שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עשה מלך הבלוז בי בי קינג?
בגיל צעיר עלה על הבמה בממפיס בחור צעיר והתחיל לנגן בגיטרה. קראו לו בי בי קינג (BB King) והוא הדהים את המאזינים. הם נהנו בלי סוף אבל לא יכולים היו לדעת שהם נוכחים במה שתהיה הופעתו הראשונה של מי שעתיד להפוך לאגדת בלוז, אגדה אמריקאית ואגדת מוסיקה בכלל, שהייתה באמת.
ועוד איך הייתה... זה היה בשנות ה-40 של המאה שעברה, כשריילי בי קינג , יליד מיסיסיפי, התפרסם והפך במהירות לכוכב ענק. רבים ראו בגיטרת הגיבסון החשמלית והאיקונית שלו, שזכתה ממנו לכינוי "לוסיל", את סימן ההיכר שלו, אבל האמת היא שהנגינה שלו הייתה בעצם העניין.
שני עשורים אחר כך הוא כבר ההשראה של גדולי הגיטריסטים-זמרים ושל כוכבי הרוק של הסיקסטיז. בראשם שניים - מי שנחשב לגדול הגיטריסטים בהיסטוריה ג'ימי הנדריקס והזנב הנצחי בו ומי שמכונה "אלוהים של הגיטרה", הגיטריסט האגדי אריק קלפטון.
50 אלבומים הקליט ביבי קינג בחייו. הוא זכה בכל תואר, פרס או עיטור אפשריים. לא פחות מ-15 פרסי גראמי הונחו על המדף שלו. אותו אריק קלפטון , שהקליט עימו את האלבום "לרכוב עם המלך", אמר עליו שהוא היה "המגדלור של כל אוהבי מוסיקת הבלוז".
בשנת 2006 , בגיל 80, קינג יצא לסיבוב ההופעות שהוגדר כסיבוב הפרידה שלו מהבמה. עשור אחר כך הוא הלך לעולמו.
ביבי קינג, שנחשב לא רק גיטריסט על אלא גם מגדולי זמרי הבלוז בכל הזמנים, הופיע כמעט עד מותו, בגיל 89. נשיא ארה"ב ברק אובמה, ששלוש שנים לפני כן עוד אירח אותו בבית הלבן ואף שר איתו כמה שורות באחד השירים, אמר עליו בהספד מרגש ש"הבלוז איבד את המלך שלו ואמריקה איבדה אגדה". אובמה ציין אז בחיוך עצוב ש"הלילה תהיה חתיכת מסיבת בלוז בשמיים"...
הנה "מלך הבלוז", הגיטריסט ביבי קינג, מנגן משהו בלוזי:
http://youtu.be/4Ny5ajCn0xw
קינג מספר על הקריירה המופלאה שלו בליווי אנימציה:
https://youtu.be/-tIphqWYu_s
בלוז של בי בי קינג עם ענקי גיטרה אחרים וגם מיק ג'אגר וברק אובמה כזמרים:
https://youtu.be/xPFtzUilUSI
עם הגיטריסטים קוני ווד וסלאש והסולן של להקת "סימפלי רד":
https://youtu.be/3uneA-cstZs
ולסיום - קטע ממה שהוא עצמו הגדיר פעם כ"הופעתי הטובה ביותר":
https://youtu.be/LWLAAzOBoBI
מהי אחוזת גרייסלנד של אלביס פרסלי?
גרייסלנד (Graceland) היא מהאתרים החשובים בעולם המוסיקה. חצי מיליון תיירים באים בכל שנה לאחוזתו של אלביס פרסלי, שגם קבור בה. באחוזה חוגגים מדי שנה בחודש ינואר את יום הולדתו של מלך הרוק, אלביס. המבקרים מגיעים לביקור באחוזה עצמה, בה ניתן לראות את החפצים היומיומיים שהקיפו את אלוויס פרסלי ואת החדרים המפוארים שבהם התגורר וחי המלך, האיש שעשה מהפכה במוסיקה הפופולארית.
בשנת 1957, בהיותו בן 22, רכש אלביס את גרייסלנד, עבורו ועבור הוריו. הוא התגורר באחוזה משנת 1957 ועד למותו בשנת 1977. הבית, שממוקם בחווה רחבת ידיים המכונה "גרייסלנד", 13 קילומטרים ממרכז העיר ממפיס, נרכש תמורת 100 אלף דולרים. באחוזה מורכבת 23 חדרים בשתי קומות מגורים, בריכת שחייה וגן שבו נקברו לבסוף אלביס ומשפחתו.
הנה סרטון על ביתו של אלביס פרסלי:
http://youtu.be/zr3Us4_eRgE
הנה חגיגת יום ההולדת של אלביס בגרייסלנד, עם עוגה, חקיין וזכרונות מחברים:
http://youtu.be/-MgVmNykfhI
הנה בתו של אלביס שגדלה בגרייסלנד מבקרת בה ביום הולדתה ורואה את ילדותה שוב:
http://youtu.be/D93tF__gBg0
מהי מוסיקת הבלוז?
מוסיקת הבלוז (Blues) נולדה כשירים עצובים של האפרו-אמריקנים בארה"ב. הסגנון נולד בתקופת השחרור מהעבדות ואחרי מלחמת האזרחים. מצבם של השחורים היה אז של חופש מהעבדות מצד אחד ומהצד השני מחסור כלכלי וגזענות איומה, מצד רבים מהלבנים של אמריקה.
בלוז הוא אחד מיסודות סגנון הג'אז. הדבר הבולט ביותר במוסיקת הבלוז הוא המשפט המוסיקלי החוזר בן 12 התיבות, לרוב בטמפו איטי.
הבלוז נולד הרבה לפניו אבל ויליאם כריסטופר הנדי מהעיר ממפיס נחשב על ידי רבים "אבי הבלוז". יצירות הבלוז הראשונות שזכו לפרסום היו שלו, ביניהן "ממפיס בלוז" (1912) ו"סיינט לואיס בלוז" (1914). המוסיקאים החשובים בתולדות הבלוז הם נגנים כמו ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס ובי. בי. קינג "מלך הבלוז". הזמרים הידועים בסי סמית ובילי הולידיי הם מהגדולים בשירת הבלוז.
בשנות ה-60 היה הבלוז כמעט מוסיקה מתה. ואז קרה למוזיקת הבלוז נס של ממש. באופן מוזר ואירוני הביאה "הפלישה הבריטית", אותה הצפה באמריקה של להקות רוק מצוינות מהאי הבריטי, להחזרת הבלוז. אותו בלוז שנולד באמריקה, חזר שוב ובגדול לזרם המרכזי והפופולארי של המוסיקה האמריקאית.
אריק ברדן, סולן להקת "החיות" הבריטית, אמר פעם "הושטנו את היד לפח האשפה של אמריקה ומצאנו בו תרבות"... ואכן, הצעירים הבריטים שאהבו מאד את הבלוז והרית'ם אנד בלוז הקצבי יותר, לימדו והרגילו בשנות ה-60 את המעריצים בכל העולם, אבל במיוחד באמריקה, לצרוך מוסיקה שחורה, על בסיס יומיומי.
לא פלא שבעקבות השינוי הזה יתחילו להתגלות גם באמריקה כוכבי ענק שחורים כמו ג'יימס בראון וג'ימי הנדריקס - כוכבי במה עם אנרגיות של חיות פרא וכישרון מאלוהים, חיבור שאמריקה כבר שכחה שהולך כל כך יפה ביחד...
מעבר לאופי המוסיקלי הייחודי שלו, המילה "בלוז" כבר מזמן הפכה שם גנרי למוסיקה כואבת ומלנכולית, מעין כותרת לסגנונות דומים בעולם. מהבלוז הפורטוגלי שנקרא "פאדו", דרך הרֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), או הרמבטיקו של היוונים, שמכונה לא פעם "בלוז יווני", ממשיך בפלמנקו של ספרד, הסמבה בברזיל והטנגו בארגנטינה. כולם היו וזכו לכינוי "בלוזים".
מהו הבלוז:
http://youtu.be/JAt0L5TGuEY
הסבר על מוסיקת הבלוז בג'אז:
http://youtu.be/aBg_gQxAShM
תולדות הבלוז:
https://youtu.be/vnaorRAxhmU
"מלך הבלוז", הגיטריסט ביבי קינג, מנגן בלוז:
http://youtu.be/4Ny5ajCn0xw
וקצת שירה והסברים על בלוז:
http://youtu.be/DXbclfmvSfU
מיהו מלך ומהפכן הרוקנ'רול?
ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.
זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.
אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!
כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.
לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.
אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".
בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.
לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).
לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".
הנה הקריירה של אלביס פרסלי:
https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE
זוכרים אותו בישראל:
https://youtu.be/7-YfwC--7Zg?t=14s
תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס (עברית):
http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y
מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:
https://youtu.be/xqBdTn3_0Rw
אלביס הבוגר:
https://youtu.be/BeTurYZuY4A
בסוף חייו - עם קצת פחות אנרגיה:
https://youtu.be/0SUC8sdP5eI
קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":
https://youtu.be/8WRYu81ceUU
ותכנית חינוכית על המלך של הרוק (עברית):
https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes
מי היה מרטין לותר קינג?
ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים. הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות. בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.
בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.
מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".
