יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.

כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.

אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..


הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:

https://youtu.be/_YMzmuBBBzo


דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:

http://youtu.be/TBHozkkfb1Y


סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:

https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk


חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:

https://youtu.be/xotoL87m76Q


כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:

http://youtu.be/ivswfCJtbnE


ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:

https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes

קארים ראשיד (Karim Rashid) הוא מעצב תעשייתי, מהחשובים והמשפיעים בעולם בעשורים האחרונים.

ראשיד הוא ממוצא מצרי, בן למשפחה אמידה שנדדה בעולם, בעקבות הקריירה של אב אמן. מעבר לשמו ולאישיותו הצבעונית של קארים, כולל אהבתו העצומה לצבע הוורוד, הוא ידוע גם בכך שהוא מעצב לשוק הרחב ולהמונים ולא רק לעשירים, כמו שמרבית מעצבי-העל נוהגים לעשות.

גם בהופעתו החיצונית ראשיד ידוע כבעל סגנון ייחודי - הוא נוהג ללבוש תמיד חליפות בצבעים ורוד או לבן, עם אביזרים ותוספות בצבעים חזקים, כמו הנעליים והמשקפיים שהוא נוהג לחבוש, כמעט תמיד מעיצוביו שלו.

גם הקעקועים שעל גופו של ראשיד מעניינים ומהווים מעין שפה אישית וייחודית לו, של צורות ומוטיבים קבועים, מעין הירוגליפים מודרניים. את הסימנים הללו הוא מטביע לעיתים על עיצוביו, שכוללים רהיטים, גופי תאורה, משקפיים, פח הניירות המפורסם "גרבו" שעיצב ועד לחנויות, מסעדות ובמיוחד למלון 'סמירמיס' באתונה, שכל חדריו מסומנים בסימנים במקום במספרים.

מעצבים רבים רואים בראשיד איש שיווק מצוין יותר מאשר מעצב והם מבקרים את העובדה ששום עיצוב שלו לא הפך לאייקון של ממש. מצד שני, אלפי המוצרים שעיצב ראשיד החרוץ והעובדה שעשרות מוזיאונים חשובים מציגים עיצובים שלו באוספים הקבועים שלהם, מעידה שהוא הפך לאחד המשפיעים והמוכרים בתחום העיצוב בעולם.


הנה קארים ראשיד בביקור בישראל:

http://youtu.be/QqFGfbKKfcs


ועיצוב שעשה רשיד לפרויקט XO:

http://youtu.be/vByB76SAphs

כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.

המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.


רון ארד המעצב מספר על תולעת הספרים:

https://youtu.be/GqgeWK9atLY


כך היא משווקת:

https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI


מרכיבים אותה:

https://youtu.be/7xfQp3EkN60


מורכבת על הקיר:

http://youtu.be/bo5s_9-tdAc


קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:

http://youtu.be/zal32oYCIqM


וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:

https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes

כיסא הקונוס (Cone chair) של וורנר פנטון, משנת 1958, הוא כיסא מהפכני למדי בתולדות הרהיטים. יותר מאשר כיסא הוא דמה לפסל.

הוא לא היה היחיד. ביחד עם עוד כיסא שלו, כיסא "הלב" שפנטון עיצב שנה אחריו, ה"קונוס" שינה למעשה את המבנה המסורתי של הכיסאות.

כי מכאן יהיו כיסאות שלא זו בלבד שהם מחוסרי משענת, הם גם ללא רגליים. אלה כיסאות שיותר הזכירו פסל מאשר כיסא או כל חפץ שימושי, פונקציונלי אחר.

אגב, בין השאר בשל העובדות הללו, המבקרים של הטרנד המודרניסטי שפנטון פתח בשינוי הזה הציעו שהכיסאות הללו לא ייקראו כיסא אלא מושב (Seat).


הנה כיסא הקונוס:

https://youtu.be/6nDIGoBxb8w


סרטון עיצובי קטן לכיסא הקונוס והשרפרף:

https://youtu.be/7hlNMwUcYk4


והוא רק אחד מני כיסאות רבים ונהדרים שעיצב ורנר פנטון:

https://youtu.be/keOwch8X0lU

הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).

במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".


הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:

https://youtu.be/aFXSFswhdIA


מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:

http://youtu.be/OFr7hBCxRdg


וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:

http://youtu.be/IKKeNzRy-XU

כסא הקוקוס (Coconut Lounge Chair) הוא כיסא שעוצב בידי האדריכל והמעצב ג'ורג' נלסון, מראשוני המודרניזם באמריקה. זהו כסא שצורתו כמו של פלח קוקוס, הפרי הטרופי המוכר. מטרתו של נלסון הייתה לשלב נוחות עם חופש תנועה מירבי. ואכן, הכיסא הזה חסר גבולות ואפשר לשבת או להשתרע עליו בכל צורה שרוצים, ללא מגבלות שמוכרות מכיסאות וכורסאות בני זמנו.

