שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה המשמעות של WEB 2.0?
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
מהי מהפכת המידע?
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
איך כישלון הוליד את ויקיפדיה והאם היא אמינה?
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
מהו המטאוורס שאולי יחליף את האינטרנט?
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
מה אפשר ללמוד מעלייתו ונפילתו של האתר מייספייס?
הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.
מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.
הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.
על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:
http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
איך נוסדה גוגל והפכה לשם נרדף לאינטרנט?
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
מה זה היפרטקסט?
בעברית היפרטקסט (Hypertext) פירושו יתר-מלל, הייפר-מלל או היפר קישור. זהו מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. אתם מכירים את זה מויקיפדיה והלינקים ממושגים ומונחים שמוזכרים בטקסט וצבועים בכחול. לחיצה עליהם מעבירה לדף שמתאר ומסביר אותם לעומק.
היפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובדים מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.
במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט.
מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.
מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש.
כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.
הנה ההייפרטקסט שהפך להייפרלינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
ההיסטוריה של ההייפרטקסט:
https://youtu.be/hUHsmnWmI3k
על המונח, על טד נלסון שהמציא אותו ועל רעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הייפר טקסט והאינטרנט:
https://youtu.be/f6o33ylERpU
ומצגת וידאו עליו:
https://youtu.be/1TVW9wE_jdw
מה זה תוכן גולשים?
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
אינטרנט, תולדות האינטרנט
הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.
מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.
הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.
על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:
http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
בעברית היפרטקסט (Hypertext) פירושו יתר-מלל, הייפר-מלל או היפר קישור. זהו מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. אתם מכירים את זה מויקיפדיה והלינקים ממושגים ומונחים שמוזכרים בטקסט וצבועים בכחול. לחיצה עליהם מעבירה לדף שמתאר ומסביר אותם לעומק.
היפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובדים מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.
במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט.
מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.
מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש.
כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.
הנה ההייפרטקסט שהפך להייפרלינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
ההיסטוריה של ההייפרטקסט:
https://youtu.be/hUHsmnWmI3k
על המונח, על טד נלסון שהמציא אותו ועל רעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הייפר טקסט והאינטרנט:
https://youtu.be/f6o33ylERpU
ומצגת וידאו עליו:
https://youtu.be/1TVW9wE_jdw
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
מה הייתה ARPANET, רשת המחשבים שהולידה את האינטרנט?
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
כיצד נגוז נטסקייפ, הדפדפן המצליח נעלם?
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
מהו האינטרנט של הדברים?
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
איך צמחה eBay מזירת מכירות פומביות לאימפריה?
האתר איביי (eBay) הוקם בשנת 1995 כאתר מכירות פומביות באינטרנט. שמו היה אז AuctionWeb והוא הוקם על ידי מתכנת איראני שנולד בצרפת. לאחר שנתיים שונה שם האתר והעתיד החל להיות ורוד יותר.
ההצלחה המסחררת של איביי כפלטפורמת מסחר עולמית לא קרתה ביום אחד. מאתר מכירות פומביות מקוונות הוא הפך לשוק עולמי אונליין שמאפשר לכל אחד למכור לכל העולם. היות והמסחר בו אפשרי גם כמסחר מקומי וגם למסחר בינלאומי, הפך איביי למתחרה של כל הסוחרים בכל מקום בעולם ובכל תחום בעולם. למעשה איביי הפך להיות זירת המכירה והקנייה של "הזנב הארוך" של המוצרים, שכן ניתן לקנות בו כמעט כל מה שעולה על הדעת, כולל דברים שאף סוחר או חנות רגילים לא היו מוכרים, כמו כפתורים של חליפות חלל, או נשל של נחש..
המוכרים באיביי הם גם אנשים פרטיים וגם עסקים קטנים. הם מציעים מיליוני פריטים ושירותים דרך האתר ובעצם הפלטפורמה המקוונת הזו היא היום זירת מסחר שמאפשרת לכל אדם להקים עסק משלו, כמעט ללא הוצאות. במובן הזה, המצטרפים לאיביי הם אנשים שבאים אל עולם חדש והסוחרים הטובים שבהם כבר הפכו מזמן לאנשים מסודרים.
אגב, השם של איביי נבחר בשל בעיה - מקים האתר רצה את שם המתחם echobay.com. מפני שהדומיין היה תפוס, הוא החליט על שם מקוצר שיהפוך להיסטוריה - השם eBay.
