שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה במצדה?
מצדה (Masada) הוא ארמון ומבצר שבנה הורדוס. מצדה נמצאת על צוק מבודד במדבר יהודה. מדרונותיו התלולים והזקופים, המתנשאים לגובה של יותר מ- 400 מטרים מעל פני ים המלח, הבטיחו שכיבוש המקום יהיה בלתי אפשרי, או לפחות קשה ביותר.
ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה לספירה, יוסף בן-מתתיהו, שנשבה בידי הרומאים ונקרא ברומי יוספוס פלאביוס, הוא שסיפר את סיפור מצדה. המקום היה למוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
פלביוס סיפר על מצור ארוך וקשה של חיל רומי מסביב למצדה, על בניית סוללת מצור עצומה. מדובר בהערמת עפר ואבנים בגודל עצום ובצורה אלכסונית, כך שיוכלו חיילי רומי להגיע עם אילי הניגוח שלהם אל חומות מצדה, להבקיען ולפרוץ אל העיר. את סוללת המצור הענקית הזו ניתן לראות עד היום במצדה.
פלביוס גם מספר על בחירת היהודים הנצורים במוות במקום עבדות, לאחר שהמנהיג אלעזר בן-יאיר שכנע את הקנאים להרוג את עצמם ואת בני משפחותיהם ולמות כבני אדם חופשיים.
זה היה מה שהביא להתאבדות ההמונית של הקנאים במצדה, ערב פסח שנת 73 לספירה, יום לפני שהרומאים עלו וכבשו על מצדה.
מדובר היה באקט אמיץ שבו התאבדו 960 אנשים, נשים וטף - התאבדות ההמונית הגדולה בהיסטוריה. לפי תיאוריו של פלביוס, הרומאים לא בזו ללוחמים אלא השתאו לנוכח אומץ הלב שלהם ואמונתם בזכות לחיות ולמות כאנשים חופשיים.
הנה סיפור מצדה עם תרגום (עברית):
http://youtu.be/XrsdUpAsst0?t=5s
צילום של מצדה מהאוויר:
https://youtu.be/QjWp4vdTH_s?t=5s
קדימון למיצג האור קולי שנעשה על המרד במצדה (עברית):
https://youtu.be/EMG9AZ1dTZg
וסרט תיעודי על סיפור מצדה והרומים:
https://youtu.be/gQO2MkNVA9o?long=yes
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?
אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?
האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.
פתקים? מחרס?
כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.
אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.
בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.
היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.
למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.
#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.
בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.
אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.
#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.
איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.
אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.
אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.
הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:
https://youtu.be/I9FABWRIpAI
האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):
https://youtu.be/-UGKhbzKWPA
אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:
https://youtu.be/W40nqSzA_-w
עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:
https://youtu.be/k-affa0Q3vI
איך כבשו מבצרים בימי קדם עם סוללת מצור?
סוללת המצור (Siege ramp), או רמפת מצור, הייתה אימת הערים הנצורות בעת העתיקה. מדובר בסוללת אבנים אלכסונית שנבנתה כדי לאפשר לצבא הצר על העיר המבוצרת ליצור משטח שיהיה קל לדחוף בו את מכונות המצור הכבדות, ממפלס הקרקע שלמרגלות הצוק ועד לבסיס חומת העיר.
כך הצליחו לקדם את איל הניגוח, שבעזרתו יוכלו לפרוץ את שערי העיר ולעתים גם מגדלי מצור שנועדו להעלות את חייליהם אל מעל לחומות.
יום אחרי יום, ראו הנצורים בפחד את סוללת האבנים והעפר, הנבנית ומתקרבת אל שער העיר. על ראש הסוללה המתקרבת לחומת העיר, היה מגן גדול, שהוזז קדימה ככל שהעבודה התקדמה. הוא נועד להגן על הבנאים ולשמור עליהם מאבני הקלע והחיצים של מגיני העיר הנצורה.
סוללת המצור הייתה מהאמצעים ההנדסיים הראשונים, שהפעילו צבאות העולם העתיק. האשורים הם שפיתחו אותו ואף הותירו סוללת מצור שניתן לראות עד ימינו. רמפה זו אפשרה למלך סנחריב לכבוש את העיר לכיש ולטבוח בתושביה, כחלק מדיכוי המרד של ממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. הסוללה הזו נראית עד היום באתר הארכיאולוגי שבמקום.
גם את מצדה, שנבנתה על מצוק ענקי, כבש הצבא הרומי באמצעות סוללת מצור עצומת ממדים, הנראית בסמוך לחומותיה עד ימינו. זוהי אחת מסוללות המצור העתיקות ומהיחידות בעולם שנותרו ללא שינוי, מאז נבנו.
#ההמצאה
הפתרון ההנדסי הזה, שנועד לסייע לכיבוש מבצרים וערים מוקפות חומה, היה ככל הנראה המצאה של צבא אשור. לפריצת חומות הערים המבוצרות שנבנו בראשי תל גבוה, נהגו האשורים לבנות את הסוללה, שתוביל אותם מבסיס התל אל החומה שבראשה.
פעולת הבנייה המחושבת היטב הייתה מדויקת ביותר. שבויי מלחמה ועובדי כפייה מהאוכלוסייה המקומית נלקחו כעבדים לבנייתה. הם אספו או חצבו אבנים מגבעה סמוכה, מה שיצר מצוק תלול המאפיין מחצבות עתיקות. בשורה ארוכה של עבדים, הם העבירו אבנים מיד ליד, מקצה המחצבה ועד לסוללה ההולכת ונהנית.
בניית הסוללה יכולה הייתה אז לארוך מספר שבועות. בהמשך יצטרכו הרומאים לבנות סוללות מצור גם במשך חודשים.
כשהייתה מוכנה, הועלה על רמפת המצור אייל הניגוח. במרכזו היה גזע עץ ענקי ותלוי שהוטח והיכה שוב ושוב בשער העיר או בחומה, עד שנוצר פתח בחומה או שנפלו שעריה וחיילי הצבא האשורי יכולים היו לפרוץ אל העיר.
הנה סוללת המצור בלכיש:
https://youtu.be/BN8o8AiFSOM
טיול בלכיש (עברית):
https://youtu.be/hdxzed3AbGM
רמפת המצור במצדה:
https://youtu.be/AYCwckEWPPA
והסבר על איל הניגוח שהוסע על הסוללה:
http://youtu.be/kz60knnHNaU
מצדה
מצדה (Masada) הוא ארמון ומבצר שבנה הורדוס. מצדה נמצאת על צוק מבודד במדבר יהודה. מדרונותיו התלולים והזקופים, המתנשאים לגובה של יותר מ- 400 מטרים מעל פני ים המלח, הבטיחו שכיבוש המקום יהיה בלתי אפשרי, או לפחות קשה ביותר.
ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה לספירה, יוסף בן-מתתיהו, שנשבה בידי הרומאים ונקרא ברומי יוספוס פלאביוס, הוא שסיפר את סיפור מצדה. המקום היה למוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
פלביוס סיפר על מצור ארוך וקשה של חיל רומי מסביב למצדה, על בניית סוללת מצור עצומה. מדובר בהערמת עפר ואבנים בגודל עצום ובצורה אלכסונית, כך שיוכלו חיילי רומי להגיע עם אילי הניגוח שלהם אל חומות מצדה, להבקיען ולפרוץ אל העיר. את סוללת המצור הענקית הזו ניתן לראות עד היום במצדה.
פלביוס גם מספר על בחירת היהודים הנצורים במוות במקום עבדות, לאחר שהמנהיג אלעזר בן-יאיר שכנע את הקנאים להרוג את עצמם ואת בני משפחותיהם ולמות כבני אדם חופשיים.
זה היה מה שהביא להתאבדות ההמונית של הקנאים במצדה, ערב פסח שנת 73 לספירה, יום לפני שהרומאים עלו וכבשו על מצדה.
מדובר היה באקט אמיץ שבו התאבדו 960 אנשים, נשים וטף - התאבדות ההמונית הגדולה בהיסטוריה. לפי תיאוריו של פלביוס, הרומאים לא בזו ללוחמים אלא השתאו לנוכח אומץ הלב שלהם ואמונתם בזכות לחיות ולמות כאנשים חופשיים.
