שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההבדלים בין ירקות ופירות?
בין הפירות והירקות יש הבדלים, אבל יש כמה הגדרות שונות ומבלבלות מעט.
בציבור שולטת התפיסה שמה שמתוק הוא פרי ומה שלא - הוא ירק. זו תפיסה שימושית ואפשר להסתפק בה, אבל היא אינה מדויקת מבחינה מדעית.
גם הגישה השנייה שמקובלת על רבים, שפרי צומח על העץ בעוד ירק צומח על האדמה. היא תפיסה עם בעיה, כיוון שאז גם אבטיח ותות נמנים על הירקות. האם בעינינו הם ירק?
#ההגדרות המדויקות
הגדרה שלישית אומרת שמבחינה בוטאנית פרי הוא מה שמתפתח מהפרח ויש בו זרעים. הגדרה בוטאנית מדעית זו היא הנכונה ביותר. לפי הגדרה זו כל פרי מכיל גרעינים או זרעים מוגדר פרי. לפיכך, גם העגבניות, המלפפונים והפלפלים הם... פירות.
ירקות לעומתם הם אלו שלא מכילים זרעים. עליהם נמנים חסרי זרעים כמו גזר, ירקות שורש כמו תפוחי אדמה ובטטות, לצד החסה, עשבי התבלין, הבצלים וירקות עליים כדוגמת הכוסברה, פטרוזיליה ושמיר וכך הלאה.
משימת דעה אישית
=============
מה ההבדלים שהכי מקובלים עליכם? - החליטו אתם בין הגישות הפופולאריות והלא מדויקות לגישה הבוטאנית, שהיא פחות מוכרת, אבל היא המדעית מכולן.
הנה ההבדלים שבין הירקות והפירות:
http://youtu.be/HqjXqvr_I1o
והסבר נוסף על הבדלי פירות וירקות:
http://youtu.be/DTK-uWx_VQo
מה הופך את הדובדבנים לא רק טעימים כל כך?
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
מהי ההיסטוריה העולמית של הבטטה?
הבטטות, או "תפוחי אדמה מתוקים" (Sweet Potato) כמו שהם מכונים בשפות שונות, הם ירק כתום ומתוק, שהתפתח ב"עולם החדש" ומשם התפשט לכל העולם.
סיפורה של הבטטה, או "תפוח האדמה המתוק", כמו שקוראים לו באנגלית, מתחיל באמריקה הדרומית לפני כ-5,000 שנה, כשתרבויות עתיקות כמו המאיה והאינקה מגדלים אותה, הן כמזון, אך גם לצרכי אומנות וטקסי הפולחן שלהם.
מחקרים הראו שהמסע המדהים של הבטטה אל העולם החל עוד לפני הגעת האירופאים לאמריקה. היו אלה הפולינזים הקדומים שלקחו אותה איתם במסעותיהם דרך האוקיינוס השקט. הם הגיעו איתה לאיים רחוקים כמו הוואי וניו-זילנד, והפכו את הבטטה למרכיב מרכזי בתזונתם. העדות המעניינת לכך היא המילה הפולינזית "קומרה" שדומה למילה "קומר" בשפת האמרה של דרום אמריקה.
חשוב, אגב, לציין שבניגוד למקורות שגויים הבטטה היא ירק שורש או שורש פקעת לכל דבר, היא החלק שנמצא באדמה של צמח מטפס ממשפחת החבלבתיים, צמח חזק ורב-שנתי, שיכול לכסות שטחים נרחבים, ואפשר לגדלו גם בגינה ביתית.
למרות המראה החיצוני הדומה ביניהם, הבטטה היא שונה לחלוטין וללא קרבה ביולוגית לתפוח האדמה ואפילו לא שייכת לאותה משפחה או סוג שלו.
כשהספרדים גילו את הבטטה בסוף המאה ה-15, קולומבוס הביא את הבטטות לספרד וממנה הן התפשטו לאירופה כולה. משם התפשטה הבטטה די מהר לאפריקה ואסיה. בסין היא אפילו הצילה חיים, כשהפכה למקור מזון חיוני באזור פוג'יאן שסבל מרעב בשנת 1594.
בארצות הברית, במיוחד בדרום, הבטטה עברה מסע חברתי מעניין - ממעדן יוקרתי היא הפכה במאה ה-19 למזון של עניים ומאז הייתה למרכיב קלאסי בארוחת חג ההודיה.
הערך התזונתי של הבטטה מרשים במיוחד. אף שהיא עתירת פחמימות, היא גם עשירה בסיבים תזונתיים, בטא-קרוטן, ויטמינים ומינרלים חיוניים. מעניין במיוחד שגם העלים והגבעולים שלה אכילים ובריאים, ומהווים תחליף מצוין לירקות עליים אחרים.
