הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".

כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.


הנה הסבר של הציונות:

http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4


וכך הופך הרעיון של השיבה היהודית לארץ ישראל לתנועה הציונית החשובה כל כך (מתורגם):

https://youtu.be/N2zYYQCYUvY?long=yes

זה היה בתקופת המאורעות, בשנות ה-30 של המאה הקודמת. השלטון הבריטי של אותם ימים אסר על הקמת ישובים יהודיים חדשים. בכדי להתחכם לאיסור של הבריטים, הוקמו ישובים רבים בשיטה שזכתה לשם "חומה ומגדל". הרעיון היה להקים ישובים יהודיים בארץ ישראל, בתוך יום אחד בלבד.

השיטה הייתה פשוטה: ביום העליה על הקרקע הגיעו אל מקום ההתיישבות משאיות, כשעליהן חלקים של צריפים, חומת עץ ומגדל שמירה, כולם מוכנים להרכבה. זו כמובן הסיבה לשם "חומה ומגדל".

וכך, בעזרתם של מתנדבים ומגוייסים רבים שהגיעו כדי לסייע לבנייה המהירה, נפרקו המשאיות והוקם כל היישוב החדש בו ביום. בערבו של היום היה הישוב כבר מוכן למגורים ולהגנה מפני הכנופיות הערביות שהתנכלו ליישובים היהודים.

את הקמת הישובים כך הגה שלמה גור, חבר קיבוץ בית אלפא. את החומה של היישובים הללו הוא הציע לבנות מלוחות עץ, כשביניהם הוכנס חצץ. החצץ מנע מעבר של כדורי רובים שירו לעיתים הפורעים הערביים, שהתקיפו לעיתים את הישובים החדשים. מהמגדל שהוקם בכל ישוב חדש כזה, צפו השומרים על הסביבה וזיהו מתקפות של פורעים או שוטרים בריטיים שמתקרבים. את הדרך להקים מגדל למד גור מהמגדלים שבנו אז במחנות של הנוער העובד.

התוצאה של "חומה ומגדל" הייתה 60 ישובים חדשים, שנבנו באצבע הגליל, עמק בית-שאן ועוד. מבחינת הישוב היהודי נועדו הללו לפרוץ את הגבולות הצרים שנקבעו בתכנית החלוקה הבריטית שיועדה למדינה היהודית העתידית.


הנה סרטון על חומה ומגדל (עברית):

http://youtu.be/e9F2g1cAY8Q


תיאור של הדרך בה בנו במהירות את הקיבוצים הללו (עברית):

http://youtu.be/etp5dTUpTAo


מוזיאון חומה ומגדל בניר דוד (עברית):

http://youtu.be/qTCIuJvDK08


שחזור חומה ומגדל בקיבוץ (עברית) (עברית):

https://youtu.be/buOWUvvTMiQ


ודרמה חינוכית על עלילות חומה ומגדל (עברית):

https://youtu.be/dABDmqw3qUw?long=yes

כ"ט בנובמבר הוא השם החגיגי שניתן לתאריך 29 בנובמבר 1947, היום שבו אישרה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) את תכנית החלוקה של ארץ ישראל, שגובשה בוועדת אונסקו"פ של האו"ם. הצבעת העצרת היא שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל.

תכנית החלוקה לא עברה בקלות. מרבית הערבים סירבו לקבל את הפתרון שהציעה הוועדה והתנגדו לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. גם חלק בציבור היהודי בארץ ובעולם ביקר את ההחלטה בשל השטח הצר שהוצע בתכנית למדינה היהודית ומשום שנזגר על ישובים יהודיים להיוותר מחוץ לגבולות המדינה היהודית. אך היו רבים שראו את הצד המלא של הכוס ושמחו על התקווה למדינה יהודית עצמאית אחרי 2000 שנות גלות.

החלטת עצרת האו"ם נועדה להוביל לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמה של שתי מדינות עצמאיות בה, מדינה יהודית ליהודים ומדינה ערבית ליושבי הארץ הערבים. בהחלטה נקבע גם שירושלים וסביבתה יהיו שטח שיישאר תחת פיקוח בינלאומי.

במהלך ההצבעה ישב הציבור היהודי בארץ, כשהוא צמוד למקלטי הרדיו. כולם עקבו בדריכות אחרי מהלך ההצבעה, כשבני המשפחה סופרים את הקולות בעד ונגד. משהסתבר שיש רוב, פרצה שמחה אדירה. בעד תכנית החלוקה הצביעו 33 מדינות, בעוד שנגדה הצביעו רק 13 מדינות. 10 מדינות נמנעו ומדינה אחת נעדרה מההצבעה.

מיד לאחר גמר ההצבעה התמלאו רחובות הארץ בחוגגים יהודיים. הם רקדו ברחובות במעגלים גדולים ובשמחה אין קץ, על המדינה היהודית שסוף סוף אכן תקום. המנהיגות אמנם ידעה שמלחמה היא עניין של זמן ושעוד מבחנים גדולים צפויים למדינה שבדרך, אבל היום ההיסטורי קידם במעט את בואה. כבר למחרת בבוקר החלו פרעות ומאורעות דמים כנגד יהודי הארץ.

השילוב הלשוני כ"ט בנובמבר משלב אותיות עבריות לציון של תאריך לועזי. זה נעשה כדי להקנות לתאריך נופך חגיגי וללמד על חשיבותו לעם היהודי. הרי באותיות משתמשים לרוב בתאריכים עבריים, כמו ה' באייר או י"א באדר, בעוד שתאריכים לועזיים מצוינים בסְפָרוֹת, דוגמת 4 ביולי, 1 באפריל וכדומה. דווקא השילוב הנדיר של הלועזי עם העברי מצביע על חשיבותו ההיסטורית של האירוע, כבעל חשיבות רבה לעם היהודי ועדיין קשור קשר חזק לאומות העולם האחרות. דבר דומה התרחש ביום הצהרת בלפור, המכונה לא פעם "ב' בנובמבר".


כ"ט בנובמבר בקצרה (עברית):

https://youtu.be/Dv-Ms-hXHJ8


סיפורה של ההחלטה החשובה (עברית):

https://youtu.be/ISuiKJfgjtQ


הנה מה שהוביל להצבעה החשובה של כ"ט בנובמבר (עברית):

http://youtu.be/vsBiFTc89PU


ההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר (מתורגם):

http://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


דבריו של דוד בן גוריון על חוויותיו האישיות מהיום המיוחד הזה (עברית):

http://youtu.be/IHoc-Sl7jAA


ובחיוך - על מסע השכנועים ה"משכנע" שעשתה ישראל כדי לשכנע את האומות להצביע (עברית):

https://youtu.be/sAI7OiWnSwQ

מכתב אחד קצר ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ריגש את העם היהודי כולו באותם זמנים והפך את חלום המדינה היהודית לקרוב מתמיד. המכתב הרשמי נשלח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אל נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. הוא אמר בלשון רשמית ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל."

המכתב נקרא "הצהרת בלפור" (Balfour declaration). הוא היה ההישג המדיני הציוני הגדול ביותר עד אותה עת. אימפריה בינלאומית מכירה באופן מסוים בזכות היהודית על ארץ ישראל. וואו!

אמנם העובדה שהאימפריה הבריטית מכירה בפעם הראשונה בארץ ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי הייתה רק מילים, אך בעיני התומכים בתנועה הציונית היא הייתה משמעותית מאד והיסטורית. זו הפעם הראשונה מאז הגלו הרומים את היהודים לפני כ-2000 שנה, שבה מכיר כוח אימפריאלי משפיע באזור, בזכות כלשהי של היהודים על ארץ ישראל.

החשיבות של ההצהרה גדלה בזכות העובדה שבריטניה הייתה קרובה לכיבוש מלא של ארץ ישראל. אמנם לא הובהר בבירור מהי אותה "ישות יהודית מדינית בארץ ישראל", אך ההצהרה על הישות הזו פתחה פתח להמשך המסע הציוני ונתנה "רוח גבית" למפעל הציוני.

המכתב הזה, מאת האימפריה העולמית החשובה שהייתה באותן שנים בתהליך של כיבוש ארץ ישראל מהתורכים ששלטו בה שנים רבות, לא נכתב סתם. הוא היה שיאו של תהליך מדיני-פוליטי ארוך ומייגע, שבו לחצו מנהיגים ציוניים את ממשלת בריטניה לקבל הצעה שהגישה ההנהגה הציונית. הוא היה גם ההצלחה הראשונה מסוגה, מאז התחיל הרצל את המסע הציוני, להכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל. סימן קטן אך משמעותי מבחינה סמלית.

יום פרסום ההצהרה, 2 בנובמבר, הפך בשנים הראשונות ליום חשוב ביותר לתנועה הציונית. נהגו אז לחגוג אותו בטקסים בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם. באותה תקופה אף ספרו את השנים מאז יום הצהרת בלפור, לציון של תאריכים ואירועים שקרו בארץ ישראל. על מצבת אליעזר בן יהודה, למשל, מופיע מועד מותו "מאז הצהרת בלפור".

אגב, הדמות המרכזית בהפעלת הלחץ והשתדלנות הפוליטיים הייתה ד"ר חיים ויצמן, מדען יהודי בריטי ולימים הנשיא הראשון. ממשלת בריטניה העריצה את ויצמן בשל הישגיו המדעיים, שכן אלו סייעו באופן משמעותי ליכולתה של בריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה. את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית תעל וייצמן בתבונה לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.


הנה סיפורה של הצהרת בלפור (עברית):

http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s


היו המון ויכוחים על הניסוח של בלפור להצהרה (עברית):

https://youtu.be/v5GNe29V5oQ


על החשיבות של ההצהרה והלקח ממנה (עברית):

http://youtu.be/HiiofCD7Vr0


מצגת וידאו שמסבירה בצורה מקורית את הצהרת בלפור (עברית):

http://youtu.be/-U3Ss1hUpa8


מספר שנים אחר כך, כשבא הלורד בלפור לבקר בארץ ישראל (עברית):

http://youtu.be/PVSS8Ao5BAw


והשתלשלות העניינים שהובילו להצהרת הבלפור החשובה ומעוררת המחלוקת (מתורגם):

https://youtu.be/woqxgoCHDWo?long=yes

פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. תחילתה במאמר בעיתון אנטישמי וסופה במשפט משפיל ועונש קשה לקצין צרפתי שכל חטאו היה היותו יהודי.

הכל החל בתבוסה המוחצת שהנחיל הצבא הפרוסי לצבא צרפת. ההשפלה הקשה שחוותה המדינה שזה מכבר הונהגה על ידי נפוליאון בונפרטה והייתה הכוח האירופי החזק והמאיים מכולם, לא נתנה לה מנוח. הטראומה שסבלו הגנרלים הצרפתים הביאה לחיפוש אחרי סיבות. לאחר שהתגלה שמרגל פעל במטה הכללי הצרפתי חיפשו אשמים ולא ממש מצאו. אבל האנטישמיות שרווחה אז שאירופה בכלל וגם בצרפת, הביאה אותם לכך שהם יטילו את האשמה בבגידה על היהודי היחיד ששרת בו.

קראו לו אלפרד דרייפוס והמשפט שלו יהפוך לאחת הפרשיות החשובות בהיסטוריה היהודית. בעיקר משום שהוא אחת הסיבות ללידתה של הציונות ובעקבותיה, של מדינת ישראל.

אבל כיצד קרה שמשפט של צרפתי גורם לתהליך שבסופו תוקם מדינה ליהודים?

פסק הדין הרשיע את דרייפוס בבגידה. בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, נשללו דרגותיו כשהמוני אדם קוראים מסביבו קריאות אנטישמיות, כנגד היהודים. הוא נשלח למאסר עולם ב"אי השדים" שמול חופי גיאנה הצרפתית.

אבל מי שיקרא על הפרשה ויעקוב אחריה בעיון יהיה עיתונאי יהודי מווינה. קראו לו הרצל ולא מעטט בעקבות גילויי האנטישמיות שהתגלו בפרשה הזו, הוא יחליט לעשות מעשה. הרצל הבין ששנאת היהודים חייבת להוביל את היהודים למדינה משלהם. מכאן הוא יחל את מסעו ליסוד מדינה ליהודים, מסע שגם אם יהיה קשה וארוך, הוא יוכתר לבסוף בהצלחה. אנחנו כאן, גם קצת בזכות פרשת דרייפוס.


על פרשת דרייפוס:

https://youtu.be/E212ggKqKt0


הפרשת והשפעתה על הרצל (עברית):

http://youtu.be/UmhynKCzLgs


התפנית במסע הציוני שעוררה פרשת דרייפוס (עברית):

https://youtu.be/KEDK61TknUM?t=1m11s&end=3m20s


והקשר המדהים בו הביאה פרשת דרייפוס להקמת מדינת ישראל (מתורגם):

https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes

הקופה הכחולה, או הקופסה הכחולה, של הקרן הקיימת לישראל היא קופת כסף ששימשה בעבר לגיוס תרומות מהיהודים בכל העולם, כמו גם מהיהודים במדינת ישראל.

בעזרת הקופסה הכחולה, שנראתה ליהודים בארצות הברית כמו הקופות שבהן השתמשו לגיוס כספים לבתי-הכנסת בגולה, הצליחו אנשי הקרן הקיימת לקבל תרומות רבות.

