שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה בילי הנער?
"בילי הנער" (Billy the Kid) היה הכינוי של ויליאם הנרי מקארת'י שבמהלך חייו שינה את שמו לוויליאם הנרי בוני. בילי הנער שחי במאה ה-19 בארה"ב היה אקדוחן, רוצח וגנב בקר מיומן - בקיצור, הוא היה פושע נועז ואכזרי שחי חיים אלימים וקצרים ומת בגיל צעיר מאד.
אגב, השריף פט גארט, האיש שהרג אותו באקדחו, בקרב יריות עת היה בן 21, היה גם מי שהפך אותו לאגדה לאחר מותו, בזכות הספר שכתב על חייו ושנקרא "החיים האותנטיים של בילי הנער".
כמי שהשתתף במלחמת מחוז לינקולן היה בילי הנער יורה מעולה ברובים. האגדה מספרת שהוא הרג 21 אנשים (אם כי החוקרים אומרים שהמספר קטן בהרבה). הוא חי על אקדחו ותמיד נשא עמו לכל מקום אלת קריקט, למקרה שיזדמן לו לשחק בה.
קראו לו בילי הנער כיוון שהיה נמוך קומה, בגובה של 1.72 מטר, עם מראה נערי כראוי לבחור צעיר - בעל לחיים ללא זיפים, עיניים כחולות, ושיניים קדמיות בולטות קדימה. הוא התפרסם בכובע הסומבררו שחבש תמיד, ועליו סרט ירוק.
מי היה מאמין שלאחר שביצע פשעים רבים עם כנופייתו, נשפט בילי הנער, הצליח לברוח וביולי 1881 נורה למוות על ידי השריף פט גארת', הוא יהפוך בגיל 21 בלבד לאגדה. זה יכול לקרות רק באמריקה.. מיתולוגיות ואגדות נקשרו בדמותו של בילי הנער ומפושע אכזרי ורב-מעללים הוא הפך לגיבור תרבות אמריקאי. בדרך סיפרו על בילי הנער לא מעט סיפורי סבתא לא-מבוססים, כמו זה שפעם הרג אדם שנחר חזק מדי בלילה, או שבגיל 12 הרג את האדם הראשון בחייו. אבל חוץ מהמיתוסים והאגדות על יכולתו ומעשיו המדהימים, נעשו עליו גם 50 סרטים, חוברו שירים רבים והמלחין האמריקני החשוב אהרון קופלנד הקדיש לו סוויטה לבלט בשם "בילי הנער", שבה שילב מנגינות עממיות אמריקניות.
הנה סיפורו של בילי דה קיד:
https://youtu.be/Iv93w6QIm2g
שיר על בילי הנער עם אוסף של סצנות מהסרט על פט גארט ובילי הנער:
https://youtu.be/1RxRxGQUvX0
כתבת טלוויזיה על מישהו שקנה תמונה באיביי וגילה שהיא תמונתו השווה המון כסף של בילי הנער:
https://youtu.be/YuTmpwShC9A
קדימון לסרט "בילי הנער":
https://youtu.be/_CcadC-S8-E
וסיפורו המלא של הנער בילי:
https://youtu.be/DmOjqWMC_Ec?long=yes
מיהו הפיראט שחור-הזקן?
הפיראט הידוע לשמצה ביותר בקרב האומות דוברות האנגלית היה אדוארד טיצ', שכינויו "שחור הזקן".
במהלך הקריירה שלו הפך טיץ' דוגמה וסמל לדמות הפיראט. הוא היחיד מהשודדים המפורסמים שהיה שודד ים אמיתי (לצד לונג ג'והן סילבר מהספר "אי המטמון" וקפטן הוק, מהספר "פיטר פן").
תולדות חייו אינם ידועים דיים והחוקרים סבורים שהוא התגורר באנגליה, לפני שהפך לשודד-ים. גם ספינתו המפורסמת ביותר שלו הייתה "נקמת המלכה אן".
כך או כך, "שחור הזקן" היה ידוע לשמצה כרוצח מסוכן, חסר מוסר לחלוטין וחסר רחמים לחלוטין. הוא היה שודד הים הכי נבזי שידע עולם הפיראטים, שגם כך אינו רווי באנשים נעימים.
לכינוי "שחור הזקן" זכה טיצ' בזכות זקנו השחור והעבות שכמעט כל פניו כוסו בו. האגדות מספרות שהוא היה דוחף לזקנו אבק שריפה ומדליק אותו בשעת הקרב, מה שיצר לו מראה ושם של שד שטני ומאיים. אפילו אנשיו פחדו ממי שיצא לו שם של השטן בהתגלמותו. על חגורתו של "שחור הזקן" היו תמיד 2 חרבות וצרור סכינים והוא נשא גם אקדחים בנדנו.
הפחד מ"השטן השחור" גרם לכך שלא פעם הכניע אניות ללא קרב. הוא בתמורה, היה נותן להם לחיות ומסתפק בביזה בלבד. את אלה שהתנגדו לו, לעומת זאת, הוא היה הורג או נוטש על איים מבודדים..
בחייו הספיק טיצ' לתפוס מעל 40 ספינות. מאות מלחים אומללים חוסלו על ידו בלי להניד עפעף.
בקרב האחרון שלו בשנת 1718 הוא נוצח ונורה על ידי אחד מאנשי הצי של קפטן רוברט מיינארד. ראשו נתלה על תורן ספינת המשמר שהכניעה אותו כדי להראות לעולם מה קורה לשודדים כמוהו.
הנה סרטון על הפיראט שחור הזקן:
http://youtu.be/--QdMC9qGQQ
ופרודיה באנימציית סטופ מושן על סיפורו של שחור הזקן:
http://youtu.be/Mclbc8nSww4
מיהו הנוכל הגדול בהיסטוריה?
האיש שביצע את התרמית הגדולה בהיסטוריה האנושית הוא ברנרד מיידוף, איש עסקים והשקעות יהודי-אמריקאי. מיידוף הונה אלפי אנשים, רובם בעלי הון ועשירים, שהפקידו בידיו סכום מצטבר של כ-65 מיליארד דולר, במשך 30 שנה, והפסידו את כל כספם.
שיטת התרמית שביצע מיידוף קרויה "הונאת פונזי". מדובר בתרמית "פירמידה", כלומר הוא קיבל את כספם של בעלי הון והציג כאילו הוא מרוויח בשבילם סכומים גדולים, שילם להם מכספם של משקיעים חדשים וכך הלאה - הוא תמיד שילם לקודמים מכספם של המשקיעים החדשים. כך, משך 30 שנה, כל המשקיעים המרוצים ש"הרוויחו סכומים גדולים", המליצו לחבריהם, מכריהם ובני משפחתם והללו הצטרפו לחגיגה... הם לא ידעו שבמשך כל התקופה הארוכה של ההונאה, הפסיד מיידוף סכומי עתק ושללא גיוס המשקיעים החדשים היה נתפס כבר מזמן.
