שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד עזרו המנצחים למנוצחים בתכנית מרשל?
בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.
בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.
זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.
על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.
היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.
שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?
כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.
הנה תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה (עברית):
https://youtu.be/tvQWWLAKqXs
סיפורה של תכנית מרשל:
https://youtu.be/Xyoviiavusk
ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:
https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw
תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:
https://youtu.be/WtH8oo4gCdg
והסבר ההיגיון של תכנית מרשל:
https://youtu.be/IU_QQtPRhSU
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
מהם מונופולים ומה רע בהם?
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
למה תחרות טובה לצרכן?
התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.
ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.
ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".
הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):
http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
מה זה גירעון?
גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).
גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.
הנה הסבר של הגירעון:
http://youtu.be/WjK7ym6pZC8
והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:
http://youtu.be/89-ELno5Bgc
מהם היצע וביקוש?
היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.
בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.
הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:
http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מה זו קבוצת רכישה?
קבוצת רכישה היא קבוצה של אנשים שמתארגנת יחדיו כדי לרכוש קרקע ולבנות בנין מגורים משותף או שכונה שנבנית במשותף.
הסיבה להקים קבוצת רכישה היא חיסכון כספי והקמת בניין או ישוב שאיכות השכנים בו ידועה. בקבוצות רכישה נחסך הרווח הגדול שלוקח הקבלן וגם הכסף שיוציא על פרסום ושיווק, כיוון שאל קבוצת רכישה מצטרפים חברים ששמעו על קיומה מפה לאוזן. בקבוצת רכישה ניתן גם לבחור את השכנים וכך נמנעים מאנשים שאינם שכנים טובים.
בשנים האחרונות התגלו לא מעט בעיות בקבוצות רכישה. נפילות כספיות של קבלנים וספקים של קבוצות כאלה הביאו להפסדים ענקיים לחברי חלק מהן, טעויות בהתנהלות שלא פעם גרמו לעיכובים גדולים, בעיות ארגוניות והפסדים.
הנה סרטון על קבוצות הרכישה:
https://youtu.be/c4QKaJ6TcDk
פרסומת אופיינית לקבוצת רכישה:
https://youtu.be/9JH42s3gVl0
אזהרה של מקצוענים מקבוצות הרכישה הללו:
https://youtu.be/R0X9ZN05eDE
וראיון טלוויזיה על נושא קבוצות הרכישה:
https://youtu.be/XaRFduQbwxk?long=yes
מה ההבדל בין מכירות, שיווק ופרסום?
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.
בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.
זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.
על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.
היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.
שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?
כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.
הנה תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה (עברית):
https://youtu.be/tvQWWLAKqXs
סיפורה של תכנית מרשל:
https://youtu.be/Xyoviiavusk
ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:
https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw
תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:
https://youtu.be/WtH8oo4gCdg
והסבר ההיגיון של תכנית מרשל:
https://youtu.be/IU_QQtPRhSU
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
כלכלה
התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.
ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.
ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".
הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):
http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).
גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.
הנה הסבר של הגירעון:
http://youtu.be/WjK7ym6pZC8
והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:
http://youtu.be/89-ELno5Bgc
היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.
בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.
הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:
http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
קבוצת רכישה היא קבוצה של אנשים שמתארגנת יחדיו כדי לרכוש קרקע ולבנות בנין מגורים משותף או שכונה שנבנית במשותף.
הסיבה להקים קבוצת רכישה היא חיסכון כספי והקמת בניין או ישוב שאיכות השכנים בו ידועה. בקבוצות רכישה נחסך הרווח הגדול שלוקח הקבלן וגם הכסף שיוציא על פרסום ושיווק, כיוון שאל קבוצת רכישה מצטרפים חברים ששמעו על קיומה מפה לאוזן. בקבוצת רכישה ניתן גם לבחור את השכנים וכך נמנעים מאנשים שאינם שכנים טובים.
בשנים האחרונות התגלו לא מעט בעיות בקבוצות רכישה. נפילות כספיות של קבלנים וספקים של קבוצות כאלה הביאו להפסדים ענקיים לחברי חלק מהן, טעויות בהתנהלות שלא פעם גרמו לעיכובים גדולים, בעיות ארגוניות והפסדים.
הנה סרטון על קבוצות הרכישה:
https://youtu.be/c4QKaJ6TcDk
פרסומת אופיינית לקבוצת רכישה:
https://youtu.be/9JH42s3gVl0
אזהרה של מקצוענים מקבוצות הרכישה הללו:
https://youtu.be/R0X9ZN05eDE
וראיון טלוויזיה על נושא קבוצות הרכישה:
https://youtu.be/XaRFduQbwxk?long=yes
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
מה זה אנטי מחיקון?
קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע.
החשש היה מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שהמיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן.
גם את אלה שצולמו במקור בצבע...
אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו.
כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון ראה בדיוק את מה שהוא רצה.
כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.
הנה סיפורו ההיסטורי של אנטי המחיקון (עברית):
https://youtu.be/8RyTBWCwXtc
וסקירת אודיו על האנטי מחיקון (עברית):
http://youtu.be/PYeNOShS1LA
קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע.