כיום, סין היא שמובילה את גידול הבטטות העולמי, כשבמקום השני ממוקמת מלאווי. הפופולריות של הבטטה ממשיכה לגדול - בזכות היותה מזון בריא, קל לגידול ומותאם היטב לאקלים חם.
הנה תולדות הבטטה:
https://youtu.be/1gL42hpWDNw
הכל על הבטטה:
https://youtu.be/AUllCwLx1Yk
קצת פחות בטטה יתרום להורדת משקל (עברית):
https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU
וכך הבטטה שינתה את ההיסטוריה:
https://youtu.be/2-gJdpClkNU?long=yes
מאיפה בא הקיווי ומה בריא בו כל כך?
קיווי (Kiwi) הוא פרי אקזוטי, הפרי הלאומי של אזורים שונים בסין שממנה הוא בא במקור. אצלנו הוא גדל כבר שנים רבות - פרי חורפי, ירוק, מעט חמצמץ שמגיע לשיאו דווקא בעונה הקרה.
במקור הוא קיבל את השם "דומדמנית סינית", על ידי מיסיונרים שהביאו אותו בתחילת המאה ה-20 מסין לניו זילנד. אבל השם הזה נפסל לשיווק בארצות הברית שהייתה במתח עם סין, בחסות המלחמה הקרה. לכן נתן לו יצואן ניו-זילנדי ב-1959 את השם kiwifruit (פרי הקיווי), על שם הקיווי - הציפור הלאומית של ניו זילנד.
זהו אחד הפירות הטעימים ועתירי הוויטמינים שיש. תזונאים מדברים עליו כסופר פוד של ממש. אבל מה בדיוק טוב בו כל כך?
ראשית, פרי הקיווי הוא פצצת בריאות ואנרגיה לגוף. זהו פרי שמפוצץ בוויטמין C, אפילו יותר מהתפוז ומספק בקלות את הכמות המומלצת ביום. הוא גם מגן על הגוף ומציע סוג של הגנה טבעית מנגיפים.
הקיווי הוא גם כדור שינה טבעי. הסיבה לכך שמדובר בפרי עשיר בסרוטונין, ההורמון שידוע בהשפעה הישירה שלו על מחזור השינה. אם נוסיף את הריכוז הגדול של הסרוטונין שיש בו, להיותו מאגר נפלא של נוגדי חמצון, נקבל רוגע והרבה פחות סטרס, שהוא אחד הגורמים המעיקים ומפריעים להירדמות טובה, בצד שיפור משמעותי של איכות השינה.
ואגב, נוגדי החמצון שבקיווי הם גם ויטמין E, ששומר על חדות הראייה לאורך זמן ועל בריאות העור.
גם לעיכול אחרי הארוחה הקיווי עושה פלאים. פרי אחד אחרי ארוחה כבדה יכניס לגופכם את האקטינידין - אנזים ייחודי שעוזר בפירוק של חלבונים ומקטין את הרגשת הנפיחות שאחרי ארוחה של סטייק גדול או מנה גדושה בחלבונים.
וכל אלה הם עוד לפני מי שצורכים קיווי באופן יומיומי. מסתבר שנוהג כזה מצוין ללב ושומר עליו בריא. הסיבה? - אכילת קיווי בכל יום תסייע באופן טבעי לדילול של הדם ובהורדה של הטריגליצרידים, דהיינו רמות השומנים שבו. כל אלו מפחיתים את הסיכון למחלות לב.
ומי שמוכנים ללכת על אכילת הקליפה השעירה שלו, בכלל ירוויחו בגדול. כי קליפת הקיווי עשירה בסיבים תזונתיים ומכילה פי 3 יותר מהכמות שלהם שנמצאת בתוך הפרי.
הנה הקיווי (עברית):
https://youtu.be/AA94N-469-E
מצגת וידאו קצרה על הסגולות הבריאותיות של פרי הקיווי (עברית):
https://youtu.be/xta3kNxnbXc
כך תאכלו את פרי הקיווי:
https://youtu.be/SNFyY1tVR3U
על הציפור הלאומית בניו זילנד - קיווי:
https://youtu.be/ABTfc5wUT1U
הגדילו למסך מלא בטלפון ותכירו אותה מקרוב:
https://youtu.be/5DwtLTW77qI
עוד על ציפור הקיווי שעל שמה הוא נקרא:
https://youtu.be/G5QnB664CTE
מהי הקינואה ולמה היא טובה?
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
#היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
#תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הנה הסבר של הקינואה ובריאותה (עברית):
https://youtu.be/uATQbHBPhd0
כך מכינים קינואה מעולה (עברית):
https://youtu.be/1x_mpodKf2k
מתכון קל לקינואה (עברית):
https://youtu.be/7tlyk7IuC0s
ומסתבר שקינואה אינה סופר פוד:
https://youtu.be/TUsPAC2uvUg
בין הפירות והירקות יש הבדלים, אבל יש כמה הגדרות שונות ומבלבלות מעט.
