שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המחזמר "שיער" שהיה לסמל?
"שיער" הוא שמו של מחזמר רוק מהפכני ושובר מוסכמות משנות ה-60, שתאר את עולמם של הצעירים ההיפים באמריקה ואת האהבות והסערות הרגשיות שהם חוו אז, לצד הביקורת החברתית הנוקבת שלהם על החברה של המבוגרים ומרד הנעורים כנגד מה שנתפס בעיניהם כרקוב.
המחזמר, שהפך פולחן, הועלה לראשונה בסוף שנות ה-60, ממש בזמן שמהפכת ה"היפים" התרחשה בארצות הברית והחלה להתפשט בעולם המערבי. העלילה התרכזה בחבורת היפים שוחרי שלום ואהבה מניו-יורק, בימים שלפני גיוסו של קלוד מנהיגם לצבא ולמלחמה בוויטנאם.
הם מוחים נגד מלחמת וייטנאם אבל הם עדיין קצת ילדים וכשהם מסתבכים הם ממהרים להורים, כדי לקבל עזרה.
כשעלה "שיער" לראשונה בשנת 1967, זה היה שיא תקופת ההיפים, שכונו "ילדי הפרחים". צעירים אלה, שהאמינו בשלום, פתיחות, שוויון, חופש ואהבה חופשית, ראו במלחמה בוייטנאם דוגמה למה שרקוב בחברה האמריקנית. אבל זה לא מנע מהם להיבלע במטוסי התובלה הצבאיים שלקחו אותם אל החזית.
המחזמר היטיב לשרטט את הלבטים שלהם בחיפוש דרך חדשה לעצמם, תוך התמודדות עם המציאות שמסביבם ועם מערכת היחסים שבין הפרט לקבוצה.
ב-1979, כ-12 שנה מאוחר יותר, הביא סרטו של הבמאי מילוש פורמן "שיער", את עלילת מחזמר הקאלט והשירים מתוכו אל האקרנים. הסרט, שהציג בדיעבד את "ילדי הפרחים", אותם היפים מורדים של שנות ה-60, הפיץ בכל העולם את הרעיונות של המחזמר ונתן ביטוי לשאיפה של צעירים לעולם טוב וצודק יותר, עולם של אהבה וללא מלחמות.
הנה סיפור המחזמר דרך ההפקה הישראלית האחרונה (עברית):
https://youtu.be/y_h22_O0uZQ?t=26s&end=3m11s
השיר "תנו לשמש יד" מתוך המחזמר "שיער":
https://youtu.be/fhNrqc6yvTU
השיר "אקווריוס":
https://youtu.be/Cb8luHdpR84
ברגר שר באנגלית "יש לי חיים" על שולחן האוכל היוקרתי:
https://youtu.be/ivyuT_VY3_E
קדימון מהמחזמר "שיער" כפי שהוצג בישראל בשנים האחרונות (עברית):
https://youtu.be/K-U1K_1UTLE
וקטעים מהביצוע של "שיער" בישראל של שנות ה-70, בין השאר עם צביקה פיק ומרגול הצעירים (עברית):
https://youtu.be/MXtSMLUGICk?t=5m42s
מהי המגנה כרטה?
אין סמל היסטורי ותיק יותר לשלטון החוק, זכויות האדם והדמוקרטיה מאשר מגנה כרטה. זו הייתה מגילה שהמלך האנגלי ג'ון הוכרח לחתום עליה בשנת 1215, על ידי הברונים שלו, בעלי אחוזות גדולות, שקצו בכוחו הבלתי מוגבל של המלך והחליטו להגבילו. בפגישה שעשו הברונים עם המלך, המלך הוכרח לחתום על ויתור הבעלות שלו על אדמות האצילים. אמנם אותם 40 בעלי האחוזות הגדולות הכריחו אותו לחתום, כדי להימנע ממצב שבו המלך יכול להאשים ברון אציל שחטא ואז להחרים את אדמתו ולקחתה לעצמו או להעבירה לאציל אחר, אבל כך נוצרה, לראשונה בהיסטוריה, המלוכה התחוקתית והוסכם על זכויות הבעלות על הקרקע.
