שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים את הפופקורן?
פּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) מיוצר מגרעיני תירס מבוקעים באש או בחום גבוה. את הפופקורן מגדלים כתירס רגיל, לא משהו שונה מגידול התירס הפופולארי כל כך במקומות שונים בעולם.
לאחר שקוטפים את התירס בסתיו, נלקחים הגרעינים המתאימים לייבוש במכונות מיוחדות שמאיצות את התייבשות הגרעינים, בדיוק למידה הנכונה כדי שיוכלו להפוך לפופקורן שאנו כל כך אוהבים. במפעל בוררים את הגרעינים בכמה צורות ומשאירים את הגרעינים שבגודל הטוב ביותר, אלו שאינם קלים ואינם כבדים מדי.
אחרי חימום של כמה גרגרים, שנועד לוודא את תקינותם והתאמתם לאריזה, נארזים גרגרי התירס. שני מוצרים מכינים מהם - או אריזה של גרגרי תירס להכנה עצמית, או שמכינים אותם במפעל, במכונות תירס גדולות המזכירות את מכונת התירס שבבית הקולנוע ואז הפופקורן המוכן נארז ונשלח לחנויות, מוכן לאכילה ישר מהאריזה.
הנה סרטון שמראה כיצד מייצרים את הפופקורן:
http://youtu.be/B__abaQC7CY
ומתיחת פופקורן, בשביל החיוך:
http://youtu.be/aUGVEDAmhzg
מי המציא את הפופקורן?
חטיף הפּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) שעשוי מגרגירי תירס שחוממו עד להתפקעותם, הומצא על ידי האינדיאנים של מרכז אמריקה ובני התרבות האצטקית.
בתחילה הוא שימש לייצור תכשיטים והאירופאים שהתיישבו באמריקה למדו מהם להכין פופקורן. רבים מהחוקרים סבורים שהאינדיאנים לא אכלו את הפופקורן בתחילה, אלא רק התקשטו בו ועשו בו שימוש פולחני.
אבל באירופה הפופקורן הפך ללהיט. במיוחד הפך הפופקורן לחטיף אהוד במהלך המאה ה-19 ורוכלים החלו למכור אותו ברחוב. בתחילת המאה ה-20 החלה מכירת הפופקורן באולמות הקולנוע ועם השנים הוא הפך לכמעט סמל לעולם הקולנוע.
פירוש המילה "פופקורן" הוא באנגלית "תירס מבוקע".
הנה תולדות הפופקורן:
https://youtu.be/5EsICTVo2dM
ההיסטוריה של הפופקורן:
http://youtu.be/ZkQifysL9nw
כך הפופקורן היה לחטיף הפופולרי בעולם:
https://youtu.be/vSu7arF9tqI
וכך הפופקורן השתלט על בתי הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/EKDfqAhmTd4
מי גילו את הפופקורן?
משערים שהאצטקים של דרום אמריקה הם שהכינו את הפופקורן (Popcorn) ראשונים. קולומבוס היה הראשון שדיווח למערב על הפופקורן שקיבל מהאצטקים, ביחד עם זר פרחים.
כפי הנראה מילא הפופקורן תפקיד חשוב בתרבות האצטקית ובטקסים של אימפריה הזו. האצטקים יצרו המון סוגי קישוטים מגרעיני הפופקורן המתפוצצים בלבן. משרשראות ופסלים ועד לעיטור כובעים הם יצרו בעזרתם. אפילו בטקסים שלהם שולבה השלכת פופקורן אל האש, כקורבן לאלים.
אולי זה מוזר אבל מעבר לתפקידים הפולחניים והקישוטיים שלו, לא נמצאה עדיין עדות לכך שהתרבות המופלאה הזו הבינה שניתן גם לאכול את הפופקורן וליהנות מטעמו המצוין.
כשכבר החלו לאכול אותו, הפופקורן האינדיאני שהוכן מעל האש הפתוחה, היה יבש וחרוך - לא משהו שהיה נחשב טעים לחך שלנו... רק בסוף המאה ה-19 המציאו את מכונת הפופקורן. היא השתמשה בקיטור ובצירוף חמאה עם מלח נוצר הפופקורן מהסוג שגם אנו אוהבים.
הנה תולדות הפופקורן בדרום אמריקה:
https://youtu.be/HXKz1h2gxXg
וכך הפך הפופקורן לחטיף העולמי של הקולנוע:
https://youtu.be/Kgvu5mg5TLY
איך נוצר הקשר בין הפופקורן לקולנוע?
חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...
בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.
רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.
משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...
כך נקשרו הפופקורן והקולנוע (עברית):
https://youtu.be/EKDfqAhmTd4
אבל למה הפופקורן כל כך יקר בקולנוע?
https://youtu.be/8bTI32F253Q
הרצאה קלה עם תשובות לשאלות פופקורן:
https://youtu.be/zd0tCEwGxKg
וסרטון תיעודי על הקשר בין פופקורן וקולנוע?
https://youtu.be/F9JrmGob71Y?long=yes
מהי אמנות הקולנוע?
המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.
היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".
מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.
מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.
הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.
הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.
הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.
גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.
משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.
כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.
הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".
הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:
https://youtu.be/KB6qKg2xQ58
רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:
http://youtu.be/CNYBXKt6_dw
מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:
https://youtu.be/84rxY_9wLgU
כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/V3g37Ixghms
החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):
https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ
מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)
https://youtu.be/zR4SFOFh4F8
שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes
ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes
פּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) מיוצר מגרעיני תירס מבוקעים באש או בחום גבוה. את הפופקורן מגדלים כתירס רגיל, לא משהו שונה מגידול התירס הפופולארי כל כך במקומות שונים בעולם.
לאחר שקוטפים את התירס בסתיו, נלקחים הגרעינים המתאימים לייבוש במכונות מיוחדות שמאיצות את התייבשות הגרעינים, בדיוק למידה הנכונה כדי שיוכלו להפוך לפופקורן שאנו כל כך אוהבים. במפעל בוררים את הגרעינים בכמה צורות ומשאירים את הגרעינים שבגודל הטוב ביותר, אלו שאינם קלים ואינם כבדים מדי.
אחרי חימום של כמה גרגרים, שנועד לוודא את תקינותם והתאמתם לאריזה, נארזים גרגרי התירס. שני מוצרים מכינים מהם - או אריזה של גרגרי תירס להכנה עצמית, או שמכינים אותם במפעל, במכונות תירס גדולות המזכירות את מכונת התירס שבבית הקולנוע ואז הפופקורן המוכן נארז ונשלח לחנויות, מוכן לאכילה ישר מהאריזה.
הנה סרטון שמראה כיצד מייצרים את הפופקורן:
http://youtu.be/B__abaQC7CY
ומתיחת פופקורן, בשביל החיוך:
http://youtu.be/aUGVEDAmhzg
חטיף הפּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) שעשוי מגרגירי תירס שחוממו עד להתפקעותם, הומצא על ידי האינדיאנים של מרכז אמריקה ובני התרבות האצטקית.
בתחילה הוא שימש לייצור תכשיטים והאירופאים שהתיישבו באמריקה למדו מהם להכין פופקורן. רבים מהחוקרים סבורים שהאינדיאנים לא אכלו את הפופקורן בתחילה, אלא רק התקשטו בו ועשו בו שימוש פולחני.
אבל באירופה הפופקורן הפך ללהיט. במיוחד הפך הפופקורן לחטיף אהוד במהלך המאה ה-19 ורוכלים החלו למכור אותו ברחוב. בתחילת המאה ה-20 החלה מכירת הפופקורן באולמות הקולנוע ועם השנים הוא הפך לכמעט סמל לעולם הקולנוע.
פירוש המילה "פופקורן" הוא באנגלית "תירס מבוקע".
הנה תולדות הפופקורן:
https://youtu.be/5EsICTVo2dM
ההיסטוריה של הפופקורן:
http://youtu.be/ZkQifysL9nw
כך הפופקורן היה לחטיף הפופולרי בעולם:
https://youtu.be/vSu7arF9tqI
וכך הפופקורן השתלט על בתי הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/EKDfqAhmTd4
משערים שהאצטקים של דרום אמריקה הם שהכינו את הפופקורן (Popcorn) ראשונים. קולומבוס היה הראשון שדיווח למערב על הפופקורן שקיבל מהאצטקים, ביחד עם זר פרחים.
כפי הנראה מילא הפופקורן תפקיד חשוב בתרבות האצטקית ובטקסים של אימפריה הזו. האצטקים יצרו המון סוגי קישוטים מגרעיני הפופקורן המתפוצצים בלבן. משרשראות ופסלים ועד לעיטור כובעים הם יצרו בעזרתם. אפילו בטקסים שלהם שולבה השלכת פופקורן אל האש, כקורבן לאלים.
אולי זה מוזר אבל מעבר לתפקידים הפולחניים והקישוטיים שלו, לא נמצאה עדיין עדות לכך שהתרבות המופלאה הזו הבינה שניתן גם לאכול את הפופקורן וליהנות מטעמו המצוין.
כשכבר החלו לאכול אותו, הפופקורן האינדיאני שהוכן מעל האש הפתוחה, היה יבש וחרוך - לא משהו שהיה נחשב טעים לחך שלנו... רק בסוף המאה ה-19 המציאו את מכונת הפופקורן. היא השתמשה בקיטור ובצירוף חמאה עם מלח נוצר הפופקורן מהסוג שגם אנו אוהבים.
הנה תולדות הפופקורן בדרום אמריקה:
https://youtu.be/HXKz1h2gxXg
וכך הפך הפופקורן לחטיף העולמי של הקולנוע:
https://youtu.be/Kgvu5mg5TLY
חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...
בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.
רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.
משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...
כך נקשרו הפופקורן והקולנוע (עברית):
https://youtu.be/EKDfqAhmTd4
אבל למה הפופקורן כל כך יקר בקולנוע?
https://youtu.be/8bTI32F253Q
הרצאה קלה עם תשובות לשאלות פופקורן:
https://youtu.be/zd0tCEwGxKg
וסרטון תיעודי על הקשר בין פופקורן וקולנוע?
https://youtu.be/F9JrmGob71Y?long=yes
פופקורן
המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.
היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".
מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.
מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.
הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.
הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.
הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.
גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.
משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.
כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.
הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".
הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:
https://youtu.be/KB6qKg2xQ58
רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:
http://youtu.be/CNYBXKt6_dw
מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:
https://youtu.be/84rxY_9wLgU
כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/V3g37Ixghms
החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):
https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ
מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)
https://youtu.be/zR4SFOFh4F8
שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes
ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes
