שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד בנאום הירח של הנשיא קנדי?
היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.
זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.
הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.
בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.
זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.
המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.
פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל. "אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות..." הוא הטעים והמשיך - "אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."
קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל "ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."
אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."
“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."
היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.
בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.
בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שהלך לעולמו.
אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.
הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.
הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:
https://youtu.be/G6z-h6faR6o
הנאום המרגש כמו שצולם:
https://youtu.be/th5A6ZQ28pE
הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:
https://youtu.be/GmN1wO_24Ao
תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:
https://youtu.be/_T8cn2J13-4
ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):
https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
נאום הירח
היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.
זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.
הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.
בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.
זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.
המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.
פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל. "אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות..." הוא הטעים והמשיך - "אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."
קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל "ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."
אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."
“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."
היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.
בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.
בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שהלך לעולמו.
אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.
הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.
הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:
https://youtu.be/G6z-h6faR6o
הנאום המרגש כמו שצולם:
https://youtu.be/th5A6ZQ28pE
הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:
https://youtu.be/GmN1wO_24Ao
תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:
https://youtu.be/_T8cn2J13-4
ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):
https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