בימים שלפני קום המדינה שימש גיוס התרומות את הקרן הקיימת לישראל, בקיצור קק"ל. התרומות שימשו כסיוע כספי לקרן שהוקמה כדי לרכוש אדמות בארץ ישראל, לקראת שיבת העם למולדתו.

בארץ לעומת זאת, היא הפכה לסמל התרומה האישית לנטיעת עצים בארץ ישראל. בכל יום שישי עברה המורה בין התלמידים וכל אחד תרם את המעות שהביא מהבית.


הנה הקופסה הכחולה של הקק"ל:

https://youtu.be/fYSHo3VAqOk


והקרן הקיימת לישראל עצמה (עברית):

http://youtu.be/1S9s7QoDCyg

הקרן הקיימת לישראל, בקיצור קק"ל, קמה בשנת 1901, לאחר שהקונגרס הציוני הכללי החליט בבאזל להקים קרן כספית שתרכוש אדמות בארץ ישראל, לקראת שיבת העם למולדתו.

הקרן נוסדה לשם איסוף כספים מיהודים, כדי לקנות קרקעות בארץ ישראל ולצורך של הכשרתן להתיישבות יהודית.

לצורך כך החלו בקק"ל לגייס תרומות מהיהודים בכל העולם, באמצעות הקופה הכחולה שנראתה כמו הקופות שבהן השתמשו לגיוס כספים לבתי-הכנסת.

במהלך השנים היה קק"ל לאחד הגופים שתרם להפיכת ט"ו בשבט לחג האילנות.

לאחר קום מדינת ישראל, בשנת 1961, נחתם "כתב האמנה" בין המדינה וקק"ל. באמנה זו קיבלה הקק"ל מהמדינה ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ, נטיעת עצים רבים בהן על מנת שיהפכו לייערות ועל ההסברה החינוכית-ציונית בישראל.


הנה סרטון על הקמת הקק"ל (עברית):

http://youtu.be/1S9s7QoDCyg


ועוד על הקרן הקיימת לישראל (עברית):

http://youtu.be/kdVTpl_oVBM

מלחמת השפות (War of the Languages) הייתה אירוע היסטורי שהתרחש ביישוב היהודי בארץ בשנת 1913 וזכה לכינויים נוספים כמו "ריב הלשונות".

מדובר היה בסערה ציבורית שקמה סביב סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

המאבק התנהל כנגד חברת "עזרה" של יהודי גרמניה. מצד אחד עמדו נציגי חברת "עזרה" הגרמנית, שרצו להקים מוסד לחינוך טכנולוגי ראשון בארץ, שמו "טכניקום", לימים הטכניון של היום. החברה הודיעה שלימודי המדעים בו יתקיימו בשפה הגרמנית.

חייבים להודות שהיה הגיון מסוים בהחלטה. העברית של אותם ימים היא שפה שחסרים בה מונחים מקצועיים, מדעיים והנדסיים רבים. הגרמנית היא שפה מפותחת ומובילה בעולמות הללו באותן שנים.

אבל למול אנשי "עזרה" הגרמנים נאבקו סטודנטים ציוניים להוראה, מורים ואנשי חינוך, כולם חלק מהיישוב היהודי בארץ. כולם רצו ששפת הלימוד היחידה, גם במוסד האקדמי טכניקום וגם בבית הספר התיכון שלידו, תהיה עברית.

הפגנות, שביתות, מאמרים ונאומים - הוויכוח בין הצדדים היה קשה. הוא עבר שלבים רבים עד שהוכרע. במהלכו התפטר מתפקידו מנהל פרויקט הקמת "טכניקום", ד"ר שמריהו לוין. הוא מונה על ידי חברת "עזרה", אבל תמך דווקא בעברית כשפה עיקרית בבית הספר.

מ"עזרה" פרשו גם רבים מהמורים במוסדותיה, במה שהיה אקט של השתחררות מה"אפוטרופסות" שלה ושל ארגונים דומים מהגולה ומעבר לעצמאות של החינוך בארץ ישראל.

המאבק הוכרע ב-1914, כשהודיעה חברה "עזרה" שהלימודים יעברו בהדרגה להתקיים בעברית. זה היה נצחון חשוב לתפיסת השפה העברית ותפקידה בציונות. בעקבותיו החל תהליך של הקמת מוסדות חינוך עבריים, דוגמת בית הספר הריאלי בחיפה ובית המדרש העברי למורים.

מלחמת השפות עתידה להיות אבן דרך במסע להקמת המדינה והמאיץ של התפתחות רשת חינוך עברי, בחסותו של ועד ציבורי הדוגל בערכים לאומיים וציוניים.


#הרקע למלחמת השפות
אם רוצים להבין את מאבק השפות הזה, חשוב לדעת מה הייתה התפיסה הציונית כלפי היידיש. היידיש הייתה אז שפה עשירה, עמוקה יותר ורבת רבדים, שדחקה את העברית במזרח אירופה. אבל שפת אמם של מרבית יהודי ארצות אירופה ייצגה אצל הציונים את התרבות היהודית המנוונת והמתרפסת של הגולה. היות והתרבות הגלותית הזו גם שללה את הציונות הם ראו את היידיש באופן שלילי. הרצל ראה בה את שפת הגיטו וכתב על "שפות המסתרים, שמדברים האסורים בבתי כלאם".

במערב אירופה ובצפון אמריקה, לעומת זאת, דחקו את העברית דווקא שפות ההשכלה והמקום, כמו גרמנית, פולנית, צרפתית, ספרדית ואנגלית.

לכן היה ויכוח של ממש בין הציונים של מזרח אירופה ושל מערבה לגבי השפה שתיבחר להחליף את היידיש בארץ.

מצד אחד ניצבו הציונים של מערב אירופה, בהנהגת דמויות מפתח בציונות המדינית דוגמת הרצל ונורדאו. הם סברו שהיידיש היא שפה מאובנת שראויה להיעלם. היא מכשילה ומקשה על "היהודי החדש", באימוץ ההכרחי בעיניהם של ההשכלה, כדי לעמוד באתגרי העולם המודרני. לשיטתם צריכה השפה הציונית החדשה להיות שפה מודרנית, מעודכנת ומשכילה כמו גרמנית, צרפתית והאנגלית - שפת המדינה שממנה בא אותו יהודי חדש.

מצד שני עמדו עד העלייה השנייה שוחרי העברית וסופרים שהקפידו לכתוב בה. הם היו חדורים בתחושת נחיתות וחשש מפני השכחה ובידוד. "השפה העברית נותרה ללא דוברים וקוראים. אין לנו עם ואין ספרות ואין תנועה ואין תחייה. אין לנו דבר" - כתב בשנת 1901 דוד פרישמן.

העברית עדיין לא נתפסה כשפה שאפשר להנחיל לציבור הרחב ולהפוך אותה לחלק מההגשמה של החזון הציוני. בתקופת העלייה השנייה היא עדיין שפה דלה במילים.

