שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הדיו האלקטרוני ומה טוב בו?
"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".
בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.
ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.
אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.
בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.
שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.
בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.
בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.
הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s
כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:
http://youtu.be/Oqu1--AzM7U
הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:
http://youtu.be/3cktgAwu3AE
הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:
http://youtu.be/0VmCrblDMlc
ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
איך ייראו עיתוני העתיד?
"הדיו האלקטרוני" (באנגלית e- ink), שכבר כיום מאפשר לקוראים דיגיטליים ולספרים דיגיטליים להחליף את הספר והעיתון, הוא טכנולוגיה חכמה ומצוינת. אבל היא מוגבלת בעיקר בשל צבעי השחור לבן של המסכים הללו.
כבר כיום מפותחת דיו-אלקטרונית שתאפשר להציג עמודים צבעוניים בגירסה אלקטרונית נוחה לקריאה וחסכונית בחשמל. החסכון בחשמל הוא מרכיב מהותי, שכן טאבלט רגיל מחייב טעינה פעם ביום-יומיים. דף אלקטרוני שעובד עם דיו אלקטרונית שכזו, מחייב טעינה רק פעם בחודש!
בניגוד לטכנולוגיות של ימינו, הטכנולוגיה הזו תחקה את הדף המודפס והאור שלה מקל על הקריאה ונוח מאד לעיניים. כמובן שהיתרונות על עיתונים של היום ברורים - מהיתרון הסביבתי של פחות עצים כרותים והובלה, דרך המחיר הזול בהרבה והכי חשוב - העיתונים הללו יהיו מעודכנים בזמן אמת וכל אירוע שקרה בדקות האחרונות יוצג בעיתון האלקטרוני, כמעט בזמן אמת.
הנה אפשרות לצורתו של העיתון העתידי:
http://youtu.be/0B28SHBmMNI
וסרטון על הדיו האלקטרוני של העתיד:
http://youtu.be/DJvN29076E0
מהו הספר האלקטרוני? - על הקובץ והמכשיר
הספר האלקטרוני (eBook), בלשון עממית, הוא גם כינוי שניתן לספר המופץ בצורה דיגיטלית לקוראים, סוג של קובץ שניתן לקרוא במדיה דיגיטלית, אך גם למכשיר שנועד לקריאת ספרים כאלה - קורא ספרים אלקטרוני.
כמובן שניתן לקרוא ספרים אלקטרוניים גם בטלפון חכם, במחשב ובטבלטים למיניהם.
הבלבול, אגב, הוא בעיקר בשפה העברית. ספר אלקטרוני או דיגיטלי מוגדר בתור סוג הקובץ בו מוצג תוכן הספר, בעוד שאת המכשיר מכנים בעברית קורא ספרים אלקטרוני. אבל הציבור מבלבל לא פעם במונחים. בהיותנו עממיים באאוריקה, יתכן שגם אנו נתבלבל לעתים ונשתמש כאן במושג ספר אלקטרוני גם למכשיר ולא רק לקובץ האלקטרוני. בכל זאת בני אדם...
ספרים אלקטרונים מסוגים שונים מסתובבים בעולם כבר מאז סוף שנות ה-90. אבל מאז 2007, כשיצא הקינדל (Kindle) של חנות הספרים הגדולה בעולם אמזון, הוא הפך למכשיר הראשון שהצליח להעביר רבים לקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני.
היתרונות של הקינדל על מכשירים שקדמו לו ועל רבים שיצאו אחריו היה המראה שלו, שהזכיר בממדיו ספר נייר. היה לו מסך שלא עייף את עיני הקוראים וחיי סוללה ארוכים, שתי תכונות שהתאפשרו בזכות הדיו האלקטרוני, בטכנולוגיית ה-E-Ink שהוטמעה בו. מוצלחים בו היו גם משקלו הנמוך וגם השליטה בצפיפות ובגודל הטקסט, שאפשרו לכל קורא להתאים אותו לפי טעמו ונוחות הקריאה שלו. לאנשים מבוגרים עם קשיי ראיה זה היה ממש נפלא.
הקינדל (Kindle), שפירושו באנגלית "מבעיר אש", הסביר את עצמו מיד. כולם הבינו (או לפחות דוברי האנגלית...) שהוא הגיע בכדי להחליף את ספר הנייר. האחרון הוא ללא ספק אחד המוצרים החשובים והמשמעותיים שיצר המין האנושי ומה שאפשר את המהפכה המדעית ואת הפריצה המדעית, התרבותית והטכנולוגית של האנושות בחצי המילניום האחרון.
הפרטים הקטנים הם שעשו את ההבדל. הקינדל, שימו לב, תמיד זכר את העמוד האחרון שאליו הגענו בקריאה. המשמעות היא שכשחוזרים לספר לא צריכים לחפש הרבה או להצטער שזה ספר אלקטרוני שלא ניתן בו לקמט את אוזני הדף.