אבל חשיבותו של המסמך הזה היא הרבה יותר גדולה ממה שנראה אז. עקרונות חשובים שהיום אנו מכירים ככללי יסוד במדינות מתוקנות נבעו מאותה חתימה היסטורית של המגנה כרטא. למשל העובדה ש"איש אינו מעל החוק", כלומר שמלך לא יכול לעשות כרצונו, לתקוף מדינות אחרות ואז להטיל מיסים על אזרחיו כדי לממן את ההרפתקאות הצבאיות הללו. אותה החלטה, שמלך לא יוכל להטיל מיסים כרצונו, אינה רק עניין כספי - היא הבסיס לשלטון של חוק, שבהמשך ההיסטוריה יהיה אבן יסוד בדמוקרטיה.
בנוסף, מהמאגנה כרטה יוולדו, עם הזמן, גם החוקה האמריקאית והצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה. בהמשך ההיסטוריה תביא המגנה כרטה להקמת הפרלמנטים, הם בתי המחוקקים (כמו הכנסת שלנו), שייצגו את העם וישמרו על זכויותיו. בעקבותיה תתקבל אחת מזכויות האדם החשובות - למשפט הוגן ועונש רק אחרי שתוכח אשמתו של הנאשם. חופש הדיבור, חופש הדת והזכות למשפט הוגן - כל אלה הם חלק קטן מהעקרונות שנולדו בחתימה זו. הזכויות הללו שהפכו מאז לזכויות של כלל האזרחים (בימי הביניים הם נקבעו רק לאצולה), בכלל המדינות הדמוקרטיות (במהלך המהפכה האמריקאית ובדמוקרטיות רבות שהוכרזו מאז) ומאז 1948 - בכל העולם כולו, כשהוכרזה ה"מגנה כרטה הבינלאומית לכל בני האדם" - דרישה לחופש ושמירה על זכויות האדם לכל אדם בעולם.
הנה סיפור המגנה כרטא והמהפכה שהיא יצרה בתרבות השלטון באירופה:
https://youtu.be/7xo4tUMdAMw
הנה סרטון אוסטרלי שמציג היטב את המגנה כרטה:
http://youtu.be/gA-y8uOJs9k
הנה העותק היחיד של כתב הזכויות הוותיק והחשוב כל כך:
https://youtu.be/zTr1nKVZBcI
חגיגות ה-800 שנים למגנה כרטה באנגליה בשנת 2015:
http://youtu.be/2PBAHaujY9M
כל המגנה כרטה:
http://youtu.be/IQNiBQehwp8
הנה החשיבות של מגנה כרטה בהיסטוריה של העולם:
http://youtu.be/4g5ZVF3EVUE?long=yes
וסרט תיעודי על סיפור המאגנה כרטא:
https://youtu.be/9zT4hkAxzLg?long=yes
כיצד קפץ קונרד שומאן אל החופש?
הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.
תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:
https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ
סרטון של הבריחה הראשונה הזו:
https://youtu.be/iZOFjR9oFtk
עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:
https://youtu.be/r4KBziYZvJY
מהו חופש הביטוי?
חופש הביטוי (Freedom of Speech), אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר, היא הזכות השמורה לכל אדם להביע את דעתו ולומר את דבריו, מבלי שיוגבל בכך ובכל דרך או אמצעי שיבחר להשתמש בהם.
מדיבור או כתיבה ועד ציור, צילום, הסרטה או באמצעי תקשורת כלשהם, חופש הביטוי מופשר לאדם לבטא את דעותיו ומצפונו.
ממשלות ורודנים עושים שימוש ברדיפת אזרחים המתנגדים להם, בסתימת פיות ובאמצעים אלימים ואף קטלניים כנגד אנשים המתנגדים להם, למעשיהם או לאידאולוגיה שמובילה אותם.
#העניין הוא גם משפטי
מגילת זכויות האדם קובעת ש"כל אדם זכאי לחופש הדיעה והביטוי". חופש הביטוי נחשב למימוש של המצפון וחירות הדעה של האדם. מי ששוללים את חופש הביטוי שוללים את האפשרות לבטא את הדעות והמצפון שלנו.