השפה העברית בשנת 1904 הייתה שפת הוראה רק ב-6 מתוך 29 בתי ספר מאורגנים בארץ ישראל.

משום כך קשה היה אז לוותר על שפת האם, בדרך כלל יידיש, או על שפת מדינות המוצא של הציונים.

בוויכוח החריף והמתמשך בין תומכי היידיש ושפות המוצא ובין תומכי העברית נדרשה הכרעה.

כי העברית לא התכוונה לוותר. אחד מראשי הלוחמים עליה היה אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית. זאת על אף שהיה תלוי בעזרה במימון של חברת "עזרה" להוצאה של המילון העברי שלו לאור.

זה היה חיזוק משמעותי עבור הלאומיות היהודית בארץ ישראל. התוצאה הייתה התפתחות של רשת חינוך עברי, שטיפחה ערכים לאומיים וציוניים. גם השלטונות הטורקיים הכירו בהמשך בעברית כשפת הוראה לגיטימית ואחריהם יבוא גם שלטון המנדט הבריטי בארץ, שיכריז, לצד האנגלית והערבית, גם על העברית כשפה רשמית. היישוב העברי הלך והשתחרר מהשפעת השפות זרות ומתלות תרבותית בהן.

הניצחון במאבק היה בסופו של דבר נחלתם של המצדדים בשימוש בארץ בשפה העברית. עד היום משמש המאבק על השפות בארץ כסמל לניצחון של ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.


הנה סיפורה של מלחמת השפות (עברית):

https://youtu.be/DwQSTvDdMW0


עמדות הצדדים במלחמת השפות (עברית):

https://youtu.be/3VdBcMKWQz8


ותפקידו של אליעזר בן יהודה במלחמת השפות (עברית):

https://youtu.be/0cowtfdYb2k

ממש לא. תל אביב קמה מהחולות. היא החלה כעיר קטנה בגודל של שכונה תל אביבית של היום וכונתה "פנינת הציונות". על אף הרבה מאד ספקות של "מומחים" ונסיונות לדכא את ההתלהבות של בוני העיר, היא הפכה די מהר לאחד המקומות ההומים ומלאי אדם בארץ ישראל ולאחר מכן במדינת ישראל.

כיום היא העיר הגדולה בישראל וודאי החשובה והמצליחה שבערינו, אבל ההתחלה היתה צנועה יותר.. קבוצת יהודים תושבי יפו, רצו לחיות חיים עבריים עצמאיים וללא תלות בערבים שביפו. הם החליטו בשנת 1909 לייסד את שכונת אחוזת בית. חלומם היה להקים שכונת בתים נמוכי קומה ומוקפים בגינות, משהו כמו ישוב קהילתי של היום. קבוצה זו התכנסה בשנת 1906 והפכה לאגודה. התכנית היתה להקים עיר עברית ומודרנית מחוץ ליפו, ממש כמו הערים שבמערב אירופה. לאחר הקמת "אחוזת בית" הוסב שמה בשנת 1910 ל"תל אביב" ובהדרגה היא גדלה והתפשטה לכל הכיוונים והיתה לבירת העסקים ומרכז הפעילות של מדינת ישראל.


הנה תל אביב הקטנה בשנת 1935 (עברית):

http://youtu.be/F2iGPT4rZ3g


סקירה על החיים בתל אביב הקטנה (עברית):

http://youtu.be/a29uu-sXtvs


וסרט ארוך עם תולדות תל אביב ב-100 השנים האחרונות (עברית):

https://youtu.be/D8B61WQJ9QU?long=yes

בנימין זאב הרצל מכונה "חוזה מדינת היהודים". זאת משום שהוא היה הראשון שהחליט שחשוב שליהודים תהיה מדינה משלהם. הוא זיהה את האנטישמיות נגד היהודים כתופעה חמורה שתרדוף את יהודי אירופה ובאופן מסוים השואה שתפרוץ כמה עשרות שנים אחר-כך הייתה התממשות של כל חששותיו.

הרצל היה דוקטור למשפטים, מחזאי, סופר ועיתונאי, אבל הוא היה קודם כל מנהיג וממציא הציונות - האיש שרצה שהיהודים יחזרו הביתה לארץ ישראל, כדי להקים מדינה יהודית חדשה וחופשית. הוא כתב ספרים שהציגו בפרוטרוט את דמותה של המדינה היהודית, גייס תמיכה בעולם והפך במהירות למנהיג היהודים באשר הם.

הרצל התגלה במהירות כגאון דיפלומטי. הוא ידע למכור למנהיגים הרלוונטיים, כמו הקייזר האנטישמי והסולטן התורכי השולט אז בארץ ישראל, את רעיונותיו. הרצל הצליח "למכור להם" את הסיבות שמצא, למה כדאי להם לעודד מדינה יהודית בארץ ישראל. הוא נסע לארץ ישראל, נפגש וביקש מהסולטן הטורקי את עזרתו ואישורו להקים מדינה יהודית ועוד.

הוא אמנם לא זכה בחייו לראות את התגשמות חלומו ורק חצי מאה אחר-כך הוכרזה מדינת ישראל,אבל פעילותו הייתה בלתי נתפסת במונחים של אדם בודד, צעיר יחסית ובסך הכל, הבה נזכור, עיתונאי.

בחייו האישיים והמשפחתיים לא הצליח הרצל יותר מדי ומשפחתו התפרקה. גם בריאותו לא הייתה טובה והוא מת בן 44 בלבד, בשנת 1904, בכפר שבאוסטריה התחתית. בצוואתו ביקש הרצל להיקבר "קבורת עניים", לצד קברו של אביו. הוא ביקש שלא יינשאו נאומים על קברו ולא יונחו זרי פרחים. משאלתו האחרונה הייתה שעצמותיו יועלו לארץ ישראל לאחר שתוקם המדינה. ואכן, הוא נקבר בחלקה המשפחתית בבית העלמין דבלינגן,אך למרות בקשותיו הגיעו המונים להלוויה ודוד וולפסון אף נשא דברים.

לאחר קום המדינה הועלה ארונו ונקבר במקום שנקרא על שמו, הר הרצל בירושלים.