הכיסא הוצג ב-1955 על ידי חברת הרמן מילר, שבה הועסק נלסון כמעצב ראשי. הסיסמה של נלסון, אחד המעצבים היצירתיים ומי שהביא את המודרניזם בעיצוב לאמריקה, הייתה "עיצוב כולל הוא לא פחות ולא יותר, כי אם התהליך של שיוך כל דבר לכל דבר".

נלסון, הידוע כמי שעיצב עוד כמה "רהיטי מזון" משונים ומקסימים כאחד, ביניהם "ספת המרשמלו", ספה משעשעת ושונה מכל מה שהיה מוכר אז. בדיעבד היו שתי עבודותיו אלה מהמבשרות של זרם הפופ ארט, שיבוא שנים אחר-כך.


הנה כיסא הקוקוס:

https://youtu.be/55h8vD13W04


עיצובים נוספים של ג'ורג' נלסון, מעצב "כיסא הקוקוס":

http://youtu.be/FdH5f4lQxCM?t=1m40s


וכך משווקים את כסאות הקוקוס:

https://youtu.be/nePClb3CVR0

יש לרון ארד הרבה רהיטים מעניינים ובעלי צורה מדהימה ומשונה. אחד מהם הוא כיסא הנדנדה החייזרי ווידו (Voido Rocking Chair), שעיצב רון ב-2006.

זהו כיסא מתנדנד עם קווים אמורפיים ועגלגלים, שמזכירים עבודות נוספות של ארד, מעט חוצניות ברושם שהן מותירות במבט בהן, כמו ספריית "תולעת הספרים" וכיסא ה"וול טמפרדר" ממתכת שעיצב.


הנה כיסאות הנדנדה Voido:

http://youtu.be/gHZLniNEfY4


פרסומת לדגם:

https://youtu.be/Q8_vVvhv7rs


כך היא מתנדנדת:

https://youtu.be/I8vpPGib4Mw


ובין עבודות שונות שהציג בתערוכה:

http://youtu.be/1kN8FnFJVMw

כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.

מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.

מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).


הנה האייקון הנוח של איימס ופרטים עליו:

https://youtu.be/wA3s2vkIDZo


עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:

https://youtu.be/hLSEOHxmUFE


יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:

https://youtu.be/GJnxL3S2iSA


כך מרכיבים את כסא הנדנדה שקונים כיום באינטרנט:

https://youtu.be/jpJ6aYxvzyE

המעצב התעשייתי מצרפת, פיליפ סטארק, הוא אחד ממעצבי-על המוכרים והנערצים ביותר בעולם כיום. כדרכם של מעצבי העל המודרניים, הוא רואה עצמו כמעצב תעשייתי רב תחומי. כלומר, גם הוא אינו עוסק רק בעיצוב מוצרים לבית אלא שולח את ידו וכשרונו גם לאדריכלות ועיצוב פנים ואף עיצב יכטות וכלי רכב.

בין השאר, עיצב סטארק שפעיל כבר מאז שנת 1968, את הכיסא המעצבים הנמכר ביותר בכל הזמנים - כיסא ה"לואי גוסט" - מעין גירסה מודרניסטית ושקופה של כיסא בסגנון המלך הצרפתי לואי ה-15.

עבודה אייקונית אחרת של פיליפ סטארק היא מסחטת הלימונים החייזרית "ג'וסי סליף" (Juicy Salif) שעיצב ב-1990 והפכה מאז לאחד הפריטים הידועים בעולם העיצוב ולפריט שהרבה אספנים רוכשים או מחפשים לרכוש.

בתל אביב עיצב סטארק את מגדלי YOO היוקרתיים, שגם קיבלו את השם מסדרת פרויקטים, בעלי אותו השם, שעיצב בכל העולם.


הנה סרטון עם ראיון ועבודות של פיליפ סטארק:

http://youtu.be/t6HLou_w5VM



הנה יאכטה שעיצב פיליפ סטרק בשביל מליונר רוסי:

http://youtu.be/vbucJO3zDCE?t=4s

"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.

איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.

שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.


הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:

https://youtu.be/keibbML-Syc


דוגמן של שולחן:

http://youtu.be/Sbq3skXfVKc


וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:

http://youtu.be/CTKbLOvUddk

שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.

יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.

עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).

צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.


הנה שרפרף הפרפר:

http://youtu.be/U3B8r4m1i8U


מבט מקרוב:

http://youtu.be/h9xyA5_xwyU


וכך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:

http://youtu.be/9caXYP_osqI

"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).

העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.

לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.

התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.


הנה כסא ברצלונה:

https://youtu.be/2zOIQ8wweAc


כך הוא משווק כיום:

http://youtu.be/lMLOKc-p1M4


מצגת וידאו של הכסא האלמותי:

https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs


כך מציגים אותו אנשי המכירות:

https://youtu.be/K64qbDAf0H0


וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:

https://youtu.be/VsSiOp1OUOU

ספת המרשמלו (Marshmallow sofa) של האדריכל האמריקאי המשפיע ג'ורג' נלסון עשתה היסטוריה בסוף שנות ה-50 והפכה למוצר אייקוני. בזכות המראה המיוחד שלה היא זכתה מאז לגרסאות רבות.

ספת המרשמלו היא מהרהיטים הראשונים שעוצבו בסגנון הפופ-ארט. באופן מסוים היא גם מהרהיטים המשעשעים בתולדות עיצוב הריהוט, מכיוון שהספה הזו, על הכריות הצבעוניות שלה, נראית כמו מתקן לאפיית עוגיות מקרון, שנפתח על צירו.

יש בספה ה"פופית" הזו את כל מה שאמור להיות בפופ-ארט. היא משעשעת, צבעונית להפליא, נראית כהגדלה של דבר קטן, ממש כמו שעשה באמנות אמן הפופ הידוע קלאס אולדנבורג. וכן - היא גם שימושית ונוחה!


הנה ספת המרשמלו וגרסותיה השונות שיצר ג'ורג' נלסון:

https://youtu.be/HvJfQ37NKFQ


פרסומת לספת מרשמלו צבעונית:

https://youtu.be/c_uE5lg4Yx8


ורפליקה לבנה למשעי:

https://youtu.be/savqygnqNKQ

המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.

ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.

על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.


הנה סרטון על כיסא הנמלה:

http://youtu.be/w-5KaxbQN3U


על ארנה יאקובסן עצמו:

http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0


ועוד מהעיצובים של המעצב הסקנדינבי הנודע יאקובסן:

http://youtu.be/KG0h1HpIAWA

כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.

כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.


הנה כיסא DAW:

https://youtu.be/rFMKi0MipBI


כך מרכיבים אותו:

https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ


כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:

https://youtu.be/XWm8veLKho0


רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:

https://youtu.be/x56FbyG9kYo

'כיסא רובר' (The Rover Chair, 1981) הוא היצירה שפרסמה לראשונה והזניקה את הקריירה של מעצב העל הבינלאומי רון ארד.

זה התחיל כשארד מצא מושב עור של מכונית רובר במגרש גרוטאות בלונדון. כשחיבר את הכיסא למסגרת מתכת מעוגלת שעשוייה מצינורות הוא יצר בעזרתו את אחד מפריטי העיצוב המפורסמים ביותר בעולם, פריט מיחזור יצירתי שהפך לאייקון עיצובי.

בהמשך הקריירה שלו יצר ארד בעזרת חברות רהיטים כמו Vitra גירסאות מעוצבות של כיסא הרובר. למשל כיסא "זאת ועוד" (Moreover) שהוא גירסה של כיסא הרובר בגימורים של חלודה וכרום.


הנה רון ארד מספר על הדרך שלו וכיצד החלה מכיסא הרובר:

http://youtu.be/nHRJJ0b7PRE


וכיסא שמחקה את הרובר של רון ארד:

http://youtu.be/WpiORFrLhkU

כסא טונט (Thonet chair), או כסא מספר 14 משנת 1859 נחשב במאה ה-19 לפריצת דרך ולהצלחה מסחררת. עד היום הוא רלוונטי ברחבי העולם ונמכר כמו כסאות טריים. מצחיק לקרוא לו כיסא קלאסי, כי אין קלאסי יותר ממנו והוא הקלאסיקה.

גם היום ממשיך הכיסא הזה, בן יותר מ-150 שנה, להפגין קווים נקיים, פשטות ועיצוב נהדר, כשהכל מתחיל בטכנולוגיה שבה הוא נוצר והייתה חדשנית ופורצת הדרך לזמנה.

