שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך טיול בטבע הביא להמצאת הסקוץ'?
הצמדן או הסקוץ' (Velcro) לא הומצא בסוכנות החלל, אלא מתוך התבוננות בצמח טבעי על כדור הארץ.
זה קורה בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל מטייל עם כלבו. דה מסטרל מבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), כמו נדבקים לפרוותו של הכלב ואף למכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח הזה, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.
היכולת של הזרע להיצמד חזק כל כך לפרווה ולבדים סיקרנה את ג'ורג' דה-מסטרל. הוא בחן אותו במיקרוסקופ וראה ווים זעירים שמאפשרים לו להיצמד למשטחים כאלה. ואכן, הפרח של הלפה הקוצנית מוקף בעלעלים מעוקלים שמצמידים אותו לפרווה של בעלי חיים שעוברים לידו.
ההמשך הוא מרתק. דה מסטרל מבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. בתהליך שנקרא מימיקרי, למידה מהטבע, הוא מפתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוטש, באנגלית ה-Velcro, ששמו העברי "צמדן".
שימוש רב בצמדן נעשה בתחילה בחלליות, אך כיום הוא נמצא גם בשימוש צבאי, תעשייתי וביתי נרחב. תחשבו כמה פעמים שמעתם טת צליל הפתיחה שלו "פפפפפפת..."
כך למד דה מסטרל מהטבע ופיתח את הצמדן, או הסקוץ':
http://youtu.be/oqdsApay87k
הנה שיטת ההפצה הטבעית של זרעים שהפכה לאחד המוצרים השימושיים של נאס"א:
https://youtu.be/hitt-tCguLw
ההיסטוריה המופלאה של הסקוץ':
https://youtu.be/MI_OoIRqJ2Q
שימו לב כמה קשה לנתק את הזרעים הללו (ללא מילים):
https://youtu.be/ini4BaQcBRE
וכך עובד הוולקרו:
https://youtu.be/mgcIivxODH0
איך מפיץ את עצמו כפתור החולות?
כפתור החולות (Creeping thorn rose) הוא צמח בהיר שגדל בחולות חופי-הים והמדבר.
הוא זכה לשמו בשל צורת העיגול של הפרי שלו. מדובר בפרי שצורתו היא כשל כפתור או מטבע. מצידו התחתון הוא שטוח בעוד שמצידו העליון הוא שעיר וקוצני. יש המכנים אותו בשם העממי "פוקת היחפים".
כפתור החולות הוא אחד מהצמחים שמשתמשים במנגנון הפצה יעיל, גם אם טורדני - הפצה באמצעות בעלי חיים. החלק העליון של הפרח נתפס עם קוציו על רגלי בעלי חיים וכך הוא מופץ במקומות שאליהם מגיעות החיות הללו.
יש לכפתור החולות שני זנים שיחידת ההפצה שלהם שונה - אחת דמוית כפתור עגול והשניה דמוית כוכב עגול.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על הפצת הזרעים של כפתור החולות.
מה ההיסטוריה של הסנדלים?
ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.
בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.
הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.
הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.
בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.
סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.
הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.
היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.
האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.
סנדלי עור שימשו גם אצל חיילים רומאים. הם השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים או מסמרי מתכת, שחיזקו אותם. המסמרים הללו הגדילו את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים ובנוסף גם סייעו להגביר את קול הצעידה של החיילים, "קלאנק, קלאנק", כשהם צעדו או תקפו את האויב.
באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.
במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.
במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.
בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.
משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.
הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.
כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):
https://youtu.be/I1hmNfl54gY
הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:
https://youtu.be/gC-Cu73TjY4
סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:
https://youtu.be/RqBMfZVuCLc
והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):
https://youtu.be/YazsxvoJc7I
סקוץ'
הצמדן או הסקוץ' (Velcro) לא הומצא בסוכנות החלל, אלא מתוך התבוננות בצמח טבעי על כדור הארץ.
זה קורה בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל מטייל עם כלבו. דה מסטרל מבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), כמו נדבקים לפרוותו של הכלב ואף למכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח הזה, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.
היכולת של הזרע להיצמד חזק כל כך לפרווה ולבדים סיקרנה את ג'ורג' דה-מסטרל. הוא בחן אותו במיקרוסקופ וראה ווים זעירים שמאפשרים לו להיצמד למשטחים כאלה. ואכן, הפרח של הלפה הקוצנית מוקף בעלעלים מעוקלים שמצמידים אותו לפרווה של בעלי חיים שעוברים לידו.
ההמשך הוא מרתק. דה מסטרל מבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. בתהליך שנקרא מימיקרי, למידה מהטבע, הוא מפתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוטש, באנגלית ה-Velcro, ששמו העברי "צמדן".
שימוש רב בצמדן נעשה בתחילה בחלליות, אך כיום הוא נמצא גם בשימוש צבאי, תעשייתי וביתי נרחב. תחשבו כמה פעמים שמעתם טת צליל הפתיחה שלו "פפפפפפת..."
כך למד דה מסטרל מהטבע ופיתח את הצמדן, או הסקוץ':
http://youtu.be/oqdsApay87k
הנה שיטת ההפצה הטבעית של זרעים שהפכה לאחד המוצרים השימושיים של נאס"א:
https://youtu.be/hitt-tCguLw
ההיסטוריה המופלאה של הסקוץ':
https://youtu.be/MI_OoIRqJ2Q
שימו לב כמה קשה לנתק את הזרעים הללו (ללא מילים):
https://youtu.be/ini4BaQcBRE
וכך עובד הוולקרו:
https://youtu.be/mgcIivxODH0
כפתור החולות (Creeping thorn rose) הוא צמח בהיר שגדל בחולות חופי-הים והמדבר.
הוא זכה לשמו בשל צורת העיגול של הפרי שלו. מדובר בפרי שצורתו היא כשל כפתור או מטבע. מצידו התחתון הוא שטוח בעוד שמצידו העליון הוא שעיר וקוצני. יש המכנים אותו בשם העממי "פוקת היחפים".
כפתור החולות הוא אחד מהצמחים שמשתמשים במנגנון הפצה יעיל, גם אם טורדני - הפצה באמצעות בעלי חיים. החלק העליון של הפרח נתפס עם קוציו על רגלי בעלי חיים וכך הוא מופץ במקומות שאליהם מגיעות החיות הללו.
יש לכפתור החולות שני זנים שיחידת ההפצה שלהם שונה - אחת דמוית כפתור עגול והשניה דמוית כוכב עגול.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על הפצת הזרעים של כפתור החולות.
ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.
בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.
הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.
הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.
בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.
סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.
הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.
היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.
האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.
סנדלי עור שימשו גם אצל חיילים רומאים. הם השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים או מסמרי מתכת, שחיזקו אותם. המסמרים הללו הגדילו את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים ובנוסף גם סייעו להגביר את קול הצעידה של החיילים, "קלאנק, קלאנק", כשהם צעדו או תקפו את האויב.
באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.
במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.
במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.
בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.
משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.
הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.
כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):
https://youtu.be/I1hmNfl54gY
הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:
https://youtu.be/gC-Cu73TjY4
סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:
https://youtu.be/RqBMfZVuCLc
והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):
https://youtu.be/YazsxvoJc7I
