מאות יצורים חיים בים בקירבה יתרה זה לזה. קירבה זו גורמת לתחרות או לטריפה ביניהם, אך גם לשיתוף פעולה.

שיתוף הפעולה הידוע ביותר הוא הניקוי. דגים שאין להם אצבעות וידיים שיכולות לנקות את הגוף, או בין השיניים והזימים נזקקים לעזרה מבחוץ. ישנם בעלי חיים שזהו בדיוק תפקידם – נקאים. הם ניזונים בעיקר מטפילים ורקמות עור של דגים או יצורי ים אחרים ובכך הם משרתים את "לקוחותיהם".

דגים וסרטנים נקאים, הנמצאים במקומות קבועים הנקראים "תחנות ניקוי", מושכים אליהם דגים גדולים. מהם טורפים מובהקים כמו הזהרון שמשנים את תנוחת גופם – פוערים את פיהם וחושפים את שיני הטרף שלהם למנקים. אלה מרגישים בטחון בחלל הפה של הטורף ויש מהם הישנים בלילה בחלל פיהם של לקוחותיהם.

לצידם חיים גם חקיינים, הדומים לנקאים במראה החיצוני, אך במקום לנקות הם נושכים את הדגים ומציקים להם.


קבלו סימביוזה בין זהרון שטורף דגים, אך מתיר לנקאי להכנס לפיו ולמכסה הזימים, כדי לנקותם:

http://youtu.be/-LTEmoKax2A


כך חיים דגים קטנים בין קוציהם של קיפודים ושושנות ים:

http://youtu.be/8rSlA_ywEec


ונקאי נכנס לפה של צוללן כדי "לנקות" שם ולאכול שאריות מזון:

http://youtu.be/TOa8y95khK8

סימביוזה פירושה יחסי גומלין שיתופיים בין מינים שונים של אורגניזמים, שתלויים זה בזה. הסימביוזה מתרחשת כשהם חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני.

יש לא מעט דוגמאות לסימביוזה בטבע. כמו למשל השושנון (המכונה גם "דג הליצן" על שום צבעיו) ושושנת הים. הוא מגן עליה לבל יאכלו אותה דגים והיא שומרת עליו מטורפים באמצעות זרועות הציד שלה. דוגמה נוספת היא של הנקאי שעושה עבודת ניקוי של דגים גדולים שלא פוגעים בו. הוא נהנה ממזון מבלי להסתכן בהשגתו והם זוכים לניקוי בחינם. עוד דוגמה היא ציפור הסיקסק המזהירה מטורפים שמתקרבים.

מקור המלה "סימביוזה" הוא במילה היוונית סימיוזיס, שפירושה "לחיות יחדיו". 


הנה דוגמאות בטבע לשיתוף פעולה וסימביוזה בין בעלי חיים שונים בטבע:

http://youtu.be/M3qnggG8Tx4


הנה דג הנקאי שנכנס לפיות של דגים גדולים, כדי לאכול ובו בזמן לנקות:

https://youtu.be/96MaKRaznio?t=1m17s&end=1m40s

עץ השיטה (Acacia) הוא עץ מדברי, לרוב קוצני, שמשמש בדרך כלל לצל ולמרעה. לשיטים לפחות כ-1300 מינים והם נחשבים עצים מאד עתיקים. יודעים זאת לפי העובדה שנמצאו עצי שיטה כמעט בכל היבשות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, מה שאומר שהשיטים היו קיימים כבר לפני 150 מליון שנה, עוד לפני תחילת נדידת היבשות.

השיטה גדלה לרוב בערבות, באקלים ערבתי. בארץ ניתן לראותה בעיקר בנגב ובערבה. היא משתמשת בית גידול לבעלי חיים שונים.

השיטה הוזכרה במקרא כחומר בנייה נפוץ למבנים, החל מבתים ועד למקדשים דתיים (שמות כ"ה, כ, ן). בימי קדם השתמשו בעץ ובתוצריו גם לייצור של תרופות, בשמים, גומי, שמנים, חומרי צבע ועוד. כך למשל, משמש שרף עץ השיטה, הידוע בשמו "גומי ערביקום" כדבק תעשייתי וביתי וכצמח מרפא עממי. כבר בימי קדם השרף של השיטה שימש כתרופה.

