את הזיקוקין די-נור פיתחו הסינים בסין העתיקה ואחרים בדרום מזרח אסיה. הזיקוקים פותחו לצרכים פולחניים, אם כי בתחילה בכלל התגלו כשניסו הסינים לפתח חומר שייתן חיי נצח...

בקיצור, כבר במאה ה-12 מתועדים בסין לראשונה הזיקוקין די-נור והם שימשו שם כדי להפחיד את הרוחות הרעות באמצעות הרעש מחריש האוזניים (זה נקרא שם "ביאן פאו"). בזיקוקים עשו גם שימוש לצרכי תפילה, לשמחה ופרנסה.

זיקוקי די-נור הם מעין מרכיבי נפץ שמתפוצצים ומפיצים אור במגוון צבעים ואפקטים של תאורה. מאז סין העתיקה ועד היום משמשים הזיקוקין די נור בחגיגות ובטקסים שונים, דתיים ולאומיים.

כיום, מרבית הזיקוקין שנוהגים לשגר בחגיגות אלה הם פגזים שמיועדים לזיקוקים ומשוגרים ממרגמות שמיועדות להם.


הנה סרטון על המצאת הזיקוקים (מתורגם):

https://youtu.be/mqHVRgCkCDE


תולדות הזיקוקין די-נור:

http://youtu.be/uGwz4lpTAJ0


פסטיבל זיקוקים בטוקיו שביפאן:

https://youtu.be/4aQj0gS4xrc


זיקוקים בראש השנה בלונדון:

http://youtu.be/Xy_9bx6U8_0


וכך תהפכו בעצמכם צמר פלדה לזיקוקים (עברית):

https://youtu.be/vE_Bpti-cxE

את אבק השריפה (Gun powder) אנו "חייבים" לסינים. תודות להמצאה הזו יש לנו מלחמות הרסניות ופצצות שהרוסות והורגות בכוח הרס עצום.

כבר בשנת 300 לפני הספירה עסקו הסינים בפיצוצים להנאתם, כשנהגו לחמם קני במבוק ובכך לפוצץ אותם. את אבק השריפה עצמו הם פיתחו בסביבות המאה ה-9 לספירה. מאה שנים אחר-כך, במאה ה-10 לספירה, החלו הסינים לירות מעין פגזים קדומים, או יותר נכון רומחי-אש, על אויביהם.

לאירופה הגיעה אבקת השריפה בסביבות המאה ה-13. אז החלו האירופים להשתמש בה בשדה הקרב. תותחים החלו לירות פגזים עם אבק שרפה ורובים הוטענו בכדורים מתפוצצים. מאירופה ואסיה החל התפשט אבק השרפה למזרח התיכון ולארצות ערב והחל לשמש כחומר נפץ. כוח ההרס וההרג המשמעותי שלו הפך למרכיב החשוב במלחמות השונות שהתקיימו מאז בעולם כולו.


הנה אבק השריפה, המצאתו ושימושיו (מתורגם):

http://youtu.be/mqHVRgCkCDE?t=8s


וסיפורו של אבק השריפה שנולד בסין:

https://youtu.be/1vYqF9P0ieo