הנה סיפורו של הרצל (עברית):

https://youtu.be/PV-W9f0wNFE


תקציר חייו של הרצל בסרטון הבא (עברית):

http://youtu.be/doKHB3fz0fk


סרטון משעשע על מה קורה כשהרצל עם חבר מגיעים לחגוג את יום העצמאות היום (עברית):

http://youtu.be/heFD2msV--4


עוד על חייו של בנימין זאב הרצל (עברית):

http://youtu.be/KKwW_cFmLbQ


סיפור ביקורו של "מלך היהודים" בארץ ישראל (עברית):

https://youtu.be/ogz4_nXTtzo?long=yes


תחנות חייו (עברית):

https://youtu.be/YYJ_5J_rX7s?long=yes


עלילותיו המדהימות של הרצל (עברית):

https://youtu.be/KEDK61TknUM?long=yes


והנה סיפורו של מי שהבין והגשים לחלוטין את הצורך של היהדות בארץ משלה (מתורגם):

https://youtu.be/L9v3xrO4tMI?long=yes

אקסודוס הוא השם של אוניית מעפילים מפורסמת בתולדות העליה לארץ בתקופת הבריטים. האקסודוס יצאה מחופי דרום צרפת בשנת 1947, במטרה להגיע לארץ ישראל. על סיפונה היו כמעט 5000 נוסעים ניצולי שואה. הבריטים לא איפשרו לנוסעי האניה להיכנס לארץ ישראל ולאחר מאבק מר, הם העבירו אותם בכוח למחנות עקורים בגרמניה.

לאחר כשנה במחנות המעצר בגרמניה, עלו רוב נוסעי האוניה לארץ, ובשנת 1948 הושלמה עלית מעפילי "אקסודוס" ארצה.

חשיבותה של "אקסודוס" הייתה בהד התקשורתי העצום שהיא עוררה בכל רחבי העולם, בזכות עקשנות המעפילים. התגובות המזועזעות בעולם היו מהדברים שגרמו לממשלת בריטניה להכיר בכך שאין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודיים ושעליה להעביר את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.


הנה האקסודוס והסיפור שלה (עברית):

http://youtu.be/VlVleli7BlE


הרצאה קצרה על האונייה שנלחמה בבריטים (עברית):

https://youtu.be/JXyy6ceBz0A


הילדים שזיהו את עצמם על הספינה אקסודוס (עברית):

https://youtu.be/aal4czOMMIg


וסיפורה המלא של הספינה אקסודוס (עברית):

https://youtu.be/cTqzXv1ybKs?long=yes

הגירה (Immigration) היא תנועה של אנשים ממקום למקום בעולם. לרוב משתמשים במושג הגירה למקרים של תנועה אנושית חוצה גבולות ולפרקי זמן של יותר משנה.

הגירה יכולה להיות בין מדינות או בתוכן, לתקופה קצובה או לצמיתות. הסיבות לה הן מגוונות. יש מקרי הגירה מרצון או מאידאולוגיה, אך יש גם הגירה שאינה מרצון, אלא מאילוץ, כמו במקרים של רעב, מלחמה, אסון טבע או אפילו סחר בבני אדם.

ישנם סוגי הגירה מגוונים. השימוש הכי נפוץ במילה "הגירה" הוא לציון של מעבר אנשים בין מדינות. במסגרתה הם עוברים ממדינה למדינה, לצורך התיישבות במדינה החדשה, לצמיתות או לכמה שנים.

הגירה כזו היא לא פעם כלכלית ונועדה לשפר את הקיום ותנאי המחיה. במידה וההגירה הזו היא מסיבית וכרוכה במעבר של קבוצות גדולות של בני אדם, לעתים קרובות, היא עלולה לגרום, חוץ מחבלי קליטה קשים, גם למחסור במשאבים, לאינפלציה ולאבטלה.

יש גם הגירה פנימית, המתרחשת בתוך מדינה, הגירה מהכפר אל העיר הידועה כאורבניזציה, בעברית עיור, הגירה בין אזורים שונים באותה מדינה, הגירה במרחב העירוני - ממרכז העיר לפרבריה, או משכונה לשכונה, בשל ירידה במעמד הכלכלי-חברתי של שכונה).

יש הגירה של פליטים. זוהי לא פעם הגירה המונית, המתרחשת כתוצאה מאסון טבע, מלחמה גדולה, מלחמת אזרחים וכדומה.

קהילות חקלאיות שונות מקיימות הגירה עונתית, המתרחשת באופן קבוע ומדי שנה.

הגירה בין יבשתית קיימת גם היא והיא שינתה משמעותית את הרכב האוכלוסייה ביבשות כמו אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ואזוריפ שונים ביבשת אפריקה. ההתיישבות באמריקה, לאחר גילויה, היא מקרה קלאסי של הגירה כזו וכמוה, אם כי משוערת, היא ההגירה הקדמונית של האדם המודרני, מאפריקה לאסיה ולאירופה, לפני כ-100 אלף שנים.

העליה לארץ ישראל גם היא נחשבת להגירה ויש לה ממדים והיבטים ייחודיים שבהם נעסוק בערך נפרד.


הנה ההגירה הקרובה לליבנו - העליה לארץ לפני ואחרי קום המדינה (עברית):

https://youtu.be/YRrGP3suEyg


כשהבריטים היו כאן זו הייתה העפלה (עברית):

https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU


אחרי קום המדינה זו הפכה למשימה של הממשלה הצעירה (עברית):

https://youtu.be/z2aMfI6xT3c


מושג העליה ומה זו הגירה (עברית):

http://youtu.be/phg2g5o4zgA


על הגעגועים של המהגרים (עברית):

http://youtu.be/33_jJ_xNQvM


וסרט תיעודי שמראה כמה ההגירה היא מרכזית בסיפור של ארץ ישראל (מתורגם):

https://youtu.be/FdeNVADAMfs?long=yes

מגן דוד הוא סמל שנולד הרבה לפני שהיהדות אימצה אותו לסמל. כבר לפני אלפי שנים הוא מופיע בתרבויות המזרח הרחוק ותרבויות אלה משתמשות עד היום בצורת המגן דוד. גם אצל עובדי אלילים פָּגָנִיִּים, בכנסיות מהמאה ה-1 לספירה ואפילו בתרבות המוסלמית משמש המגן דוד כבר בזמנים קדומים, כל זאת עד שהיהדות אימצה אותו לסמל שלה.

לסמל יהודי מובהק הוא הפך רק באמצע המאה ה-14, בימי הביניים. זה קרה כשהעניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות לשאת דגל והם בחרו בסמל של מגן דוד. זה הרגע ההיסטורי שבו נולד הזיהוי של מגן דוד עם הדת היהודית.

אמנם נמצאו סימנים לכך שכבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפני הספירה, השתמשו בו יהודים (הוא נמצא על חותם יהודי שנמצא בצידון, כמו גם בבתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני), אך הוא עדיין לא מתנוסס לצד סמלים יהודיים מוכרים של התקופה, אלא לצד סמלים נפוצים אחרים בתרבויות העתיקות של המזרח, כמו הכוכב המחומש הידוע בשם "חותם שלמה" וצלב הקרס, אז עדיין סמל ההרמוניה והשלום (ראו באאוריקה בתגית "סווסטיקה").

מגן הדוד נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. מקור השם "מגן דוד" הוא ככל הנראה באגדה מימי הביניים, שמספרת על שלמה המלך, בן דוד, ועל מגן זהב שעליו נחרטו שמותיו של אלוהים. מסורת אחרת מציינת שהסמל הופיע על המגנים של צבא דוד המלך.

