» «

מרגלים אנונימיים

פאול ארנסט פקנהיים
מי היהודי שרצה לרגל לטובת הנאצים בפלשתינה?



קראו לו פאול ארנסט פקנהיים והוא היה יהודי-גרמני. כרבים מהיהודים בשואה הוא מצא עצמו מהר מאד במחנה ריכוז, מחנה דכאו. קנאריס, מפקד המודיעין של הצבא הגרמני ה"וורמאכט", הוציאו ממחנה דכאו ואימן אותו לרגל בפלשתינה ולעקוב אחרי פעולות הבריטים. הנאצים החזיקו באימו של פקנהיים כבת ערובה והוא נדרש לדווח לקנאריס על תנועות הבריטים וההכנות שלהם לקראת הגעתו של "שועל המדבר" רומל למזרח התיכון.

אבל פקנהיים, שהוצנח בפלשתינה על ידי הנאצים, נלכד ממש בהגיעו על ידי הבריטים. הסופר מיכאל בר זוהר כותב בספרו על הפרשה "מזימה: סיפור המרגל היהודי של היטלר" שנראה שיריביו של קאנאריס בוורמאכט התנגדו לקבל סיוע מיהודי והעבירו לבריטים את המידע על צניחתו הקרובה של המרגל היהודי. כך סיכלו מתנגדי קנאריס את תוכניתו. המרגל פאקנהיים עצמו ישב בשנים שאחרי כן במחנות מעצר בריטיים ולאחר המלחמה הפך לסופר שכתב ספרי ריגול מצליחים בגרמנית.
מחתרת קלפר
מהי מחתרת קלפר שסייעה לניצחון במהפכה האמריקאית?



מחתרת קלפר (The Culper Ring) הייתה רשת מרגלים שסיפקה במשך 5 שנים מידע על פעילות הצבא הבריטי, במהלך התקופה הקשה ביותר של מלחמת העצמאות של ארצות הברית.

היה זה הגנרל ג'ורג' וושינגטון, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, שהורה למייג'ור האמריקאי בנג'מין טלמדג', במהלך הקיץ של שנת 1778, להקים מחתרת ריגול.

זה מתרחש בעיצומה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, זמן קצר אחרי הניצחונות של הכוחות הבריטים בלונג איילנד, בעיר ניו יורק ובסטטן איילנד.

אחרי התבוסות הללו של האמריקאי, שולט הכיבוש הבריטי בניו-יורק, אחד ממוקדי השליטה החשובים של האימפריה הבריטית באמריקה וצבא הוד מלכותו משתמש בעיר ניו יורק כבסיס מבצעי לכוחותיו.

הניצחונות הבריטיים הכניסו את צבאו של הגנרל ג'ורג' וושינגטון למצוקה. חייליו נדחקו ליערות, לאחר שחיל הים הבריטי השתלט על אזורי החוף.

וושינגטון מבין שהוא זקוק לתחבולות. הוא מטיל על המרגלים בקבוצה לרגל, לאסוף מידע ולדווח לו על פעילויות הצבא הבריטי באזור ניו-יורק ולונג איילנד. הגנרל הצעיר גם מבקש מהם לאתר ולספק לו כמה שיותר מידע על הבסיסים הבריטיים באזור.

במהלך חמש שנות פעילותה, מצליחה המחתרת לספק לגנרל וושינגטון הרבה מידע בעל ערך, למשל על תוכנית בריטית למתקפת פתע על הכוחות הצרפתיים שהם בני ברית חדשים של האמריקאים, כמו גם על שלל תכניות של הצבא הבריטי כנגד הכוחות של הברית האמריקאית.

את השם "מחתרת קאלפר" ("Culper") מציע וושינגטון, על שמו של מחוז קלפר במדינת וירג'יניה.

עם הזמן נודע שג'ורג' וושינגטון, המנצח הגדול של המהפכה ולימים הנשיא האמריקאי הראשון, ראה בפעולותיה של מחתרת קלפר תנאי הכרחי לניצחון במהפכה האמריקאית ולמעשה למה שיאפשר את הקמתה ועצמאותה של ארה"ב.

על המחתרת נעשתה סדרת הדרמה התקופתית "המרגלים של וושינגטון" ( TURN: Washington's Spies) שהתבססה על ספר שכתב אלכסנדר רוז.


הנה מחתרת קלפר:

https://youtu.be/NTxk_2R7tug


קיצור תולדותיה:

https://youtu.be/JMCMxUubAdQ


המכתב של וושינגטון שהביא ליצירתה:

https://youtu.be/4zDt_JAuyWU


עוד מסיפורה של מחתרת המרגלים הראשונה בתולדות אמריקה:

https://youtu.be/a8INE9DUnzI


קדימון סדרת הטלוויזיה "המרגלים של וושינגטון":

https://youtu.be/KY52rx_8iDE


סרטון תיעודי על מחתרת קלפר:

https://youtu.be/mq8DqUt4A9c?long=yes


ותיאור המהלכים ההיסטוריים, שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/AUyDXTqeacE?long=yes
ראובן שינצווייט
מתי היה מרגל נאצי בשרונה?



