סרטים בדיוניים נעשו כבר בשנים הראשונות של הראינוע. אבל סרטים בדיוניים פסימיים, שהציגו תחזית אכזרית ורעה לעתיד, הגיעו רק מאוחר יותר. מטרופוליס, הראשון שבהם, יצירתו של פריץ לאנג, יצא בשנת 1926. "מטרופוליס", עיר תחתית ביוונית עתיקה, היה סרט קודר ומדכא, שאפילו שביב התקווה שבו, לאהבה אנושית וזכה, נרמס בידי אנשים חזקים וציניים, עד הסוף המפתיע.

הסרט סיפר על עיר עתידנית בשנת 2026. הוא ניבא עולם תעשייתי מנוכר ואכזרי שבו יחיו מייסדי העיר העשירים בתפנוקים ובחיים טובים, כשמתחתיהם, בעיר התחתית האפילה, עובדים אנשים אומללים, חסרי חיים וחסרי חופש. הסיפור מתפתח למרד של פועלים אומללים ומנוצלים בקפיטליסטים הנצלנים. במרכזו סיפור האהבה בין בנו של מייסד העיר למנהיגת הפועלים מריה, בת המעמד העובד, שדורשת עתיד טוב יותר למסכנים שבעיר התחתית.

מבחינה אסתטית הסרט היה אחד הסרטים המשפיעים בתולדות הקולנוע המוקדם והושפע מהפוטוריזם האיטלקי, זרם שתאר את החיים המודרניים, על האדריכלות, התעשייה והמכונות שבהם.

באמצעות צילומי מראה של דגמי בניינים זעירים, נברא בסרט עולם עתידני, עיר ענק מודרנית וגבוהה. מטוסים קטנים טסים בין בנייני הענק, כמו המכוניות המעטות שנסעו ברחובות הערים בתקופה שבה נעשה הסרט. עבודת תאורה ומשחקי אור וצל אקספרסיוניסטיים יצרו אווירה מדכאת ומתאימה לסיפור ולניגוד בין עניים שחיים באפילה ועשירים, המבלים את זמנם בגנים מלאי אור ושמש.

בדיעבד, השפיע הסרט "מטרופוליס" על עולם האדריכלות שאחריו.


הנה הסרט הבדיוני הפסימי הראשון "מטרופוליס":

https://youtu.be/vLxe92EgT9Y


קדימון הסרט "מטרופוליס":

http://youtu.be/vHPCXuTP0DY?t=8s


ההליכה למפעל של העובדים השחורים:

http://youtu.be/4x_37i79QGg


יש ערים בימינו שנראות כמו העיר העתידנית של מטרופוליס:

https://youtu.be/BLlBehsauR4


רמיקס של קליפ מלהקת קווין משנות ה-80 שהשתמש במראות של מטרופוליס:

http://youtu.be/txd03YZz65s


והיו עוד רעיונות בקשר לעיר העתיד, למשל בשנות ה-50:

https://youtu.be/Yf0yy3gVXnc

סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.

הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.

כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".

בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.

במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.

את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.

הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.

לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.

בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.

הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.

ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.

כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.

בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!

לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.

הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.


בואו למלחמת הכוכבים (עברית):

https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes


מצגת וידאו על הסרטים הללו:

https://youtu.be/LxrGrUNFQlk


הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):

https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y


האימפריה מכה שנית (עברית):

http://youtu.be/W5063OYQoU8


קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):

http://youtu.be/C_lGC4zb9o8


תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":

http://youtu.be/dGw1Ja_A540


ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"

https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes

הטרילוגיה הקולנועית "בחזרה לעתיד", שהסרט הראשון בה יצא ב-1985, היא שלישיית סרטים גאונית בדרך שבו היא עוסקת בעתיד. בסרטים הללו קופץ מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס) 30 שנה קדימה, אל העתיד. הוא עושה זאת על גבי מכונית דלוריאן, שהיא מכונת זמן שנבנתה בעלילת הסרט. סרטי "בחזרה לעתיד" הציגו טכנולוגיות עתידניות שונות, שמרגשות את הצופים עד יום, אם כי היוצרים לא באמת ניסו לחזות את העתיד, אלא יותר "להתפרע" בדימיון וליצור עתיד כמו שחלמו אותו בזמן יצירת הסרט.