"הונאת מיידוף" היא ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה אי-פעם על ידי אדם בודד והוא הורשע במשפט מתוקשר מאד. בית המשפט גזר עליו 150 שנות מאסר והוא לא ייצא מהכלא בחייו. בראיון שנתן מהכלא הוא אמר שהתפלא שהוא לא נתפס הרבה יותר מוקדם.
הנה גדול הנוכלים בהיסטוריה, ברנרד מיידוף:
http://youtu.be/SsSGZezvuSg
ואותו מיידוף, כמה שנים לפני שנחשפה התרמית שלו:
http://youtu.be/mMQTiD-FAlw
מי הוא הפושע האהוב בכל הזמנים?
זה התחיל מסיפורי עם אנגליים של תקופת ימי הביניים, אי-שם במאה ה-14 והמשיך בספרות המודרנית, בסרטי קולנוע ובטלוויזיה - כולם סיפרו וגמאו בצמא את סיפוריו של הפושע טוב הלב, שלוקח ממי שיש לו ונותן למי שאין לו - רובין הוד!
בעיני המשטר היה רובין הוד (Robin Hood) פורע חוק שנחשב גיבור עממי באנגליה. אבל בו בזמן ראה בו העם האנגלי לוחם מוכשר, שעל פי הסיפורים נהג לגנוב מהעשירים ולתת לעניים. הוא הפך לאגדה, לאחר שביחד עם חבורת פורעי החוק שנקראו "האנשים העליזים", כולם לבושים בצבעי ירוק, הוא נהג לשדוד מבעלי ההון ולתת את שללו לחסרי-הכל.
אמנם לא כל הסיפורים עליו אכן קרו, אבל חוקרים נוטים לחשוב שחלק מהסיפורים אינם בדויים ושהיה איכר כזה, או אציל שירד מנכסיו ושהוא אכן בעט במוסכמות ונטה חסד לעניים, כשהוא דואג לקחת מהעשירים המפוטמים של תקופתו. כמובן שהעניים ראו בו גיבור ולא פושע.
לפי הסיפורים שוכנים רובין הוד ואנשיו העליזים ביער שרווד, אם כי האמת כנראה נוטה לאזור אחר באנגליה, אולי באזור המכונה "באר רובין הוד" אי-שם ביורקשייר.
עד היום מתקיימות בבריטניה תחרויות קליעה בחץ וקשת, לזכרו של הקשת האגדי רובין הוד.
הנה קדימון לסרט על רובין הוד (מתורגם):
http://youtu.be/54pHiXD4GCU
מתיחת רובין הוד, בשביל החיוך:
http://youtu.be/TayAYhoYM7I
סיפורו של רובין הוד לילדים (עברית):
https://youtu.be/l8a7J5FryQk?long=yes
ניסיון של נשיונל גיאוגרפיק שמציג את המיתוס והעובדות שבסיפור רובין הוד:
https://youtu.be/70EVaRYUOrQ?long=yes
וסרט תיעודי שמנסה לגלות את האמת והאגדה בסיפורו של רובין הוד:
https://youtu.be/2yQ38lu-M3w?long=yes
מהי הונאת פונזי?
הונאת פּוֹנזי, או תרמית פונזי, היא הונאה כספית, שבה המשקיעים מקבלים הבטחה לרווחים גבוהים מאד על הכסף שהם משקיעים, לרוב בזמן קצר. אך התרמית היא שהרווחים בהונאה זו, אותם רווחים שמוצגים כפירות ההשקעה, משולמים מהכסף של משקיעים חדשים שמצטרפים למעגל המשקיעים.
סוג הונאה זה נקרא על שם צ'ארלס פונזי (Charles Ponzi), מהגר איטלקי שהרוויח סכומים גדולים בארצות הברית, לאחר שגילה שניתן לרכוש קופונים בינלאומיים, שוברי משלוח בספרד, בשישית ממחירם בארה"ב. הוא החל בגיוס כספים ממשקיעים ושילם להם פי שישה, אך בשלב מסוים החל להונות אותם ולשלם מהכספים של החדשים שהצטרפו. יתר על כן, הוא שכנע את המשקיעים שקיבלו את כספם, להשקיע את הרווחים מחדש.. בשיאו הוא הרוויח סכומי עתק שמקבילים ליותר ממיליון דולר של ימינו בכל יום!
פונזי נתפס לאחר שחקירות חשפו את העובדה שמספר השוברים שהחברה שניהל קנתה, קטנה מאלפית מכמות השוברים שהיו אמורים להירכש עבור לקוחותיו הרבים... למעשה הוא לא קנה את השוברים הנחוצים לעסקאות שהוא ניהל. הוא פשוט שילם למשקיעים הראשונים מהמשקיעים שהצטרפו כל הזמן.
הסוף היה שפונזי נכלא לשנים רבות ולאחר ששוחרר חזר לאיטליה ומת בעוני רב.
הנה הסבר על תרמיות הפונזי וכיצד הן עבדו:
https://youtu.be/PyEMlmJZHro
סיפורה של הונאת הפונזי המקורית של צ'ארלס פונזי:
https://youtu.be/uwE7gaq_xFc
על תרמית הפונזי כמו שנחשפה בפרשת מיידוף:
http://youtu.be/zRTPKcJGwe4
וסרטון הסבר ואזהרה מהונאות פונזי:
http://youtu.be/zZ6p_JgjpbI
מי היה נסיך הפיראטים הנרי מורגן האכזר?
הכל החל כשאנגליה כבשה בשנת 1655 את האי ג'מייקה מהמשמר הספרדי. האנגלים הזרימו אליו פושעים מבתי הסוהר והרחובות של אנגליה ובאי צמחו חבורות הבוקאנירים שזרעו אימה על כל הקאריביים. מתוך אותן חבורות אלימות צמח הנרי מורגן והפך למלך הבלתי מעורער של הפיראטים.
בשנת 1662 קיבל מורגן רישיון ממושל ג'מייקה לתקוף אניות ספרדיות, צבאיות ואזרחיות. כחלק ממצב המלחמה בין המדינות, הן נהגו להפעיל פריבטרים (שודדי ים כנגד האויב).
הוא הגיע במהירות לפיקוד על כל פעילויות הפיראטים בג'מייקה. הוא החל בוזז ערים עשירות, החל מעיר האוצר פוארטו בלו בפנמה, שבה יצא עם שלל עצום ועד לעיר עם אגם שנחסם על ידי ספינות ספרדיות שהציעו לו להיכנע. מורגן המבריק שלח להם סירת נפץ עם דחלילים בצורת מלחים, שפוצצה את ספינותיהם.
כשמורגן כבש את פנמה סיטי הוא שרף אותה עד היסוד.