בציבור שולטת התפיסה שמה שמתוק הוא פרי ומה שלא - הוא ירק. זו תפיסה שימושית ואפשר להסתפק בה, אבל היא אינה מדויקת מבחינה מדעית.
גם הגישה השנייה שמקובלת על רבים, שפרי צומח על העץ בעוד ירק צומח על האדמה. היא תפיסה עם בעיה, כיוון שאז גם אבטיח ותות נמנים על הירקות. האם בעינינו הם ירק?
#ההגדרות המדויקות
הגדרה שלישית אומרת שמבחינה בוטאנית פרי הוא מה שמתפתח מהפרח ויש בו זרעים. הגדרה בוטאנית מדעית זו היא הנכונה ביותר. לפי הגדרה זו כל פרי מכיל גרעינים או זרעים מוגדר פרי. לפיכך, גם העגבניות, המלפפונים והפלפלים הם... פירות.
ירקות לעומתם הם אלו שלא מכילים זרעים. עליהם נמנים חסרי זרעים כמו גזר, ירקות שורש כמו תפוחי אדמה ובטטות, לצד החסה, עשבי התבלין, הבצלים וירקות עליים כדוגמת הכוסברה, פטרוזיליה ושמיר וכך הלאה.
משימת דעה אישית
=============
מה ההבדלים שהכי מקובלים עליכם? - החליטו אתם בין הגישות הפופולאריות והלא מדויקות לגישה הבוטאנית, שהיא פחות מוכרת, אבל היא המדעית מכולן.
הנה ההבדלים שבין הירקות והפירות:
http://youtu.be/HqjXqvr_I1o
והסבר נוסף על הבדלי פירות וירקות:
http://youtu.be/DTK-uWx_VQo
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
הבטטות, או "תפוחי אדמה מתוקים" (Sweet Potato) כמו שהם מכונים בשפות שונות, הם ירק כתום ומתוק, שהתפתח ב"עולם החדש" ומשם התפשט לכל העולם.
סיפורה של הבטטה, או "תפוח האדמה המתוק", כמו שקוראים לו באנגלית, מתחיל באמריקה הדרומית לפני כ-5,000 שנה, כשתרבויות עתיקות כמו המאיה והאינקה מגדלים אותה, הן כמזון, אך גם לצרכי אומנות וטקסי הפולחן שלהם.
מחקרים הראו שהמסע המדהים של הבטטה אל העולם החל עוד לפני הגעת האירופאים לאמריקה. היו אלה הפולינזים הקדומים שלקחו אותה איתם במסעותיהם דרך האוקיינוס השקט. הם הגיעו איתה לאיים רחוקים כמו הוואי וניו-זילנד, והפכו את הבטטה למרכיב מרכזי בתזונתם. העדות המעניינת לכך היא המילה הפולינזית "קומרה" שדומה למילה "קומר" בשפת האמרה של דרום אמריקה.
חשוב, אגב, לציין שבניגוד למקורות שגויים הבטטה היא ירק שורש או שורש פקעת לכל דבר, היא החלק שנמצא באדמה של צמח מטפס ממשפחת החבלבתיים, צמח חזק ורב-שנתי, שיכול לכסות שטחים נרחבים, ואפשר לגדלו גם בגינה ביתית.
למרות המראה החיצוני הדומה ביניהם, הבטטה היא שונה לחלוטין וללא קרבה ביולוגית לתפוח האדמה ואפילו לא שייכת לאותה משפחה או סוג שלו.
כשהספרדים גילו את הבטטה בסוף המאה ה-15, קולומבוס הביא את הבטטות לספרד וממנה הן התפשטו לאירופה כולה. משם התפשטה הבטטה די מהר לאפריקה ואסיה. בסין היא אפילו הצילה חיים, כשהפכה למקור מזון חיוני באזור פוג'יאן שסבל מרעב בשנת 1594.
בארצות הברית, במיוחד בדרום, הבטטה עברה מסע חברתי מעניין - ממעדן יוקרתי היא הפכה במאה ה-19 למזון של עניים ומאז הייתה למרכיב קלאסי בארוחת חג ההודיה.
הערך התזונתי של הבטטה מרשים במיוחד. אף שהיא עתירת פחמימות, היא גם עשירה בסיבים תזונתיים, בטא-קרוטן, ויטמינים ומינרלים חיוניים. מעניין במיוחד שגם העלים והגבעולים שלה אכילים ובריאים, ומהווים תחליף מצוין לירקות עליים אחרים.
