המלך מידאס עזר פעם לאל היין דיוניסוס והאל הציע לו לבקש כרצונו. מידאס ביקש שכל מה שיגע בו יהפוך לזהב.

כשמבוקשו ניתן לו הוא היה מאושר. כל דבר שבו נגע הפך לזהב טהור. גביע יין שהרים הפך זהב, גם היין הפך לזהב מותך כששפתיו נגעו בו וכך הלאה. אבל כשבנו שליטף, הפך לזהב טהור הוא מיהר לבקש מדיוניסוס שיושיע אותו ממגע הזהב.

האל שלח אותו לרחוץ בנהר הפקטולוס ומידאס איבד מיד את מגע הזהב שלו. לזכר אותו היום, זהובים החולות בגדות הנהר הזה, שבאסיה הקטנה.

מאז ועד היום מדברים על אנשים מצליחים, שעושים חיל בעסקיהם, כעל אנשים שיש להם "מגע זהב של מידאס" (Golden Touch of Midas)...


הנה מגע הזהב של מידאס (מתורגם):

https://youtu.be/nn8YGPZdCvA


סרט מצויר עם סיפור מגע המלך מידאס בזהב:

http://youtu.be/ddz4AM8o3SI



שיר של סבא טוביה על המלך מידאס וסיפור מגע הזהב (עברית):

http://youtu.be/O_-x454AP60


ושיר על מגע הזהב של המלך מידאס (עברית):

http://youtu.be/4226vhp-zXA

רובנו מכירים את ת'ור (Thor) כגיבור-על אבל כדאי לזכור שדמותו מבוססת על האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.

מדובר בדמות אל במיתולוגיה הנורדית, אל חזק יותר מכל בן אנוש ושסמלו הוא הפטיש שלו.

בקומיקס והסרטים של גיבורי העל מחליט אביו של ת'ור, אודין, ללמד את תור ענווה. הוא מכניס אותו לגוף של סטודנט חלשלוש לרפואה בשם דונלד בלייק.

לבלייק אין זיכרונות על האלוהות שלו, אך כשהוא מסיים את לימודיו והופך לרופא, במהלך חופשה בנורווגיה, הוא הופך עד להגעתו של כוח סיור של חוצנים. הוא נמלט למערה ומגלה בה את המקבת המוסתרת של תור - מיולניר - וכשהוא מטיח אותה בסלע - הוא הופך באחת לאל הרעם - תור!

דמותו של ת'ור מדורגת במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל החזקים ביותר בכל הזמנים, לפי מגזין וויזארד ובמקום ה-14 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN.


הנה האל ת'ור והדרך בה הוא השיג, לפי המיתולוגיה הנורדית, את הפטיש שלו (מתורגם):

https://youtu.be/Qytj-DbXMKQ


קדימון הסרט "ת'ור" (מתורגם):

https://youtu.be/TUsU2PCqTqc


הסיפור המיתולוגי על מסעו של ת'ור לארץ הענקים (מתורגם):

https://youtu.be/e6XeP9gQPmg


שחקן שגילם אותו מספר על ת'ור (מתורגם):

https://youtu.be/YOZtvu_kv6I


עוד קדימון מהסרט "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):

http://youtu.be/Sb8NRUagErY?t=5s


סיפורם של אתרי הצילום המרתקים של "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):

https://youtu.be/k91mxr5T0Q0


והמלצה על הסרט (עברית):

https://youtu.be/up_1Jir39mU?t=10s

אדיפוס התינוק נולד לאביו מלך תביי, אך המלך ליוס הוזהר זה מכבר על ידי האל אפולו שמותו יבוא לו מבנו. לכן ניקב ליוס את רגלי התינוק והשאירו למות על הגבעות. רועה שמצא את. אדיפוס התינוק, לקח אותו לקורינתוס ומלך קורינתוס אימץ אותו לבנו וקרא לו אדיפוס.

משהתבגר אדיפוס ונתקל בסירוב של המלך לספר לו מהיכן הגיע באמת הוא פנה לאורקל בדלפי, כדי לשאול את המלך אפולו מיהו. בדלפי סיפרו לו שהוא עתיד להרוג את אביו ולשאת את אמו שלו לאשה. במצוקתו החליט לא לחזור לקורינתוס ופנה מבלי לדעת דווקא לתביי, עיר הולדתו. בדרך הוא הסתבך בקטטה דווקא עם אביו מולידו והרגו. חצי מהנבואה התקיים..

הוא לא ידע שהרג את אביו וכשהגיע לעיר הוא פתר את חידת הספינקס, חצי אריה וחצי אשה, וגרם לו למות. אנשי תביי הודו לו על שהרג את המפלצת ומינו אותו למלך תחת אביו המת. הוא נשא את המלכה לאשה והרי הוא נשוי לאמו - חלקה השני של הנבואה.

שנים אחר כך, כשפרצה מגפה בעיר, עצת האורקל הייתה להעניש את רוצח המלך הקודם. משחקר אדיפוס, הוא גילה לזוועתו שהוא הרוצח ושהוא נשוי לאמו! - היא שלחה יד בנפשה והוא הפך עצמו לעיוור והחל לנדוד בארץ כפושט יד, בלוויית בתו הנאמנה אנטיגונה.


הנה קורותיו של אדיפוס מרגע שהיה בדלפי:

https://youtu.be/8zjWk8g5W8s


מצגת וידאו עם סיפור אדיפוס:

https://youtu.be/z1g2WRgkKh4


וסיפורו של אדיפוס בתוך סקירה על הטרגדיה היוונית (מתורגם):

https://youtu.be/BjLrMxO4cys

אטלס (Atlas) היה אחד מהענקים שנקראו הטיטנים, שליטי הארץ העתיקים. משניצחו האלים בראשות זאוס והפכו לשליטי העולם החדשים, הם דנו את אטלס לעמוד מאחרי האופק במערב ולשאת על כתפיו את השמיים.

אטלס ניסה אמנם למצוא פראייר שיחזיק במקומו את השמיים, אך זה לא ממש הצליח. הרקולס הגיבור נעזר בו כדי לקטוף בשבילו תפוחי זהב מהעץ של ההספרידות (סיפור ארוך) והחזיק בינתיים את השמיים, אבל הנסיון של אטלס להשאיר את הרקולס עם השמיים על כתפיו לא צלח והרקולס, שביקש רגע לרפד את כתפיו, ברח עם התפוחים.

האירוע הסופי היה כשסרב אטלס לעזור לפרסאוס, שכרת את ראשה של מדוזה. מדוזה הייתה בעלת שיער שכולו נחשים ומי שראו את מראה פניה הפכו לאבן. פרסיאוס שניצח אותה ביקש מחסה ונדחה על ידי אטלס וכנקמה הוא הראה לאטלס את ראשה של מדוזה והפכו לאבן. כך, על פי האגדה, נוצרו הרי האטלס שבצפון אפריקה.


הנה סיפורו של אטלס:

https://youtu.be/K5hkCvsm4lA


ועל אטלס המיתולוגי בהרחבה:

https://youtu.be/lOslovZl9OE?long=yes

המלך מידאס (Midas) שפט פעם בתחרות נגינה בין האלים אפולו ופאן. כשהחליט שהפרס מגיע לאל פאן, זעם האל אפולו עליו והפך את אוזניו של מידאס לאוזני חמור.

מאז אותו יום חבש מידאס כובע לראשו כדי להסתיר את הסוד. רק אדם אחד בעולם ידע על אוזני החמור שלו - הספר שסיפר את שערו. ספר המלך שמר את הסוד בקושי, אך ביום אחד לא יכול היה לנצור את סודו יותר. הוא חפר באדמה גומה קטנה, לחש אל תוכה את סוד אוזני המלך מידאס ומיד כיסה אותה.

אך מיד צמחה מתוך הגומה אגודת קני סוף ובכל פעם שנשבה לה הרוח בקני הסוף אפשר היה לשמוע את הלחישה "למידאס יש אוזניים של חמור, למידאס יש אוזני חמור..."


הנה סודו של מידאס המתגלה לכולם:

http://youtu.be/uhPsNbSlksM


וסיפורו של מגע הזהב של מידאס (מתורגם):

https://youtu.be/nn8YGPZdCvA

בנו של האל אפולו, אוֹרְפֵאוּס, היה נגן מעולה בנבל וכל החיות, העצים והסלעים אהבו את נגינתו. רעייתו של אורפאוס, אורידיקה, מתה מהכשת נחש.

אורפיאוס ירד אל השאול וניגן לאל הַדֵּס, אל המתים ושליט השאול ולאשתו פֶּרְסֵפוֹנֶה. הוא עשה זאת בניסיון לשכנעם לשחרר את אורידיקה מהשאול ולהחזירה לחיים.

הַדֵּס הנרגש, שבכה עם כל רוחות המתים מהלחן העצוב של אורפאוס, הסכים לשחרר את אורידיקה, אך השביע את אורפאוס שלא יביט בה עד שייצאו מהשאול.

סיפורו של אורפיאוס מכאן הוא ממש פרסומת לעידוד ההתאפקות. ממש כמו אשת לוט התנ"כית, שלא יכלה שלא להסתובב ולהביט על עירה העולה בלהבות, איך שיצאו הוא ואורידיקה אל אור היום, התפתה אורפיאוס האומלל ופנה כדי לראות אם אורידיקה מאחוריו.

אהובתו נעלמה לו לתמיד.

שבעה חודשים ישב אורפיאוס וקונן במערה. הוא האשים את עצמו שלא עמד בפיתוי והביט באורידיקה. כשדחה את אהבתן של הנשים העובדות את האל דיוניסוס הן נטלו ממנו את חייו וקברו אותו.

מאז ועד היום, מספרת האגדה, שר זמיר על קברו של אורפיאוס.


הנה סיפורם של אורפיאוס ואורידיקה (מתורגם):

https://youtu.be/RhaepLsP5eg


עוד גרסה:

http://youtu.be/OyQIOZKsNmU?t=11s


סיפורם של השניים באנגלית:

http://youtu.be/3Jqgx06TJUM


וסרטון אנימציה שמציב את סיפורם של אורפיאוס ואורידיצ'ה בזמננו שלנו:

http://youtu.be/jQFG8HVWiqA

פֵּגָסוֹס (Pegasus) היה סוס מכונף וסמל לחיים נצחיים, חיי אלמוות במיתולוגיה היוונית. פגסוס הוא בנם של מדוזה, הגורגונה ששערה עשוי נחשים ושל פוסידון, שהוא אל הים והסוסים.

למרבה הצער, פגסוס נולד במותה של מדוזה, לאחר שנקטלה בידי פרסאוס, הגיבור הידוע. המיתולוגיה מספרת שהוא ואחיו כריסאור בקעו מצווארה השחוט של מדוזה. יש גם גרסאות לפיהן הם יצאו מהאדמה שדמה של מדוזה נשטף אליה.

במיתולוגיה היוונית הוזכרו המעיינות שיצר פגסוס ברקיעות פרסותיו. כל אימת שהסוס המכונף רקע בפרסותיו על הקרקע, פרצו ממנה מי מעיין שופע. כך נוצר היפוקרנה, המעיין המקודש שעל הר המוזות הליקון.

פגסוס היה סוסו של הגיבור המיתולוגי בלרופון, שרכב על גבו לנצחונות כמו הכנעת הכימרה המפלצתית, הניצחון על האמזונות והכנעת בני סולימי. הם נפרדו כשפגסוס השליכו מעל גבו, מכיוון שבלרופון החליט לעוף על גבו אל האלים שבאולימפוס, או אפילו אל עבר השמש, כמו בסיפור אחר במיתולוגיה.

בהמשך חייו של פגסוס הוא השתכן באורוות סוסיו של זאוס, אבי האלים, שבאולימפוס. שם הוא המשיך בשושלת של סוסי כנף.

פגסוס תואר לא פעם בספרי פנטזיה שונים, ברוב המקרים כיצור חיובי ושמח לסייע אך קנאי לפרטיותו ולמקומו.


הנה סיפורו של פגסוס וחיסול הכימרה:

https://youtu.be/LygtaxOxGuo


פגסוס בסצנה מסרט:

http://youtu.be/gsRi4SctoM0


הסבר קצר על פגסוס, על פי המיתולוגיה היוונית:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=2m15s?end=3m10s


ומצגת וידאו של הפגסוס מסרטי קולנוע:

http://youtu.be/0RYKwLuvkiE

סיזיפוס (בלועזית Sisyphus) היה בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לפי המיתולוגיה, סיזיפוס הוא שייסד את העיר קורינתוס. סיזיפוס איש רע וערמומי, שרצח מטיילים תמימים בדרכם, לאחר שהיטעה אותם.

למזלו הרע של סיזיפוס הרשע, הוא הסתבך עם זאוס, אבי האלים, ונענש. זה קרה לאחר שגילה לאל הנהר שבתו אגינה נחטפה, שראה אותה נחטפת על ידי נשר עצום, שחטף אותה בשליחותו של זאוס.

זאוס הזועם שלח את סיזיפוס אל עולם המתים ושם הוטל עליו העונש הנצחי, לגלגל סלע כבד במעלה ההר עד לפסגה, כשהסלע שוב ושוב מתגלגל למטה, ועליו לגלגלו שוב לראש ההר. כך לעולמי עד...

אגב, שם האי מהסיפור הוא עד היום האי איגינה, לכבוד בתו של אל הנהר, שנחטפה אליו.


הנה סיפורו המתורגם של סיזיפוס מהמיתוס המפורסם (מתורגם):

https://youtu.be/q4pDUxth5fQ


על סיזיפוס והעונש שקיבל:

http://youtu.be/bJUZpWbl924


הייאוש של סיזיפוס ופתרון יצירתי שמצא יוצר הסרטון כדי לסייע לו:

http://youtu.be/k_XK0PtV_Hg


ומעין סרט אילם על סיפורו של סיזיפוס:

http://youtu.be/LRJ-RsxVvuA

רגע אחרי הבריאה, היו בעולם רק גברים ולא היו בו נשים. האל זאוס, מי שנחשב ראש האלים ואבי האלים, לא רצה שלבני האדם תהיה אש והוא החביא אותה מהם. אבל הטיטן פרומתיאוס שמצא את האש, החזיר אותה לבני-האדם.

זאוס מאד כעס. הוא כל כך כעס שהוא יכול היה באותו רגע לחנוק את האש. ומה עושים כשכועסים? - הוא ברא את האשה הראשונה וקרא לה פנדורה, ביוונית "רבת המתנות".

ואכן, פנדורה קיבלה המון מתנות מהאלים: יופי, קסם, חנפנות ועוד. זאוס עצמו נתן לה תיבה ואסר עליה לפתוח אותה.

פנדורה נישאה לאפימתאוס, אחיו של פרומתיאוס הטיטאן. החיים האירו פנים לזוג הראשון. אבל סקרנותה של הפנדורית החביבה שלנו גרמה לה לפתוח ביום אחד את התיבה.

ומה יצא מהתיבה המסתורית? - יצאו המון מפלצות קטנות ומעופפות. ביניהן היו מפלצות הקנאה, הכעס, מחלות, נקמה ועוד. מבחר של קללות, שיביאו קץ על העולם המושלם שנברא ויאמללו מאד את בני האדם.

ופנדורה? - מיד משהבינה את הנזק שגרמה, היא ניסתה לסגור את התיבה. אבל זה היה מאוחר מדי והקללות התפזרו לכל עבר. לנו, בני האדם, נשארה רק התקווה.


הנה סיפור תיבת פנדורה (מתורגם):

https://youtu.be/pMdJxVjZMRI


תיבת פנדורה באנגלית:

http://youtu.be/DLgTexpisRI


סרטון אנימציה על סיפור תיבת פנדורה:

http://youtu.be/rPj3zsTFWbU


סרטון קצר על סיפור מודרני שמתבסס על האגדה של פנדורה:

http://youtu.be/-kIqEnhBJfg


ושיר באנגלית שנכתב בהשראת תיבת פנדורה:

http://youtu.be/z1F2592Gp0A

בלרופון (Bellerophon) במיתולוגיה היוונית היה השליח הראשון בהיסטוריה שמישהו ציווה להרוג. מסיפורו בא, ככל הנראה, הביטוי "להרוג את השליח".

לפי האגדה במיתולוגיה התאהבה אשתו של פרוטאוס, מלך ארגוס, בבלרופון, בנו של מלך אנתיאה. משסירב לה הנסיך, היא התלוננה בפני בעלה. אבל המלך, מצידו, לא יכול היה להרוג את בלרופון, מאחר שהוא התארח בביתו. באותה אסור היה להרוג את מי שהתארח אצלך.

לכן מלך ארגוס שלח את בלרופון למלך ליקיה איאובוטס. הוא גם צייד אותו במכתב שעליו למסור למלך. בלרופון לא ידע שבמכתב ביקש מלך ארגוס ממלך ליקיה, להרוג את השליח שמביא לו את המכתב, כלומר אותו.

אך מלך ליקיה פתח את המכתב רק אחרי כמה ימים שבהם התארח בלרפון בארמונו. מכיוון שגם הוא לא יכול היה להרוג את האורח שבביתו, שלח מלך ליקיה את בלרפון להרוג את מפלצת הכימרה, מתוך אמונה שהוא לא ישוב חי.

אך בלרופון לכד את פגסוס, סוס הפלא המעופף. הוא עצמו אילף את פגסוס, תוך שימוש ברסן מזהב שקיבל מהאלה אתנה. פגסוס, חשוב לדעת, הוא סוס שיודע לעוף באוויר ולהביא את בלרופון לכל מקום מלמעלה.

כך, כשהוא רוכב על פגסוס, הצליח הצעיר הנועז לעוף באוויר, למצוא ולתקוף את הכימרה מהשמיים. בלרופון מיהר לשסע אותה בחנית ולהרוג את המפלצת יורקת האש מלמעלה.

כשהוא חזר לארמונו של מלך ליקיה, נדהם המלך המשתאה מגבורתו ומיכולותיו של בלרופון ומיהר להציע לו את בתו לאישה.

לאחר שביצע את המטלות, ניצח את הכימרה וזכה בנסיכה ובכבוד השמור לאחים בלבד, רצה בלרופון, שגם הביס את האמזונות, לזכות בכבוד מהאלים. הוא דרבן את הסוס המעופף לעבר הר האלים, בתקווה לחיות ביניהם, במשכנם על הר האולימפוס.

אבל מלך האלים זאוס, זעם על בלרופון שהחליט שהוא אל. הוא שלח חרק שעקץ את הסוסו הנאמן ופגסוס התרומם והשליך אותו מעל גבו.

בלי סוסו המעופף, נותר בלרופון אומלל ובודד. הוא ממשיך לשוטט בעולם, כשאיש לא רוצה בקרבתו של מי שהרגיז את זאוס, אבי האלים.


הנה בלרפון, פגסוס והתבוסה שהנחילו לכימרה:

https://youtu.be/BDprlH1sK_Y


סיפורו של בלרופון:

https://youtu.be/73yPFK9-Sc8


המשך הסיפור:

https://youtu.be/8gLx0GIqZdo


וסיפורו המלא של בלרופון:

https://youtu.be/9Q4VKOYzaL0?long.yea

מקור ההד במיתולוגיה היוונית היא הנימפה אקו (Echo) או אכו. תפקידה של אקו היה להעסיק את הרה, אשתו הקנאית של זאוס, בדיבורים. זאת כדי שלא תקנא ותציק למלך האלים זאוס.

כשהרה גילתה את מעשיה של אקו היא קיללה את הנימפה שלעולם לא תוכל לדבר כרצונה, אלא רק לחזור על דברי אחרים, כמו הד.

בשל הקללה לא יכולה הייתה אקו לדבר בעצמה, אלא רק לחזור כמו הד אחרי מה שאמרו לה.

אקו הפכה לבת קול. היא התאהבה בעלם היפה נרקיס ועקבה אחריו אבל לא יכולה הייתה לדבר.

כששמע נרקיסוס את עקבות רגליה הוא שאל: "מי שם?" אך אקו רק חזרה אחריו: "מי שם?". שוב ושוב ניסה לברר ושוב ושוב שמע את ההד של הנימפה. לבסוף יצאה אקו ממחבואה ורצה אל נרקיס, אך הוא הדף אותה ביהירות והרחיקה ממנו.

בהמשך הוא מת, או מרעב או כשטבע בנהר, לאחר התאהבות במראה פניו ובדמותו שלו, בה היה מאוהב קשות וניסה לאחוז.

כך נשבר ליבה של אקו והיא העבירה את חייה בגעגועים מתמשכים לאהבה הלא ממומשת לנרקיסוס.

בת הקול חיה עצובה בגיא, עד שמתה. ממנה נותר היום רק קולה, הקול הזה נשאר בהד שאנו שומעים, כשאנו קוראים בגאיות שמול ההרים ובמערות הגדולות.

מאז נקרא ההד באנגלית ובשפות דומות "אקו".


הנה סיפורם של אקו ונרקיסוס:

http://youtu.be/35jVsyWFss4


הסיפור המורחב יותר:

https://youtu.be/faCdZChbnu8


ו"אקו" של ג'ייסון ווקר מתוך "יומני הערפד":

https://youtu.be/p2TUxQhW4O0

אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה, שהייתה גם שחצנית לא קטנה, הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים.. הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.

מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק מהחוף והמתינו.

אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן... לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...

אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".


הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה (עברית):

http://youtu.be/1AtYrkYyEmw

הרקולס הוא שמו של גיבור אלוהי מהמיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית, שהמשיכה אותה. הוא היה אל למחצה ובנו של מי שכונה "אבי האלים" זאוס, שנחשב במיתולוגיה היוונית והרומית למלך הר האולימפוס ובכיר האלים.

הרקולס הוא מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, גיבור חזק ואמיץ שלחם בשם האלים האולימפיים נגד כוחות השאול והמפלצות המאיימות ביותר.

הוא היה מיוסר בנפשו. הייתה זו הרה, אימי החורגת ואשת זאוס, שגרמה לו לאבד את שפיותו. משום כך הוא הרג לאחר מכן את אשתו וילדיו.

הדבר הביא לכך שהוא נאלץ לכפר על חטאיו באמצעות תריסר משימות קשות. במהלכן הוא לכד את קרברוס, הכלב בעל שלושה הראשים ששמר על שערי השאול, הרג את מפלצת ההידרה, חיסל אריה אכזרי ועוד.

ניצחונותיו של הרקולס הוצגו בתרבות ככאלה שהפכו את העולם למקום בטוח יותר לבני האדם בתקופת היוונים והרומאים.

אבל הרקולס מסמל במיתולוגיה גם את החובה הכל כך משמעותית שמוטלת על אדם, להתגבר על החולשות והטראומות שהוא נושא מהעבר.

על שמו של הרקולס קרויים שני הצוקים שנקראו כבר אז "עמודי הרקולס" ונמצאים בכניסה המזרחית למיצר גיברלטר ולים התיכון כולו מהאוקיינוס האטלנטי.


הנה הרקולס והמיתוס שלו (מתורגם):

https://youtu.be/nIIjhAuC76g


קדימון הסרט "הרקולס: האגדה מתחילה" של 2014:

http://youtu.be/eBq1AupSrLI


כך רואים את הרקולס בסרטי וולט דיסני:

http://youtu.be/OtTmR_v6pz4


והסרט "הרקולס" באורך מלא:

http://youtu.be/on2oY44h7R0?long=yes

מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.

על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.

פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.

כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.


כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:

https://youtu.be/BDprlH1sK_Y


מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s


כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:

https://youtu.be/eFGJaVR16lg


קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:

https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE


כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:

https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0


ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):

https://youtu.be/pjrkuESzd7c

נרקיס או נרקיסוס (Narcissus) היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה. הוא היה יפה בצורה יוצאת דופן ויופיו משך אליו בנות ובנים כאחד.

לאחר שנרקיסוס פגע ביהירותו בנימפה אקו שהתאהבה בו, הענישה אותו אלת הנקמה נמסיס. היא גרמה לו להתאהב בדמותו שנשקפה אליו כששתה ממימי האגם והייתה נעלמת כל פעם שניסה לגעת בה והרעיד את המים.

כך נרקיסוס לא אכל ושתה, כדי שלא לאבד את בבואתו שבמים, עד שלבסוף מת מרעב וצמא. במקום מותו צמח פרח הנרקיס היפה כמוהו.

עד היום משמש המושג "נרקיסיזם" תיאור לאדם המאוהב בעצמו באופן קיצוני. גם בימינו מכנים אדם כזה "נרקיסיסט".


הנה סיפורו המיתולוגי של נרקיסוס:

https://youtu.be/9uMVPA2Vwh8


סרטון אנימציה לילדים:

https://youtu.be/35jVsyWFss4


וסרט עם סיפורם של נרקיסוס ואקו:

https://youtu.be/QDfP_48PXgg?long=yes

לפי המיתולוגיה היוונית פְּרוֹמֶתֵאוּס (Prometheus) הוא הטיטאן שגנב את האש מהאלים והביאה לבני האדם.

הוא היה אחד משני האחים הטיטאנים, שהוטל עליהם לברוא את האדם. לאחר שברא אותם זקופים כמו האלים, ביקש פרומתאוס מהאלה אתֵנה לנפוח בבני האדם רוח חיים. לאחר שאחיו העניק להם תכונות כמו כוח, זריזות ואומץ לב, החליט פרומתאוס לגנוב את האש מהאלים ולהביאה בסתר לבני האדם. כך הוא העניק לבני האדם את היכולת להגן על עצמם ולהתיישב בערב לספר סיפורים, לתקשר, לחנך את הילדים, ליצור, ללמד ולרכוש תרבות.

אבי האלים זאוס כעס על גניבת האש וציווה להעניש אותו. פרומתאוס נקשר באזיקים אל צוק סלע נישא בקצה העולם ומאז מגיע אליו כל יום נשר שמנקר את כבדו מגופו המתייסר.

סיפור פרומתאוס הוא לקח יווני חשוב על החטא הקדמון. כי ממש כמו הנחש ותפוח עץ הדעת שבספר בראשית, גם פרומתאוס נתן את הדעת, את מתנת האש, לאדם. מהמתנה האסורה הזו התפתחה התרבות האנושית. לא פעם האדם עושה בתרבות ובידע שמייצגת האש שימוש לרעה וזו הסיבה שהוא נענש בידי האלים.

אז ממש כמו שפרומיתאוס נענש על ידי זאוס, משום שגנב את האש מהאולימפוס עבור בני האדם, קורה לא פעם שבני אדם עושים שימוש רע ואלים בידע שרכשו. כזה הוא למשל הדינמיט שפיתח אלפרד נובל, מבלי לדעת שיהפוך לחומר נפץ שישמש להרג אינסופי של בני אדם, או המחקר האטומי שהביא לפיתוחן של פצצות האטום שהשמידו ערים שלמות בתוך דקות. פרומתאוסים תמיד יהיו, לשמחתנו ולעתים גם לצערנו.


כך גנב פרומתיאוס את האש לאלים (מתורגם):

https://youtu.be/U_u91SjrEOE


באנגלית - סיפור גניבת האש לאלים:

https://youtu.be/KPPo8v7A5HQ


וכך מספרת אותו ילדה צעירה באנימציה:

https://youtu.be/tKx7ig5PAiA

באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.

סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.

הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.

אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.

על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.

אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.


הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s


הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:

https://youtu.be/aUBNj60iH84


שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:

https://youtu.be/LtiPgvTRrdk


הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:

https://youtu.be/dVi3wU8oEiM


וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:

https://youtu.be/vMTEtDBHGY4

המינוטאור (Minotaur), או המינוטאורוס, הוא מפלצת שתוארה במיתולוגיה היוונית, יצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור.

לפי המיתולוגיה היוונית הוא התגורר בתוך לבירינת (Labyrinth), בעברית מבוך, שבנה הממציא דדלוס, גאון של ממש לפי התיאור, בפקודת מינוֹס מלך כרתים.

המינוטאור היה בנה של אשתו של אותו מלך מינוס. פרטים בסיפור האגדה שלמטה.

הלבירינת נבנה כדי שיסתיר מהעולם את המינוטאורוס המפלצתי ויחזיקו בשבי. המלך גם ציווה שאחת לתשע שנים תשלח למינוטאורוס מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות.

לפי המיתולוגיה היוונית היה זה הגיבור תסאוס, שהרג את המינוטאורוס. עזרה לו בכך בתו היפה של מינוס מלך כרתים, אריאדנה (Dido). לאחר שתזאוס הרג את המינוטאור, ברחו השניים מכרתים, כי דיידו פחדה מזעמו של אביה המלך. היא ותזאוס, שהבטיח להינשא לה, הפליגו לאתונה שם נמצאת ממלכת אביו.


#האגדה
האגדה מספרת שמינוס התפלל לאל פוסידון, בטרם היה למלך. הוא ביקש מהאל סימן שהוא ולא אחיו הוא מי שיקבל את המלכות.

אך מינוס הפר את הבטחתו לפוסידון שיקריב את היצור שייצא מהים לקראתו. זה היה כשפוסידון שלח לו פר מופלא, לבן ומרהיב ביופיו. המלך מינוס ריחם על הפר הנפלא והקריב במקומו שור רגיל.

זועם על הפרת ההבטחה, גרם פוסידון לפסיפאה, המלכה הרעייה של מינוס, להזדווג עם הפר. מהם נולד יצור הכלאיים של שור ואדם וקיבל את השם מינוטאורוס - פירושו ביוונית "השור של מינוס".

אותו מינוטאור התגלה כיצור אכזר ופראי. הוא הטיל אימה על תושבי כרתים. המלך מינוס פנה אל האורקל מדלפי. לפי עצתו הוא כלא את המינוטאורוס בלבירינת, מבוך שאי אפשר לברוח ממנו.

מינוס ניצח באותם ימים במלחמה עם אתונה, מלחמה שהייתה מבחינתו נקמה על שאתונאים הרגו את בנו. כעונש נדרשה אתונה לשלוח, כל תשע שנים שבעה צעירים וצעירות, כדי שיהיו לטרף בלבירינת למינוטאורוס.

הנסיך תזאוס, בנו של מלך אתונה, ביקש שישלחו אותו אל הלבירינת, כך שיוכל להרוג את המפלצת. בכרתים ועוד לפני שהוא נשלח ללבירינת, התאהבה בו אריאדנה, בתו של המלך מינוס. היא החליטה לסייע לו בחיסול המינוטאור. תזאוס קיבל ממנה פקעת חוטים, שיוכל לקשור את הכניסה ולצאת בעזרתה מהלבירינת.

ואכן, תזאוס הצליח להרוג את המינוטאור. עם החוט החוצה הוא הוביל את שאר האתונאים והם יצאו מהמבוך וברחו בחזרה לאתונה, ביחד עם אריאדנה.

משגילה מינוס שהאתונאים ברחו מהלבירינת הבלתי אפשרי לבריחה של דדלוס, הוא כעס. המלך החליט להעניש את דדלוס, מתכנן המבוך. כך הופתע דדלוס לגלות שהמלך מינוס כלא אותו ואת בנו איקרוס במגדל. אולי בכך רצה המלך גם למנוע את דליפת סודות הלבירינת.

כך או כך, דדלוס ואיקרוס הצליחו לברוח מהמגדל. הם רצו להימלט מהאי כרתים, אבל הספינות והשומרים שהקיפו את האי מנעו מהם בריחה דרך הים. השניים החליטו לברוח דרך השמיים. הם הכינו לעצמם כנפיים מחוטים ונוצות של ציפורים, שאותם הדביקו בדונג ושעווה. מכאן מתחיל סיפור מרתק של הטייסים הראשונים בהיסטוריה, לפחות לפי המיתולוגיה היוונית. תוכלו לקרוא עליו בתגית "איקרוס".


הנה סיפור המינוטאור והבסיס המדעי שלו (מתורגם):

https://youtu.be/2aoIs-5zqoI


וסיפורם של תזאוס והמינוטאור:

https://youtu.be/X_1s_UZfs5c

נתחיל באָכִילֵס היווני, מי שהיה גיבור קדמון, איש חזק אמיץ ונערץ. למעשה הוא נחשב לגדול המצביאים והלוחמים במלחמת טרויה, מלחמה שתיאר הומרוס היווני באריכות ביצירתו האפית איליאדה.

"עקב אכילס" הוא ביטוי גם בימינו, המתאר את נקודת החולשה אצל מי שלמראית עין מקרין עוצמה, חוזק וחסינות מפגיעה.

הביטוי נלקח מהסיפור במיתולוגיה היוונית על אימו של אכילס התינוק, הנימפה תטיס, שטבלה אותו בנהר סטיקס בהיותו תינוק, כדי להגן עליו מלמות בקרב כלוחם. הטבילה בנהר הפכה את גופו של אכילס לחסין מפגיעה אך עקב רגלו, שבו החזיקה אותו אימו בעת שטבלה אותו, לא נגע במי הנהר ולכן העקב נשאר פגיע.

במלחמת טרויה, שאכילס היה גיבור בה, ירה פאריס, נסיך טרויה, בעקבו של אכילס. החץ שנורה ברגלו היה מורעל ואכילס מת.

כך הפך סיפורו של גיבור לא-מנוצח מפגיעה בעקבו ובדימוי של "עקב אכילס" משתמשים עד היום לתיאור נקודת החולשה של החזקים והעמידים ביותר.


הנה סיפורו של אכילס:

https://youtu.be/cx0tQojZNIU


וסרטון מצוייר קצר על מותו של אכילס. לילדים מתחת לגיל 10 לא מומלץ לצפות בו:

http://youtu.be/uLrkRlvHQwg

לפי הספר העתיק "מטמורפוזות" מאת אובידיוס, יאסון הגיבור הוא שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקוֹלֶכִיס שבקצה הים השחור. נאמן להבטחת המלך שיוותר על המלוכה לטובתו אם יצליח, יאסון הגיבור יצא להביא את גיזת הזהב לארצו והארגונאוטים שאיתו היו חייליו.

בצעירותו יאסון בין השאר חונך בידי כירון, מי שהיה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. הקנטאורים היו בעצם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. אבל כירון הספיק כבר לחנך גם את הרקולס ועוד רבים מגיבורי המיתולוגיה.

בכל מקרה, סיפורם של יאסון והארגונאוטים הוא סיפור גיזת הזהב האגדית. גיזת הזהב מהמיתולוגיה היוונית הייתה למעשה שרידי הצמר של האַיִל האגדי כריסומאלוס, הידוע כאייל המעופף. זה היה איל מופלא שצמרו היה עשוי זהב. הוא ידע לעוף ולדבר בשפת בני-אדם. לפני שנים רבות האיל הזה הטיס באוויר אל קולכיס שבמזרח, את הנסיכים הבורחים פריקסוס והלה, מגורלם. כשמת האיל נתלה צמרו הזהוב על עץ בחורש הקדוש וכונה "גיזת הזהב". האגדה סיפרה שהוצבה עליו שמירה של דרקון אימתני.

כמו כל אימפריה או תרבות עשירה, היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב וכמה שיותר ממנו. היה זה המלך פליאס, הדוד של יאסון, ששלח אותו להביא את גיזת הזהב, אם הוא רוצה שיוותר לו על המלכות. טענתו הייתה שמי שחפץ למלוך ביולקוס חייב להשיב את גיזת הזהב בחזרה אל המולדת. הוא גם גרס שנשמתו של פריקסוס תנוח בשלום רק כאשר תשוב גיזת הזהב למולדת.

פליאס קיווה שיאסון לא ישוב ממסעו, אבל הסיפור של השבת גיזת הזהב מתחיל באוניה אַרְגוֹ. הספינה הזו עתידה לתת לאנשיו של יאסון את הכינוי "אַרְגונָאוּטים". על סיפונה יוצאים לדרכם יָאסוֹן ואנשיו. הם עתידים להפליג רחוק כדי להביא את הזהב הזה מקולכיס שבקווקז, הממלכה המערבית שממזרח לים השחור. היום נמצאת קולכיס בגיאורגיה.

המלך המקומי סרב למסור את גיזת הזהב. הוא הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. יאסון עצמו עבר הרבה עלילות באפוס הזה, אבל לא שכח שמטרתם היא להביא את גיזת הזהב מהחורשה שבה הוצבה. הוא מצליח להחזיר את גיזת הזהב, כשבדרך הוא גם מתגבר על דרקון ענקי שמשגיח עליה.

יאסון ואנשיו עמדו בכל הדברים בהצלחה וזאת לא מעט גם בזכות הכשפים של בת המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה בהמשך חייהם המון צרות ליאסון. היא הביאה לו שלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.


הנה סיפורם של יאסון והארגונאוטים (מתורגם):

https://youtu.be/peFwikd2-bw


קדימון של סרט על ג'ייסון והארגונאוטים, כמו שקוראים להם באנגלית:

https://youtu.be/M_VAQW-tDCg


נאום המלך וההצלה של יאסון ואנשיו (בלי ספוילר):

https://youtu.be/LNjjedCLzLE


והקנטאור המיתולוגי שחינך את יאסון:

https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s

איקרוס במיתולוגיה היוונית היה בנו היחיד של דדלוס. הוא היה ילד פזיז ומגושם, שדדלוס אביו היה אמן וממציא. כשהמלך מינוס מכרתים ביקש ממנו לבנות את הלבירינת, מבוך שנועד להסתיר מהעולם ולהחזיק בשבי את המינוטאורוס המפלצתי, בנה של אשתו של אותו מלך מינוס, עשה זאת דדלוס בחפץ לב. הוא הצליח ליצור לבירינת - מבוך שהמיניטאורוס לא יוכל לחמוק ממנו.

אבל משסיים דדלוס לבנות את המבוך, הוא הופתע לגלות שהמלך מינוס כלא אותו ואת איקרוס בנו במגדל, כדי שאיש לא יידע את סודות הלבירינת והסודות לא יתגלו.

דדלוס ואיקרוס הצליחו לברוח מהמגדל והחליטו להימלט מהאי כרתים. אבל האי היה מוקף בספינות ובשומרים ולכן החליט השניים להכין לעצמם כנפיים מנוצות ציפורים, שחוברו בעזרת חוטים עם שעווה ודונג.

לפני שהחלו לעוף, הזהיר האב את איקרוס לבל יגביה לעוף ויתקרב לשמש, מחשש שהשמש החמה תמיס את כנפיו. אבל משהחלו לעוף, איקרוס הפזיז התלהב מהתעופה והחל להתרומם למעלה, כשהוא שוכח את האזהרות של אביו. כמו שחשש דדלוס, חום השמש המיס במהירות את הדונג של כנפיו, ואיקרוס נפל מטה לתוך הים ומת.

מאז מהווה סיפורו של איקרוס מעין תמרור אזהרה לאנשים, לבל יהפכו להרפתקנים שנוטלים סיכונים מיותרים או מוגזמים ולבל יתלהבו וישכחו את אמצעי הזהירות ההכרחיים.


הנה סיפורם של איקרוס ודדלוס (מתורגם):

https://youtu.be/3s2QPQnuaGk


כל הסיפור כולו, מזווית אחרת:

http://youtu.be/7yp_igX-sDs


עוד אנימציה של הסיפור - בדמויות לגו:

http://youtu.be/7W1TZ16W-3k


ושיר סיפור מותו של איקרוס הפך בצוות הווי חיל האוויר לשיר (עברית):

https://youtu.be/Vj_iO_gr-Wk