מבחינה גאומטרית מגן דוד הוא הקסגרמה, כוכב בעל שישה קודקודים, שהוא סוג של משושה משוכלל.


הנה מקורות ותרבויות שונות שרואות את המגן דוד באופן שונה ודומה (עברית):

https://youtu.be/oraj8pvosi0


ההסבר הדתי למגן דוד המלך (עברית):

https://youtu.be/cxQufWus2cQ


מגן דוד מתואר בשיר (עברית):

https://youtu.be/-b69OlX71wo


יש המוצאים בו משמעויות וקשרים נסתרים (עברית):

https://youtu.be/3B6gctIDv74


יש המוצאים קשר מרתק עם עם ישראל (עברית):

https://youtu.be/BJIrDI51iyQ


אחרים מעמיקים עוד יותר בזיהוי רוחני (עברית):

https://youtu.be/cxQufWus2cQ


כך מכינים מגן דוד בקיפולי נייר (עברית):

https://youtu.be/dkh9dTV4BXs


ומגן דוד היה בשימוש גם של תרבויות אליליות קדומות (עברית):

https://youtu.be/BG5tdaWquNU?long=yes

לאחר שבתאריך כ"ט בנובמבר התקבלה החלטה של ארגון האומות המאוחדות על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, לצד מדינה ערבית, התנגדו הערבים לכך.

כמעט מיד החלו פעולות כנגד יהודי ארץ ישראל והאווירה בארץ הייתה של כמעט מלחמה.

דויד בן גוריון, מנהיג היישוב היהודי בארץ ישראל, הכריז על הקמתה של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח ובתגובה ערבית מיידית החלו כוחותיה להילחם במדינה הצעירה.

במלחמת העצמאות של מדינת ישראל הצעירה, כנגד המדינות והכנופיות הערביות שהתנגדו לה, ניצחה המדינה הקטנה וחסרת האמצעים ומאז הפכה לאחד הפלאים המדיניים הגדולים בתבל.


הנה קצת על נפלאות מדינת ישראל (עברית):

https://youtu.be/9G7lKaa5UNo


על סיפור הקמתה של מדינת ישראל (עברית):

http://youtu.be/_YvbzN18gME


סרטון על הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר (עברית):

http://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


הכרזת מדינת ישראל (עברית):

http://youtu.be/VlOGvqSSekc


התוצאה המופלאה - מדינת ישראל:

https://youtu.be/AoizSL-TEJQ


וקפיצות הזמן של התפתחות ישראל:

https://youtu.be/uKQqExx8wsk

"מדינת היהודים" (Der Judenstaat), הספר שפורסם על-ידי תאודור הרצל בסוף המאה ה-19, הציע הקמת מדינה יהודית עצמאית כפתרון לבעיית העם היהודי. כיום הספר נחשב אחד הספרים החשובים בכל הזמנים, אבל הוצאתו לאור של הספר הייתה קשה ומורכבת. הרצל סיפר פעם שחברו, הד"ר אמיל שיף, בכה כשקרא בו. הרצל חשב שהוא מתרגש מהספר ומרעיונותיו אך הסתבר לו שידידו חשב שהרצל יצא מדעתו... והוא לא היה היחיד - חברים רבים שלו חשבו שהרעיון שלו בלתי אפשרי.

אבל גם המוציאים לאור סירבו כולם להוציא את הספר לאור. למזלו של הרצל נמצא לבסוף מוציא לאור, לא יהודי, שהתלהב מהספר. הוא פרסם את הספר במהדורה קטנה של 3,000 עותקים והספר הפך להצלחה מסחררת. חלק התלהבו וחלק לעגו לרעיונות שבספר, אבל כולם גרמו לו להפוך לרב מכר ובמהלך השנים הוא תורגם לשפות רבות. כמובן שזה לא הפריע לספר גם לשנות את העולם ולסייע להרצל להקים את התנועה הציונית, שתקים את המדינה..


הנה דיון בספר הזה, שעשה לנו מדינה (עברית):

https://youtu.be/mI13TcgDDRM?long=yes

נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.

ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.

סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.

ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.

כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.

למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.

זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.

מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.

בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.

וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.

ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".

היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.

תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.

לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.


על חייו של חיים ויצמן (עברית):

https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw


סיפורו של חיים וויצמן (עברית):

https://youtu.be/C8zOj6WaqYI


הבית שלו בעיר רחובות (עברית):

https://youtu.be/Hy0m_jYeSms


סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):

http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s


מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):

https://youtu.be/gYy9KYJyksU


ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):

https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes

לפחות בתחום אחד נחשבת מדינת ישראל לפלא עולמי. אין עוד מדינה שחדלה להתקיים למשך אלפי שנים ונוסדה שוב. אין גם ארץ שצאצאי הגולים שלה חוזרים מרחבי העולם בהמוניהם והופכים מחדש לתושביה המחוייבים לה ואזרחים שווי זכויות בה. כולנו כאן צאצאי היהודים שהוגלו על ידי הרומאים בתום המרד הגדול, פוזרו ברחבי האימפריה או נשלחו לעבדות ברומא.

אבותינו שרדו ושמרו בקנאות על יהדותם וכמיהתם לציון, היא ארץ ישראל. אנו מגשימים את חלומם וחיים שוב בארצנו, ממש כמו שנבאו בעבר הנביאים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל בתנ"ך.


הנה אנחנו, כלומר העם היחיד שחוזר מהגלות:

https://youtu.be/THtNcvFRcl0


עם שהקים את מדינתו מחדש ובירתו ירושלים:

https://youtu.be/LYa9VPVAJI8


הדרך המופלאה שעושים חיילינו והחיילות שלנו:

https://youtu.be/yl3HTEpeKhM


היופי של ישראל ואנשיה:

https://youtu.be/AoizSL-TEJQ


גם היופי של החיילות הישראליות היה לתופעה מדוברת ומיוחדת בכל העולם:

https://youtu.be/UKymPfiDsjM


איך הגענו למדינה יהודית (עברית):

https://youtu.be/CRXdF-QM3cA?long=yes


וסרט תיעודי באנגלית על תולדות ישראל - העם, הארץ והמדינה:

https://youtu.be/baXIyOOTQBc?long=yes

מלחמת העצמאות, או מלחמת השחרור, פרצה בשל ההתנגדות של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כבר עם החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמה של מדינה יהודית בחלק ממנה, התגבשה חזית ערבית חזקה כנגד יהודי ארץ ישראל ופרצה המלחמה.

עם הכרזתו של בן-גוריון על הקמת המדינה, התגברה המלחמה בין ערביי ארץ ישראל, ביחד עם צבאות מדינות ערב, שהצטרפו אליהם ופלשו למדינה הצעירה. מולם עמד צה"ל, צבא ישראל הצעיר והלא-מצויד שאך זה הוקם.