לאחר שכבש את פנמה והוציא ממנה את אוצרות הזהב העצומים שלה, חזר מורגן לאנגליה ואחרי שהייה קצרה בכלא, כיוון שהסתיימה המלחמה בין אנגליה לספרד, המלך חנן אותו והוא הוכתר כאביר וכסגן מושל ג'אמייקה. הוא התבקש למגר את תופעת הפיראטיות באזור והצליח היטב במשימה, כיוון שחיסל כמעט את כל הפיראטים שבאזור - אלה שבעבר עמד בראשם.
מורגן סיים את חייו בשלווה, כשמת בשנת 1688, מוות טבעי ונדיר אצל שודדי ים או פיראטים.
הנה סיפור חייו של קפטן הנרי מורגן:
http://youtu.be/18JWX2GdBNA?t=1m45s
על שמו של קפטן מורגן "נסיך הפיראטים":
איך טימותי לירי סימם את אמריקה?
הוא מכונה "נביא ה-LSD" והוא שינה את החיים לדור שלם של צעירים. זה קרה בשלבים שכולם היו מרופדים בהמון סמים ורוקנרול.
קראו לו טימותי לירי (Timothy Leary) והוא ידע שהוא מחזיק בידיו תפוח אדמה לוהט. לפסיכולוג וחוקר הסמים שיהפוך בתוך שנים אחדות לכוהן הגדול של האסיד ולאחד המרכזיים בתרבות הנגד של אמריקה, הייתה סיסמה שאמרה "הטילו ספק בסמכות וחישבו עבור עצמכם". הוא אכן חשב פתוח, שונה ולגמרי אחרת, אבל נראה שגם הוא לא שיער שדור שלם יושפע ממנו כך.
הכל החל כשלירי הטיף בשנות ה-60 לשימוש ב-LSD כדי לשנות התנהגות. הסיסמה שלו הייתה "Turn on, tune in, drop out" (הדלק, התעורר, נשור). היא השפיעה על דור שלם של צעירים ובתוך זמן קצר הוא הצליח לשנות את התודעה האמריקאית באופן כה עמוק, עד שהשפעתו נמשכת עד היום.
כשרון לא חסר למי שכבר בגיל 30 השלים דוקטורט בפסיכולוגיה. מצד אחד, הביאה אותו הגישה הספקנית, שלא לומר הדווקאית שלו, לאינסוף הסתבכויות בדרך שעבר. אבל מנגד, נחשבו פרסומיו המדעיים כבר מהתחלה לחדשניים ופורצי-דרך.
את הבעיטה הראשונה לעבר ההיסטוריה יקבל מי שיהיה אבי המהפכה הפסיכדלית בביקור במקסיקו. ב-1957 הוא טעם שם לראשונה פטריית הזיה בשם פסילוציבין ויעיד שבתוך 4 שעות הוא למד על התודעה האנושית יותר ממה שלמד ב-15 שנים באוניברסיטה.. כשהוא נפעם מבשורת ה-LSD, שב לירי לאוניברסיטת הארוורד. הוא יזם ניסוי עם סטודנטים מצטיינים ובו בחן את ההשפעות ההתנהגותיות של סמי הזיה שונים על החשיבה והתודעה האנושית. די מהר סחפו החוויות הרוחניות שחוו בניסויים הללו את קבוצת הסטודנטים הצעירים והפכו למרכז חייהם, על חשבון הלימודים כמובן.
כשפוטר לירי מהארוורד הוא הקים ארגון להפצת סמים וחומרים משני-תודעה, שפעל ממקסיקו. אך לאחר שגורש משם, אימצו אותו שני יורשים עשירים, שנתנו לו מימון ואחוזה במדינת ניו יורק, בה המשיך את ניסוייו בעיצוב התודעה. די מהר הפכה אחוזת מילבורק למוקד עליה לרגל לחסידי לירי וה-LSD, לאו דווקא בסדר הזה... בין מעריציו נמנו מפורסמים כמו ג'ון לנון והמשורר אלן גינסברג. המקום הפך במהירות למרכז האסיד של ארצות הברית. אלפי צעירים שהתמכרו לאסיד ראו בו סוג של בית מקדש.
אבל כשתמו שנות ה-60 וילדי הפרחים הלכו ונעלמו, הלך לירי והסתבך. הוא נכלא ונמלט, ברח מארצות הברית, הוסגר, נכנס שוב לכלא והפך, לאחר ששוחרר, למוקצה בחברה האמריקאית. עם השנים הוא התמתן ונזהר שלא לדבר על סמים. המחשב האישי הפך בעיניו לתחליף החדש ולסם של העתיד. נראה שאפילו הוא לא שיער עד כמה הוא יצדק וכמה ממכר הוא יהפוך..
לקראת מותו מסרטן הערמונית, באמצע שנות ה-90, לירי כתב ספר שבו התייחס אל המוות המתקרב כאל שיאם של החיים. כמו תמיד הוא ראה את הכל הפוך.
הנה סיפורו של טימותי לירי:
https://youtu.be/pGv2Xz2nCII
כשהביטלס נכנסים לשם ה-LSD תופס:
https://youtu.be/MCiYRqMY2i4
והניסויים שעשה עם ראם דס והתחילו את הכל:
https://youtu.be/iUPpypqWNgM
האם קפטן ויליאם קיד היה פיראט?
ויליאם קיד נולד בסקוטלנד והיה לפיראט מהמפורסמים בתקופתו. הוא נודע כשודד ים אכזרי וצמא דם במיוחד. החל משנת 1689 הוא פעל כשודד ים מורשה מהמלכה האנגלית נגד הצרפתים. כיוון שהוא וצוותו לא קיבלו תשלום, אלא אם כן לכדו שלל והם לא הצליחו ללכוד שלל צרפתי, הוא החל לפעול כשודד ים עצמאי. מאוחר יותר הוא נלכד ונשלח להישפט בבית המשפט העליון של חיל הים, על רצח אחד מאנשי צוותו, על פיראטיות ושוד.
במשפט נמצא קפטן קיד אשם ונדון למוות. וכך נתלה ויליאם קיד, שנשכר על ידי בריטניה כדי להגן על ספינותיה של חברת הודו המזרחית, בעוון של פיראטיות.
וכך הוצא ויליאם קיד להורג בלונדון. בביצוע גזר הדין בשנת 1701 הצליחו רק בניסיון השני, להוציאו להורג. גופתו נתלתה בשרשראות כדי להזהיר ספנים מלהפוך לשודדי ים.
מאז קיד מפורסם מאוד ב"אוצר הקבור" שהוא הותיר אחריו כביכול. מאז מותו, חיפשו רבים את שללו, שעל פי השמועות הוטמן במקומות שונים. חלק קטן מהאוצרות שצבר "קיד" אכן התגלו באי גרדינר הסמוך ללונג איילנד בארה"ב.
הנה קפטן ויליאם קיד - הפיראט המתחזה:
http://youtu.be/ikuigezkrwM
מי היה אסיר העולם ששוחרר בזכות שיר?
בר באמריקה. עת הארץ מוטלות גופות של שלושה אנשים. פטי ולנטיין יורדת במדרגות לרינת הבר ונדהמת למראה התמונה הברוטלית. מי רצח אותם?