מנגד, גם החקיקה הדמוקרטית תנסה להגדיר את הגבולות של חופש הביטוי. על הגבולות הללו מתקיים ויכוח תמידי. דוגמאות להגבלה דמוקרטית וחיובית של חופש הביטוי הם כתיבה או אמירה של דברי גזענות, של הסתה לאלימות או אפילו של הפצת תאוריות קונספירציה, למשל בנושאים כמו הכחשת שואה.
את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מגבילים גם דיני לשון הרע. מטרתם לשמור על שמם הטוב של אנשים ולאפשר למי שכתבו או אמרו עליהם דברים לעשות זאת רק בגבולות סבירים. אם לדוגמה אדם מפרסם על אדם אחר שהוא חולה נפש, עליו להיות בטוח שיוכל להוכיח זאת משפטית, אחרת מדובר בלשון הרע ובפגיעה.
כך גם גם מגביל החוק את חופש הביטוי, במקרה שהוא פוגע בזכות לפרטיות. למשל כשאדם היה מפרסם דברים שאמר לו מישהו, באופן פרטי ולאוזניו בלבד.
הנה חופש הביטוי (עברית):
https://youtu.be/Y9mSI-x9urw
עוד כמה כמה מזכויות האדם (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
מי היה ג'ורג וושינגטון ולמה הוא חשוב לאמריקאים?
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
מה היו אירועי מאי 1968?
יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?
אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.
המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.
בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.
עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".
דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"
אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.
הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.
הנה סיפור המחאה של פריז 1968:
https://youtu.be/yxxvMZ_KoPA
צילומים של מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:
https://youtu.be/YCtcD9CfMOI
תכנית חינוכית על מהומות הסטודנטים והמהפכה של 1968 (עברית):
https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes
ומתוך הפודקסט "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אירועי מאי 1968 בצרפת (עברית):
https://youtu.be/fyRVI7nm4Y8?long=yes
מהן זכויות האדם?
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
מהם תולדות זכויות האדם?
תולדות זכויות האדם מתחילים ברעיון "זכויות האדם", שנולד בהגות הליברלית וההומניסטית.
אבל שורשיו הרבה יותר קדומים. זה מתחיל לפני 2,500 שנה, כשכורש מלך פרס הראשון מצהיר בשנת 539 לפנה"ס ומבטיח לאזרחיו חופש ושיוויון. זו הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה והיא מופיעה על הצהרת כורש, גליל חימר ששרד עד ימינו.
בשנת 1215 כפו על המלך האנגלי את ה"מגנא קרטא", הצהרת זכויות אדם שלראשונה הפכה את המלך לכפוף לחוק.
אחרי המהפכה הצרפתית מצהירה צרפת ב-1789 על זכויות האדם והאזרחים בצרפת וקבעה שכל האזרחים בצרפת שווים בפני החוק.
את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, שהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
כמה שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
בתום מלחמת העולם השנייה, הלכו והתבררו ממדי ההרג, שהגיע ל-70 מיליון איש, כמו גם ההרס של ערים רבות ברחבי אירופה ואסיה.
באפריל 1945 נפגשו בסן-פרנסיסקו נציגי 50 מדינות, בכדי להקים את האו"ם, גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. הם ניסחו זאת בפתיח של מגילת ארגון האו"ם החדש, האומות המאוחדות, במילים: "אנו אנשי האו"ם נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה שפעמיים בחיינו הביאו לאנושות צער שקשה לתאר".
בשנת 1948 הייתה זו יושבת הראש של הנציבות החדשה לזכויות האדם של האו"ם, אלמנתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט ובעצמה לוחמת למען זכויות האדם, אלינור רוזוולט. כנציגת ארצות-הברית באו"ם היא הובילה לניסוח של ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם. הייתה זו מעין מגנה כרטא בינלאומית שיועדה לכל המין האנושי. לצד המושג "זכויות האדם" אימצה בה עצרת האו"ם את העיקרון ההומניסטי, שלכל אדם, באשר הוא אדם, יש 30 זכויות שכל בן תרבות יסכים עליהן.