המלחמה הסתיימה בשנת 1949, בנצחונו המוחלט של צה"ל. צבאות ערב נהדפו לחלוטין וגבולות המדינה הורחבו אף מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטה של עצרת האו"ם.


כך פרצה המלחמה והוקמה המדינה (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME


על פריצת מלחמת העצמאות (עברית):

http://youtu.be/QsT1cV_ouNc


והסיפור המלא על מלחמת העצמאות שפרצה עם פלישת צבאות ערב לאחר ההכרזה על הקמת המדינה (מתורגם):

https://youtu.be/zdt4L6VTbi4?long=yes

יוסף טרומפלדור היה לוחם בצבא הרוסי, שהפך לחלוץ בגליל וחקלאי. הוא גם היה מפקד ונפל בקרב על תל חי, שבה חי ועבד. עוד בטרם הגיע לארץ ישראל, טרומפלדור היה רוסי. הוא התגייס לצבא הרוסי והיה לקצין היהודי הראשון בו. הוא הצטיין כלוחם בקרב במלחמת רוסיה-יפן, אך נפצע קשה ואיבד את ידו השמאלית, שנקטעה לגמרי.

היד הקטועה שלו לא הפריעה לו להגשים את חלומו ולהגיע לארץ ישראל, לעבוד בה בשיתוף עם צעירים ציונים כמוהו ולהגן עליה. באומץ ליבו ואישיותו הפך טרומפלדור לסמל של המאבק הציוני על ההתיישבות בארץ ישראל ובמיוחד לאחר שנפל בקרב על הגנת תל-חי, הישוב הצעיר שהיה מחבריו.

טרומפלדור זכור מאז כלוחם, איש עבודה, סוציאליסט ומנהיג כריזמטי. מורשתו חרגה בהרבה מהתחום הצבאי. רבים בציונות מציינים את המופת שבהתנהגותו, מנהיגותו ואיש העמל שהיה, כדברים שהפכו אותו לסמל של דור שלם.


הנה סרטון אותנטי שבו רואים את יוסף טרומפלדור בקומונה שלו שבחוות מגדל ליד הכנרת (עברית):

http://youtu.be/NL4z3IOIP-U


קטע סרט אמיתי משנת 1913 שבו טרומפלדור גם בתל חי, בליווי שירי התקופה (עברית):

http://youtu.be/sKq5JTRMLP0


סרט ארוך על טרומפלדור ותל-חי (עברית):

http://youtu.be/O6mLGuViY8M?long=yes


ותכנית חינוכית על הגיבור בעל היד האחת (עברית):

https://youtu.be/DcFyrVHeL4g?long=yes

רחל המשוררת, כמו שאנו מכירים אותה, היא אולי המשוררת החשובה והמוכרת ביותר שבאה מקרב תנועת העבודה. רבות סופר על היותה יפה ונערצת ורבים היו מאוהבים בה. לא רבות באותה תקופה שילבו כמוה נפש אמנותית, עם חריצות ועבודה ללא פשרות.

רחל בלובשטיין נולדה ברוסיה למשפחה עשירה. בדרכן לאיטליה כדי ללמוד אמנות, באו אחותה והיא לביקור בארץ ישראל. היא מתאהבת ברעיון הציוני ונשארת לעבוד ברחובות. בהמשך היא עוברת אל המושבה כנרת ומחליטה לבוא ולהשתקע בה.

ב"כנרת" רחל הופכת לאשת עבודה וממירה את השירים ברוסית בשירים כתובים עברית. לאחר כמה שנים ובעידודו של המנהיג הרוחני של תנועת העבודה גורדון, היא יוצאת ללמוד חקלאות ואמנות בצרפת.

רחל נתקעת במלחמת העולם הראשונה בחוץ לארץ. היא חוזרת לרוסיה לזמן מה, כדי לטפל בילדי פליטים יהודיים. ברוסיה היא נדבקת בשחפת, מחלה איומה שאין לה מרפא.

כשהיא חוזרת לארץ ישראל המחלה כבר מקננת בה. רחל שבה בשמחה לחיי עבודה בדגניה. חלומה מתגשם והיא אוהבת את חייה בה. אך משהשחפת מתפרצת ומחמירה, הרופא מורה בתחילה על הפרדת כלי האוכל שלה משל החברים האחרים. עם הזמן מרחיקים אותה החברים מקרבם. בשלב הסופי היא מתבקשת לעזוב את דגניה.

רחל נאלצה לנדוד ולחפש לה מקום מגורים. כגולה וחולה במחלתה חשוכת המרפא היא עוברת לבסוף לדירה בתל אביב. כאן היא גרה בבדידות, עד להחמרת מצבה ולבסוף למותה בייסורים. זוהי טראומה איומה בחיי המשוררת הרגישה, המכה הגדולה ביותר בחייה. זו תהיה גם הטראומה הגדולה של דגניה ושל כל תנועת הפועלים בארץ ישראל.

רחל מותירה אחריה אוסף של שירי מופת, אישיים, עדינים ויפים במיוחד. לא היה גבול לצער המעריצים הרבים שהתאהבו במילותיה והמתינו לשיריה, שהתפרסמו בכל יום שישי בעיתון "דבר". הם כאבו את אובדנה של המשוררת האהובה עליהם.

רחל הייתה משוררת מבריקה אך אישה בודדה, שחלקה עם קוראיה את ייסורי בדידותה. מכאב הפרידה ב"גן נעול", דרך הערגה והגעגועים לאהוב הרחוק של "התשמע קולי רחוקי שלי?" ב"זמר נוגה", התמיהה ב"שי" הכואב, כשהיא מסיימת בשאלה הספקנית האם ייאות אהובה לקבל ממנה את מתנתה, באותה שורה שבה היא שואלת "התשמח לשי?" וכאב החוסר בילד משלה בשיר הקודר "עקרה".

רק שיר אחד שלה זכתה רחל לשמוע בחייה, כשהוא מולחן. היה זה השיר "שי", שהלחין אז יהודה שרת, מי שעתיד להלחין כמה משיריה. היום מוכר יותר הלחן של לוי שער ל"שי", אבל רחל זכתה לשמוע את הלחן של יהודה שרת, מלחין מדהים ואחיו של מי שבעתיד יהיה ראש הממשלה משה שרת. בעוד הוא יוצא לשליחות בגרמניה, שרת שלח לרחל את התווים ללחן שכתב ל"שי".

רחל שלא ידעה תווים הייתה צריכה להמתין עד שחברתה גאולה, אחותו של יהודה שרת, תבוא לבקר אותה ותשיר לה אותו. העדות של גאולה הייתה שכששמעה המשוררת את הלחן היחיד שתשמע בחייה למילותיה שלה, היא נפעמה מהתרגשות.