הסיבה היא כמובן השימוש שנעשה לייצורו, בטכנולוגיה חדשנית מאד לזמנה - שילוב של פיסות עץ מוקצעות ומכופפות והדבקה בדבק חם. הכיסא התבסס על מקלעת הקש, אחת השיטות האופנתיות של התקופה, אבל לא הירבה בקישוטיות ודקורציה האופייניים לתקופה האימפריאלית של אוסטריה, אלא הלך למה שיהפוך למוטיב של העידן המודרני - הפשטות, אולי אפילו המינימליזם. במילים פשוטות, הכיסא הזה הכיל רק 6 חלקים בלבד!

מה שאיפשר את הפשטות הזו היה הכיפוף. זו הייתה שיטה שבה הדביקו רבדי עץ, חממו אותם וכשהם היו חמים וקלים לכיפוף, נהגו לעקם אותם לצורת התבניות של הכיסא. לאחר שהתקררו בצורתם החדשה, הרכיבו אותם באמצעות ברגים ויצרו את הכיסא.

כך התאפשרה, לראשונה בתחום הרהיטים, יצירה של מוצר תעשייתי ובר-שכפול מדויק בכמויות גדולות. השילוב של ייצור פשוט והמוני, עם חומרים נגישים וחסכוניים, יצר מוצר זמין במחירו. לכך תרמה גם ההובלה הפשוטה והאריזה החסכונית שלו.

תודות לכיסא, יהפוך המעצב והנגר מיכאל טונאט לאיש עשיר. הוא מכר כיסאות בכמויות, רשם פטנט באוסטריה ורכש את מפעל הדבק ששרת אותו. בהמשך טונט יעצב וייצר גם כסא-נדנדה ובדורות שאחריו ייצרו אחרים מגוון ענק של חיקויים, עיצובי מחווה וכיסאות ומוצרי ריהוט שהטונט 14 היווה בשבילם השראה.


הנה סיפורו של כיסא 14:

https://youtu.be/eoy5QP3Jibg


כך מכופפים אותו במפעל:

https://youtu.be/8sUti5yG7iU


וכל הכיסאות שהוא נתן להם השראה:

https://youtu.be/Qhlo1UDHa-8

כסא הלאונג' 670 (Eames Lounge Chair) הוא כיסא הסבה שעשוי מעץ לבוד בשילוב עור, שיצרו זוג מעצבי-העל המודרניסטיים צ'ארלס וריי איימס. השניים, שאחראים לאייקוני עיצוב מהמפורסמים במאה ה-20, יצרו את כורסת הלאונג' הזו בשנת 1956 כשהם מתארים אותה כבעלת "מראה חמים של כפפת בייסבול משומשת", כדברי צ'ארלס אימס. כסא הלאונג' עורר הדים ודי מהר הפך לסמל סטאטוס על-זמני ולפריט לאספנים. מעל 100,000 כסאות כאלה נמכרו בעולם.

את הכיסא המפנק ונוח במיוחד הם הציגו לראשונה בשנת 1956 בארה"ב, לאחר מספר שנות פיתוח. הכיסא המעוצב והיוקרתי נחשב מלאכת מחשבת של כיסא רחב ויש לו הדום תואם. שניהם עשויים מחומרים מעולים כמו עור, פורניר ועץ לבוד מכופף. הם עוצבו במשך שנים רבות על ידי הזוג.

הכיסא הזה נחשב הכיסא הראשון שיצרו צ'ארלס וריי איימס בשביל השוק היוקרתי. כיצירת אמנות ולא רק כיסא שימושי, הכסא המקורי שעיצבו בני הזוג מוצג כיום בתערוכה הקבועה שבמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק MOMA.

כאז גם היום כיסא הלאונג' 670 נתפס כסמל סטטוס לעשירים, פריט ריהוט יקר במיוחד ואייקון עיצובי נודע. הוא נתפס לא פעם כסמל הצלחה, של עשירים שהם גם בעלי טעם איכותי בריהוט. מדי פעם אף מגיח הלאונג' צ'ייר אל המסכים, כמו בסדרת הטלוויזיה התקופתית "מד מן".


הנה הלאונג' צ'ייר:

https://youtu.be/ifgfdYNo2qw


כך הוא הוצג בטלוויזיה האמריקאית על ידי הזוג איימס שעיצב אותו:

http://youtu.be/-MomNfLGOLg?t=3m32s


סיפורו של כסא הלאונג' 670:

https://youtu.be/PKTqKHiWPAg


שיפוץ הכיסאות הישנים והמקוריים ששווים המון כסף:

https://youtu.be/XtRK2K0MUTc


כך מייצרים את הכיסאות החדשים מהדגם הנפלא הזה:

http://youtu.be/M3lOwDnRXjg


וגדולתו של הלאונג' צ'ייר, הוא כיסא הלאונג' הנודע של הזוג איימס:

https://youtu.be/SFaLpbmP0Yw?long=yes

כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב.

ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. לא מעט רואים בו את הכיסא המודרניסטי החשוב בתולדות העיצוב.

על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו הגיע ורנר פנטון כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D. פנטון התחיל, למעשה, בתור תלמידו של המעצב הנודע ארנה יעקובסון.

כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, לאתניות וכדומה.

כיסא פנטון הוא פורץ דרך של ממש בתולדות העיצוב. זהו הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי, שיוצר כולו מיחידת פלסטיק אחת. בכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק.

הכיסא של פנטון מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים. הוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, או מה שנקרא בשפה העיצובית ה"פונקציונליות".


הנה כיסא פנטון:

http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0


הסבר על הכיסאות הללו:

https://youtu.be/_-rpkzDiYMQ


הפנטון הוא שלב באבולוציה של ז'אנר הכיסאות הזה:

https://youtu.be/Yo6gTqzsHj0


כך מייצרים אותם (ללא סאונד):

https://youtu.be/xim1m2Bhvzc


על המעצב שלו ורנר פנטון:

http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s


וסקירה על המבנה שלו:

https://youtu.be/7ptsxKTELSk?long=yes

כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?


טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.

בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.

כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.

רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.


כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:

http://youtu.be/lIPg7fZcsFg


כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:

http://youtu.be/UXa1-zRI9D0


כך מכופפים עץ בעזרת אדים:

http://youtu.be/LYxawx_GjSI


והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:

http://youtu.be/HiAfP1PBcoo

את כיסא הזיג זג (Zigzag chair) האייקוני והבלתי נשכח, עיצב חריט ריטפלד בשנת 1932.

בעיצוב כמעט דו מימדי זה, של צורת האות Z, הוא נטש את צורת הכיסא המקובלת לטובת חיבור מדהים בפשטותו, של ארבעה משטחי עץ לכיסא שלם, כשהחיבורים ביניהם מתבצעים באמצעות מחברים מיוחדים ואלכסוניים בעלי מראה ציפורי, שזכו לכינוי "זנב-סנונית" (dovetail joint).

עיצוב הכסא המינימליסטי והמהודק, מסמן הדגשה של הצורה, הקומפוזיציה והנוכחות בחלל, תוך זניחה מסוימת של ריטוולד את נושא הצבע, שכל כך העסיק אותו בקבוצת ה"דה סטיל" בה היה חבר ובעיצוב "כסא אדום-כחול" המפורסם שלו.

כמו הכיסא הקודם שלו, גם כיסא הזיגזג מהווה שינוי מחשבתי ופורץ דרך של מהות המושג עיצוב וכיצד רהיט מתפקד ומשתלב בחלל בו הוא ממוקם.

ריטוולד, שהיה אדריכל, החליט לעצב מעין "כיסא תומכה", שהתבסס על עקרון ששאל מעולם האדריכלות ונקרא "קאנטילבר" (Cantilever). בשיטה זו מיוצבת כל הקונסטרוקציה של הכיסא על נקודת תמיכה אחת. לשם כך הוא השתמש בעקרונות שהביא מעולם הפיזיקה, המשלבים היטב גמישות וקשיחות, תוך חלוקה חכמה של המשקל בתוך המערכת.

כך יכול היה המעצב פורץ הדרך להיפרד בעיצוב הכיסא מהרגליים האחוריות, תוך שימוש בחומר אחד והמשכי. המעניין הוא שאם המושב האופקי שלו יושב על לוח אלכסוני ודינמי, התומכה האחורית בת 90 המעלות שלו מחייבת ישיבה זקופה ושמרנית משהו.

עיצוב כיסא הזיג זג השפיע על כסאות מפורסמים אחרים בתולדות העיצוב. הבולט שבהם הוא כמובן כיסא הפאנטון המפורסם. גם הוא עוצב בשאיפה מודרניסטית של ורנר פאנטון, לעיצוב כיסא שלם מיחידה אחת מינימליסטית. במקרה של הפאנטון זה נעשה לגמרי מחומר אחד, מיציקת פלסטיק בלבד, שהתאפשרה לראשונה בשנות ה-60 וה-70.


הנה כיסא הזיג זג מ-1932:

https://youtu.be/KIBoDlePjsA


כך מייצרים את כיסא הזיג זג היום:

https://youtu.be/EWF4RLAsciQ


כך תבנו אותו לבד:

https://youtu.be/wdZ3jBa6368