לראשונה בהיסטוריה, קיבצו אז וארגנו חברי הנציבות מסמך שבו התחייבו המדינות החברות באומות המאוחדות לעבוד יחד ולקדם את 30 סעיפי זכויות האדם. בזכות מסמך זה הפכו רבות מהזכויות הללו לחלק מחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
הנה קיצור תולדות זכויות האדם:
https://youtu.be/88GlNlyy-l4
הצהרת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/ew993Wdc0zo
וסרטון מדהים על תולדות ורעיונות זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/1enq3SeuTLc?long=yes
איך הנהיגה ז'אן ד'ארק הצעירה מרד נגד אימפריה?
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 עתידה להכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
"שיער" הוא שמו של מחזמר רוק מהפכני ושובר מוסכמות משנות ה-60, שתאר את עולמם של הצעירים ההיפים באמריקה ואת האהבות והסערות הרגשיות שהם חוו אז, לצד הביקורת החברתית הנוקבת שלהם על החברה של המבוגרים ומרד הנעורים כנגד מה שנתפס בעיניהם כרקוב.
המחזמר, שהפך פולחן, הועלה לראשונה בסוף שנות ה-60, ממש בזמן שמהפכת ה"היפים" התרחשה בארצות הברית והחלה להתפשט בעולם המערבי. העלילה התרכזה בחבורת היפים שוחרי שלום ואהבה מניו-יורק, בימים שלפני גיוסו של קלוד מנהיגם לצבא ולמלחמה בוויטנאם.
הם מוחים נגד מלחמת וייטנאם אבל הם עדיין קצת ילדים וכשהם מסתבכים הם ממהרים להורים, כדי לקבל עזרה.
כשעלה "שיער" לראשונה בשנת 1967, זה היה שיא תקופת ההיפים, שכונו "ילדי הפרחים". צעירים אלה, שהאמינו בשלום, פתיחות, שוויון, חופש ואהבה חופשית, ראו במלחמה בוייטנאם דוגמה למה שרקוב בחברה האמריקנית. אבל זה לא מנע מהם להיבלע במטוסי התובלה הצבאיים שלקחו אותם אל החזית.
המחזמר היטיב לשרטט את הלבטים שלהם בחיפוש דרך חדשה לעצמם, תוך התמודדות עם המציאות שמסביבם ועם מערכת היחסים שבין הפרט לקבוצה.
ב-1979, כ-12 שנה מאוחר יותר, הביא סרטו של הבמאי מילוש פורמן "שיער", את עלילת מחזמר הקאלט והשירים מתוכו אל האקרנים. הסרט, שהציג בדיעבד את "ילדי הפרחים", אותם היפים מורדים של שנות ה-60, הפיץ בכל העולם את הרעיונות של המחזמר ונתן ביטוי לשאיפה של צעירים לעולם טוב וצודק יותר, עולם של אהבה וללא מלחמות.
הנה סיפור המחזמר דרך ההפקה הישראלית האחרונה (עברית):
https://youtu.be/y_h22_O0uZQ?t=26s&end=3m11s
השיר "תנו לשמש יד" מתוך המחזמר "שיער":
https://youtu.be/fhNrqc6yvTU
השיר "אקווריוס":
https://youtu.be/Cb8luHdpR84
ברגר שר באנגלית "יש לי חיים" על שולחן האוכל היוקרתי:
https://youtu.be/ivyuT_VY3_E
קדימון מהמחזמר "שיער" כפי שהוצג בישראל בשנים האחרונות (עברית):
https://youtu.be/K-U1K_1UTLE
וקטעים מהביצוע של "שיער" בישראל של שנות ה-70, בין השאר עם צביקה פיק ומרגול הצעירים (עברית):
https://youtu.be/MXtSMLUGICk?t=5m42s
אין סמל היסטורי ותיק יותר לשלטון החוק, זכויות האדם והדמוקרטיה מאשר מגנה כרטה. זו הייתה מגילה שהמלך האנגלי ג'ון הוכרח לחתום עליה בשנת 1215, על ידי הברונים שלו, בעלי אחוזות גדולות, שקצו בכוחו הבלתי מוגבל של המלך והחליטו להגבילו. בפגישה שעשו הברונים עם המלך, המלך הוכרח לחתום על ויתור הבעלות שלו על אדמות האצילים. אמנם אותם 40 בעלי האחוזות הגדולות הכריחו אותו לחתום, כדי להימנע ממצב שבו המלך יכול להאשים ברון אציל שחטא ואז להחרים את אדמתו ולקחתה לעצמו או להעבירה לאציל אחר, אבל כך נוצרה, לראשונה בהיסטוריה, המלוכה התחוקתית והוסכם על זכויות הבעלות על הקרקע.