כל התכונות האלה, כמו גם היכולת לקנות ספרים ישירות מאמזון, מהקינדל עצמו, היו מנצחות. בשנת 2010 הודיעה החברה שלראשונה היא מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה.שנה אחר כך עברו ה-ebooks גם את מכירת הספרים בכריכה רכה.
עם הזמן והצלחת האייפד, הטבלטים ובעיקר גדילת מסכי הסמארטפונים לממדים גדולים, החל שוק קוראי הספרים האלקטרוניים לדעוך. הספרים האלקטרוניים עצמם דווקא התרבו, אבל משניתן היה לקרוא אותם על כל פלטפורמה טכנולוגית ניידת, או במקרה של אמזון גם על מסך המחשב הרגיל, הצורך במכשיר ייעודי פחת.
נראה שרק הקוראים המכורים רצו בקוראי הספרים, עם הדיו האלקטרונית, הטעינה אחת למספר שבועות והעיניים שלא מעייפות מתאורת המסכים הרגילים. האחרים קוראים במכשיר הכי זמין להם.
הנה ספר אלקטרוני ויתרונותיו (עברית):
https://youtu.be/te5G5-hbDBI
אנבוקסינג לספר אלקטרוני ישראלי:
https://youtu.be/AXawmaWvTsY
הנה סקירה של קורא אלקטרוני מודרני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?long=yes
מה היה השעון החכם הראשון Pebble?
עם שם של חלוק אבן ומסך דיו אלקטרוני בשחור לבן, מדובר ללא ספק באב הקדמון של השעונים הדיגיטליים. השעון החכם של Pebble היה סיפור של הצלחה עד שהחברה נסגרה ונמכרה בפרוטות לתאגיד של צמידי ספורט.
השנה היא 2012. אריק מיג'יקובסקי, סטודנט לעיצוב תעשייתי באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה שבהולנד, הוא שהגה את הרעיון של מה שעתיד להפוך לשעון החכם Pebble. הרעיון היה להשתמש בתקשורת הבלוטות' כדי לחבר בין השעון עם מסך ה-LCD השחור-לבן הקטן שלו למכשיר האייפון או האנדרואיד, ולהציג חוץ מהשעה גם הודעות, עדכונים, ומידע לבחירת המשתמש.
מיג'יקובסקי פנה בקיקסטארטר, פלטפורמת גיוס ההמונים המקוונת וביקש לגייס 100,000 דולר כדי לייצר את Pebble ולהביאו לשוק. חודש אחר כך, במה שנחשב הרבה שנים לקמפיין הקיקסטארטר הרווחי ביותר, הוא השלים את הגיוס עם מעל 10 מיליון דולר.
במקום ליצור נורמות חדשות, עשתה Pebble את הכל כדי להשתלב דווקא בהרגלי שימוש ובנורמות ותיקות. הפיתוח התמקד בשעון קטן ומה שהם כינו "שעון בר-הצצה", ללא אפליקציות מורכבות בטלפון ומעוצב בצניעות מכובדת. במילים אחרות, מיג'יקובסקי וחבריו לא רצו רק גיקים כלקוחות, אלא גם את ההורים שלהם.
המסך השחור-לבן, השתמש בדיו אלקטרוני, מה שחוסך סוללה ומאפשר להציג בו את הזמן ללא הפסקה ולקרוא אותו גם באור שמש ישיר.
הקמפיין של הפבל הפך את השעונים החכמים מחזון או חלום של גיקים למוצר עם שוק אמיתי. בגרסאות החדשות היו מסכי הדיו האלקטרוני כבר בצבע, בשנת 2014 נמכרו 400 אלף מהם, ב-2016 נמכרו 2 מיליון שעוני Pebble.
השוק התפוצץ. בבת אחת נכנסו שחקניות מובילות אל השוק הזה ביניהן סוני, סמסונג ואפילו אפל, עם שעונים מתפוצצים מפיצ'רים וטכנולוגיות. ואז, דווקא כשהחזון הפך למציאות, החלה שרשרת של החלטות לא מוצלחות וקשיים בייצור ובאספקה. הדברים התדרדרו במהירות ודווקא אז קרסה פבל, הפכה לחברה לא פעילה ונמכרה לחברת צמידי ספורט.
הנה השעונים החכמים של Pebble:
https://youtu.be/Pwq89K6RBTI
המייסד:
https://youtu.be/h9OvaJw2snk
צבע, עיצוב ודגמים של שעוני Pebble:
https://youtu.be/-0cOpn7vA7Y
שעוני Pebble העגולים:
https://youtu.be/6pdaohCvPSg
האם זהו העתיד? - שאלו אז:
https://youtu.be/9J7GpVQCfms
דיו אלקטרוני
"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".
בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.
ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.
אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.
בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.
שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.
בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.
בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.
הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s
כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:
http://youtu.be/Oqu1--AzM7U
הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:
http://youtu.be/3cktgAwu3AE
הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:
http://youtu.be/0VmCrblDMlc
ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
"הדיו האלקטרוני" (באנגלית e- ink), שכבר כיום מאפשר לקוראים דיגיטליים ולספרים דיגיטליים להחליף את הספר והעיתון, הוא טכנולוגיה חכמה ומצוינת. אבל היא מוגבלת בעיקר בשל צבעי השחור לבן של המסכים הללו.
כבר כיום מפותחת דיו-אלקטרונית שתאפשר להציג עמודים צבעוניים בגירסה אלקטרונית נוחה לקריאה וחסכונית בחשמל. החסכון בחשמל הוא מרכיב מהותי, שכן טאבלט רגיל מחייב טעינה פעם ביום-יומיים. דף אלקטרוני שעובד עם דיו אלקטרונית שכזו, מחייב טעינה רק פעם בחודש!
בניגוד לטכנולוגיות של ימינו, הטכנולוגיה הזו תחקה את הדף המודפס והאור שלה מקל על הקריאה ונוח מאד לעיניים. כמובן שהיתרונות על עיתונים של היום ברורים - מהיתרון הסביבתי של פחות עצים כרותים והובלה, דרך המחיר הזול בהרבה והכי חשוב - העיתונים הללו יהיו מעודכנים בזמן אמת וכל אירוע שקרה בדקות האחרונות יוצג בעיתון האלקטרוני, כמעט בזמן אמת.
הנה אפשרות לצורתו של העיתון העתידי:
http://youtu.be/0B28SHBmMNI
וסרטון על הדיו האלקטרוני של העתיד:
http://youtu.be/DJvN29076E0
הספר האלקטרוני (eBook), בלשון עממית, הוא גם כינוי שניתן לספר המופץ בצורה דיגיטלית לקוראים, סוג של קובץ שניתן לקרוא במדיה דיגיטלית, אך גם למכשיר שנועד לקריאת ספרים כאלה - קורא ספרים אלקטרוני.
כמובן שניתן לקרוא ספרים אלקטרוניים גם בטלפון חכם, במחשב ובטבלטים למיניהם.
הבלבול, אגב, הוא בעיקר בשפה העברית. ספר אלקטרוני או דיגיטלי מוגדר בתור סוג הקובץ בו מוצג תוכן הספר, בעוד שאת המכשיר מכנים בעברית קורא ספרים אלקטרוני. אבל הציבור מבלבל לא פעם במונחים. בהיותנו עממיים באאוריקה, יתכן שגם אנו נתבלבל לעתים ונשתמש כאן במושג ספר אלקטרוני גם למכשיר ולא רק לקובץ האלקטרוני. בכל זאת בני אדם...
ספרים אלקטרונים מסוגים שונים מסתובבים בעולם כבר מאז סוף שנות ה-90. אבל מאז 2007, כשיצא הקינדל (Kindle) של חנות הספרים הגדולה בעולם אמזון, הוא הפך למכשיר הראשון שהצליח להעביר רבים לקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני.
היתרונות של הקינדל על מכשירים שקדמו לו ועל רבים שיצאו אחריו היה המראה שלו, שהזכיר בממדיו ספר נייר. היה לו מסך שלא עייף את עיני הקוראים וחיי סוללה ארוכים, שתי תכונות שהתאפשרו בזכות הדיו האלקטרוני, בטכנולוגיית ה-E-Ink שהוטמעה בו. מוצלחים בו היו גם משקלו הנמוך וגם השליטה בצפיפות ובגודל הטקסט, שאפשרו לכל קורא להתאים אותו לפי טעמו ונוחות הקריאה שלו. לאנשים מבוגרים עם קשיי ראיה זה היה ממש נפלא.
הקינדל (Kindle), שפירושו באנגלית "מבעיר אש", הסביר את עצמו מיד. כולם הבינו (או לפחות דוברי האנגלית...) שהוא הגיע בכדי להחליף את ספר הנייר. האחרון הוא ללא ספק אחד המוצרים החשובים והמשמעותיים שיצר המין האנושי ומה שאפשר את המהפכה המדעית ואת הפריצה המדעית, התרבותית והטכנולוגית של האנושות בחצי המילניום האחרון.
הפרטים הקטנים הם שעשו את ההבדל. הקינדל, שימו לב, תמיד זכר את העמוד האחרון שאליו הגענו בקריאה. המשמעות היא שכשחוזרים לספר לא צריכים לחפש הרבה או להצטער שזה ספר אלקטרוני שלא ניתן בו לקמט את אוזני הדף.