הנה סרטון על תולדות חברת המכירות המקוונות eBay:
http://youtu.be/gbEJL40bV0o
וחוויות של אחד מהמוכרים שהצליחו לבנות עסק מצליח למכירה ב-eBay:
http://youtu.be/GTnl0YiRXwM
האתר איביי (eBay) הוקם בשנת 1995 כאתר מכירות פומביות באינטרנט. שמו היה אז AuctionWeb והוא הוקם על ידי מתכנת איראני שנולד בצרפת. לאחר שנתיים שונה שם האתר והעתיד החל להיות ורוד יותר.
ההצלחה המסחררת של איביי כפלטפורמת מסחר עולמית לא קרתה ביום אחד. מאתר מכירות פומביות מקוונות הוא הפך לשוק עולמי אונליין שמאפשר לכל אחד למכור לכל העולם. היות והמסחר בו אפשרי גם כמסחר מקומי וגם למסחר בינלאומי, הפך איביי למתחרה של כל הסוחרים בכל מקום בעולם ובכל תחום בעולם. למעשה איביי הפך להיות זירת המכירה והקנייה של "הזנב הארוך" של המוצרים, שכן ניתן לקנות בו כמעט כל מה שעולה על הדעת, כולל דברים שאף סוחר או חנות רגילים לא היו מוכרים, כמו כפתורים של חליפות חלל, או נשל של נחש..
המוכרים באיביי הם גם אנשים פרטיים וגם עסקים קטנים. הם מציעים מיליוני פריטים ושירותים דרך האתר ובעצם הפלטפורמה המקוונת הזו היא היום זירת מסחר שמאפשרת לכל אדם להקים עסק משלו, כמעט ללא הוצאות. במובן הזה, המצטרפים לאיביי הם אנשים שבאים אל עולם חדש והסוחרים הטובים שבהם כבר הפכו מזמן לאנשים מסודרים.
אגב, השם של איביי נבחר בשל בעיה - מקים האתר רצה את שם המתחם echobay.com. מפני שהדומיין היה תפוס, הוא החליט על שם מקוצר שיהפוך להיסטוריה - השם eBay.
הנה סרטון על תולדות חברת המכירות המקוונות eBay:
http://youtu.be/gbEJL40bV0o
וחוויות של אחד מהמוכרים שהצליחו לבנות עסק מצליח למכירה ב-eBay:
http://youtu.be/GTnl0YiRXwM
איך פספסה יאהו את ההזדמנות להיות מלכת האינטרנט?
בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.
ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.
בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.
החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.
בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...
אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.
ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!
כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.
גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.
הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:
https://youtu.be/YyfMnymf-xc
השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:
https://youtu.be/LzAQT73vqRY
ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:
https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY
וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:
https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes
בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.
ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.
בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.
החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.
בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...
אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.
ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!
כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.
גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.
הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:
https://youtu.be/YyfMnymf-xc
השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:
https://youtu.be/LzAQT73vqRY
ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:
https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY
וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:
https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes
איך נולדה רשת האינטרנט?
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
מהו אתר האינטרנט הראשון בהיסטוריה?
אתר האינטרנט הראשון אי-פעם הועלה לרשת (אם אפשר לקרוא כך לרשת בזמן שעוד אין בה שום אתר) כשטים ברנרס-לי העלה את האתר הראשון בשנת 1991. כשמנסים להבין מה המשמעות של האתר הראשון ברשת שתהפוך 20 שנה לאחר מכן לרשת בת מיליארדי דפי אינטרנט ואתרים שונים, צריך להבין שכשהעלו אותו ב-6 באוגוסט 1991, למעשה נפתחה הרשת הכלל עולמית WWW, קיצור באנגלית של "רשת עולמית רחבה".
זה היה מסמך המחשב הראשון שכלל את הלינקים - קישורי האינטרנט. כמובן שבהיעדר אתרים אחרים, כל הקישורים שהיו בו הובילו לדפים נוספים באתר שהכיל אותו, כיוון שאתרים אחרים לא היו.
האתר כולו רץ אז על המחשב או תחנת העבודה של טים ברנרס-לי, ממציא האינטרנט. תחנה זו שבמכון CERN הייתה למעשה שרת האינטרנט הראשון בעולם.
הנה סרטון על האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט:
http://youtu.be/xIAj_Gopa0A
והנה סרטון לרגל 25 שנים להמצאת הרשת העולמית אינטרנט:
http://youtu.be/mjq6xh3_W60
כך נראה האינטרנט בשנת 1996:
https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
אתר האינטרנט הראשון אי-פעם הועלה לרשת (אם אפשר לקרוא כך לרשת בזמן שעוד אין בה שום אתר) כשטים ברנרס-לי העלה את האתר הראשון בשנת 1991. כשמנסים להבין מה המשמעות של האתר הראשון ברשת שתהפוך 20 שנה לאחר מכן לרשת בת מיליארדי דפי אינטרנט ואתרים שונים, צריך להבין שכשהעלו אותו ב-6 באוגוסט 1991, למעשה נפתחה הרשת הכלל עולמית WWW, קיצור באנגלית של "רשת עולמית רחבה".
