שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דרך בורמה?
סיפורה של דרך בורמה (Burma Road) מתחיל במצור על ירושלים, במלחמת השחרור. הליגיון הירדני השתלט בה על מיתחם לטרון וחסם את הדרך לשיירות האספקה לירושלים. הצלפים שהתמקמו בכפרים ובצידי דרך המלך, העולה משער הגיא, הוא "באב אל וואד", גם הם עשו שמות בשיירות והרגו רבים.
דרך בורמה היה שמה של דרך עוקפת אל ירושלים, דרך שנפרצה בשטח הגבעות, בחודשים מאי-יוני 1948. זו הייתה דרך שאפשרה העברת מזון, תרופות וציוד אל הבירה הנצורה.
לידת הדרך מתחילה לאחר כישלון מבצע של צה"ל לכיבוש לטרון, בה ישב הלגיון הירדני ומנע מכוחות צה"ל להגיע לירושלים בדרך המלך. לכן הייתה הנחיצות של דרך עוקפת גדולה במיוחד.
לשם פריצת הדרך כבש צה"ל את הכפרים בית ג'יז ובית סוסין. הכנתה החלה ליד המושב בקוע (הכפר דיר מוחסין באותה תקופה). היא ממשיכה ליד הראל של היום (אז בית-ג'יז) ותעוז (אז בית-סוסין) ויוצאת מהנתיב ההררי בכביש המוליך מהרטוב אל שער-הגיא.
הדרך חייבה גם פריצה ברצועה צרה ברוחב של 2-3 ק"מ, ללא כפרי אויב, אך במורד תלול שחייב חציבה של" מעקלים" (סרפנטינות) בקטע הקשה.
דרך בורמה הושלמה בערב 10 ביוני 1948. היא נפתחה מיידית לתנועת רכב ובכך נפרץ המצור על ירושלים. במקביל אליה הונח צינור מים, שזכה לשם" קו השילוח" ומטרתו לספק מים לתושבי ירושלים.
בכך נפתחה האפשרות לעקוף את חסימת הכביש הראשי לירושלים. חברת "סולל בונה" החלה מיד בעבודות חציבה וסילוק של סלעים, על מנת לפלס את הדרך ולשפרה.
בדרך החדשה הוחל בהעברה של שיירות הספקה. ציוד רב הועבר באמצעות דרך בורמה לירושלים. הוא כלל נשק ותחמושת להגנת העיר, וגם מזון, מים ודלק, שהיו חיוניים להמשך קיומה של העיר היהודית.
בהמשך הדרך נסללה והפכה לכביש, אך השם "דרך בורמה" נשאר. ושמה של הדרך מדגים כיצד מיתוג הוא עניין של דימיון. על אף נסיונות לתת לה שמות כמו "דרך הראל", "דרך שבע", "דרך הגברושים" וגם סתם "דרך הג'יפים", את שמה המוכר "דרך בורמה", קיבלה הדרך דווקא מכתבה של העיתונאי האמריקאי קנת בילבי שסיקר את מלחמת העצמאות בארץ.
בילבי ראה בדרך שנפרצה לירושלים דמיון לדרך שנפרצה במזרח הרחוק בתקופת מלחמת העולם השנייה. שם היא זכתה לשם הזה, מכיוון שעברה מבורמה (מיאנמר של ימינו) אל סין שבמזרח אסיה.
במלחמה ההיא היו אלה צבאות ארצות הברית ובריטניה, שפרצו שם את הדרך שעקפה את האזור בו שלטו היפנים והעבירו בדרך בורמה אספקה לצבא סין.
בדרך בורמה הישראלית הועברו מזון ואספקה לירושלים הנצורה והרעבה. כאן סיכם בילבי את הכתבה שלו במשפט על פריצת הדרך לירושלים: "סיפור זה בוודאי יהפוך לסיפור גבורה בתולדות היהודים".
הנה סיפורה של דרך בורמה:
https://youtu.be/JgQwH4D9Jec
לוחמים מספרים על גילוי הדרך:
https://youtu.be/4ZWGNCrI52M
מצגת וידאו של דרך בורמה היום:
https://youtu.be/zPu3h5IwmZU
הנה דרך בורמה המקורית - ההשראה:
https://youtu.be/OwyEPs2wpuk
יומן קולנוע שמספר עליה:
https://youtu.be/ToPej-FM61k
דרך בורמה (ישראל)
סיפורה של דרך בורמה (Burma Road) מתחיל במצור על ירושלים, במלחמת השחרור. הליגיון הירדני השתלט בה על מיתחם לטרון וחסם את הדרך לשיירות האספקה לירושלים. הצלפים שהתמקמו בכפרים ובצידי דרך המלך, העולה משער הגיא, הוא "באב אל וואד", גם הם עשו שמות בשיירות והרגו רבים.