בין ההמצאות העתידניות שבסרט ניתן למצוא טכנולוגיות שהתממשו במציאות, כמו מסך הטלוויזיה השטוח, שיחות וידאו שבמהלכן עוברים המשוחחים ממכשיר למכשיר תוך כדי שיחה ועוד.

לעומתן, יש לא מעט המצאות שלא התממשו עדיין, כמו ה'הוברבורד', שהוא סקייטבורד ללא גלגלים מכיוון שהוא מרחף באוויר, או סוג של הולוגרמות תלת ממדיות וריאליסטיות במיוחד המוצגות בשלטים, מכוניות מעופפות שטסות בשמי העיר ונעלי ספורט שנרכסות לגמרי בעצמן. אגב, על נעליים כאלה עובדת חברת נייקי כבר שנים והכריזה שב-2016 תתחיל לשווקן.

יש בסדרה גם נגיעה ברעיונות פילוסופיים, כמו פגיעה בקו־הזמן המתרחשת בסרט, כשמרטי מפריע בעבר לפגישתם של הוריו. אימו הצעירה מתאהבת דווקא בו ולא באביו, מה שימנע בעתיד את לידתו שלו..

בתאריך ה-21 באוקטובר, שנת 2015 חגגו בעולם כולו את היום שבו נסע מרטי, הרכוב על מכונית הדלוריאן שלו, בסרט "בחזרה לעתיד 2". התאריך הזה הוכרז בעולם כבר מזמן כ"יום בחזרה לעתיד" והוא אחד התאריכים המפורסמים בתולדות הקולנוע.

על אף הלחצים הרבים שמופעלים עליו ולאכזבת המעריצים הרבים, מסרב הבמאי זמקיס בעקשנות לעשות סרטים נוספים בסדרת הסרטים האהובה כל כך ומסביר זאת בכך שהם טובים בדיוק כמו שהם ומיותר לשנותם או להוסיף עליהם.


הנה עלילות "בחזרה לעתיד":

https://youtu.be/FJyqJYypqOg?t=10s


והנה ניתוח של שגיאות טרילוגיית בחזרה לעתיד:

http://youtu.be/xvWEIxdTB6Y

"מסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס הוא סרט בדיוני, שרבים רואים בו את סרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.

הסרט הושפע מספרים שהיו פופולאריים בתקופתו, כשאחד המרכזיים שבהם היה ספרו של ז'ול ורן "אל הירח". הספר תאר מסע עתידי של בני-אדם אל הירח. גיבוריו נורים אל הירח בתוך פגז, מגיעים אליו ונוחתים על הירח. שם, כמה אופייני לטבע האדם, הם מתעמתים עם חייזרים ולאחר שהם גוברים עליהם, הם שבים הביתה, אל כדור הארץ.

המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים בדיוק 99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.

מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט שלו, שהושפע ממנו בבירור. כדי לספר את סיפור הטיסה אל הירח המציא מלייס, קוסם לשעבר ואמן של אפקטים, ויצר מגוון אדיר של רעיונות ופתרונות קולנועיים יצירתיים. למעשה, הסרטים התמימים ואפילו הילדותיים שלו, בישרו את הכיוון של הקולנוע הבידורי. הם הראו לממשיכיו של מלייס את הדרך, כשהדימויים של מלייס היו אמנם אחיזת עיניים ברורה, אבל הם היו מלאי דמיון ומעוררי השראה.

מלייס יצר המון סרטים והצליח מאד לתקופה קצרה. אבל בתוך עשור הם הפכו למיושנים והצופים מאסו בהם. הוא עוד הספיק לשנות סגנון ולצלם מערבונים מצליחים, אך לבסוף פרש לחלוטין מהתחום.