זה היה מסמך המחשב הראשון שכלל את הלינקים - קישורי האינטרנט. כמובן שבהיעדר אתרים אחרים, כל הקישורים שהיו בו הובילו לדפים נוספים באתר שהכיל אותו, כיוון שאתרים אחרים לא היו.
האתר כולו רץ אז על המחשב או תחנת העבודה של טים ברנרס-לי, ממציא האינטרנט. תחנה זו שבמכון CERN הייתה למעשה שרת האינטרנט הראשון בעולם.
הנה סרטון על האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט:
http://youtu.be/xIAj_Gopa0A
והנה סרטון לרגל 25 שנים להמצאת הרשת העולמית אינטרנט:
http://youtu.be/mjq6xh3_W60
כך נראה האינטרנט בשנת 1996:
https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
מהי לוחמת סייבר?
לוחמת הסייבר, לוחמת רשת או לוחמה קיברנטית היא פעולה מלחמתית שנוקטים מדינה או ארגון טרוריסטי, כדי לגרום נזקים לרשתות ומערכות המחשבים של האוייב, או דרך מערכות המחשוב, למערכות אחרות שנשלטות ממערכות המחשוב הללו.
בין הפעולות שנוקטים כיום בלוחמת סייבר ניתן למצוא פעולות כגון חדירה לרשתות מחשבים, ריגול, שאיבת מידע, פגיעה וגרימת נזקים למערכות, מתקפות על הרשתות או רשתות הנסמכות עליהן וכדומה.
רבים רואים בלוחמת סייבר את שדה הקרב של העתיד. מדינות העולם ובמיוחד המעצמות ואלה שנמצאות בעימותים, משקיעות הון עתק בשנים האחרונות, כדי לאבטח את מערכות המחשוב שלהן. במקביל הן משתדלות להשקיע ביכולות הקיברנטיות שלהן (יכולות התיקשוב) כדי להיות מסוגלות להילחם ולהפוך למעצמות במגרש החדש והמאיים הזה.
מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם לוחמת הסייבר, שבו נמצאות גם מעצמות כמו ארה"ב וסין ובמקביל גם אויבות שלה, דוגמת איראן.
הנה סרטון על הגנת הסייבר העכשווית כנגד לוחמת סייבר שמנסה לפגוע בישראל (עברית):
http://youtu.be/FhzVeJSt1w0?t=3s
כך מסביר צה"ל מהי לוחמת הסייבר (עברית):
http://youtu.be/Yhbwa80_hIs
מתקפת סייבר של ארגון האקרים כנגד ישראל (עברית):
https://youtu.be/EeEN860njj8
ובחיוך - לוחמי הסייבר של החמאס (עברית):
https://youtu.be/RZ14-gOI8Jc
לוחמת הסייבר, לוחמת רשת או לוחמה קיברנטית היא פעולה מלחמתית שנוקטים מדינה או ארגון טרוריסטי, כדי לגרום נזקים לרשתות ומערכות המחשבים של האוייב, או דרך מערכות המחשוב, למערכות אחרות שנשלטות ממערכות המחשוב הללו.
בין הפעולות שנוקטים כיום בלוחמת סייבר ניתן למצוא פעולות כגון חדירה לרשתות מחשבים, ריגול, שאיבת מידע, פגיעה וגרימת נזקים למערכות, מתקפות על הרשתות או רשתות הנסמכות עליהן וכדומה.
רבים רואים בלוחמת סייבר את שדה הקרב של העתיד. מדינות העולם ובמיוחד המעצמות ואלה שנמצאות בעימותים, משקיעות הון עתק בשנים האחרונות, כדי לאבטח את מערכות המחשוב שלהן. במקביל הן משתדלות להשקיע ביכולות הקיברנטיות שלהן (יכולות התיקשוב) כדי להיות מסוגלות להילחם ולהפוך למעצמות במגרש החדש והמאיים הזה.
מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם לוחמת הסייבר, שבו נמצאות גם מעצמות כמו ארה"ב וסין ובמקביל גם אויבות שלה, דוגמת איראן.
הנה סרטון על הגנת הסייבר העכשווית כנגד לוחמת סייבר שמנסה לפגוע בישראל (עברית):
http://youtu.be/FhzVeJSt1w0?t=3s
כך מסביר צה"ל מהי לוחמת הסייבר (עברית):
http://youtu.be/Yhbwa80_hIs
מתקפת סייבר של ארגון האקרים כנגד ישראל (עברית):
https://youtu.be/EeEN860njj8
ובחיוך - לוחמי הסייבר של החמאס (עברית):
https://youtu.be/RZ14-gOI8Jc