שרונה היא היום אחד המקומות שבהם רבים באים ליהנות ולנפוש. מסעדות, בתי קפה וחנויות יוקרה מעוצבות, התמקמו בבתים הטמפלריים של פעם. לא מעט סודות ידעו הכתלים של הבתים הללו, אבל דומה שאחד המרתקים שבהם הוא סיפורו של המרגל הנאצי של שרונה.

קראו לו ראובן שינצווייט והוא היה סוחר קרקעות עשיר שגר בבית יוקרתי על הגבעה ברמת גן. בשנת 1937 הסעירה פרשת הרצח של המהנדס יעקב צוונגר, שעבד אצלו, את תל אביב והישוב העברי של אותם ימים. התקיימה חקירה פתלתלה, שעירבה אינטרסים של "הבונים החופשיים" שעליהם נמנה הנרצח, של כת הטמפלרים מהיישוב הגרמני "שרונה" וגם אינטרסים בריטיים, שיש הטוענים שהעסיקו את שינצווייט בעסקים אפלים של מלחמה.

בתום החקירה הסתבר שהסוחר העשיר ועוזרו הערבי הם מי שרצחו את המהנדס היהודי, שכפי הנראה גילה את היות מעסיקו מרגל. בחיפושים בביתו של הרוצח התגלו מערכות האזנה ושידור רדיו. הסתבר ששינצווייט היה לא פחות מאשר מרגל נאצי, שקיבל הוראות ישר מאייכמן, סגנו של הפיהרר הנאצי היטלר.

במשפט שנערך לו הוא נאסר ל-10 או 15 שנים. באופן פרדוכסלי, הציל המאסר את חייו של הרוצח-מרגל הנאצי. בתום המאסר שהציל את חייו מחיסול בידי היהודים, הוא שוחרר ונעלם.

רק שנים אחר-כך, בחקירות שנערכו במשפט אייכמן, נמצאו מסמכים שהעידו על פגישתו של שינצוויט עם אייכמן בקהיר, בשנות ה-30. לא ברור כיצד, אבל הסתבר שהמרגל לעתיד הוא שהציע לאייכמן לרגל עבור הנאצים, כנציג "ההגנה"! - היו רמזים שלא ברור עד כמה היו נכונים, אם בכלל, על עיסקה סיבובית שלפיה הנאצים ישכנעו יהודים לעלות לארץ ישראל ו"ההגנה" תרגל בשבילם בתמורה.

מה שלא פחות מדהים - הסתבר שבמסגרת הבדיקות הנאציות לגבי עניין העסקה והריגול בארץ היהודים המתהווה, הגיע אייכמן עצמו לחיפה ושהה בה כמה שעות.

בספרו "הנבלים" כתב הסופר אהרון אמיר על הפרשה כולה, בשם הסופר הבדוי "מיכאלה נדיבי".


לצערנו אין סרטון בנושא.
פריץ פרנק
מי היה המרגל הגרמני במדבר סיני?



היתכן שבארץ ישראל נולד בשנת 1873 מרגל גרמני נודע?

פריץ פרנק נולד בירושלים וגדל במושבה הגרמנית וילהלמה, מושב בני עטרות של היום. הוא היה חוקר טבע ופעל בארץ לקראת סוף התקופה העות'מאנית ובמהלך תקופת המנדט הבריטי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה, בן 40, הוא התנדב לשרת בצבא התורכי שהגרמנים נלחמו לצידו. כחייל הוא היה מבוגר מדי אבל בזכות ידיעותיו על האזור הוא גויס על ידי המפקד הגרמני הנודע, הקולונל קרס פון קרסנשטיין, לשמש כמרגל מטעמו.

בהתקפה המפורסמת על הבריטים בתעלת סואץ פרנק התלווה לכוחות הגרמניים-תורכיים. לאחר שההתקפה נכשלה השאיר אותו קרסנשטיין במדבר סיני כדי לאסוף ידיעות, לפגוע בכוחות הבריטיים ולהניח מוקשים שיפריעו להם בצליחה של תעלת סואץ. בעזרת אחד המוקשים שטמן, הצליח פרנק לטענתו להטביע אונייה. בהדרגה הוא זכה לשם של מרגל גרמני נועז ובכוחות הבריטיים היו מי שראו בו את "לורנס התורכי". המודיעין הבריטי העצים בכוונה את דמותו, כדי להגביר את ערנות החיילים הבריטיים להסתננויות של מרגלים ולהוביל לכך שישמרו היטב.

לאחר המלחמה חזר פריץ פרנק לעסוק במחקר ובחקלאות ושהה שנים ארוכות באזור סדום ועין גדי, עד לגירושו לגרמניה בתום מלחמת העולם השנייה.


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.