הנה הסרט הבדיוני הראשון בהיסטוריה "מסע לירח":

https://youtu.be/uMBkDT_eG5g


סרט נוסף שבו ז'ורז' מלייס משתמש ברעיונותיו כדי ליצור את "האיש שהוא תזמורת":

http://youtu.be/3RMp32GPWww


הסרט המקסים והעכשווי "הוגו" מספר על מלייס וסרטיו היצירתיים:

https://youtu.be/Paneo9Urjc4


וסרט על תולדות הקולנוע המוקדם, שבו שמור למלייס מקום של כבוד:

https://youtu.be/87km5sFrIQQ?long=yes

פלאש גורדון (Flash Gordon), מהגיבורים המפורסמים של הקומיקס האמריקאי, הוא ספורטאי בלונדיני שמוצא עצמו יום אחד בכוכב מונגו, ביחד עם חברתו היפה דייל ארדן והמדען הגאון זרקוב. בכוכב מונגו נאבק פלאש במינג, הרודן המרושע של הכוכב, בכדי לשחררו מידי העריץ.

פלאש גורדון נולד כגיבור רצועת קומיקס מדע בדיונית, שפורסמה לראשונה בינואר 1934. גם בישראל זכה פלאש גורדון לפופולאריות גדולה ובארץ ישראל של ימי המנדט הוא היה שני בפופולאריות שלו כגיבור קולנועי רק לטרזן.


הנה קדימון לסרט של פלאש גורדון משנות ה-80:

https://youtu.be/VzFwECV8Kkk


הטריילר לסרט המקורי מ-1936:

https://youtu.be/NbnJB3DHAQ0


הקומיקס של פלאש גורדון - זה שהתחיל את ההתלהבות:

https://youtu.be/HgznOfjFgHg


ושיר הנושא של להקת קווין לסרט פלאש גורדון:

https://youtu.be/LfmrHTdXgK4

אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.

מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.

בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.

ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.

ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.


הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר":

https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s


קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/5lWxfRfcvjE


וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/75M1XXEZciU

הסרט "אווטאר" (Avatar) נחשב לסרט המצליח והמכניס ביותר בכל הזמנים. הוא הכניס עד היום כמעט 3 מיליארד דולר! הסרט היחיד אי-פעם שהתקרב לסכומים אלה הוא הסרט "טיטאניק".

הסרט צולם בעזרת טכנולוגיות מחשב מתקדמות במיוחד, כולל אפקטים מיוחדים, גרפיקת מחשב CGI, מיפוי פני השחקנים ליצירת הדמויות המצוירות וצילום בתלת-ממד.


הנה הקדימון לסרט אווטאר:

https://youtu.be/5PSNL1qE6VY?t=6s


הנה מעט מהטכנולוגיות ששימשו לצילום הסרט המורכב הזה:

https://youtu.be/P2_vB7zx_SQ?t=7s


ושיר הנושא מהסרט משולב בקטעים מרגשים מתוכו:

https://youtu.be/3YDz-ftqr1g

ספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה" (Journey to the Center of the Earth), שפורסם בשנת 1864, הוא ספר מדע בדיוני מספר על חבורה קטנה שיצאה למסע אל מעמקי האדמה. המסע נערך בעקבות פתק שהתגלה בספר עתיק שכתב אלכימאי מפורסם מהמאה ה-16.

האיש שינהיג אותם למסע בבטן האדמה הוא פרופסור אוטו-פון לינדברוק, חוקר מינרלים ידוע ומי שמצא את הפתק בספר העתיק. הם שוכרים את צייד הברווזים הנס ביילקה, בתור מורה דרך. את מסעם לבטן האדמה מתחילים פרופסור לידנברוק, אחיינו אקסל וביילקה, בחדירה ללועו של הר געש כבוי באיסלנד, "השער" לבטן האדמה. איסלנד היא מקום הריכוז של הרי הגעש הגדולים בעולם.