הנה המצעד לוושינגטון שהוביל קינג בשנת 1963 (מתורגם):
https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ
האנדרטה לזכרו, לא הרחק משם:
https://youtu.be/m5BqLwb0TBs
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח (מתורגם):
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
מי היתה רוזה פארקס ובמה פשעה?
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
בגיל צעיר עלה על הבמה בממפיס בחור צעיר והתחיל לנגן בגיטרה. קראו לו בי בי קינג (BB King) והוא הדהים את המאזינים. הם נהנו בלי סוף אבל לא יכולים היו לדעת שהם נוכחים במה שתהיה הופעתו הראשונה של מי שעתיד להפוך לאגדת בלוז, אגדה אמריקאית ואגדת מוסיקה בכלל, שהייתה באמת.
ועוד איך הייתה... זה היה בשנות ה-40 של המאה שעברה, כשריילי בי קינג , יליד מיסיסיפי, התפרסם והפך במהירות לכוכב ענק. רבים ראו בגיטרת הגיבסון החשמלית והאיקונית שלו, שזכתה ממנו לכינוי "לוסיל", את סימן ההיכר שלו, אבל האמת היא שהנגינה שלו הייתה בעצם העניין.
שני עשורים אחר כך הוא כבר ההשראה של גדולי הגיטריסטים-זמרים ושל כוכבי הרוק של הסיקסטיז. בראשם שניים - מי שנחשב לגדול הגיטריסטים בהיסטוריה ג'ימי הנדריקס והזנב הנצחי בו ומי שמכונה "אלוהים של הגיטרה", הגיטריסט האגדי אריק קלפטון.
50 אלבומים הקליט ביבי קינג בחייו. הוא זכה בכל תואר, פרס או עיטור אפשריים. לא פחות מ-15 פרסי גראמי הונחו על המדף שלו. אותו אריק קלפטון , שהקליט עימו את האלבום "לרכוב עם המלך", אמר עליו שהוא היה "המגדלור של כל אוהבי מוסיקת הבלוז".
בשנת 2006 , בגיל 80, קינג יצא לסיבוב ההופעות שהוגדר כסיבוב הפרידה שלו מהבמה. עשור אחר כך הוא הלך לעולמו.
ביבי קינג, שנחשב לא רק גיטריסט על אלא גם מגדולי זמרי הבלוז בכל הזמנים, הופיע כמעט עד מותו, בגיל 89. נשיא ארה"ב ברק אובמה, ששלוש שנים לפני כן עוד אירח אותו בבית הלבן ואף שר איתו כמה שורות באחד השירים, אמר עליו בהספד מרגש ש"הבלוז איבד את המלך שלו ואמריקה איבדה אגדה". אובמה ציין אז בחיוך עצוב ש"הלילה תהיה חתיכת מסיבת בלוז בשמיים"...
הנה "מלך הבלוז", הגיטריסט ביבי קינג, מנגן משהו בלוזי:
http://youtu.be/4Ny5ajCn0xw
קינג מספר על הקריירה המופלאה שלו בליווי אנימציה:
https://youtu.be/-tIphqWYu_s
בלוז של בי בי קינג עם ענקי גיטרה אחרים וגם מיק ג'אגר וברק אובמה כזמרים:
https://youtu.be/xPFtzUilUSI
עם הגיטריסטים קוני ווד וסלאש והסולן של להקת "סימפלי רד":
https://youtu.be/3uneA-cstZs
ולסיום - קטע ממה שהוא עצמו הגדיר פעם כ"הופעתי הטובה ביותר":
https://youtu.be/LWLAAzOBoBI
גרייסלנד (Graceland) היא מהאתרים החשובים בעולם המוסיקה. חצי מיליון תיירים באים בכל שנה לאחוזתו של אלביס פרסלי, שגם קבור בה. באחוזה חוגגים מדי שנה בחודש ינואר את יום הולדתו של מלך הרוק, אלביס. המבקרים מגיעים לביקור באחוזה עצמה, בה ניתן לראות את החפצים היומיומיים שהקיפו את אלוויס פרסלי ואת החדרים המפוארים שבהם התגורר וחי המלך, האיש שעשה מהפכה במוסיקה הפופולארית.
בשנת 1957, בהיותו בן 22, רכש אלביס את גרייסלנד, עבורו ועבור הוריו. הוא התגורר באחוזה משנת 1957 ועד למותו בשנת 1977. הבית, שממוקם בחווה רחבת ידיים המכונה "גרייסלנד", 13 קילומטרים ממרכז העיר ממפיס, נרכש תמורת 100 אלף דולרים. באחוזה מורכבת 23 חדרים בשתי קומות מגורים, בריכת שחייה וגן שבו נקברו לבסוף אלביס ומשפחתו.