ולמה?
רובין קרטר היה מתאגרף מצוין שיכול היה בקלות להיות אלוף העולם. אבל הוא הורשע ברצח הזה שמעולם לא ביצע. הוא ישב במשך 20 שנה בכלא על מעשה שלא היה אפילו מעורב בו.
בעת שישב בכלא, בשנות ה-70, פרסם הזמר הנערץ בוב דילן שיר מחאה ארוך ומפורט בשם "הוריקן", על סיפורו של המתאגרף שכונה בכינוי הזה וכמילות השיר "יושב בכלא על משהו שלא עשה".
את השיר מיקם דילן בתחילתו של אלבום מעולה שלו והפך אותו ללהיט ענק במצעד הפזמונים האמריקאי. וכשדילן כותב שיר על מישהו או על משהו, כל העולם מאזין. הוא עורר התעניינות עצומה במתאגרף השחור לשעבר שריצה שנות מאסר ארוכות בכלא.
השיר הארוך והקשה להאזנה הצליח לגרום למפורסמים רבים להצטרף למאבקו למשפט חוזר למתאגרף האומלל. גם במשפט זה הורשע, אך המאבק הציבורי נמשך. במשפט שלישי, דבר שלכשעצמו מתרחש באמריקה לעיתים רחוקות, אם בכלל, סוף סוף זכה קרטר למשפט צדק וזוכה לחלוטין מהפשע.
בנוסף לזיכוי, עשה השופט מעשה חשוב. הוא גינה קשות את הגזענות שעמדה בבסיס ההרשעות הקודמות.
התוצאה הייתה מדהימה לא פחות מהסיפור הלא יאומן שסיפרנו עד עכשיו. רובין קרטר, בחור שחור וחסר השכלה, משוחרר מהכלא אחרי 20 שנות מאסר על לא עוול בכפיו, התיישב ללמוד משפטים. הוא הפך לעורך דין בקנדה.
בוב דילן, אייקון ולוחם חברתי לאורך כל הקריירה שלו, לא חזר מעולם לשיר בהופעות את השיר שכתב עליו. הוא את העבודה שלו למען הצדק עשה.
הנה השיר של דילן עם תמונות מפרשת "הוריקן":
https://youtu.be/CCDo9Ms8qPg
על מסע ההופעות ב-1975 שהמשיך את המסע לזיכויו של קרטר (מתורגם):
https://youtu.be/yhp99E-XLwY
גירסת כיסוי לשיר "הוריקן" שחולל סערה:
http://youtu.be/INWM1_wJhuw
קדימון מהסרט "ההוריקן" על סיפורו של רובין הוריקן קארטר:
http://youtu.be/xLGdTAseMGM
קרבות אגרוף של רובין קרטר מהקריירה שנקטעה:
https://youtu.be/_wSUVM4ABvc
אחרי ששוחרר ולמד משפטים - עורך דין רובין קארטר נואם לפני קהל:
http://youtu.be/nhKew1z2UcY
וסרט תיעודי על פרשת רובין קרטר הוריקן:
https://youtu.be/YYHiRtgo3dA?long=yes
"בילי הנער" (Billy the Kid) היה הכינוי של ויליאם הנרי מקארת'י שבמהלך חייו שינה את שמו לוויליאם הנרי בוני. בילי הנער שחי במאה ה-19 בארה"ב היה אקדוחן, רוצח וגנב בקר מיומן - בקיצור, הוא היה פושע נועז ואכזרי שחי חיים אלימים וקצרים ומת בגיל צעיר מאד.
אגב, השריף פט גארט, האיש שהרג אותו באקדחו, בקרב יריות עת היה בן 21, היה גם מי שהפך אותו לאגדה לאחר מותו, בזכות הספר שכתב על חייו ושנקרא "החיים האותנטיים של בילי הנער".
כמי שהשתתף במלחמת מחוז לינקולן היה בילי הנער יורה מעולה ברובים. האגדה מספרת שהוא הרג 21 אנשים (אם כי החוקרים אומרים שהמספר קטן בהרבה). הוא חי על אקדחו ותמיד נשא עמו לכל מקום אלת קריקט, למקרה שיזדמן לו לשחק בה.
קראו לו בילי הנער כיוון שהיה נמוך קומה, בגובה של 1.72 מטר, עם מראה נערי כראוי לבחור צעיר - בעל לחיים ללא זיפים, עיניים כחולות, ושיניים קדמיות בולטות קדימה. הוא התפרסם בכובע הסומבררו שחבש תמיד, ועליו סרט ירוק.
מי היה מאמין שלאחר שביצע פשעים רבים עם כנופייתו, נשפט בילי הנער, הצליח לברוח וביולי 1881 נורה למוות על ידי השריף פט גארת', הוא יהפוך בגיל 21 בלבד לאגדה. זה יכול לקרות רק באמריקה.. מיתולוגיות ואגדות נקשרו בדמותו של בילי הנער ומפושע אכזרי ורב-מעללים הוא הפך לגיבור תרבות אמריקאי. בדרך סיפרו על בילי הנער לא מעט סיפורי סבתא לא-מבוססים, כמו זה שפעם הרג אדם שנחר חזק מדי בלילה, או שבגיל 12 הרג את האדם הראשון בחייו. אבל חוץ מהמיתוסים והאגדות על יכולתו ומעשיו המדהימים, נעשו עליו גם 50 סרטים, חוברו שירים רבים והמלחין האמריקני החשוב אהרון קופלנד הקדיש לו סוויטה לבלט בשם "בילי הנער", שבה שילב מנגינות עממיות אמריקניות.
הנה סיפורו של בילי דה קיד:
https://youtu.be/Iv93w6QIm2g
שיר על בילי הנער עם אוסף של סצנות מהסרט על פט גארט ובילי הנער:
https://youtu.be/1RxRxGQUvX0
כתבת טלוויזיה על מישהו שקנה תמונה באיביי וגילה שהיא תמונתו השווה המון כסף של בילי הנער:
https://youtu.be/YuTmpwShC9A
קדימון לסרט "בילי הנער":
https://youtu.be/_CcadC-S8-E
וסיפורו המלא של הנער בילי:
https://youtu.be/DmOjqWMC_Ec?long=yes
הפיראט הידוע לשמצה ביותר בקרב האומות דוברות האנגלית היה אדוארד טיצ', שכינויו "שחור הזקן".
במהלך הקריירה שלו הפך טיץ' דוגמה וסמל לדמות הפיראט. הוא היחיד מהשודדים המפורסמים שהיה שודד ים אמיתי (לצד לונג ג'והן סילבר מהספר "אי המטמון" וקפטן הוק, מהספר "פיטר פן").
תולדות חייו אינם ידועים דיים והחוקרים סבורים שהוא התגורר באנגליה, לפני שהפך לשודד-ים. גם ספינתו המפורסמת ביותר שלו הייתה "נקמת המלכה אן".
