שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צבאות משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?
"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.
יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:
https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
האם דאעש מפגעים באירופה בתור קמפיין?
לא תמיד עשתה דאעש, תנועת המדינה האיסלמית (ISIS), פיגועים באירופה. עצוב לומר, אבל דאעש תמיד הייתה משווקת טובה. מוות היה מהתחלה המוצר הכי לוהט שלהם והם שיווקו אותו באמצעות סרטוני הזוועה שהפיצו ברשתות החברתיות. הצפיות הרבות בסרטונים הללו מוכיחות שהציבור התעניין בשחיטות ובהוצאות ההמוניות להורג ורצה לצפות בהן והרבה. מה גם שהבימוי המקצועי, התיאטרליות, התלבושות המוקפדות ושלל הגימיקים היו עשויים בצורה אפקטיבית ומושכת קהל.
אבל למה להם למשוך קהל? - כי דאעש התחיל את הדרך כקבוצה לא גדולה של לוחמים, ללא תמיכה כלכלית או גב של מדינה. הסרטונים הללו סייעו להם להציג את עצמם כמנצחים וכמחיי המסורת המוסלמית של הכובשים הגדולים. הם הביאו להמוני מצטרפים, חלקם הגדול צעירים מוסלמים מתוסכלים, שעזבו את בתיהם במדינות המערב והגיעו לסוריה ועיראק כדי להצטרף ל"חגיגה".
אבל בשנה האחרונה הולך דאעש ונעצר. הוא מתחיל להפסיד בקרבות חשובים ומאבד חלקים לא קטנים מהאזורים שכבש. בתנאים כאלה קשה יותר לגייס צעירים שיחליפו את ההרוגים הרבים שלו. גם הגימיקים הישנים עובדים פחות. לכן דאעש יוצא משדה הקרב ומפעיל מתקפות טרור גדולות, שיעצימו את גדולתו כמי שפוגע במדינות היריבות שלו ובסמלי ההצלחה והשלווה של המערב. זו טכניקה קטלנית ואכזרית, אבל בדאעש לא הצטיינו מעולם ברחמים...
הנה סיבת הפיגועים באירופה:
http://youtu.be/qdjArlHB8k8
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
על מי התבססה דמותו של דרקולה?
אם פעם תשמעו את שמו של "ולאד המשפד" (Vlad the Impaler), דעו לכם שלא מדובר בבעל שיפודיה או סטקייה מצליחה. אותו ולאד היה מנהיג רומני אכזרי, שהנהיג את רומניה, אז היא נקראה ולכיה, בהגנה מפני האימפריה העות'מאנית, ששאפה לכבוש את כל אירופה ובמיוחד את ולאכיה, שהנהיג ולאד באותה תקופה.
אבל פרסומו של ולאד לא בא לו בשל דמותו ההיסטורית או מעשיו באותם זמנים. ולאד המשפד נודע דווקא בשל אכזריותו. הוא הוציא להורג אלפי אנשים ואף יותר ונקט בשיטות אכזריות, שנועדו להרתיע.
הוא די הצליח בכך, אם לשפוט לפי הסיפורים שבתקופת שלטונו ניתן היה להשאיר ברחוב שקית או גביע עם מטבעות זהב ואיש לא היה מעז להתקרב אליהם, מפחד העונש הצפוי לו מ"המשפד".
על אכזריותו של ולאד המשפד סופרו סיפורים ואגדות רבים. היו לו דרכים זוועתיות להפחיד את אויביו. אחת הנוראות שבהן ידועה בתור "יער הגוויות" ובה שיפד ולאד כ-24 אלף לוחמים עות'מנים שפלשו לממלכתו. העדויות ההיסטוריות מדברות על שטח עצום בן 8 קילומטרים של גופות ששופדו כך.
רובנו מכירים כיום דווקא פיקציה שאינה היסטורית והיא הספרותית והמוכרת שביניהן - אגדת ה"רוזן הערפד דרקולה". כתב אותה במאה ה-19 הסופר האירי בראם סטוקר. דרקולה שלו הוא הרוזן המפחיד שניזון מדם, אופיין על פי קווי דמותו של ולאד המשפד והיה חלק מתופעה של סרטי קולנוע ואימה רבים, אך כל היסטוריון יידע לספר שולאד האמיתי היה כפי הנראה אכזרי וקטלני אף יותר מהדמות הספרותית של דרקולה שמבוססת עליו.
היסטורית, ולאד בגד בשלב מסוים באימפריה העות'מנית, בה מלך הסולטן מחמט השני, או "מחמט הכובש", עימו הוא גדל בארמון הטורקי כילד. בתגובה כבש מחמט את ולכיה והמליך את ראדו, אחיו של ולאד.
ואגב, פירוש המילה דרקול ברומנית הוא "שד"...
הנה סיפור חייו של הרוזן עם האישיות הערפדית (מתורגם):
https://youtu.be/7uiyz3139tE
סרטון קצר ללא מילים על ולאד המשפד, האיש שעליו התבססה אגדת דראקולה:
https://youtu.be/ViYB-ZygXrA
קדימון לסרט מ-1931 על דרקולה:
http://youtu.be/7Nfmh178L98?t=7s
ומצגת וידאו על טירתו של ולאד המשפד:
https://youtu.be/RFIj18TV2Os
איך הוכרעה מלחמת וייטנאם בטלוויזיה?
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. לכאורה נלחמים חיילי הוויטקונג נגד הצבא החזק בעולם, אך הם מתמקדים בלוחמת גרילה, אכזרית ומיומנת, כשבמקביל נחשפות האבידות של הצבא האמריקאי ערב ערב בטלוויזיה.
בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית.
בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
כיצד המציא ברנייז את היח"צ ושינה את העולם?
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.
יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:
https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
לא תמיד עשתה דאעש, תנועת המדינה האיסלמית (ISIS), פיגועים באירופה. עצוב לומר, אבל דאעש תמיד הייתה משווקת טובה. מוות היה מהתחלה המוצר הכי לוהט שלהם והם שיווקו אותו באמצעות סרטוני הזוועה שהפיצו ברשתות החברתיות. הצפיות הרבות בסרטונים הללו מוכיחות שהציבור התעניין בשחיטות ובהוצאות ההמוניות להורג ורצה לצפות בהן והרבה. מה גם שהבימוי המקצועי, התיאטרליות, התלבושות המוקפדות ושלל הגימיקים היו עשויים בצורה אפקטיבית ומושכת קהל.
אבל למה להם למשוך קהל? - כי דאעש התחיל את הדרך כקבוצה לא גדולה של לוחמים, ללא תמיכה כלכלית או גב של מדינה. הסרטונים הללו סייעו להם להציג את עצמם כמנצחים וכמחיי המסורת המוסלמית של הכובשים הגדולים. הם הביאו להמוני מצטרפים, חלקם הגדול צעירים מוסלמים מתוסכלים, שעזבו את בתיהם במדינות המערב והגיעו לסוריה ועיראק כדי להצטרף ל"חגיגה".
אבל בשנה האחרונה הולך דאעש ונעצר. הוא מתחיל להפסיד בקרבות חשובים ומאבד חלקים לא קטנים מהאזורים שכבש. בתנאים כאלה קשה יותר לגייס צעירים שיחליפו את ההרוגים הרבים שלו. גם הגימיקים הישנים עובדים פחות. לכן דאעש יוצא משדה הקרב ומפעיל מתקפות טרור גדולות, שיעצימו את גדולתו כמי שפוגע במדינות היריבות שלו ובסמלי ההצלחה והשלווה של המערב. זו טכניקה קטלנית ואכזרית, אבל בדאעש לא הצטיינו מעולם ברחמים...
הנה סיבת הפיגועים באירופה:
http://youtu.be/qdjArlHB8k8
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
אם פעם תשמעו את שמו של "ולאד המשפד" (Vlad the Impaler), דעו לכם שלא מדובר בבעל שיפודיה או סטקייה מצליחה. אותו ולאד היה מנהיג רומני אכזרי, שהנהיג את רומניה, אז היא נקראה ולכיה, בהגנה מפני האימפריה העות'מאנית, ששאפה לכבוש את כל אירופה ובמיוחד את ולאכיה, שהנהיג ולאד באותה תקופה.
אבל פרסומו של ולאד לא בא לו בשל דמותו ההיסטורית או מעשיו באותם זמנים. ולאד המשפד נודע דווקא בשל אכזריותו. הוא הוציא להורג אלפי אנשים ואף יותר ונקט בשיטות אכזריות, שנועדו להרתיע.
הוא די הצליח בכך, אם לשפוט לפי הסיפורים שבתקופת שלטונו ניתן היה להשאיר ברחוב שקית או גביע עם מטבעות זהב ואיש לא היה מעז להתקרב אליהם, מפחד העונש הצפוי לו מ"המשפד".
על אכזריותו של ולאד המשפד סופרו סיפורים ואגדות רבים. היו לו דרכים זוועתיות להפחיד את אויביו. אחת הנוראות שבהן ידועה בתור "יער הגוויות" ובה שיפד ולאד כ-24 אלף לוחמים עות'מנים שפלשו לממלכתו. העדויות ההיסטוריות מדברות על שטח עצום בן 8 קילומטרים של גופות ששופדו כך.
רובנו מכירים כיום דווקא פיקציה שאינה היסטורית והיא הספרותית והמוכרת שביניהן - אגדת ה"רוזן הערפד דרקולה". כתב אותה במאה ה-19 הסופר האירי בראם סטוקר. דרקולה שלו הוא הרוזן המפחיד שניזון מדם, אופיין על פי קווי דמותו של ולאד המשפד והיה חלק מתופעה של סרטי קולנוע ואימה רבים, אך כל היסטוריון יידע לספר שולאד האמיתי היה כפי הנראה אכזרי וקטלני אף יותר מהדמות הספרותית של דרקולה שמבוססת עליו.
היסטורית, ולאד בגד בשלב מסוים באימפריה העות'מנית, בה מלך הסולטן מחמט השני, או "מחמט הכובש", עימו הוא גדל בארמון הטורקי כילד. בתגובה כבש מחמט את ולכיה והמליך את ראדו, אחיו של ולאד.
ואגב, פירוש המילה דרקול ברומנית הוא "שד"...
הנה סיפור חייו של הרוזן עם האישיות הערפדית (מתורגם):
https://youtu.be/7uiyz3139tE
סרטון קצר ללא מילים על ולאד המשפד, האיש שעליו התבססה אגדת דראקולה:
https://youtu.be/ViYB-ZygXrA
קדימון לסרט מ-1931 על דרקולה:
http://youtu.be/7Nfmh178L98?t=7s
ומצגת וידאו על טירתו של ולאד המשפד:
https://youtu.be/RFIj18TV2Os
לוחמה פסיכולוגית
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. לכאורה נלחמים חיילי הוויטקונג נגד הצבא החזק בעולם, אך הם מתמקדים בלוחמת גרילה, אכזרית ומיומנת, כשבמקביל נחשפות האבידות של הצבא האמריקאי ערב ערב בטלוויזיה.
בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית.
בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
