» «

ניו דיל

הניו דיל
מה הייתה תכנית הניו-דיל שניצחה את השפל הגדול?



זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.

בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.

את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.

אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.

פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.

התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".

ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.

הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.

למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.

וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".

זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.


הנה סיפורו של "הניו-דיל":

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:

https://youtu.be/c0tPZoPWgBI


כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):

https://youtu.be/VIF9NH4L700


תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes


והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
ג'ון מיינרד קיינס
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?


אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.

נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.

אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?

אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.

במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.

אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית

למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.

גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
השפל הגדול
מה היה השפל הגדול?



"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.

בארצות הברית של אמריקה.

השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.

"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.

כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.

האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.

השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.

השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".

בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.


הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:

https://youtu.be/Yp7u328PKu4


הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs


מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:

http://youtu.be/9_FFwbcAaI4


כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
כביש 66
כיצד נסלל כביש 66 כדי לסייע למובטלים?


כביש 66 (Route 66), או דרך 66 המפורסמת, הם שמותיה של דרך סלולה הנמתחת בין שיקגו לוס-אנג'לס וזכתה לשלל כינויים. מיד עם תום סלילתה, הדרך הזו הוגדרה כ"מיין סטריט אוף אמריקה", שזה משהו כמו "הרחוב הראשי של אמריקה".

למעשה, Route 66 ההיסטורית היא האוטוסטרדה הראשונה באמריקה. בסוף שנות העשרים במאה שעברה, החלו לסלול בארצות הברית דרכים ראשיות כאלו. עם תחילתו של המשבר הכלכלי ב-1929 ובשל הצורך לספק תעסוקה למיליוני המצטרפים לשורת המובטלים, נוצרה תכנית "הניו-דיל", תכנית כלכלית שנועדה לתת תנופה עצומה לכלכלה האמריקאית. במסגרת היו-דיל מימן הממשל האמריקאי פרויקטים ענקיים, ביניהם את סלילתם של כבישים פדרליים ענקיים. אז נסללה ומיד הפכה הדרך הידועה כ"כביש 66" לדרך המלך.

דרך 66 איבדה זה מכבר את חשיבותה הגיאוגרפית. היא הוחלפה על ידי הכביש המודרני "אינטרסטייט 40" ונותרה בעיקר כביש שירותים איטי ורומנטי משהו. הכביש הדו-מסלולי הזה חוצה היום את אמריקה האחרת, הנידחת. בנהיגה אינסופית בו הוא מתפתל בין שטחים חקלאיים למישורים אינסופיים, פוגש תיבות דואר בודדות, הניצבות בצמתים קטנות ושייכות לחוות רחוקות מהכביש. בדרכו משיקאגו אל האוקינוס השקט, חוצה רוט 66 לא פחות מ-8 מדינות שונות, כולל את מדינות מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו-מקסיקו ואריזונה.

נסיעה בכביש הזה היא כמו טיסה במכונת זמן לאמריקה של פעם, זו של סרטי הקולנוע הישנים מהוליווד. את הדרך מעטרים מדי פעם עיירות וכפרים ציוריים, תחנות דלק שנראות נטושות ומוסכים אקראיים. לצד בתים מאבן חול, דיינרים משפחתיים ונדיבים ושלטים בגופנים של פעם, תגלו שגעגוע יתעורר בכם, לאמריקה של פעם, אפילו אם לא הייתם בה מעולם.

ב-1946 נכנס הכביש לתרבות האמריקאית והפך לאייקון אמריקאי רשמי. זה קרה כשהזמר בובי טרופס כתב את הלהיט "Getting kicks from Route 66", המתנגן גם היום. אחר כך באה גם סדרת טלוויזיה מצליחה בשם הדרך, שרוב ההתרחשויות בה היו בתחנת דלק אופיינית לכביש. רוט 66 אמנם כבר לא מלאה במכוניות ענק אמריקאיות, אבל היא עדיין הדבר האמיתי.


הנה סיפורה של דרך 66:

https://youtu.be/qy_EFQfylw8


נסיעה בדרך:

https://youtu.be/QgkmiGHJau8


פינות קסם ובילויים שפוגשים בטיול על הדרך:

https://youtu.be/pCb1U2z0Bxo


קפיצות זמן בדרך 66:

https://youtu.be/ufx-_98fmCU


תמונות מהדרך המפורסמת:

https://youtu.be/x-JW0x4W9sw


חוויות של משפחה ישראלית על הכביש:

https://youtu.be/yh8f5LIs5EU


להיט הענק של ה"רולינג סטונס" שהוקדש לכביש 66:

https://youtu.be/BE36QIwwkOc


סטנדרט ג'אז מפורסם שהוקדש לו:

https://youtu.be/9nuDE1SJlPo


וסרט ארוך של שבועיים נסיעה ב"רחוב הראשי של אמריקה":

https://youtu.be/H0bA72fjHMQ?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.