הנה סיפור מצדה עם תרגום (עברית):
http://youtu.be/XrsdUpAsst0?t=5s
צילום של מצדה מהאוויר:
https://youtu.be/QjWp4vdTH_s?t=5s
קדימון למיצג האור קולי שנעשה על המרד במצדה (עברית):
https://youtu.be/EMG9AZ1dTZg
וסרט תיעודי על סיפור מצדה והרומים:
https://youtu.be/gQO2MkNVA9o?long=yes
אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?
האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.
פתקים? מחרס?
כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.
אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.
בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.
היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.
למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.
#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.
בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.
אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.
#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.
איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.
אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.
אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.
הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:
https://youtu.be/I9FABWRIpAI
האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):
https://youtu.be/-UGKhbzKWPA
אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:
https://youtu.be/W40nqSzA_-w
עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:
https://youtu.be/k-affa0Q3vI
סוללת המצור (Siege ramp), או רמפת מצור, הייתה אימת הערים הנצורות בעת העתיקה. מדובר בסוללת אבנים אלכסונית שנבנתה כדי לאפשר לצבא הצר על העיר המבוצרת ליצור משטח שיהיה קל לדחוף בו את מכונות המצור הכבדות, ממפלס הקרקע שלמרגלות הצוק ועד לבסיס חומת העיר.
כך הצליחו לקדם את איל הניגוח, שבעזרתו יוכלו לפרוץ את שערי העיר ולעתים גם מגדלי מצור שנועדו להעלות את חייליהם אל מעל לחומות.
יום אחרי יום, ראו הנצורים בפחד את סוללת האבנים והעפר, הנבנית ומתקרבת אל שער העיר. על ראש הסוללה המתקרבת לחומת העיר, היה מגן גדול, שהוזז קדימה ככל שהעבודה התקדמה. הוא נועד להגן על הבנאים ולשמור עליהם מאבני הקלע והחיצים של מגיני העיר הנצורה.
סוללת המצור הייתה מהאמצעים ההנדסיים הראשונים, שהפעילו צבאות העולם העתיק. האשורים הם שפיתחו אותו ואף הותירו סוללת מצור שניתן לראות עד ימינו. רמפה זו אפשרה למלך סנחריב לכבוש את העיר לכיש ולטבוח בתושביה, כחלק מדיכוי המרד של ממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. הסוללה הזו נראית עד היום באתר הארכיאולוגי שבמקום.
גם את מצדה, שנבנתה על מצוק ענקי, כבש הצבא הרומי באמצעות סוללת מצור עצומת ממדים, הנראית בסמוך לחומותיה עד ימינו. זוהי אחת מסוללות המצור העתיקות ומהיחידות בעולם שנותרו ללא שינוי, מאז נבנו.
#ההמצאה
הפתרון ההנדסי הזה, שנועד לסייע לכיבוש מבצרים וערים מוקפות חומה, היה ככל הנראה המצאה של צבא אשור. לפריצת חומות הערים המבוצרות שנבנו בראשי תל גבוה, נהגו האשורים לבנות את הסוללה, שתוביל אותם מבסיס התל אל החומה שבראשה.
פעולת הבנייה המחושבת היטב הייתה מדויקת ביותר. שבויי מלחמה ועובדי כפייה מהאוכלוסייה המקומית נלקחו כעבדים לבנייתה. הם אספו או חצבו אבנים מגבעה סמוכה, מה שיצר מצוק תלול המאפיין מחצבות עתיקות. בשורה ארוכה של עבדים, הם העבירו אבנים מיד ליד, מקצה המחצבה ועד לסוללה ההולכת ונהנית.
בניית הסוללה יכולה הייתה אז לארוך מספר שבועות. בהמשך יצטרכו הרומאים לבנות סוללות מצור גם במשך חודשים.
כשהייתה מוכנה, הועלה על רמפת המצור אייל הניגוח. במרכזו היה גזע עץ ענקי ותלוי שהוטח והיכה שוב ושוב בשער העיר או בחומה, עד שנוצר פתח בחומה או שנפלו שעריה וחיילי הצבא האשורי יכולים היו לפרוץ אל העיר.
הנה סוללת המצור בלכיש:
https://youtu.be/BN8o8AiFSOM
טיול בלכיש (עברית):
https://youtu.be/hdxzed3AbGM
רמפת המצור במצדה:
https://youtu.be/AYCwckEWPPA
והסבר על איל הניגוח שהוסע על הסוללה:
http://youtu.be/kz60knnHNaU