כך או כך, "שחור הזקן" היה ידוע לשמצה כרוצח מסוכן, חסר מוסר לחלוטין וחסר רחמים לחלוטין. הוא היה שודד הים הכי נבזי שידע עולם הפיראטים, שגם כך אינו רווי באנשים נעימים.
לכינוי "שחור הזקן" זכה טיצ' בזכות זקנו השחור והעבות שכמעט כל פניו כוסו בו. האגדות מספרות שהוא היה דוחף לזקנו אבק שריפה ומדליק אותו בשעת הקרב, מה שיצר לו מראה ושם של שד שטני ומאיים. אפילו אנשיו פחדו ממי שיצא לו שם של השטן בהתגלמותו. על חגורתו של "שחור הזקן" היו תמיד 2 חרבות וצרור סכינים והוא נשא גם אקדחים בנדנו.
הפחד מ"השטן השחור" גרם לכך שלא פעם הכניע אניות ללא קרב. הוא בתמורה, היה נותן להם לחיות ומסתפק בביזה בלבד. את אלה שהתנגדו לו, לעומת זאת, הוא היה הורג או נוטש על איים מבודדים..
בחייו הספיק טיצ' לתפוס מעל 40 ספינות. מאות מלחים אומללים חוסלו על ידו בלי להניד עפעף.
בקרב האחרון שלו בשנת 1718 הוא נוצח ונורה על ידי אחד מאנשי הצי של קפטן רוברט מיינארד. ראשו נתלה על תורן ספינת המשמר שהכניעה אותו כדי להראות לעולם מה קורה לשודדים כמוהו.
הנה סרטון על הפיראט שחור הזקן:
http://youtu.be/--QdMC9qGQQ
ופרודיה באנימציית סטופ מושן על סיפורו של שחור הזקן:
http://youtu.be/Mclbc8nSww4
האיש שביצע את התרמית הגדולה בהיסטוריה האנושית הוא ברנרד מיידוף, איש עסקים והשקעות יהודי-אמריקאי. מיידוף הונה אלפי אנשים, רובם בעלי הון ועשירים, שהפקידו בידיו סכום מצטבר של כ-65 מיליארד דולר, במשך 30 שנה, והפסידו את כל כספם.
שיטת התרמית שביצע מיידוף קרויה "הונאת פונזי". מדובר בתרמית "פירמידה", כלומר הוא קיבל את כספם של בעלי הון והציג כאילו הוא מרוויח בשבילם סכומים גדולים, שילם להם מכספם של משקיעים חדשים וכך הלאה - הוא תמיד שילם לקודמים מכספם של המשקיעים החדשים. כך, משך 30 שנה, כל המשקיעים המרוצים ש"הרוויחו סכומים גדולים", המליצו לחבריהם, מכריהם ובני משפחתם והללו הצטרפו לחגיגה... הם לא ידעו שבמשך כל התקופה הארוכה של ההונאה, הפסיד מיידוף סכומי עתק ושללא גיוס המשקיעים החדשים היה נתפס כבר מזמן.
"הונאת מיידוף" היא ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה אי-פעם על ידי אדם בודד והוא הורשע במשפט מתוקשר מאד. בית המשפט גזר עליו 150 שנות מאסר והוא לא ייצא מהכלא בחייו. בראיון שנתן מהכלא הוא אמר שהתפלא שהוא לא נתפס הרבה יותר מוקדם.
הנה גדול הנוכלים בהיסטוריה, ברנרד מיידוף:
http://youtu.be/SsSGZezvuSg
ואותו מיידוף, כמה שנים לפני שנחשפה התרמית שלו:
http://youtu.be/mMQTiD-FAlw
זה התחיל מסיפורי עם אנגליים של תקופת ימי הביניים, אי-שם במאה ה-14 והמשיך בספרות המודרנית, בסרטי קולנוע ובטלוויזיה - כולם סיפרו וגמאו בצמא את סיפוריו של הפושע טוב הלב, שלוקח ממי שיש לו ונותן למי שאין לו - רובין הוד!
בעיני המשטר היה רובין הוד (Robin Hood) פורע חוק שנחשב גיבור עממי באנגליה. אבל בו בזמן ראה בו העם האנגלי לוחם מוכשר, שעל פי הסיפורים נהג לגנוב מהעשירים ולתת לעניים. הוא הפך לאגדה, לאחר שביחד עם חבורת פורעי החוק שנקראו "האנשים העליזים", כולם לבושים בצבעי ירוק, הוא נהג לשדוד מבעלי ההון ולתת את שללו לחסרי-הכל.
אמנם לא כל הסיפורים עליו אכן קרו, אבל חוקרים נוטים לחשוב שחלק מהסיפורים אינם בדויים ושהיה איכר כזה, או אציל שירד מנכסיו ושהוא אכן בעט במוסכמות ונטה חסד לעניים, כשהוא דואג לקחת מהעשירים המפוטמים של תקופתו. כמובן שהעניים ראו בו גיבור ולא פושע.
לפי הסיפורים שוכנים רובין הוד ואנשיו העליזים ביער שרווד, אם כי האמת כנראה נוטה לאזור אחר באנגליה, אולי באזור המכונה "באר רובין הוד" אי-שם ביורקשייר.
עד היום מתקיימות בבריטניה תחרויות קליעה בחץ וקשת, לזכרו של הקשת האגדי רובין הוד.
הנה קדימון לסרט על רובין הוד (מתורגם):
http://youtu.be/54pHiXD4GCU
מתיחת רובין הוד, בשביל החיוך:
http://youtu.be/TayAYhoYM7I
סיפורו של רובין הוד לילדים (עברית):
https://youtu.be/l8a7J5FryQk?long=yes
ניסיון של נשיונל גיאוגרפיק שמציג את המיתוס והעובדות שבסיפור רובין הוד:
https://youtu.be/70EVaRYUOrQ?long=yes
וסרט תיעודי שמנסה לגלות את האמת והאגדה בסיפורו של רובין הוד:
https://youtu.be/2yQ38lu-M3w?long=yes
פושעים מפורסמים
הונאת פּוֹנזי, או תרמית פונזי, היא הונאה כספית, שבה המשקיעים מקבלים הבטחה לרווחים גבוהים מאד על הכסף שהם משקיעים, לרוב בזמן קצר. אך התרמית היא שהרווחים בהונאה זו, אותם רווחים שמוצגים כפירות ההשקעה, משולמים מהכסף של משקיעים חדשים שמצטרפים למעגל המשקיעים.
סוג הונאה זה נקרא על שם צ'ארלס פונזי (Charles Ponzi), מהגר איטלקי שהרוויח סכומים גדולים בארצות הברית, לאחר שגילה שניתן לרכוש קופונים בינלאומיים, שוברי משלוח בספרד, בשישית ממחירם בארה"ב. הוא החל בגיוס כספים ממשקיעים ושילם להם פי שישה, אך בשלב מסוים החל להונות אותם ולשלם מהכספים של החדשים שהצטרפו. יתר על כן, הוא שכנע את המשקיעים שקיבלו את כספם, להשקיע את הרווחים מחדש.. בשיאו הוא הרוויח סכומי עתק שמקבילים ליותר ממיליון דולר של ימינו בכל יום!