במעמקי הר הגעש האיסלנדי הגבוה סנאפל הם מסיירים ומקווים שהר הגעש לא יתפרץ דווקא כשהם בפנים. ממנו הם חודרים למעמקי הארץ ומגלים דברים מופלאים. במסע לעומק של עשרות קילומטרים לכיוון "מרכז כדור הארץ" הם יפגשו גייזרים, אגמים תת-קרקעיים, חיות פרהיסטוריות, פגעי טבע, פטריות ענקיות, שרכים דמויי עץ בגובה עשרות מטרים, עצמות של חיות קדומות ואפילו ענק אנושי אחד בגובה כפול מבן אגם ממוצע.

בסוף הסיפור יוצאת החבורה אל פני כדור הארץ מתוך הר הגעש הימי של איטליה, הר הגעש סטרומבולי. הם עברו 5,000 ק"מ מנקודת הכניסה שלהם למעמקי האדמה ויצאו באיים הליפאריים שבאיטליה,

סרטים, ספרים ויצירות מוסיקליות נכתבו על עלילת הספר. הוליווד עשתה כמה סרטים שהם עיבודים של הספר, המוסיקאי ריק ווייקמן, קלידן להקת יס, פרסם שני אלבומי יצירות רוק מתקדם של המסע ופארק שעשועים ביפאן מדמה את המסע אל תוך כדור הארץ.


הנה קדימון הסרט "המסע אל בטן האדמה":

http://youtu.be/LZYd19bIhP0


פגישה עם צמחים טורפים:

http://youtu.be/iKY407VXg3s


וקטע מהיצירה "מסע אל מרכז כדור הארץ" של ריק ווייקמן:

https://youtu.be/8wFag3o10wg?long=yes

"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.

כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.

המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..

המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.

המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".

ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.


הנה סיפורו של המטריקס (עברית):

https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s


האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:

http://youtu.be/bKEcElcTUMk


וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:

http://youtu.be/OruWu1hZe9M


או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:

http://youtu.be/dDYNYHaDYGE

לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.

הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.

לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.

ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.

הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.

אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..


הנה הסיפור של "בלייד ראנר" (עברית):

https://youtu.be/1C7pnqr2Qpk?t=40s


מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":

https://youtu.be/4ax1pz3riAU


קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:

http://youtu.be/eogpIG53Cis


חוות דעת על "בלייד ראנר":

http://youtu.be/GXRlGULqHxg


והאסתטיקה של בלייד ראנר:

http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs

דנידין הרואה ואינו נראה עוד לא קיים וכך גם אנשים בלתי נראים אחרים, שהתרגלנו לפגוש בדרך כלל בספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני. שם יכולים אנשים וגופים להפוך בלתי נראים בלחיצת כפתור, או בעזרת קסם כמו שתיית המים הסגולים של הפרופסור קתרוס. חשוב לדעת שרק בעולם הפנטזיה יכולים שתיית שיקוי סודי, או שימוש בחפצים כמו טבעת או גלימה, להפוך אדם לבלתי-נראה לחלוטין. גם בעולם הקולנוע הבדיוני ניתן להסתיר דמויות בעזרת אפקטים מיוחדים וגרפיקת מחשב CGI.

בטבע, לעומת זאת, אי-נראות (Invisibility) מלאה אינה קיימת. החומרים השקופים אינם שקופים לחלוטין והנראות עדיין קיימת. במצב של חפצים שלא מחזירים או בולעים את האור, עובר האור דרכם ואנו רואים אותם כשקופים. זכוכית היא שקופה, עד בלתי נראית. כך גם פרפר כנף הזכוכית, שכנפיו שקופות יחסית והחוקרים לומדים את סודותיו כדי ליישמם בפיתוחים טכנולוגיים עתידיים.

בעולם הטכנולוגי מבינים ששקיפות מלאה אינה אפשרית ומנסים להגיע בעיקר לרמות גבוהות של אי נראות, מעין הטעיית-שקיפות. טכנולוגיה של הסוואה אקטיבית לצרכים צבאיים, למשל, מנסה להשתמש בתמונות המוצגות בזמן אמת על גבי מסך לביש שעוטה הלוחם, כך שניתן יהיה ליצור אפקט של אי-נראות, על ידי הקרנת הרקע על גופו של החייל.

