זורק הדיסקוס הוא פסל שמציג אתלט יווני המטיל דיסקוס בתחרות שהייתה מתקיימת במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה.

אנו מכירים את הפסל המפורסם בתור פסל שיש רומי מהתקופה הקלאסית, אך במקור הוא היה פסל ברונזה שפיסל האמן מירון.

פסל השיש שאנו רואים היום הוא העתק שנעשה בתקופה הרומית מהפסל המקורי. רק הוא שרד ולא הפסל המקורי עשוי הברונזה.

אגב, לא רבים יודעים שלצד זורק הדיסקוס הרומי האמיתי מסתובב בעולם פסל שהוא זיוף שלו.

מדובר בפסל שנמכר למיליונר אמריקאי, בתור עוד העתק רומי של הפסל היווני המדובר. תוכלו לזהות את הזיוף בזכות טעות גסה של הזייפן - ראשו של זורק הדיסקוס מביט בו קדימה ולא אל הדיסקוס, כמו בפסל המקורי.


תרגיל בילוש:
==========
היכנסו לגוגל תמונות ונסו למצוא אילו מהפסלים המצולמים של זורק הדיסקוס הם של הפסל המקורי ואילו הם של הפסל המזויף.


הנה סרטון על זורק הדיסקוס המפורסם:

http://youtu.be/OhJKDqZgNXg


ניתוח גדולתו של פסל זורק-הדיסקוס:

http://youtu.be/Cp55h-_F4Wk


הסבר על הפסל המודרני של "זורק הדיסקוס" מאת האמן סוי ג'יאנגואו שמתייחס לפסל העתיק:

http://youtu.be/UeLhz6TdS4k?t=6s

פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה, או נייקי.

בפסל, הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה. ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו מעט בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.

בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.

נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה.

הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).


הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:

http://youtu.be/SwMyQc3xaAY


וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:

http://youtu.be/NzHN05jnGAk

ונוס ממילו (Venus de Milo) הוא אולי הפסל היווני המפורסם ביותר בעולם. הפסל, מהיפים שבפסלים היווניים העתיקים, מציג את האלה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי מהמיתולוגיה היוונית (ונוס בשמה הרומי).

גובה הפסל עשוי השיש 203 סנטימטרים. על אף שידיה ורגליה של ונוס נעלמו במהלך השנים, היא מרשימה במיוחד והיא שילוב של ריאליזם, ניסיון לתאר את צורתה האמיתית, ביחד עם עקרונות היופי של האמנות היוונית.

החוקרים חושבים שמדובר ב"ונוס המנצחת" - אירוע שבו קיבלה לפי המיתולוגיה היוונית, תפוח זהב מפאריס. זה גם התאים לשמו של האי שבו נמצאה - "מילוס" ביוונית פירושו "תפוח".

לפי הערכות החוקרים, הפַּסָּל שיצר את ונוס ממילו היה אלכסנדרוס איש אנטיוכיה. הוא עבד על הפסל המופלא, בשנת 130 לפני הספירה. הפסל נמצא על ידי דייג מקומי באי מילוס, בשנת 1820. כשהוא נמצא הוא היה מפורק לשני חלקים נפרדים. מאוחר יותר נמצאו לא רחוק ממקום מציאת הפסל, חלקים מהיד של ונוס, כולל התפוח המשוער, אבל הם לא היו מספיקים כדי לשחזר אותה.

אגב, הטורקים ששלטו באותה תקופה באי מילוס החרימו את הממצא. אבל שגריר צרפת שישב באיסטנבול גרם לכך שצרפת תרכוש אותו מהם ומאז נמצא הפסל המרהיב של ונוס במוזיאון הלובר שבפאריס.


הנה סיפורו של הפסל המיוחד של ונוס ממילו:

https://youtu.be/gs1VWuQEd7Y


ונוס ממילו במוזיאון הלובר, מוקפת בהמון מעריצים:

http://youtu.be/XxWmDaHXDu4


מודל תלת מימדי שמנסה לשער כיצד נראה הפסל לפני שהושחת:

http://youtu.be/sT27rGkg4S0


האי היווני מילו, שבו נמצא הפסל המפורסם:

http://youtu.be/T-ODceTNFmE


אנימציה בסגנון יווני עתיק של האלה אפרודיטה, עם ארוס אל האהבה היורה חיצי אהבה:

https://youtu.be/WHER8FPXvCA


והרצאה ארוכה על ונוס מהאי מילו:

https://youtu.be/6v8s29TubC0?long=yes

אמפורה (Amphora) ביוונית הוא כד גדול ומעוטר, בעל שתי ידיות. האמפורה עוטרה בציורים שצויירו במכחול ואז הוכנסה לשריפה בתנור, כדי שהציורים יישארו לתמיד.