כדי לשרוד במדבר יש לשיטה שיטות משלה. ראשונה, מעניינת הסימביוזה של השיטה עם נמלים. הן תוקפות חרקים ויונקים שבאים לאכול את עלי השיטה והשיטה מפרישה מזון בשבילן, מבלוטות בעלים שלה. כך מטפחת השיטה את מגיניה. אחלה שיטה, נכון?

גם ההפצה של זרעי השיטה, היא חכמה. היא נעשית באמצעות זרעים שמכילים זחלי חיפושיות. הזחלים מתים בקיבתם של צבאים שאוכלים את זרעי השיטה הללו ולאחר ההפרשה מוכנים הזרעים לנביטה במקום חדש.


הנה היחסים של עצי השיטה במדבר והיעלים:

https://youtu.be/ePIf1y9cdRY


גם הם בסכנת הכחדה בישראל (עברית):

https://youtu.be/CUw1-K0mMGE


והמדענים נחלצים לנושא (עברית):

https://youtu.be/cPe8NTTz86o?long=yes

זרזיר הבקר (Oxpecker) היא ציפור אפריקאית שמנקה את גופם של אנטילופות, פרים ופרות ויונקים גדולים רבים מהחרקים שנמצאים בתוך פרוותם. זוהי דוגמה לסימביוזה - שיתוף פעולה בטבע.

איך זה קורה? - היונק מתנקה על ידי זרזיר הבקר, שבעצם אוכל את החרקים המטרידים אותו ומתרכזים על גופו. כך מוצא לו הזרזיר אוכל מזין, על גוף הבהמה, בתמורה לעבודתו. הזרזירים הללו גם מנקים את פצעי החיות מהדם ולא פעם גם מזהמים בשל כך את הפצע, אבל מה לעשות - זה המחיר בטבע על טיפול רפואי חינם...


הנה זרזיר הבקר והארוחות שלו:

http://youtu.be/Qqa0OPbdvjw


וזרזירי הבקר מנקים בופאלו:

http://youtu.be/5MfrsKJailo

ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?

שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".

השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.

דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.

כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.

דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.


הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:

https://youtu.be/q6q4uwefhDA


ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:

https://youtu.be/8SJq2bnb1VA

השושנון (Clown fish) המכונה גם "דג הליצן" הוא דג קטן שצבעיו חזקים. השושנון חי בקביעות בתוך שושנת הים, או ליתר דיוק מסתתר בין זרועות הציד הארסיות שלה.

השיתוף שלהם הוא מהמפורסמים בשונית. יחסי ההגנה שנותנים השושנון ושושנת-הים זה לזה והמזון שאחד מביא לשני, הם דוגמה ליחסים סימביוטיים, יחסי שיתוף פעולה, בין מינים בטבע.

כדי שלא להיצרב, מתכסה השושנון בהפרשה הרירית של שושנת הים עצמה וכך הוא חי ביחד איתה ומוגן מצריבתה.

ומכאן, השושנון חי בהדדיות עם שושנת ים, כששיתוף הפעולה ביניהם מתנהל בסימביוזה מושלמת. שכבת הגנה שעוטפת את גופו מאפשרת לו לחיות ממש בתוך שושנת הים ולמצוא לו מחבוא בין זרועותיה הצורבות. כך הוא נשמר ויכול למצוא מקום מסתור מטורפים.

עבור ההגנה שהוא מקבל ממנה, השושנון מחזיר לשושנת הים. זה קורה כשהוא מגרש את דגי הפרפרון, שרוצים לטרוף אותה. בנוסף, השושנון גם עוזר לשושנת הים בכך שהוא מושך את טורפיו להתקרב אליה, מה שמסייע לשושנת הים ללכוד ולאכול אותם.