טכנולוגיה אחרת מציעה מדים "לא נראים" עבור חיילים, שעשויים "בד חמקני". בד כזה יסתיר את הלוחמים על ידי כיפוף האור מסביב להם והסתרתם בעזרת מטה-חומרים. הרעיון הוא שהצבע והמרקם של מדי ההסוואה החדשניים יוכלו להשתנות בהתאם לרקע, כמו שקורה אצל דיונון או זיקית.


האם נוכל להפוך לא נראים בזכות הטכנולוגיה (מתורגם):

https://youtu.be/w-YLJ-pHRhA


מחיצה בלתי נראית שיש כבר כמה שנים:

https://youtu.be/TJvGOI263po


הסינים הציגו גלימת היעלמות שעליה הם עובדים שנים:

https://youtu.be/39xpcAVwZj4


במהלך השנים היו נסיונות לייצר מטוסים בלתי נראים (עברית):

https://youtu.be/aZirDPV8Qb8


בסרטים של ג'יימס בונד כבר יש מכונית בלתי נראית:

https://youtu.be/gmrnSp0SUoE


מדווחים שהצבא האמריקני מיישם טכנולוגיה סודית של בדים לא-נראים:

http://youtu.be/wGgUZgCeOzQ


בצבא יוכלו לנצל את השקיפות הזו להסוואה:

http://youtu.be/Rqi3jpBSyCc


ולסיום, גם אם אנשים בלתי נראים עדיין אין, אולי אנחנו בדרך?

https://youtu.be/BC2dRkm8ATU

אופנת החלל (Space Fashion) הייתה חידוש אופנתי מרהיב, שפעם ריגש את עולם האופנה לחלוטין. תור הזהב של הסגנון החללי הזה היה בשנות ה-60, העשור שבו יצא האדם אל החלל. הוא נוצר בהשראת המרוץ לחלל של המעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות. המרוץ לחלל החל כשהקוסמונאוט יורי גגארין פרץ אל החלל בשנת 1961 והגיע לשיאו בשנת 1969, כשפסע האסטרונאוט ניל ארמסטרונג את פסיעותיו הראשונות על אדמת הירח.

אחד המעצבים שניסחו את אופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז', מי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. בשנת 1967 הוא הציג את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, עם גזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ואקססוריז פוסט-תעשייתיים.

דמות מרכזית נוספת בין מעצבי אופנת החלל היה פייר קרדן הצרפתי, מהנודעים והמצליחים שבמעצבים. עם סריגי הגולף שלו, שנוצרו בהשראת אופנת החלל ועם שאר עיצוביו מלאי ההשראה, גם הוא קידם את אופנת העתיד החללית הזו.

אבל האופנה העתידנית-חללית הזו לא שרדה זמן רב. היא אמנם השפיעה על יוצרי קולנוע בסרטים וסדרות של מדע בדיוני ועל כוכבי פופ, כמו דיוויד בואי עם עיצובי התלבושות המרהיבים, אבל בתצוגות האופנה היא הגיחה מפעם לפעם בעיקר בעיצובי קונספט, מרתקים ומלאי דימיון, אך לא ממש מסחריים.


מצגת וידאו של עיצוב אופנת החלל של שנות השישים:

http://youtu.be/WoT2z14YemI


אופנת החלל של שנות ה-60:

http://youtu.be/d7E9jDxWF30


קולקציית החלל של אנדרה קוראז':

https://youtu.be/bn7p22LlrVE


הוא המשיך לפתח את זה בשנות ה-70:

https://youtu.be/eENJc2VFkPw


הקולקציה החללית של פייר קרדן:

http://youtu.be/AzBxsz54qko


עוד מאופנת החלל של הסיקטיז:

http://youtu.be/OtzvVDJjtYo


ותסרוקות חלל:

http://youtu.be/nh-IRZM8fFM

בשנים האחרונות יש תחרות מטורפת בין צבאות, לפיתוח של טכנולוגיות אי-נראות (Invisibility) חדשניות. אלה מאפשרות לאנשים להיעלם, מאחורי מחיצות הסתרה שיוצרות שקיפות, או גלימות היעלמות (Invisibility Cloaks) חדשניות, שהן בעצם בד ההופך את האוחז בו לשקוף.