אמפורות הן אחד המקורות החשובים להבנת תרבות יוון העתיקה, מכיוון שציורים מיוון העתיקה, שלימדו את הארכאולוגים וההיסטוריונים רבות על התרבות הזו, נשארו רק על אמפורות. האמפורות היו נפוצות ביוון העתיקה ובסביבתה ואחר כך ברומא, השימוש בהם החל מהמאה השישית לפנה"ס והמשיך עד למאה השביעית לספירה. החל ממאה זו נראה שהאמפורות הוחלפו בכלים העשויים מעץ או מעור.

יש אמפורות שחורות דמויות, שבהן הדמויות מצוירות בשחור על רקע אדמומיות החרס ויש אדומות-דמויות, שדווקא הרקע בהן הוא שחור והאדום של החרס הוא צבע הדמויות והפרטים שעל הכד.

האמפורות שימשו בעיקר לאכסון ולהובלה של נוזלים ומצרכי מזון דוגמת: יין, שמן, ענבים, זיתים, ודגנים. אך נעשה בהם גם שימושים נוספים, הם שימשו ככלי לקבורה אפר המתים והם ניתנו במתנה למנצחים באולימפיאדה של יוון העתיקה שזכו באמפורות גדולות ומלאות בשמן זית זך ויקר.

בתחום הארכיאולוגיה הימית אמפורות מסייעות מאד ללמוד על מזון ותזונה בעולם העתיק ובמיוחד ביוון העתיקה, שכן פעמים רבות הם שומרים על המזון שהיה בהם בעת שהאניה טבעה.


הנה סיפור באנימציה על האמפורות היווניות:

http://youtu.be/eSTdFrGY1UU


אמפורה שמתארת בציור את אחד מסיפורי האודיסאה:

http://youtu.be/BDo3L3vqE6M


אחת עם סיפור אכילס:

http://youtu.be/k2fdtepbkz8


אמפורת קבורה ענקית:

http://youtu.be/Uwpdiq9mYME


וכך יוצרים אמפורה יוונית:

http://youtu.be/Jcx2gJZXQ44

"הרכב מדלפי" הוא פסל יווני משנת 474 לפני הספירה, שנמצא בחפירות במקדש אפולו בעיר דלפי, בסוף המאה ה-19.

הרכב, המפוסל בגובה של אדם, היה ככל הנראה חלק מפסל מורכב של מרכבה רתומה לארבעה סוסים. הוא מחזיק בידו הימנית את שרידי המושכות. בעוד ידו השמאלית חסרה.

הפסל מדייק מאד בתיאור הגוף האנושי שלו, כולל שיער הרכב וקפלי הבגד המוקפדים. הוא נחשב דוגמה יפה של פיסול יווני בברונזה ובאופן מסוים דווקא החלקים החסרים מהפסל השלם והיותו שבור וחסר, העמידו אותו כפסל מעניין במיוחד.


הנה סרטון עם הסבר על הרכב מדלפוי:

http://youtu.be/A-Q79HlORtM


ושלל זוויות מבט על הרכב מדלפי ואיורים שממחישים את הפסל המלא שכנראה היה חלק ממנו:

http://youtu.be/bkh2HYvwHI8?t=4m15s

שדרת פסלי האריות (The Terrace of the Lions) הם 5 פסלי אריה עתיקים, עשויים משיש, שנוצרו במאה ה-7 לפני הספירה על ידי תושבי האי נקסוס, הסמוך לדלוס.

למעשה נוצרו לפחות 9 פסלים כאלה, אך חלקם נבזזו במהלך השנים. אחד מפסלי האריות של דלוס נמצא עד היום בעיר האיטלקית ונציה ונמצא בפתחה של הארסנאלה שבעיר.

לפי המיתולוגיה היוונית, האי דלוס, אי זעיר ולא חשוב שהמיתולוגיה מספרת שממש צף על פני הגלים, היה היחיד שאפשר למאהבת של זאוס, לטו, ללדת בו. כל האיים האחרים חששו מכעסה של הרה אשת זאוס. כך נולדו בדלוס שני ילדיה, מי שיהיו לאלים, אפולו וארטמיס.

המיתולוגיה מספרת שלאחר לידתם של השניים, עלו ממעמקי הים עמודי ענק שהתחברו אל האי וייצבו אותו למקומו לתמיד.

כך הפך דלוס, לצד דלפי, למרכז הפולחן לאפולו. הדת היוונית העתיקה ראתה באיי הזערורי אתר מקודש ונבנו בו מקדשים גדולים ומרשימים לאפולו.

גם היום, בעיקר בשל האתר הארכאולוגי שהוא, מהווה האי דלוס מקום מבוקש במיוחד לתיירים וחובבי ארכאולוגיה ומיתולוגיה.


הנה שדרת פסלי האריה של האי היווני דלוס:

https://youtu.be/JwGdW_aa4wU


על האי דלוס ושורת האריות:

https://youtu.be/UUMM0uw3jio


מצגת וידאו עם מסע באי דלוס לשדרת האריות:

https://youtu.be/bb50oo21Tx8


תוכלו לבקר שם כבר עכשיו ב"ביקור הוירטואלי" שלנו:

https://youtu.be/v5olL_uOqHw


ומסע מוסבר באי המיתולוגי:

https://youtu.be/U-zTvebQ6gI?long=yes

פסגתו של הר נמרוד שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.

כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד.

פסלים הענק שגובהם כ-10 מטרים שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש שלהם הוא כשני מטרים.


הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:

http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s


והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:

http://youtu.be/1ZCxBRA66u4

מריונטה (marionette) היא בובה על חוט, המופעלת באמצעות חוטים הקשורים אליה. מריונטות משמשות למשחק ולהצגות בתיאטרון בובות. ברחובות אירופה יש גם אמני רחוב המתפרנסים מהופעות רחוב של מריונטות מנגנות, שרות ומרקדות.

מריונטות אינן דבר חדש. כבר ביוון העתיקה שימשו "בובות על חוט" לטקסים דתיים. בקברים רומיים נמצאו בובות כאלה שהופעלו על ידי מוטות. בתקופת הרנסאנס הן שמשו באיטליה בקומדיה דל'ארטה, לתיאטרון של מה שכונה אז "תרבות זולה".

גם אחרי כן המשיכו המריונטות להיות פופולאריות כבידור זמין וזול, מצרפת שבה ניתן להן השם "מריונטה" ועד לאנגליה של התקופה הוויקטוריאנית במאה ה-19. בעידן המודרני הלכו המריונטות והפכו לבידור לילדים ועם הזמן הן פינו את מקומן לצורות בידור חדשות, כמו הטלוויזיה, הקולנוע והצגות הילדים.

בעידן המודרני משתמשים במריונטות כמשל. אם שליט לא עומד ברשות עצמו והוא זקוק לכוח ממישהו מישהו בעל כוח והשפעה, כדי לשלוט, אומרים עליו שהוא "מריונטה" או "שליט בובה"..


הנה מריונטה בגובה של יותר מ-7 מטרים:

https://youtu.be/syQT4PbfXEU


העיר שרלוויל-מזייר, בירת המריונטות של צרפת:

https://youtu.be/Vzkuec4jolE


יצרן מריונטות:

https://youtu.be/zWri57zjHRA


המריונטות בתיאטרון גלויות לצופים כמובן, בעוד המפעילים נסתרים או לבושים בשחור, כדי שהקהל לא יראה אותם:

https://youtu.be/65pkLxJXm2g


תיאטרון המריונטות של זלצבורג:

https://youtu.be/UBGYZFTlzCE?t=3s


ובובות על מוט, שאינן מריונטות:

https://youtu.be/Tx1XIm6q4r4

אמנות הפסיפס (או המוזאיקה) היא אמנות של שילוב פיסות אבן בצבעים וגדלים שונים, כדי ליצור ציורים. הפסיפס יכול להיות עם או בלי דוגמאות ויכול לכלול דמויות, דגמים ומרכיבים סמליים שונים.

בעת העתיקה השתמשו בפסיפס לצורך של חיפוי הרצפה במבנים ציבוריים ודתיים שונים. העשירים ובעלי האמצעים שילבו פסיפסים גם בבתיהם ופסיפס מורכב הרבה את טעמו המשובח ויכולתו הכלכלית של בעל הבית. גם היום הפסיפסים מקובלים מאד כאלמנט עיצובי וחלק משמעותי מהם מתוכנן ואף מבוצע באמצעים ממוחשבים וטכנולוגיים שונים.

החיבור בין האבנים המשובצות נעשה לרוב בעזרת מלט או חומרים דומים. איכות הפסיפס באה לידי ביטוי לרוב בגודלן של האבנים המשובצות בו ובמורכבות שלו, אך גם בעומק הדמויות והעיטורים שבפסיפס. מבחר הדגמים ברצפות הפסיפס חוזרים על עצמם ואופנות שונות היו נהוגות בין אמני הפסיפס, בתקופות, תרבויות ומקומות שונים בעולם העתיק.


הנה הפסיפס:

https://youtu.be/NsDqPL7Nez4


הסבר על אמנות הפסיפס ועל פסיפסים שניתן לראות בירושלים (עברית):

https://youtu.be/NtDsR-BdGE4


פסיפס מדהים שנמצא בעיר יוונית עתיקה:

https://youtu.be/ZApgcXAd0tY


על אמנות הפסיפס של הרומים:

https://youtu.be/ER7XjzmAzcw


פסיפס הציפורים בקיסריה (עברית):

http://youtu.be/SA0Bg4yGPgY


דוגמאות פסיפסים מודרניים לעיצוב בתים ועסקים:

https://youtu.be/6P_7YESwgkQ


על הפסיפסים היפים ביותר בעולם:

https://youtu.be/V_OeKyjIZ-M?long=yes


ומדריך ליצירת פסיפס יפה:

https://youtu.be/QEjr37BQXPY?long=yes