מאובנים הם קונכיות, בעלי חיים ויצורים ששקעו בזמנים הקדומים אל תוך הבוץ. לאחר מיליוני שנים, הפך הבוץ לאבן וצורתם נטבעה בו. זה קרה אחרי שהיצורים הרקיבו והתפוררו, אך צורתם נותרה על הסלעים, שהיו פעם בוץ.

כך הפכו טביעות האבן של יצורים חיים שמתו למאובנים. המאובנים הללו אינם צורים המתים, אלא הצורה המדויקת שלהם, שהשתמרה על הסלע.


הנה הסבר על המאובנים וכיצד הם נוצרים (מתורגם):

https://youtu.be/yDIQzUSezmA


הסבר קצר על היווצרות המאובנים:

http://youtu.be/Qv-r0AnSWR0


כך נוצרו מאובני הדינוזאורים:

http://youtu.be/G4jM2t3NHPA


סרט אילם על היווצרות מאובן מיצור חי:

https://youtu.be/SEDfRy6DQns


מצגת וידאו על מאובנים:

http://youtu.be/SFH8XP_hyfA?t=4s


וסרט שמסביר בפירוט כיצד נוצרים המאובנים:

https://youtu.be/sPFiwW8J3sY?long=yes

מאובנים (Fossils) הם שרידים שנשארו מהחלק הקשיח בגופם של בעלי חיים וצמחים קדומים בשכבות אדמה שונות. החלקים שמתאבנים הם בדרך כלל שלד או שריון אצל בעלי חיים ועלים של צמחים. רקמות רכות לא יהפכו לשלד כי הן מתפרקות לפני שנוצרת חותמת שלהם בחול.

בין המאובנים גם בעלי חיים שנכחדו מזמן, כמו הדינוזאורים למשל וגם בעלי חיים שמינים שממשיכים אותם קיימים עד היום, כמו דגים, זוחלים, חרקים ועוד.

בתחום המדעי של חקר המאובנים נקרא פלאונטולוגיה.


הנה הסבר של עולם המאובנים:

http://youtu.be/3rkGu0BItKM


כך חוקרים דינוזאורים שמתו מזמן:

http://youtu.be/1FjyKmpmQzc


כך לומדים על בעלי חיים קדומים שכבר לא קיימים בעולם, מחקר המאובנים שלהם:

http://youtu.be/SEyl2rRa2YY

המאובנים הם שרידים של בעלי חיים שהשתמרו בתוך האבן. בעזרת המאובנים ניתן ללמוד ולחקור בעלי חיים שהיו ולא קיימים כיום, כמו למשל הדינוזאורים. שום דרך אחרת לא הייתה מאפשרת לחוקרים ללמוד על חיות ויצורים שאינם קיימים עוד.

על ידי ניתוח המאובנים שנמצאו בשכבת סלע שקל להעריך את גילה, נוכל לדעת מתי חיו בעלי החיים שהתאבנו. השוואת וחקר המאובנים משכבות הסלע השונות, תסייע לנו ללמוד אילו בעלי החיים שחיו בכל תקופה ואילו נכחדו.

אם נשווה מאובנים של חיות שנכחדו למאובנים של בעלי חיים שחיים עד היום, ניתן יהיה למצוא את הקשרים ביניהם. כך נוכל ללמוד מי התפתחו ממי ואפילו מה היו תנאי החיים בתקופה שבה חיו, כמה חמצן היה באוויר, ממה הם ניזונו ועוד. המאובנים הם שאפשרו לגלות מה ככל הנראה הכחיד את הדינוזאורים ובעזרתם גם גילו הפלאונטולוגים שהציפורים הן השרידים האבולוציוניים של הדינוזאורים.


הנה הסבר על לימוד התקופות ובעלי החיים שהיו על כדור הארץ על ידי המאובנים:

https://youtu.be/rSWwmN5ozQ0


וסרטון על חיפוש אחר מאובנים של דינוזאורים במדבר גובי:

http://youtu.be/rzcMnb0yhxA

פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.

מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.

הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.

בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .

הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.

בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.

דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".

הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".


הנה ערבות הפמפאס:

https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4


והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:

https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0