אבל חשיבותו של המסמך הזה היא הרבה יותר גדולה ממה שנראה אז. עקרונות חשובים שהיום אנו מכירים ככללי יסוד במדינות מתוקנות נבעו מאותה חתימה היסטורית של המגנה כרטא. למשל העובדה ש"איש אינו מעל החוק", כלומר שמלך לא יכול לעשות כרצונו, לתקוף מדינות אחרות ואז להטיל מיסים על אזרחיו כדי לממן את ההרפתקאות הצבאיות הללו. אותה החלטה, שמלך לא יוכל להטיל מיסים כרצונו, אינה רק עניין כספי - היא הבסיס לשלטון של חוק, שבהמשך ההיסטוריה יהיה אבן יסוד בדמוקרטיה.
בנוסף, מהמאגנה כרטה יוולדו, עם הזמן, גם החוקה האמריקאית והצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה. בהמשך ההיסטוריה תביא המגנה כרטה להקמת הפרלמנטים, הם בתי המחוקקים (כמו הכנסת שלנו), שייצגו את העם וישמרו על זכויותיו. בעקבותיה תתקבל אחת מזכויות האדם החשובות - למשפט הוגן ועונש רק אחרי שתוכח אשמתו של הנאשם. חופש הדיבור, חופש הדת והזכות למשפט הוגן - כל אלה הם חלק קטן מהעקרונות שנולדו בחתימה זו. הזכויות הללו שהפכו מאז לזכויות של כלל האזרחים (בימי הביניים הם נקבעו רק לאצולה), בכלל המדינות הדמוקרטיות (במהלך המהפכה האמריקאית ובדמוקרטיות רבות שהוכרזו מאז) ומאז 1948 - בכל העולם כולו, כשהוכרזה ה"מגנה כרטה הבינלאומית לכל בני האדם" - דרישה לחופש ושמירה על זכויות האדם לכל אדם בעולם.
הנה סיפור המגנה כרטא והמהפכה שהיא יצרה בתרבות השלטון באירופה:
https://youtu.be/7xo4tUMdAMw
הנה סרטון אוסטרלי שמציג היטב את המגנה כרטה:
http://youtu.be/gA-y8uOJs9k
הנה העותק היחיד של כתב הזכויות הוותיק והחשוב כל כך:
https://youtu.be/zTr1nKVZBcI
חגיגות ה-800 שנים למגנה כרטה באנגליה בשנת 2015:
http://youtu.be/2PBAHaujY9M
כל המגנה כרטה:
http://youtu.be/IQNiBQehwp8
הנה החשיבות של מגנה כרטה בהיסטוריה של העולם:
http://youtu.be/4g5ZVF3EVUE?long=yes
וסרט תיעודי על סיפור המאגנה כרטא:
https://youtu.be/9zT4hkAxzLg?long=yes
הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.
תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:
https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ
סרטון של הבריחה הראשונה הזו:
https://youtu.be/iZOFjR9oFtk
עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:
https://youtu.be/r4KBziYZvJY
חופש הביטוי (Freedom of Speech), אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר, היא הזכות השמורה לכל אדם להביע את דעתו ולומר את דבריו, מבלי שיוגבל בכך ובכל דרך או אמצעי שיבחר להשתמש בהם.
מדיבור או כתיבה ועד ציור, צילום, הסרטה או באמצעי תקשורת כלשהם, חופש הביטוי מופשר לאדם לבטא את דעותיו ומצפונו.
ממשלות ורודנים עושים שימוש ברדיפת אזרחים המתנגדים להם, בסתימת פיות ובאמצעים אלימים ואף קטלניים כנגד אנשים המתנגדים להם, למעשיהם או לאידאולוגיה שמובילה אותם.
#העניין הוא גם משפטי
מגילת זכויות האדם קובעת ש"כל אדם זכאי לחופש הדיעה והביטוי". חופש הביטוי נחשב למימוש של המצפון וחירות הדעה של האדם. מי ששוללים את חופש הביטוי שוללים את האפשרות לבטא את הדעות והמצפון שלנו.