בנוסף, כשהשושנון מוצא מזון בסביבה, בעיקר את הפלנקטון הזעיר שממנו הוא ניזון, יש לו מנהג קבוע. הוא מביא לשושנת הים "שלו" פירורי מזון לאכילה. זוהי, אם תרצו, גירסת עולם הטבע ל"דוגי באג", השקית הזו שבה אנו נוטלים מהמסעדה שבה סעדנו את השאריות, כדי להביאן לכלב הממתין לנו בבית.


הנה חייהם המשותפים של שושנת הים והשושנון:

http://youtu.be/p2MoXON8lNI?t=28s


והבית שיצרו לעצמם ביחד:

http://youtu.be/E8LF3e0aIbA

לסימביוזה, שיתוף פעולה בטבע, יש לא מעט דוגמאות בטבע. אחת הראשונות שביניהן הייתה בדותה מדעית מימי יוון הקדומה. לפיה מתקיימת סימביוזה בין ציפור קטנה, תנינן מצרי (Egyptian plover), לבין תנין היאור האימתני (Nile crocodile).

היה זה ככל הנראה החוקר היווני פליניוס, ש"גילה" שבעת שהתנין פותח את פיו, נכנס התנינן היישר לפיו ומנקה את שיניו מחתיכות בשר ושיירי המזון שנותרו עליהן.

אבל האם יתכן שאחת הדוגמאות העתיקות לסימביוזה היא בדיה מדעית לכל דבר?

כיום יודעים הזואולוגים שבין תנינן מצרי לתנין היאור אין כל רמז לשיתוף פעולה של ממש. כך יצא שהאגדה, שאף העניקה לציפור את שמה העברי, לא נמצאה כנכונה. זה יכול להסתדר היטב עם העובדה שחוקרים מצאו שאותו פליניוס בדה לא מעט "עובדות מדעיות", שמצא לכאורה במחקריו.

וכך נוצרה אגדת עם, שנולדה בראשו של חוקר יווני לא רציני ובמשך אלפי שנים נתפסה כעובדה מדעית...


מיתוס סימביוזת התנינן עם תנין היאור הוליד פרסומת זו:

https://youtu.be/UIDdCihh5hU


התנינן המצרי:

https://youtu.be/9NxUuJil-3Y


יש ציפורים שמקיימות יחסים סימביוטיים עם חיות גדולות:

https://youtu.be/Qqa0OPbdvjw


וזה גורלן של ציפורים שחיות בסביבת תנינים:

https://youtu.be/7YmfUXtN6og

נקר קלארק (Clark`s Nutcracker) ועץ האורן לבן הקליפה הם שניים שהסימביוזה ביניהם היא מרתקת. כמו מינים שונים הם יצרו ביניהם סימביוזה. סימביוזה היא שיתוף פעולה שבו שני המינים נותנים ומסייעים אחד לשני וכך יוצרים חיים טובים לעצמם.

האורן הלבן הוא עץ שהאיצטרובלים שגדלים עליו מאחסנים את הזרעים שלו. לא מעט בעלי חיים אוהבים לאכול את הזרעים הללו. אבל ציפור אחת, נקר קלארק, גם מחזירה לו בחזרה. הנקר הזה מפזר את זרעיו של האורן בכל מקום, על ידי טמינתם מתחת לפני האדמה. לרוב הוא יחזור לאסוף אותם בחורף ובאביב, בעוד שכל אלה שלא יאסוף ינבטו ויהפכו לעצים חדשים.

במהלך האבולוציה התפתחו שני המינים כך שיבצעו את שיתוף הפעולה הזה בצורה הטובה ביותר. נקר הקלארק פיתח מקור ארוך כדי שיוכל להגיע אל הזרעים, בעוד עץ האורן הלבן מגדל את איצטרובליו על קצות הענפים, כדי שלנקר יהיה קל להגיע אליהם.