פונזי נתפס לאחר שחקירות חשפו את העובדה שמספר השוברים שהחברה שניהל קנתה, קטנה מאלפית מכמות השוברים שהיו אמורים להירכש עבור לקוחותיו הרבים... למעשה הוא לא קנה את השוברים הנחוצים לעסקאות שהוא ניהל. הוא פשוט שילם למשקיעים הראשונים מהמשקיעים שהצטרפו כל הזמן.
הסוף היה שפונזי נכלא לשנים רבות ולאחר ששוחרר חזר לאיטליה ומת בעוני רב.
הנה הסבר על תרמיות הפונזי וכיצד הן עבדו:
https://youtu.be/PyEMlmJZHro
סיפורה של הונאת הפונזי המקורית של צ'ארלס פונזי:
https://youtu.be/uwE7gaq_xFc
על תרמית הפונזי כמו שנחשפה בפרשת מיידוף:
http://youtu.be/zRTPKcJGwe4
וסרטון הסבר ואזהרה מהונאות פונזי:
http://youtu.be/zZ6p_JgjpbI
הכל החל כשאנגליה כבשה בשנת 1655 את האי ג'מייקה מהמשמר הספרדי. האנגלים הזרימו אליו פושעים מבתי הסוהר והרחובות של אנגליה ובאי צמחו חבורות הבוקאנירים שזרעו אימה על כל הקאריביים. מתוך אותן חבורות אלימות צמח הנרי מורגן והפך למלך הבלתי מעורער של הפיראטים.
בשנת 1662 קיבל מורגן רישיון ממושל ג'מייקה לתקוף אניות ספרדיות, צבאיות ואזרחיות. כחלק ממצב המלחמה בין המדינות, הן נהגו להפעיל פריבטרים (שודדי ים כנגד האויב).
הוא הגיע במהירות לפיקוד על כל פעילויות הפיראטים בג'מייקה. הוא החל בוזז ערים עשירות, החל מעיר האוצר פוארטו בלו בפנמה, שבה יצא עם שלל עצום ועד לעיר עם אגם שנחסם על ידי ספינות ספרדיות שהציעו לו להיכנע. מורגן המבריק שלח להם סירת נפץ עם דחלילים בצורת מלחים, שפוצצה את ספינותיהם.
כשמורגן כבש את פנמה סיטי הוא שרף אותה עד היסוד.
לאחר שכבש את פנמה והוציא ממנה את אוצרות הזהב העצומים שלה, חזר מורגן לאנגליה ואחרי שהייה קצרה בכלא, כיוון שהסתיימה המלחמה בין אנגליה לספרד, המלך חנן אותו והוא הוכתר כאביר וכסגן מושל ג'אמייקה. הוא התבקש למגר את תופעת הפיראטיות באזור והצליח היטב במשימה, כיוון שחיסל כמעט את כל הפיראטים שבאזור - אלה שבעבר עמד בראשם.
מורגן סיים את חייו בשלווה, כשמת בשנת 1688, מוות טבעי ונדיר אצל שודדי ים או פיראטים.
הנה סיפור חייו של קפטן הנרי מורגן:
http://youtu.be/18JWX2GdBNA?t=1m45s
על שמו של קפטן מורגן "נסיך הפיראטים":
הוא מכונה "נביא ה-LSD" והוא שינה את החיים לדור שלם של צעירים. זה קרה בשלבים שכולם היו מרופדים בהמון סמים ורוקנרול.
קראו לו טימותי לירי (Timothy Leary) והוא ידע שהוא מחזיק בידיו תפוח אדמה לוהט. לפסיכולוג וחוקר הסמים שיהפוך בתוך שנים אחדות לכוהן הגדול של האסיד ולאחד המרכזיים בתרבות הנגד של אמריקה, הייתה סיסמה שאמרה "הטילו ספק בסמכות וחישבו עבור עצמכם". הוא אכן חשב פתוח, שונה ולגמרי אחרת, אבל נראה שגם הוא לא שיער שדור שלם יושפע ממנו כך.
הכל החל כשלירי הטיף בשנות ה-60 לשימוש ב-LSD כדי לשנות התנהגות. הסיסמה שלו הייתה "Turn on, tune in, drop out" (הדלק, התעורר, נשור). היא השפיעה על דור שלם של צעירים ובתוך זמן קצר הוא הצליח לשנות את התודעה האמריקאית באופן כה עמוק, עד שהשפעתו נמשכת עד היום.
כשרון לא חסר למי שכבר בגיל 30 השלים דוקטורט בפסיכולוגיה. מצד אחד, הביאה אותו הגישה הספקנית, שלא לומר הדווקאית שלו, לאינסוף הסתבכויות בדרך שעבר. אבל מנגד, נחשבו פרסומיו המדעיים כבר מהתחלה לחדשניים ופורצי-דרך.
את הבעיטה הראשונה לעבר ההיסטוריה יקבל מי שיהיה אבי המהפכה הפסיכדלית בביקור במקסיקו. ב-1957 הוא טעם שם לראשונה פטריית הזיה בשם פסילוציבין ויעיד שבתוך 4 שעות הוא למד על התודעה האנושית יותר ממה שלמד ב-15 שנים באוניברסיטה.. כשהוא נפעם מבשורת ה-LSD, שב לירי לאוניברסיטת הארוורד. הוא יזם ניסוי עם סטודנטים מצטיינים ובו בחן את ההשפעות ההתנהגותיות של סמי הזיה שונים על החשיבה והתודעה האנושית. די מהר סחפו החוויות הרוחניות שחוו בניסויים הללו את קבוצת הסטודנטים הצעירים והפכו למרכז חייהם, על חשבון הלימודים כמובן.
כשפוטר לירי מהארוורד הוא הקים ארגון להפצת סמים וחומרים משני-תודעה, שפעל ממקסיקו. אך לאחר שגורש משם, אימצו אותו שני יורשים עשירים, שנתנו לו מימון ואחוזה במדינת ניו יורק, בה המשיך את ניסוייו בעיצוב התודעה. די מהר הפכה אחוזת מילבורק למוקד עליה לרגל לחסידי לירי וה-LSD, לאו דווקא בסדר הזה... בין מעריציו נמנו מפורסמים כמו ג'ון לנון והמשורר אלן גינסברג. המקום הפך במהירות למרכז האסיד של ארצות הברית. אלפי צעירים שהתמכרו לאסיד ראו בו סוג של בית מקדש.
אבל כשתמו שנות ה-60 וילדי הפרחים הלכו ונעלמו, הלך לירי והסתבך. הוא נכלא ונמלט, ברח מארצות הברית, הוסגר, נכנס שוב לכלא והפך, לאחר ששוחרר, למוקצה בחברה האמריקאית. עם השנים הוא התמתן ונזהר שלא לדבר על סמים. המחשב האישי הפך בעיניו לתחליף החדש ולסם של העתיד. נראה שאפילו הוא לא שיער עד כמה הוא יצדק וכמה ממכר הוא יהפוך..