דרך בורמה היה שמה של דרך עוקפת אל ירושלים, דרך שנפרצה בשטח הגבעות, בחודשים מאי-יוני 1948. זו הייתה דרך שאפשרה העברת מזון, תרופות וציוד אל הבירה הנצורה.
לידת הדרך מתחילה לאחר כישלון מבצע של צה"ל לכיבוש לטרון, בה ישב הלגיון הירדני ומנע מכוחות צה"ל להגיע לירושלים בדרך המלך. לכן הייתה הנחיצות של דרך עוקפת גדולה במיוחד.
לשם פריצת הדרך כבש צה"ל את הכפרים בית ג'יז ובית סוסין. הכנתה החלה ליד המושב בקוע (הכפר דיר מוחסין באותה תקופה). היא ממשיכה ליד הראל של היום (אז בית-ג'יז) ותעוז (אז בית-סוסין) ויוצאת מהנתיב ההררי בכביש המוליך מהרטוב אל שער-הגיא.
הדרך חייבה גם פריצה ברצועה צרה ברוחב של 2-3 ק"מ, ללא כפרי אויב, אך במורד תלול שחייב חציבה של" מעקלים" (סרפנטינות) בקטע הקשה.
דרך בורמה הושלמה בערב 10 ביוני 1948. היא נפתחה מיידית לתנועת רכב ובכך נפרץ המצור על ירושלים. במקביל אליה הונח צינור מים, שזכה לשם" קו השילוח" ומטרתו לספק מים לתושבי ירושלים.
בכך נפתחה האפשרות לעקוף את חסימת הכביש הראשי לירושלים. חברת "סולל בונה" החלה מיד בעבודות חציבה וסילוק של סלעים, על מנת לפלס את הדרך ולשפרה.
בדרך החדשה הוחל בהעברה של שיירות הספקה. ציוד רב הועבר באמצעות דרך בורמה לירושלים. הוא כלל נשק ותחמושת להגנת העיר, וגם מזון, מים ודלק, שהיו חיוניים להמשך קיומה של העיר היהודית.
בהמשך הדרך נסללה והפכה לכביש, אך השם "דרך בורמה" נשאר. ושמה של הדרך מדגים כיצד מיתוג הוא עניין של דימיון. על אף נסיונות לתת לה שמות כמו "דרך הראל", "דרך שבע", "דרך הגברושים" וגם סתם "דרך הג'יפים", את שמה המוכר "דרך בורמה", קיבלה הדרך דווקא מכתבה של העיתונאי האמריקאי קנת בילבי שסיקר את מלחמת העצמאות בארץ.
בילבי ראה בדרך שנפרצה לירושלים דמיון לדרך שנפרצה במזרח הרחוק בתקופת מלחמת העולם השנייה. שם היא זכתה לשם הזה, מכיוון שעברה מבורמה (מיאנמר של ימינו) אל סין שבמזרח אסיה.
במלחמה ההיא היו אלה צבאות ארצות הברית ובריטניה, שפרצו שם את הדרך שעקפה את האזור בו שלטו היפנים והעבירו בדרך בורמה אספקה לצבא סין.
בדרך בורמה הישראלית הועברו מזון ואספקה לירושלים הנצורה והרעבה. כאן סיכם בילבי את הכתבה שלו במשפט על פריצת הדרך לירושלים: "סיפור זה בוודאי יהפוך לסיפור גבורה בתולדות היהודים".
הנה סיפורה של דרך בורמה:
https://youtu.be/JgQwH4D9Jec
לוחמים מספרים על גילוי הדרך:
https://youtu.be/4ZWGNCrI52M
מצגת וידאו של דרך בורמה היום:
https://youtu.be/zPu3h5IwmZU
הנה דרך בורמה המקורית - ההשראה:
https://youtu.be/OwyEPs2wpuk
יומן קולנוע שמספר עליה:
https://youtu.be/ToPej-FM61k
