוקיות טפילות שרוצות להטיל ביצים בקינה. כל נקבה של האורג מטילה ביצים בצבע משלה. כך, אם הקוקיה תטיל ביצה בקן הזה, יסגיר הגוון השונה של הביצה שלה, שזו אינה הביצה של האורגת. ברוב המקרים זה יביא לכך שהביצה הזרה תושלך מהקן מיידית.


הנה אורג אפריקאי בונה את הקן:

https://youtu.be/sO12M_FP3L4


"שכונת קינים" של זכרים שונים, כשכל אחד מנסה למשוך את הנקבה לקן שלו:

http://youtu.be/T4uRm3X9xcQ


והקן מעוצב לצרכי האורג ונראה מצוין:

https://youtu.be/6svAIgEnFvw

הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI