המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.

היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".

מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.

מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.

הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.

הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.

הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.

גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.

משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.

כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.

הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".


הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:

https://youtu.be/KB6qKg2xQ58


רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:

http://youtu.be/CNYBXKt6_dw


מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU


כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/V3g37Ixghms


החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):

https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ


מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)

https://youtu.be/zR4SFOFh4F8


שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes


ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes

סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.

הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.


הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):

http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU


מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה:

http://youtu.be/2tffnWvaFkI


והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):

https://youtu.be/eLT3mDCBj8U

קלוז אפ (CLOSE UP), בעברית "תקריב", הוא צילום מקרוב, בדרך כלל של פני הדמות. צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים.

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". צילום הפנים יכול להעביר רגשות, מצב רוח ועוד.

בתסריט יסומן הקלוז אפ בסימון "C.U".

היסטורית, האגדה מספרת שצילום התקריב הראשון בסרט עורר בהלה של ממש. כיום אנו רגילים לצילומי פנים של שחקנים ומגישי טלוויזיה מקרוב, אך פעם זה לא היה חלק מהקולנוע. וכך כשהוקרן צילום ראש של שחקן בפריים, בפעם הראשונה וללא שאר גופו, נבהלו הצופים מכיוון שסברו שהם רואים ראש כרות... לא ברור האם הדבר אכן קרה, אבל הסיפור יכול לסמן את השינוי שהכניסה הטכניקה הזו בתרבות ובדרך שבה מספרים סיפור.


הנה סרטון עם תרגיל של קלוז אפים שונים:

http://youtu.be/IPNIYlQmeTA


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל הקלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


קלוז אפ של ילדים רבים בתרגיל לימודי:

http://youtu.be/IXXxxlDx9s0

היתה תקופה שרודולף ולנטינו היה השחקן הנערץ ביותר בעולם. רודולף ולנטינו הוא שם הבמה של שחקן קולנוע איטלקי בשם הקצר "רודולפו אלפונסו פייטרו פיליברטו רפאלו גוליילמי". ולנטינו שהיה רקדן מוכשר, החל את דרכו בראינוע (הקולנוע האילם) בעיקר בסרטים אילמים בהם רקד. לאחר שהתגלה, הוא שודרג לסרטים יוקרתיים בהוליווד והפך למאהב יפה-התואר שהירבה לשחק בסרטיו.

הוא הפך לכוכב הראינוע החשוב הראשון בעולם, צבר מליוני מעריצות בכל העולם ועולם הבידור של אותה התקופה הפך אותו לאגדה עוד בחייו - תופעה שהיתה חדשה בקולנוע ולא היתה מוכרת כלל בתקופות שלפני כן.

בגיל 31 ולנטינו שסבל מהרעלת דם לאחר ניתוח כיב קיבה שפקע, מת בתוך ימים ספורים והיכה את העולם בתדהמה. האבל על האובדן של רודולף ולנטינו היה עצום. מסע הלווייה העמיד אלפי מעריצים בתחנות הרכבת שעבר ארונו בדרך להוליווד ומעל 100 אלף מעריצים בוכיים לאורך המסלול שעבר ארונו, בדרך לטקס האשכבה שבכנסייה. עשרות אלפי מעריצים אבלים התקבצו בתוך ומחוץ לבית הקברות שבו נטמנה גופתו ואווירון השליך על הקבר והקהל האבל ורדים מלמעלה.


הנה קטעים מסרטיו של רודולף ולנטינו:

http://youtu.be/9e1GaEee2DU


ולנטינו בחיים:

http://youtu.be/He1J_2XA5H0


ושיר עברי ששרה גלי עטרי על "נסיך החלומות" ולנטינו (עברית):

http://youtu.be/v8Hkz6s4O5k?t=32s

מיזנסצינה (Mise-en-scène), שפירושה בצרפתית הוא "למקם על במה", היא בימוי הפעולות, הנעת הדמויות בסצנה ודרכי הצילום שלהן.

זהו הסידור של המרכיבים החזותיים והתנועות במרחב המצולם, או ההעמדה של הסצינה, ארגון התמונה והמשתתפים בה.