כיום, סין היא שמובילה את גידול הבטטות העולמי, כשבמקום השני ממוקמת מלאווי. הפופולריות של הבטטה ממשיכה לגדול - בזכות היותה מזון בריא, קל לגידול ומותאם היטב לאקלים חם.
הנה תולדות הבטטה:
https://youtu.be/1gL42hpWDNw
הכל על הבטטה:
https://youtu.be/AUllCwLx1Yk
קצת פחות בטטה יתרום להורדת משקל (עברית):
https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU
וכך הבטטה שינתה את ההיסטוריה:
https://youtu.be/2-gJdpClkNU?long=yes
קיווי (Kiwi) הוא פרי אקזוטי, הפרי הלאומי של אזורים שונים בסין שממנה הוא בא במקור. אצלנו הוא גדל כבר שנים רבות - פרי חורפי, ירוק, מעט חמצמץ שמגיע לשיאו דווקא בעונה הקרה.
במקור הוא קיבל את השם "דומדמנית סינית", על ידי מיסיונרים שהביאו אותו בתחילת המאה ה-20 מסין לניו זילנד. אבל השם הזה נפסל לשיווק בארצות הברית שהייתה במתח עם סין, בחסות המלחמה הקרה. לכן נתן לו יצואן ניו-זילנדי ב-1959 את השם kiwifruit (פרי הקיווי), על שם הקיווי - הציפור הלאומית של ניו זילנד.
זהו אחד הפירות הטעימים ועתירי הוויטמינים שיש. תזונאים מדברים עליו כסופר פוד של ממש. אבל מה בדיוק טוב בו כל כך?
ראשית, פרי הקיווי הוא פצצת בריאות ואנרגיה לגוף. זהו פרי שמפוצץ בוויטמין C, אפילו יותר מהתפוז ומספק בקלות את הכמות המומלצת ביום. הוא גם מגן על הגוף ומציע סוג של הגנה טבעית מנגיפים.
הקיווי הוא גם כדור שינה טבעי. הסיבה לכך שמדובר בפרי עשיר בסרוטונין, ההורמון שידוע בהשפעה הישירה שלו על מחזור השינה. אם נוסיף את הריכוז הגדול של הסרוטונין שיש בו, להיותו מאגר נפלא של נוגדי חמצון, נקבל רוגע והרבה פחות סטרס, שהוא אחד הגורמים המעיקים ומפריעים להירדמות טובה, בצד שיפור משמעותי של איכות השינה.
ואגב, נוגדי החמצון שבקיווי הם גם ויטמין E, ששומר על חדות הראייה לאורך זמן ועל בריאות העור.
גם לעיכול אחרי הארוחה הקיווי עושה פלאים. פרי אחד אחרי ארוחה כבדה יכניס לגופכם את האקטינידין - אנזים ייחודי שעוזר בפירוק של חלבונים ומקטין את הרגשת הנפיחות שאחרי ארוחה של סטייק גדול או מנה גדושה בחלבונים.
וכל אלה הם עוד לפני מי שצורכים קיווי באופן יומיומי. מסתבר שנוהג כזה מצוין ללב ושומר עליו בריא. הסיבה? - אכילת קיווי בכל יום תסייע באופן טבעי לדילול של הדם ובהורדה של הטריגליצרידים, דהיינו רמות השומנים שבו. כל אלו מפחיתים את הסיכון למחלות לב.
ומי שמוכנים ללכת על אכילת הקליפה השעירה שלו, בכלל ירוויחו בגדול. כי קליפת הקיווי עשירה בסיבים תזונתיים ומכילה פי 3 יותר מהכמות שלהם שנמצאת בתוך הפרי.
הנה הקיווי (עברית):
https://youtu.be/AA94N-469-E
מצגת וידאו קצרה על הסגולות הבריאותיות של פרי הקיווי (עברית):
https://youtu.be/xta3kNxnbXc
כך תאכלו את פרי הקיווי:
https://youtu.be/SNFyY1tVR3U
על הציפור הלאומית בניו זילנד - קיווי:
https://youtu.be/ABTfc5wUT1U
הגדילו למסך מלא בטלפון ותכירו אותה מקרוב:
https://youtu.be/5DwtLTW77qI
עוד על ציפור הקיווי שעל שמה הוא נקרא:
https://youtu.be/G5QnB664CTE
סיבים תזונתיים
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
#היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
#תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הנה הסבר של הקינואה ובריאותה (עברית):
https://youtu.be/uATQbHBPhd0
כך מכינים קינואה מעולה (עברית):
https://youtu.be/1x_mpodKf2k
מתכון קל לקינואה (עברית):
https://youtu.be/7tlyk7IuC0s
ומסתבר שקינואה אינה סופר פוד:
https://youtu.be/TUsPAC2uvUg