מנגד, גם החקיקה הדמוקרטית תנסה להגדיר את הגבולות של חופש הביטוי. על הגבולות הללו מתקיים ויכוח תמידי. דוגמאות להגבלה דמוקרטית וחיובית של חופש הביטוי הם כתיבה או אמירה של דברי גזענות, של הסתה לאלימות או אפילו של הפצת תאוריות קונספירציה, למשל בנושאים כמו הכחשת שואה.
את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מגבילים גם דיני לשון הרע. מטרתם לשמור על שמם הטוב של אנשים ולאפשר למי שכתבו או אמרו עליהם דברים לעשות זאת רק בגבולות סבירים. אם לדוגמה אדם מפרסם על אדם אחר שהוא חולה נפש, עליו להיות בטוח שיוכל להוכיח זאת משפטית, אחרת מדובר בלשון הרע ובפגיעה.
כך גם גם מגביל החוק את חופש הביטוי, במקרה שהוא פוגע בזכות לפרטיות. למשל כשאדם היה מפרסם דברים שאמר לו מישהו, באופן פרטי ולאוזניו בלבד.
הנה חופש הביטוי (עברית):
https://youtu.be/Y9mSI-x9urw
עוד כמה כמה מזכויות האדם (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
חופש
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?
אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.
המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.
בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.
עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".
דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"
אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.
הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.
הנה סיפור המחאה של פריז 1968:
https://youtu.be/yxxvMZ_KoPA
צילומים של מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:
https://youtu.be/YCtcD9CfMOI
תכנית חינוכית על מהומות הסטודנטים והמהפכה של 1968 (עברית):
https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes
ומתוך הפודקסט "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אירועי מאי 1968 בצרפת (עברית):
https://youtu.be/fyRVI7nm4Y8?long=yes
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
תולדות זכויות האדם מתחילים ברעיון "זכויות האדם", שנולד בהגות הליברלית וההומניסטית.
אבל שורשיו הרבה יותר קדומים. זה מתחיל לפני 2,500 שנה, כשכורש מלך פרס הראשון מצהיר בשנת 539 לפנה"ס ומבטיח לאזרחיו חופש ושיוויון. זו הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה והיא מופיעה על הצהרת כורש, גליל חימר ששרד עד ימינו.
בשנת 1215 כפו על המלך האנגלי את ה"מגנא קרטא", הצהרת זכויות אדם שלראשונה הפכה את המלך לכפוף לחוק.
אחרי המהפכה הצרפתית מצהירה צרפת ב-1789 על זכויות האדם והאזרחים בצרפת וקבעה שכל האזרחים בצרפת שווים בפני החוק.
את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, שהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
כמה שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
בתום מלחמת העולם השנייה, הלכו והתבררו ממדי ההרג, שהגיע ל-70 מיליון איש, כמו גם ההרס של ערים רבות ברחבי אירופה ואסיה.
באפריל 1945 נפגשו בסן-פרנסיסקו נציגי 50 מדינות, בכדי להקים את האו"ם, גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. הם ניסחו זאת בפתיח של מגילת ארגון האו"ם החדש, האומות המאוחדות, במילים: "אנו אנשי האו"ם נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה שפעמיים בחיינו הביאו לאנושות צער שקשה לתאר".
בשנת 1948 הייתה זו יושבת הראש של הנציבות החדשה לזכויות האדם של האו"ם, אלמנתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט ובעצמה לוחמת למען זכויות האדם, אלינור רוזוולט. כנציגת ארצות-הברית באו"ם היא הובילה לניסוח של ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם. הייתה זו מעין מגנה כרטא בינלאומית שיועדה לכל המין האנושי. לצד המושג "זכויות האדם" אימצה בה עצרת האו"ם את העיקרון ההומניסטי, שלכל אדם, באשר הוא אדם, יש 30 זכויות שכל בן תרבות יסכים עליהן.
