המשחק "רכבת השמות" מתאים כמשחק הכרות לקבוצת ילדים.

מטרת המשחק היא שהילדים יקימו רכבת ארוכה הבנויה מכל שמות ילדי הקבוצה.

אופן המשחק: כל הילדים עומדים במעגל, כאשר בוחרים אחד מהם להיות קטר הרכבת.

על "הקטר" לעשות הכרות עם כל ילדי הקבוצה ע"י אמירת שמותיהם.

לדוגמא: הקטר ניגש אל אחד הילדים ואומר לו "שלום, אני עידן" והילד עונה לו "שלום, אני חגי". הקטר קורא בשמו של חגי מספר פעמים ואז חגי הוא זה שהופך לקטר וניגש להכרות עם ילד אחר.

כך עושים עד שכל הילדים הצטרפו לרכבת השמות ושמם נאמר בקול רם מספר פעמים.

משחק ההכרות "ראיון אישי" נועד על מנת שהמשתתפים יכירו זה את זה בצורה טובה ומעט מעמיקה יותר.

כדי לשחק יש לעשות כך:
מכינים מראש כרטיסים עם שאלות אישיות וזהות לכל המשתתפים.

לאחר מכן יש לחלק את הקבוצה לזוגות. כל זוג יקבל כרטיס עם השאלות ויראיין אחד את השני.

בחלק הבא של המשחק ישנה אפשרות שכל "מראיין" יספר בכמה מילים על ה"מרואיין" שלו.

כך יכירו גם שאר הקבוצה את כל אחד מחבריה.

משחק ההכרות "קערת הפירות" מתאים לקבוצה שחבריה כבר מכירים זה את זה ברמה הראשונית.

כך משחקים את המשחק:

יושבים במעגל כשבמרכז מונחת קערה עם פירות וירקות מכמה שיותר סוגים, מינים וצבעים.

במהלך הסבב כל אחד בוחר פרי או ירק ומספר מדוע בחר את אותו פרי ואיך הוא מתקשר לאופיו. ניתן להתייחס לגודל הפרי, צורתו, צבעו, העונה בה הוא גדל, אופן קילופו ועוד...


הערות:
כדי להפוך את המשחק ליותר אינטימי ומקרב בין המשתתפים, ניתן לשבת על שטיח עם כריות.

אפשר לגוון את המשחק כאשר האחד מעניק לאחר פרי או ירק שהוא חושב שמתאים לו ומסביר מדוע (כמובן בדרך החיוב).

משחק ההיכרות "ביל בול" הוא משחק מצוין לשבירת מבוכה והיכרות במפגש ראשון של קבוצה.

כך משחקים את המשחק:

כל משתתפי המשחק יושבים במעגל.

לאחר סבב שמות, פונה המדריך או מנחה המשחק, בכל פעם בהפתעה, למשתתף אחר ואומר לו "ביל" או "בול".

כאשר אמר המנחה "ביל", צריך המשתתף אליו פנו לאמר את שמו של המשתתף היושב מצד שמאל שלו.

אם נאמרה המילה "בול" צריך המשתתף לאמר את שמו של מי שיושב מצד ימין שלו.

המטרה, כמובן, היא להצליח לשלוט בשמותיהם של כל חברי הקבוצה ולעשות זאת בדרך משעשעת. בהדרגה נקלטים השמות אצל חברי הקבוצה.

כך משחקים את משחק "אמת ושקר", שמטרתו לגלות מהי האמת מבין הסיפורים והוא מצויין למפגשי הכרות של קבוצות:

כל משתתף מספר בתורו שני סיפורים שקרו לו (רצוי שיהיו מאד משעשעים או מפחידים), כאשר אחד מהסיפורים אמיתי ואילו השני שקרי.

על כל שאר המשתתפים לנחש איזה מהסיפורים הוא אמת ואיזה השקר.

המשחק "מקומות בארץ", המתאים לערבי חברה והכרויות בגילאים שונים ונותן הזדמנות לכל משתתף לספר על עצמו סיפור קצר לחברי הקבוצה.

כך משחקים אותו:

יש לפרוס מפת א"י או מפת עולם על הרצפה, כאשר כל משתתף מדביק מדבקה על מקום שיש לו סיפור קצר הקשור בו.

לאחר שכולם סימנו את המקומות, עורכים סבב בין המשתתפים וכל אחד מספר את סיפורו.

המשחק "לו הייתי עץ" מתאים כמשחק הכרות וגיבוש לקבוצה שחבריה כבר מכירים באופן בסיסי זה את זה, כי ההכרות בו מעט יותר מעמיקה.

במשחק זה משתתפי הקבוצה אמורים לזהות אחד את השני ע"פ המתואר בפתקים השונים.

אופן המשחק:

כל משתתף מקבל פתק ועליו הוא רושם מה היה רוצה להיות (צמח, עצם, חיה וכו...).

מערבבים את הפתקים של כל הנוכחים וכל אחד בתורו מרים פתק, מקריא אותו.

המשתתפים צריכים לזהות מי כתב את הפתק, למי הוא שייך.

כך משחקים את "משחק התכונות", המתאים להיות משחק הכרות בקבוצה חדשה:

נותנים לכל משתתף בקבוצה שלושה פתקים, כאשר על כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים צריכים להסתובב בחדר ולמצוא אצל האחרים את הפתקים עם התכונות המתאימות להם.

לאחר שכל אחד בחר את הפתקים המתאימים לו, עושים סבב בין המשתתפים וכל אחד מסביר איך מתאימות לו התכונות שבחר.

משחק החברה "אנדרלמוסיה" הוא משחק שמתאים להיות גם משחק הכרות.

כך משחקים אותו:
כל הקבוצה יושבת במעגל, חוץ מאחד המשתתפים שיושב באמצע.

המשתתף שיושב באמצע שואל את אחד המשתתפים כל שאלה העולה על דעתו.

את התשובה צריך לתת זה שיושב לשמאלו של מי שנשאל את השאלה.

במידה וזה שענה על השאלה עונה תשובה שגויה, כולם צועקים "אנדרלמוסיה" ומחליפים מקומות.

כך שוב ושוב.

מטרתו של משחק ההכרות "נייר עף ברוח" היא לתפוס את הנייר לפני שהוא הגיע לארץ. תוך כדי כך מתאפשר לכולם להכיר את שמות המשתתפים במשחק.

כך תשחקו את המשחק:

אחד המשתתפים עומד במרכז החדר וקורא בשם של אחד המשתתפים האחרים, תוך כדי שהוא זורק נייר באוויר.

המשתתף ששמו הוזכר צריך לקום ולתפוס בדף הנייר לפני שייפול על הארץ.

אם הנייר נפל והגיע לארץ, המשתתף שקראו בשמו חותך אותו לשניים וקורא בשמו של משתתף אחר.

אם הוא הצליח לתפוס את הנייר הוא ימשיך ויקרא בשמו של משתתף אחר מבלי לחתוך את הנייר.

המשחק "לו הייתי עץ" הוא משחק היכרות לקבוצה שזו ההיכרות הראשונה שלה. אבל הוא יתאים גם לערב גיבוש, לימי הולדת ויהיה נכון בכל גיל.

אלו כללי המשחק "לו הייתי עץ":

כל אחד ממשתתפי המשחק ירשום על פתק שם של עצם או צמח שהיה רוצה להיות, או מקום שהוא חולם לבקר או לגור בו.

לאחר שלב זה יוחזרו הפתקים למנחה והוא יחלק אותם בצורה אקראית בין כולם.

בסבב בין המשתתפים, כל אחד יצטרך לנחש של מי הפתק שהוא קיבל ולנסות להסביר מדוע.

לאחר שגילו למי שייך הפתק, מי שכתב עליו יוכל להסביר או לספר בכמה מילים את הסיבה או ההסבר למה שרשם ואיך זה קשור לאופי או לחלומות שלו או שלה.

"משחק התכונות" הוא משחק הכרות חביב המאפשר למשתתפי הקבוצה ליצור קשר ראשוני ביניהם ומאפשר להם הכרות בסיסית עם תכונות החברים האחרים.

המשחק מתבצע כך:

כל אחד מהמשתתפים מקבל 3 פתקים, שעל כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים אמורים להסתובב ולברר מה שתכונות שאצל כל אחד.

כל מי שמגלים תכונה שלהם, ינסו להחליף עם האחרים את התכונות, כך שכל אחד יחזיק בידו 3 תכונות המתאימות לאופיו.