הנה הסבר של המיזנסצנה:

https://youtu.be/FeI_8M-wUWM





תרגיל מיזנסצנה של בית ספר לבימוי:

http://youtu.be/vIULog0F9f8


עוד תרגיל בימוי של מיזנסצינה בבית ספר לקולנוע:

http://youtu.be/5WyzHiyzXGc


מיזנסצנות בסרטים של ווס אנדרסון:

https://youtu.be/7wTcFeSYQ18?long=yes


וסרטון תיעודי על הדרך לעבוד עם מיזנסצנה:

https://youtu.be/clBT7O3A3wI?long=yes

אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.

מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.

בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.

ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.

ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.


הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר":

https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s


קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/5lWxfRfcvjE


וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/75M1XXEZciU

הריאליזם (Realism) הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.

פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.

קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.


זהו הריאליזם:

https://youtu.be/uH7h4SF2Mfg


כך מציירים ריאליסטי:

https://youtu.be/zkmrsq9jZ7U


וגם כך:

https://youtu.be/yqE6sXhGn5o


אמן ריאליסטי מסביר:

https://youtu.be/5uA1LBdslTg


ניתוח של ציור ריאליסטי:

http://youtu.be/ArCbx99mc8k


ונסו לצייר עין ריאליסטית (עברית):

https://youtu.be/Vg5LXpnQ750

רבים מכירים את שני גאוני הסרט האילם, צ'ארלי צ'אפלין ובאסטר קיטון. אבל לא רבים זוכרים את הקומיקאי הממושקף הרולד לויד, הגאון השלישי של הראינוע. הקומדיות האילמות שיצר הן לא פחות מעולות משל השניים האחרים ובכל זאת הוא הצליח להישכח.

מעבר להיותו שחקן מצוין במעל 200 קומדיות שיצר, לויד נודע גם בסצנות הנועזות והפעלולים המסוכנים שהופיעו בסרטיו. את רובם ביצע בעצמו.


הנה אחד הסרטים החשובים והמפורסמים של הרולד לויד - הסרט "לעזאזל הבטיחות":

http://youtu.be/QEcTjhUN_7U


ואוסף של סצנות מסרטים שונים שלו:

http://youtu.be/shdzRq4BYWk

השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.

השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.

חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?

וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.

כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.

במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.


#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.

השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.

רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.

גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.


הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":

https://youtu.be/zdGM7QzFJhM

מה משותף לסרטים כמו “הנסיכה הקסומה”, "צ'ארלי וחצי", “מועדון קרב” ודורה של סרטים שנאבקים על התואר "הסרט הגרוע בהיסטוריה"?

כולם סרטי קאלט, סרטי פולחן.

סרט פולחן (Cult movie), או "קאלט מובי", הוא סרט שלא הצליח על הבד אבל כן הצליח ליצור לעצמו קבוצת מעריצים מכורים ונלהבים, נאמנים ולא פעם אפילו אובססיביים וקיצוניים לטובתו, השבים וצופים בו, עשרות ומאות פעמים.

זה קורה לא פעם במקדש עצמו, בבית הקולנוע, כשהם לבושים בהתאם ל"טקס" ומביאים עימם אביזרים, קצת כמו בפולחן (cult) דתי.

וזה לא רק איך לבושים ומה מביאים הצופים הקיצוניים להקרנה. סרטי הקאלט נהנים בדרך כלל מקהל נאמן, שמזדהה איתם באופן עמוק, שב וצופה בהם שוב ושוב, לעתים כחלק מאירוע כמו מבוים, שנערך בעת הקרנתם וכולל במהלך ההקרנות טקס של ממש, קבוע וחוזר על עצמו בדייקנות, כמו ריטואל, טקס דתי.

לא משנה מאיזה ז’אנר, סוג הפקה ומה התקציב שעמד לרשות היוצרים שלהם, רבים מסרטי הפולחן, סרטי הקאלט, לא זכו בהצלחה בעת שעלו לראשונה לאקרנים, לא הצליחו למשוך צופים או לזכות בהקרנות רבות. לעתים הם שברו מוסכמות, הוטלה עליהם הגבלת גיל צפייה או שהצנזורה אסרה על הקרנתם ולפעמים הם פשוט הקדימו את זמנם. מכל מקום, רק בדיעבד הם זכו להערכה ואהבה מצד קהל הצופים, או חלקו לפחות.

כיום אמנם ניתן למצוא סרטי קאלט איכותיים, שקיבלו מהתחלה ביקורות מעולות ממבקרי הקולנוע וקהילת המעריצים שלהם עצומה, אבל חלק מסרטי הקאלט הללו נולדו דווקא מהיותם פגומים.

תסריט מבלבל, משחק רע עד רמת אמנות, איכות טכנית מפוקפקת, דמויות לא מבוססות או נלעגות, שירים ומוסיקה שיש בה משהו שלא עבד - יש מגוון גדול של סיבות להיותו של סרט לגרוע באופן מרתק. כי מסתבר שלפעמים, כשהעליבות האמנותית או המקצועית היא משמעותית, אבל מיוחדת - היא פוגשת את הגדולה מהצד השני. היא קצת ובאיזה שהוא מקום, אלוהית, גאונית.

כך לפחות יטענו המעריצים המכורים לסרט.

זה קצת כמו פרסי האיג נובל, שמוענקים בכל שנה לאנשים שחקרו את הדברים המטופשים וחסרי הפשר ביותר במדע. הצופים, הקהל הקולנועי אוהב הקולנוע, מחבק לעתים את הגרוע באופן ציורי והופך את יצירתו לתופעת קאלט, לפעמים לסרט פולחן ענקי.

וכך, הצופים יוצרים להם היסטוריה ולא פעם היסטריה סביב היצירה. כשזה קורה, היצירה מקבלת הזדמנות משונה ואחרת לככב על הבד ובמקום שובר קופות הוא הופכת לסוג של שובר שורות - סרט ממכר שהופך לטקס הקרנה של ממש.

ההקרנה גם חוזרת על עצמה באופן קבוע והקהל משתתף בה בעקביות, מתלבש לכבודה, צופה ועובד את היצירה, שותף בטקס שנבנה סביבה, עם דיקלום הדיאלוגים ביחד עם הדמויות, מחוות של מעריצים כמו זריקת אורז והשמעת קולות, כשלא פעם התופעה עצמה זוכה לסרט תיעודי המסקר וחוקר אותה, סרט על סרט הקאלט.

כך שבסוף, אחרי תהליך שבו חלק מהקהל גילה בהם איכות ששווה אהבה, לא מעט סרטי קאלט מצליחים לעמוד בגאווה במבחן הזמן ולקבל את ההכרה אפילו על ידי שוחרי הקולנוע האיכותי. הם הופכים לנושא של מחקר ועיון, לצד יצירות המופת והסרטים הטובים של הקולנוע.


הנה הסבר של סרטי פולחן באמריקה:

http://youtu.be/pokGCrI9Irw


"מופע הקולנוע של רוקי" - תופעת קאלט עולמית (עברית):

https://youtu.be/4plqh6obZW4


סרט הקאלט הישראלי "הטרמפיסט":

https://youtu.be/VxC6wJ-YhgY


סרטי בורקס ישראליים שונים הפכו לקאלט (עברית):

https://youtu.be/EQLPUBjroD0


ציטוטים ודיאלוגים שאנשים מצטטים גם הם מסמנים סרטי קאלט (עברית):

https://youtu.be/pFkCBbsVPjU


סרטי מדע בדיוני שהפכו לסרטי פולחן:

http://youtu.be/RztKLE6GC2Q


ורשימת סרטי קאלט מהידועים ביותר (עברית):

https://youtu.be/BSYUiHUgb-c?long=yes

סצנה היא המרכיב הבסיסי של התסריט הקולנועי ובעצם של הסרט (או סדרת טלוויזיה).

הסצנה היא קטע קולנועי, המכיל שוט אחד או כמה שוטים ומתרחש במקום ובזמן אחד. שינוי מקום או זמן וזו כבר סצנה אחרת.

יש סצינות המציגות כמה אירועים שמתרחשים במקביל, כלומר באותו הזמן. הם משובצים זה בזה באותה סצינה. זה נעשה באמצעות עריכה צולבת, שמשבצת שוטים מהאירועים השונים, אחד אחרי השני.


#לכותרת בתסריט יהיו תמיד 3 מרכיבים:
בתסריט נותנים לכל סצנה כותרת, כמו: פנים. חצר בית הספר - יום.

אלה המרכיבים:

פנים או חוץ - האם זו סצנה שמתרחשת בחלל סגור או בחוץ?

המיקום - בית או מתנ"ס, שדה קרב וכו'.

יום או לילה - לרוב אלה ולעתים, כשזה חשוב להבנת הסיפור, ייכתב זמן מדויק יותר, כמו שעת שקיעה או שעת זריחה.


הנה סרטון של סצנות קולנועיות ודמיון מתרגיל של תלמידים (עברית):

http://youtu.be/j3ZcddZG5iQ


כך בונים סצנה גאונית - צפייה ולימוד מהסרט "קזבלנקה":

https://youtu.be/5dX64cBuPbw

האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.

האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים, בסרטי פעולה למשל, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.

לפעמים נדרשים השחקנים או הכפילים שלהם, להיכנס אל תוך הלהבות ואפילו להצית את עצמם. במקרים כאלה הם נעזרים בבגדים חסיני אש, המגינים עליהם עד שצילום השוט מסתיים. מיד עם סיום הצילום של השוט, מכבים אנשי האפקטים המיוחדים את הלהבות, בעזרת מטפי אש.

גם כשמצלמים פיצוץ, עושים אנשי ה"ספיישל אפקטס" חישובים בכדי לזהות בדיוק את כמות חומר הנפץ, איפה ימוקם ומתי יבוצע הפיצוץ, כך שמצד אחד הוא ייתן מראה של פיצוץ אמיתי, אך מצד שני לא יסכן את השחקנים, הכפילים, או את צוות הצילום.

אפקטים ממוחשבים, לעומת זאת, יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. שוטים קולנועיים כמו למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה הם בדיוק הדברים שבשבילם מחשב רב עוצמה הוא המתאים. במקרים אחרים משמשים אפקטים ממוחשבים להוספה של עצמים לפריים המצולם, או להסרה של אובייקטים שנכללו בו וכדומה.


כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:

https://youtu.be/oBSpuZDKaKI


דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:

https://youtu.be/0BYovvLhy7A


לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:

http://youtu.be/qvwqv2NUFCU


עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:

https://youtu.be/hMRMKWxbULs


האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:

https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc


תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:

http://youtu.be/NKZUo0NaKT4


וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:

https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes

סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס.

בסטורי בורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.

המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.

הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.

בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.

מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.


הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):

https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw


מה זה סטורי בורד?

http://youtu.be/LgDwNxGIuCQ


דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):

https://youtu.be/udK6HLxpaJE


והדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:

https://youtu.be/ux_Em1lVsjI

אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.

אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.

לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.

זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.

התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


אמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s

בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.

השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.

בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...


כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:

http://youtu.be/T1m0ORVdsQc


כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":

https://youtu.be/8PhiSSnaUKk


שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:

https://youtu.be/5IAAjk3QdU8


בני נוער באפריקה עושים סרט מדע בדיוני עם סמארטפונים וגרין סקרין:

https://youtu.be/D25NrAQZLng


אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:

http://youtu.be/OHHNkz5QIaI


מכוניות יכולות לעוף כך?

http://youtu.be/24bRtzwK4rY


וסרט עלילתי קצר על האיש המעופף:

http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes

הפריים הוא צילום יחיד בסרט קולנוע (שמכיל הרבה פריימים. כשהם מוצגים במהירות הם נראים כמו תנועה - זו כמובן אשליה).

עם זאת, כשמדברים על פריים, פעמים רבות מתכוונים לגבולות של התמונה הקולנועית.



הנה קליפ שהורכב מפריימים רבים שנשלחו ליוצר הקליפ מגולשים שונים ברשת:

http://youtu.be/hr9L_1S3Z4M


ואוסף פריימים מהיפים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/c8rCgrGPQwM

הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.

"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.

הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.

הוא זכה, אגב, באוסקר עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר.


הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":

https://youtu.be/uBauogNmRqY


הזכייה באוסקר:

https://youtu.be/EBHYqH9qaUc

עורך הסרטים מקבל את כל סרטי הוידאו שצולמו על ידי הצלמים על הסט, כלומר בזמן צילומי הסרט. הוא מעלה את החומרים הללו אל המחשב ומחליט מה יוצג בסרט, באיזה סדר ובאילו אמצעי עריכה. מטרתו להפוך את החומר שהגיע אליו לסיפור של ממש. מדי פעם מגיע גם הבמאי והם מתייעצים, מחליטים על תיקונים בעריכה, על התפיסה הנכונה שמורה הבמאי במקומות שבהם יש לעורך התלבטויות וכדומה. לאחר מכן מוסיף העורך גם קריינות, מוסיקה, אפקטים, חומרי פסקול וכותרות.

כשהסרט פחות או יותר נראה כמו סרט, אך לא מעובד לחלוטין, העורך מציג "ראף קאט", מעין טיוטה של הסרט הסופי. לאחר שצופים בו הבמאי, יועצים ובעלי תפקידים נוספים שמעורבים בו, הם מחליטים על תיקונים נוספים, השמטות של קטעים, שיפורים בעריכה וכדומה. אז מתיישב העורך להשלים את עריכת הסרט הסופית.


הנה הקסם שבעריכת סרטים:

http://youtu.be/xJcQgQHR78Q


עורכת מספרת על איך זה להיות עורכת:

http://youtu.be/ypxI99K5DBE


הסבר קצר על תפקיד העורך:

http://youtu.be/lRgLUTXnZ6I


עורכי סרטים מספרים על העבודה ומה זה להיות עורך:

http://youtu.be/SB1f48JwxEk


וסרטון תיעודי על עריכת הסרטים:

https://youtu.be/NUryfkLSwfM?long=yes

טרזן הוא דמות ספרותית, גיבור סדרת ספרים פרי עטו של הסופר אדגר רייז בורואוז. הדמות הספרותית של טרזן היא מרגשת. טרזן הוא ילד אנגלי שלאחר מות הוריו בג'ונגל אפריקאי בסוף המאה ה-19, אומץ על ידי אחת הקופות שגידלה אותו כאחד הקופים. יכולותיו של טרזן עלו על אלו של בני אדם רגילים וכשהתבגר טרזן הוא הפך למנהיג שבט הקופים ולמנהיגן של חיות אחרות בג'ונגל.

בג'ונגל עבר טרזן הרפתקאות שונות, הכיר את ג'יין שהפכה לנערתו ונשארה איתו לחיות בג'ונגל. לצידו הופיעה כמעט תמיד השימפנזה המכונה צ'יטה. בני אדם נוספים שפגש בג'ונגל גילו לו שהוא בעצם ג'ון קלייטון השלישי, לורד גרייסטוק ובהמשך הוא יצא מהג'ונגלים אל אפריקה עצמה ובסרטים הגיע אפילו לאמריקה. עם זאת, הוא תמיד חזר הביתה, אל החיות שכה אהב.

עוד לפני הדור הנוכחי שבו טרזן מזוהה עם הסרט של אולפני דיסני, מי שזוהה עם טרזן היה השחיין האולימפי שהפך שחקן, ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller). ב-12 סרטי "טרזן", שנמשכו עד שנות ה-60, הוא היטיב לגלם את דמותו של טרזן, כשכישוריו הספורטיביים ומבנה גופו המוצק מסייעים לעיצוב הדמות ה"טרזנית" שהפכה לאגדה.

וייסמילר היה ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בשנות ה-20 ובמדליות זהב אולימפיות בענף השחייה. מי שגדל בתור ילד חולני, שרופאיו המליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך לאלוף עולם בלתי מנוצח. בבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. כך פרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו לאחר ששבר 67 שיאי עולם. ברשותו היו 5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה ומאזן מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה!

בזקנתו סיפרו על וייסמילר שדעתו השתבשה מעט. על פי הדיווחים הוא נהג לשוטט בבית-האבות שבו התגורר ולקרוא בקריאותיו של טרזן, קריאות שבהן הוא נודע מהסרטים שבהם כיכב בצעירותו.