הנה סרטון על ביתו של אלביס פרסלי:
http://youtu.be/zr3Us4_eRgE
הנה חגיגת יום ההולדת של אלביס בגרייסלנד, עם עוגה, חקיין וזכרונות מחברים:
http://youtu.be/-MgVmNykfhI
הנה בתו של אלביס שגדלה בגרייסלנד מבקרת בה ביום הולדתה ורואה את ילדותה שוב:
http://youtu.be/D93tF__gBg0
מוסיקת הבלוז (Blues) נולדה כשירים עצובים של האפרו-אמריקנים בארה"ב. הסגנון נולד בתקופת השחרור מהעבדות ואחרי מלחמת האזרחים. מצבם של השחורים היה אז של חופש מהעבדות מצד אחד ומהצד השני מחסור כלכלי וגזענות איומה, מצד רבים מהלבנים של אמריקה.
בלוז הוא אחד מיסודות סגנון הג'אז. הדבר הבולט ביותר במוסיקת הבלוז הוא המשפט המוסיקלי החוזר בן 12 התיבות, לרוב בטמפו איטי.
הבלוז נולד הרבה לפניו אבל ויליאם כריסטופר הנדי מהעיר ממפיס נחשב על ידי רבים "אבי הבלוז". יצירות הבלוז הראשונות שזכו לפרסום היו שלו, ביניהן "ממפיס בלוז" (1912) ו"סיינט לואיס בלוז" (1914). המוסיקאים החשובים בתולדות הבלוז הם נגנים כמו ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס ובי. בי. קינג "מלך הבלוז". הזמרים הידועים בסי סמית ובילי הולידיי הם מהגדולים בשירת הבלוז.
בשנות ה-60 היה הבלוז כמעט מוסיקה מתה. ואז קרה למוזיקת הבלוז נס של ממש. באופן מוזר ואירוני הביאה "הפלישה הבריטית", אותה הצפה באמריקה של להקות רוק מצוינות מהאי הבריטי, להחזרת הבלוז. אותו בלוז שנולד באמריקה, חזר שוב ובגדול לזרם המרכזי והפופולארי של המוסיקה האמריקאית.
אריק ברדן, סולן להקת "החיות" הבריטית, אמר פעם "הושטנו את היד לפח האשפה של אמריקה ומצאנו בו תרבות"... ואכן, הצעירים הבריטים שאהבו מאד את הבלוז והרית'ם אנד בלוז הקצבי יותר, לימדו והרגילו בשנות ה-60 את המעריצים בכל העולם, אבל במיוחד באמריקה, לצרוך מוסיקה שחורה, על בסיס יומיומי.
לא פלא שבעקבות השינוי הזה יתחילו להתגלות גם באמריקה כוכבי ענק שחורים כמו ג'יימס בראון וג'ימי הנדריקס - כוכבי במה עם אנרגיות של חיות פרא וכישרון מאלוהים, חיבור שאמריקה כבר שכחה שהולך כל כך יפה ביחד...
מעבר לאופי המוסיקלי הייחודי שלו, המילה "בלוז" כבר מזמן הפכה שם גנרי למוסיקה כואבת ומלנכולית, מעין כותרת לסגנונות דומים בעולם. מהבלוז הפורטוגלי שנקרא "פאדו", דרך הרֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), או הרמבטיקו של היוונים, שמכונה לא פעם "בלוז יווני", ממשיך בפלמנקו של ספרד, הסמבה בברזיל והטנגו בארגנטינה. כולם היו וזכו לכינוי "בלוזים".
מהו הבלוז:
http://youtu.be/JAt0L5TGuEY
הסבר על מוסיקת הבלוז בג'אז:
http://youtu.be/aBg_gQxAShM
תולדות הבלוז:
https://youtu.be/vnaorRAxhmU
"מלך הבלוז", הגיטריסט ביבי קינג, מנגן בלוז:
http://youtu.be/4Ny5ajCn0xw
וקצת שירה והסברים על בלוז:
http://youtu.be/DXbclfmvSfU
ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.
זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.
אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!
כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.
לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.
אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".
בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.
לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).
לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".
הנה הקריירה של אלביס פרסלי:
https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE
זוכרים אותו בישראל:
https://youtu.be/7-YfwC--7Zg?t=14s
תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס (עברית):
http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y
מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:
https://youtu.be/xqBdTn3_0Rw
אלביס הבוגר:
https://youtu.be/BeTurYZuY4A
בסוף חייו - עם קצת פחות אנרגיה:
https://youtu.be/0SUC8sdP5eI
קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":
https://youtu.be/8WRYu81ceUU
ותכנית חינוכית על המלך של הרוק (עברית):
https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes
ממפיס
ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים. הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות. בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.
בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.
מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".
הנה המצעד לוושינגטון שהוביל קינג בשנת 1963 (מתורגם):
https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ
האנדרטה לזכרו, לא הרחק משם:
https://youtu.be/m5BqLwb0TBs
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח (מתורגם):
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