החשש היה מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שהמיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן.
גם את אלה שצולמו במקור בצבע...
אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו.
כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון ראה בדיוק את מה שהוא רצה.
כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.
הנה סיפורו ההיסטורי של אנטי המחיקון (עברית):
https://youtu.be/8RyTBWCwXtc
וסקירת אודיו על האנטי מחיקון (עברית):
http://youtu.be/PYeNOShS1LA
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מהו כסף פיאט?
כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.
אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.
אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?
הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.
פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".
איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):
https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ
הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):
http://youtu.be/XNu5ppFZbHo
והסבר של מושג כסף הפיאט:
http://youtu.be/hx16a72j__8
כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.
אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.
אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?
הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.
פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".
איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):
https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ
הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):
http://youtu.be/XNu5ppFZbHo
והסבר של מושג כסף הפיאט:
http://youtu.be/hx16a72j__8
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מהי משיכת יתר?
משיכת יתר, "מינוס" או אובר דראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.
מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה.
במילים אחרות, מי שנכנס למשיכת יתר יצטרך לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.
חשוב לציין שתופעת האובר דראפט, משיכת יתר, גדלה בעידן המודרני משום שאנחנו לא מרגישים את המינוס כמו פעם. העובדה שכמעט ואיננו משלמים במזומן אלא מרבים לגהץ את כרטיס האשראי שלנו, הביאו את העולם למצב ממוצע של חוב ענקי ולא מורגש.
במחקרים פסיכולוגיים רבים נמצא שתרבות האשראי גורמת לנו בפשטות להוציא הרבה יותר כסף מאשר יש לנו. המשמעות של זה היא שעצם קיומו של האשראי הופך אותנו לעניים שחשים שהם עשירים. התוצאה הכרונית של מצב כזה היא של חובות על גבי חובות. תוצאת מצב זה הוא משיכת יתר כרונית, כשיותר מדי אנשים מוציאים בכל חודש סכומים גדולים מאלה שהם מכניסים.
הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:
http://youtu.be/fSZEiL7cewc
ואובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:
https://youtu.be/fxVuExvRAfg
משיכת יתר, "מינוס" או אובר דראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.
מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה.
במילים אחרות, מי שנכנס למשיכת יתר יצטרך לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.
חשוב לציין שתופעת האובר דראפט, משיכת יתר, גדלה בעידן המודרני משום שאנחנו לא מרגישים את המינוס כמו פעם. העובדה שכמעט ואיננו משלמים במזומן אלא מרבים לגהץ את כרטיס האשראי שלנו, הביאו את העולם למצב ממוצע של חוב ענקי ולא מורגש.
במחקרים פסיכולוגיים רבים נמצא שתרבות האשראי גורמת לנו בפשטות להוציא הרבה יותר כסף מאשר יש לנו. המשמעות של זה היא שעצם קיומו של האשראי הופך אותנו לעניים שחשים שהם עשירים. התוצאה הכרונית של מצב כזה היא של חובות על גבי חובות. תוצאת מצב זה הוא משיכת יתר כרונית, כשיותר מדי אנשים מוציאים בכל חודש סכומים גדולים מאלה שהם מכניסים.
הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:
http://youtu.be/fSZEiL7cewc
ואובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:
https://youtu.be/fxVuExvRAfg
מהי השביתה ולמה אנשים שובתים?
לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.
בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.
מהי שביתה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CToIgPApMK0?t=4s
קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות (ללא מילים):
http://youtu.be/vNKSF-3jW4U
ומאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה (עברית):
http://youtu.be/CWcNjwr_UGs
לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.
בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.
מהי שביתה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CToIgPApMK0?t=4s
קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות (ללא מילים):
http://youtu.be/vNKSF-3jW4U
ומאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה (עברית):
http://youtu.be/CWcNjwr_UGs
מדוע חזה מלתוס שהמזון בעולם ייגמר?
תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-19 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסייה (Overpopulation). בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.
המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.
להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.
השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.
הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.
הנה סרטון שמספר על מורשתו של מלתוס וממשיכיו (מתורגם):
https://youtu.be/xw2mn40BVo0
תחזיותיו של תומאס מלתוס בסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/vZVOU5bfHrM
עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:
http://youtu.be/0rlABDm1gOU
וכתבת טלוויזיה תיעודית על התפוצצות האוכלוסין בעולם (עברית):
https://youtu.be/zqN2UnW9PeY?long=yes
תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-19 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסייה (Overpopulation). בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.
המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.
להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.
השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.
הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.
הנה סרטון שמספר על מורשתו של מלתוס וממשיכיו (מתורגם):
https://youtu.be/xw2mn40BVo0
תחזיותיו של תומאס מלתוס בסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/vZVOU5bfHrM
עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:
http://youtu.be/0rlABDm1gOU
וכתבת טלוויזיה תיעודית על התפוצצות האוכלוסין בעולם (עברית):
https://youtu.be/zqN2UnW9PeY?long=yes