הנה הסימביוזה של נקר קלארק ועץ האורן הלבן (מתורגם):

http://youtu.be/2AM3ARs9MMg


וכך הנקר אוכל בחורף את הזרעים שטמן בקיץ:

http://youtu.be/OYW3DmXZdA4

רוב הפרפרים מוצצים צוף מתוק ומזין מהפרחים וכך הם ניזונים. הפרפר אוכל על ידי תעופה מפרח לפרח ומציצה של הצוף מכל פרח. כך, תודות לתזונת הפרפר הוא גם מאפשר לגרגרי האבקה של פרח אחד, להגיע אל צלקת העלי בפרח הבא שאליו יעוף.

אבל יש כאן יותר מסתם ארוחה לפרפרים. זהו שיתוף אמיתי, כי בזמן שהפרפר ניזון מהפרחים, הוא גם מאביק אותם. כשהוא עף מפרח לפרח כדי לאכול, הפרפר גם מעביר ביניהם את גרגרי האבקה שנדבקים אליו ובכך הוא מסייע לפרחים להפרות את עצמם ולהתרבות.

בהאבקה של הפרחים הפרפר נושא עימו בלי לדעת, גרגרי אבקה מהאיבר הזכרי של הצמח אל האיבר הנקבי של אותו צמח או של צמח אחר שהוא יעוף אליו וכך מאפשר לו להתרבות.


הנה הפרפר מאביק פרח אחרי פרח:

https://youtu.be/06Q0yBLPfsk


פרפרים על פרחים:

https://youtu.be/aBfJtTm_XD4


והפרפרים לא לבד - גם דבורים הן מאביקות מצטיינות:

https://youtu.be/ggAVxD6apZE

יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים מהרטיבות. הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה.

בר-שי מציין שיש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני - שכשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהם במהלך הלילה ובבוקר הפרחים שבים ונפתחים. התוצאה היא שהחרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון וב"תמורה" הוא מבצע האבקה לפרח, כלומר מעביר את האבקה שנדבקה אליו בתוכו, אל פרחים אחרים.

כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.


הנה הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:

https://youtu.be/y3Y4J-7THDA


פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:

http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s


ועוד פריחות עם בוקר:

https://youtu.be/RZkX1k1UldQ

מלפפון הים (Sea cucumber) הוא יצור ימי שנפוץ בכל ימי העולם ויש לפחות 1,250 מינים שלו. הוא ניזון מקרקע הים שהוא בולע ומסנן מתוכה את מזונו ופולט את השאר.

ואגב, למלפפון הים שיטה מעניינת להרחיק וחביבת טורפים. כשהוא מאוים הוא מוציא מגופו את מעיו, הנראים כערימה בהירה וגדולה של תולעים. רבים מהטורפים לא מסתכנים למראה המוזר וממשיכים בדרכם.

אבל יש דג זעיר, שממש נכנס בו. הכוונה היא לא שהוא "נכנס בו" במובן של נלחם בו, אלא שדג הדייר (Pearlfish) הקטן והדקיק נכנס אל תוך גופו של מלפפון הים וחי בתוכו.

אז כן, זואולוגים ימיים שעקבו אחרי מלפפון הים גילו שדג הדייר נכנס למעין תא או "חדרון" קטן בחלקו האחורי של גוף מלפפון הים ומתגורר בתוכו. התא הזה הוא שק הנשימה של המלפפון והדג הטפיל שנקרא "דג דייר" חי כך בקביעות בתוך גופו של מלפפון הים.

זו לא ממש סימביוזה ושיתוף פעולה בין השניים. זה יותר טפילות, כשיצור אחד נטפל לשני ומנצל אותו. כי דג הדייר לא רק סידר לעצמו מקום לישון בתוך מלפפון הים. כשהוא ממש רעב הוא גם מנשנש מהמעיים שלו ואוכל מהם.

למלפפון הים אין הרבה יכולת להתגונן מפני דג הדייר שנטפל ומנצל אותו לשינה ולמאכל. איבריו הפנימיים של מלפפון הים אמנם לא נפגעים וכשצריך גדלים מחדש אם נאכלו מעט, אבל הוא לא מרוויח דבר מהיחסים עם הדג הטפילי שמתגורר ואוכל מגופו.