האם יכולה הייתה לדמיין שאחרי מותה היא תזכה להיות מהמשוררות המולחנות ביותר ושכמעט כל שיריה יולחנו לאחר שהיא תלך לעולמה?

שיריה המולחנים הם מאהובים ביותר בזמר העברי. ביניהם השיר "כנרת", שמוכר יותר בפתיחה "שם הרי גולן". יש גם את "התשמע קולי", שהוא בעצם "זמר נוגה", "רק על עצמי לספר ידעתי", "פגישה, חצי פגישה", "לא פעם בקיץ", "לא שרתי לך ארצי" ועוד.


סרטון אנימציה קצר על רחל המשוררת (עברית):

https://youtu.be/rRe_pNcI7nQ


שירה הידוע ביותר של רחל המשוררת (עברית):

https://youtu.be/9nkCDDaMEh0


אחד משיריה היפים והכואבים שהולחנו (עברית):

http://youtu.be/8mbykdTsfzo


סיפורה המלא של המשוררת רחל (עברית):

https://youtu.be/MpR1kue0sFA?long=yes


וסרט תיעודי על רחל, שירתה וחייה (עברית):

https://youtu.be/yxwtw9CNgFg?long=yes

נתן אלתרמן (1970-1910), משורר ומחזאי, הוא אחד מגדולי המשוררים העבריים, אם לא החשוב שבהם. המשורר נחשב למשורר החשוב בדורו, דור התקומה, דור מלחמת העצמאות ומדינת ישראל הצעירה. בעצם הוא היה נביא התחייה העברית.

בצעירותו נמנה אלתרמן על קבוצת משוררים צעירים שמרדה בממסד הספרותי הבוגר, בראשות המשורר חיים נחמן ביאליק. "כוכבים בחוץ", ספר שיריו הראשון, יצא כשהיה בן 28.

אלתרמן למד חקלאות בפריז והפך לאגרונום מוסמך. אך כצעיר מוכשר וקל כתיבה הוא היה המוביל של קבוצה שהפכה את השירה העברית לשיקית ופופולרית מאי-פעם.

במלחמת העצמאות הוא התגייס, אך יצחק שדה, שחשש לגורלו של משורר כה חשוב, הורה לשחררו. חשיבותו למורל הציבור היהודי ולוחמיו הייתה בעיניו משמעותית הרבה יותר מהנשק שאוחז אלתרמן בידיו.

ב-19 בדצמבר 1947 פרסם את השיר העברי הנודע "מגש הכסף", שפורסם במדורו "הטור השביעי" שבעיתון "דבר". הוא נחשב היום כשיר העברי החשוב ביותר של תקופת מלחמת העצמאות להקמת המדינה. אלתרמן התכתב בו עם מילותיו של חיים ויצמן, לימים נשיא המדינה הראשון, שבנאומו אמר את המשפט המכונן "שום מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף..." - השיר הזה, שהיה עם הזמן למטבע לשון, היטיב לתאר את גבורת הלוחמים במלחמת העצמאות ותרומתה להקמת המדינה.

בהמשך חייו כתב אלתרמן פזמונים רבים ומצליחים. את חלק משיריו הגדולים, שלא נכתבו במקור לזמרה, הלחינו מוזיקאים רבים בישראל, כשהמובהק מביניהם היה יאיר רוזנבלום, שהלחין כמה מהיפים בשירי אלתרמן. כל אלה היו לחלק מהקנון של השירה והזמר העברי ומהמצליחים בשירי המשוררים העבריים שהולחנו והוקלטו כאן.

לאחר שהתווכח עם העורך שוקן, עזב אלתרמן את עיתון "הארץ" וקיבל טור שבועי בשם "הטור השביעי" בעיתון "דבר". בטור הוא פירסם במשך 24 שנים, שיר שבועי, במעין טור מחורז כמו שירה, בענייני היום האקטואליים. רבים מהטורים שפרסם נחשבים לשירה של ממש. עם השנים יצאו לאור גם ספרים שאיגדו את החשובים שבהם.

היו שהאשימו אותו כמשורר "מגויס", המשרת את השלטון ותומך בדעתו, אבל לא פעם ידע גם לפרסם שירים עם ביקורת וכשעשה זאת לא חסך בה. כמו מרבית הציבור, גם מנהיגי האומה אהבו והעריצו את דירתו, אבל הוא ידע לחרוז גם דברים חריפים.

אלתרמן מת צעיר, בגיל 59 וכתוצאה מסיבוך בהרדמה במהלך ניתוח. אבל בחייו, גם אם קצרים, הוא הספיק לכתוב כל כך הרבה וכל כך טוב שהמורשת הפואטית שלו היא מהעשירות שהותיר משורר ישראלי.

מבקרים שונים רואים בו את המשורר החשוב בשמי השירה העברית. דוגמה לכך הוא מבקר השירה מנחם בן, שכתב עליו: "בשנים המכריעות של צמיחת המדינה הוא היה המצפון המוסרי של האומה".

אלתרמן היה משורר תל אביבי בנשמתו, צנוע ולא חומרני, ידוע בנדיבותו, כותב רציני ושקדן אך גם בוהמיין נצחי. הוא אהב לשתות ולעשן מקטרת. עם חבריו המשוררים הוא נהג לשבת בקפה כסית ולבלות עם השחקנים והבוהמיינים האחרים.

במותו ביקש אלתרמן שלא להיקבר בחלקת הסופרים בבית העלמין טרומפלדור, אלא בבית העלמין קרית שאול, "כאחד העם".


משימה קטנה:
==========
סעו לתל אביב ומצאו את דירתו של אלתרמן ברחוב נורדאו 35 קומה ג'. עמדו מול הבניין והקריאו שיר שלו. נכון כיף?


האזינו לאחד משיריו הנהדרים של נתן אלתרמן שהלחין יאיר רוזנבלום (עברית):

http://youtu.be/Z9tJhHV3Pnw


שיר שנכתב כשירה לאשתו והולחן שנים אחר-כך בידי נחום היימן שגם שר (עברית):

https://youtu.be/bPL_Fw3npnI


תל אביב, כמו שאהב אותה אלתרמן, בשיר (עברית):

https://youtu.be/aD4OP9NaqBo


חנה'לה התבלבלה - שיר שאלתרמן כתב ללחן עממי (עברית):

https://youtu.be/Dsv6dNdctpk


שיר נסתר שלו בסרטון מפעם (עברית):

http://youtu.be/pQqw8js9RaI?t=15s


כאב חייו - על בתו המתה, המשוררת בזכות עצמה תרצה אתר (עברית):

https://youtu.be/palDdGlvcb4?long=yes


ורעייתו, השחקנית רחל מרקוס, שנותרה לבדה (עברית):

https://youtu.be/E0teibTyRW8?long=yes