לראשונה בהיסטוריה, קיבצו אז וארגנו חברי הנציבות מסמך שבו התחייבו המדינות החברות באומות המאוחדות לעבוד יחד ולקדם את 30 סעיפי זכויות האדם. בזכות מסמך זה הפכו רבות מהזכויות הללו לחלק מחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
הנה קיצור תולדות זכויות האדם:
https://youtu.be/88GlNlyy-l4
הצהרת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/ew993Wdc0zo
וסרטון מדהים על תולדות ורעיונות זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/1enq3SeuTLc?long=yes
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 עתידה להכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
היכן החלו מהפכות 1848 הידועות כ"אביב העמים"?
המהפכות של 1848 היו סדרת התקוממויות ומחאות ששטפו את אירופה, החל משנת 1848 ובעיקר בה. הן זכו לכינוי "אביב העמים" (Revolutions of 1848)
מקור המהפכות הללו הוא בגורמים שונים, כשבמרכזם דיכוי פוליטי ושאיפה לעצמאות לאומית, לצד מצוקה כלכלית.
מקור המהפכות הללו הוא בצרפת, כשקבוצת פוליטיקאים ואינטלקטואלים ליברליים הפילו בפברואר 1848 את המלך לואי פיליפ והקימו את הרפובליקה השנייה.
היה זה הרוזן פון מטרניך, הקנצלר האוסטרי שאמר אז "כשפריז מתעטשת - אירופה מצטננת." ואכן, חווה את נפילת ממשלתו. רבים באירופה למדו מההתקוממות האלימה של הפריזאים נגד השלטון והתקוממויות דומות התקיימו אז במדינות נוספות, ביניהן איטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
#מנועי השינוי
שני מושגים הובילו את המהפכנים אז: ליברליזם, כלומר החופש, שהדרישה אליו התחזקה אז באירופה, ולאומיות, שהפכה לכוח מניע משמעותי.
ואכן, המנועים העיקריים של מהפכות 1848 היו שניים: אחד הוא בני מעמד הביניים והעובדים, שדרשו ייצוג פוליטי, לצד הגדלת ההזדמנויות הכלכליות. השני הוא של תנועות לאומיות ואף לאומניות, ששאפו להקים מדינות עצמאיות, על בסיס הזהויות התרבותיות והלשוניות המשותפות.
#התוצאות
כמעט בכל מדינה באירופה (חוץ מאנגליה ורוסיה) הופלו ב-1848 ממשלות. לא מעט כיסאות מלוכה אז רעדו.
בצרפת בוטל השלטון המלוכני, אותה מונרכיה שב-1815 הוקמה מחדש, אחרי שבוטלה במהפכה הצרפתית. ההישג הגדול ביותר הושג בווינה, כשממשל מטרניך המדכא הודח. לעומת זאת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הקיסר האוסטרו-הונגרי מבית הבסבורג, המשיך לשלוט. ועדיין, הפיאודליזם, ששלט אלפי שנים במחוזות האימפריה שלו, בוטל כמעט לחלוטין.
ועדיין, בתוך שנה חזר ושב הסדר על כנו. ב-1849 נראה היה שבמרבית ממלכות אירופה לא נותר הרבה מההתקוממויות של 1848, למעט הרושם והאווירה.
ובכל זאת, אף שהמהפכות הללו לא הצליחו להפיל את מרבית השליטים, "אביב העמים" סימן שינוי משמעותי בהיסטוריה האירופית. במדינות רבות הוכנסו רפורמות חברתיות ופוליטיות חשובות. בשתיים מהמרכזיות שבהן נסללה הדרך לאיחוד בין הנסיכויות הרבות, מה שהוליד שתי אומות גדולות ומאוחדות - גרמניה ואיטליה.
על השינוי שיצרה התקופה המשמעותית הזו בהיסטוריה - ראו תגית "אביב העמים".
הנה מהפכות 1848 ו"אביב העמים" לילדים (עברית):
https://youtu.be/Z-ePLk7drew
סקירת מהפכות שנת 1848:
https://youtu.be/dPUVlVmwHc0
פודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על 1848 ואביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
והרצאת וידאו מלאה על המהפכות של אותן שנים באירופה:
https://youtu.be/cXTaP1BD1YY?long=yes
המהפכות של 1848 היו סדרת התקוממויות ומחאות ששטפו את אירופה, החל משנת 1848 ובעיקר בה. הן זכו לכינוי "אביב העמים" (Revolutions of 1848)
מקור המהפכות הללו הוא בגורמים שונים, כשבמרכזם דיכוי פוליטי ושאיפה לעצמאות לאומית, לצד מצוקה כלכלית.