השקיפות החלקית של העבר, זו שבה לא יכולים היו אנשים להיעלם לחלוטין אלא כמעט, הולכת ומסתיימת. הטכנולוגיה של חומרים חדשניים הולכת ומשתבחת. בסין הוצגה בסוף שנת 2023

כמה שנים לפני כן צולמה גלימת היעלמות מדהימה. היא מבוססת על "בד חמקני" ברמה גבוהה מאוד, המסתיר את האוחזים בו לגמרי.

איך זה עובד?

הבד ומקדם שבירת האור של האוויר זהים, מה שמאפשר לאנשים להיות למעשה "בלתי נראים" כשהם עוטים אותו עליהם או לובשים בגד שעשוי ממנו. אחראי לזה חומר שבתרגום חופשי ניתן לקרוא לו "סורגי עדשות" (lenticular grating).

החומר הזה שובר כל הזמן את קרני האור ולמעשה מסווה את מה שנמצא אחריו. מדובר בחומר מיוחד שמורכב משורות רבות של עדשות זעירות, שצורתן קמורה וגלילית. העדשות הללו יוצרות ביחד מעין עדשה גדולה, קמורה וגלילית. המוני העדשות הללו דוחסות את מראה החפץ שמאחור למעין רצועה דקיקה, כשכולן ביחד "שוברות" את מראה החפץ לאינספור רצועות דקות וזהות, שיוצרות אשליה של אי-נראות.


גלימת ההיעלמות הסינית הראשונה:

https://youtu.be/39xpcAVwZj4


זה התחיל בהעלמת עצמים קטנים בלבד:

https://youtu.be/QF8qkoIWH64


טכנולוגיית לוח ההיעלמות הסיני:

https://youtu.be/pZMyWEWHCTM


הסבר על טכנולוגיית בדי ההיעלמות:

https://youtu.be/sN70Bgm_PAQ


כך תעשו את עצמכם שקופים:

https://youtu.be/WfmZeRvbmo8


וכך זה עובד:

https://youtu.be/SMIR1mYRiw0?long=yes

אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.

יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות). יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה). בכך מזהירים היוצרים מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.

סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".


כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):

https://youtu.be/6a6kbU88wu0


הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:

https://youtu.be/NpKbULrB9Z8


הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:

https://youtu.be/B28pMh2OMnk


הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:

https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s


דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:

https://youtu.be/h1BQPV-iCkU


ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:

http://youtu.be/J2J4eareIIg

הסיפור היהודי על "הגולם מפראג" (Golem), שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.

סיפור "הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.

ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.

הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. מהר"ל בלבד הפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.

מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.

מדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת.

אלא שבאחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.

לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא מהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג.

הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות מהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.


הנה סיפור הגולם מפראג (עברית):




סיפור הגולם בפראג באנימציה (עברית):

https://youtu.be/S34vyhDkcwc


כך רואים את הגולם של פראג בתיאטרון (עברית):

https://youtu.be/H9k3vH5Ek-4


יש המאמינים שסיפור הגולם התרחש בבית הכנסת העתיק של פראג:

http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ


בעידן ה-AI והחששות ממנו הופך סיפור הגולם רלוונטי מתמיד (עברית)

https://youtu.be/buBh4mMKbJc


מה יש בעליית הגג של בית הכנסת של הגולם מפראג? (עברית)

https://youtu.be/-NogTyYwaXM?t=1m35s


בחיוך - מה קורה כשהגולם מברר עובדות? (עברית)