המדהים הוא שהטפיל הדקיק גם מביא את החברים שלו. לא פעם התגלו דגים דיירים רבים שהצטופפו על מלפפון ים אחד. החוקרים אומרים שמספרם יכול להגיע ל-15 דיירים על מלפפון אחד גדול!

וכך, מידי לילה עוזבים דגי הדייר את מלפפוני הים שלהם כדי לאכול בחוץ ובהמשך שבים ומשתחלים לתוך "חדרם" שבתוך מלפפון הים, בו ינומו ואם יהיו רעבים, יסעדו גם מהמזווה, כלומר ממעיו.


הנה סיפורו של מלפפון הים (עברית):

https://youtu.be/ljI_RfRF8Co


דג הדייר מריח, מוצא את הפתח ומשתחל בו אל תוך מלפפון הים:

https://youtu.be/o6NIG3KkwLE


מול יצורים אחרים מלפפון הים דווקא מגן היטב:

https://youtu.be/nBPbOrKiXnk


הסיפור של הדייר:

https://youtu.be/dOoZ6wHiSnI


ודגי הדייר שחיים בתוך מלפפון הים ומקבלים שותפים:

https://youtu.be/K2Eyup8Jk3w

הלבנה של שונית האלמוגים (Coral Reef bleeching), היא כיום אחת התופעות המטרידות במצב כדור הארץ. מדובר במחלה בשוניות אלמוגים המתרחשת בעשורים האחרונים יותר ויותר, בשל ההתחממות הגלובלית.

הלבנת אלמוגים נובעת מפגיעה בשיתוף הפעולה, הסימביוזה, שבין אלמוגים לאצות. האצות הללו הן אצות חד-תאיות שיושבות וחיות על האלמוג. הן שמקנות את מגוון הצבעים המסחרר של האלמוגים והופכים אותם לססגוניים כל כך.

שינויים בטמפרטורת כדור הארץ גורמים לפגיעה חמורה באצות. כשהאצות הצבעוניות הללו נפגעות, האלמוגים שחיים איתם בתור בית, מאבדים את הצבע שלהם והופכים לבנים.

מכאן שמה של המחלה "הלבנת אלמוגים" (Coral bleaching). אמנם ללא האצות האלמוגים יכולים עדיין לצוד, בעיקר בזכות זרועות הציד שלהם. אבל בהיעדר אצות האלמוגים הם בעצם רעבים מאד, כי כמות המזון שיצודו תהיה זעירה מאד.

מכאן שהאלמוגים סובלים במצב הלבן שלהם ונמצאים בסכנת מוות של ממש. מוות של שוניות האלמוגים בעולם יהיה נזק אדיר גם לכלכלת האדם, שכן הוא יקטין משמעותית את כמות הדגה שנוכל לאכול בעתיד.

כך יביא שינוי האקלים הנורא לעוד נזק חמור למין האנושי, גם למי שלא מוטרדים מאיכות הסביבה בעולמנו.


כך מתרחשת הלבנת השונית (עברית):

https://youtu.be/GRYLbKH1XZc


עליית הטמפרטורה בכדור הארץ מחוללת הרס מתמיד בשונית (מתורגם):

https://youtu.be/frI0y5DVnT4


הלבנת האלמוגים היא תופעה שניתן לעצור:

https://youtu.be/EmQQkG2Mj78


אלה הנזקים שנגרמים בשונית הגדולה בעולם:

https://youtu.be/I_dC2swK9AY


יש סיכוי שניתן יהיה להילחם בתופעת ההלבנה של אלמוגים בעזרת הנדסה גנטית (עברית):

https://youtu.be/lZGBo2K1cVc


ופירוט התופעה:

https://youtu.be/fA6mpexcyN4

הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.

הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.

איך הן אורגות את קירות הקן?

כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.

הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.

אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.

למה הן עושות את זה?

הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.


הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:

https://youtu.be/PhH4SRvN67k


כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:

https://youtu.be/iPxxW2UhKEY



הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):

https://youtu.be/LVdynVuJsBo


וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:

https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes