דגל הדיו היה דגל ישראל שאלתרו הלוחמים מחטיבת הנגב, שכבשו את משטרת אוּם רַשְרַש (אילת של היום). הדבר אירע במסגרת מבצע עובדה ב-1949, להשלמת כיבוש המקום, כדי שלמדינת ישראל יהיה קשר לים-סוף.

את דגל הדיו יצרו הלוחמים מבד לבן ועליו שרטטו את סמלי הדגל בכתיבה עם דיו. הדגל הונף ב-10 במרץ 1949 על ידי חייליו של נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, לאחר כיבוש אום רשרש. על העמוד טיפס אברהם אדן, שכינויו היה "ברן" ותלה את הדגל. הוא הפך לסמל ליצירתיות והתעוזה של חיילי צה"ל במלחמת השחרור והנחישות לכבוש את המקום בכל מחיר.

יש כל מיני אגדות על תחתוני נשים שמהם יצרה פועה האחות דגל הדיו. אלה ככל הנראה סתם סיפורים. הגרסה הרשמית היא שאת הדגל עצמו יצרה המזכירה החטיבתית פועה אראל, עוד לפני ההגעה לאום רשרש, מסדין לבן שמצאה ועם דיו רגיל. את סמל מגן הדוד היא העתיקה מציוד הרפואה שקיבלה לצורך המבצע.

כיום נשארה רק בקתה אחת מאום רשרש ולידה פסל של דגל הדיו והאלוף אדן מטפס עליו. שניהם נמצאים בצד הדרומי של קניון "מול הים" שבחוף אילת.


הנה סיפורו של דגל הדיו שהונף באום רשרש, אילת של היום (עברית):

http://youtu.be/XITUytniMQk


על המבצע שהוביל לכיבוש אום רשרש ולדגל הדיו (עברית):

http://youtu.be/bqqlbXrcKyc


וסיפור "החפלה" שארגנו חייליו של עוזי נרקיס למצרים, בדרך לאילת, במהלך מבצע "עובדה" (עברית):

http://youtu.be/_OeR4nrkXYc

ה"אאוטבק" (Outback) הוא שם חיבה לאזור באוסטרליה, שפירושו באנגלית "בחוץ מאחור".

האאוטבק האוסטרלי הוא המדבר העצום והנידח של היבשת. נהוג לומר על המדבר הנידח של האאוטבק שהוא רחוק יותר משום מקום...

מרבית תושבי אוסטרליה גרים בערים השוכנות במרחק של עד 30 קילומטרים מהאוקיינוס. ה"אאוטבק" הוא הכינוי של כל האזורים המיושבים בדלילות. יש בהם בעיקר חוות בקר וצאן ענקיות, שמכנים אותן באוסטרליה "תחנות".

יש פה ושם יישובים באאוטבק ששוכנים באזורים כה חמים שכדי ליצור מגורים קרירים בקיץ וחמימים בחורף הם נחפרו ממש בעמקי האדמה. המפורסם בהם הוא קובר פדי שבתגית "קובר פדי", אבל גם ווייט קליפס ואנדמוקה הם כאלה.

ברוב ערבת האאוטבק שבאוסטרליה לא בוצע עד היום מיפוי מהאדמה. עד לפני 70 שנה לא היה אפילו שם למדבר האימתני הזה, שגודלו של 130 אלף קילומטרים רבועים ואורכו 2400 קילומטרים!

באאוטבק של אוסטרליה יש כמה תופעות טבע מדבריות ייחודיות, כגון המונולית הגדול בעולם, הידוע בשמו האבורג'יני "אולורו" או בשמו הקודם "איירס רוק".

תופעה מעניינת אחרת היא הפינאקלז - אלפי סלעים ניצבים ומסתוריים שהגאולוגים עדיין לא סגורים על מה בדיוק יצר אותם.


הנה סרטון על פלינדרס ריינג'ס באאוטבק באוסטרליה:

http://youtu.be/wifxkNrzgiQ


הישרדות באאוטבק:

https://youtu.be/CJAtijncnDI


מראות מהממים של נופים באאוטבק:

https://youtu.be/fUlrqYnBmmg


והאבוריג'ינים הילידים מספרים על החיים שלהם באאוטבק:

https://youtu.be/Vv921dHVs08

הסוואנה היא ערבה שבה עצים ושיחים. רוב הסוואנות הן באפריקה, אם כי ישנן סוואנות גם בדרום אמריקה, באוסטרליה, הודו ועוד. כחמישית מהיבשה שעל פני כדור הארץ היא סוואנה! - הסוואנות הללו פזורות משני צידי קו המשווה.

בין אזורי הסוואנה בעולם יש הבדלים שונים: בסוואנות באפריקה עצי שיטה רבים וחיים בהן יונקים גדולים, בעוד שבאוסטרליה יש באזורי הסוואנה עצי אקליפטוס רבים וחיות כיס דווקא. בסוואנה של דרום אמריקה יערות גשם ובהם מכרסמים רבים.


הנה סרטון על הסוואנה באפריקה:

http://youtu.be/DxAO-a0KrAQ


ועוד מראות יפים מהסוואנה:

https://youtu.be/9bQNRVyI4I0

הרי אילת הם אזור הררי עשיר בתופעות גאולוגיות ייחודיות להם. מסלעי הגרניט שהרי אילת הם האזור היחידי בארץ שבו הם מצויים בשפע, דרך דייקים ועד גופי מחדר שעלו ממעמקי האדמה והתגבשו בתוך סלעי היסוד - הרי אילת בנויים מסלעי יסוד קדומים שנוצרו לפני מאות מיליוני שנים. באזור זה הם מופיעים בצורה המרשימה ביותר בישראל.

השבר הסורי-אפריקני חשף סלעים בגוונים ובצורות שונות וכוחות הבלייה השונים עשו גם הם את שלהם ויצרו מגוון מפעים וייחודי של צורות סלע, כמו אלה שיצרו בסלעי אבן החול את הקניון האדום, עמודי עמרם והגיא האבוד. מעניינים הם גם בולבוסי הגיר של מצפה סיירים.

למעט ערוצי הנחלים, הצומח בהרי אילת דל ביותר. הסיבה לכך היא בעיקר מזג האוויר הצחיח באופן קיצוני והתנאים האקלימיים הקשים.


הנה סרטון על הטבע בהרי אילת (עברית):

http://youtu.be/-Vm_gFCuK5I

פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.

מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.

הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.

בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .

הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.

בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.

דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".

הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".


הנה ערבות הפמפאס:

https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4


והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:

https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0