הנה קטע מסרט של "טרזן", בו מופיע טרזן עם ג'יין חברתו בג'ונגל:

http://youtu.be/43dMpXAdbIU


מה קורה באחד הסרטים כשטרזן נלקח לניו יורק וקופץ מגשר ברוקלין הישר למים:

http://youtu.be/DVZT8ptggfs


מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:

https://youtu.be/D91MF6D3QHk


וסרט "טרזן" שלם משנת 1935:

https://youtu.be/5_FQPUzpc6E?long=yes

קרדיטים (movie credits) בסרטי קולנוע יכולים להיות ממש מייגעים, גם אם באמת רוצים לפרגן ולצפות בהם עד הסוף. רבים מהצופים אפילו לא מתאמצים להישאר ולצפות בהם.

הקרדיטים הללו, בעברית "כתוביות סיום", מונים את צוותי ההפקה ושמות השחקנים.

לא פעם מופיע חלק מהכתוביות ומהקרדיטים בסמוך לתחילת הסרט, בתור כתוביות פתיחה. הקרדיטים הללו מציינים לרוב את המרכזיים בהפקה.

אבל הקולנוע הוא אמנות שיתופית. את האמנות עושים בה מאות אנשים ולעתים אלפי אנשים. קרדיטי הסרטים נועדו לאזכר ואף להחמיא לחלק של כל אחד ואחת מהם בעשיית הסרט.

בקולנוע האמריקאי לא היו כתוביות הסיום נפוצות בעבר. עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מעטים הסרטים שכללו אותן. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים


אז למה הם חשובים?

הקרדיטים הכרחיים להכרה באנשים הרבים התורמים ליצירת סרט, החל משחקנים ושחקניות וכלה באלה שעובדים מאחורי הקלעים.

הקרדיטים גם מספקים שקיפות ותיעוד לעתיד. יש בהם גם ממד של הזדמנויות לרשת מקצועית. זה אומר שכשמפיק מחפש בעל מקצוע איכותי, הידיעה שהיא או הוא עשו את התפקיד היטב בסרט מוצלח, מסייעת לגיוס איכותי.

בנוסף, קרדיטי סרטים ממלאים דרישות משפטיות ומגבירים את הערכת הקהל לסרטים.


הנה תולדות הקרדיטים של סוף הסרט:

https://youtu.be/dDtRrAVCUGE


ובזכות אלה שבקרדיטים אנו זוכים לקולנוע משובח:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". אז מה קורה אם אתה מתמקד בחלק מהן? - האם אתה חודר לנבכי הנשמה של הדמות?

באופן מסוים כן. אקסטרים קלוז אפ (Extreme Close Up), התקריב המוקצן, הוא צילום מקרוב מאד, בדרך כלל של חלק מהפנים של דמות או של עצם מסוים.

באקסטרים קלוז אפ מתאר השוט פרט קטן ביותר. כך יצולמו באקסטרים קלוז אפ העיניים בלבד, למשל, או הפה, השפתיים וכדומה. כך מצלמים ממש מקרוב הדלקת סיגריה, מריחת שפתון, סיבוב איטי של מפתח בדלת... בררררר...

צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים הקטנים ביותר והעברת מסר לקהל, כמו מצב הדמות, הרגשתה, רמז למה שעומד להתרחש בהמשך הסצנה או החשש ממשהו כזה וכדומה.

נעיצת עיניים, על ידי צילום שלהן מקרוב, או הקשבה דרוכה, למשל - על ידי צילום של האוזן מקרוב, סיבוב המפתח יכול להגדיל את המתח, בדיוק כמו שהדלקת סיגריה עושה זאת, בזמן הנכון בסצנה.

כשמתמקדים בחלק קטן מהנושא, כמו פנים מפוחדות או יד מזיעה של אדם למשל, ניתן להציג דרכו דברים שבמבט מרחוק המצלמה אינה תופסת, כמו מצב רוח או מחשבות. כך מועברים לצופה רעיונות שישרתו את העלילה בהמשך ויאפשרו לקרב את הצופה לחווייה של הדמות, ליצור הזדהות או רתיעה ממנה ולחזק את האפקט.

בתסריט יסומן האקסטרים קלוז אפ בסימון "E.C.U".


אקסטרים קלוז אפ מהמפורסמים בתולדות הקולנוע - מ"הטוב, הרע והמכוער":

https://youtu.be/PO7RjJ538xk


כך עשו גדולי הבימאים שימוש בקלוז אפים, מהמדיום קלוז אפ ועד לאקסטרים:

https://youtu.be/O5ZCsw22JRk


סוגי השוטים בקולנוע, כולל אקסטרים קלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I