https://youtu.be/YNI8PvYkoVc


והסרט הגרמני "הגולם" שהוא סרט אילם היסטורי ומעולה שנעשה על המעשייה היהודית של הגולם (עברית):

https://youtu.be/btDeUiPYAsI?long=yes

פרנקנשטיין (Frankenstein), או בשמו העממי "המפלצת של פרנקנשטיין", הוא ספר שנכתב בידי הסופרת מרי שלי בשנת 1818, בעת ביקור בטירתו של הלורד ביירון בז'נבה. את הרעיון לסיפור קיבלה הסופרת מסיוט שהעיר אותה בלילה, לאחר חלום על דמות מפחידה במיוחד.

כשהסטודנט המבריק ויקטור פרנקנשטיין מצליח לחבר כמה איברים של אנשים מתים ולייצר יצור חי, הוא לא מבין איזה שד שחרר זה עתה מהבקבוק. היצור שאין לו אפילו שם, הוא מכוער ומפחיד אך בעל לב טוב. אך כשהוא נתקל בשנאה וסלידה איומים מהאנשים שמסביב, הוא משתנה לאט לאט ומתחיל לנקום באכזריות ואלימות קשה, עד שהוא מחוסל.

זהו אולי ספר המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה. ייתכן בהחלט ששאבה השראה מהסיפור היהודי על "הגולם מפראג", שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל, שיוצא גם הוא מכלל שליטה. בעקבות הספר צולם בשנת 1931 הסרט הראשון על פרנקנשטיין. השחקן בוריס קרלוף שיחק בסרט בתפקיד המפלצת שיצר פרנקנשטיין. הסרט הצליח להפוך לסרט מפחיד מאד והוא היה לאחד הראשונים שבסרטי האימה של הוליווד.

האשמה בסיפור אינה דווקא על המפלצת הלא-אנושית, אלא דווקא על בני-האדם, מלאי השנאה והסלידה ממי שאינו נראה כמותם. הרי האנשים הרודפים אותו ונרתעים ממנו הם שיגרמו לו בהדרגה להשתנות ולנקום בהם באלימות מפלצתית. יחס גורר יחס, כבר אמרנו?


הנה סיפורו של פרנקנשטיין (מתורגם):

https://youtu.be/PDgu25Dsv34


הקדימון לסרט המקורי "פרנקנשטיין" משנת 1931:

http://youtu.be/bKyiXjyVsfw


קטע מהסרט "פרנקנשטיין" בו הוא מתיידד עם ילדה בשם מריה:

http://youtu.be/v5FtI472Q6I


וקדימון לסרט המודרני "אני, פרנקנשטיין" (מתורגם):

http://youtu.be/pZzs20iaojs

מגדל השטן (Devil's Tower) שבמדינת ויומינג, ארצות הברית, אינו הר רגיל - הוא מונולית, מעין פקק געשי שסותם הר געש.

מדובר בלבה שעלתה למעלה ונתקעה ללא כוח לפרוץ, קפאה והתאבנה לאבן. עם השנים, האבן של הר הגעש נחלשה והתפוררה והלבה שהפכה לאבן, נחשפה במלוא הודה, עם המראה המיוחד כל כך של ההר "מגדל השטן".

בשנת 1906 הוכרז ההר כאתר לאומי, הראשון בארה"ב, שטחו 5.45 קמ"ר.

לחובבי הקולנוע מוכר מגדל השטן מהסרט "מפגשים מהסוג השלישי" של הבמאי סטיבן ספילברג. בסרט הוא היה מוקד המפגש עם החייזרים.


הנה ההר המופלא והמיוחד הזה - מגדל השטן:

https://youtu.be/ldC9bgOCoY8


המפגש בסרט עם תקשורת אל החוצנים באמצעות צלילים מוסיקליים:

https://youtu.be/S4PYI6TzqYk


וקטעים מהסרט ההוליוודי המפורסם "מפגשים מהסוג השלישי" שמגדל השטן מככב בו:

http://youtu.be/IDABVdrR4gA