לקראת מותו מסרטן הערמונית, באמצע שנות ה-90, לירי כתב ספר שבו התייחס אל המוות המתקרב כאל שיאם של החיים. כמו תמיד הוא ראה את הכל הפוך.
הנה סיפורו של טימותי לירי:
https://youtu.be/pGv2Xz2nCII
כשהביטלס נכנסים לשם ה-LSD תופס:
https://youtu.be/MCiYRqMY2i4
והניסויים שעשה עם ראם דס והתחילו את הכל:
https://youtu.be/iUPpypqWNgM
ויליאם קיד נולד בסקוטלנד והיה לפיראט מהמפורסמים בתקופתו. הוא נודע כשודד ים אכזרי וצמא דם במיוחד. החל משנת 1689 הוא פעל כשודד ים מורשה מהמלכה האנגלית נגד הצרפתים. כיוון שהוא וצוותו לא קיבלו תשלום, אלא אם כן לכדו שלל והם לא הצליחו ללכוד שלל צרפתי, הוא החל לפעול כשודד ים עצמאי. מאוחר יותר הוא נלכד ונשלח להישפט בבית המשפט העליון של חיל הים, על רצח אחד מאנשי צוותו, על פיראטיות ושוד.
במשפט נמצא קפטן קיד אשם ונדון למוות. וכך נתלה ויליאם קיד, שנשכר על ידי בריטניה כדי להגן על ספינותיה של חברת הודו המזרחית, בעוון של פיראטיות.
וכך הוצא ויליאם קיד להורג בלונדון. בביצוע גזר הדין בשנת 1701 הצליחו רק בניסיון השני, להוציאו להורג. גופתו נתלתה בשרשראות כדי להזהיר ספנים מלהפוך לשודדי ים.
מאז קיד מפורסם מאוד ב"אוצר הקבור" שהוא הותיר אחריו כביכול. מאז מותו, חיפשו רבים את שללו, שעל פי השמועות הוטמן במקומות שונים. חלק קטן מהאוצרות שצבר "קיד" אכן התגלו באי גרדינר הסמוך ללונג איילנד בארה"ב.
הנה קפטן ויליאם קיד - הפיראט המתחזה:
http://youtu.be/ikuigezkrwM
בר באמריקה. עת הארץ מוטלות גופות של שלושה אנשים. פטי ולנטיין יורדת במדרגות לרינת הבר ונדהמת למראה התמונה הברוטלית. מי רצח אותם?
ולמה?
רובין קרטר היה מתאגרף מצוין שיכול היה בקלות להיות אלוף העולם. אבל הוא הורשע ברצח הזה שמעולם לא ביצע. הוא ישב במשך 20 שנה בכלא על מעשה שלא היה אפילו מעורב בו.
בעת שישב בכלא, בשנות ה-70, פרסם הזמר הנערץ בוב דילן שיר מחאה ארוך ומפורט בשם "הוריקן", על סיפורו של המתאגרף שכונה בכינוי הזה וכמילות השיר "יושב בכלא על משהו שלא עשה".
את השיר מיקם דילן בתחילתו של אלבום מעולה שלו והפך אותו ללהיט ענק במצעד הפזמונים האמריקאי. וכשדילן כותב שיר על מישהו או על משהו, כל העולם מאזין. הוא עורר התעניינות עצומה במתאגרף השחור לשעבר שריצה שנות מאסר ארוכות בכלא.
השיר הארוך והקשה להאזנה הצליח לגרום למפורסמים רבים להצטרף למאבקו למשפט חוזר למתאגרף האומלל. גם במשפט זה הורשע, אך המאבק הציבורי נמשך. במשפט שלישי, דבר שלכשעצמו מתרחש באמריקה לעיתים רחוקות, אם בכלל, סוף סוף זכה קרטר למשפט צדק וזוכה לחלוטין מהפשע.
בנוסף לזיכוי, עשה השופט מעשה חשוב. הוא גינה קשות את הגזענות שעמדה בבסיס ההרשעות הקודמות.
התוצאה הייתה מדהימה לא פחות מהסיפור הלא יאומן שסיפרנו עד עכשיו. רובין קרטר, בחור שחור וחסר השכלה, משוחרר מהכלא אחרי 20 שנות מאסר על לא עוול בכפיו, התיישב ללמוד משפטים. הוא הפך לעורך דין בקנדה.
בוב דילן, אייקון ולוחם חברתי לאורך כל הקריירה שלו, לא חזר מעולם לשיר בהופעות את השיר שכתב עליו. הוא את העבודה שלו למען הצדק עשה.
הנה השיר של דילן עם תמונות מפרשת "הוריקן":
https://youtu.be/CCDo9Ms8qPg
על מסע ההופעות ב-1975 שהמשיך את המסע לזיכויו של קרטר (מתורגם):
https://youtu.be/yhp99E-XLwY
גירסת כיסוי לשיר "הוריקן" שחולל סערה:
http://youtu.be/INWM1_wJhuw
קדימון מהסרט "ההוריקן" על סיפורו של רובין הוריקן קארטר:
http://youtu.be/xLGdTAseMGM
קרבות אגרוף של רובין קרטר מהקריירה שנקטעה:
https://youtu.be/_wSUVM4ABvc
אחרי ששוחרר ולמד משפטים - עורך דין רובין קארטר נואם לפני קהל:
http://youtu.be/nhKew1z2UcY
וסרט תיעודי על פרשת רובין קרטר הוריקן:
https://youtu.be/YYHiRtgo3dA?long=yes
מי היו בוני וקלייד ואיך המדיה והציבור התאהבו בהם?
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
כיצד צ'ארלס מנסון נכשל במוסיקה והקים כת רצחנית?
תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.
הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.
כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.
הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.
אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...
באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...
וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.
למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.
בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!
הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:
https://youtu.be/kM1PBeImyOw
כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":
https://youtu.be/5TtQqbuLxrc
מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:
https://youtu.be/zMXnAcdv1OI
שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
כמה עובדות על מנסון:
https://youtu.be/lQqcVeu5mHc
וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:
https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes
תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.
הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.
כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.
הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.
אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...
באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...
וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.
למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.
בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!
הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:
https://youtu.be/kM1PBeImyOw
כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":
https://youtu.be/5TtQqbuLxrc
מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:
https://youtu.be/zMXnAcdv1OI
שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
כמה עובדות על מנסון:
https://youtu.be/lQqcVeu5mHc
וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:
https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes
מי היה הצייר הרוצח קאראווג'ו?
הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך. והוא היה גם... רוצח.
כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות. צייר ראליסטי שהדמויות שלו היו מזעזעות באמינותן, יחסית לתקופה. אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, גאון של שימוש באור ובניגודי אור וצל שיצרו דרמה.
קאראווג'ו היה גם אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות של אנשים רגילים, עם שילוב חסר תקדים בין העכשווי למיתולוגי ובין קודש לחול.
הוא צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.
בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.
למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.
אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.
החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.
אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.
מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד להתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. מי שמכנים לא פעם "הילד הרע של עולם האמנות" היה גאון שהקדים את זמנו. מאות שנים אחרי מותו הוא ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, גם אם בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.
הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה (עברית):
https://youtu.be/LVo87dtPZfg
באנגלית:
https://youtu.be/9whgBqmELIk
קדימון של סרט על חייו:
https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I
הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:
https://youtu.be/AG6cm3T1-q8
כך מציגים את האמנות שלו היום:
https://youtu.be/ZOIo2arwCOc
תכנית חינוכית על קאראווג'יו (עברית):
https://youtu.be/EZrqTnFwu3o?long=yes
והרצאה על הצייר האלים והמשפיע של תולדות האמנות:
https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך. והוא היה גם... רוצח.
כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות. צייר ראליסטי שהדמויות שלו היו מזעזעות באמינותן, יחסית לתקופה. אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, גאון של שימוש באור ובניגודי אור וצל שיצרו דרמה.
קאראווג'ו היה גם אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות של אנשים רגילים, עם שילוב חסר תקדים בין העכשווי למיתולוגי ובין קודש לחול.
הוא צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.
בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.
למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.
אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.
החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.
אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.
מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד להתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. מי שמכנים לא פעם "הילד הרע של עולם האמנות" היה גאון שהקדים את זמנו. מאות שנים אחרי מותו הוא ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, גם אם בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.
הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה (עברית):
https://youtu.be/LVo87dtPZfg
באנגלית:
https://youtu.be/9whgBqmELIk
קדימון של סרט על חייו:
https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I
הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:
https://youtu.be/AG6cm3T1-q8
כך מציגים את האמנות שלו היום:
https://youtu.be/ZOIo2arwCOc
תכנית חינוכית על קאראווג'יו (עברית):
https://youtu.be/EZrqTnFwu3o?long=yes
והרצאה על הצייר האלים והמשפיע של תולדות האמנות:
https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
מה קרה ב"משפט הקופים"?
על "הפושע" הבא יעניין אתכם מאד לקרוא... "משפט הקופים" היה הכינוי של משפט פלילי עסק בדרך שבה יש ללמד את מוצא האדם בבתי הספר באמריקה. הוויכוח שהביא למשפט נסב בין הדתיים שהאמינו בבריאת העולם כפי שהוא מוצג בתנ"ך, לבין החילונים שצידדו בתורת האבולוציה של צ'ארלס דארווין.
"משפט הקופים" הוא הכינוי שניתן ל"משפט סקופס" שנערך בשנת 1925 במדינת טנסי שבארצות הברית. במשפט הועמד לדין מורה ששמו היה ג'ון סקופס. סקופס הואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דרווין, על אף האיסור שנחקק בחוק 4 חודשים לפני כן, שבו נאמר שאין ללמד את תורת האבולוציה, מסיבות דתיות.
המורה ג'ון סקופס התנדב ללמד את תורת האבולוציה ובכך נענה להצעת "האיגוד האמריקאי לזכויות האזרח" שהתנגד לחוק הדתי והאנטי-מדעי וחיפש מישהו שיהיה מוכן להישפט על הפרתו, כדי להעלות את הנושא לתקשורת ולעורר דיון ציבורי בחוק. ההפגנות והעניין הציבורי בנושא ובאבולוציה גברו תודות למשפט.
בסוף המשפט, לאחר ערעור על הרשעתו, זוכה המורה סקופס בשל סיבות טכניות ולמעשה ניצח במאבק, אך החוק עצמו בוטל רק בשנת 1967 על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב.
הנה סיפורו של "משפט הקופים":
https://youtu.be/XcXaXNSs_lQ
כך התחיל הסיפור..
https://youtu.be/xOgI0b-tEAg
יומן חדשות מתקופת המשפט על פרשת משפט הקופים ועל החשיבות שלה:
http://youtu.be/ofM99LFZhxo
הסבר ארוך וסבוך על המשפט של האבולוציה נגד הדת:
https://youtu.be/woikQ-czejY
לפחות ביהדות ניתן לפשר בין אבולוציה ודת (עברית):
https://youtu.be/DnAs3qAq5jE
וסרט ארוך על משפט הקופים:
https://youtu.be/AMWXc365HMU?long=yes
על "הפושע" הבא יעניין אתכם מאד לקרוא... "משפט הקופים" היה הכינוי של משפט פלילי עסק בדרך שבה יש ללמד את מוצא האדם בבתי הספר באמריקה. הוויכוח שהביא למשפט נסב בין הדתיים שהאמינו בבריאת העולם כפי שהוא מוצג בתנ"ך, לבין החילונים שצידדו בתורת האבולוציה של צ'ארלס דארווין.
"משפט הקופים" הוא הכינוי שניתן ל"משפט סקופס" שנערך בשנת 1925 במדינת טנסי שבארצות הברית. במשפט הועמד לדין מורה ששמו היה ג'ון סקופס. סקופס הואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דרווין, על אף האיסור שנחקק בחוק 4 חודשים לפני כן, שבו נאמר שאין ללמד את תורת האבולוציה, מסיבות דתיות.
המורה ג'ון סקופס התנדב ללמד את תורת האבולוציה ובכך נענה להצעת "האיגוד האמריקאי לזכויות האזרח" שהתנגד לחוק הדתי והאנטי-מדעי וחיפש מישהו שיהיה מוכן להישפט על הפרתו, כדי להעלות את הנושא לתקשורת ולעורר דיון ציבורי בחוק. ההפגנות והעניין הציבורי בנושא ובאבולוציה גברו תודות למשפט.
בסוף המשפט, לאחר ערעור על הרשעתו, זוכה המורה סקופס בשל סיבות טכניות ולמעשה ניצח במאבק, אך החוק עצמו בוטל רק בשנת 1967 על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב.
הנה סיפורו של "משפט הקופים":
https://youtu.be/XcXaXNSs_lQ
כך התחיל הסיפור..
https://youtu.be/xOgI0b-tEAg
יומן חדשות מתקופת המשפט על פרשת משפט הקופים ועל החשיבות שלה:
http://youtu.be/ofM99LFZhxo
הסבר ארוך וסבוך על המשפט של האבולוציה נגד הדת:
https://youtu.be/woikQ-czejY
לפחות ביהדות ניתן לפשר בין אבולוציה ודת (עברית):
https://youtu.be/DnAs3qAq5jE
וסרט ארוך על משפט הקופים:
https://youtu.be/AMWXc365HMU?long=yes
מי היתה רוזה פארקס ובמה פשעה?
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