כל התכונות האלה, כמו גם היכולת לקנות ספרים ישירות מאמזון, מהקינדל עצמו, היו מנצחות. בשנת 2010 הודיעה החברה שלראשונה היא מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה.שנה אחר כך עברו ה-ebooks גם את מכירת הספרים בכריכה רכה.
עם הזמן והצלחת האייפד, הטבלטים ובעיקר גדילת מסכי הסמארטפונים לממדים גדולים, החל שוק קוראי הספרים האלקטרוניים לדעוך. הספרים האלקטרוניים עצמם דווקא התרבו, אבל משניתן היה לקרוא אותם על כל פלטפורמה טכנולוגית ניידת, או במקרה של אמזון גם על מסך המחשב הרגיל, הצורך במכשיר ייעודי פחת.
נראה שרק הקוראים המכורים רצו בקוראי הספרים, עם הדיו האלקטרונית, הטעינה אחת למספר שבועות והעיניים שלא מעייפות מתאורת המסכים הרגילים. האחרים קוראים במכשיר הכי זמין להם.
הנה ספר אלקטרוני ויתרונותיו (עברית):
https://youtu.be/te5G5-hbDBI
אנבוקסינג לספר אלקטרוני ישראלי:
https://youtu.be/AXawmaWvTsY
הנה סקירה של קורא אלקטרוני מודרני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?long=yes
עם שם של חלוק אבן ומסך דיו אלקטרוני בשחור לבן, מדובר ללא ספק באב הקדמון של השעונים הדיגיטליים. השעון החכם של Pebble היה סיפור של הצלחה עד שהחברה נסגרה ונמכרה בפרוטות לתאגיד של צמידי ספורט.
השנה היא 2012. אריק מיג'יקובסקי, סטודנט לעיצוב תעשייתי באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה שבהולנד, הוא שהגה את הרעיון של מה שעתיד להפוך לשעון החכם Pebble. הרעיון היה להשתמש בתקשורת הבלוטות' כדי לחבר בין השעון עם מסך ה-LCD השחור-לבן הקטן שלו למכשיר האייפון או האנדרואיד, ולהציג חוץ מהשעה גם הודעות, עדכונים, ומידע לבחירת המשתמש.
מיג'יקובסקי פנה בקיקסטארטר, פלטפורמת גיוס ההמונים המקוונת וביקש לגייס 100,000 דולר כדי לייצר את Pebble ולהביאו לשוק. חודש אחר כך, במה שנחשב הרבה שנים לקמפיין הקיקסטארטר הרווחי ביותר, הוא השלים את הגיוס עם מעל 10 מיליון דולר.
במקום ליצור נורמות חדשות, עשתה Pebble את הכל כדי להשתלב דווקא בהרגלי שימוש ובנורמות ותיקות. הפיתוח התמקד בשעון קטן ומה שהם כינו "שעון בר-הצצה", ללא אפליקציות מורכבות בטלפון ומעוצב בצניעות מכובדת. במילים אחרות, מיג'יקובסקי וחבריו לא רצו רק גיקים כלקוחות, אלא גם את ההורים שלהם.
המסך השחור-לבן, השתמש בדיו אלקטרוני, מה שחוסך סוללה ומאפשר להציג בו את הזמן ללא הפסקה ולקרוא אותו גם באור שמש ישיר.
הקמפיין של הפבל הפך את השעונים החכמים מחזון או חלום של גיקים למוצר עם שוק אמיתי. בגרסאות החדשות היו מסכי הדיו האלקטרוני כבר בצבע, בשנת 2014 נמכרו 400 אלף מהם, ב-2016 נמכרו 2 מיליון שעוני Pebble.
השוק התפוצץ. בבת אחת נכנסו שחקניות מובילות אל השוק הזה ביניהן סוני, סמסונג ואפילו אפל, עם שעונים מתפוצצים מפיצ'רים וטכנולוגיות. ואז, דווקא כשהחזון הפך למציאות, החלה שרשרת של החלטות לא מוצלחות וקשיים בייצור ובאספקה. הדברים התדרדרו במהירות ודווקא אז קרסה פבל, הפכה לחברה לא פעילה ונמכרה לחברת צמידי ספורט.
הנה השעונים החכמים של Pebble:
https://youtu.be/Pwq89K6RBTI
המייסד:
https://youtu.be/h9OvaJw2snk
צבע, עיצוב ודגמים של שעוני Pebble:
https://youtu.be/-0cOpn7vA7Y
שעוני Pebble העגולים:
https://youtu.be/6pdaohCvPSg
האם זהו העתיד? - שאלו אז:
https://youtu.be/9J7GpVQCfms