מקור המהפכות הללו הוא בצרפת, כשקבוצת פוליטיקאים ואינטלקטואלים ליברליים הפילו בפברואר 1848 את המלך לואי פיליפ והקימו את הרפובליקה השנייה.
היה זה הרוזן פון מטרניך, הקנצלר האוסטרי שאמר אז "כשפריז מתעטשת - אירופה מצטננת." ואכן, חווה את נפילת ממשלתו. רבים באירופה למדו מההתקוממות האלימה של הפריזאים נגד השלטון והתקוממויות דומות התקיימו אז במדינות נוספות, ביניהן איטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
#מנועי השינוי
שני מושגים הובילו את המהפכנים אז: ליברליזם, כלומר החופש, שהדרישה אליו התחזקה אז באירופה, ולאומיות, שהפכה לכוח מניע משמעותי.
ואכן, המנועים העיקריים של מהפכות 1848 היו שניים: אחד הוא בני מעמד הביניים והעובדים, שדרשו ייצוג פוליטי, לצד הגדלת ההזדמנויות הכלכליות. השני הוא של תנועות לאומיות ואף לאומניות, ששאפו להקים מדינות עצמאיות, על בסיס הזהויות התרבותיות והלשוניות המשותפות.
#התוצאות
כמעט בכל מדינה באירופה (חוץ מאנגליה ורוסיה) הופלו ב-1848 ממשלות. לא מעט כיסאות מלוכה אז רעדו.
בצרפת בוטל השלטון המלוכני, אותה מונרכיה שב-1815 הוקמה מחדש, אחרי שבוטלה במהפכה הצרפתית. ההישג הגדול ביותר הושג בווינה, כשממשל מטרניך המדכא הודח. לעומת זאת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הקיסר האוסטרו-הונגרי מבית הבסבורג, המשיך לשלוט. ועדיין, הפיאודליזם, ששלט אלפי שנים במחוזות האימפריה שלו, בוטל כמעט לחלוטין.
ועדיין, בתוך שנה חזר ושב הסדר על כנו. ב-1849 נראה היה שבמרבית ממלכות אירופה לא נותר הרבה מההתקוממויות של 1848, למעט הרושם והאווירה.
ובכל זאת, אף שהמהפכות הללו לא הצליחו להפיל את מרבית השליטים, "אביב העמים" סימן שינוי משמעותי בהיסטוריה האירופית. במדינות רבות הוכנסו רפורמות חברתיות ופוליטיות חשובות. בשתיים מהמרכזיות שבהן נסללה הדרך לאיחוד בין הנסיכויות הרבות, מה שהוליד שתי אומות גדולות ומאוחדות - גרמניה ואיטליה.
על השינוי שיצרה התקופה המשמעותית הזו בהיסטוריה - ראו תגית "אביב העמים".
הנה מהפכות 1848 ו"אביב העמים" לילדים (עברית):
https://youtu.be/Z-ePLk7drew
סקירת מהפכות שנת 1848:
https://youtu.be/dPUVlVmwHc0
פודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על 1848 ואביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
והרצאת וידאו מלאה על המהפכות של אותן שנים באירופה:
https://youtu.be/cXTaP1BD1YY?long=yes
איך נכשל אביב העמים ב-1848 אך הצית את הלאומיות?
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
מהם הפרא האציל והאמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו?
ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.
צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...
משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.
על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...
ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.
מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.
#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.
בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.
מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.
הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".
#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.
קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.
רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.
הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.
ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".
האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.
בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.
כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.
כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.
הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):
https://youtu.be/9ziCHT5loQw
באנגלית:
https://youtu.be/81KfDXTTtXE
השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:
https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4
הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):
https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes
והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):
https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes
ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.
צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...
משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.
על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...
ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.
מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.
#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.
בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.
מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.
הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".
#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.
קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.
רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.
הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.
ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".
האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.
בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.
כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.
כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.
הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):
https://youtu.be/9ziCHT5loQw
באנגלית:
https://youtu.be/81KfDXTTtXE
השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:
https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4
הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):
https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes
והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):
https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes
